כאבי צוואר עם וללא הקרנת כאב: גורמים, אבחון ודרכי טיפול

כאבי צוואר עם וללא הקרנת כאב: גורמים, אבחון ודרכי טיפול נדוים כאן בהרחבה. כאבי צוואר הם מהמטרדים הנפוצים ביותר בעידן המודרני, אך עוצמתם ואופיים משתנים מאדם לאדם. בעוד שחלק מהאנשים חווים כאב מקומי וממוקד בצוואר בלבד, אחרים סובלים מכאב המקרין לעבר הכתפיים, השכמות, הזרועות ואפילו עד לקצות האצבעות. ההבדל בין שני המצבים הללו הוא קריטי, שכן הוא מעיד על מעורבות של מערכות גוף שונות – החל משרירים תפוסים ועד ללחץ עצבי מורכב. הגורמים לכאב מקומי נובעים לרוב מעומס שרירי, יציבה לקויה מול מסכים, או שחיקת מפרקים. לעומת זאת, כאב מוקרן נגרם לרוב מחסימה או לחץ על שורשי העצבים בעמוד השדרה הצווארי, למשל בשל פריצת דיסק או היצרות תעלת השדרה.

אבחון מדויק הוא המפתח לפתרון, והוא מתחיל בבדיקה קלינית מקיפה של טווחי תנועה ורפלקסים, ולעיתים דורש בדיקות דימות כמו צילום רנטגן, CT או MRI כדי למפות את האזור.דרכי הטיפול מותאמות באופן אישי למקור הבעיה. הן נעות מטיפולים שמרניים כמו כירופרקטיקה, פזיותרפיה ומשככי כאבים לכאב שרירי, ועד לזריקות אפידורל צוואריות או התערבות כירורגית במקרים של פגיעה עצבית קשה. במאמר זה נסקור לעומק את ההבדלים, האבחנות ודרכי הטיפול המתקדמות שיחזירו לכם את חופש התנועה.

כאבי צוואר עם וללא הקרנת כאב: גורמים, אבחון ודרכי טיפול – רקע

מה ההבדל בין כאב צוואר מקומי לכאב צוואר עם הקרנה? כאבי צוואר הם מהתלונות השכיחות ביותר במערכת השריר־שלד, אך לא כל כאב צוואר מתנהג באותה צורה. יש כאב שנשאר מקומי בצוואר, בעורף או בשכמות, ויש כאב שמקרין לכתף, לזרוע, לאמה, לכף היד או לאצבעות. ההבדל הזה חשוב מאוד, מפני שהוא מכוון לאבחנות שונות, בדיקות שונות ולעיתים גם דרכי טיפול שונות.

כאב צוואר ללא הקרנה נובע לרוב ממקור מכני: שרירים, מפרקי עמוד השדרה הצווארי, מפרקי הפאסט, רצועות, עומס תנוחתי, גב עליון נוקשה או כאב ראש ממקור צווארי. לעומת זאת, כאב צוואר עם הקרנה ליד יכול להעיד על מעורבות עצבית, כגון רדיקולופתיה צווארית, לחץ על שורש עצב, תסמונת מוצא בית החזה, לכידת עצב פריפרי או שילוב של כמה מוקדים. הנחיות קליניות עדכניות ממליצות לסווג כאבי צוואר לפי תבניות קליניות, כגון כאב עם מגבלת תנועה, כאב עם כאב ראש, כאב עם הקרנה וכאב לאחר צליפת שוט, משום שסיווג זה מסייע להתאים טיפול מדויק יותר (Blanpied, 2017).

למה כאבי צוואר נפוצים כל כך?

כאבי צוואר הם בעיה בריאותית רחבה בעולם המודרני. הם מושפעים מעבודה מול מחשב, שימוש בטלפון, נהיגה, לחץ נפשי, שינה לא איכותית, ירידה בפעילות גופנית, פציעות ספורט, עומסי עבודה וגורמים אישיים. לפי ניתוח Global Burden of Disease, כאבי צוואר הם גורם משמעותי למוגבלות עולמית, ומספר המקרים העולמי צפוי לעלות בעשורים הקרובים (GBD 2021 Neck Pain Collaborators, 2024).

הצוואר הוא אזור תנועתי ועדין. הוא נושא את הראש, מאפשר ראייה, שיווי משקל, נשימה, דיבור ותנועה של חגורת הכתפיים. לכן כאב צוואר יכול להופיע גם כאשר מקור הבעיה אינו “חוליה שזזה”, אלא עומס מתמשך על מערכת מורכבת: שרירים, עצבים, מפרקים, רקמות רכות, מערכת הכאב והרגלי חיים.

