מתי כאב הוא סימן רע: המדריך המלא מובא כאן לפניכם. כאב הוא "נורת אזהרה" חיונית של הגוף, שנועדה להתריע על נזק לרקמות. עם זאת, ישנם מקרים שבהם הכאב אינו סתם אי-נוחות חולפת אלא סימן אדום המחייב התייחסות רפואית דחופה. ישנם מצבים שבהם הכאב מעיד על סכנת חיים מיידית, כגון אירוע לבבי או מוחי, דלקת קרום המוח ועוד. כדי להחליט אם הכאב רע חשוב לברר:
- האם הכאב נותר באותה עוצמה גבוהה ואינו פוחת עם הזמן או המנוחה.
- האם הכאב המפריע לתפקוד בסיסי וגורם קושי לקום, לעבוד, או לטפל בעצמנו.
- האם כאב מוכר השתנה: לדוגמא, כאבי ראש כרוניים מופיעים באופן שונה במיקום ובעוצמה.
- האם הכאב מעיר משינה או מחמיר בשכיבה.
- האם הכאב המלווה בירידה לא מוסברת במשקל או בסימני מחלה כלליים.
גם כאב הנמשך יותר משלושה חודשים ומוגדר ככרוני נחשב לכאב "רע". בכאב כרוני, המוח ממשיך לשדר אותות כאב גם לאחר שהפציעה המקורית החלימה, מה שיוצר סבל ללא מטרה הישרדותית. כאב עלול להוביל לתחושת ניתוק, דיכאון, חרדה או מחשבות על פגיעה עצמית. אבחון מוקדם ודיווח על כאב לצוות הרפואי הם קריטיים, שכן קל יותר לטפל בכאב כשהוא בתחילתו ולא כשהוא הופך לחזק או לכרוני.
מתי כאב הוא סימן רע: המדריך המלא – רקע
כאב הוא אחת הסיבות השכיחות ביותר לפנייה לרופא, לפיזיותרפיסט, לכירופרקט, למיון או לייעוץ רפואי כללי. הוא יכול להופיע בגב, בצוואר, בראש, בבטן, בחזה, במפרקים, בשרירים או בעצבים. ברוב המקרים, במיוחד בכאב שריר־שלד, הכאב אינו מעיד על מחלה מסוכנת. הוא עשוי לנבוע מעומס, מתיחה, דלקת מקומית, שינה לא טובה, ישיבה ממושכת, פעילות חריגה, סטרס או רגישות יתר של מערכת העצבים.
עם זאת, יש מצבים שבהם כאב הוא “סימן רע” – לא בגלל עוצמתו בלבד, אלא בגלל ההקשר שבו הוא מופיע. כאב שמלווה בחום, חולשה נוירולוגית, ירידה לא מוסברת במשקל, חבלה משמעותית, קוצר נשימה, כאב חזה, אובדן שליטה על סוגרים או שינוי חד בתפקוד מחייב התייחסות אחרת. המטרה של המאמר היא להסביר מתי כאב הוא חלק מתהליך רגיל, ומתי הוא דגל אדום שמצריך בדיקה רפואית מהירה.
מהו כאב מבחינה רפואית?
כאב מוגדר כיום כחוויה תחושתית ורגשית לא נעימה הקשורה, או דומה לזו הקשורה, לנזק ממשי או אפשרי לרקמה (Raja, 2020). המשמעות היא שכאב אינו רק “אות חשמלי” מהגוף למוח. הוא מושפע מרקמות, עצבים, דלקת, שינה, מצב רגשי, ניסיון קודם, פחד, ציפיות, עומס גופני והקשר סביבתי. לכן ייתכן כאב חזק בלי נזק מסוכן, וייתכן מצב רפואי משמעותי עם כאב מתון בלבד.
הבנה זו חשובה משום שאנשים רבים מודדים סכנה לפי עוצמת הכאב בלבד. בפועל, עוצמה היא רק חלק מהתמונה. כאב גב חזק אחרי הרמת חפץ יכול להיות שרירי וחולף, בעוד כאב גב בינוני עם חום, ירידה במשקל או חולשה ברגל עשוי להיות מדאיג יותר. השאלה הנכונה אינה רק “כמה כואב?”, אלא “מה עוד קורה יחד עם הכאב?”.
