איך קשור מפרק הלסת ליציבה

איך קשור מפרק הלסת ליציבה? מפרק הלסת (TMJ) הוא מפרק ציר שמחבר את הלסת התחתונה לגולגולת. המפרק הזה מאפשר לנו ללעוס, לדבר ועוד. היציבה שלנו משפיעה על המיקום והתפקוד של מפרק הלסת וההיפך.

יציבה לקויה מטילה עומס על הצוואר, כתפיים וגב עליון. עומס זה יכול להשפיע על המנח של מפרק הלסת ולגרום לכאב או חוסר נוחות. מצד שני גם תפקוד לקוי של מפרק הלסת משנה את המיקום של הראש והצוואר וגורמים ליציבה לקויה ומתח שרירי. המשמעות של הקשר הזה היא שיש לבחון ולטפל בשני המבנים הללו בכל תלונה על כאבי צוואר או כאבי לסת. במאמר הנוכחי "איך קשור מפרק הלסת ליציבה" נדון בקשר הזה בהרחבה.

איך קשור מפרק הלסת ליציבה – רקע

המפרק הרקתי-מנדיבולרי (TMJ) הוא הציר המחבר בין הלסת התחתונה לגולגולת ומאפשר את תנועות הלסת. הפרעות TMJ הן קבוצה של מצבים המשפיעים על TMJ והשרירים הסובבים אותו, וגורמים לכאב, נוקשות, לחיצות ופתיחת פה מופחתת. להפרעות TMJ יש סיבות רבות, כגון טראומה, חסימה, הרגלים פרא-תפקודיים, מתח וגורמים פסיכולוגיים. עם זאת, גורם אחד שלעתים קרובות מתעלמים ממנו הוא יציבה.

יציבה היא מיקום הגוף בחלל והיא מווסתת על ידי מספר מסלולים עצביים. היציבה משפיעה ומושפעת על ידי TMJ באמצעות רצועות, שרירים ועצמות. יציבה לקויה עלולה ליצור חוסר התאמה, חוסר איזון ומתח בחלקים שונים של הגוף, כולל עמוד השדרה הצווארי, חגורת הכתפיים והלסת. לדוגמה, תנוחת ראש קדמית, הנפוצה בקרב אנשים המשתמשים במחשב או בסמארטפונים לפרקי זמן ארוכים, עלולה לגרום ללסת התחתונה לזוז קדימה ולשנות את המנשך. זה יכול להוביל ללחץ מוגבר על TMJ ושרירי הלעיסה, וכתוצאה מכך לגרום כאב ותפקוד לקוי. באופן דומה, כתפיים לא אחידות יכולות למשוך צד אחד של הצוואר והלסת, וליצור אסימטריה ומתח באזור TMJ.

לכן, תיקון יציבה יכול להשפיע לטובה על הפרעות TMJ על ידי החזרת היישור, האיזון וההרמוניה בגוף. תיקון יציבה יכול להתבצע באמצעות מכשירים ארגונומיים, התאמת כריות ומזרנים, ביצוע תרגילים לחיזוק ומתיחה של השרירים המעורבים ביציבה ופנייה לעזרה מקצועית של כירופרקטורים. תיקון יציבה יכול גם למנוע נזק נוסף ל- TMJ ולשפר את איכות החיים של חולים עם הפרעות TMJ.

מפרק הלסת

מפרק הלסת (TMJ) הוא הציר המחבר בין הלסת התחתונה לגולגולת. מדובר באחד המפרקים המורכבים ביותר בגוף. מגוון רחב של רקמות מאפשרים את תפקודו ובכלל זה שרירים, רצועות, עצמות, וסחוס. מפרק הלסת מאפשר לנו ללעוס, לדבר ולבלוע ולהזיז את הלסת מצד לצד. לפעמים המפרק או הרקמות התומכות והמניעות עלול להינזק ממצבים שונים, כגון:

• דלקת פרקים, טראומה, דלקת זיהומית, מתח נפשי, מנשך לא תקין, חריקת שיניים ועוד

נזק כזה עלול לגרום למפרק לתפקד באופן לקוי ולהוביל להתפתחות תסמונת מפרק הלסת. חלק מהתסמינים הנפוצים של הפרעות במפרק הלסת כוללים:

• כאב מקומי, נוקשות, תנועה מוגבלת או חוסר תנועה, כאבי ראש ועוד. תפקוד לקוי TMJ יכול גם להשפיע על היציבה שלכם!

