כאב בכתף אבחון עצמי

כאב בכתף אבחון עצמי ראשוני מתמקד בזיהוי אופי הכאב, מיקומו והתנועות המגבילות אותו. אחת משיטות האבחון העצמי היא זיהוי לפי תסמינים. כאב עמום שמחמיר בעת הרמת היד מעל הראש או הושטת יד מאחורי הגב עשוי להצביע על דלקת בגיד בכתף או בורסיטיס בכתף. כאב עז בזמן הרמת היד, חולשה משמעותית בשריר וקושי בהרמת חפצים עלול להצביע על קרע בגיד. נוקשות הדרגתית של המפרק ואובדן ניכר של טווח התנועה מצביעים על כתף קפואה (Frozen Shoulder). כאב חזק מאוד ושינוי נראה לעין במבנה המפרק בהשוואה לכתף השנייה מצביע על פריקת כתף.

שיטה נוספת לאבחון עצמי של כאב בכתף מתבצע לפי מיקום ואופי הכאב. כך למשל כאב בכתף העליונה קשור לרוב לפציעות במפרק שיא הכתף והבריח (ACJ). כאב סביב השכמה עשוי להעיד על בעיה בשכמה-בית חזה ולא בתוך מפרק הכתף עצמו. כאב חד ופתאומי יכול להצביע על שבר (למשל בעצם הבריח). הפסיקו את הנסיון לאבחון עצמי וגשו לאבחון מקצועי במצב של חוסר יכולת להשתמש בזרוע, כאב לילי חזק או עיוות בכתף לאחר חבלה. עוש חשוב לזכור: כאב בכתף שמאל המלווה בלחץ בחזה עשוי להיות סימן לאירוע לבבי ומחייב פנייה דחופה למיון.

1) כאב בכתף אבחון עצמי – רקע

כאב בכתף הוא אחד התסמינים השריר־שלדיים השכיחים ביותר, והוא עלול לנבוע ממגוון רחב של מצבים – החל מגירוי זמני של גידים ועד מצבים דלקתיים ממושכים, פציעות טראומטיות, ואף כאב שמקורו בכלל בצוואר או באיברים פנימיים. בגלל המורכבות האנטומית של הכתף (מפרק כדורי־מכתש קטן, מרחב תת־אקרומיאלי צפוף, מערכת גידים עדינה, תלות גבוהה בשליטת שכמות), אבחון עצמי מלא הוא לרוב בלתי אפשרי. ועדיין, אפשר לבצע מיון עצמי (self-triage): לזהות דפוסים אופייניים, להעריך חומרה וסיכון, לבחור צעדי טיפול ראשוניים בטוחים, ובעיקר להבין מתי אסור להסתפק בזה וחייבים בדיקה מקצועית (Rees, 2021; Nacey, 2023).

המאמר הזה מציע גישה שיטתית לאבחון עצמי של כאב כתף: שאלות מכוונות, “דגלים אדומים”, דפוסים קליניים שכיחים, בדיקות ביתיות בטוחות (שאינן אבחנתיות!), והחלטה מושכלת על המשך טיפול – כולל דיון מבוסס מחקר על תפקיד אפשרי של כירופרקטיקה כחלק מטיפול שמרני משולב (Lewis, 2016; Desjardins-Charbonneau, 2015; Minkalis, 2018).

2) קודם כל: מיון עצמי – מה מסוכן ומה כנראה שרירי־שלדי

המטרה הראשונית בבית היא לא “להדביק אבחנה” (קרע/דלקת/צביטה), אלא להבדיל בין:

מצב שמצריך הערכה דחופה,
מצב שמצריך בדיקה בזמן הקרוב,
מצב שניתן להתחיל בו טיפול עצמי שמרני קצר תוך מעקב ברור (Rees, 2021; Pandey, 2025; Nacey, 2023).

3) דגלים אדומים – מצבים שלא מאבחנים לבד

פנו בדחיפות למוקד/מיון או רופא אם יש אחד מהבאים:

כאב לאחר חבלה משמעותית (נפילה, תאונה) עם עיוות, חשד לפריקה, קושי להזיז את הזרוע, או כאב חריג.
חום, אודם משמעותי, נפיחות חמה, תחושת מחלה כללית ← חשד לזיהום.
גוש/נפיחות בלתי מוסברת, ירידה לא מוסברת במשקל, כאב לילה חריג ומתמשך ← חשד לממאירות (נדיר, אך לא מתעלמים).
חולשה נוירולוגית מתקדמת ביד, ירידה בתחושה, או סימני “עצבים” משמעותיים.
כאב כתף שמלווה בכאב בחזה/קוצר נשימה/הזעה/בחילה – במיוחד בצד שמאל – עשוי להיות כאב מופנה (Pandey, 2025; Rees, 2021).

