דלקת ניוונית בברך לאחר ניתוח מניסקוס היא תופעה ידועה. קרע מיניסקוס הוא מהגורמים השכיחים להתפתחות כאב בברכיים. עד לפני שנים אחדות הטיפול המועדף בגין בעיה זאת היה ניתוח. מחקרים מצביעים על תופעת לוואי מדאיגה לניתוחים אלו – דלקת פרקים ניוונית. לטענת החוקרים במחקר המסוקר כאן דלקת ניוונית בברך לאחר ניתוח היא כמעט וודאית. יש לקחת בחשבון גם את העובדה הזאת לפני שמקבלים החלטה לנתח.
לפי מחקרים אלו ניתוחי ברכיים עלולים בסבירות גבוהה להוביל להתפתחות דלקת פרקים ניוונית מוקדמת. בכלל זה גם ניתוחים זעירים לתיקון קרעים במיניסקוס. במחקר שאנו סוקרים את תוצאותיו נבדקו ברכיהם של חולים שסבלו מקרע במיניסקוס. חלקם טופלו באופן כירורגי וחלקם טופלו באופן שמרני. 100% מהחולים שנותחו בגין קרע מיניסקוס פיתחו תוך שנה דלקת פרקים ניוונית. לעומת זאת דלקת פרקים ניוונית התפתחה רק בקרב 59% מהחולים עם קרע מיניסקוס שלא נותחו. יש להעדיף תחילה את הטיפול השמרני.
דלקת ניוונית בברך לאחר ניתוח מיניסקוס – רקע
דלקת מפרקים ניוונית (OA/Osteoarthritis) היא מחלת הפרקים השכיחה ביותר לאדם. המחלה עלולה לפגוע בכל מפרקי הגוף אך פוגעת בעיקר במפרקים נושאי המשקל. או מפרקים אחרים הנתונים לעומסים: כולל ברך, מפרקי עמוד השדרה, מפרק הירך, פרקי האצבעות והאגודלים. מסיבה זאת דלקת ניוונית בברך היא אחת מדלקות הפרקים השכיחות ביותר לאדם. בין יתר הנזקים שנגרמים בגלל דלקת פרקים ניוונית נציין:
- פגיעה בסחוס.
- צמיחת זיזים גרמיים.
- עיוות המפרק.
- יצירת ציסטות סובכונדרליות.
- סקלרוזיס של העצם מסביב.
- פיברוזיס של מעטפת המפרק ועוד.
לאחר גיל 40 דלקת פרקים ניוונית מתפתחת באופן טבעי בקרב רוב האוכלוסייה. אחד מגורמי הסיכון להתפתחות דלקת פרקים ניוונית הוא גיל:
- ככול שאנו מתבגרים כך עולה השכיחות של המחלה.
לאחר גיל 65 כ- 80% מהאנשים יראו סימנים לקיומה של המחלה. במילים אחרות כל מי שחי מספיק שנים יחלה בדלקת פרקים ניוונית. גורמי סיכון נוספים להתפתחות דלקת פרקים ניוונית כוללים:
- מצב גופני (משקל גוף, מבנה גוף ועוד).
- עישון.
- ליקויים מבניים מולדים או נרכשים במפרק.
- פעילויות ומקצועות היוצרים עומסי יתר על המפרקים ועוד.
הגורמים להתפתחות דלקת פרקים ניווניות לפני גיל 40 כוללים:
- שימוש יתר בברכיים כמו בקרב כדורגלנים.
- נזקי חבלה במפרק (נפילה, פציעת ספורט ועוד).
- וכפי שמדגים המחקר המפורט כאן: ניתוחים במפרק.