תסמונת TMJ היא הפרעה נפוצה המשפיעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם. שכיחותה המדויקת משתנה בהתאם לקריטריוני האבחון, מאפייני האוכלוסייה ושיטות איסוף הנתונים. על פי סקירה שיטתית ומטא-אנליזה (.Valesan et al), השכיחות הכוללת של הפרעות במפרק הלסת בקרב האוכלוסייה הכללית הייתה:

• 31.1% למבוגרים וקשישים
• 11.3% לילדים ובני נוער

השכיחות של תסמונת TMJ עשויה להשתנות גם לפי מין, מוצא אתני ואזור גיאוגרפי. מספר מחקרים דיווחו על:

• שיעורי שכיחות גבוהים יותר בקרב נקבות מאשר זכרים. אולי בשל גורמים הורמונליים, רמות מתח, או התנהגויות שונות.
• הבדלי שכיחות בין קבוצות אתניות או מדינות שונות. דבר המצביע על כך שגורמים גנטיים, סביבתיים או תרבותיים עשויים לשחק תפקיד בתסמונת TMJ.

תסמונת TMJ היא מצב מורכב ורב-גורמי הדורש אבחון מדויק וטיפול מתאים. הבנת שכיחותה וגורמי הסיכון שלה יכולה לסייע לקלינאים ולחוקרים לזהות, למנוע ולנהל הפרעה זו ביעילות.

מעט על יציבה והשפעותיה

יציבה היא הדרך שבה אדם מחזיק וממקם את גופו במרחב במצבים שונים. היציבה מושפעת מגורמים רבים כגון כוח הכבידה, כוח השרירים, גמישות, הרגלים ורגשות. לאיכות היציבה יש השפעה על היבטים שונים של בריאות ורווחה, כגון:

• נשימה, זרימת דם, עיכול, מצב רוח, וביטחון עצמי

יציבה יכולה להיות מושפעת מגורמים רבים ובכללם:

• גנטיקה, הרגלים, רגשות, פציעות ומחלות

ישנם סוגים שונים של יציבה ובכלל זה:

• יציבה סטטית (הדרך שבה אדם יושב או עומד)
• יציבה דינמית (הדרך שבה אדם זז)
• תנוחת שינה (הדרך שבה אדם שוכב)

יציבה טובה היא מצב שבו הגוף:

• מיושר בצורה מאוזנת וסימטרית, עם מינימום עומס על השרירים, המפרקים ועמוד השדרה.

היציבה מוגדרת כלקויה כאשר הגוף:

• אינו מיושר או לא סימטרי, מה שגורם לעומס מוגזם על הרקמות והאיברים

יציבה לקויה עלולה להוביל להתפתחות נזקים ותסמינים שונים ובכללם:

• כאבים, נוקשות, עייפות, כאבי ראש, קשיי נשימה, בעיות עיכול ומצוקה נפשית

חשוב לשמור על יציבה נכונה לאורך כל היום והלילה. עשו זאת על ידי מודעות לתנוחת הגוף, שימוש בריהוט וציוד ארגונומי, ביצוע תרגילים ומתיחות קבועים ופנייה לעזרה מקצועית במידת הצורך.

מה הקשר בין מפרק הלסת ליציבה?

