השכיחות העולה של כאבי גב תחתון אצל ילדים ובני נוער צריכה להטריד כול אחד מאיתנו. בעבר, כאבי גב תחתון נחשבו לבעיה רפואית המאפיינת בעיקר מבוגרים, תוצאה של שחיקה טבעית, מתח מתמשך או שנים של עבודה פיזית. עם זאת, בעשורים האחרונים ניכרת מגמה מדאיגה וברורה במרפאות ברחבי העולם: זינוק משמעותי בשכיחות של כאבי גב תחתון בקרב ילדים ובני נוער. תלונה שבעבר נתפסה כחריגה בקבוצות גיל אלו, הפכה לתופעה נפוצה המשפיעה על איכות החיים, התפקוד היומיומי והבריאות העתידית של דור העתיד. העלייה בשיעור הילדים הסובלים מכאבי גב אינה מקרית, והיא משקפת את השינויים הדרמטיים באורח החיים המודרני.
מן הצד האחד, השימוש הגובר במסכים והירידה בפעילות הגופנית הובילו לאורח חיים יושבני (Sedentary lifestyle), המלווה ביציבה לקויה, חולשת שרירי ליבה והשמנת יתר. מן הצד השני, ילדים רבים החברים במסגרות ספורט תחרותיות חשופים לעומסי יתר קיצוניים ומוקדמים מדי על עמוד השדרה הנמצא עדיין בשלבי גדילה. אליהם מתווספים גורמי סיכון יומיומיים כמו נשיאת ילקוטים כבדים ולחצים נפשיים האופייניים לגיל ההתבגרות. עמוד השדרה של ילדים ובני נוער הוא מבנה דינמי, גמיש ורגיש, הנמצא בתהליך צמיחה מואץ. חוסר האיזון הזמני בין קצב צמיחת העצמות לבין התארכות השרירים והרצועות מייצר פגיעות מכנית גבוהה. מאמר זה יסקור את האפידמיולוגיה של התופעה, ינתח את גורמי הסיכון המרכזיים ויציע דרכי מניעה ואבחון מוקדם עבור הורים, אנשי חינוך וצוותים רפואיים.
השכיחות העולה של כאבי גב תחתון אצל ילדים ובני נוער – רקע
כאבי גב תחתון כבר אינם “בעיה של מבוגרים בלבד”! כאבי גב תחתון אצל ילדים ובני נוער הפכו בעשורים האחרונים לנושא מרכזי ברפואת ילדים, אורתופדיה, פיזיותרפיה, רפואת ספורט וכירופרקטיקה. בעבר נהגו לחשוב שכאב גב תחתון בגיל צעיר הוא נדיר יחסית, ולכן כאשר ילד התלונן על כאב גב, המחשבה הייתה בעיקר על מחלה חריגה או פציעה משמעותית. כיום התמונה מורכבת יותר: רוב מקרי הכאב אינם מסוכנים, אך הם שכיחים יותר מכפי שחשבו בעבר, עלולים לחזור, לפגוע בפעילות גופנית, בשינה, בלימודים ובביטחון הגופני, ולעיתים לנבא נטייה לכאבי גב גם בבגרות (Kamper, 2016; MacDonald, 2017).
מה באמת “עולה” בשכיחות כאבי הגב אצל מתבגרים?
כאשר מדברים על השכיחות העולה של כאבי גב תחתון אצל ילדים ובני נוער, חשוב לדייק. מחקר Global Burden of Disease שהתמקד בבני 10-19 מצא שבין 1990 ל־2021 שיעורי ההיארעות, השכיחות ושנות החיים עם מוגבלות המתוקננים לגיל ירדו מעט, אך מספר המקרים הכולל עלה באופן משמעותי, בין היתר בגלל גידול אוכלוסייה ושינויים דמוגרפיים (Wang, 2025). לכן, מבחינה ציבורית, העומס הכולל של כאבי גב במתבגרים אכן גדל, גם אם בחלק מהמדדים היחסיים קיימת יציבות או ירידה קלה. זו הבחנה חשובה: הבעיה אינה רק “יותר אחוזים”, אלא יותר ילדים ובני נוער שחיים עם כאב, מגבלה וצורך בהכוונה.