שכיחות כאב: למה חשוב לא להיבהל מכל כאב?
כאב הוא תופעה נפוצה מאוד. בארצות הברית, יותר מאחד מכל חמישה מבוגרים מדווח על כאב כרוני, כלומר כאב שנמשך מעל שלושה חודשים (Yong, 2022). כאבי גב תחתון הם מהגורמים המרכזיים לנכות בעולם, והנטל שלהם צפוי להמשיך לעלות בעשורים הקרובים (Ferreira, 2023). הנתונים האלה חשובים משום שהם מזכירים שרוב הכאבים הם שכיחים, מוכרים וניתנים לניהול, ולא בהכרח סימן למחלה מסוכנת.
עם זאת, שכיחות גבוהה אינה אומרת שאפשר להתעלם מכל כאב. דווקא משום שכאב נפוץ כל כך, האתגר הקליני הוא לזהות את המיעוט שבו הכאב מצביע על מצב רפואי משמעותי. לכן רופאים ומטפלים משתמשים במושג “דגלים אדומים” – סימנים, תסמינים או נסיבות שמעלים חשד לבעיה הדורשת בירור.
דגלים אדומים: מה הופך כאב לסימן רע?
דגל אדום אינו אבחנה. הוא סימן אזהרה. לדוגמה, חום יחד עם כאב גב אינו מוכיח זיהום בעמוד השדרה, אבל הוא כן מצדיק תשאול ובדיקה. ירידה במשקל עם כאב מתמשך אינה מוכיחה מחלה קשה, אבל היא דורשת בירור. חולשה חדשה ביד או ברגל אינה תמיד מצב חירום, אך היא משמעותית יותר מכאב שרירי רגיל.
בכאבי עמוד שדרה, מסגרות קליניות בינלאומיות מדגישות דגלים אדומים כמו טראומה משמעותית, סיפור של מחלה ממאירה, חום, חשד לזיהום, שימוש ממושך בסטרואידים, ירידה לא מוסברת במשקל, כאב לילה חריג, חסר נוירולוגי מתקדם ותסמינים של תסמונת זנב הסוס (Finucane, 2020). סקירה על כאבי צוואר מצאה שחלק מהדגלים האדומים מבוססים בעיקר על הסכמה מקצועית ולא תמיד על ראיות אבחנתיות חזקות, ולכן יש לפרש אותם בהקשר הקליני ולא באופן אוטומטי (Feller, 2024).
כאב חדש, חזק ופתאומי
כאב שמופיע בפתאומיות ובעוצמה חריגה דורש תשומת לב, במיוחד אם הוא שונה מכל כאב שהאדם חווה בעבר. הדבר נכון במיוחד בכאב ראש פתאומי וחזק מאוד, כאב חזה, כאב בטן חד, כאב גב לאחר חבלה או כאב שמלווה בחולשה, בלבול, עילפון או קוצר נשימה.
כאב פתאומי אינו תמיד מסוכן. גם התכווצות שריר או נעילת מפרק עלולות להיות חדות מאוד. אך כאשר הכאב מופיע ללא הסבר ברור, מגיע לשיא במהירות, או מלווה בסימנים כלליים – לא כדאי “לחכות שיעבור” בלי הערכה רפואית. הכלל המעשי הוא פשוט: כאב חדש, קיצוני, לא מוכר או כזה שמלווה בשינוי תפקודי משמעותי מצדיק בדיקה.
כאב שמלווה בחום או תחושת מחלה כללית
כאשר כאב מופיע יחד עם חום, צמרמורת, חולשה כללית חריגה, בלבול, הקאות חוזרות או תחושת מחלה משמעותית, יש לחשוב מעבר לכאב שרירי רגיל. חום עם כאב גב, כאב מפרק, כאב צוואר או כאב בטן עשוי להעיד על זיהום, דלקת משמעותית או מחלה מערכתית.