הערה חשובה לבני נוער: במקרים של כאב לאחר חבלה/ספורט, ובמיוחד אם יש הגבלה חדה בתנועה, כדאי להיבדק מוקדם כדי לשלול שבר/פגיעה במבנים שעדיין מתפתחים (Pandey, 2025).

4) להבין את המפה: למה כתף כואבת?

הכתף מתפקדת כ”מערכת”:

מפרק גלנו־הומרלי (הכדור במכתש)
מפרק אקרומיו־קלביקולרי (AC)
שכמה וחיבוריה לבית החזה
שרירי שרוול המסובבים (Rotator Cuff) וגיד הבייספס
קפסולה ורצועות
תרומה משמעותית של עמוד שדרה צווארי־חזי (Lewis, 2016; Diercks, 2014).

לכן כאב יכול להיות:

מקומי (קרע גיד / בורסיטיס / דלקת מפרקים ניוונית),
מכני־תפקודי (עומס, שליטה לקויה בשכמות, אימון יתר),
או כאב מופנה שמקורו בצוואר/מערכת עצבית (Wainner, 2003).

4.1 מה הן ההפרעות הבריאותיות האפשריות בכתף?

כאב בכתף יכול לנבוע ממגוון רחב של הפרעות, החל מבעיות במבנה המפרק עצמו ועד לכאב המוקרן מאזורים אחרים בגוף. להלן הפירוט של ההפרעות העיקריות:

בעיות בגידים ובשרירים (המסובב – Rotator Cuff)

טנדינופתיה בגידי הכתף: מצב שכיח הנגרם לרוב משימוש יתר או תנועות חוזרות, ומתבטא בכאב עמום שמחמיר בהרמת היד מעל הראש או מאחורי הגב.
קרע בגידי הכתף: קרע (חלקי או מלא) עלול להיגרם מחבלה או מתהליך ניווני. הוא גורם לכאבים עזים, חולשה בשימוש ביד וקושי משמעותי בהרמת חפצים.
הסתיידות בגיד (Calcific Tendonitis): הצטברות של משקעי סידן בתוך גידי הכתף, הגורמת להתקפי כאב חריפים ופתאומיים.
דלקת בבורסה (Bursitis): דלקת בשקיק הנוזל (הבורסה) שתפקידו להפחית חיכוך במפרק, מה שגורם לכאב מקומי ורגישות.

הפרעות במפרק ובעצמות

כתף קפואה (Frozen Shoulder): מצב בו הקפסולה העוטפת את המפרק מתעבה ומתכווצת, מה שמוביל לכאב ולירידה דרסטית בטווח התנועה.
פריקת כתף: מצב בו עצם הזרוע יוצאת ממקומה במכתף, בדרך כלל בעקבות חבלה. הפריקה מלווה בכאב חזק מאוד, עיוות של צורת הכתף וקושי להזיז את היד.
שחיקת סחוס (Osteoarthritis): תהליך הדרגתי של שחיקת המפרק הגורם לכאבים כרוניים ונוקשות, לרוב אצל אנשים מבוגרים.
פגיעה בלברום (Labrum Tear): קרע ברקמת הסחוס המקיפה את מפרק הכתף (כמו פציעת SLAP), הגורם לתחושת "קליקים", חוסר יציבות וכאב עמוק.
לכידת עצבים מקומית: מלבד הצוואר, עצבים ספציפיים בכתף עצמה (כמו העצב הסופרא-סקפולרי) עלולים להילחץ עקב ציסטות או מבנה אנטומי, מה שגורם לכאב וחולשה.