שכיחות כאבי גב תחתון בילדים ובני נוער
מטה־אנליזה על שכיחות כאבי גב תחתון בילדים ובמתבגרים מצאה שונות גדולה בין מחקרים, אך הצביעה על כך שכאב גב תחתון הוא תופעה נפוצה בגילאי בית הספר, במיוחד בגיל ההתבגרות (Calvo-Muñoz, 2013). שכיחות החיים, כלומר שיעור הילדים והמתבגרים שחוו כאב גב תחתון לפחות פעם אחת, דווחה במחקרים רבים כגבוהה, ולעיתים סביב עשרות אחוזים. מחקר ספרדי עדכני יחסית בקרב תלמידים בני 9-16 מצא שכאב גב כלשהו בשנה האחרונה הופיע בכשליש מהמשתתפים, ושכיחותו עלתה עם גיל, גדילה והתבגרות מינית (Martínez-Romero, 2022). המשמעות היא שכאב גב בילדים אינו אירוע שולי, אלא תופעה שכדאי לזהות, להבין ולנהל מוקדם.
למה גיל ההתבגרות הוא נקודת מפנה?
גיל ההתבגרות הוא תקופה שבה שכיחות כאבי הגב עולה באופן ברור. בתקופה זו הגוף משתנה במהירות: הילד גובה, מסת השריר משתנה, מרכז הכובד משתנה, השליטה המוטורית עדיין מתעדכנת, ולעיתים עומסי הספורט או הישיבה גדלים במקביל. אצל חלק מהמתבגרים נוצרת תקופה שבה העצמות גדלות מהר יותר מהיכולת השרירית לשלוט בעומסים. כאשר לכך מצטרפים שעות מסך, ישיבה ממושכת, לחץ לימודי, שינה לא מספקת או עומסי אימון גבוהים, הגב התחתון עלול להפוך לאזור רגיש יותר. מחקרי עוקבה מצביעים על כך שכאב בעמוד השדרה בגיל צעיר יכול להופיע בגלים ולהימשך אצל חלק מהילדים לאורך זמן (Aartun, 2014).
ילדים צעירים לעומת בני נוער: לא אותה משמעות קלינית
כאב גב תחתון אצל ילד צעיר מאוד דורש זהירות רבה יותר מאשר כאב גב אצל נער בן 16 אחרי אימון או ישיבה ממושכת. ככל שהילד צעיר יותר, כך עולה החשיבות של בירור כאשר הכאב מתמשך, חריג או מלווה בסימנים נוספים. אצל מתבגרים, רוב כאבי הגב הם מכניים או לא־ספציפיים, אך עדיין חשוב לא לפספס מצבים כמו ספונדילוליזיס, זיהום, מחלה דלקתית, גידול, בעיה עצבית או פגיעה לאחר חבלה. סקירות קליניות מדגישות כי כאבי גב בילדים דורשים שילוב בין הרגעה כאשר התמונה שפירה לבין עירנות לדגלים אדומים כאשר משהו בסיפור אינו מתאים לכאב גב רגיל (Achar, 2020; Frosch, 2022).
מדוע כאבי גב תחתון בילדים נראים נפוצים יותר כיום?
יותר ישיבה, יותר מסכים ופחות תנועה מגוונת
אחד ההסברים המרכזיים לעלייה בעומס כאבי הגב הוא שינוי באורח החיים. ילדים ובני נוער מבלים יותר זמן בישיבה, בלמידה מול מחשב, בטלפון, במשחקי מחשב ובפעילות פנאי שאינה דורשת תנועה. ישיבה כשלעצמה אינה “הורסת את הגב”, אך ישיבה ממושכת ללא שינוי תנוחה, ללא פעילות גופנית מספקת וללא סבולת שרירית יכולה לתרום לרגישות, נוקשות וכאב. סקירה עדכנית על פעילות גופנית וכאבי גב תחתון במתבגרים מצאה קשר מורכב: גם חוסר פעילות וגם פעילות מוגזמת עלולים להיות קשורים לסיכון גבוה יותר, בעוד פעילות מתונה עשויה להיות מגינה (Costici, 2024).
