האם התאמה של ילקוט בית ספר תמנע כאבי גב? כאבי גב הם בעיה בריאותית נפוצה המשפיעה על אנשים בכל הגילאים. בעידן המודרני זה כבר לא נדיר לראות ילדים המתלוננים על כאבי גב. למעשה, השכיחות של כאבי גב בקרב ילדים היא דאגה גוברת. כאבים אלה יכולים להשפיע על רווחתם הפיזית, הפסיכולוגית והחברתית של הילדים. כאבי גב יכולים גם להשפיע על ביצועיהם האקדמיים, נוכחותם ואיכות חייהם של הילדים. עוד חשוב שנדע, ישנה סבירות גבוהה שילד הסובל מכאבי גב ימשיך לסבול מכך גם בבגרותו.
מה גורם לכאבי הגב אצל הילדים שלנו? מומחי בריאות מצביעים על מספר גורמים אפשריים לכאבי גב אצל ילדים ובכלל זה ילקוטי בית ספר לא מותאמים. עומסים חוזרניים לא תקינים על עמוד השדרה של הילד המתפתח גובים מחיר בריאותי. התאמה של ילקוט בית ספר היא חשובה למניעת נזקים והתפתחות תקינה של עמוד השדרה של הילד אך אין די בכך. כאבים בגב בגיל צעיר יכולים לנבוע ממספר סיבות נוספות שחשוב להיות מודע להן כגון אורח חיים יושבני נטול פעילות גופנית, יציבה לקויה, ריהוט שאינו מתאים ועוד. במאמר "האם התאמה של ילקוט בית ספר תמנע כאבי גב" נדון בנושא בהרחבה.
1) האם התאמה של ילקוט בית ספר תמנע כאבי גב? רקע
כאב גב אצל ילדים ובני נוער נתפס במשך שנים כבעיה שולית יחסית, אך הספרות המחקרית של שני העשורים האחרונים מראה תמונה אחרת: כאבי גב בגיל בית ספר שכיחים הרבה יותר מכפי שנהוג לחשוב, לעיתים הם חוזרים שוב ושוב, ולעיתים הם אף מנבאים כאב גב בגיל הבגרות. על הרקע הזה, אין פלא שהשאלה על ילקוט בית הספר הפכה לשאלה ציבורית, חינוכית ורפואית כאחד. הורים, מורים, פיזיותרפיסטים, כירופרקטים ורופאים שואלים שוב ושוב האם בחירה נכונה של ילקוט, התאמתו לגוף, הפחתת משקל התכולה ואופן הנשיאה שלו יכולים למנוע כאבי גב. השאלה נשמעת פשוטה, אך התשובה המחקרית מורכבת יותר.
מצד אחד, יש היגיון ביומכני ברור לכך שילקוט כבד מדי, שאינו מותאם היטב, שנישא על כתף אחת, או שממוקם באופן לקוי על הגב, עשוי לשנות יציבה, להגדיל מאמץ שרירי, להגביר לחץ מקומי ברצועות הכתפיים וליצור תחושת עומס, עייפות ואי־נוחות. מצד שני, כאב גב בילדים ובמתבגרים הוא תופעה רב־גורמית: הוא מושפע גם מגיל, שלב התבגרות, פעילות גופנית, ישיבה ממושכת, איכות שינה, מתח נפשי, השמנה, כושר גופני, היסטוריה של כאבים, תנאי לימוד והרגלי תנועה. לכן גם אם ילקוט הוא חלק מהתמונה, לא בטוח שהוא הגורם היחיד, ואולי אף לא המרכזי, אצל רוב הילדים (Calvo-Muñoz et al., 2013; O’Sullivan et al., 2012; Kjaer et al., 2011).
המאמר שלפניכם עוסק בשאלה באופן ממוקד ומעודכן: האם התאמה של ילקוט בית ספר באמת מונעת כאבי גב, מה אומר המחקר על השכיחות של הבעיה, אילו מנגנונים עשויים להסביר קשר בין ילקוט לכאב, למה הראיות אינן חד־משמעיות, מה בכל זאת נכון לעשות בפועל, ואיך גם כירופרקטיקה עשויה לתרום בחלק מהמקרים כחלק מגישה שמרנית רחבה יותר.