המחקר
המחקר התמקד במיניסקוס, פיסת סחוס בצורת טריז בברך הפועלת כבולם זעזועים בברכיים. שני המניסקים בכל ברך ממלאים תפקיד חשוב ביציבות המפרקים. קרעים מניסקליים הם בין פציעות הברך הנפוצות ביותר, וניתוח מבוצע לעתים קרובות כדי להקל על הכאב. לטענתו של ד"ר פרנק רומר, מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בוסטון בבוסטון ומאוניברסיטת ארלנגן-נירנברג בארלנגן, גרמניה:
- "ניתוח מניסקלי הוא אחד ההליכים האורתופדיים הנפוצים ביותר המבוצעים כדי להקל על הכאב ולשפר את תפקוד המפרקים" . "עם זאת, מצטברות ראיות הולכות וגדלות המצביעות על כך שניתוח מניסקלי עלול להזיק למפרק הברך".
השיטה: מחקר תצפיתני
לצורך המחקר, ד"ר רומר ועמיתיו בחנו נתונים "מיוזמת אוסטאוארתריטיס", מחקר תצפיתי גדול ומתמשך על היארעות והתקדמות של דלקת מפרקים ניוונית בברך. החולים במחקר היו בממוצע בני 60.2 שנים ובעיקר בעלי עודף משקל, עם מדד מסת גוף ממוצע (BMI) של 28.3. כשני שלישים מהחולים היו נשים.
- החוקרים בחנו בדיקות דימות תהודה מגנטית (MRI) של 355 ברכיים שפיתחו דלקת מפרקים ניוונית במהלך תקופה של חמש שנים, וקבוצת ביקורת שהותאמה לגיל, מין, חומרת דלקת פרקים בשתי הברכיים ו-BMI.
- מתוך כלל הברכיים, 31 עברו ניתוח מניסקלי במהלך השנה שקדמה לאבחון דלקת המפרקים, ול-280 ברכיים היו סימנים של נזק מניסקלי ב-MRI אך לא עברו ניתוח.
- החוקרים העריכו את הסיכון לפתח דלקת פרקים ואובדן סחוס במהלך השנה שלאחר מכן עבור הקבוצות השונות.
ממצאי המחקר
"מצאנו כי חולים ללא דלקת מפרקים ניוונית בברך שעברו ניתוח מניסקלי היו בסיכון מוגבר לפתח דלקת מפרקים ניוונית ואובדן סחוס בשנה שלאחר מכן בהשוואה לאלה שלא עברו ניתוח, ללא קשר לנוכחות או היעדר קרע מניסקלי בשנה הקודמת"
כל 31 הברכיים שעברו ניתוח מניסקלי בשנה הקודמת פיתחו דלקת מפרקים ניוונית, לעומת 165 (59%) מהברכיים עם נזק מניסקלי שלא עברו ניתוח. בנוסף, אובדן סחוס היה שכיח הרבה יותר בקרב ברכיים שעברו ניתוח:
- 80.8% מהברכיים שעברו ניתוח הראו אובדן סחוס, לעומת 39.5% מהברכיים עם נזק מניסקלי וללא ניתוח.
חלופה לניתוח היא ניהול שמרני. בניהול שמרני, טיפול מנואלי יכול לעזור לשמור ולשחזר את כוח השרירים ואת טווח התנועה. הסימפטומים מטופלים בדרך כלל עם קרח ותרופות נוגדות דלקת לא סטרואידים.
מסקנות החוקרים
"ייתכן שיהיה צורך לדון בזהירות רבה יותר באינדיקציות לניתוח מניסקלי על מנת למנוע ניוון מואץ של מפרק הברך". הניתוח לתיקון קרעים במיניסקוס עלול להגביר את הסיכון לדלקת מפרקים ניוונית ואובדן סחוס אצל חלק מהחולים. הממצאים מראים כי ההחלטה על ניתוח דורשת שיקול דעת זהיר על מנת למנוע התפרצות מואצת של מחלה ניוונית.