טבלה: כאב צוואר עם הקרנה לעומת כאב צוואר ללא הקרנה

כאב צוואר ללא הקרנה: הגורמים השכיחים

כאב שרירי או כאב מפרקי

כאב צוואר מקומי נובע פעמים רבות מעומס על שרירים ומפרקים. ישיבה ממושכת, עבודה מול מסך, שינה בתנוחה לא נוחה, סטרס, אימון חדש או תנועה חדה יכולים לגרום לרגישות בצוואר, בטרפזים, בשרירי העורף ובגב העליון. הכאב עשוי להחמיר בסיבוב הראש, בהטיה לצד, בישיבה ממושכת או בהרמת כתפיים.

עם זאת, “שריר תפוס” הוא לעיתים תוצאה ולא סיבה יחידה. לדוגמה, גב עליון נוקשה יכול לגרום לצוואר לפצות בתנועה עודפת. שכמות חלשות או עבודה ממושכת עם ידיים קדימה יכולות להעמיס על שרירי הצוואר. לכן טיפול שמסתפק בעיסוי נקודתי עשוי להקל זמנית, אך לא תמיד יפתור את הגורם שהוביל לכאב.

כאב ממפרקי הפאסט בצוואר

מפרקי הפאסט הם מפרקים קטנים בין חוליות עמוד השדרה. הם יכולים לגרום לכאב מקומי בצוואר, כאב בעורף, כאב שמקרין לשכמה ולעיתים כאב שמוחמר בפשיטה או בסיבוב. כאב כזה נפוץ לאחר תנועה חדה, עומס חוזר, שינויים ניווניים או ישיבה ממושכת.

אבחון כאב ממפרקי הפאסט הוא בעיקר קליני. צילום או MRI לא תמיד מראים את מקור הכאב, מפני ששינויים ניווניים יכולים להופיע גם אצל אנשים ללא כאב. לכן חשוב לבדוק האם הכאב משוחזר בתנועה, האם יש הגבלת טווח, והאם טיפול תנועתי או ידני משנה את הסימפטומים.

כאב ראש ממקור צווארי

כאב צוואר ללא הקרנה ליד יכול להיות קשור לכאב ראש צווארי. כאב כזה מתחיל לרוב בעורף ומקרין לרקה, למצח או סביב העין. הוא עשוי להיות חד־צדדי, מוחמר בתנועות צוואר או תנוחות ממושכות, ולעיתים מלווה בהגבלת תנועה בצוואר העליון.

סקירות שיטתיות מצאו שטיפול ידני ותרגול עשויים לסייע בחלק מהמקרים של כאב ראש צווארי, במיוחד כאשר הטיפול מותאם לממצאים ומשולב בתרגילים ולא עומד לבדו (Núñez-Cabaleiro, 2022; Xu, 2025).

כאב צוואר עם הקרנה: מה זה אומר?

כאב צוואר שמקרין ליד מעלה חשד למעורבות עצבית. הכאב יכול לנוע מהצוואר לכתף, לשכמה, לזרוע, לאמה או לאצבעות. לעיתים ההקרנה מלווה בנימול, עקצוץ, תחושת שריפה, חולשה או ירידה בתחושה. במקרים כאלה חשוב לבדוק האם מדובר בשורש עצב בצוואר, עצב פריפרי ביד, בעיה בכתף, תסמונת מוצא בית החזה או מקור אחר.

רדיקולופתיה צווארית היא אחת האבחנות החשובות במצב כזה. היא מתרחשת כאשר שורש עצב בצוואר מגורה או נלחץ, לרוב בגלל פריצת דיסק, בלט דיסק, היצרות פתח עצבי או שינויים ניווניים. מטופלים עם רדיקולופתיה יכולים להציג כאב צוואר, כאב יד או שניהם, ולעיתים גם חולשה או ירידה בתחושה לפי דפוס עצבי (Iyer, 2016).

טבלה: דפוסי הקרנה אפשריים לפי שורש עצב

הטבלה היא כלי עזר בלבד. בפועל, דפוסי כאב אינם תמיד “לפי הספר”. כאב עצבי יכול להיות חלקי, חופף או לא טיפוסי. לכן האבחון אינו מתבסס על מפת כאב בלבד, אלא על שילוב של סיפור מקרה, בדיקה נוירולוגית ולעיתים בדיקות נוספות.

