כאבי גב בקרב ילדים ונערים

כאבי גב בקרב ילדים ונערים מהווים עניין שכיח. בעידן הנוכחי שבו הילדים שלנו מנהלים אורח חיים יושבני קרוב לשליש מהילדים מתלוננים על כאב גב. ברוב המקרים מתיחת שריר בגב הוא מקור הכאב. הגורמים העיקריים לכך כוללים עומסי יתר חוזרניים (ישיבה ממושכת?) או פציעות הנגרמות בגלל ספורט. גורמי סיכון שכיחים להתפתחות כאבי גב בקרב ילדים ובני נוער כוללים פעילות גופנית מוגזמת או חוסר פעילות גופנית. עם זאת גם אורח חיים יושבני יציבה או ארגונומיה לקויים מהווים גורם סיכון.

הקלינאים שבפניהם מתייצב הילד או הנער צריכים להחליט האם הכאבים נובעים מנזק משמעותי או שמדובר בכאב חסר משמעות. גם לקלינאים שבודקים את הילד אין לפעמים תשובה. ברוב המקרים גם הליך קליני יסודי לא מצליח לאבחן את הגורם לכאבי הגב אצל הילדים. ברוב המקרים הילדים ובני נוער סובלים מכאבי גב מסיבות שאינן ספציפיות. כלומר, אין ממצא חד בהדמיה כגון שבר או פריצת דיסק. בחלק קטן מהמקרים הגורמים הם ספציפיים כגון ספונדילוליזיס, פריצת דיסק, גידולים סרטניים, זיהום ועוד. טיפול כירופרקטי עובד היטב גם במקרים שם כאבי גב בקרב ילדים ונערים.

כאבי גב בקרב ילדים ונערים – רקע

כאבי גב אצל ילדים ונערים (Pediatric Back Pain) נתפסו בעבר כתלונה נדירה שמרמזת כמעט תמיד על הפרעה משמעותית. היום התמונה מורכבת יותר: מצד אחד, רוב מקרי כאב הגב בגיל בית־ספר וגיל ההתבגרות הם כאבים לא־ספציפיים (ללא גורם יחיד וברור). הכאבים במקרים הללו קשורים לרוב לעומס, אורח חיים, ומכלול גורמים ביופסיכו־סוציאליים. מצד שני, עדיין קיימת קבוצת מצבים שבהם כאב גב הוא סימן אזהרה המחייב בירור מכוון ומהיר (MacDonald, 2017; Achar, 2020).

החשיבות הציבורית של הנושא נובעת משלושה מאפיינים:

כאבי גב עולים בשכיחות עם הגיל ומגיעים לשיא בגיל ההתבגרות (Jeffries, 2007; Calvo-Muñoz, 2013).
כאב גב בנעורים נוטה להיות חוזר/מתמשך אצל חלק מהמתבגרים ומשפיע על השתתפות בספורט, ישיבה בכיתה, שינה ומצב רוח (Roman-Juan, 2024).
קיימת עדות לכך שכאב גב בגיל צעיר הוא גורם סיכון לכאב בגיל מבוגר, כלומר חלון הזדמנויות למניעה מוקדמת (Jeffries, 2007).

מטרת המאמר היא להציג גישה מעודכנת ויסודית: מה גורם לכאבי גב בילדות ובנעורים, איך מבדילים בין מצבים שכיחים ל”דגלים אדומים”, ומה עקרונות הטיפול והמניעה המבוססים על מחקר בין השנים 2000-2025.

אפידמיולוגיה ומגמות שכיחות

הספרות הרפואית בעשור האחרון מצביעה על עלייה דרמטית בשכיחות כאבי הגב (BP), כאבי הגב התחתון (LBP) וכאבי הצוואר (NP) בקרב ילדים ונערים. מחקרים אורכיים (Longitudinal studies) מראים כי השכיחות אינה סטטית אלא עולה באופן ליניארי יחד עם הגיל.

על פי סקירות שיטתיות, בגילאי 9, כ-33% מהילדים מדווחים על אירוע כלשהו של כאב גב. שיעור זה מזנק ל-48% בגיל 15. הפער המשמעותי ביותר נצפה בכאבי גב תחתון (LBP), שם השכיחות מזנקת מ-4% בלבד בגיל הילדות המוקדמת לכ-35% בגיל ההתבגרות. נתונים מקנדה ואנגליה מחזקים מגמה זו, כאשר מחקרים מצאו כי אחד מכל חמישה בני נוער (בגילאי 12-19) חווה כאב גב תחתון בתדירות שבועית או יותר (Kjaer et al., 2011).