2) שכיחות כאבי גב בילדים ובמתבגרים: הבעיה אמיתית
לפני שבוחנים את תפקיד הילקוט, צריך להבין את ממדי התופעה. מטא־אנליזה חשובה של Calvo-Muñoz ועמיתיה מצאה שכאב גב תחתון בילדים ובמתבגרים אינו נדיר כלל, ושיעורי השכיחות עולים עם הגיל. בנוסף, מחקרים עם מתודולוגיה טובה יותר דיווחו לא פעם על שיעורי שכיחות גבוהים יותר מאלה שנמצאו במחקרים מוקדמים יותר, מה שמחזק את ההבנה שמדובר בבעיה משמעותית ולא בממצא שולי בלבד (Calvo-Muñoz et al., 2013).
מחקרי אוכלוסייה נוספים חיזקו את התמונה הזו. Kjaer ועמיתיו הראו שכאבי גב אינם רק “אירוע חד־פעמי” בילדות, אלא מצב שיכול להמשיך ולהתבסס לאורך השנים, עם מעקב של כאב מהילדות אל גיל ההתבגרות. O’Sullivan ועמיתיו הראו שכאב גב אצל בני 17 כבר מייצג נטל בריאותי ותפקודי ממשי, עם השפעה על איכות חיים, תפקוד יומיומי ופנייה לשירותי בריאות. גם Trigueiro ועמיתיו מצאו שכאב גב בילדי בית ספר בפורטוגל שכיח ומושפע ממספר גורמי סיכון ולא מגורם יחיד בלבד (Kjaer et al., 2011; O’Sullivan et al., 2012; Trigueiro et al., 2013).
במבט רחב יותר, גם ברמה העולמית כאב גב תחתון נחשב לאחת הסיבות המרכזיות לשנות חיים עם מוגבלות, ותחזיות עדכניות מצביעות על המשך נטל משמעותי בשנים הבאות. אמנם רוב הנתונים הגלובליים מתייחסים בעיקר לאוכלוסייה כללית ולא רק לילדים, אך הם מדגישים עד כמה מדובר בבעיה בריאותית רחבה, ולכן יש היגיון רב לעסוק כבר בגיל צעיר בגורמים שניתן להשפיע עליהם (Ferreira et al., 2023).
למה בכלל חושדים בילקוט?
החשד כלפי ילקוטי בית ספר לא נולד במקרה. ילדים נושאים את הילקוט כמעט מדי יום, לעיתים למשך פרקי זמן ארוכים, לעיתים בדרכם לבית הספר וממנו, בעלייה במדרגות, בהמתנה להסעה או בהליכה ממושכת. כאשר משקל הילקוט גבוה, או כאשר משקלו אינו מחולק כראוי, הגוף מגיב בהתאם: הראש והגו עשויים לנטות קדימה, עקומות עמוד השדרה עשויות להשתנות זמנית, השרירים הפוסטורליים נדרשים לעבוד יותר, ונוצרים לחצים גבוהים יותר ברצועות הכתפיים וברקמות שמסביב (Brackley & Stevenson, 2004; Neuschwander et al., 2010).
Negrini ו-Carabalona היו בין החוקרים הבולטים שהעלו את הנושא לתודעה מחקרית וציבורית. במחקריהם נמצא שילדים רבים נושאים ילקוטים כבדים, לעיתים מעבר לספים המומלצים, ושילדים תופסים את העומס ככבד ואף מקשרים אותו לכאב. במחקר אחד הוצג כי חלק ניכר מהילדים נשאו עומס עודף ביחס למשקל גופם, ובמחקר אחר נבחנו תפיסות העומס, הקשר לכאב והגורמים שקובעים את משקל הילקוט בפועל (Negrini et al., 1999; Negrini & Carabalona, 2002).