בכאבי שריר־שלד, חום הוא דגל אדום משום שכאב מכני רגיל אינו אמור לגרום לחום. לדוגמה, כאב גב אחרי אימון יכול להיות עומס שרירי, אבל כאב גב עם חום וחולשה כללית הוא סיפור אחר. במצב כזה יש צורך בבדיקה רפואית, ולעיתים גם בבדיקות דם או הדמיה לפי שיקול קליני.
כאב עם ירידה לא מוסברת במשקל
ירידה לא מוסברת במשקל, במיוחד כאשר היא מופיעה יחד עם כאב מתמשך, עייפות חריגה, הזעות לילה, חוסר תיאבון או כאב שאינו משתפר, מחייבת בירור. אין פירוש הדבר שמדובר בהכרח במחלה קשה, אך זהו סימן שאינו מתאים לכאב עומס רגיל.
בכאבי גב, מחקרים על דגלים אדומים מצאו שהיסטוריה של מחלה ממאירה היא אחד הסימנים המשמעותיים יותר לחשד לממאירות, בעוד שדגלים אדומים רבים אחרים פחות מדויקים כשהם מופיעים לבד (Downie, 2013). לכן חשוב לא לפרש סימן אחד במנותק. ירידה במשקל עם כאב, היסטוריה רפואית משמעותית או החמרה מתמשכת הם שילוב שמצדיק פנייה לרופא.
כאב לאחר חבלה, נפילה או תאונה
כאב שמופיע לאחר חבלה משמעותית דורש חשיבה אחרת מכאב שהופיע בהדרגה. נפילה מגובה, תאונת דרכים, מכה חזקה, פציעת ספורט משמעותית או כאב לאחר חבלה אצל אדם עם אוסטאופורוזיס או שימוש ממושך בסטרואידים מעלים חשד לשבר או פגיעה מבנית.
בכאבי גב תחתון, סקירות על דגלים אדומים לשבר מצאו שטראומה משמעותית, גיל מבוגר ושימוש ממושך בקורטיקוסטרואידים הם מהסימנים שעשויים להיות מועילים יותר בהערכת סיכון לשבר חולייתי (Williams, 2013). גם כאן, הכאב עצמו אינו כל הסיפור; ההקשר קובע. כאב לאחר נפילה אצל ילד בריא אינו זהה לכאב לאחר נפילה אצל אדם מבוגר עם עצמות חלשות.
כאב עם חולשה, נימול או שינוי נוירולוגי
כאב שמלווה בנימול קל וחולף אינו תמיד מסוכן, אך חולשה חדשה, ירידה בתחושה, קושי בהליכה, נפילות, קושי להרים כף רגל, אובדן כוח ביד או שינוי בשליטה עדינה מצריכים בדיקה. סימנים אלה יכולים להעיד על מעורבות עצבית, לחץ על שורש עצב, פגיעה בחוט השדרה או בעיה נוירולוגית אחרת.
בכאבי גב, החמרה נוירולוגית מתקדמת היא דגל אדום משמעותי. בכאבי צוואר, סימנים כמו חוסר יציבות בהליכה, חולשה בידיים, קושי בכפתורים או תחושת נימול מפושטת יכולים להצביע על מעורבות חוט השדרה. במקרים כאלה טיפול ידני או תרגול ללא בירור עלולים להיות לא מתאימים.
כאב גב עם בעיות בשליטה על שתן או צואה
אחד הדגלים האדומים החשובים ביותר בכאב גב הוא חשד לתסמונת זנב הסוס. מצב זה נדיר, אך דורש התייחסות דחופה. סימנים מדאיגים כוללים קושי חדש במתן שתן, אובדן שליטה על שתן או צואה, חוסר תחושה באזור המפשעה או הירכיים הפנימיות, חולשה משמעותית בשתי הרגליים או החמרה נוירולוגית מהירה.
כאשר מופיעים סימנים כאלה יחד עם כאב גב, אין להמתין לטיפול שמרני. יש לפנות להערכה רפואית דחופה. חשוב להדגיש: כאב גב רגיל נפוץ מאוד, ותסמונת זנב הסוס נדירה. אבל כאשר הסימנים קיימים, מדובר במצב שאסור לפספס.
כאב חזה: מתי הוא סימן רע?