פעילות ספורטיבית אינטנסיבית מדי
בקצה השני נמצאים ילדים ובני נוער פעילים מאוד, במיוחד ספורטאים תחרותיים. אימונים רבים בשבוע, התמחות מוקדמת בענף אחד, מעט ימי מנוחה, חזרות רבות על אותן תנועות ותחרותיות גבוהה עלולים להעמיס על הגב התחתון. ענפים הכוללים פשיטה לאחור, סיבובים, קפיצות, נחיתות, ספרינטים או עומס צירי עלולים להעלות סיכון לכאב. אצל ספורטאים צעירים, כאב שמחמיר בקשת לאחור או בפעילות חוזרת עשוי להעלות חשד לספונדילוליזיס, שהוא שבר מאמץ באזור אחורי של החוליה (MacDonald, 2017; Selhorst, 2021).
השפעת תקופת הקורונה על כאבי גב במתבגרים
תקופת הקורונה הדגישה את הקשר בין שינויי אורח חיים לבין כאבי גב. סגירת בתי ספר, למידה מרחוק, ירידה בפעילות חברתית וספורטיבית, עלייה בזמן מסך ושינויים בשינה יצרו תנאים שהגבירו תלונות שריר־שלד אצל חלק מהילדים ובני הנוער. סקירה משנת 2024 ציינה כי המגפה החריפה שכיחות כאבי גב תחתון במתבגרים, כנראה דרך עלייה בהתנהגות יושבנית ופגיעה באיזון בין פעילות, מנוחה ושגרה (Costici, 2024). גם לאחר חזרה לשגרה, חלק מההרגלים נשארו: יותר למידה דיגיטלית, יותר שימוש בטלפון ופחות פעילות יומיומית ספונטנית.
גורמי סיכון מרכזיים לשכיחות הגבוהה של כאבי גב תחתון
כאב קודם והישנות
אחד הגורמים החשובים ביותר לכאב גב עתידי הוא כאב גב קודם. ילד או מתבגר שחווה התקפי כאב חוזרים עלול לפתח דפוס של הימנעות מתנועה, ירידה בכושר, פחד מפעילות או חזרה מהירה מדי לעומס. כך נוצר מעגל שבו הכאב פוחת זמנית, אך היכולת הגופנית אינה נבנית מחדש, והכאב חוזר עם עומס הבא. סקירות על כאבי גב בילדים מדגישות כי כאב בגיל צעיר אינו תמיד אירוע חד־פעמי, ולכן הטיפול צריך להתמקד לא רק בהעלמת כאב אלא גם בהפחתת סיכון להישנות (Kamper, 2016; Frosch, 2022).
עודף משקל והשמנה
עודף משקל והשמנה יכולים לתרום לכאבי גב תחתון דרך עומס מכני, ירידה בכושר, פעילות נמוכה יותר, דלקת מערכתית ולעיתים גם פגיעה בדימוי גוף ובביטחון בתנועה. מטה־אנליזה עדכנית מצאה שעודף משקל והשמנה קשורים לסיכון מוגבר לכאב גב תחתון בילדים ובני נוער (García-Moreno, 2024). עם זאת, חשוב להציג את הנושא ברגישות: המטרה אינה להאשים ילד במשקל שלו, אלא לבנות אורח חיים פעיל, חזק ובריא. שיפור כוח, הליכה, שינה ותזונה יכול להועיל גם ללא התמקדות מצמצמת או פוגענית במשקל.