הבדלים מגדריים: ניתוח מגדרי מגלה דינמיקה מעניינת: בגילאים הצעירים (סביב גיל 9), בנים נוטים לדווח יותר על כאבי גב ולפנות יותר לטיפול רפואי. אולם, נקודת המפנה מתרחשת סביב גיל 13, אז עוקפות הבנות את הבנים בשיעורי הדיווח על כאב, פער שמתרחב לאורך גיל ההתבגרות. ההשערות לכך כוללות שינויים הורמונליים, סף כאב שונה, וגורמים פסיכו-חברתיים המשפיעים על תפיסת הכאב והדיווח עליו בקרב נערות.

דפוסי הישנות (Recurrence) והשפעות ארוכות טווח

אחד הממצאים המדאיגים ביותר בספרות הוא הנטייה של כאבי גב להפוך לכרוניים או חוזרים. ילדים שחווים כאבי גב בגיל צעיר נמצאים בסיכון גבוה משמעותית להמשיך ולסבול מכך בבגרותם. מחקרים מראים כי ישנו דפוס של "Tracking" – ילדים שדיווחו על כאב בסקרים מוקדמים היו בעלי סבירות גבוהה יותר לדווח על כאב גם בסקרים עוקבים בגיל 15. ההערכה היא שבין 10% ל-15% מהילדים הסובלים מכאבי גב יפתחו כאב גב כרוני כמבוגרים, מה שמדגיש את החלון הקריטי למניעה בגיל הבית-ספרי.

הזווית הישראלית: נתונים ממערכת הביטחון ומערכת החינוך

ישראל מספקת כר פורה למחקר אפידמיולוגי בזכות מסדי הנתונים המקיפים של בדיקות המיון לצה"ל (מלש"בים). במחקר רחב היקף שפורסם על ידי הרשקוביץ ושות' (2013), נותחו נתונים של 829,791 מתבגרים ישראלים (בנים ובנות) בגילאי 17.

ממצאי המחקר הישראלי:

שכיחות כאבי הגב שנמצאה הייתה נמוכה יותר מהמדווח בספרות העולמית (כ-5.2% בבנים ו-2.7% בבנות עבור כאב ללא ממצאים אובייקטיביים). פער זה מוסבר ככל הנראה על ידי הקריטריונים המחמירים של הוועדות הרפואיות הצבאיות, אשר מסננות תלונות קלות שאינן מגבילות תפקוד קרבי. שיעור המקרים עם ממצאים אובייקטיביים חמורים (כגון פריצת דיסק מוכחת או ספונדילוליסטזיס משמעותי) עמד על 0.2% בלבד. המחקר מצא קשר חזק ומובהק בין מדדי גוף לכאבי גב. מתבגרים גבוהים מאוד (באחוזונים העליונים) היו בסיכון גבוה פי 1.4 לפתח כאבי גב בהשוואה לנמוכים. כמו כן, נמצא קשר ישיר בין השמנת יתר (BMI גבוה) לבין כאבי גב, הן בבנים והן בבנות (Hershkovich et al., 2013).

שכיחות כאבי גב בקרב ילדים ונערים: סיכום

לפני גיל בית־ספר כאב גב פחות שכיח, ואז מופיעה עלייה הדרגתית עם התקדמות הגיל.
בגיל ההתבגרות השכיחות מתקרבת לשכיחות של מבוגרים צעירים (Jeffries, 2007; Calvo-Muñoz, 2013).
בספורטאים מתבגרים השכיחות גבוהה במיוחד, ובחלק מהענפים קיימים גורמי סיכון ייחודיים (Wall, 2022).

מעבר לשכיחות, חשוב לשים לב לכרוניות: מחקר HBSC רב־שנתי הצביע על מגמת עלייה בכאב גב כרוני בקרב מתבגרים לאורך השנים 2002-2018, כאשר קשיי שינה ותסמינים פסיכולוגיים היו קשורים למגמה הזו (Roman-Juan, 2024). המשמעות המעשית: טיפול בכאב גב בגיל ההתבגרות מחייב התייחסות גם לדפוסי שינה, לחץ ותפקוד.

למה כאבי גב בילדים שונים מכאבי גב במבוגרים?

במבוגרים מקובל לדבר על כאב גב מכני ועל שינויים ניווניים. אצל ילדים ונוער, לעומת זאת, הספקטרום שונה. אצלם יש גם גדילה, ספורט ועומסים חוזרים, תנוחות ישיבה ממושכות, וגם מרכיבים רגשיים־חברתיים כמו לחץ לימודי, שינה לא סדירה, חרדה או דיכאון (MacDonald, 2017; Roman-Juan, 2024). בנוסף, מבנה השלד והשרירים אצל ילדים ונוער נמצא עדיין בתהליך התפתחות, ולכן התגובה לעומס ולשינויי אימון יכולה להיות חדה יותר.