כאב חזה הוא דוגמה קלאסית לכאב שדורש זהירות. חלק מכאבי החזה נובעים משרירים, צלעות, רפלוקס או חרדה, אך חלקם עלולים לנבוע מבעיה לבבית, ריאתית או כלי דם. כאב חזה שמופיע במאמץ, מלווה בקוצר נשימה, הזעה קרה, בחילה, חולשה, עילפון, דפיקות לב חריגות או הקרנה ללסת, לגב, לכתף או ליד – מחייב בדיקה רפואית מהירה.
סקירה בתחום סינון פתולוגיות חמורות מדגישה שכאב חזה הוא אתגר קליני משום שחלק מהמטופלים משתחררים ללא אבחנה ברורה, וחלק מהגורמים אינם מוסקולוסקלטליים (Andreoletti, 2022). לכן, למרות שכאב בחזה יכול להיות ממקור שרירי, אסור להניח זאת מראש כאשר קיימים סימנים מערכתיים או לבביים.
כאב ראש: מתי כאב ראש הוא דגל אדום?
רוב כאבי הראש אינם מסוכנים. מיגרנה, כאב ראש מתחי וכאב ראש הקשור לשינה, סטרס או התייבשות הם מצבים נפוצים. אבל יש כאבי ראש שמחייבים בירור: כאב ראש פתאומי וחזק במיוחד, כאב ראש חדש לאחר חבלה, כאב ראש עם חום ונוקשות צוואר, כאב ראש עם בלבול, חולשה, הפרעת דיבור, שינוי ראייה, פרכוס, או כאב ראש חדש אצל אדם עם מחלה מערכתית משמעותית.
רשימת SNNOOP10 נועדה לעזור לזהות דגלים אדומים בכאבי ראש משניים, כלומר כאבי ראש הנובעים מבעיה אחרת ולא ממיגרנה או כאב ראש ראשוני רגיל (Do, 2019). הרשימה אינה מיועדת לאבחון עצמי מלא, אך היא מזכירה שכאב ראש חדש ושונה, במיוחד עם סימנים נוירולוגיים או מערכתיים, דורש בדיקה.
כאב בטן: מתי לא להתעלם?
כאב בטן הוא תסמין רחב מאוד. הוא יכול לנבוע מגזים, עצירות, עומס שרירי, מתח, מערכת העיכול, מערכת השתן, איברי האגן או מצבים דלקתיים. כאב בטן שמצריך בדיקה מהירה הוא כאב חזק ומתמשך, כאב שמחמיר, כאב עם חום, הקאות חוזרות, דם בצואה או בשתן, עילפון, בטן קשה ורגישה מאוד, ירידה במשקל, צהבת, קושי במתן שתן או כאב לאחר חבלה.
אצל ילדים ומתבגרים, כאב בטן שכיח מאוד ולעיתים תפקודי, אך גם כאן דגלים אדומים כמו ירידה במשקל, דם, חום, הקאות מתמשכות, כאב שמעיר משינה או פגיעה בגדילה מחייבים בירור. הכלל הוא שכאב בטן חדש וחזק אינו מקום לניחושים.
כאב לילה: מתי הוא מדאיג?
כאב שמופיע בלילה יכול להיות פשוט: תנוחת שינה לא נוחה, עומס שרירי, דלקת גיד או כאב מפרקי. אבל כאב לילה שמופיע ללא קשר לתנוחה, מחמיר בהדרגה, מעיר שוב ושוב משינה ואינו משתפר בשינוי מנח או בתנועה – עשוי להיות דגל אדום, במיוחד אם הוא מלווה בחום, ירידה במשקל או תחושת מחלה.
חשוב להבדיל בין “כואב לי כשאני מתהפך במיטה” לבין “הכאב מעיר אותי גם כשאני לא זז”. הראשון שכיח יותר בכאבי שריר־שלד; השני דורש תשומת לב רבה יותר. כאב לילה מתמשך אינו אבחנה, אך הוא סיבה טובה לפנות לבדיקה.