שינה, מתח נפשי ולחץ לימודי
כאב גב תחתון אינו תלוי רק בחוליות, דיסקים או שרירים. שינה לא מספקת, מתח נפשי, חרדה, לחץ חברתי ולחץ לימודי יכולים להגביר רגישות לכאב ולהקטין יכולת התאוששות. אצל ילדים ובני נוער, כאב עלול להופיע בתקופות של מבחנים, שינויי בית ספר, ירידה בפעילות או קושי רגשי. זה לא אומר שהכאב “מדומיין”. להפך: מערכת העצבים מושפעת מהגוף ומהסביבה, ולכן כאב יכול להיות אמיתי גם כאשר אין ממצא מסוכן בהדמיה. גישה מודרנית לכאב גב בילדים היא גישה ביו־פסיכו־סוציאלית, המחברת בין רקמות, תנועה, מערכת עצבים, שינה, רגשות וסביבה משפחתית (Kamper, 2016; Frosch, 2022).
האם תיקי בית ספר הם הגורם המרכזי?
תיקי בית ספר הם נושא שמעסיק הורים רבים. אינטואיטיבית, קל להניח שתיק כבד גורם לכאבי גב, אך הראיות המחקריות אינן חד־משמעיות. סקירה שיטתית ב־British Journal of Sports Medicine מצאה שאין ראיות עקביות לכך שמאפייני תיק בית הספר, כמו משקל, עיצוב או אופן נשיאה, מעלים בפני עצמם את הסיכון להתפתחות כאבי גב בילדים ובמתבגרים (Yamato, 2018). עם זאת, אין פירוש הדבר שתיק כבד אינו יכול להחמיר אי־נוחות אצל ילד מסוים. ההמלצה המעשית היא להפחית עומס מיותר, לשאת את התיק על שתי כתפיים, להשתמש בלוקר כשאפשר, אבל לא להפוך את התיק להסבר היחיד לכאב.
כאב גב תחתון לא־ספציפי: האבחנה השכיחה ביותר
ברוב המקרים, כאב גב תחתון אצל מתבגרים הוא כאב לא־ספציפי. כלומר, אין סימן למחלה מסוכנת, שבר, זיהום, לחץ עצבי משמעותי או בעיה מבנית אחת שמסבירה הכול. הכאב יכול לנבוע משילוב של עומס, חולשת שרירים, ישיבה ממושכת, גדילה, פעילות לא מאוזנת, רגישות עצבית, מתח ושינה לקויה. אבחנה זו אינה אומרת שהכאב “לא אמיתי”; היא אומרת שהטיפול צריך להיות תפקודי ולא מבוסס רק על חיפוש ממצא בצילום. הנחיות עדכניות לטיפול בכאב גב לא־ספציפי בילדים ומתבגרים מדגישות חינוך, פעילות גופנית, תרגול והימנעות מטיפול פסיבי או תרופתי כקו יחיד (Frosch, 2022).
מתי השכיחות הגבוהה לא צריכה להרגיע? סימני אזהרה
העובדה שכאבי גב תחתון נעשו שכיחים יותר אינה אומרת שכל כאב גב הוא שגרתי. יש לפנות לבירור רפואי כאשר הכאב מופיע בילד צעיר מאוד, נמשך מעבר לכמה שבועות, מחמיר בהדרגה, מעיר משינה, מלווה בחום, ירידה במשקל, עייפות חריגה, צליעה, כאב אחרי חבלה משמעותית, נוקשות בוקר קשה, הקרנה לרגל, נימול, חולשה, שינוי בהליכה או הפרעה בשליטה על שתן וצואה. סימני אזהרה אינם בהכרח מעידים על מחלה קשה, אך הם מצדיקים הערכה מקצועית ולא הסתפקות במתיחות, מנוחה או טיפול ידני בלבד (MacDonald, 2017; Frosch, 2022).