בפועל, החשיבה העדכנית על כאב גב בגיל צעיר נשענת על מודל של יכולת מול עומס. כלומר, הכאב מופיע כאשר העומס (אימונים, ישיבה, נשיאת ציוד, קפיצות גדולות בשגרת פעילות) עולה מהר יותר מהיכולת הפיזית ויכולת ההתאוששות. לסיכום נאמר, הכאב אצל ילדים הוא לרוב תוצר של מגוון גורמים ולא של גורם בודד (Frosch, 2022; Leite, 2022).

גורמים שכיחים לכאבי גב בגיל צעיר

א. כאב גב לא־ספציפי (Non-specific)

זהו המצב הנפוץ ביותר. לרוב אין ממצא חד בהדמיה, אין שבר או פריצת דיסק ברורה, והכאב מושפע מעומסים, פעילות, ישיבה ממושכת, וחוסן פסיכולוגי־חברתי (MacDonald, 2017; Frosch, 2022).

ב. פתולוגיות קליניות ספציפיות ("הגורמים האורגניים")

למרות השכיחות הגבוהה של כאב לא-ספציפי, ישנה קבוצה של פתולוגיות מבניות הדורשות אבחון וטיפול מדויק.

ספונדילוליזיס / ספונדילוליסטזיס (Spondylolysis & Spondylolisthesis)

זוהי הסיבה השכיחה ביותר לכאב גב מבני בקרב מתבגרים ספורטאים.

מנגנון: ספונדילוליזיס הוא שבר מאמץ ב-Pars Interarticularis (גשר העצם בחוליה), הנגרם לרוב מעומסים חוזרים של פשיטת גב (Hyperextension) ורוטציה. אצל מתבגרים ספורטאים, ובעיקר בענפי קשת־גב/סיבוב (כדורגל, התעמלות, מחול, קריקט, טניס, חתירה), יש שכיחות גבוהה יותר של כאבי גב, ולעיתים ממצאים כמו ספונדילוליזיס (שבר מאמץ בקשת החוליה) (Wall, 2022). בשנים האחרונות הודגש הערך של זיהוי מוקדם, התחלה מוקדמת של טיפול בספונדילוליזיס פעיל ושיקום מותאם עומס-כולל (Selhorst, 2025).
אוכלוסיית סיכון: מתעמלות קרקע, רקדניות בלט, שחקני כדורגל (במיוחד בבעיטה), מרימי משקולות ושחייני פרפר/חזה.
קליניקה: כאב גב תחתון המחמיר בפעילות (במיוחד פשיטה) ומוקל במנוחה. במקרים מתקדמים, החוליה עלולה להחליק קדימה (Spondylolisthesis), מצב שעלול לגרום ללחץ על שורשי העצבים ולכאב הקורן לרגליים.

מחלת שויירמן (Scheuermann's Kyphosis)

הפרעה התפתחותית הגורמת לקיפוזיס (כיפוף) מוגבר של עמוד השדרה הטורקלי (הגב העליון).

פתופיזיולוגיה: עיוות של גופי החוליות לצורת יתד (Wedging) של לפחות 5 מעלות בשלוש חוליות סמוכות, מלווה לעיתים בפריצות דיסק לתוך גוף החוליה (קשריות שמורל).
קליניקה: נערים (יותר מנערות) המציגים גב "עגול" ונוקשה שאינו מתיישר בניסיון הזדקפות אקטיבי. הכאב מופיע לרוב לאחר עמידה או ישיבה ממושכת וקשור לעייפות שרירית.

דיסקיטיס וזיהומים (Discitis/Osteomyelitis)

מצב דלקתי-זיהומי של הדיסק הבין-חולייתי, הנפוץ יותר בילדים צעירים (מתחת לגיל 6) בשל אספקת הדם העשירה לדיסק בגיל זה.
תמונה קלינית: בילדים צעירים – סירוב ללכת, צליעה, אי-שקט, לעיתים ללא חום גבוה. בילדים בוגרים יותר – כאב גב ממוקד ורגישות בניקוש על החוליה, מלווה לעיתים בחום ובמדדי דלקת מוגברים (ESR, CRP).

גידולים: אוסטאואיד אוסטאומה (Osteoid Osteoma)

גידול שפיר של העצם, המהווה אבחנה מבדלת קריטית בכאבי גב.
סימן היכר: כאב עמום ומציק המחמיר משמעותית בלילה (מעיר משינה) ומגיב באופן דרמטי לטיפול בנוגדי דלקת (כמו אספירין או נורופן). הגידול מייצר פרוסטגלנדינים הגורמים לכאב ולתגובה דלקתית סביבו.
ביטוי בעמוד השדרה: לעיתים קרובות גורם לעקמת כואבת (Painful Scoliosis) הנוצרת כתוצאה מכיווץ שרירים (Spasm) בצד של הגידול.