הקשר בין מפרק הלסת ליציבה הוא פיזיולוגי ואנטומי. מפרק הלסת הוא חלק ממערכת מורכבת הכוללת את הראש, הצוואר, עמוד השדרה והאגן. לכל חוסר איזון או חוסר תפקוד בחלק אחד של מערכת זו יכולות להיות השלכות על החלקים האחרים. יציבה יכולה לכן להיות מושפעת גם על ידי המיקום והתפקוד של מפרק הלסת.

מספר מחקרים הראו כי קיים מתאם בין מפרק הלסת לבין יציבה. לדוגמה, כמה חוקרים מצאו כי ביחס לנבדקים בריאים, חולים עם תפקוד לקוי של מפרק הלסת סבלו גם:

• מנח ראש קדמי מידי
• היפר לורדוזיס צווארי
• השטחה של הקיפוזיס הגבי ועוד

מחקרים אחרים דיווחו כי חולים עם תפקוד לקוי של מפרק הלסת הדגימו:

• יציבה אסימטרית
• חוסר יציבות ביציבה שלהם בכל המישורים

לכן, חשוב לשמור על יציבה טובה הן עבור TMJ והן עבור הראש והצוואר. יציבה טובה פירושה שהאוזניים מיושרות עם הכתפיים, הסנטר מקביל לרצפה, והלסת רפויה ופתוחה מעט. תנוחה זו יכולה לסייע במניעה או בהפחתה של הפרעות TMJ והתסמינים הקשורים אליהן (Wright et al., 2000).

המנגנונים מאחורי קשר זה בין מפרק הלסת ליציבה אינם מובנים במלואם, אך כמה הסברים אפשריים כוללים:

קשר פיזיולוגי

מבחינה פיזיולוגית, ה-TMJ מעוצבב על ידי העצב הטריגמינלי העצב הזה מספק גם תחושה לפנים, לקרקפת ולשיניים. לעצב הטריגמינלי קשרים עם עצבים גולגולתיים אחרים:

• עצב שיווי המשקל (vestibulocochlear), השולט על שיווי המשקל והשמיעה
• העצב הלוואי (accessory), השולט בשרירי הצוואר והכתפיים

לכן, כל תפקוד לקוי או כאב ב- TMJ יכול להשפיע על התפקוד והתחושה של עצבים אחרים אלה. השפעה זאת עלולה להוביל לתסמינים כגון סחרחורת, טנטון, כאבי ראש, כאבי צוואר ומתח בכתפיים (Chen et al., 2019).

קשר אנטומי

מבחינה אנטומית, ה-TMJ הוא חלק ממערכת מורכבת של שרירים, רצועות, עצמות ודיסקים. אלה פועלים יחדיו כדי לשמור על המיקום והיציבות של הלסת. מיקום הלסת משפיע על מיקום הראש והצוואר, ולהיפך. לדוגמה:

• אם הלסת רחוקה מדי קדימה (קדמית), זה יכול לגרום לראש להטות לאחור (הארכה). מנח זה עלול לאמץ את השרירים והרצועות של הצוואר והגב העליון (Rocabado et al., 2005) ולגרום לתסמינים שונים
• אם הראש רחוק מדי קדימה (כיפוף), זה יכול לגרום ללסת לנוע אחורה (אחורית). מנח זה יכול לדחוס את מפרק הלסת ולגרום כאב ודלקת (Huang et al., 2011).

רקמות משותפות

מפרק הלסת ועמוד השדרה הצווארי חולקים שרירים, רצועות ועצבים משותפים. רקמות הללו יכולים להעביר אותות מתח וכאב ביניהם.

 יחסי גומלין

למפרק הלסת ולעמוד השדרה הצווארי יש יחסי גומלין. המיקום והתנועה של האחד משפיעים על המיקום והתנועה של השני.

 עירוב תפקידים

מפרק הלסת ועמוד השדרה הצווארי מעורבים שניהם בשמירה על שיווי המשקל והיציבות של הראש על הגוף.