כאב שהולך ומחמיר למרות מנוחה
כאבים מכניים רבים משתנים לפי עומס: מחמירים בפעילות מסוימת, משתפרים במנוחה, חוזרים כאשר מעמיסים שוב. כאב שהולך ומחמיר מיום ליום, אינו משתנה כמעט עם תנוחה, אינו מגיב להפחתת עומס, או מלווה בהידרדרות בתפקוד – מצריך בדיקה.
אין הכוונה שכל כאב שנמשך שבוע הוא מסוכן. כאבי גב, כתף, ברך או צוואר יכולים להימשך שבועות גם בלי סכנה. ההבדל הוא במגמה. כאב שמשתפר לאט מתאים יותר לתהליך רגיל. כאב שמחריף באופן עקבי, במיוחד עם סימנים כלליים, מתאים פחות לכאב עומס פשוט.
כאב אצל ילדים: מתי צריך לשים לב במיוחד?
ילדים ומתבגרים חווים כאבים כמו מבוגרים: כאבי גדילה, כאבי ספורט, כאבי גב, כאבי ראש וכאבי בטן. ברוב המקרים אין סיבה להיבהל. עם זאת, כאב בילדים דורש תשומת לב כאשר הוא חוזר שוב ושוב, מגביל פעילות, גורם לצליעה, מעיר משינה, מלווה בחום, ירידה במשקל, עייפות חריגה, נפיחות מפרק, חולשה, כאב לאחר חבלה או שינוי התנהגות בולט.
ילד שלא דורך על הרגל, מתעורר מכאב מתמשך, או מפסיק פעילות שאהב בגלל כאב – צריך בדיקה. אצל מתבגרים פעילים, כאב יכול להיות עומס ספורטיבי, אבל גם שברי מאמץ, פציעות גדילה או בעיות מפרקים. עדיף לבדוק מוקדם מאשר להניח שזה “יעבור לבד” אם יש דגלים אדומים.
כאב כרוני: מתי הוא פחות מסוכן אבל עדיין חשוב?
כאב כרוני אינו בהכרח סימן לסכנה מיידית. לעיתים הוא נובע מרגישות מוגברת של מערכת העצבים, שינויים ברקמות, חוסר פעילות, שינה לקויה, סטרס, פחד מתנועה או מחלה כרונית יציבה. כאב כרוני יכול להיות אמיתי ומשמעותי גם כאשר בדיקות הדמיה אינן מראות בעיה מסוכנת.
סקירות על כאב כרוני מדגישות את הנטל התפקודי, הרגשי והחברתי שלו, ואת הצורך בגישה רב־תחומית הכוללת פעילות גופנית מותאמת, שיקום, שינה, תמיכה רגשית, טיפול תרופתי לפי צורך וחינוך לכאב (Cohen, 2021; Mills, 2019). כאב כרוני אינו תמיד דגל אדום, אבל הוא כן סיבה לטיפול מסודר כאשר הוא פוגע בחיים.
כירופרקטיקה: מתי היא יכולה להועיל?
כירופרקטיקה יכולה להועיל בחלק ממצבי כאב שריר־שלד, בעיקר כאבי גב תחתון, כאבי צוואר, כאבים הקשורים למפרקים, מגבלות תנועה וכאבים תפקודיים. הטיפול עשוי לכלול מניפולציה שדרתית, מוביליזציות, טיפול ברקמות רכות, הדרכה, תרגול, שיפור עומסים וחזרה הדרגתית לפעילות. הנחיות קליניות וסקירות מציינות שמניפולציה שדרתית יכולה להיות חלק מטיפול שמרני בכאב גב תחתון, במיוחד כאשר היא משולבת עם פעילות, תרגול וחינוך ולא מוצגת כפתרון יחיד (Qaseem, 2017; Rubinstein, 2019; Trager, 2024).
עם זאת, כירופרקטיקה אינה מתאימה כאשר הכאב כולל דגלים אדומים שלא נבדקו. מטפל אחראי צריך לדעת מתי לטפל ומתי להפנות. כאב עם חום, חבלה משמעותית, חולשה מתקדמת, חשד לשבר, חשד לזיהום, כאב חזה חשוד, כאב ראש חריג או אובדן שליטה על סוגרים אינו מצב שבו מתחילים טיפול ידני בלי בירור רפואי.