ג. עיוותי עמוד שדרה ו”גדילה”

מצבים כגון יתר קיפוזיס של שוירמן או עקמת אידיופתית יכולים להתבטא בכאב גב, אם כי לא כל עקמת כואבת. כאן חשובה הערכה קלינית והקשר לתפקוד (Achar, 2020).

ד. גורמים “דגל אדום” (נדירים יותר)

זיהום, גידול, מחלה דלקתית (למשל ספונדילוארתרופתיות), או פגיעה נוירולוגית-נדירים יחסית אך קריטיים לזיהוי. המפתח הוא היסטוריה ובדיקה שמחפשות סימני אזהרה ולא לשלוח לביצוע MRI את כול הילדים (Achar, 2020; Dahmoush, 2025).

גורמי סיכון והרגלי חיים: מה באמת קשור לכאב

א. ישיבה ממושכת, מסכים והרגלי יציבה

הקשר בין זמן מסך לכאב גב אינו תמיד סיבתי ופשוט, אך מחקרים תצפיתיים מצביעים על קשרים בין זמן מסך/תנוחות שימוש מסוימות לבין סיכון לאפיזודות של כאב גב בגיל תיכון (de Vitta, 2021). סקירות עדכניות אף בוחנות האם התנהגות יושבנית היא גורם סיבתי לכאב עמוד שדרה בילדים ונוער, עם מסקנה זהירה:

הקשר קיים אך האפקט לעיתים קטן ותלוי בהקשר (Montgomery, 2025).

עם זאת, השימוש המסיבי בטלפונים חכמים יצר אפידמיה של כאבי צוואר (צוואר טקסט) וגב עליון. מבחינה ביומכנית, כאשר הראש נמצא במנח ניטרלי (0 מעלות), העומס על עמוד השדרה הצווארי הוא כ-4.5-5.5 ק"ג. כאשר הילד רוכן למסך בזווית של 60 מעלות, העומס גדל פי 5 ומגיע לכ-27 ק"ג. עומס זה, המופעל במשך שעות רבות ביום (הערכות מדברות על 5-7 שעות בקרב מתבגרים), מוביל למתיחה כרונית של הרצועות האחוריות, התכווצות שרירים (Trapezius, Levator Scapulae), כאב ראש מתחי ועוד. מחקרים מצביעים על קשר "מנה-תגובה": ככל שזמן המסך עולה, כך עולה הסיכון לדווח על כאב.

מה לוקחים מזה הביתה? פחות הימנעות ממסכים באופן גורף, יותר הפסקות תנועה, שינוי תנוחות, והקפדה על העקרון לא לשבת סטטי שעות.

ב. שינה ומצב נפשי

במתבגרים עם כאב גב כרוני, שינה גרועה וסימפטומים פסיכולוגיים מופיעים שוב ושוב כקשורים לתחלואה ולמגמות לאורך זמן (Roman-Juan, 2024). זה לא אומר שהכאב “בראש”, אלא שמערכת הכאב מושפעת משינה, סטרס, וויסות רגשי והתמודדות.

ג. BMI / עודף משקל

עודף משקל מופיע כגורם סיכון בחלק מהעבודות, במיוחד בספורטאים מתבגרים (Wall, 2022). זה כנראה מתווך דרך עומס מכני, עייפות, ואולי גם דרך פעילות נמוכה יותר.

ד. ילקוט / תיק בית־ספר: מיתוס מול ראיות

הרבה הורים מכירים את “כלל 10% ממשקל הגוף”. עם זאת, מטא־אנליזה שכללה גם ניתוח נתוני־פרט לא מצאה עדות חזקה לכך שנשיאת תיק בית-ספר >10% ממשקל הגוף קשורה לשכיחות גבוהה יותר של כאב גב בגילאי 9-16 (Calvo-Muñoz, 2020). המשמעות אינה שתיק כבד זה בסדר, אלא שהבעיה כנראה מורכבת יותר:

משך נשיאה, התאמה ארגונומית, כוח/כושר, והאם הילד כבר סובל מכאב עשויים להיות חשובים לא פחות מהמשקל של התיק.

בפועל, עדיין הגיוני להפחית עומס ולשפר התאמה, אבל להימנע מוודאות יתר.

הערכה קלינית: איך מאבחנים נכון?

