כאבי גב תחתון אצל ילדים ונערים נעשו לעניין שכיח. כאב בגב התחתון בקרב ילדים ומתבגרים עברו שינוי תפיסתי דרמטי בשני העשורים האחרונים. אם בעבר כאב כזה אצל ילד נחשב "דגל אדום" המעיד כמעט תמיד על פתולוגיה חמורה, הספרות המחקרית העדכנית (2000 – 2026) מצביעה על כך שמדובר בבעיה נפוצה. למעשה מדובר בתופעה, בעלת מאפיינים של מגיפה שקטה, המתחילה כבר בגילאי בית הספר היסודי ומגיעה לשיא בגיל ההתבגרות.
פציעות ספורט מהוות רק סיבה אחת להתפתחות כאב בגב התחתון בקרב ילדים. עם זאת, הסיבה העיקרית להתפתחות כאבים בגב התחתון אצל ילדים הוא אורח החיים היושבני. בעידן הנוכחי ילדים ובני נוער מבלים את רוב זמנם בישיבה ואינם עוסקים בפעילות גופנית. חוסר בפעילות גופנית אינו מאפשר התפתחות ראויה של השרירים שתפקידם בין היתר לגונן מפני נזקים בגב. הנתונים האלו מטרידים כיוון שחלק גדול מהילדים הללו יסבלו מכאבי גב גם בבגרותם. מאמר זה סוקר את הסיבות לתופעה (המודל הביו-פסיכו-סוציאלי), גורמי הסיכון המודרניים (אורח חיים יושבני, מסכים), והניהול הקליני. דגש מיוחד ניתן למקצוע הכירופרקטיקה, תוך ניתוח ראיות ליעילות ובטיחות של מניפולציות עמוד שדרה (SMT) באוכלוסייה זו, לאור מחקרים קליניים (RCTs) מהשנים האחרונות.
כאבי גב תחתון אצל ילדים ונערים – רקע
כאבי גב תחתון (Low Back Pain) אצל ילדים ונערים נתפסו בעבר כתופעה נדירה שמרמזת כמעט תמיד על “משהו רציני”. בעשורים האחרונים התמונה השתנתה: כאב גב תחתון בגיל בית־ספר ובגיל ההתבגרות שכיח יותר ממה שנהוג לחשוב. ברוב המקרים מדובר בכאב “לא ספציפי” כלומר ללא ממצא יחיד שמסביר אותו. עם זאת, לכאב הזה יש פוטנציאל להפוך לבעיה חוזרת או כרונית ולהשפיע על תפקוד, ספורט, לימודים, שינה ומצב רוח (MacDonald, 2017; Kamper, 2016).
במקביל, אצל ילדים, במיוחד ילדים צעירים מאוד, עדיין חשוב לזהות “דגלים אדומים” שמכוונים לפתולוגיה משמעותית (זיהום, דלקת, גידול, שבר מאמץ ועוד), ולנהל אבחון מדורג וחכם כדי לא לפספס מצבים נדירים אך חשובים (Lamb, 2020; Expert Panel on Pediatric Imaging, 2025).
המאמר הבא מציג סקירה עדכנית ומעמיקה על שכיחות ותבניות כאב גב תחתון בילדים ונערים, גורמים וסיבות אפשריות, כלים לאבחון נכון, עקרונות טיפול מבוססי ראיות-ובפרט התייחסות מאוזנת לכירופרקטיקה/טיפול ידני, כולל מה ידוע על יעילות ובטיחות ומה עדיין לא ברור.
1) מבוא ואפידמיולוגיה – ממצאים עדכניים
א. מ"דגל אדום" לבעיית בריאות הציבור
באופן מסורתי, ההכשרה הרפואית הדגישה כי כאב גב בילד, ובמיוחד טרם גיל ההתבגרות, מחייב בירור אגרסיבי לשלילת זיהום או גידול. אולם, הראיות המצטברות כיום מצביעות על כך שרוב המקרים הם ממקור מכאני או לא-ספציפי (Non-specific LBP). מחקרים מראים כי כאבי גב וצוואר מדורגים כיום במקום גבוה מאוד במדד "שנות חיים עם מוגבלות" (YLDs) בקבוצת הגיל 10- 19, לעיתים לפני מצבים כמו אסתמה (Kamper et al., 2016).