מחקרים נוספים שעוסקים בנושא
מחקרים מהשנים האחרונות (2023–2026) מאששים בצורה מובהקת כי ניתוחי מיניסקוס, ובמיוחד כריתה חלקית (APM), מהווים גורם סיכון משמעותי להתפתחות ושחיקה של מפרק הברך לאורך זמן. להלן עיקרי הממצאים מהמחקרים העדכניים:
כריתה מול תיקון: סיכון מוגבר לשחיקה
סקירות מטא-אנליזה עדכניות מצביעות על הבדל דרמטי בסיכון להתפתחות דלקת מפרקים ניוונית (OA) בין סוגי הניתוחים:
- שיעור התקדמות המחלה: מחקר מ-2024 מצא כי אצל מטופלים שעברו כריתת מיניסקוס, שיעור ההתקדמות ל-OA עמד על 51.42%, לעומת 21.28% בלבד אצל אלו שעברו תיקון (תפירה) של המיניסקוס.
- טווח ארוך (10 שנים): נתונים הראו כי לאורך עשור, כריתת מיניסקוס הובילה לסימני שחיקה אצל כמעט 99% מהמטופלים, לעומת כ-53% בקבוצת התיקון.
צורך בהחלפת מפרק ברך (TKA)
מחקרים שפורסמו ב-2024 וב-2026 בדקו את הקשר בין ניתוח מיניסקוס בעבר לבין הצורך העתידי בהחלפת מפרק מלאה:
- סיכון גבוה פי 5: נמצא כי שיעור המעבר לניתוח החלפת ברך תוך 5 שנים עמד על 8.4% לאחר כריתת מיניסקוס, לעומת 1.7% בלבד לאחר תיקון המיניסקוס.
- השפעה על ניתוחים עתידיים: מחקר מ-2026 מצא כי מטופלים שעברו ניתוחי מיניסקוס בעבר וניגשים להחלפת מפרק ברך, נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים לאחר הניתוח, כמו זיהומים (PJI) וצורך בניתוחים חוזרים.
כריתה חלקית מול טיפול שמרני (פיזיותרפיה)
סדרת מחקרים קליניים (כגון ניסוי ה-OMEX וה-FIDELITY) בוחנת האם הניתוח עצמו תורם יותר מטיפול שמרני:
- שינויים מבניים: נמצא כי כריתת מיניסקוס חלקית קשורה לסיכון גבוה ב-13% לשינויים רדיוגרפיים (בצילומי רנטגן) של שחיקה תוך 5 שנים בהשוואה לקבוצות ביקורת.
- יעילות תפקודית: מחקר מ-2024 הדגיש כי בקרב מטופלים צעירים, לא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות התפקודית בין ניתוח מוקדם לבין טיפול שמרני הכולל תרגול ופיזיותרפיה, אך הניתוח העלה את הסיכון לנזק מבני עתידי.
דלקת ניוונית בברך לאחר ניתוח מניסקוס – סיכום
ניתוח מיניסקוס, ובמיוחד כריתה חלקית של המיניסקוס (Meniscectomy), מעלה משמעותית את הסיכון להתפתחות דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס) בברך. המיניסקוס משמש כ"בולם זעזועים" טבעי, והסרתו גורמת לעלייה בלחץ הישיר על הסחוס, מה שמאיץ את שחיקתו לאורך זמן. הניתוח מעלה את הסיכון להתפתחות דלקת פרקים ניוונית פי 4 עד 7 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. הסיבה העיקרית לכך היא השינוי במכניקה שמתרחש בעקבות הניתוח.
הסרת חלק מהמיניסקוס מקטינה את שטח הפנים שנושא את משקל הגוף, מה שיוצר עומס מוגבר על העצמות (הירך והשוק) והסחוס המפרקי. התהליך הניווני יכול להתחיל תוך שנה מהניתוח, אך לעיתים התסמינים המשמעותיים מופיעים רק כעבור שנים. בשורה התחתונה: הספרות העדכנית מעודדת "שינוי פרדיגמה" – העדפה ברורה לשימור המיניסקוס (תיקון) או טיפול פיזיותרפי שמרני על פני כריתה, כדי למנוע את האצת הדלקת הניוונית.
References:
Elsenosy, Abdelfatah & Elnewishy, Ahmed & Delewar, Radwa. (2024). Efficacy of Arthroscopic Meniscal Surgery Versus Conservative Management on Knee Pain and Functional Outcomes: A Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Cureus. 16. 10.7759/cureus.74349.
Hurmuz M, Ionac M, Hogea B, Miu CA, Tatu F. Osteoarthritis Development Following Meniscectomy vs. Meniscal Repair for Posterior Medial Meniscus Injuries: A Systematic Review. Medicina (Kaunas). 2024 Mar 30;60(4):569. doi: 10.3390/medicina60040569. PMID: 38674215; PMCID: PMC11052089.
Johnson, Cole & Elmenawi, Khaled & Emara, Ahmed & Jevnikar, Benjamin & Deren, Matthew & Piuzzi, Nicolas. (2025). Meniscectomy Before Total Knee Arthroplasty Increases the Risk of All-Cause Revision and Revision for Infection: A National Database Analysis. Journal of Clinical Orthopaedics and Trauma. 72. 103292. 10.1016/j.jcot.2025.103292.
Katz JN, Shrestha S, Losina E, Jones MH, Marx RG, Mandl LA, Levy BA, MacFarlane LA, Spindler KP, Silva GS; METEOR Investigators; Collins JE. Five-Year Outcome of Operative and Nonoperative Management of Meniscal Tear in Persons Older Than Forty-Five Years. Arthritis Rheumatol. 2020 Feb;72(2):273-281.
Kise N J, Risberg M A, Stensrud S, Ranstam J, Engebretsen L, Roos E M et al. Exercise therapy versus arthroscopic partial meniscectomy for degenerative meniscal tear in middle aged patients: randomised controlled trial with two year follow-up BMJ 2016; 354 :i3740
Lauren Bracey, Dylan Parsons, Amy Y. Zhao, Amil R. Agarwal, Jacob D. Mikula, Thomas Fraychineaud, Savyasachi C. Thakkar, Teresa Doerre, Matthew J. Best,
The cumulative incidence and risk factors associated with 5-year conversion to knee arthroplasty following primary meniscus repair or primary meniscectomy,
Journal of Orthopaedics, Volume 52, 2024, Pages 17-20.
Migliorini F, Schäfer L, Bell A, Weber CD, Vecchio G, Maffulli N. Meniscectomy is associated with a higher rate of osteoarthritis compared to meniscal repair following acute tears: a meta-analysis. Knee Surg Sports Traumatol Arthrosc. 2023 Dec;31(12):5485-5495. doi: 10.1007/s00167-023-07600-y. Epub 2023 Oct 9. PMID: 37812251; PMCID: PMC10719156.
Skinner M, Sullivan B, Conley C, Johnson D, Ireland ML, Landy D, Stone A, Jacobs C. Incidence of Osteoarthritis Diagnosis Within 5 Years of Surgery Was Greater Following Partial Meniscectomy Than Meniscus Repair and/or Anterior Cruciate Ligament Reconstruction. Arthrosc Sports Med Rehabil. 2024 Feb 1;6(2):100903. doi: 10.1016/j.asmr.2024.100903. PMID: 38426126; PMCID: PMC10901843.
Snoeker B, Turkiewicz A, Magnusson K, et al. Risk of knee osteoarthritis after different types of knee injuries in young adults: a population-based cohort study British Journal of Sports Medicine 2020;54:725-730.
Winter AR, Collins JE, Katz JN. The likelihood of total knee arthroplasty following arthroscopic surgery for osteoarthritis: a systematic review. BMC Musculoskelet Disord. 2017 Oct 4;18(1):408. doi: 10.1186/s12891-017-1765-0. Erratum in: BMC Musculoskelet Disord. 2022 Jul 25;23(1):709.