א. היסטוריה קלינית ממוקדת

שאלות שמכוונות לאבחנה:

מתי התחיל? טראומה/נפילה? עומס אימון חדש?
איפה הכאב: מרכזי, צדדי, מקרין לרגל?
האם יש נימול/חולשה/שינוי בהליכה?
האם הכאב מעיר בלילה, קבוע ואינו משתנה עם תנוחה?
חום, ירידה במשקל, עייפות חריגה?
נוקשות בוקר משמעותית (מחשיד לתהליך דלקתי)? (Achar, 2020; Jakes, 2015)

ב. בדיקה גופנית

כוללת הסתכלות (יציבה, סימטריה), טווחי תנועה, נקודות רגישות, הערכה נוירולוגית בסיסית (כוח, תחושה, רפלקסים), ובדיקת מפרקי ירך/אגן שיכולים “להקרין” כאב לגב (MacDonald, 2017).

ג. דגלים אדומים שמחייבים בירור מהיר/הדמיה לפי שיקול רפואי

דוגמאות מקובלות כוללות:

גיל צעיר מאוד, כאב מעל 4 שבועות ללא שיפור, תסמינים סיסטמיים (חום/ירידה במשקל), כאב לילה משמעותי, סימנים נוירולוגיים, הפרעת סוגרים (Achar, 2020).

ד. הדמיה

הנחיות ACR מדגישות גישה זהירה בהדמיה:

ללא דגלים אדומים, ברוב המקרים אין צורך בהדמיה מיידית, וכשיש דגלים אדומים-MRI הוא לעיתים הבחירה המרכזית בהתאם לתרחיש (Dahmoush, 2025).

טיפול: מה עובד?

כדי לדבר על טיפול יעיל, חשוב להבחין בין כאב לא־ספציפי קצר־טווח, כאב חוזר/כרוני, וכאב עם אבחנה ספציפית (למשל ספונדילוליזיס).

א. כאב לא־ספציפי קצר־טווח: להחזיר תנועה, לא להיכנס לפחד

רוב המקרים משתפרים עם:

הסבר מרגיע: כאב אינו בהכרח נזק.
המשך פעילות מתונה תוך התאמת עומס (כמה שאפשר, בלי להחמיר משמעותית).
תרגול ביתי פשוט: תנועתיות, חיזוק עדין, וסבולת שרירי ליבה/אגן לפי התאמה (MacDonald, 2017; Michaleff, 2014).

ב. טיפול פעיל הוא הבסיס – טיפול ידני ופעילות

הקו העדכני מדגיש טיפול פעיל. בהנחיה בין־תחומית לילדים ונוער הודגש כי יש להעדיף טיפול פעיל והדרכה לתרגול ביתי ומעקב היענות (Frosch, 2022). סקירות טיפול בילדים ונוער מציינות שתרגול ותכניות שיקום עשויים לשפר כאב ותפקוד, אך איכות המחקר לעיתים מוגבלת ולכן יש חשיבות להתאמה אישית ולהגדרת מטרות תפקודיות (Michaleff, 2014; Yu, 2024; Leite, 2022).

בקליניקה, תכנית טובה משלבת:

בניית סבולת (לא רק כוח רגעי) של שרירי גו/אגן.
חיזוק ישיר לפעולות שמחמירות: ישיבה ממושכת, ספורט ספציפי, נשיאת משקל.
חשיפה מדורגת לחזרה לפעילות-כדי לצמצם הימנעות ופחד מתנועה.

ג. כאב חוזר/כרוני: לא רק גב אלא מערכת כאב

כאשר כאב נמשך חודשים, חוזר תכוף, או פוגע בבית ספר/שינה/ספורט, נכנסת החשיבה הביופסיכו־סוציאלית. ההנחיה הגרמנית ממליצה על CBT כטיפול מרכזי בכאב חוזר/כרוני בילדים ונוער, לצד פעילות וטיפול ידני (Frosch, 2022). סקירה ב-JOSPT מדגישה שטיפול יעיל בכאב מתמשך בגיל צעיר הוא לרוב משפחתי־מרכזי ורב־תחומי, עם דגש על תקשורת וטיפול מותאם (Leite, 2022).
כאן שווה להעריך שינה, עומס לימודי, חרדה/דיכאון, הימנעות מפעילות, ותפיסות כאב של ההורים (“אם כואב אז אסור לזוז”)-כי כולם יכולים להשפיע על מסלול ההחלמה (Roman-Juan, 2024; Leite, 2022).

ד. הטיפול הכירופרקטי בילדים ונוער

הטיפול הכירופרקטי (Chiropractic Care) בילדים ונוער הפך לנפוץ יותר בשנים האחרונות כחלק מגישה אינטגרטיבית לטיפול בכאב שלד-שריר. פרק זה סוקר את הראיות המדעיות ליעילות ולבטיחות של טיפול זה.