כאב מוקרן ממקור אחר

בעיות בצוואר: בלט דיסק או פריצת דיסק בצוואר עלולים ללחוץ על עצבים ולהקרין כאב לכיוון הכתף, הזרוע ואף האצבעות.
תסמונת מוצא בית החזה (Thoracic Outlet Syndrome): לחץ על כלי דם או עצבים במעבר שבין הצוואר לבית השחי, שעלול להקרין כאב לכתף וליד.
הקרנה מאיברים פנימיים:

לעיתים כאב בכתף (בעיקר כתף שמאל) עלול להוות סימן לבעיה רפואית דחופה כמו אירוע לבבי.
כבד וכיס מרה: דלקת או אבנים בכיס המרה עלולות להקרין כאב ספציפי לכתף ימין.
טחול ולבלב: פגיעה בטחול או דלקת בלבלב עלולות להקרין כאב לכתף שמאל.
ריאות: גידולים בחלק העליון של הריאה (Pancoast tumor) או דלקת ריאות עלולים להתבטא ככאב בכתף.

5) “שאלון” אבחון עצמי – 10 שאלות שמייצרות כיוון

נסו לענות בקצרה, ולכתוב לעצמכם:

מתי התחיל? פתאומי אחרי תנועה/חבלה או בהדרגה?
איפה הכאב? כאב כתף קדמי / כאב צידי/ כאב כתף אחורי / כאב מעל הכתף (AC)?
איזו תנועה מחמירה? הרמה מעל הראש? הושטת יד לכיס אחורי? סיבוב?
האם יש כאב בלילה? האם הוא מעיר? האם משתנה עם תנוחה?
יש חולשה אמיתית או “חולשה בגלל כאב”?
יש נימול/עקצוץ/כאב שמקרין מעבר למרפק?
האם טווח התנועה מוגבל בעצמו גם כשמישהו אחר מזיז את היד בעדינות (כמעט בלתי אפשרי בבית, אבל אפשר להעריך “תקיעות”)?
האם יש קליקים/תחושת תפיסה/חוסר יציבות (במיוחד בספורט זריקות)?
מה עומס האימונים/עבודה בשבועות האחרונים?
מה השתנה בחיים (ישיבה ממושכת, מחשב, תיק כבד, אימון חדש)?
התשובות ממקמות את הכאב באחד הדפוסים השכיחים בהמשך (Lewis, 2016; Rees, 2021).

6) דפוסים שכיחים (ומה אפשר לבדוק בבית בזהירות)

א) כאב “צידי” שמתגבר בהרמה – תסמונת כאב תת־אקרומיאלית / RCRSP

זהו אחד המצבים השכיחים ביותר: כאב בהרמת הכתף, בעיקר “באמצע הקשת” (בערך בין 60-120 מעלות), לעיתים כאב בשינה על הצד, ולעיתים רגישות בצד הזרוע (Lewis, 2016; Diercks, 2014; Pandey, 2025).

בדיקות ביתיות לא אבחנתיות (רק אינדיקציה):

“קשת כואבת”: להרים את היד לצד ולשים לב אם שיא הכאב נמצא באמצע הטווח.
“כאב בעבודה מעל הראש”: פעולות כמו תלייה, הרמת חפץ למדף.

חשוב לדעת: בדיקות “מיוחדות” אינן חד־משמעיות, וגם במרפאה הדיוק של מבחנים בודדים מוגבל; לעיתים שילוב מבחנים תומך יותר אך עדיין אינו ודאי (Hegedus, 2012; Gismervik, 2017; Hermans, 2013).

מה בדרך כלל עוזר בתחילת הדרך:

הורדת עומס זמנית (לא מנוחה מוחלטת), חזרה הדרגתית.
תרגול כוח וסבולת לשרירי השרוול המסובב ולשכמות בהתאם לסבילות (Lewis, 2016; Pandey, 2025).

ב) נוקשות אמיתית לכל הכיוונים (חשד: קפסוליטיס דביקה – כתף קפואה Frozen Shoulder)

אם הכתף מרגישה תקועה, עם ירידה משמעותית בטווח תנועה (בעיקר סיבוב חוצה/חוצה), ולעיתים כאב לילה – ייתכן שמדובר בקפסוליטיס דביקה (Kelley, 2013). זה שכיח יותר בגילאי 40-65 ובמצבים מטבוליים מסוימים, אך עדיין חשוב להכיר את הדפוס.

רמז ביתי: האם קשה להגיע עם יד אחת לגעת בשכמה הנגדית מלפנים/מאחור (כמו “לגרד גב”)? אם ההגבלה בולטת ולא רק בגלל כאב – זה מעלה חשד (Kelley, 2013).
במצב כזה, ניהול עומס לא מספיק – כדאי בדיקה כדי לאשר את הכיוון ולהתאים תוכנית.