שני המבנים מושפעים ממנשך לקוי

עמוד השדרה הצווארי ומפרק הלסת מושפעים מהמנשך של הפה (האופן שבו השיניים משתלבות זו בזו). מנשך לקוי יכול לגרום כוחות חריגים על המפרק ולשנות את תפקודו. תפקוד לקוי של המפרק יכול להשפיע על עמוד השדרה הצווארי ולהיפך.

שני המבנים "רגישים" מנטלית

שני המבנים הללו, מפרק הלסת ועמוד השדרה הצווארי רגישים ללחץ נפשי. רגישות זאת עלולה להוביל להתפתחות מתח שרירים, דלקת וכאב בשני האזורים.

הטיפול במפרק הלסת וביציבה?

ההשלכות של קשר זה חשובות הן לאבחון והן לטיפול בהפרעות TMJ. הערכה מקיפה של TMJ ואת היציבה יש צורך לזהות כל חריגות ולקבוע סדרי עדיפויות הטיפול. אפשרויות הטיפול עשויות לכלול:

• סדים נסתרים או מכשירים אורתודונטיים לתיקון חסימה והפחתת לחץ על TMJ.
• פיזיותרפיה או טיפול ידני לשיפור הניידות, הגמישות והחוזק של TMJ ועמוד השדרה הצווארי
• תרגילים או אימון יציבה לתיקון הרגלים לקויים ולשיפור היישור והיציבות של הראש, הצוואר, עמוד השדרה והאגן
• טכניקות ניהול כאב כגון תרופות, קרח, חום או דיקור סיני כדי להפחית דלקת וכאב בשני האזורים
• טכניקות ניהול מתח כגון הרפיה, מדיטציה או ביופידבק כדי להפחית מתח רגשי ועווית שרירים בשני התחומים

לסיכום, הפרעות בתפקוד TMJ אינן בעיות בודדות המשפיעות רק על הלסת. הם חלק מבעיה מערכתית המערבת את כל תנוחת הגוף. לכן, גישה הוליסטית המתחשבת בשני ההיבטים חיונית לאבחון מיטבי ולתוצאות הטיפול.

References:

Chen YW, Chiu YC, Chen TH et al. (2019) Association between chronic tinnitus and neck pain: a nationwide retrospective cohort study. J Pain Res 12: 2557–2566.

Huang GJ, LeResche L, Critchlow CW et al. (2011) Risk factors for diagnostic subgroups of painful temporomandibular disorders (TMD). J Dent Res 90: 764–770.

Rocabado M, Iglarsh ZA, editors. (2005) Craniomandibular disorders: guidelines for evaluation diagnosis & management. Jones & Bartlett Learning.

Wright EF, Domenech MA, Fischer JR Jr (2000) Usefulness of posture training for patients with temporomandibular disorders. J Am Dent Assoc 131: 202–210.

Minervini G., Franco R., Marrapodi M.M., Crimi S., Badnjević A., Cervino G., Bianchi A., Cicciù M. Correlation between Temporomandibular Disorders (TMD) and Posture Evaluated trough the Diagnostic Criteria for Temporomandibular Disorders (DC/TMD): A Systematic Review with Meta-Analysis. J Clin Med. 2023;12(7):2652. doi: 10.3390/jcm12072652.

Ries LGK., Alves MC., Bérzin F., Grossi DB., Grossi MLR. Correlation between posture and temporomandibular disorder in women: a preliminary study. Braz Oral Res. 2008;22(4):307-312.

Armijo-Olivo S., et al. Association between temporomandibular disorders and abnormal head posture: a systematic review and meta-analysis. J Orofac Pain. 2012;26(4):316-329.

La Touche R., et al. The influence of cranio-cervical posture on maximal mouth opening and pressure pain threshold in patients with myofascial temporomandibular pain disorders. Clin J Pain. 2011;27(1):48-55.

Armijo-Olivo S., et al. Patients with temporomandibular disorders have increased fatigability of the cervical extensor muscles. Clin J Pain. 2013;29(2):119-127.

Cuccia AM., Lotti M., Caradonna D. Oral breathing and head posture. Angle Orthod. 2008;78(1):77-82.