ב. נתוני הימצאות (Prevalence) ומגמות עולמיות
סקירות שיטתיות וניתוחי-על משנת 2024 ו-2025 חושפים עלייה מתמדת בשכיחות:
שכיחות גלובלית: ניתוח נתונים מה-HBSC (Health Behaviour in School-aged Children) מצא כי ההימצאות של כאבי גב כרוניים בקרב מתבגרים עומדת על כ-6.6% גלובלית, עם עלייה במגמה מאז 2001 (Gonçalves et al., 2025).
הקשר לגיל: השכיחות עולה באופן ליניארי. בגיל 7 השכיחות נמוכה (כ-1%), אך עם הכניסה לגיל ההתבגרות (Puberty) חלה קפיצה משמעותית. בגילאי 14-16 השכיחות מגיעה ל-18% – 51% (MacDonald et al., 2017). מחקר עוקבה אוסטרלי (Raine Study) הראה כי בגיל 17, כ-20% מהמתבגרים סובלים מכאב כרוני המשפיע על התפקוד (O'Sullivan et al., 2017).
הפער המגדרי: שכיחות גבוהה יותר נצפית בקרב נערות בהשוואה לנערים, פער המתרחב עם הגיל. ההסברים כוללים שינויים הורמונליים, הבדלים מבניים וגורמים פסיכו-סוציאליים (Wu et al., 2024).
ג. השלכות על המשך החיים
היסטוריה של LBP בגיל ההתבגרות היא המנבא (Predictor) החזק ביותר ל-LBP בבגרות. תופעה זו מדגישה כי הטיפול בילדות הוא רפואה מונעת לטווח ארוך (Hestbaek et al., 2006).
מטא־אנליזה גדולה מצאה שכאב גב תחתון בילדים ובמתבגרים מופיע בשכיחות לא מבוטלת, עם עלייה ברורה עם הגיל (Calvo-Muñoz, 2013). סקירות אפידמיולוגיות מצביעות על כך שככל שמתקרבים לגיל 18 שכיחות כאב הגב מתקרבת לזו של מבוגרים (Jones, 2005; MacDonald, 2017). מעבר לשכיחות, חשיבות הנושא קשורה להשפעה תפקודית.
במחקר על בני 17 נמצא שכאבי גב (בייחוד כשכרוניים או כשיש כאב גם באזורים אחרים בעמוד השדרה) נקשרו יותר לפנייה לטיפול, שימוש בתרופות, החסרת לימודים ופגיעה בפעילות יומיומית (O’Sullivan, 2012). כמו כן, נמצא שתת־קבוצה של מתבגרים עם כאב גב יחד עם כאב “כלל־גופי” חווה פגיעה משמעותית יותר בתפקוד ובאיכות חיים (Pellisé, 2009).
יש גם אינדיקציות לעלייה לאורך זמן בשכיחות כאבי גב כרוניים בקרב ילדים ומתבגרים במדינות שונות, לצד קשרים לגיל, מין, עודף משקל ושנת איסוף הנתונים (Miño, 2025). לכן, היעד הקליני המרכזי הוא כפול:
(א) לזהות במהירות את המקרים שדורשים בירור דחוף.
(ב) לנהל נכון את הרוב הגדול של המקרים הלא־ספציפיים כדי לצמצם הישנות וכרוניות.
2) מה גורם לכאבי גב תחתון בגיל צעיר?
א. כאב לא־ספציפי (המכני) – הכי שכיח
במרבית הילדים והמתבגרים לא נמצא מחולל כאב יחיד בבדיקות, והכאב מיוחס לרוב לשילוב של עומסים, תנועה, שרירים, דפוסי פעילות ושינה, וכן גורמים פסיכו־חברתיים (MacDonald, 2017; Frosch, 2022a). זה לא אומר שהכאב “רק בראש”, אלא שכאב גב תחתון הוא תופעה רב־גורמית שמושפעת ממערכת השריר־שלד, מערכת העצבים, סטרס, איכות שינה, פחד מתנועה, וכדומה.