רדיקולופתיה צווארית: תסמינים ואבחון

איך מזהים רדיקולופתיה צווארית?

רדיקולופתיה צווארית יכולה להתבטא בכאב חד, שורף או חשמלי שמקרין ליד. לעיתים יש נימול באצבעות, ירידה בתחושה, חולשה בשרירים מסוימים או שינוי ברפלקסים. הכאב יכול להחמיר בסיבוב או פשיטת הצוואר, ולעיתים להקל כאשר היד מורמת מעל הראש.

בבדיקה בודקים טווחי צוואר, כוח, תחושה, רפלקסים, מבחני מתיחה עצבית ולעיתים מבחנים כמו Spurling, distraction ו־upper limb tension test. אף מבחן יחיד אינו מושלם, ולכן האבחנה מבוססת על שילוב ממצאים. כאשר יש חולשה משמעותית, החמרה נוירולוגית או חוסר התאמה בין הסיפור לבדיקה, ייתכן צורך ב־MRI או EMG.

כאב בשכמה יכול להקדים כאב ביד

חשוב לדעת שכאב רדיקולרי אינו תמיד מתחיל בכף היד. סקירה עדכנית מצאה שכאב סביב השכמה יכול להיות חלק מתסמיני רדיקולופתיה צווארית, ולעיתים אף להקדים כאב זרוע במשך שבועות (Carmichael, 2025). לכן כאב עמוק בשכמה, במיוחד אם הוא משתלב בהמשך עם נימול, הקרנה או חולשה ביד, מצדיק בדיקה צווארית ועצבית.

כאב צוואר עם הקרנה שאינו רדיקולופתיה

לכידת עצב פריפרי

לא כל נימול ביד מגיע מהצוואר. תסמונת התעלה הקרפלית גורמת לרוב לנימול באגודל, באצבע המורה, באמה ובחצי הקמיצה. תסמונת התעלה הקוביטלית במרפק גורמת לנימול בזרת ובחצי הקמיצה. מצבים אלה יכולים להופיע יחד עם כאב צוואר, ולכן קל להתבלבל.

הבדיקה צריכה להבדיל בין מקור צווארי לבין לחץ מקומי על עצב ביד. אם הנימול מופיע בעיקר בלילה ומשתפר בניעור היד, ייתכן שמדובר בתעלה קרפלית. אם הוא מחמיר בכיפוף מרפק, ייתכן שמדובר בעצב האולנרי. אם הוא מוחמר בתנועות צוואר ומלווה חולשה או שינוי רפלקסים, המקור עשוי להיות צווארי.

תסמונת מוצא בית החזה

תסמונת מוצא בית החזה יכולה לגרום לכאב, נימול, כבדות או חולשה ביד, במיוחד בהרמת ידיים או עבודה מעל הראש. היא מערבת לחץ על עצבים או כלי דם באזור שבין הצוואר, הצלע הראשונה ועצם הבריח. האבחון מורכב ודורש בדיקה רחבה של צוואר, כתף, שכמות, נשימה וכלי דם לפי צורך.

דגלים אדומים בכאבי צוואר

רוב כאבי הצוואר אינם מסוכנים, אך יש מצבים שאסור לפספס. סקירה שיטתית של הנחיות קליניות מצאה דגלים אדומים שנועדו לסייע בזיהוי שבר, זיהום, ממאירות, מיאלופתיה, מחלה דלקתית או פתולוגיה וסקולרית (Feller, 2024).

טבלה: סימני אזהרה בכאבי צוואר

מיאלופתיה צווארית: מצב שונה מרדיקולופתיה

מיאלופתיה צווארית היא מצב שבו חוט השדרה בצוואר נמצא תחת לחץ. היא שונה מרדיקולופתיה, שבה מעורב שורש עצב בודד. מיאלופתיה יכולה להתבטא בקושי בהליכה, חוסר יציבות, נפילות, קושי במוטוריקה עדינה של הידיים, נימול בשתי ידיים, חולשה, כבדות ברגליים או שינוי בשליטה על סוגרים.

זהו מצב חשוב במיוחד מפני שהתסמינים יכולים להתחיל בהדרגה ולהיראות “קלים” בהתחלה. סקירה עדכנית מדגישה את חשיבות הזיהוי המוקדם של מיאלופתיה ניוונית, משום שעיכוב באבחון עלול להשפיע על תפקוד ועל תוצאות הטיפול (Balmaceno-Criss, 2024). כאשר יש חשד למיאלופתיה, טיפול ידני אגרסיבי בצוואר אינו מתאים לפני בירור רפואי.