אבחון נכון בעידן שבו כאבי גב נפוצים יותר
אבחון כאב גב תחתון בילדים ובני נוער מתחיל בשיחה ובבדיקה, לא בצילום אוטומטי. חשוב לברר מתי הכאב התחיל, מה מחמיר אותו, האם יש קשר לספורט או ישיבה, האם קיימים כאבי לילה, חום, הקרנה לרגל, חבלה, ירידה בתפקוד, שינוי בשינה או היעדרות מבית הספר. בבדיקה בוחנים הליכה, טווחי תנועה, כוח, תחושה, רפלקסים, תנועת ירך ואגן, כאב בתנועות מסוימות ותפקוד בסיסי. הדמיה כמו צילום, CT או MRI נשקלת כאשר יש סימני אזהרה, חשד לשבר מאמץ, סימנים נוירולוגיים, כאב ממושך שאינו משתפר או צורך בתכנון טיפול מתקדם (Achar, 2020; Frosch, 2022).
למה לא כדאי למהר להדמיה בכל כאב גב?
בעולם שבו כאבי גב אצל מתבגרים שכיחים, שימוש מופרז בהדמיה עלול ליצור בעיה אחרת: גילוי ממצאים שאינם בהכרח מקור הכאב. גם אצל אנשים ללא כאב ניתן למצוא שינויים בדיסקים, מבנה חוליות או ממצאים מקריים. אצל ילדים יש גם שיקול של חשיפה לקרינה כאשר מדובר בצילומים חוזרים או CT. לכן ההחלטה על הדמיה צריכה להיות מבוססת על תמונה קלינית, לא על רצון “לראות משהו”. כאשר אין סימני אזהרה והכאב מתאים לכאב מכני לא־ספציפי, לרוב עדיף להתחיל בהדרכה, תנועה, התאמת עומסים ומעקב (MacDonald, 2017; Frosch, 2022).
השפעות השכיחות העולה על בית הספר, ספורט ומשפחה
כאבי גב תחתון בגיל צעיר אינם רק בעיה רפואית. הם יכולים להשפיע על השתתפות בשיעורי ספורט, אימונים, משחקים, טיולים, ישיבה בכיתה וריכוז בלימודים. ילד שמפסיק פעילות בגלל כאב עלול לאבד כושר וביטחון, והורים מודאגים עלולים להגביל אותו עוד יותר מתוך רצון להגן עליו. מצד שני, התעלמות מכאב מתמשך עלולה להחמיר בעיה קיימת. האיזון הנכון הוא הכרה בכאב, בדיקה כאשר צריך, והחזרה הדרגתית לפעילות בטוחה. מחקר GBD על מתבגרים הדגיש שכאב גב תחתון בגיל 10-19 קשור לנטל תפקודי ולצורך בהעלאת מודעות ציבורית (Wang, 2025).
דרכי מניעה: איך מצמצמים את העלייה בכאבי גב?
פעילות גופנית מתונה ומגוונת
הדרך החשובה ביותר להפחתת סיכון היא עידוד פעילות גופנית מתונה, מגוונת וקבועה. פעילות כזו מחזקת שרירים, משפרת שליטה מוטורית, תומכת בבריאות העצם ומפחיתה ישיבה ממושכת. אין הכוונה שכל ילד צריך להיות ספורטאי תחרותי. הליכה, משחק, רכיבה, שחייה, משחקי כדור, אימוני כוח מותאמים גיל ותנועה חופשית יכולים כולם לתרום. לפי סקירה עדכנית, נראה כי פעילות מתונה עשויה להגן מפני כאבי גב תחתון במתבגרים, בעוד חוסר פעילות ופעילות מוגזמת עלולים להיות קשורים בסיכון מוגבר (Costici, 2024).
