כאבי שרירים אבחון וטיפול

כאבי שרירים אבחון וטיפול

כאבי שרירים – אבחון וטיפול מהירים עשויים למנוע תסמינים כרוניים ולמנוע נזקים בלתי הפיכים. מיחושים בשרירים מהווים בעיה שכיחה ביותר שכמעט כולם סובלים ממנה מידי פעם. התסמינים הללו נגרמים לרוב בגלל מתח נפשי, עומסי יתר ונזקי חבלה אך גם בגלל מגוון רחב של מחלות כולל בין היתר שפעת.

בסוף שבוע האחרון החלטתם לרוץ למרחק גדול יותר או במהירות גדולה יותר ולמחרת החלו כאבים בשרירים (Myalgia) ותחושה של שרירים תפוסים? אל דאגה הפעם הזאת לא קרה שום דבר חריג. הכאבים הללו יחלפו. בפעם הבאה תדאגו לעלות את העצימות של האימונים שלכם באופן הדרגתי. עם זאת חשוב לדעת שמיחושים כאלה ואחרים בשרירים יכולים להופיע גם בגלל פציעות ספורט או בגלל מחלות שונות כמו פיברומיאלגיה, דלקת פרקים שגרונית, מחלות אוטואימוניות כמו זאבת ועוד. חשוב על כן לבצע אבחנה מבדלת ולהגיע לאבחון הנכון בטרם נציע טיפול.

כאבי שרירים אבחון וטיפול – רקע

כאבי שרירים הם תסמינים שכיחים ביותר שאנו יכולים לחוש בכל מקום בגוף. הגורמים העיקריים לכאבים בשרירים כוללים:

  • מתח נפשי, פעילות גופנית מאומצת, פציעות ספורט, תאונות דרכים, תאונות עבודה או סתם נפילה בבית או ברחוב

ישנם שרירים החשופים לפגיעה יותר משרירים אחרים. השרירים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להיפצע הם השרירים שחוצים שני מפרקים. בין היתר בגלל שחלק מהשרירים הללו אמור להגביל את טווח התנועה של המפרק. כך למשל בעת כיפוף הירך שרירי מיתר הברך הממוקמים מאחור מגבילים את פשיטת הברך. פשיטה חזקה של הברך במצב הזה חושפת את שרירי המיתר לפציעה.

עם זאת כאבים בשרירים עלולים להתפתח גם מסיבות אחרות ובכלל זה מחלות. בין המחלות שיכולות לגרום כאבי שרירים נציין:

  • פיברומיאלגיה
  • תופעת לוואי לדלקת זיהומית בגוף או שפעת
  • מחלות אוטואימוניות כולל זאבת
  • דלקת שרירים או דלקת של השרירים והעור
  • בגלל הפרעות בבלוטת התריס כולל תת פעילות או יתר פעילות

סטטינים

כאבי שרירים יכולים להתפתח גם בגלל שימוש בתרופות מסוימות כמו סטטינים (Statins) ועוד. הסטטינים מצילים חיים בכך שהם מורידים ביעילות את רמת הכולסטרול הרע (LDL) בדם. אחת מתופעות הלוואי האפשריות של טיפול בסטטינים הוא כאב שרירים. הכאב בשרירים שנובע מהטיפול בסטטינים נגרם כנראה בגלל:

  • עיכוב ייצור של קו אנזים Q10 המהווה רכיב משפיע על הפקת האנרגיה בתאי השריר

הגנטיקה שלכם ומחלות שונות המשפיעות על המטבוליזם של סטטינים בגוף תקבע אם סטטינים יגרמו לכם לכאבי שרירים. יתכן שגם לסוג הסטטינים או לתרופות הנוטלים במקביל לנטילת הסטטינים ישנה השפעה על הופעת כאבי השרירים. עוד חשוב לציין שכאבי שרירים הנובעים מטיפול בסטטינים הם הפיכים. הפסקת הטיפול תעלים תוך מספר שבועות את הכאבים. חשוב לציין שבחלק גדול מהתלונות על כאבי שריר בקרב נוטלי סטטינים נמצא שהמקור הוא אחר.

כאבי שרירים אבחון וטיפול
כאבי שרירים אבחון וטיפול

יש לאבחן מהר ומדויק את מקור הכאבים בשרירים כדי להדריך את החולה לגבי אפשרויות הטיפול העצמי בבעיה. אבחון מדויק יאפשר לנו במרפאה, כאשר הבעיה מצדיקה זאת לטפל בחולה באופן יעיל וממוקד ולמנוע כאבים כרוניים וצורך אפשרי בניתוחים. יש לעתים שהגורם לכאבים הללו אינו נמצא בתחום המומחיות שלנו. מקרים אלו יופנו למומחים מתאימים.