ג) כאב נקודתי “מעל הכתף” – מפרק AC

כאב ממוקד ממש בראש הכתף, שמחמיר בלחיצה מקומית, בשכיבה על הצד, או בחצייה של היד מול הגוף (“להביא יד לחזה”) עשוי להתאים למעורבות של מפרק ה־AC (Nacey, 2023; Rees, 2021).

ד) כאב כתף קדמי עם פעילויות משיכה/הרמה – השריר הדו ראשי/מבנים קדמיים

כאב כתף קדמי, רגישות בחריץ הבייספס, החמרה בהרמת משקל עם מרפק כפוף – עשוי להיות קשור לגיד הבייספס או עומסים קדמיים. בבית קשה להבדיל בין זה לבין RCRSP, ולכן אם הכאב מתמשך/מגביל – בדיקה מקצועית עדיפה (Lewis, 2016; Nacey, 2023).

ה) “זה בכלל מהצוואר” – הקרנה עצבית

אם הכאב מקרין לאורך הזרוע, מלווה בנימול/עקצוץ, משתנה עם תנוחות צוואר, או יש תחושת “זרם” – ייתכן שמקורו צווארי (Wainner, 2003). גם כאן אבחון עצמי מוגבל, אך הדפוס חשוב כדי לא “לטפל רק בכתף” כשזה לא המקור.

7) האם צריך הדמיה? (רנטגן/אולטרסאונד/MRI)

רבים חושבים שהדמיה “תפתור את התעלומה”, אבל בפועל:

במצבים שכיחים כמו כאב תת־אקרומיאלי, הטיפול הראשוני הוא לרוב שמרני, והדמיה לא תמיד נחוצה כדי להתחיל טיפול (Diercks, 2014; Pandey, 2025).
הדמיה עלולה למצוא “ממצאים” שלא קשורים לכאב (שינויים ניווניים שכיחים), ולבלבל.

באופן כללי, הדמיה נשקלת יותר כאשר:

יש חבלה משמעותית,
יש דגלים אדומים,
יש חשד לקרע משמעותי עם חולשה ניכרת,

או כשאין שיפור לאחר תקופה סבירה של טיפול שמרני (Nacey, 2023; Pandey, 2025).

8) טיפול עצמי בטוח: מה עושים בשבועיים-שלושה הראשונים?

המטרה היא להפחית רגישות, לשמור על תנועה בטוחה, ולהתחיל שיקום הדרגתי.

וויסות עומס

להוריד זמנית פעולות שמעלות כאב חד (מעל הראש/דחיקה כבדה), אבל לשמור על תנועה יומיומית עד גבול כאב סביר.

תנועה עדינה ותפקודית

תנועות מעגליות קטנות, “מטוטלת” עדינה, והחזרת תנועה בהדרגה. אם כל תנועה חדה – זה סימן לבדיקה.

חיזוק הדרגתי

במקרים רבים, תוכניות תרגול פרוגרסיביות יעילות מאוד ואף משתוות לתוצאות התערבויות פולשניות בחלק מהמצבים (Lewis, 2016; Pandey, 2025). כדאי להתחיל בעומסים נמוכים ולהתקדם בהדרגה.

מדדי מעקב עצמיים

בחרו 2-3 פעולות יומיומיות (למשל להרים יד למדף, לשים חולצה, לשכב על הצד) ודרגו כאב ותפקוד פעם ביומיים. אם אין מגמת שיפור כלל אחרי 2-3 שבועות – זה אות להערכה מקצועית (Rees, 2021).

9) איפה כירופרקטיקה נכנסת לתמונה?

כירופרקטיקה (ובעיקר טיפול ידני ומניפולציות) מופיעה בספרות בהקשר של כאבי כתף בעיקר כמרכיב משלים:

טיפול ידני לעמוד שדרה חזי/צווארי,
מוביליזציות,
ולעיתים מניפולציה (HVLA) – כחלק מתוכנית הכוללת גם תרגול (Desjardins-Charbonneau, 2015; Minkalis, 2018).

מה אומר המחקר?

סקירות שיטתיות מצביעות שלטיפול ידני עשויה להיות השפעה על כאב, במיוחד כאשר הוא משולב עם פעילות/תרגול, אך איכות הראיות משתנה ולעיתים ההשפעה מתונה (Desjardins-Charbonneau, 2015; Liu, 2024).