ניהול עומסי ספורט
אצל ספורטאים צעירים, מניעה מתחילה בניהול עומסים. יש להימנע מהעלאה מהירה מדי של נפח אימונים, להכניס ימי מנוחה, לגוון תנועות, להתייחס לכאב שחוזר שוב ושוב, ולבנות כוח וגמישות בהתאם לענף. כאב גב שמופיע בכל אימון, מחמיר בפשיטה לאחור או גורם לשינוי טכניקה אינו “חלק מהספורט” שיש להתעלם ממנו. תוכניות שיקום לספורטאים מתבגרים מדגישות חזרה מדורגת לפי תפקוד, ולא רק לפי היעלמות כאב במנוחה (Selhorst, 2021).
הפחתת ישיבה רצופה ושיפור סביבת למידה
אין צורך להפחיד ילדים מישיבה או יציבה. הבעיה העיקרית היא לרוב היעדר שינוי. הפסקות קצרות, קימה בין שיעורים, הליכה, מתיחות קלות, שינוי תנוחות, שולחן וכיסא מותאמים ושמירה על פעילות אחרי שעות הלימודים יכולים לעזור. במקום לחפש “יציבה מושלמת”, עדיף לעודד תנועה מגוונת. גם כאשר ילד לומד מול מחשב או משתמש בטלפון, ניתן לשלב הפסקות תנועה קצרות ולהפחית שעות רצופות ללא פעילות.
טיפול בכאבי גב תחתון אצל ילדים ובני נוער
הטיפול תלוי בסיבה, בגיל, במשך הכאב ובנוכחות סימני אזהרה. בכאב גב לא־ספציפי, הטיפול העיקרי כולל הסבר מרגיע, חזרה הדרגתית לפעילות, תרגילי חיזוק, שיפור סבולת, ניהול עומסים ולעיתים פיזיותרפיה. בילדים עם כאב כרוני או חוזר, יש מקום לשלב גם עבודה על שינה, פחד מתנועה, הרגלי פעילות ותמיכה משפחתית. הנחיות בין־תחומיות ממליצות שלא להסתמך על תרופות כפתרון קבוע לכאב גב לא־ספציפי בילדים ומתבגרים, אלא לראות בהן כלי מוגבל לפי שיקול רפואי (Frosch, 2022).
כירופרקטיקה: כיצד היא יכולה להועיל בהקשר של שכיחות עולה?
כירופרקטיקה יכולה להועיל לחלק מהילדים והמתבגרים עם כאבי גב מכניים או לא־ספציפיים, בתנאי שהיא משתלבת בגישה זהירה ומבוססת ראיות. כירופרקט מיומן עשוי להעריך תנועתיות של עמוד השדרה, האגן והירכיים, לזהות מגבלות תנועה, להשתמש בטיפול ידני עדין, להדריך בתרגילים, לעזור בניהול עומסי ישיבה וספורט, ולתמוך בחזרה הדרגתית לפעילות. סקירה עדכנית על כירופרקטיקה ומניפולציה שדרתית מתארת את המקצוע כחלק ממערך טיפולי שריר־שלד, אך מדגישה גם פערי ראיות וצורך בהיצמדות להנחיות קליניות (Trager, 2024).
כירופרקטיקה בילדים: תועלת אפשרית לצד זהירות
אצל ילדים ובני נוער יש להיזהר במיוחד מהבטחות מוגזמות. סקירה שיטתית על טיפול מנואלי בעמוד השדרה בילדים ומתבגרים מצאה שאיכות הראיות נמוכה מאוד, ולכן קשה להסיק מסקנות חד־משמעיות לגבי יעילות טכניקות שונות (Driehuis, 2019). טיפול ידני עדין עשוי לעזור בהפחתת כאב ובשיפור תנועה אצל חלק מהמטופלים, אך הוא לא צריך להחליף בדיקה רפואית כאשר קיימים סימני אזהרה. אין לבצע מניפולציות אגרסיביות כאשר יש חשד לשבר, זיהום, מחלה דלקתית, גידול, חסר נוירולוגי או כאב לילה חריג. הגישה הטובה ביותר היא שילוב של טיפול ידני מתון, תרגול, חינוך ושיתוף פעולה עם רופא או פיזיותרפיסט לפי הצורך.