אבחון וטיפול – שלבים

היסטוריה רפואית

כדי להעניק את הטיפול המתאים ביותר יש לאבחן את מקור הבעיה בשריר או ברקמה אחרת המשליכה כאב לשריר. האבחון מתחיל מלקיחת היסטוריה רפואית אישית ומשפחתית של החולה. למידה של ההיסטוריה הרפואית תאפשר לנו לדעת פרטים על מה קרה? ברוב המקרים כאשר הכאבים בשרירים נובעים מפציעה החולה ידע להצביע על הסיבה:

  • מתי החלו הכאבים?
  • מה גרם לכך?
  • מה מקל על הכאב ומה מחמיר אותו (ברוב המקרים כיווץ של השריר הפצוע מול התנגדות תחמיר את הכאב)?
  • האם הכאב ממוקד או מפושט?
  • הכאב ממוקם תמיד באותו מקום?
  • ישנם סימנים ותסמינים נוספים מלבד הכאב בשריר?
  • אתם צורכים תרופות (סטטינים) כלשהן? ממתי?
  • כמו כן נלמד על הנטיות הגנטיות למחלות כאלה ואחרות שעלולות לגרום למיחושי השרירים.

בדיקה גופנית

לאחר מכן נמשיך בבדיקה פיזית. במהלך הבדיקה הפיזית:

  • ננסה לשחזר את הכאב שלכם
  • להצביע על השריר שנפגע
  • ונעריך את חומרת הפגיעה

הבדיקות תכלולנה:

  • תצפית על אופי ההליכה והעמידה שלכם
  • מישוש של השריר שעליו אתם מתלוננים
  • בדיקת טווחי התנועה של השריר והמפרקים לאורך השרשרת הקינטית
  • בדיקות נוירולוגיות במטרה לזהות מעורבות עצבית

במהלך הבדיקות הללו:

  • נחפש אחר רגישות
  • שוני במרקם
  • אובדן מסת שריר
  • חולשת שריר
  • תחושת מדרגה
  • פריחה
  • שטף דם
  • אדומיות
  • נקודות הדק דלקתיות ועוד

דגלים אדומים

נוכחות של סימפטומים המהווים דגלים אדומים כגון:

מעלים את הסבירות כי הגורם לכאבי שרירים אינו מכאני. דגלים אדומים מהווים סיבה להפניה ולבירור רפואי מעמיק נוסף.

דימות ומעבדה

במידת הצורך נשתמש בבדיקות מתקדמות כולל אמצעי הדמיה ובדיקות מעבדה. כמובן שנעדיף דימות MRI כיוון שהוא יראה לנו את מרב הפרטים של השריר שעליו החולה מתלונן. נערוך בדיקות דם כדי לשלול מחלות זיהומיות או מחלות של רקמות חיבור.

אבחנה מבדלת

לצורך ביצוע אבחנה מבדלת נחלק את כאבי השרירים למקומיים ומערכתיים. גורמים שכיחים לכאב מקומי בשרירים כוללים:

מתח נפשי

עלול לגרום לכיווץ שרירים בלתי רצוני ובשל כך להוביל להתפתחות:

  • צוואר תפוס וכאבי צוואר
  • לסת תפוסה וכאבי שרירים במפרקי הלסת
  • כאבי גב עליון ושרירים תפוסים בגב העליון ובשכמות

פציעות על רקע עומסי יתר או חבלה

דוגמאות לכך כוללות:

  • שרירי הגפיים תפוסים וכואבים
  • גב תחתון תפוס וכאבי גב תחתון
  • קרעים של שרירים ורצועות

כאב שרירים מפושט

כאב שרירי מפושט בכל הגוף או ברובו נגרם לרוב בגלל הפרעות בריאותיות מערכתיות. אלה כוללות בין היתר:

  • מחלות זיהומיות כולל מחלות וירליות כמו שפעת
  • מחלות אוטואימוניות כמו זאבת
  • טרשת נפוצה
  • פיברומיאלגיה
  • תסמונת התשישות הכרונית (chronic fatigue syndrome)
  • מחלות מטבוליות כמו סוכרת
  • תת פעילות של בלוטת התריס

כאב שרירי מפושט גם עלול להיות תוצאה של תופעות לוואי של שימוש או הפסקת שימוש בתרופות כמו:

  • הפסקה חדה של טיפול בסטרואידים.