כירופרקטיקה אינה “מוחקת” דגלים אדומים
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שאם כאב מרגיש כמו “גב תפוס” או “צוואר תפוס”, הוא בהכרח שרירי. ברוב המקרים זה נכון, אבל לא תמיד. תפקיד הכירופרקט או כל מטפל שריר־שלד הוא לבצע סינון: להבין מתי הכאב מתאים לדפוס מכני ומתי הוא שונה.
כאשר הכאב מחמיר בתנועה מסוימת, משתפר במנוחה יחסית, ניתן לשחזר אותו במישוש או בבדיקה, ואין סימנים כלליים או נוירולוגיים – טיפול שמרני עשוי להיות מתאים. כאשר הסיפור אינו מתאים, יש להפנות לבירור. במובן זה, כירופרקטיקה יכולה להועיל לא רק בטיפול אלא גם בזיהוי מתי לא לטפל.
איך להחליט אם לפנות לרופא, למיון או למטפל שריר־שלד?
אם הכאב מלווה בקוצר נשימה, כאב חזה חשוד, חולשה פתאומית, בלבול, עילפון, אובדן שליטה על סוגרים, חבלה משמעותית, חום גבוה עם כאב חזק או כאב ראש פתאומי וחריג – יש לפנות בדחיפות לרפואה דחופה. אם הכאב חזק אך ללא סימנים מסוכנים, אפשר לפנות לרופא משפחה, אורתופד, פיזיותרפיסט או כירופרקט מוסמך לפי סוג הכאב.
כאבים מוכרים שחוזרים בעקבות עומס, משתפרים בהדרגה ואינם מלווים בדגלים אדומים יכולים לרוב להתחיל בטיפול שמרני. עם זאת, אם אין שיפור, אם הכאב חוזר שוב ושוב, או אם הוא פוגע בתפקוד – כדאי לבצע הערכה מקצועית ולא להסתמך רק על מנוחה או משככי כאבים.
שאלות שכדאי לשאול את עצמך
לפני שמחליטים אם הכאב “רגיל” או מדאיג, כדאי לשאול: האם הכאב חדש ושונה? האם הוא הופיע אחרי חבלה? האם יש חום או תחושת מחלה? האם יש חולשה, נימול או שינוי תחושה? האם יש ירידה במשקל? האם הכאב מעיר משינה ואינו תלוי בתנוחה? האם יש כאב חזה, קוצר נשימה או עילפון? האם הכאב הולך ומחמיר למרות מנוחה?
תשובה חיובית לאחת מהשאלות אינה אומרת בהכרח שיש בעיה מסוכנת, אבל היא אומרת שכדאי לאבחן ולא לנחש. כאב הוא מידע. לפעמים הוא מידע על עומס רגיל, ולפעמים הוא סימן שמערכת הגוף דורשת בדיקה.
סיכום: מתי כאב הוא סימן רע?
כאב הוא חלק טבעי ממערכת ההגנה של הגוף, ורוב הכאבים אינם מסוכנים. כאב הופך לסימן רע כאשר הוא מופיע יחד עם דגלים אדומים: חום, חבלה משמעותית, חולשה נוירולוגית, ירידה לא מוסברת במשקל, כאב חזה חשוד, כאב ראש חריג, כאב בטן חזק ומתמשך, אובדן שליטה על סוגרים, כאב לילה בלתי מוסבר או החמרה מתמשכת.
הגישה הנכונה אינה להיבהל מכל כאב, אך גם לא להתעלם מסימנים חריגים. כירופרקטיקה, פיזיותרפיה וטיפול ידני יכולים להועיל בכאבים מוסקולוסקלטליים רבים, בתנאי שמבצעים סינון נכון ושוללים מצבים הדורשים בירור רפואי. המטרה היא לא לפחד מכאב, אלא להבין אותו: מתי הוא איתות עומס שניתן לנהל, ומתי הוא קריאה לבדיקה.