רציונל ושיטות טיפול

הטיפול הכירופרקטי בילדים מתמקד בשיקום התפקוד הביו-מכני של עמוד השדרה ומערכת העצבים. הטיפול כולל מניפולציות של עמוד השדרה (Spinal Manipulative Therapy – SMT), מוביליזציות עדינות, עבודה על רקמות רכות, ומתן תרגילים לשיפור היציבה וחיזוק שרירי הליבה. בילדים צעירים, הטכניקות מותאמות ועדינות משמעותית מאלו המופעלות על מבוגרים (Keating et al., 2024).

יעילות קלינית: מחקרים מובילים

אחד המחקרים החשובים ביותר בתחום פורסם בכתב העת Pain בשנת 2018 על ידי קבוצת חוקרים בראשות אוונס. מחקר Evans et al. (2018): זהו מחקר אקראי מבוקר (RCT) שבדק 185 מתבגרים (גילאי 12-18) עם כאבי גב כרוניים. המשתתפים חולקו לקבוצה שקיבלה תרגילים בלבד ולקבוצה שקיבלה טיפול כירופרקטי (SMT) בשילוב עם תרגילים.

ממצאים: הקבוצה שקיבלה טיפול משולב (כירופרקטיקה + תרגילים) הראתה ירידה משמעותית יותר בעוצמת הכאב לאורך שנה של מעקב בהשוואה לקבוצת התרגילים בלבד. כמו כן, נצפה שיפור רב יותר במדדי נכות (Disability) ושביעות רצון גבוהה יותר מהטיפול.

מסקנה: שילוב של מניפולציה עמוד שדרה יחד עם טיפול אקטיבי (תרגילים) יעיל יותר מטיפול בתרגילים לבדם בטווח הארוך.

מחקרים נוספים הראו כי טיפול מנואלי (כולל כירופרקטיקה) עשוי להיות יעיל להפחתת כאב בטווח הקצר ולשיפור טווח התנועה, במיוחד במקרים של כאב גב מכני לא-ספציפי (Hestbaek et al., 2009).

בטיחות הטיפול הכירופרקטי בילדים

סוגיית הבטיחות היא קריטית בטיפול בילדים. סקירות שיטתיות בחנו את הסיכונים לתופעות לוואי.

תופעות לוואי קלות: במחקרים נמצא כי תופעות לוואי קלות (כגון רגישות מקומית בשרירים, עייפות או כאב ראש קל) מופיעות בשיעור נמוך יחסית, והן חולפות לרוב תוך 24 שעות ללא צורך בהתערבות (Vohra et al., 2007).

אירועים חמורים: החשש העיקרי המקושר למניפולציות צוואריות הוא פגיעה בעורק הוורטרברלי (VAD). עם זאת, מחקרים ביו-מכניים וסקירות אפידמיולוגיות מצביעים על כך שהסיכון לאירוע כזה בילדים הוא נדיר ביותר. רוב מקרי ה-VAD בילדים קשורים לטראומה (כגון פציעות ספורט) או למחלות רקע, ולא לטיפול עצמו (Gorrell et al., 2023; Todd et al., 2015).

המלצות בטיחות: ארגוני הבריאות מדגישים כי הטיפול בילדים חייב להתבצע על ידי כירופרקט מוסמך, תוך שימוש בכוח מדוד ומותאם לגיל, והימנעות ממניפולציות במקרים של חשד לפתולוגיות כגון גידולים או זיהומים (Keating et al., 2024).

עלות-תועלת

ניתוחים כלכליים השוואתיים הראו כי שילוב טיפול כירופרקטי עשוי להפחית עלויות למערכת הבריאות בטווח הארוך, בעיקר על ידי הפחתת הצורך בתרופות, הדמיה מיותרת (CT/MRI) וניתוחים, וכן על ידי הפחתת ימי היעדרות מבית הספר (Blanchette et al., 2016).

ה. תרופות ופרוצדורות: זהירות יתרה בגיל צעיר

בהנחיה לילדים ונוער צוין שאין בסיס ראייתי מספק לטיפול תרופתי בכאב גב לא־ספציפי חוזר/כרוני, ולכן הומלץ להימנע משגרה תרופתית ולהתמקד בטיפול פעיל ופסיכולוגי לפי צורך (Frosch, 2022). כמובן שבמצבי כאב חריף קצר ניתן לשקול משככים בהתאם לרופא, אך העיקרון הוא לא להפוך תרופות לפתרון המרכזי.