גם מחקרים ביומכניים הראו שלמיקום המשא, לגובה שבו הילקוט יושב על הגב, ולצורת החלוקה של העומס יש השפעה על יציבה ותנועה. Brackley ועמיתיה הראו ששינוי מיקום העומס על הגב משפיע על הסתגלות היציבה, ואילו מחקרי הדמיה כמו זה של Neuschwander ועמיתיו הראו שעמסת ילקוט יכולה לשנות פרמטרים בעמוד השדרה המותני בזמן נשיאה. המשמעות היא שלא ניתן לבטל את השפעת הילקוט כלאחר יד: יש לו השפעות מכניות אמיתיות, לפחות בטווח הקצר (Brackley et al., 2009; Neuschwander et al., 2010).
3) אבל האם התאמת ילקוט באמת מונעת כאבי גב?
כאן מגיעה הנקודה החשובה ביותר: בין “ילקוט משפיע על יציבה ועומס” לבין “התאמת ילקוט מונעת כאבי גב” יש פער מחקרי. הסקירה השיטתית של Yamato ועמיתיה בחנה מחקרים פרוספקטיביים בנושא ושאלה במפורש האם ילקוטי בית ספר גורמים לכאבי גב בילדים ובמתבגרים. מסקנתה הייתה זהירה אך ברורה: הראיות מהמחקרים הפרוספקטיביים הזמינים לא תמכו בכך שמאפייני ילקוט, כולל משקל, עיצוב או אופן נשיאה, מעלים את הסיכון לפתח כאב גב. כלומר, לא נמצאה הוכחה טובה לכך שהתאמה של ילקוט לבדה אכן מונעת את הופעת הכאב (Yamato et al., 2018).
גם מטא־אנליזה עדכנית יותר, שעסקה בקשר בין משקל ילקוט לבין כאב גב תחתון בקרב תלמידים, חיזקה את הטענה שהקשר אינו פשוט ואינו חד־משמעי. כלומר, ייתכן שילדים עם כאב מדווחים יותר על ילקוט כבד, או שהם חווים את אותו משקל ככבד יותר, אך מכאן ועד קביעה סיבתית שהמשקל הוא מה שגרם לכאב הדרך עדיין ארוכה (Kędra et al., 2020).
זהו הבדל מהותי. מחקרי חתך רבים מצאו קשר בין ילקוט כבד, או תחושה שהילקוט כבד, לבין כאבי גב, צוואר וכתפיים. אולם מחקרי חתך אינם יודעים לקבוע מה קדם למה. ייתכן שילד שכבר סובל מכאב יחווה את הילקוט ככבד יותר. ייתכן גם שילדים עם כושר נמוך, שינה לא טובה, שעות מסך מרובות או מתח רגשי מדווחים גם על יותר כאב וגם על קושי בנשיאת הילקוט. לכן השאלה על “מניעה” דורשת מחקר חזק יותר, וכאן הראיות עד היום נותרו מוגבלות.
4) למה בכל זאת נמשכת ההמלצה להתאים ילקוט?
למרות שהוכחה חד־משמעית למניעת כאב עדיין חסרה, יש סיבות טובות להמשיך להמליץ על התאמת ילקוט. ראשית, היעדר הוכחה למניעה אינו אומר שאין תועלת כלל. התאמה טובה של ילקוט עשויה להפחית עומס מקומי, לשפר נוחות, להפחית עייפות שרירית, לעודד נשיאה סימטרית יותר, ולשפר הרגלים ארגונומיים לאורך היום. שנית, מדובר בהתערבות פשוטה, זולה, בטוחה יחסית וקלה ליישום. שלישית, גם אם היא אינה מונעת כאב לבדה, היא עשויה להיות חלק מתוכנית רחבה יותר להפחתת גורמי עומס.
לכן, במישור המעשי, הגישה העדכנית איננה לבטל את חשיבות ההתאמה, אלא להימנע מהבטחת יתר. נכון יותר לומר כך: התאמת ילקוט היא צעד הגיוני שיכול להפחית עומס מכני ולהועיל לנוחות ולתפקוד, אבל אין ראיות מספקות לכך שהיא לבדה מונעת כאבי גב באוכלוסיית תלמידים.
5) מה הם מרכיבי ההתאמה הנכונה של ילקוט?
א. משקל הילקוט
ההמלצה הנפוצה ביותר היא שמשקל הילקוט לא יעלה על כ־10% ממשקל הגוף, ולעיתים מוזכרים גם גבולות של 10%-15%. אולם Brackley ו-Stevenson, שבחנו באופן ביקורתי את הספרות, הראו שהגבול הזה אינו מבוסס לחלוטין על ראיות חזקות ואחידות. במילים אחרות, “10%” הוא כלל אצבע שימושי, אך לא חוק ביולוגי מדויק שמתאים לכל ילד באופן זהה (Brackley & Stevenson, 2004). ובכל זאת, ככלל מעשי, צמצום עומס הוא הגיוני. אם הילד נושא ספרים מיותרים, בקבוק כבד במיוחד, חפצים שלא נדרשים לאותו יום או ציוד ספורט יחד עם ספרי לימוד, הפחתת המשקל היא צעד פשוט ומתבקש.
ב. אופן הנשיאה
נשיאה על שתי רצועות עדיפה בדרך כלל על נשיאה על כתף אחת. נשיאה אסימטרית עלולה להגדיל הטיות צידיות, להעמיס יותר על כתף אחת ולחייב פיצויים יציבתיים. מחקרים שונים מצאו קשר בין אופן נשיאה לא סימטרי לבין שינויים ביציבה ותחושת אי־נוחות, גם אם לא תמיד הוכח קשר ארוך טווח ישיר לכאב גב כרוני (Korovessis et al., 2004; Drzał-Grabiec et al., 2015).
ג. מבנה הילקוט
רצועות רחבות ומרופדות, גב מרופד, חלוקה פנימית טובה של תאים, צמידות יחסית של הילקוט לגב, ואפשרות לכיוון אישי של אורך הרצועות – כל אלה יכולים לשפר את חלוקת העומס. כאשר הילקוט “נופל” נמוך מדי או תלוי רחוק מהגב, מומנט העומס על הגו גדל, והגוף נדרש להטות עצמו יותר כדי לפצות.
ד. מיקום העומס בתוך הילקוט
כדאי למקם את הפריטים הכבדים קרוב יותר לגב, ולא בקצה החיצוני של התיק. גם לכך יש היגיון ביומכני ברור: ככל שמרכז המסה רחוק יותר מהגוף, כך מומנט העומס גדל.
6) מה אומר המחקר על “ילקוט כבד” לעומת “ילקוט מורגש ככבד”?
זהו הבדל חשוב במיוחד. חלק מהמחקרים מצאו כי דווקא התפיסה הסובייקטיבית של הילד – כלומר האם הילקוט “מרגיש כבד” – קשורה לכאב בצורה עקבית יותר ממשקל הילקוט האובייקטיבי עצמו. המשמעות עשויה להיות שכאב, עייפות, כושר גופני נמוך, חרדה, איכות שינה, או גורמים אישיים אחרים משפיעים על האופן שבו הילד חווה את אותו עומס (Negrini & Carabalona, 2002; Kędra et al., 2020).
בפועל, הדבר מלמד שאסור להסתפק בשקילת התיק בלבד. ילד עם תיק “תקין” לכאורה עשוי עדיין לחוות עומס רב, ואילו ילד אחר עם תיק מעט כבד יותר לא ידווח כלל על קושי. לכן, התאמה נכונה דורשת גם הקשבה לתחושת הילד, לא רק למדידה חיצונית.
7) כאבי גב אצל תלמידים הם תופעה רב־גורמית
הספרות העדכנית עקבית מאוד בנקודה זו: כאב גב אצל ילדים ומתבגרים איננו תוצר של ילקוט בלבד. גיל, קפיצות גדילה, שלב התבגרות, היעדר פעילות גופנית או לחלופין עומס ספורטיבי גבוה, שעות ישיבה רבות, יציבה ממושכת, מתח רגשי, השמנה, הפרעות שינה ואפילו היסטוריה משפחתית של כאב – כולם עלולים להיות רלוונטיים. לכן, מי שמנסה להסביר כל כאב גב של תלמיד רק דרך משקל הילקוט מחמיץ את המורכבות של הבעיה (Calvo-Muñoz et al., 2013; McDougall et al., 2013; Martínez-Romero et al., 2022).
זוהי גם הסיבה לכך שתוכניות מניעה יעילות יותר נוטות להיות רחבות יותר: לא רק “להחליף תיק”, אלא גם לשפר מודעות ליציבה, לעודד תנועה במהלך היום, לבנות הרגלי נשיאה נכונים, לצמצם זמן ישיבה רצוף, לשפר כושר כללי, ולעיתים לשלב חינוך לבריאות הגב בבית הספר.
8) האם חינוך להרגלי נשיאה ויציבה יכול לעזור?
כאן יש דווקא כיוון מעשי מעודד יותר. מחקרים על תוכניות חינוך פוסטורלי בבית הספר הראו שניתן לשפר ידע, הרגלים ודרך שימוש בילקוט, ולעיתים גם להפחית דיווחי כאב או לשפר התנהגות בריאותית לאורך זמן. Vidal ועמיתיו הראו שילדים מסוגלים ללמוד הרגלי שימוש בריאים יותר בילקוט, ומחקרים מאוחרים יותר של Minghelli ועמיתיו הראו כי תוכניות חינוכיות מובנות יכולות לשפר ידע ארגונומי ואף להפחית כאב גב מדווח בקרב מתבגרים (Vidal et al., 2012; Minghelli et al., 2021).
עם זאת, גם כאן צריך זהירות: תוכניות חינוכיות אינן הוכחה לכך שהתאמת הילקוט לבדה מונעת כאב, אלא לכך ששינוי התנהגותי רחב יותר עשוי לעזור. כלומר, נראה שיש יתרון בגישת “חינוך + התאמה + תנועה”, יותר מאשר בגישה צרה של “רק לקנות תיק אורתופדי”.
9) אז מה נכון לומר להורים ולבתי ספר?
התשובה המאוזנת והמדויקת ביותר היא כזו: התאמת ילקוט בית ספר היא צעד חשוב, הגיוני ובטוח, שעשוי להפחית עומס ואי־נוחות ולשפר הרגלי נשיאה, אך אין כיום ראיות חזקות לכך שהיא לבדה מונעת כאבי גב. כאבי גב אצל ילדים ומתבגרים הם תופעה שכיחה ורב־גורמית, ולכן מניעה אמיתית צריכה לכלול מכלול רחב יותר של צעדים.
מבחינה מעשית, ההמלצות הסבירות ביותר הן לבחור ילקוט עם שתי רצועות רחבות ומתכווננות, להעדיף תיק צמוד יחסית לגב, לצמצם משקל מיותר, לחלק נכון את התכולה, לעודד נשיאה על שתי הכתפיים, לבחון את מסלול ההליכה לבית הספר, ולהתייחס גם לפעילות גופנית, ישיבה, שינה ועומסים כלליים.
10) היכן כירופרקטיקה יכולה להועיל?
מאחר שהמשתמש ביקש התייחסות לכירופרקטיקה, חשוב להציג את הנושא באופן שקול. כירופרקטיקה אינה פתרון קסם לבעיית ילקוטים, ואינה תחליף להתאמת תיק, לחינוך ליציבה, לפעילות גופנית או להערכה רפואית בעת הצורך. עם זאת, בחלק מהמקרים היא עשויה להשתלב כחלק מגישה שמרנית רחבה לטיפול בכאבי גב, בעיקר אצל מתבגרים עם כאב מכני לא ספציפי.
קווים מנחים לכאב גב תחתון במבוגרים כוללים לעיתים טיפול מנואלי ומניפולציה ספינלית כאחת האפשרויות הלא־ניתוחיות, לצד פעילות, תרגול, חינוך והישארות פעילה. גם הנחיות כירופרקטיות לכאב גב תחתון מציגות טיפול כירופרקטי כחלק מגישה שמרנית, לא כפתרון בלעדי (Globe et al., 2016; Oliveira et al., 2018). אבל כשמדובר בילדים ובמתבגרים, בסיס הראיות צר יותר. סקירה שיטתית של Driehuis ציינה שמוביליזציות עדינות במהירות נמוכה נראות בטוחות יחסית, בעוד שיש לנקוט זהירות רבה במיוחד בגישות מהירות ואגרסיביות, ובוודאי לא להשתמש בהן ללא הערכה מתאימה (Driehuis et al., 2019).
לכן, המקום הסביר של כירופרקטיקה בנושא זה הוא לא “למנוע כאב גב על ידי יישור הילקוט”, אלא לסייע בחלק מהמקרים שבהם כבר יש כאב או הגבלה תפקודית: להעריך האם מדובר בכאב מכני פשוט או במצב שדורש בירור אחר, להפחית כאב ונוקשות זמנית באמצעות טיפול ידני עדין במקרים המתאימים, ולהדריך את הילד והוריו לגבי נשיאה, הרגלי תנועה, הפסקות מתנועה סטטית ותרגול מתאים. במקרים כאלה, כירופרקטיקה עשויה להיות מועילה בעיקר כאשר היא משתלבת עם תרגול, הדרכה וגישת טיפול שמרנית כוללת – ולא כשיטה בודדת.
11) מתי ילקוט איננו ההסבר, וצריך בירור נוסף?
חשוב מאוד לא לייחס כל כאב גב לילקוט. אם הכאב מעיר משינה, מלווה בחום, ירידה במשקל, חולשה, נימול, הקרנה לרגליים, החמרה מהירה, טראומה, או מגבלה תפקודית משמעותית – יש צורך בהערכה רפואית מסודרת. גם כאב מתמשך שאינו משתפר, או כאב שחוזר שוב ושוב ללא קשר ברור לנשיאת התיק, מחייב בירור רחב יותר. ההבחנה הזו קריטית, מפני שילדים ומתבגרים אומנם סובלים לעיתים קרובות מכאב גב לא ספציפי, אך לעיתים נדירות יותר יכולים להופיע גם מצבים אחרים הדורשים אבחון שונה.
12) סיכום
האם התאמה של ילקוט בית ספר תמנע כאבי גב? על פי הידע המחקרי העדכני, התשובה המדויקת היא: לא בהכרח, ולא לבדה. התאמה נכונה של ילקוט היא צעד חשוב ומומלץ, משום שהיא עשויה להפחית עומס, לשפר נוחות, לשנות הרגלי נשיאה מזיקים ולתרום להתנהגות ארגונומית טובה יותר. אבל אין כיום ראיות חזקות שמוכיחות שהתאמת ילקוט כשלעצמה מונעת כאבי גב אצל תלמידים.
המסר המרכזי אינו ש”הילקוט לא משנה”, אלא שצריך למקם אותו במקום הנכון בתוך תמונה רחבה יותר. כאבי גב בילדים ובמתבגרים שכיחים למדי, והם תוצאה של שילוב בין גורמים ביומכניים, התנהגותיים, התפתחותיים ולעיתים גם רגשיים. לכן, הדרך הנכונה לפעול היא לא להסתפק בקניית תיק חדש, אלא לשלב התאמת ילקוט עם הפחתת עומס מיותר, חינוך להרגלי נשיאה ויציבה, עידוד פעילות גופנית, צמצום ישיבה ממושכת, והתייחסות מוקדמת לכאב כאשר הוא מופיע.
כירופרקטיקה יכולה להיות במקרים מסוימים חלק מתוכנית שמרנית מסודרת לטיפול בכאב גב מכני אצל מתבגרים, בעיקר דרך הערכה תפקודית, טיפול ידני עדין והדרכה, אך הראיות בילדים ובמתבגרים עדיין מוגבלות, ולכן יש לראות בה כלי אפשרי משלים ולא פתרון יחיד.
בסופו של דבר, ילקוט מותאם הוא צעד נכון – אבל מניעת כאבי גב בבית הספר דורשת חשיבה גדולה יותר מהילקוט עצמו.
References:
Brackley, H. M., & Stevenson, J. M. (2004). Are children’s backpack weight limits enough? A critical review of the relevant literature. Spine, 29(19), 2184-2190.
Brackley, H. M., Stevenson, J. M., & Selinger, J. C. (2009). Effect of backpack load placement on posture and spinal curvature in prepubescent children. Work, 32(3), 351-360.