תפקיד ההורים מול השכיחות העולה
להורים יש תפקיד מרכזי. מצד אחד, חשוב להקשיב לילד ולא לבטל תלונות חוזרות. מצד שני, חשוב לא להעביר מסר שהגב “שביר” ושכל כאב מחייב מנוחה מלאה. כאשר אין סימני אזהרה, עדיף לעודד תנועה בטוחה, שגרה, הליכה, פעילות חברתית וחזרה הדרגתית לבית הספר ולספורט. הורים יכולים לעזור בניהול שעות מסך, שינה, תיק בית ספר, עומסי ספורט ותיאום בדיקה מקצועית כאשר הכאב נמשך. גישה רגועה, עקבית ומעשית מפחיתה פחד ומגבירה את הסיכוי להחלמה.
תפקיד מערכת החינוך והקהילה
השכיחות העולה של כאבי גב תחתון אינה יכולה להיפתר רק במרפאה. בתי ספר, מאמנים, הורים ומערכות בריאות צריכים לפעול יחד. בתי ספר יכולים לעודד הפסקות פעילות, שיעורי חינוך גופני מגוונים, מודעות לשינה ולמסכים, ומדיניות שמפחיתה נשיאת ציוד מיותר. מאמנים יכולים לזהות כאב חוזר מוקדם, למנוע עומס יתר ולאפשר התאמות. קופות ומרפאות יכולות לספק הדרכה מבוססת ראיות במקום להוביל מיד לבדיקות מיותרות. ככל שהתגובה תהיה מוקדמת, מאוזנת ולא מפחידה, כך ניתן להפחית מעבר מכאב זמני לכאב כרוני.
סיכום: כאבי גב תחתון אצל ילדים ובני נוער הם אתגר בריאותי עולה
השכיחות העולה של כאבי גב תחתון אצל ילדים ובני נוער משקפת שילוב של גידול במספר המקרים, שינויים באורח החיים, יותר זמן מסך, פחות תנועה מגוונת, עומסי ספורט גבוהים, עודף משקל, שינה לקויה ומודעות רפואית גבוהה יותר. חשוב לדייק: חלק מהמדדים המתוקננים לגיל אינם בהכרח עולים, אך הנטל הכולל על ילדים, משפחות ומערכות בריאות גדל. רוב המקרים אינם מסוכנים וניתנים לניהול באמצעות חינוך, פעילות גופנית, תרגול, ניהול עומסים וחזרה הדרגתית לשגרה. כירופרקטיקה יכולה להשתלב בזהירות כטיפול תומך, בעיקר כאשר היא עדינה, מבוססת אבחון ומשולבת עם תרגול – אך אינה מחליפה בירור רפואי כאשר קיימים דגלים אדומים.
References:
Aartun, E., Hartvigsen, J., Wedderkopp, N., & Hestbaek, L. (2014). Spinal pain in adolescents: Prevalence, incidence, and course: A school-based two-year prospective cohort study in 1,300 Danes aged 11-13. BMC Musculoskeletal Disorders, 15, 187. doi:10.1186/1471-2474-15-187.
Calvo-Muñoz, I., Gómez-Conesa, A., & Sánchez-Meca, J. (2013). Prevalence of low back pain in children and adolescents: A meta-analysis. BMC Pediatrics, 13, 14. doi:10.1186/1471-2431-13-14. (semanticscholar.org)
Calvo-Muñoz, I., Kovacs, F. M., Roqué, M., Gago Fernández, I., & Seco-Calvo, J. (2018). Risk factors for low back pain in childhood and adolescence: A systematic review. The Clinical Journal of Pain, 34(5), 468-484. doi:10.1097/AJP.0000000000000558.
Costici, E., De Salvatore, S., Oggiano, L., Sessa, S., Curri, C., Ruzzini, L., & Costici, P. F. (2024). The impact of physical activity on adolescent low back pain: A systematic review. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5760. doi:10.3390/jcm13195760.