ב. עומס ספורטיבי ופציעות מאמץ
הקשר בין ספורט לכאב הוא בצורת U. חוסר פעילות מוחלט (Sedentary) גורם לחולשת שרירי ליבה. מנגד, עומס יתר בספורט תחרותי (במיוחד התעמלות, כדורגל, ריקוד) מעלה סיכון לפציעות כמו ספונדילוליזיס (Spondylolysis) (Frosch et al., 2022).
בקרב ספורטאים מתבגרים שכיחות כאב גב גבוהה במיוחד. סקירה שיטתית ומטא־אנליזה מצאה שכאבי גב נפוצים אצל ספורטאים בגיל ההתבגרות, עם גורמי סיכון אפשריים כמו היקף/עצימות אימונים, עודף משקל, גיל מתבגר יותר, מין נקבי, היסטוריה משפחתית וכאב בגפיים תחתונות; ומבחינת “מורפולוגיה” מזוהה-ספונדילוליזיס (שבר מאמץ ב־pars) הוא ממצא שכיח יחסית בקבוצה זו (Wall, 2022).
ג. יציבה / מסכים / ישיבה ממושכת – מה באמת ידוע
נושא “המסכים גורמים לכאב גב” נשמע אינטואיטיבי, אבל הראיות מורכבות:
- סקירה שיטתית עדכנית מצאה קשר קטן בין התנהגות יושבנית לבין כאבי עמוד שדרה בנתונים, אך הנתונים האורכיים לא תמכו בקשר סיבתי ברור להתפתחות כאב חדש-כלומר ייתכן שילדים עם כאב נוטים להיות יותר יושבניים, ולא בהכרח להפך (Montgomery, 2025).
- מטא-אנליזה עדכנית מצאה קשר תלוי-מינון: כל שעה נוספת של זמן מסך ביום מעלה את הסיכון לכאבי גב ב-26% (Ahuja et al., 2025). היציבה הכפופה מול סמארטפונים ("Text Neck") משפיעה על השרשרת הקינטית כולה.
- במחקר פרוספקטיבי על מתבגרים נמצאו קשרים בין כאב גב לבין זמן/תנוחה בשימוש במכשירים אלקטרוניים ומדדי בריאות נפשית (de Vitta, 2021). המסר המעשי: לא להיצמד להסבר יחיד (“זה רק בגלל הטלפון”), אלא להסתכל על חבילה של עומס, תנועה, שינה, סטרס והרגלים.
ד. השמנה, עודף משקל, כושר ושינה
קשר חיובי נמצא בין BMI גבוה לכאבי גב, הן בשל עומס מכאני והן בשל מנגנונים דלקתיים סיסטמיים (Gonçalves et al., 2025). עודף משקל והשמנה נקשרו בעבודות שונות לעלייה בסיכון ולנטל גבוה יותר של כאב גב, דרך מנגנונים ביומכניים ודלקתיים אפשריים וגם דרך פעילות מופחתת (Ambrosio, 2023). בנוסף, מחקרים רבים מצביעים על תפקיד של כושר גופני, עומס מותאם ושינה כמרכיבים חשובים בניהול כאב לא־ספציפי (Frosch, 2022b).
ה. ילקוטים
נושא הילקוטים שנוי במחלוקת. בעוד ארגונים ממליצים להגביל את משקל התיק ל-10%-15% ממשקל הגוף, מחקרים רבים מראים שהקשר לכאב תלוי יותר ב"תפיסת הכובד" (Perceived weight) ובעייפות הילד מאשר במשקל האבסולוטי (Calvo-Muñoz et al., 2020; Yamato et al., 2018).
ו. גדילה
תקופות של צמיחה מהירה (Growth Spurts) הן חלון סיכון. העצמות מתארכות מהר יותר מהשרירים, מה שיוצר מתח מכאני (למשל, קיצור המסטרינגס הגורם לשינוי במנח האגן) (Virkki et al., 2024).
ז. גורמים פסיכו-סוציאליים
דיכאון, חרדה, לחץ לימודי ובעיות חברתיות נמצאו במתאם חזק לכאבי גב, לעיתים יותר מאשר ממצאים פיזיים בדימות. איכות שינה ירודה היא גורם סיכון משמעותי נוסף (Al-Eisa et al., 2025).
3) הסיבות הספציפיות החשובות לזכור (דיפרנציאל)
למרות שרוב המקרים מכאניים/לא־ספציפיים, קיימות אבחנות שכיחות יחסית בגיל ההתבגרות, ועוד אבחנות נדירות אך קריטיות:
שכיחות/מוכרות יחסית
- ספונדילוליזיס/ספונדילוליסטזיס (שבר מאמץ ב־pars ולעתים “החלקה”) – אופייני בספורט עם הקשתה/יישור יתר (התעמלות, פוטבול, ג’ודו, כדורעף ועוד) (Altaf, 2014; Wall, 2022).
- עקמת/קיפוזיס (למשל Scheuermann) – לעיתים כאב משני לעיוות/עומס (Achar, 2020).
- פריצת דיסק/בלט – פחות שכיח מאשר במבוגרים, אך קיים בעיקר בנערים, לעיתים עם הקרנה/סימנים נוירולוגיים (Achar, 2020).
- אפופיזיטיס/כאבי גדילה באזור האגן (למשל crest iliac apophysitis) – קשור לעומס/משיכה (Achar, 2020).
פחות שכיח אך אסור לפספס
- זיהומים (דיסקיטיס/אוסטאומיאליטיס), דלקת סיסטמית (למשל ספונדילוארתרופתיות),
- גידולים/ממאירויות,
- שבר טראומטי או פגיעה משמעותית,
- מצבים נוירולוגיים משמעותיים.
כאן נכנסים לתמונה “דגלים אדומים” שמכוונים לבירור מהיר.
4) “דגלים אדומים” ומתי חייבים בירור רפואי בהקדם
גישה מודרנית מדגישה שימוש בקריטריונים קליניים כדי להחליט מתי צריך הדמיה או בירור, ולא לבצע הדמיה לכל ילד עם כאב גב (Expert Panel on Pediatric Imaging, 2017; Expert Panel on Pediatric Imaging, 2025). דגלים אדומים נפוצים כוללים (רשימה כללית, לא אבחנתית):
- כאב גב תחתון קבוע שאינו משתנה עם תנוחה/פעילות, או כאב גב תחתון שמעיר משינה (Expert Panel on Pediatric Imaging, 2017).
- כאב גב תחתון שמקרין לרגל עם נימול/חולשה, או ממצאים נוירולוגיים בבדיקה (Expert Panel on Pediatric Imaging, 2017).
- חום, ירידה במשקל, עייפות חריגה, היסטוריה של ממאירות, דיכוי חיסוני.
- כאב גב תחתון אחרי טראומה משמעותית.
- הפרעות בשליטה על סוגרים/תחושת “הרדמה” באוכף-סימנים נוירולוגיים דחופים.
- כאב גב תחתון שממשיך/מחמיר מעבר לכמה שבועות למרות התאמות עומס וטיפול ראשוני (Achar, 2020; Lamb, 2020).
במקרים כאלה ההמלצה היא פנייה לרופא ילדים/אורתופד ילדים/מיון לפי חומרה, כדי להחליט על בדיקות דם, הדמיה (לרוב MRI כשיש חשד לזיהום/גידול/נוירולוגיה), או הפניה מתאימה (Expert Panel on Pediatric Imaging, 2025).
5) איך מאבחנים נכון: היסטוריה, בדיקה והדמיה
א. היסטוריה קלינית
מטרת השיחה היא להבין תבנית: מתי התחיל, קשר לעומס/ספורט, סוג כאב (עמום/חד/שורף), הקרנה, מגבלות תפקוד, שינה, סטרס, בית־ספר, פחד מתנועה, היסטוריה של פציעות, ועוד (MacDonald, 2017; Lamb, 2020). אצל מתבגרים חשוב גם לשאול בעדינות על מצב רוח, חרדה, עומס לימודי, ולעיתים הימנעות מפעילות-כי אלו עשויים להשפיע על כאב והתאוששות (de Vitta, 2021; Frosch, 2022a).
ב. בדיקה גופנית
כוללת הסתכלות על יציבה והליכה, טווחי תנועה, בדיקה נוירולוגית בסיסית, בדיקות כאב ספציפיות לפי חשד (למשל כאב ביישור לאחור שעשוי להתאים לעומס pars), ובדיקת ירכיים/אגן-כי לעיתים “כאב גב תחתון” הוא כאב שמקורו בירך (MacDonald, 2017; Achar, 2020).
