אימון נושא משקל לחיזוק העצם
אימון נושא משקל לחיזוק העצם

אימון נושא משקל לחיזוק העצם

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


אימון נושא משקל לחיזוק העצם היא אסטרטגיית אימונים נכונה אם אתם רוצים להפחית את הסיכון לשברים, סיבוכים אפשריים ואף למות מוות מוקדם בגיל המבוגר. אימונים נושאי משקל כמו הליכה מהירה, ריצות וקפיצות נדרשים כדי לגרום להגברת צפיפות העצם.

אובדן צפיפות העצם הופכת להיות בעיה מרכזית בחברה המתועשת שלנו. הגברת צפיפות העצם במהלך שנות התפתחות האדם החל מילדותו ועד התבגרותו נחשבת לדרך הטובה ביותר להתמודד עם האובדן הזה בצפיפות העצם ועם ההשלכות העתידיות שלו. גם בגיל מאוחר יותר פעילות גופנית יכולה לתרום לשמור על צפיפות העצם ואף לשפרה.

אימון נושא משקל לחיזוק העצם – רקע

עבור רוב האנשים מסת העצם מגיעה לשיאה במהלך העשור השלישי של החיים. לאחר מכן, ככול שאנו מתבגרים העצמות שלנו מאבדות מצפיפותן עד הגעה למצב של מחלת דלדול העצם (osteoporosis). מגמה זאת מושפעת מאורח החיים שלנו. פעילות גופנית מתאימה עשויה לעצור את המגמה הזאת ואף לשפר את צפיפות העצם. לפעילות גופנית בגיל המאוחר ישנן השפעות מבוכות אחרות כולל חיזוק השרירים, שיפור הקואורדינציה, שיפור שיווי המשקל ועוד. כלל ההשפעות הללו מובילות לבריאות טובה יותר, פחות מחלות וכמובן פחות נפילות. נפילות בגיל המבוגר, יש לדעת, מהוות גורם מרכזי לשברים וכתוצאה מכך להתפתחות נכויות, מגבלות תפקודיות ובמקרים רבים גם מוות.

מחלת דלדול העצם

מחלת דלדול העצם או אוסטיאופורוזיס היא מחלה הפוגעת בצפיפות העצם ופוגעת בחוזק של העצם ובכך מעלה את הסיכון להתפתחות שברים. שברים עלולים להתרחש במקרים אלו גם כתוצאה מטראומה קלה ביותר. שברים באגן או בירך עלולים אף לגרום למוות. המחלה פוגעת בעיקר בנשים אך גם גברים מבוגרים סובלים מהתופעות שלה. שברים שכיחים במחלה זאת כוללים: שברים בירך, שברים בחוליות ושברים בשורש כף היד.

המחלה נגרמת כאשר מופר שיווי המשקל בין ייצור העצם ופירוקה. גורמי הסיכון שאין לנו שליטה עליהם להתפתחות מחלה הזאת כוללים תורשה, גיל, מגדר נשי, הפסקת מחזור והפחתה בהורמון האסטרוגן. גורמי סיכון שיש לנו שליטה עליהם כוללים חוסר בפעילות גופנית, חוסר בסידן,  משקל גוף רזה, צריכת תרופות מממושכת, צריכת אלכוהול, עישון ועוד.

פעילות גופנית נושאת משקל

כמו רקמות אחרות בגוף גם העצמות שלנו הן רקמות חיות המגיבות לפעילות גופנית ומתחזקות כתוצאה ממנה. הפעילות הגופנית המתאימה ביותר כדי לבלום את אובדן צפיפות העצם ואף לשפרה היא פעילות נושאת משקל המתבצעת נגד כוח הכבידה. דוגמאות לפעילות כזאת כוללת הליכה מהירה, ריצה, טיפוס, ריקוד, קפיצה על חבל, משחקי כדור כגון טניס, כדורגל, כדור סל ועוד. דוגמאות לפעילות שאינה נושאת משקל כוללים רכיבה על אופניים, שחייה, מכשיר אליפטי, מכשיר מדרגות, הליכה איטית. עם זאת חשוב לזכור שלמרות שאינן תורמות לבנייה של צפיפות העצם רכיבה על אופניים ושחייה תורמים תרומה חשובה לשיפור הסיבולת לב ריאה, שיפור טווחי תנועה, חיזוק שרירים ועוד.

 מחקר

אימונים נושאי משקל לשיפור צפיפות העצם

רקע: יש מעט מידע אודות ההשפעה שיש לעומסים מכניים הנגרמים בגלל פעילות גופנית על רמתם של סקלרוטין (sclerostin), פקטור גדילה דמוי אינסולין 1 (Insulin-like growth factor 1 – IGF-1) וסמנים ביוכימיים לפעילות בנייה והרס עצם (Bone Turnover Markers – BTM).

המחקר: מטרת המחקר הייתה לבחון האם עומסים הנגרמים בגלל פעילות גופנית שמבצעת אישה בגיל הפוריות במשך 8 שבועות משפיעים על הרמה בדם של סקלרוטין, פקטור גדילה דמוי אינסולין 1 (הורמון שקשור בגדילת עצם) וסמנים ביוכימיים לפעילות בנייה והרס עצם.

לצורך המחקר נבדקו באופן אקראי 1,235 בגיל הפוריות. בצע מעקב אחר 58 נשים לאורך 8 שבועות של פעילות גופנית והתוצאות שלהן הושוו ל62 נשים שהיוו את קבוצת הביקורת. כול הנשים נבדקו רפואית ותועדו רמת צפיפות העצם וכן רמתם של  סקלרוטין, פקטור גדילה דמוי אינסולין 1 וסמנים ביוכימיים לפעילות בנייה והרס עצם.

ממצאי המחקר: נשים שפעלו גופנית יותר מ120 דקות לשבוע הראו 36.8% פחות סקלרוטין, 107% יותר פקטור גדילה דמוי אינסולין 1 ויותר סמנים ביוכימיים לפעילות בנייה של העצם לעומת קבוצת הביקורת שלא פעלו גופנית. שינויים אלו מזרזים יצירת עצם, ומגבירים את צפיפותה. 

מסקנות החוקרים: מחקר מוכיח שגם שעתיים של פעילות גופנית בשבוע עשויים לעשות הדבל גדול בכול הנוגע לבנייה של העצם. עוד טוענים החוקרים שהמחקר הזה מוכיח שסקלרוטין, חלבון שמיוצר בעצם, מהווה גורם מרכזי באובדן צפיפות העצם הנגרם בגלל חוסר פעילות ואי חשיפה לעומסים מכניים. 

 Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism, 08, 2012

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן