אוסטאופורוזיס בגלל הרזיה! אובדן מסת עצם היא תופעה שכיחה בקרב נשים אך גם בקרב גברים. מסת עצם ירודה מהווה גורם סיכון לשברים ובשל כך אף למוות. אחד מגורמי הסיכון לאובדן צפיפות העצם היא הרזיית יתר. רבות נכתב על החסרונות שבהשמנה עם זאת להשמנה יש גם יתרון. אחד היתרונות הבריאותיים היחידים שיש לאנשים הסובלים מהשמנה הוא העצמות החזקות. לרוב, אנשים הסובלים מעודף משקל והשמנה לא סובלים ממחלת דלדול העצם (אוסטאופורוזיס). העומס הפיזי על העצמות שנוצר בזכות משקל גופם גורם להתעבות העצמות ולהתחזקותן.
יש צורך בכמות קלוריות יומיות מינימליות כדי לשמר על הבריאות הגוף ובכלל זה הבריאות של העצמות. הצורך לקבל תוצאות מידיות בדיאטה גורמת לנו, הרבה פעמים, לנקוט בגישות אגרסיביות להפחתת משקל. בשל כך האדם עלול "להצליח" בהורדת המשקל אך עצמותיו נעשות חלולות. הורדת משקל דרסטית עלולה לגרום לאובדן מסת עצם. מסת עצם נמוכה מהווה בין היתר גורם סיכון לכאבי גב. המאמר הנוכחי מבהיר את הנושא.
אוסטאופורוזיס בגלל הרזיה – רקע
שמירה על משקל גוף תקין (BMI בטווח 18.5-24.9) חיונית לבריאות ארוכת טווח. למרות הסיכון לאוסטאופורוזיס בהרזיה קיצונית, שמירה על "רזון בריא" מעניקה יתרונות משמעותיים. יתרונות אלה כוללים בין היתר:
- מניעת מחלות כרוניות כגון מחלות לב וכלי הדם, מניעת סוכרת מסוג 2 ושיפור הרגישות לאינסולין הפחתת סיכון לסוגי סרטן שונים.
- משקל תקין מוריד את הלחץ מעמוד השדרה, הברכיים והירכיים, מה שמונע שחיקת סחוס (אוסטאוארתריטיס) ומפחית כאבים כרוניים.
- רזון בריא מפחית משמעותית את הסיכון לדום נשימה בשינה (Sleep Apnea) ומשפר את איכות הנשימה הכללית.
- גוף במשקל תקין מזרים דם וחמצן ביעילות רבה יותר, מה שמוביל לעלייה ברמת האנרגיה היומית וביכולת הריכוז.
- משקל תקין קשור לשיפור בהערכה העצמית, הפחתת חרדה ודיכאון, ושיפור במצב הרוח הכללי.
- משקל תקין תומך במערכת חיסונית חזקה יותר וביכולת התאוששות מהירה ממחלות.
עם זאת, כדי לגונן על צפיפות העצם, המלצות המומחים מדגישות כי השאיפה צריכה להיות משקל גוף תקין ופעיל (Fit and Lean). שילוב של משקל תקין עם פעילות גופנית אירובית ואימוני התנגדות הוא המפתח למיקסום היתרונות הבריאותיים תוך הגנה על מסת העצם.
מאמר סקירה בנושא
להלן סיכום ממוקד של מאמר הסקירה:
Liu, H., Li, B., Liu, L. et al. (2025). Weight loss induced bone loss: mechanism of action and clinical implications. Bone Research, 13, 99. (PubMed)
מה הבעיה שהמאמר מתאר?
המאמר מדגיש כי ירידה במשקל, בין אם עקב מחלה (כגון אנורקסיה, IBD, יתר תריסיות) ובין אם עקב התערבויות מכוונות (דיאטה, תרופות להרזיה, ניתוחים בריאטריים), עלולה להיות גורם סיכון משמעותי לפגיעה בשלד. אמנם ירידה מתונה במשקל עשויה לשפר פרופיל מטבולי, אך ירידה מהירה או ממושכת נקשרת לעיתים קרובות ל־ירידה בצפיפות מינרלים בעצם (BMD), פגיעה במיקרו-ארכיטקטורה של העצם, ו־עלייה בסיכון לשברים.