בתחום המניפולציות/”טראסט” בכאב כתף יש מעט מחקרים, והראיות עדיין לא מספיקות כדי לקבוע מסקנה חדה; סקירה כירופרקטית מצאה מעט מאוד ניסויים כשמניפולציה משולבת בטיפול שמרני נוסף (Minkalis, 2018).

ניסוי מכניסטי הראה שמניפולציה ומרכיבי טיפול שונים יכולים להשפיע על מדדי רגישות לכאב, אך הקשר לשיפור קליני ארוך טווח מורכב (Coronado, 2015).

ניסוי קליני מוקדם הראה שגישה של מניפולציה צווארית־חזיתית + תרגול יכולה לשפר כאב וטווח תנועה יותר מתרגול ביתי בלבד, אך זה אינו “פתרון קסם” וצריך להתייחס למגבלות מחקריות (Vinuesa-Montoya, 2017).

אז מתי זה יכול להיות רלוונטי?

כאשר יש מרכיב ברור של מגבלות/רגישות בעמוד שדרה חזי־צווארי שמשפיע על תנועת כתף (Lewis, 2016).
כאשר הטיפול הידני משמש “חלון הזדמנויות” להפחתת כאב כדי לאפשר תרגול איכותי (Desjardins-Charbonneau, 2015; Liu, 2024).
כאשר המטופל מקבל תוכנית אימון/שיקום ולא רק טיפול פסיבי.

בטיחות והיגיון קליני

טיפול ידני איכותי חייב לכלול תשאול דגלים אדומים, בדיקה נוירולוגית בסיסית, והתאמת טכניקה למטופל. חשוב במיוחד להדגיש: כירופרקטיקה איננה תחליף להערכה רפואית במצבי חבלה, חשד לפריקה, זיהום, או סימנים נוירולוגיים מתקדמים (Pandey, 2025; Rees, 2021).

10) מתי מפסיקים אבחון עצמי ומתקדמים לאבחון מקצועי?

פנו לבדיקה (רופא/אורתופד/כירופרקט מוסמך כחלק מצוות טיפול) אם:

הכאב לא משתפר כלל תוך 2-3 שבועות של ניהול עומס ותרגול עדין,
יש ירידה בולטת בתפקוד,
יש חולשה משמעותית בהרמה,
יש תחושת חוסר יציבות או “בריחה” של הכתף,
יש הקרנה/נימול משמעותיים,
או כל דגל אדום שתואר (Rees, 2021; Nacey, 2023; Pandey, 2025).
9) מניעה: איך מצמצמים סיכון להישנות?
מניעה בכתף נשענת בעיקר על עומס חכם ויכולת תנועתית־שרירית:
העלאה הדרגתית של עומסי אימון (בעיקר מעל הראש) והקפדה על ימי התאוששות.
עבודה על כוח וסבולת של שרוול מסובבים ושכמות.
גיוון תבניות תנועה והימנעות מעומס חד־צדדי קבוע.
מודעות לצוואר ולבית חזה (ישיבה ממושכת/עמדה כפופה) שעלולים לשנות מכניקה ולהחמיר עומסים בכתף (Lewis, 2016).

סיכום

אבחון עצמי של כאב כתף הוא למעשה מיון עצמי מושכל: להבין דפוסים שכיחים, לשים לב לדגלים אדומים, לבחור טיפול עצמי בטוח קצר טווח, ולעבור לאבחון מקצועי כשצריך. ברוב המצבים השכיחים (בעיקר כאב תת־אקרומיאלי/רוטטור־קף), תוכנית תרגול הדרגתית היא אבן יסוד, והדמיה אינה תמיד נחוצה בתחילת הדרך (Lewis, 2016; Diercks, 2014; Pandey, 2025). כירופרקטיקה יכולה להשתלב כחלק מטיפול שמרני, בעיקר באמצעות טיפול ידני לעמוד שדרה חזי־צווארי ושילוב תרגול, אך הראיות משתנות והגישה הטובה ביותר היא אינטגרטיבית ומבוססת בדיקה (Desjardins-Charbonneau, 2015; Minkalis, 2018; Vinuesa-Montoya, 2017).

References:

Coronado, R. A., Bialosky, J. E., Bishop, M. D., Riley, J. L., III, Robinson, M. E., Michener, L. A., & George, S. Z. (2015). The comparative effects of spinal and peripheral thrust manipulation and exercise on pain sensitivity and the relation to clinical outcome: A mechanistic trial using a shoulder pain model. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 45(4), 252-264.

