רכיבה על אופניים מסכנת את עצבי היד. פגיעה בעצבי כפות הידיים נגרמת לרוב על רקע שימוש יתר חוזרני בכפות הידיים. שימוש כזה נעשה לצורך מטלות כגון הקלדה, שימוש בכלי עבודה שונים כמו מברג, פטיש ועוד. ענפי ספורט ומקצועות הכרוכים באחיזת כפות ידיים ממושכת והדוקה יוצרים עומסי יתר על עצבי כף היד. עומסים אלו עלולים לגרום לפציעתם ולהתפתחות תסמונות לכידה עצביות פריפריות. על פי מחקר זה ומחקרים אחרים מתברר שרכיבת אופניים ממושכת כרוכה באחיזה הדוקה של ידיות האופניים ויוצרת עומסי יתר בכפות ידיים. עומסים אלו עלולים לגרום נזק לסיבי העצבים בכפות הידיים ולהוביל להתפתחות מגוון תסמונות כולל:
- תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal tunnel syndrome)
- התפתחות תסמונת תעלת הגומד (Ulnar entrapment neuropathy)
- תסמונת התעלה ע"ש גויון (Guyon's canal syndrome)
חשוב על כן להיות מודעים לכך "רכיבה על אופניים מסכנת את עצבי היד". מודעות לאפשרות הזאת עשויה להועיל במניעת הפגיעות הללו בעצבי הגפה העליונה.
רכיבה על אופניים מסכנת את עצבי היד – רקע
כאמור, רכיבה על אופניים יוצרת עומס מתמשך וחוזרני על הגפה העליונה. העומסים הנובעים בין היתר מלפיתה של ידיות האופניים מעלים את הסבירות לפגיעה של עצבי היד. שיתוק של רוכבי אופניים (Cyclist’s palsy) מתייחס בעיקר לנזק העצבי המתרחש בעצב הגומד בקרב רוכבים אינטנסיביים באופניים. הלחץ המופעל על העצב הזה במיקומו בתוך התעלה בשורש כף היד ע"ש גויון גורמת לפציעתו.
העומס על העצב גדל ככול:
- שהרכיבה מתארכת
- ככול שהלפיתה בידיות האופניים מתחזקת
- ככול שמפרקי שורש כף היד נמצאים במצב של פשיטה גדולה יותר
- גם כאשר הרכיבה מתבצעת על משטחים סלעיים ולא סדירים. רכיבה כזאת גורמת לרוכב להתמודד עם ויברציות קשות ותנאי שטח המחייבים אחיזה חזקה יותר.
על פי מחקרים שונים שכיחות התופעה מקיפה בין 10% -70% מרוכבי האופניים. הסימנים והתסמינים של תסמונת עצב הגומד עלולים לכלול פגיעה תחושתית ו/או פגיעה מוטורית. סימנים ותסמינים אלו יכולים לכלול:
- נימול והירדמות באצבע הקטנה ובאצבע הסמוכה לה
- עלולים להוביל להתפתחות שיתוק מלא של השרירים העמוקים בכף היד המעוצבבים באמצעות עצב הגומד
- החולה עלול להתלונן על קושי או חוסר יכולת להרחיק (Abduction) או לקרב (Adduction) את האצבעות
- קושי או חוסר יכולת להניע את הזרת ואצבע הטבעת
- קושי לאחוז נייר בין האצבעות
- בשלבים מאוחרים יותר יד טופר (Ulnar Claw)
- ברוב המקרים הפגיעה התחושתית תתרחש רק בעור כף היד של הזרת ואצבע הטבעת.
המחקר
רכיבה על אופניים פוגעת בתקינותם של עצבי היד. נוירופתיה של עצב הגומד (Ulnar) שכיחה יותר בקרב רוכבי אופניים על רקע האחיזה הממושכת והחזקה בידיות האופניים. הסברה היא שהתופעה הקרויה "שיתוק רוכב האופניים" (Cyclist palsy) נגרמת בגלל לחץ המופעל על עצב הגומד בתעלה ע"ש גויון (Guyon canal) בשורש כף היד.
במחקר שפורסם בכתב העת האמריקאי לרפואת ספורט נבדקו עצב התווך (Median) ועצב הגומד בכפות הידיים של 14 רוכבי אופניים לפני רכיבה ולאחר 6 ימי רכיבה אינטנסיבית לאורך 420 מייל. בדיקת סיבי העצב התבצעה באמצעות EMG שבחן את ההולכה החשמלית שלהם. לאחר הרכיבה מילאו חברי הקבוצה גם שאלונים שבהם ציינו פרטים הנוגעים לאופן הרכיבה, עוצמת האחיזה בידיות האופניים, סימנים ותסמינים ועוד.
ממצאי המחקר
נמצאו שינויים מוטוריים משמעותיים בתפקוד עצבי היד ובעיקר עצב הגומד ועצב התווך וכן החמרה בסימנים והתסמינים של תסמונת התעלה הקרפלית.
מסקנות המחקר
לרכיבה ממושכת באופניים יש אפשרות לגרום לפגיעה פיזיולוגית (מוטורית ותחושתית) בתפקודם של עצבי היד ובעיקר עצב הגומד ועצב התווך ולגרום להחמרת הסימפטומים של תסמונת התעלה הקרפלית. הסימפטומים האופייניים כוללים הירדמות של כף היד וחולשה של שרירי כף היד לעיתים עד כדי חוסר יכולת לאחוז כוס.
American Journal of Sports Medicine, August 1, 2005