ג. הדמיה ובדיקות נוספות
הקריטריונים של ACR מדגישים: אם אין דגלים אדומים, בדיקה נוירולוגית תקינה והכאב חולף/קל-לעיתים קרובות אין צורך בהדמיה מידית (Expert Panel on Pediatric Imaging, 2017; Expert Panel on Pediatric Imaging, 2025). כשיש דגלים אדומים או חשד ספציפי, נקבע סוג ההדמיה לפי השאלה הקלינית; MRI מקבל משקל גבוה כאשר יש חשד לזיהום/גידול/דלקת או מעורבות עצבית (Expert Panel on Pediatric Imaging, 2025).
6) כאב גב תחתון לא־ספציפי: טיפול
הקו המנחה שעולה מסקירות וממסמכי המלצה הוא: פעילות ותנועה מותאמת + חינוך והרגעה + התערבות פסיכולוגית כשצריך. תרופות אינן “פתרון מרכזי” בילדים, ובחלק מההנחיות אף מודגש שלא להשתמש בטיפול תרופתי כשגרה לכאב לא־ספציפי (Frosch, 2022b).
א. חינוך, הרגעה והפחתת פחד מתנועה
הסבר בגובה העיניים על כך שברוב המקרים אין “נזק מסוכן” בעמוד השדרה, שהכאב אמיתי אך לרוב חולף, ושחזרה הדרגתית לפעילות עדיפה על מנוחה ממושכת-משפרים תוצאות ומפחיתים הימנעות (MacDonald, 2017; Lamb, 2020).
ב. התאמת עומס ו”חזרה מדורגת”
במיוחד אצל ספורטאים: צמצום זמני של פעילות שמחריפה כאב גב תחתון, תיקון עומס אימונים, שיפור טכניקה, וחזרה מדורגת לפי סימפטומים. בספונדילוליזיס או חשד אליו נדרשת לעיתים התאמה ממושכת יותר ולעיתים קיבוע/תכנית שיקום ספציפית בהתאם להמלצת מומחה (Altaf, 2014; Achar, 2020).
ג. פיזיותרפיה ותרגול
סקירה שיטתית ומטא־אנליזה על התערבויות שמרניות בילדים ומתבגרים הצביעה על כך שהראיות אינן עשירות כמו במבוגרים, אך תכניות תרגול/פעילות הן רכיב מרכזי ושימושי (Michaleff, 2014). גם ההנחיה הבין־תחומית הגרמנית מדגישה פעילות גופנית ופיזיותרפיה כעמוד תווך (Frosch, 2022b). פרקטית, לרוב משלבים:
- תרגול “ליבה” (core), נשימה ושליטה תנועתית,
- חיזוק ירכיים וישבן,
- גמישות ממוקדת כשצריך,
- אימון פונקציונלי לחזרה לספורט/יומיום.
ד. טיפול פסיכולוגי (בעיקר CBT) ותכניות בין־תחומיות בכאב כרוני
כאשר הכאב הופך כרוני או מלווה בהימנעות, חרדה, ירידה בתפקוד או קשיים בבית הספר, יש יתרון בגישה בין־תחומית שמערבת פסיכולוגיה של כאב (CBT), פיזיותרפיה, ולעיתים רופא כאב ילדים-ולא “רק עוד טיפול לגב” (Frosch, 2022b). זה חשוב במיוחד כי בגיל ההתבגרות כאב קשור לעיתים לעומסים רגשיים/חברתיים, והשילוב בין גוף־נפש משפיע על התוצאה (de Vitta, 2021; Frosch, 2022a).
ה. שינה, פעילות כללית ותזונה
שיפור שינה, הפחתת סטרס, עלייה הדרגתית בפעילות כללית (לא רק אימון ספורטיבי), ולעיתים התייחסות למשקל-יכולים להקטין עומסים ולשפר סבילות (Ambrosio, 2023). לגבי “ישיבה/מסכים”-מומלץ להתמקד בהפסקות תנועה, מגוון תנוחות, וסביבת לימוד ארגונומית, בלי להפוך את המסך ל”אשם היחיד” (Montgomery, 2025).
7) כירופרקטיקה עבור ילדים ונוער עם כאבי גב תחתון
השימוש בכירופרקטיקה בילדים נפוץ, אך מחייב התייחסות לראיות, בטיחות וטכניקה.