כאבי צוואר לאחר צליפת שוט

צליפת שוט מתרחשת לרוב לאחר תאונת דרכים או תנועה מהירה של הצוואר קדימה ואחורה. התסמינים יכולים לכלול כאב צוואר, נוקשות, כאב ראש, כאב שכמות, סחרחורת, רגישות לאור, הפרעות שינה או כאב שמקרין ליד. חלק מהמקרים משתפרים היטב, אך אצל חלק מהמטופלים הכאב נמשך.

הטיפול כולל שלילת פציעה חמורה, חינוך, חזרה הדרגתית לתנועה, תרגילי טווח, חיזוק, טיפול ידני עדין לפי צורך וניהול פחד מתנועה. מנוחה ממושכת וצווארון ללא צורך אינם נחשבים פתרון מיטבי ברוב המקרים. הנחיות קליניות מדגישות גישה פעילה ומדורגת לכאב צוואר והפרעות לאחר צליפת שוט (Bussières, 2016).

איך מאבחנים כאב צוואר בצורה מקצועית?

אבחון מתחיל בתשאול: מתי הכאב התחיל, האם הייתה חבלה, האם יש הקרנה, האם יש נימול או חולשה, מה מחמיר, מה מקל, האם יש כאבי ראש, סחרחורת, חום, ירידה במשקל, הפרעות הליכה או תסמינים בידיים. לאחר מכן מבוצעת בדיקה גופנית של טווחי תנועה, כוח, תחושה, רפלקסים, כתפיים, שכמות, גב עליון ולעיתים גם לסת ומערכת שיווי משקל.

כאשר הכאב מקומי וללא דגלים אדומים, לרוב אין צורך מיידי ב־MRI. הדמיה נעשית כאשר יש טראומה, סימנים נוירולוגיים משמעותיים, חשד למיאלופתיה, חשד לזיהום או גידול, או כאב שאינו משתפר למרות טיפול מתאים. MRI יכול להראות בלטים ושינויים ניווניים גם אצל אנשים ללא כאב, ולכן חשוב לפרש אותו ביחס לסיפור ולבדיקה.

טבלה: בדיקות לפי סוג כאב צוואר

טיפול בכאב צוואר ללא הקרנה

תנועה, חיזוק וניהול עומסים

בכאב צוואר מכני, הטיפול היעיל ביותר לרוב משלב חינוך, תנועה, תרגול, שיפור עומסים וטיפול ידני לפי צורך. תרגול יכול לכלול חיזוק שרירי צוואר עמוקים, חיזוק שכמות, תנועתיות גב עליון, תרגילי יציבה דינמית ופעילות אירובית מתונה. סקירות עדכניות מצביעות על כך שתרגול יכול לסייע בכאב צוואר כרוני, אם כי אין סוג תרגול אחד שמתאים לכולם (de Zoete, 2023; Rasmussen-Barr, 2023).

המטרה אינה “ליישר את הצוואר” אלא לשפר יכולת עומס. צוואר חזק וגמיש יותר מסוגל להתמודד טוב יותר עם עבודה, נהיגה, מסך, אימון ושינה.

טיפול ידני

מוביליזציה ומניפולציה יכולות לסייע לחלק מהמטופלים עם כאב צוואר מכני. סקירה ומטא־אנליזה מצאה ראיות באיכות נמוכה עד בינונית לכך שמניפולציה או מוביליזציה עשויות להפחית כאב ולשפר תפקוד בכאב צוואר כרוני לא־ספציפי, במיוחד כחלק מגישה רב־מרכיבית (Coulter, 2019).

המשמעות היא שטיפול ידני יכול להיות כלי יעיל, אך הוא אינו אמור להיות הטיפול היחיד. כאשר משלבים טיפול ידני עם תרגול, חינוך והפחתת עומסים, הסיכוי לשיפור תפקודי ארוך טווח גבוה יותר.

טיפול בכאב צוואר עם הקרנה

טיפול שמרני ברדיקולופתיה צווארית

רוב המקרים של רדיקולופתיה צווארית ללא חולשה מתקדמת מטופלים תחילה באופן שמרני. הטיפול יכול לכלול חינוך, הפחתת תנוחות שמחמירות הקרנה, תרגול צוואר ושכמות, תרגילי עצב עדינים, מוביליזציה או מניפולציה מתאימה, מתיחה צווארית במקרים נבחרים וטיפול בכאב לפי רופא.