המנגנונים המרכזיים לאובדן עצם בזמן ירידה במשקל (לפי הסקירה)
הסקירה מתארת תהליך רב-גורמי שבו כמה “צירים” פועלים יחד ומטים את מאזן שחלוף העצם לכיוון קטבולי:
- ירידה בעומס מכני (Mechanical unloading): פחות משקל/כוח על השלד מפחית גירוי אוסטאוגני ומעודד פעילות פירוק (אוסטאוקלסטית).
- עלייה בשומן לשדי (Bone marrow adiposity): מעבר של תאי גזע מזנכימליים לכיוון אדיפוגנזה במקום אוסטאובלסטוגנזה עשוי לעכב יצירת עצם ולהחליש את התפקוד האוסטאובלטי.
- שינויים הורמונליים/אנדוקריניים: ירידה ב־IGF-1, אסטרוגן ושינויים בצירי PTH ועוד, משבשים את הוויסות העדין של בנייה/פירוק עצם.
- חסרים תזונתיים: במיוחד במצבי תת-תזונה/הגבלה קלורית/תת-ספיגה לאחר ניתוחים, פחות “חומרי גלם” לבניית עצם.
- שיבוש במטבוליזם אנרגטי והורמונים “בוני/מפרקי” עצם: שינוי בזמינות אנרגטית ובאותות מטבוליים עשוי להשפיע על מסלולים הורמונליים ורגולטוריים של העצם.
דוגמאות קליניות שהמאמר מביא: מחלות שמלוות בירידה במשקל
הסקירה מפרטת דפוסים אופייניים של פגיעה שלדית במצבים רפואיים:
אנורקסיה נרבוזה (AN)
מתוארת ירידה ניכרת ב־BMD (למשל בעמוד שדרה מותני, צוואר הירך והירך הכוללת) לצד שינויים מיקרו-מבניים (קורטקס דק יותר, פורוזיות מוגברת ועוד) וכן עלייה בסיכון לשברים במספר מחקרי עוקבה.
מחלות מעי דלקתיות (IBD)
המאמר מציין שכיחות מוגברת של אוסטאופורוזיס וירידה בצפיפות עצם ב־IBD, עם פתוגנזה הכוללת דלקת כרונית, תת-ספיגה, שינויים במיקרוביום, ולעיתים טיפול בגלוקוקורטיקואידים, וכן עלייה בסיכון לשברים לפי מטא-אנליזות.
יתר פעילות בלוטת התריס
עודף הורמון תריס מגביר שחלוף עצם ומטה לכיוון פירוק (עלייה בפעילות אוסטאוקלסטים), עם ירידה ב־BMD ועלייה בסיכון לשברים.
ירידה במשקל “מכוונת”: דיאטה, תרופות, וניתוחים ומה קורה לעצם?
1) הגבלה קלורית (Calorie Restriction)
הסקירה מציגה עדויות לכך שהגבלה קלורית יכולה להוביל לירידה ב־BMD, לעלייה במדדי פירוק עצם ולשינויים תלויי-אזור (למשל ירך רגישה יותר). מובאים נתונים מניסוי CALERIE (הגבלה מתונה לאורך שנתיים) ומסקירות שיטתיות שמצאו ירידה ב־BMD בירך לאחר התערבויות ירידה במשקל ממושכות.
היא גם מצטטת מחקר פרוספקטיבי ארוך טווח בחולי סוכרת סוג 2 שבו לקבוצת ירידה במשקל (הגבלה קלורית + פעילות) היו שיעורי שברי ירך גבוהים יותר לעומת ביקורת, וכן עלייה בשברי שבריריות.
2) תרופות להרזיה (דגש על GLP-1 RA)
התמונה מורכבת: יש עבודות/ניסויים שבהם ירידה במשקל תחת GLP-1 RA לוותה בשינויים במדדי שחלוף עצם ובירידה מתונה (אך מובהקת) ב־BMD פמורלי בחלק מהמעקבים, מה שמעלה אפשרות שירידה במשקל עצמה (ולעיתים גם אפקטים הורמונליים/שריריים) תורמים לסיכון.
3) ניתוחים בריאטריים
הסקירה מדגישה שפרוצדורות בריאטריות עלולות לגרום ל־מצב “היפר-מטבולי” של העצם עם עלייה חדה במדדי פירוק ובנייה (turnover גבוה), שיכול להימשך לאורך זמן לאחר הניתוח.