א. יעילות הטיפול (Efficacy)
- כאבי גב תחתון: מחקר RCT משמעותי שפורסם בכתב העת Pain הראה כי שילוב של מניפולציה עמוד שדרה (SMT) עם תרגילים היה יעיל יותר מתרגילים בלבד בהפחתת כאב ושיפור תפקוד בקרב מתבגרים לאורך שנה (Evans et al., 2018).
- כאבי ראש: מחקרים מראים כי SMT עשוי להפחית את תדירות כאבי הראש בילדים, אם כי ההשפעה על עוצמת הכאב משתנה (Lynge et al., 2021).
- קוליק ואסתמה: הראיות לטיפול במצבים לא-מוסקולוסקלטליים נותרות חלשות או לא חד-משמעיות (Alcantara et al., 2011; Pohlman et al., 2024).
ב. טכניקות מותאמות לילדים
כירופרקטים המטפלים בילדים משתמשים בטכניקות שונות מאלו של מבוגרים (Marchand, 2015):
- Low Force / Non-Force: שימוש בלחץ עדין (כמו בדיקת בשלות עגבנייה) בתינוקות.
- Activator: מכשיר ידני קפיצי הנותן אימפולס מדויק ועדין, ללא רוטציה של עמוד השדרה. פופולרי מאוד בילדים (Pohlman et al., 2024).
- Logan Basic: טכניקה עדינה המתמקדת באיזון האגן באמצעות לחץ קל על רצועות הסקרום (Sacrotuberous ligament), מתוך תפיסה שהפחתת מתח באגן מרגיעה את המערכת הפרא-סימפתטית.
- SOT (Sacro Occipital Technique): שימוש בבלוקים (כריות) מתחת לאגן לתיקון פסיבי בעזרת משקל הגוף והנשימה.
ג. בטיחות (Safety)
סקירות שיטתיות מראות כי תופעות לוואי חמורות הן נדירות ביותר (1 למיליוני טיפולים). תופעות קלות כמו רגישות מקומית או עייפות חולפות תוך 24 שעות. עם זאת, יש להקפיד על שלילת דגלים אדומים לפני כל טיפול ידני (Vohra et al., 2007; Chaibi et al., 2019).
8) מניעה והפחתת הישנות: מה כדאי לעשות לאורך זמן
מכיוון שכאב גב תחתון בגיל ההתבגרות נוטה לחזור אצל חלק מהנערים, גישה מניעתית חשובה לא פחות מטיפול “במשבר”:
- שגרה של פעילות גופנית מגוונת (כושר, כוח, ניידות) ולא רק אימוני ספורט חד־גוניים.
- ניהול עומסים חכם בספורט: עלייה הדרגתית, ימי מנוחה, טיפול מוקדם בעומס יתר.
- שינה: שעות שינה מספיקות והרגלי שינה עקביים.
- בריאות נפשית וסטרס: לזהות עומס רגשי/חרדה/דיכאון-כי הם יכולים להחמיר כאב ולפגוע בהחלמה (de Vitta, 2021; Frosch, 2022a).
- התנהגות יושבנית: לשלב הפסקות תנועה, אבל לא להניח שזה הגורם היחיד (Montgomery, 2025).
- עודף משקל: אם רלוונטי, גישה לא שיפוטית שמקדמת פעילות ותזונה בריאה יכולה להפחית עומסים ולהיטיב עם הכאב (Ambrosio, 2023).
9) סיכום
כאבי גב תחתון בילדים ונערים הם תופעה שכיחה יותר ממה שנדמה, וברוב המקרים מדובר בכאב לא־ספציפי/מכאני שמגיב היטב לחינוך, פעילות ותרגול מותאם, וניהול עומסים. יחד עם זאת, בגיל צעיר חשוב במיוחד להכיר דגלים אדומים ולהימנע מדילוג על אבחון כשיש סימנים מחשידים. כירופרקטיקה וטיפול ידני יכולים להיות רלוונטיים בעיקר אצל מתבגרים עם כאב לא־ספציפי, במיוחד כחלק מתכנית רחבה הכוללת תרגול; הראיות קיימות אך עדיין מוגבלות, ויש להקפיד על סינון רפואי ובטיחות.