Driehuis, F., Hoogeboom, T. J., Nijhuis-van der Sanden, M. W. G., de Bie, R. A., & Staal, J. B. (2019). Spinal manual therapy in infants, children and adolescents: A systematic review and meta-analysis on treatment indication, technique and outcomes. PLOS ONE, 14(6), e0218940. doi:10.1371/journal.pone.0218940.
Frosch, M., Mauritz, M. D., Bielack, S., Blödt, S., Dirksen, U., Dobe, M., Geiger, F., Häfner, R., Höfel, L., Hübner-Möhler, B., von Kalle, T., Lawrenz, B., Leutner, A., Mecher, F., Mladenov, K., Norda, H., Stahlschmidt, L., Steinborn, M., Stücker, R., Trauzeddel, R., Trollmann, R., Wager, J., & Zernikow, B. (2022). Etiology, risk factors, and diagnosis of back pain in children and adolescents: Evidence- and consensus-based interdisciplinary recommendations. Children, 9(2), 192. doi:10.3390/children9020192. (semanticscholar.org)
Frosch, M., Leinwather, S., Bielack, S., Blödt, S., Dirksen, U., Dobe, M., Geiger, F., Häfner, R., Höfel, L., Hübner-Möhler, B., von Kalle, T., Lawrenz, B., Leutner, A., Mecher, F., Mladenov, K., Norda, H., Stahlschmidt, L., Steinborn, M., Stücker, R., Trauzeddel, R., Trollmann, R., Wager, J., & Zernikow, B. (2022). Treatment of unspecific back pain in children and adolescents: Results of an evidence-based interdisciplinary guideline. Children, 9(3), 417. doi:10.3390/children9030417.
García-Moreno, J. M., Calvo-Muñoz, I., Gómez-Conesa, A., & López-López, J. A. (2024). Obesity and overweight as risk factors for low back pain in children and adolescents: A meta-analysis. International Journal of Obesity, 48, 1019-1027. doi:10.1038/s41366-024-01473-0.
Kamper, S. J., Yamato, T. P., & Williams, C. M. (2016). The prevalence, risk factors, prognosis and treatment for back pain in children and adolescents: An overview of systematic reviews. Best Practice & Research Clinical Rheumatology, 30(6), 1021-1036. doi:10.1016/j.berh.2017.04.003.
MacDonald, J., Stuart, E., & Rodenberg, R. (2017). Musculoskeletal low back pain in school-aged children: A review. JAMA Pediatrics, 171(3), 280-287. doi:10.1001/jamapediatrics.2016.3334. (semanticscholar.org)
Martínez-Romero, M. T., Cejudo, A., & Sainz de Baranda, P. (2022). Prevalence and characteristics of back pain in children and adolescents from the Region of Murcia, Spain: ISQUIOS Programme. International Journal of Environmental Research and Public Health, 19(2), 946. doi:10.3390/ijerph19020946.
Selhorst, M., Rodenberg, R., Padgett, N., Fischer, A., Ravindran, R., & MacDonald, J. (2021). An alternative model of care for the treatment of adolescent athletes with extension-based low back pain: A pilot study. International Journal of Sports Physical Therapy, 16(1), 227-235. doi:10.26603/001c.18715.
Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. doi:10.3390/jcm13195668.
Wang, S., Zhang, S., Li, M., Chen, S., Chen, Y., Song, Y., & Zhang, X. (2025). Global, regional and national burden of low back pain in adolescents aged 10-19 years, 1990-2021: A systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2021. Journal of Pain Research, 18, 3171-3183. doi:10.2147/JPR.S525330.
Yamato, T. P., Maher, C. G., Traeger, A. C., Wiliams, C. M., & Kamper, S. J. (2018). Do schoolbags cause back pain in children and adolescents? A systematic review. British Journal of Sports Medicine, 52(19), 1241-1245. doi:10.1136/bjsports-2017-098927.