מודגשים מנגנונים כגון היפרפאראתירואידיזם משני (PTH) לאחר פרוצדורות עם תת-ספיגה, השפעות של הורמוני שובע כמו PYY, וכן קשרים בין שינויי מיקרוביום למדדי שחלוף עצם ו־BMD.
המשמעות הקלינית: מה כדאי “לקחת” מהמאמר לפרקטיקה?
בהיבט תרגומי-קליני, המסר של הסקירה הוא לא “לא לרדת במשקל”, אלא לנהל את הירידה במשקל תוך הגנה יזומה על העצם, במיוחד בקבוצות סיכון (מבוגרים, נשים אחרי מנופאוזה, ירידה מהירה/גדולה במשקל, לאחר ניתוח בריאטרי, מחלות דלקתיות/אנדוקריניות).
עקרונות פעולה שעולים לאורך הסקירה:
- הערכת סיכון ומעקב: שקילה של DXA/מעקב BMD ואתרי סיכון (לרוב ירך רגישה יותר), ובמצבים מסוימים גם מדדי שחלוף.
- התערבות תזונתית ממוקדת עצם: תשומת לב לסידן/ויטמין D וחסרים ובפרט לאחר ניתוחים. הסקירה מציינת שמינוני סידן גבוהים יותר (בטווחים מסוימים) נקשרו להפחתת אובדן BMD ולדיכוי עליית PTH בחלק מהמחקרים.
- אימון התנגדות ושימור מסת שריר: כחלק מהירידה במשקל, כדי לצמצם “אובדן עומס מכני” ולהפחית את האותות הקטבוליים. (הסקירה מתייחסת לנושא פעילות גופנית כמרכיב מגן בהקשר ירידה במשקל.)
- אחרי ניתוח בריאטרי: ניטור וחבילה מותאמת של תוספים/מעקב אנדוקריני (כולל PTH), מתוך הבנה שתת-ספיגה ושינויים הורמונליים/מיקרוביום יכולים להמשיך להניע turnover גבוה גם כאשר ויטמין D נראה “מספק” בבדיקות.
סיכום והמלצות
כן, הרזיה ובפרט הרזיה מהירה או משמעותית מהווה גורם סיכון מוכר ומשמעותי להתפתחות אוסטאופורוזיס (דלדול עצם). בעוד שלירידה במשקל יש יתרונות מטבוליים רבים, היא עלולה לפגוע בשלמות השלד ולהגדיל את הסיכון לשברים. להלן הסבר מקיף על ההשפעות והמנגנונים המעורבים:
מנגנונים פיזיולוגיים לירידה בצפיפות העצם
- הפחתת עומס מכני: משקל גוף מפעיל לחץ על העצמות, מה שמעודד תאים בוני עצם (אוסטאובלסטים) לפעול. כאשר המשקל יורד, פוחת העומס המכני, מה שעלול להוביל לירידה ביצירת עצם חדשה ולהגברת ספיגת העצם.
- שינויים הורמונליים: הרזיה משפיעה על רמות הורמונים כמו אסטרוגן (החיוני לשמירה על צפיפות העצם) ועל הורמונים המופרשים מרקמת השומן (כמו לפטין), אשר להם תפקיד בוויסות בריאות העצם.
- מחסור תזונתי: דיאטות קיצוניות או ירידה מהירה במשקל מלוות לעיתים קרובות בצריכה לא מספקת של סידן, ויטמין D וחלבון, שהם אבני הבניין של העצם.
- איבוד מסת שריר: ירידה במשקל כוללת לעיתים קרובות גם איבוד מסת שריר (סרקופניה). שרירים חזקים תומכים בעצמות ומעודדים את צפיפותן. היחלשותם מגבירה את הסיכון לנפילות ולשברים.
קבוצות בסיכון גבוה
- נשים לאחר גיל המעבר: קבוצה זו נמצאת בסיכון הגבוה ביותר, שכן הירידה באסטרוגן יחד עם ירידה במשקל מאיצה את איבוד מסת העצם.
- מבוגרים (מעל גיל 65): אצל מבוגרים, הרזיה (בין אם מכוונת ובין אם לא) היא מנבא משמעותי לירידה בצפיפות העצם ולעלייה בשברי ירך.
- אנשים בתת-משקל: מדד מסת גוף (BMI) נמוך נחשב לגורם סיכון עצמאי לאוסטאופורוזיס.
סוגי הרזיה והשפעתם
- הרזיה מהירה (מעל 14% ממשקל הגוף תוך חודשים ספורים): קשורה לאובדן משמעותי של עצם לעומת הרזיה מתונה והדרגתית.
- ניתוחים בריאטריים (קיצור קיבה): ניתוחים אלו גורמים לירידה המהירה ביותר במשקל ועלולים להוביל לשינויים בספיגת מינרלים, ולכן הם דורשים מעקב רפואי קפדני אחר בריאות העצם.
- תרופות הרזיה (כמו GLP-1): נחקרות בשנת 2025 ו-2026 השפעותיהן של תרופות חדשות (כגון אוזמפיק/וויגובי) על צפיפות העצם. מומחים מדגישים כי יש ללוות את הטיפול בפעילות גופנית ותזונה מתאימה כדי למנוע פגיעה בשלד.
המלצות למניעה (נכון ל-2026):
כדי להגן על העצמות בזמן ירידה במשקל, מומלץ:
- ביצוע אימוני התנגדות (משקולות): חיוניים לשמירה על מסת השריר והפעלת עומס בונה עצם.
- צריכה מספקת של סידן וויטמין D: מומלץ להיעזר בתוספי תזונה במידת הצורך ובייעוץ רפואי.
- ירידה מתונה: עדיפה ירידה הדרגתית על פני "דיאטות כאסח".
מחקרים וסקירות מכתבי עת מדעיים (2025-2026)
Nature – Bone Research (דצמבר 2025): "Weight loss induced bone loss: mechanism of action". סקירה מקיפה זו מנתחת את המסלולים המכניסטיים, ההשלכות הקליניות והאסטרטגיות הטיפוליות הקשורות לאובדן עצם כתוצאה מהרזיה מכוונת או פתולוגית.
Journal of Bone and Mineral Research (דצמבר 2025): "Effects of weight-loss interventions on bone health in people living with obesity". מחקר הבוחן כיצד התערבויות שונות (דיאטה, ניתוחים ותרופות) משפיעות על מיקרו-ארכיטקטורת העצם ועל הסיכון לשברים.
Obesity (Wiley) (אוקטובר 2025): "Bone Health Following Lifestyle-Induced Weight Loss in Individuals With Overweight/Obesity". סקירה המראה כי ירידה של 5%-10% במשקל קשורה לעלייה בספיגת עצם ולירידה מתמשכת בצפיפות המינרלים בעצם (BMD), במיוחד בירך.
Journal of Endocrine Society (יוני 2024): "Long-Term Differential Effects of Gastric Bypass and Sleeve Gastrectomy on Bone Mineral Density". מחקר אורך המדגים ירידה בצפיפות העצם לאורך 10 שנים לאחר ניתוחים בריאטריים.
- דיווחים מכנסים ומוסדות רפואיים (2025)
World Congress on Osteoporosis (WCO 2025): "GLP-1 Receptor Agonists Tied to Increased Fracture Risks in Elderly". מחקר קוהורט רחב היקף מישראל שהוצג בכנס, ומצא עלייה מתונה אך משמעותית בסיכון לשברים אצל מבוגרים הנוטלים תרופות הרזיה מסוג GLP-1 RA.
International Osteoporosis Foundation (ספטמבר 2025): "New research highlights critical role of movement in lifelong bone health". נייר עמדה המדגיש את החשיבות של פעילות גופנית בונה עצם כמענה לירידה בצפיפות העצם המלווה ירידה במשקל.
Springer – Osteoporosis International (ספטמבר 2025): "Effects of Glucagon-Like Peptide-1 receptor agonists on bone metabolism". מחקר הבוחן את ההשפעות של תרופות הרזיה חדשות על שחלוף העצם וצפיפותה.
- מקורות נוספים וספרי לימוד מעודכנים
Frontiers in Aging (נובמבר 2025): "Bone mineral density and turnover response to GLP-1". ניתוח השפעות קצרות וארוכות טווח של סמגלוטייד (Semaglutide) על בריאות השלד במבוגרים.
Clinical Research (דצמבר 2025): "Can Osteoporosis Cause Weight Loss?". דיון המבהיר כי בעוד שהמחלה עצמה אינה גורמת להרזיה, הקשר ההפוך (הרזיה שמובילה לאוסטאופורוזיס) מבוסס היטב קלינית.