References:
Cohen, S. P., Vase, L., & Hooten, W. M. (2021). Chronic pain: An update on burden, best practices, and new advances. The Lancet, 397(10289), 2082-2097. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(21)00393-7
Do, T. P., Remmers, A., Schytz, H. W., Schankin, C., Nelson, S. E., Obermann, M., Hansen, J. M., Sinclair, A. J., Gantenbein, A. R., & Schoonman, G. G. (2019). Red and orange flags for secondary headaches in clinical practice: SNNOOP10 list. Neurology, 92(3), 134-144. https://doi.org/10.1212/WNL.0000000000006697
Downie, A., Williams, C. M., Henschke, N., Hancock, M. J., Ostelo, R. W. J. G., de Vet, H. C. W., Macaskill, P., Irwig, L., van Tulder, M. W., Koes, B. W., & Maher, C. G. (2013). Red flags to screen for malignancy and fracture in patients with low back pain: Systematic review. BMJ, 347, f7095. https://doi.org/10.1136/bmj.f7095
Feller, D., Chiarotto, A., Koes, B., Maselli, F., & Mourad, F. (2024). Red flags for potential serious pathologies in people with neck pain: A systematic review of clinical practice guidelines. Archives of Physiotherapy, 14, 109-116.
Ferreira, M. L., de Luca, K., Haile, L. M., Steinmetz, J. D., Culbreth, G. T., Cross, M., Kopec, J. A., Ferreira, P. H., Blyth, F. M., Buchbinder, R., Hartvigsen, J., Wu, A. M., Safiri, S., Woolf, A. D., Collins, G. S., Ong, K. L., Vollset, S. E., Smith, A. E., Cruz, J. A., … March, L. M. (2023). Global, regional, and national burden of low back pain, 1990-2020, its attributable risk factors, and projections to 2050: A systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2021. The Lancet Rheumatology, 5(6), e316-e329. https://doi.org/10.1016/S2665-9913(23)00098-X
Finucane, L. M., Downie, A., Mercer, C., Greenhalgh, S. M., Boissonnault, W. G., Pool-Goudzwaard, A. L., Beneciuk, J. M., Leech, R. L., Selfe, J., & Taylor, N. F. (2020). International framework for red flags for potential serious spinal pathologies. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 50(7), 350-372. https://doi.org/10.2519/jospt.2020.9971
Mills, S. E. E., Nicolson, K. P., & Smith, B. H. (2019). Chronic pain: A review of its epidemiology and associated factors in population-based studies. British Journal of Anaesthesia, 123(2), e273-e283. https://doi.org/10.1016/j.bja.2019.03.023
Qaseem, A., Wilt, T. J., McLean, R. M., & Forciea, M. A. (2017). Noninvasive treatments for acute, subacute, and chronic low back pain: A clinical practice guideline from the American College of Physicians. Annals of Internal Medicine, 166(7), 514-530. https://doi.org/10.7326/M16-2367
Raja, S. N., Carr, D. B., Cohen, M., Finnerup, N. B., Flor, H., Gibson, S., Keefe, F. J., Mogil, J. S., Ringkamp, M., Sluka, K. A., Song, X. J., Stevens, B., Sullivan, M. D., Tutelman, P. R., Ushida, T., & Vader, K. (2020). The revised International Association for the Study of Pain definition of pain: Concepts, challenges, and compromises. Pain, 161(9), 1976-1982. https://doi.org/10.1097/j.pain.0000000000001939
Rubinstein, S. M., de Zoete, A., van Middelkoop, M., Assendelft, W. J. J., de Boer, M. R., & van Tulder, M. W. (2019). Benefits and harms of spinal manipulative therapy for the treatment of chronic low back pain: Systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ, 364, l689. https://doi.org/10.1136/bmj.l689
Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R. P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13195668
Williams, C. M., Henschke, N., Maher, C. G., van Tulder, M. W., Koes, B. W., Macaskill, P., & Irwig, L. (2013). Red flags to screen for vertebral fracture in patients presenting with low-back pain. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2013(1), CD008643. https://doi.org/10.1002/14651858.CD008643.pub2
Yong, R. J., Mullins, P. M., & Bhattacharyya, N. (2022). Prevalence of chronic pain among adults in the United States. Pain, 163(2), e328-e332. https://doi.org/10.1097/j.pain.0000000000002291