פרטים מההיסטוריה הרפואית של החולה עשויים להעניק לנו רמזים חשובים לצורך אבחון. נלמד בין היתר:

  • כיצד התפתח הכאב.
  • מיקומו
  • האם יש רקע טראומטי
  • מה הרקע הבריאותי של החולה
  • האם הוא צורך תרופות והפירוט שלהן
  • פעילות גופנית מועדפת
  • מקצוע ועוד

כאשר הכאב הופיע במהירות נחשוד שמדובר בחבלה או דלקת זיהומית. תסמינים המתפתחים בהדרגה נחשוד בהשפעה תרופתית, כאשר ההתפתחות היא איטית נחשוד במחלה (תת פעילות בלוטת התריס, דלקת נגיפית של הכבד מסוג C, חוסר בוויטמין D ועוד). נבדוק האם מלבד הכאבים הללו בשרירים ישנם סימנים ותסמינים נוספים כגון חולשה, אובדן תחושה או נימול בחלק מהגפיים, אובדן שיווי משקל, ליקויים נוירולוגיים אחרים ועוד.

טיפול עצמי

לרוב מכאובי השרירים יש רקע מכאני. כאשר אינם משמעותיים ניתן לטפל בהם, לפחות בהתחלה, באופן שמרני ועצמי. זכרו התנהגות נכונה בשלב החריף של המכאובים חשובה לריפוי תקין של השריר. הכלל שצריך להנחות הוא הימנעות מכאב. כל פעילות שניתן לבצע ללא כאב רצוי להמשיך ולבצע אותה. הרבה פעמים הימנעות מפעולות ו/או מנחים היוצרים כאב יאפשרו את ההחלמה של השריר. אם השריר צריך מנוחה יסודית יותר רצוי להשתמש בקביים באופן זמני ו/או חבישה מקומית. אם הדבר אינו גורם כאב ניתן לבצע מתיחות עדינות לשריר המעורב. כאשר אתם חוזרים לפעילות שגרתית של עבודה וספורט עשו זאת באופן הדרגתי. הקפידו להימנע מאותן שגיאות שהובילו מלכתחילה להיווצרות הבעיה.

מתי לפנות לכירופרקט או לחדר מיון

כאמור ישנם מקרים שבהם הכאבים בשרירים נובעים מגורמים משמעותיים יותר. כאשר הטיפולים הביתיים אינם מספיקים ואתם לא חשים הקלה או עם הכאבים ממשיכים להחמיר מומלץ להגיע למרפאה הכירופרקטית לאבחון מקור הכאב וטיפול בו. עם יחד עם הכאבים בשרירים והשרירים התפוסים אתם מזהים גם חום גוף גבוה, פריחה עורית או נפיחות ואדמומיות או סימני עקיצה רצוי להגיע לגשת לרופא המשפחה על מנת לשלול תופעות שונות. גשו לרופא המשפחה עם הכאבים הופיעו בסמיכות לטיפול בסטטינים. אם יחד עם הכאבים בשרירים אתם חשים בחילות, הקאות, קושי לבלוע, קושי לנשום, סחרחורת, חולשה שרירית, צוואר נוקשה, קושי להניע חלקי גוף ועוד פנו מיד לחדר מיון לצורך בירור.

טיפול כירופרקטי בכאבי שרירים

כאבי שרירים אבחון וטיפול
כאבי שרירים אבחון וטיפול

שריר כואב שאינו מגיב לטיפול עצמי ומצבו מוסיף להחמיר מחייב קבלת עזרה מקצועית. כירופרקטיקה נותנת מענה מקיף למגוון הגורמים האפשריים לתלונות הללו. הכירופרקט מאומן לאתר ולטפל ברוב כאבי השרירים שנוצרים בעקבות:

  • שיבושים בתפקוד הביו-מכאני
  • בגלל עומס יתר

הטיפול במרפאה בשלבים הראשונים הדלקתיים נעשה גם באמצעות מכשור הרפואי לריפוי דלקות הכולל לייזר רך, אולטרה סאונד וטיפול בגלי הלם.

עם השיפור בכאב נתחיל להניע בעדינות את השריר הפצוע ואת המפרקים לאורך השרשרת הקינטית. במטרה לשמר את טווחי התנועה ואת היכולות של השרירים באזור המעורב נבצע תרגילי חיזוק וגמישות הדרגתיים. עם שוך השלב הדלקתי יתחיל השלב השיקומי שמטרתו להכשיר את הרקמה הפצועה לעמוד שוב בעומס פעילות מלא.