Driehuis, F., Hoogeboom, T. J., Nijhuis-van der Sanden, M. W. G., de Bie, R. A., & Staal, J. B. (2019). Spinal manual therapy in infants, children and adolescents: A systematic review and meta-analysis on treatment indication, technique and outcomes. PLOS ONE, 14(6), e0218940. [https://doi.org/10.1371/journal.pone.0218940](https://doi.org/10.1371/journal.pone.0218940)
Ferreira, M. L., Luca, K., Cashin, A. G., et al. (2023). Global, regional, and national burden of low back pain, 1990-2020, its attributable risk factors, and projections to 2050: A systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2021. The Lancet Rheumatology, 5(6), e316-e329.
Globe, G., Farabaugh, R. J., Hawk, C., Morris, C. E., Baker, G., Whalen, W. M., Walters, S., Kaeser, M., Dehen, M., & Augat, T. (2016). Clinical practice guideline: Chiropractic care for low back pain. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 39(1), 1-22.
Hestbaek, L., & Stochkendahl, M. J. (2010). The evidence base for chiropractic treatment of musculoskeletal conditions in children and adolescents: The emperor’s new suit? Chiropractic & Osteopathy, 18, 15.
Kędra, A., Czaprowski, D., Czaprowski, P., et al. (2020). The association between the weight of schoolbags and low back pain among schoolchildren: A systematic review, meta-analysis and individual patient data meta-analysis. European Journal of Pain, 24(1), 91-109.
Kjaer, P., Wedderkopp, N., Korsholm, L., & Leboeuf-Yde, C. (2011). Prevalence and tracking of back pain from childhood to adolescence. BMC Musculoskeletal Disorders, 12, 98.
Korovessis, P., Koureas, G., & Papazisis, Z. (2004). Correlation between backpack weight and way of carrying, sagittal and frontal spinal curvatures, athletic activity, and dorsal and low back pain in schoolchildren and adolescents. Journal of Spinal Disorders & Techniques, 17(1), 33-40.
Minghelli, B., Nunes, C., & Oliveira, R. (2021). Back school postural education program: Comparison of two types of interventions in improving ergonomic knowledge about postures and reducing low back pain in adolescents. International Journal of Environmental Research and Public Health, 18, 4434.
Negrini, S., Carabalona, R., & Sibilla, P. (1999). Backpack as a daily load for schoolchildren. The Lancet, 354(9194), 1974.
Negrini, S., & Carabalona, R. (2002). Backpacks on! Schoolchildren’s perceptions of load, associations with back pain and factors determining the load. Spine, 27(2), 187-195. [https://doi.org/10.1097/00007632-200201150-00014](https://doi.org/10.1097/00007632-200201150-00014)
Neuschwander, T. B., Cutrone, J., Macias, B. R., Cutrone, S., Murthy, G., Chambers, H., & Hargens, A. R. (2010). The effect of backpacks on the lumbar spine in children: A standing magnetic resonance imaging study. Spine, 35(1), 83-88.
O’Sullivan, P. B., Beales, D. J., Smith, A. J., & Straker, L. M. (2012). Low back pain in 17 year olds has substantial impact and represents an important public health disorder: A cross-sectional study. BMC Public Health, 12, 100.
Oliveira, C. B., Maher, C. G., Pinto, R. Z., Traeger, A. C., Lin, C.-W. C., Chenot, J.-F., van Tulder, M., & Koes, B. W. (2018). Clinical practice guidelines for the management of non-specific low back pain in primary care: An updated overview. European Spine Journal, 27(11), 2791-2803. [https://doi.org/10.1007/s00586-018-5673-2](https://doi.org/10.1007/s00586-018-5673-2)
Skaggs, D. L., Early, S. D., D’Ambra, P., Tolo, V. T., & Kay, R. M. (2006). Back pain and backpacks in school children. Journal of Pediatric Orthopaedics, 26(3), 358-363.
Trigueiro, M. J., Massada, L., & Garganta, R. (2013). Back pain in Portuguese schoolchildren: Prevalence and risk factors. European Journal of Public Health, 23(3), 499-503.
Vidal, J., Borràs, P. A., Ponseti, F. J., Cantallops, J., Ortega, F. B., & Palou, P. (2012). Effects of a postural education program on school backpack habits related to low back pain in children. European Spine Journal.