References:
Achar, S., & Yamanaka, J. (2020). Back pain in children and adolescents. American Family Physician, 102(1), 19-28.
Ahuja, K., Gormley, J., & Murphy, M. (2025). Screen time and low back pain in children and adolescents: A systematic review and dose-response meta-analysis. Healthcare, 14(2), 233.
Alcantara, J., Alcantara, J. D., & Alcantara, J. (2011). The chiropractic care of children with “growing pains”: A case series and systematic review of the literature. Complementary Therapies in Clinical Practice, 17(3), 139-146.
Al-Eisa, E., Buragadda, S., & Melam, G. R. (2025). Association between sleep quality, physical activity and low back pain among university students. Annals of Medicine, 57(1), 2522974.
Altaf, F., Heran, M. K. S., & Wilson, L. F. (2014). Back pain in children and adolescents. Bone & Joint Journal, 96-B(6), 717-723.
Ambrosio, L., Vadalà, G., Russo, F., Papalia, R., Denaro, V., & Denaro, L. (2023). The burden of low back pain in children and adolescents with overweight and obesity: From pathophysiology to prevention and treatment strategies. Therapeutic Advances in Musculoskeletal Disease, 15, 1759720X231188831.
Calvo-Muñoz, I., Gómez-Conesa, A., & Sánchez-Meca, J. (2013). Prevalence of low back pain in children and adolescents: A meta-analysis. BMC Pediatrics, 13, 14.
Calvo-Muñoz, I., Gómez-Conesa, A., & Sánchez-Meca, J. (2020). Prevalence of low back pain in children and adolescents: A meta-analysis. BMC Pediatrics, 13, 14.
Chaibi, A., & Russell, M. B. (2019). Manual therapies for primary chronic headaches: A systematic review of randomized controlled trials. The Journal of Headache and Pain, 20(1), 81.
de Vitta, A., Bento, T. P. F., Cornelio, G. P., de Oliveira Perrucini, P. D., Felippe, L. A., & de Conti, M. H. S. (2021). Incidence and factors associated with low back pain in adolescents: A prospective study. Brazilian Journal of Physical Therapy, 25(6), 864-873.
Dolbec, A., Doucet, C., Pohlman, K. A., Sobczak, S., & Pagé, I. (2024). Assessing adverse events associated with chiropractic care in preschool pediatric population: A feasibility study. Chiropractic & Manual Therapies, 32(1), 9.
Evans, R., Haas, M., Schulz, C., Leininger, B., Hanson, L., & Bronfort, G. (2018). Spinal manipulation and exercise for low back pain in adolescents: A randomized trial. Pain, 159(7), 1297-1307.
Expert Panel on Pediatric Imaging, Dahmoush, H., Gaddam, D. S., Ho, M.-L., Bauer, D. F., et al. (2025). ACR Appropriateness Criteria® back pain-child: 2024 update. Journal of the American College of Radiology, 22(5S), S79-S107.
Expert Panel on Pediatric Imaging. (2017). ACR Appropriateness Criteria® back pain-child. Journal of the American College of Radiology, 14(5S), S13-S24.
Frosch, M., et al. (2022). Incidence, prevalence and risk factors for low back pain in adolescent athletes: A systematic review and meta-analysis. British Journal of Sports Medicine, 56(22), 1299-1306.
Frosch, M., Leinwather, S., Bielack, S., et al. (2022b). Treatment of unspecific back pain in children and adolescents: Results of an evidence-based interdisciplinary guideline. Children, 9(3), 417.
Gonçalves, T. R., Mediano, M. F., Sichieri, R., & Cunha, D. (2025). Global prevalence and trends of chronic backache in children and adolescents: A systematic review and meta-analysis of HBSC studies. JMIR Public Health and Surveillance, 11, e67960.
Hestbaek, L., Leboeuf-Yde, C., & Kyvik, K. O. (2006). Is comorbidity in adolescence a predictor for adult low back pain? A prospective study of a young population. BMC Musculoskeletal Disorders, 7, 29.
Jones, G. T., & Macfarlane, G. J. (2005). Epidemiology of low back pain in children and adolescents. Archives of Disease in Childhood, 90(3), 312-316. doi:10.1136/adc.2004.056812
Kamper, S. J., Yamato, T. P., & Williams, C. M. (2016). The prevalence, risk factors, prognosis and treatment for back pain in children and adolescents: An overview of systematic reviews. Best Practice & Research Clinical Rheumatology, 30(6), 1021-1036.