ה. ספורטאים מתבגרים: ניהול עומס ומכניקה ספציפית

בכאב גב אצל ספורטאים, “הטיפול” הוא לעיתים בעיקר תכנון עומס: הפחתה זמנית של תנועות פרובוקטיביות (הקשתה/סיבוב), תיקון טכניקה, וחיזוק מותאם לענף. בספונדילוליזיס פעיל, יש עדויות שתחילת שיקום מוקדם יכולה לשפר כאב ותפקוד אצל חלק מהספורטאים (Selhorst, 2025), אך יש לפעול לפי אבחנה והנחיה מקצועית.

מניעה: מה אפשר לעשות בבית, בבית הספר ובמועדון?

מניעה אפקטיבית היא לא “שיעור יציבה חד־פעמי”, אלא הרגלים שניתן להתמיד בהם:

תנועה לאורך היום: הפסקות קצרות מישיבה, הליכה קצרה, שינוי תנוחה.
פעילות גופנית מגוונת: סבולת, כוח, קואורדינציה, לא רק ספורט תחרותי אינטנסיבי.
שינה: שעות שינה, היגיינת שינה, וטיפול בקשיי שינה כשצריך (Roman-Juan, 2024).
תיק בית ספר: התאמה נכונה (שתי רצועות, צמוד לגב), ארגון תכולה, הפחתת נשיאה לא הכרחית-מבלי להיתפס למספר קשיח אחד (Calvo-Muñoz, 2020).
במועדון ספורט: עלייה הדרגתית בנפח אימונים, ימים קלים/כבדים, זיהוי מוקדם של כאב חוזר כדי למנוע “כרוניות ספורטיבית” (Wall, 2022).

יש גם עניין חינוכי־מערכתי: תכניות בית־ספריות שמשלבות פעילות והדרכה נחקרות בשנים האחרונות, וחלקן מראות שיפור בידע ובהרגלים-ולעיתים גם ירידה באפיזודות כאב-אך האפקט משתנה בין תכניות ולכן חשוב להתמקד בתרגול ובהרגלי תנועה ולא רק בהסברה (Frosch, 2022; Weigel, 2025).

כאבי גב בקרב ילדים ונערים: סיכום

כאבי גב בילדים ונוער הם תופעה שכיחה יותר ממה שנהוג לחשוב, במיוחד בגיל ההתבגרות ובספורטאים. ברוב המקרים מדובר בכאב לא־ספציפי הקשור לעומסים, ישיבה ממושכת, שינויי פעילות ומרכיבים של שינה ומצב נפשי. האתגר הקליני הוא כפול: לא להיבהל ולבצע הדמיות מיותרות, אך גם לא לפספס דגלים אדומים שמכוונים לפתולוגיה ספציפית.

הטיפול העדכני שם את הדגש על תנועה, פיזיותרפיה פעילה, ניהול עומס וחזרה מדורגת לפעילות; ובכאב חוזר/כרוני-על שילוב CBT/התערבות פסיכולוגית ותכנית רב־תחומית כשצריך (Frosch, 2022; Leite, 2022; Dahmoush, 2025). בסוף, המטרה אינה גב בלי כאב לנצח, אלא ילד/נער שמתפקד, ישן, לומד ומתאמן בצורה בטוחה-עם כלים להתמודדות ומניעה לטווח ארוך.

References:

Achar, S., & Yamanaka, J. (2020). Back Pain in Children and Adolescents. Am Fam Physician. Jul 1;102(1):19-28. PMID: 32603067.

Blanchette, M. A., Rivard, M., Dionne, C. E., Hogg-Johnson, S., & Steenstra, I. (2016). Association between the type of first healthcare provider and the duration of financial compensation for occupational back pain. Journal of Occupational Rehabilitation, 26(3), 382-392.

Calvo-Muñoz, I., Gómez-Conesa, A., & Sánchez-Meca, J. (2013). Prevalence of low back pain in children and adolescents: A meta-analysis. BMC Pediatrics, 13, 14.

Calvo-Muñoz, I., Kovacs, F. M., Roqué, M., Fernández-Cervantes, R., & Barrera-Chacón, J. M. (2020). The association between the weight of schoolbags and low back pain among schoolchildren: A systematic review, meta-analysis and individual patient data meta-analysis. European Journal of Pain, 24(1), 91-109.

Dahmoush, H., Gaddam, D. S., Ho, M.-L., Bauer, D. F., Bosemani, T., Buchhalter, J., Dasgupta, R. A., Glenn, O. A., Guimaraes, C. V., Nadel, H. R., Pfeifer, C. M., Radhakrishnan, R., Reitman, C., Thomas, A. K., Udayasankar, U. K., Wall, J. J., Wright, J. N., Wusthoff, C. J., & Pruthi, S. (2025). ACR Appropriateness Criteria® Back Pain-Child: 2024 Update. Journal of the American College of Radiology, 22(5S), S79-S107.

de Vitta, A., Martinez-Santos, M., Sadatsune, T., & Ferrari, G. L. M. (2021). Incidence and factors associated with low back pain in high school students: A prospective study. Brazilian Journal of Physical Therapy, 25(5), 650-658.