Desjardins-Charbonneau, A., Roy, J.-S., Dionne, C. E., Frémont, P., MacDermid, J. C., & Desmeules, F. (2015). The efficacy of manual therapy for rotator cuff tendinopathy: A systematic review and meta-analysis. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 45(5), 330-350.

Diercks, R., Bron, C., Dorrestijn, O., Meskers, C., Naber, R., de Ruiter, T., Willems, J., Winters, J., van der Woude, H.-J., & Guideline Committee. (2014). Guideline for diagnosis and treatment of subacromial pain syndrome: A multidisciplinary review by the Dutch Orthopaedic Association. Acta Orthopaedica, 85(3), 314-322.

Gismervik, S. Ø., Drogset, J. O., Granviken, F., Rø, M., & Leivseth, G. (2017). Physical examination tests of the shoulder: A systematic review and meta-analysis of diagnostic test performance. BMC Musculoskeletal Disorders, 18, 41.

Hegedus, E. J., Goode, A. P., Cook, C. E., Michener, L., Myer, C. A., Myer, D. M., & Wright, A. A. (2012). Which physical examination tests provide clinicians with the most value when examining the shoulder? Update of a systematic review with meta-analysis of individual tests. British Journal of Sports Medicine, 46(14), 964-978.

Hermans, J., Luime, J. J., Meuffels, D. E., Reijman, M., Simel, D. L., & Bierma-Zeinstra, S. M. A. (2013). Does this patient with shoulder pain have rotator cuff disease? The Rational Clinical Examination systematic review. JAMA, 310(8), 837-847.

Kelley, M. J., Shaffer, M. A., Kuhn, J. E., Michener, L. A., Seitz, A. L., Uhl, T. L., Godges, J. J., & McClure, P. W. (2013). Shoulder pain and mobility deficits: Adhesive capsulitis: Clinical practice guidelines linked to the International Classification of Functioning, Disability, and Health from the Orthopaedic Section of the American Physical Therapy Association. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 43(5), A1-A31.

Lewis, J. (2016). Rotator cuff-related shoulder pain: Assessment, management and uncertainties. Manual Therapy, 23, 57-68.

Liu, S., Chen, L., Shi, Q., Fang, Y., Da, W., Xue, C., & Li, X. (2024). Efficacy of manual therapy on shoulder pain and function in patients with rotator cuff injury: A systematic review and meta-analysis. Biomedical Reports, 20, Article 89.

Lowry, C. D., Jain, N. B., & Seffinger, M. A. (2024). Comparison of clinical practice guidelines for shoulder pain: A systematic review. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 105(2), 411-426.

Minkalis, A. L., Vining, R. D., Long, C. R., Hawk, C., & de Luca, K. (2018). A systematic review of thrust manipulation combined with one conservative intervention for rotator cuff and related non-surgical shoulder conditions. Journal of the Canadian Chiropractic Association, 62(1), 5-17.

Nacey, N., Fox, M. G., Blankenbaker, D. G., Chen, D., Frick, M. A., Jawetz, S. T., Mathiasen, R. E., Raizman, N. M., Rajkotia, K. H., Said, N., Stensby, J. D., Subhas, N., Surasi, D. S., Walker, E. A., & Chang, E. Y. (2023). ACR Appropriateness Criteria® chronic shoulder pain: 2022 update. Journal of the American College of Radiology, 20(5S), S49-S69.

Pandey, R. A., & Singh, H. P. (2025). British Elbow Shoulder Society patient care pathway: Subacromial pain. Shoulder & Elbow. Advance online publication.

Rees, J. L., Stride, M., & Scott, A. (2021). Tendons – Time to revisit inflammation. Shoulder & Elbow, 13(1), 5-11.

Vinuesa-Montoya, S., Aguilar-Ferrándiz, M. E., Matarán-Peñarrocha, G. A., Fernández-Sánchez, M., Fernández-Espinar, E. M., & Castro-Sánchez, A. M. (2017). A preliminary randomized clinical trial on the effect of cervicothoracic manipulation plus supervised exercises versus a home exercise program for the treatment of shoulder impingement. Journal of Chiropractic Medicine, 16(2), 85-93.

Wainner, R. S., Fritz, J. M., Irrgang, J. J., Boninger, M. L., Delitto, A., & Allison, S. (2003). Reliability and diagnostic accuracy of the clinical examination and patient self-report measures for cervical radiculopathy. Spine, 28(1), 52-62.