Lamb, M., & Brenner, J. S. (2020). Back pain in children and adolescents. Pediatrics in Review, 41(11), 557-569.
Lynge, S., Dissing, K. B., Vach, W., Christensen, H. W., & Hestbaek, L. (2021). Effectiveness of chiropractic manipulation for children with headache: A randomized controlled trial. Chiropractic & Manual Therapies, 29, 1.
MacDonald, J., Stuart, E., & Rodenberg, R. (2017). Musculoskeletal low back pain in school-aged children: A review. JAMA Pediatrics, 171(3), 280-287.
Marchand, A. M. (2015). A proposed model with possible implications for safety and technique adaptations for chiropractic spinal manipulative therapy for infants and children. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 38(9), 713-726.
Michaleff, Z. A., Kamper, S. J., Maher, C. G., Evans, R., Broderick, C., & Henschke, N. (2014). Low-back pain in children and adolescents: A systematic review and meta-analysis evaluating the effectiveness of conservative interventions. European Spine Journal, 23(10), 2046-2058. doi:10.1007/s00586-014-3461-1
Miño, C., Galán, S., Sánchez-Rodríguez, E., Racine, M., Solé, E., Jensen, M. P., & Miró, J. (2025). Prevalence of chronic back pain and associated factors in children and adolescents: A cross-national study of time trends, 2001-2019. JMIR Public Health and Surveillance, 11, e67960. doi:10.2196/67960
Montgomery, L. R. C., Swain, M., Dario, A. B., et al. (2025). Does sedentary behaviour cause spinal pain in children and adolescents? A systematic review with meta-analysis. British Journal of Sports Medicine, 59(6), 409-422. doi:10.1136/bjsports-2024-108648
O’Sullivan, P. B., Beales, D. J., Smith, A. J., & Straker, L. M. (2012). Low back pain in 17 year olds has substantial impact and represents an important public health disorder: A cross-sectional study. BMC Public Health, 12, 100.
O'Sullivan, P. B., Beales, D. J., Smith, A. J., & Straker, L. M. (2017). Low back pain in 17 year olds: Impact, correlates and beliefs. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 47(10), 7376.
Pellisé, F., Balagué, F., Rajmil, L., Cedraschi, C., Aguirre, M., Fontecha, C. G., Pasarín, M., & Ferrer, M. (2009). Prevalence of low back pain and its effect on health-related quality of life in adolescents. Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine, 163(1), 65-71.
Pohlman, K. A., Carroll, L., Tsertsvadze, A., & Vohra, S. (2024). Safety of spinal manipulation in children: A systematic review. Pediatrics, 153(3).
Prevost, C. P., Gleberzon, B., Carleo, B., Anderson, K., Cark, M., & Pohlman, K. A. (2019). Manual therapy for the pediatric population: A systematic review. BMC Complementary and Alternative Medicine, 19(1), 60.
Virkki, E., Holstila, M., Kolari, T., Lastikka, M., & Helenius, I. (2024). Rigid thoracolumbar orthosis does not improve outcomes of acute adolescent spondylolysis. Spine, 49(16).
Vohra, S., Johnston, B. C., Cramer, K., & Humphreys, K. (2007). Adverse events associated with pediatric spinal manipulation: A systematic review. Pediatrics, 119(1), e275-e283.
Wall, J., Meehan, W. P., Trompeter, K., Gissane, C., Mockler, D., van Dyk, N., & Wilson, F. (2022). Incidence, prevalence and risk factors for low back pain in adolescent athletes: A systematic review and meta-analysis. British Journal of Sports Medicine, 56(22), 1299-1306.
Wu, Z., Huang, G., & Pei, B. (2024). The burden of low back pain in adolescents and young adults: Global, regional, and national estimates. Journal of Back and Musculoskeletal Rehabilitation, 37, 1-12.
Yamato, T. P., Maher, C. G., Traeger, A. C., Welsch, M. O., & Moseley, A. M. (2018). Do schoolbags cause back pain in children and adolescents? A systematic review. British Journal of Sports Medicine, 52(19), 1241-1245.