Evans, R., Haas, M., Schulz, C., Leininger, B., Hanson, L., & Bronfort, G. (2018). Spinal manipulation and exercise for low back pain in adolescents: a randomized trial. Pain, 159(7), 1297-1307.

Frosch, M., Maurer, M., Wirth, J., & Zernikow, B. (2022). Treatment of unspecific back pain in children and adolescents: Results of an evidence-based interdisciplinary guideline. Children, 9(3), 417.

Gorrell, L. M., Engel, R. M., Brown, B., Lystad, R. P., & Chaudhary, S. (2023). The relationship between cervical spinal manipulation and vertebral artery dissection: A systematic review of biomechanical and clinical evidence. Journal of Manual & Manipulative Therapy, 31(2), 78-90.

Hershkovich O, Friedlander A, Gordon B, Arzi H, Derazne E, Tzur D, Shamis A, Afek A. Associations of body mass index and body height with low back pain in 829,791 adolescents. Am J Epidemiol. 2013 Aug 15;178(4):603-9.

Hestbaek, L., Leboeuf-Yde, C., & Kyvik, K. O. (2009). Is comorbidity between asthma and low back pain explained by a common genetic cause? A study of 12-to 22-year-old twins. Spine, 34(22), 2460-2463.

Jakes, A. D., Phillips, R., & Scales, M. (2015). Teenagers with back pain. BMJ, 350, h1275.

Jeffries, L. J., Milanese, S. F., & Grimmer-Somers, K. A. (2007). Epidemiology of adolescent spinal pain: A systematic overview of the research literature. Spine, 32(23), 2630-2637.

Keating, G., Hawk, C., Amorin-Woods, L., et al. (2024). Clinical Practice Guideline for Best Practice Management of Pediatric Patients by Chiropractors: Results of a Delphi Consensus Process. Journal of Integrative and Complementary Medicine, 30(3), 216-232.

Kjaer P, Wedderkopp N, Korsholm L, Leboeuf-Yde C. Prevalence and tracking of back pain from childhood to adolescence. BMC Musculoskelet Disord. 2011 May 16;12:98. doi: 10.1186/1471-2474-12-98.

Leite, M. N., Kamper, S. J., & Maher, C. G. (2022). What works when treating children and adolescents with low back pain? Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 52(6), 341-352.

MacDonald, J., Stuart, E., & Rodenberg, R. (2017). Musculoskeletal low back pain in school-aged children: A review. JAMA Pediatrics, 171(3), 280-287.

Michaleff, Z. A., Kamper, S. J., Maher, C. G., Evans, R., Broderick, C., & Henschke, N. (2014). Low back pain in children and adolescents: A systematic review and meta-analysis evaluating the effectiveness of conservative interventions. European Spine Journal, 23(10), 2046-2058.

Montgomery, L. R. C., & Smith, A. J. (2025). Does sedentary behaviour cause spinal pain in children and adolescents? British Journal of Sports Medicine, 59(6), 409-416.

Roman-Juan, J., Jensen, M. P., & Miró, J. (2024). Increases in sleep difficulties and psychological symptoms are associated with the increase of chronic back pain in adolescents: The HBSC Study 2002 to 2018. The Journal of Pain, 25(2), 407-417.

Selhorst, M., & colleagues. (2025). Immediate physical therapy is beneficial for adolescent athletes diagnosed with active lumbar spondylolysis. British Journal of Sports Medicine. Advance online publication.

Todd, A. J., Carroll, M. T., Robinson, A., & Mitchell, E. K. (2015). Adverse events due to chiropractic and other manual therapies for infants and children: A review of the literature. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 38(9), 699-712.

Vohra, S., Johnston, B. C., Cramer, K., & Humphreys, K. (2007). Adverse events associated with pediatric spinal manipulation: a systematic review. Pediatrics, 119(1), e275-e283.

Wall, J., Meehan, W. P. III, Trompeter, K., & colleagues. (2022). Incidence, prevalence and risk factors for low back pain in adolescent athletes: A systematic review and meta-analysis. British Journal of Sports Medicine, 56(22), 1299-1306.

Weigel, S., & colleagues. (2025). Evaluation of a web-based back prevention program for primary school children: A randomized controlled trial. Scientific Reports, 15, 27813.

Yu, H., & colleagues. (2024). Rehabilitation of back pain in the pediatric population: A mixed studies systematic review. Chiropractic & Manual Therapies, 32, 538.