טיפול רפואי

במידת הצורך נפנה את המטופל לטיפול רפואי. טיפול זה כולל בין היתר טיפול תרופתי וטיפול כירורגי. בין הטיפולים התרופתיים נמנה:

  • תרופות אנטי דלקתיות
  • הזרקת סטרואידים
  • משככי כאב
  • טיפולים תרופתיים למחלות הגורמות לכאבי שרירים כגון דלקות פרקים, מחלות גנטיות ועוד.

מניעת כאבי שרירים

מספר כללים יעזרו לנו להימנע מפגיעה וכאבים בשרירים:

  • שמרו על תפקוד ארגונומי נכון בבית, בעבודה ובפעילות הספורט
  • שמרו על משקל גוף סביר לגובה שלכם
  • התחממו לפני פעילות והימתחו לאחריה
  • למדו ללכת ולרוץ באופן נכון
  • הקפידו על תנוחת עבודה נכונה
  • שתו הרבה נוזלים לפני ואחרי פעילות גופנית
  • הימנעו מעמידה ממושכת או משהייה ממושכת על הרגליים
  • אם אתם סובלים ממחלה שיש לה השפעה על בריאות השרירים נקטו בזהירות גדולה יותר

References:

Mense S. Muscle pain: mechanisms and clinical significance. Dtsch Arztebl Int. 2008 Mar;105(12):214-9.

Gregory NS, Sluka KA. Anatomical and physiological factors contributing to chronic muscle pain. Curr Top Behav Neurosci. 2014;20:327-48.

Mogole, Omphile & Kandiwa, Ralph & Babarinde, Oyetola & Ismail, Halima & Dlamini, Nokuthula & Maluleke, Letlhogonolo & Labuschagne, Quinten & Malan, Lucille & Schellack, Natalie. (2017). Muscle pain. South African Family Practice. 59. 24-32. 10.4102/safp.v59i3.4690.

Mizumura, K., Taguchi, T. Neurochemical mechanism of muscular pain: Insight from the study on delayed onset muscle soreness. J Physiol Sci 74, 4 (2024).

Ren Ke. Grand Challenges in Musculoskeletal Pain Research: Chronicity, Comorbidity, Immune Regulation, Sex Differences, Diagnosis, and Treatment Opportunities, Frontiers in Pain Research, 1, 2020.

T. Graven-Nielsen, P. Svensson, L. Arendt-Nielsen. Effects of experimental muscle pain on muscle activity and co-ordination during static and dynamic motor function, Electroencephalography and Clinical Neurophysiology/Electromyography and Motor Control, Volume 105, Issue 2, 1997, Pages 156-164.

Peter Svensson, Lars Arendt-Nielsen. Induction and assessment of experimental muscle pain, Journal of Electromyography and Kinesiology, Volume 5, Issue 3, 1995, Pages 131-140.

שימו סוף לכאב.

לאבחון מקצועי וייעוץ,
התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים:

שימו סוף לכאב!

לאבחון מקצועי וייעוץ, התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים ומיד נחזור אליכם:

קראו עוד באותו נושא:

מרפק טניס עדיף בלי זריקת סטרואידים

מרפק טניס עדיף בלי זריקת סטרואידים

מרפק טניס? בלי סטרואידים! . מרפק טניס היא בעיה שכיחה בעיקר בקרב שחקני טניס אך לא רק. אחת האופציות המוצעות לריפוי היא זריקות סטרואידים למרפק אפשרי ורצוי להימנע מכך. המחקר הנוכחי מצא שתרופות אלה מציעות הקלה זמנית בלבד לבעיה זאת.

נוגדי דלקת מזיקים לקיבה

נוגדי דלקת מזיקים לקיבה

נוגדי דלקת מזיקים לקיבה! תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות המנטרלות באופן מיוחד את האנזים COX-2 הינן פיתוח חדשני ונחשבו עד לאחרונה לבטוחות לשימוש מבחינת מערכת העיכול. במשך תקופה ממושכת נרשמו תרופות אלו וחולקו לכול דורש. 

פעילות גופנית מחזקת גם את המוח

פעילות גופנית מפתחת את המוח

פעילות גופנית וכוח המוח מזינים אחד את השני. מתברר שילדים העוסקים בפעילות גופנית ובעיקר בפעילות אירובית משפיעים על מבנה מוחם ומשפרים יכולות קוגניטיביות והישגים בלימודים. ילדים פעילים גופנית לומדים שפות חדשות ומתמטיקה באופן יעיל יותר.