סקירות על טיפול ידני ברדיקולופתיה צווארית מצאו כי טיפול ידני עשוי לסייע בשיפור כאב ומוגבלות, אך יש שונות בטכניקות, באיכות המחקרים ובאוכלוסיות המטופלים (Borrella-Andrés, 2021; Kuligowski, 2021; Xu, 2025). לכן הטיפול צריך להיות מותאם למצב העצבי ולתגובה של המטופל.

מתי צריך הפניה לרופא או מומחה?

אם יש חולשה שמחמירה, ירידה משמעותית בתחושה, כאב בלתי נסבל, תסמינים בשתי ידיים, קושי בהליכה או חשד למיאלופתיה – יש צורך בהערכה רפואית. במקרים מסוימים יידרשו MRI, EMG, תרופות, זריקות או הערכה ניתוחית. טיפול שמרני אינו אומר להתעלם מסימני החמרה.

כירופרקטיקה בכאבי צוואר עם וללא הקרנה

כירופרקטיקה עוסקת באבחון, טיפול ומניעה של הפרעות במערכת השריר־שלד, כולל עמוד השדרה, הצוואר, הגב העליון, הכתפיים והמערכת העצבית־תפקודית. בכאבי צוואר, כירופרקט יכול לסייע בזיהוי מקור הכאב: האם מדובר בכאב מכני מקומי, כאב ראש צווארי, רדיקולופתיה, מגבלה בגב העליון, עומס שכמות או מצב שמצריך הפניה.

הטיפול הכירופרקטי עשוי לכלול מוביליזציה או מניפולציה מתאימה, טיפול ברקמות רכות, תרגילי חיזוק, שיפור תנועתיות, תרגילי עצב עדינים, הדרכה ארגונומית וניהול עומסים. סקירה עדכנית על כירופרקטיקה ומניפולציה עמוד־שדרתית מציינת כי קיימות הנחיות קליניות שתומכות בשימוש במניפולציה למצבים מסוימים של כאבי צוואר, אך מדגישה גם צורך בבחירת מטופלים נכונה, בטיחות ושילוב עם תרגול פעיל (Trager, 2024).

בטיחות בטיפול כירופרקטי בצוואר

לפני טיפול ידני בצוואר יש לבדוק דגלים אדומים, היסטוריה של חבלה, סימנים נוירולוגיים, חשד למיאלופתיה, כאב ראש חדש חריג, סחרחורת חריגה ותסמינים וסקולריים. מסגרת IFOMPT מדגישה שלא ניתן להסתמך על מבחן יחיד כדי לשלול פתולוגיה וסקולרית בצוואר; יש צורך בתשאול, בדיקה ושיקול דעת קליני לפני טיפול ידני באזור הצוואר (Rushton, 2023).

גישה כירופרקטית מקצועית אינה מתאימה לכל אחד באותה צורה. במטופל עם כאב צוואר מכני ללא דגלים אדומים ניתן לשקול טיפול ידני ותרגול. במטופל עם חולשה מתקדמת, חשד למיאלופתיה או תסמינים וסקולריים, יש להפנות לבירור רפואי לפני טיפול צווארי.

תרגילים ושיקום: מה חשוב לכלול?

תרגול לכאבי צוואר צריך להיות מותאם ולא אקראי. בכאב מקומי יתאימו לעיתים תרגילי טווח, חיזוק שרירי צוואר עמוקים, חיזוק שכמות ותנועתיות גב עליון. בכאב עם הקרנה יש להיזהר מתרגילים שמגבירים נימול או כאב ביד. תרגילי עצב צריכים להיות עדינים, קצרים ולא לגרום להחמרה שנמשכת לאחר התרגול.

החזרה לפעילות צריכה להיות הדרגתית. מי שסובל מכאב אחרי ישיבה ממושכת צריך לשלב הפסקות תנועה. מי שסובל מכאב אחרי אימון צריך להתאים עומס. מי שסובל מפחד מתנועה לאחר התקף כאב צריך חשיפה הדרגתית לתנועה במקום הימנעות מוחלטת.

טבלה: טיפול לפי סוג כאב צוואר

מניעה של כאבי צוואר חוזרים

מניעה מתחילה בזיהוי הגורמים שמחזירים את הכאב. אצל אחד זה עבודה מול מחשב בלי הפסקות. אצל אחר זה שינה ירודה, סטרס או אימון לא מותאם. אצל שלישי זו חולשה בשכמות או נוקשות בגב העליון. לכן מניעה אינה רק “לשבת ישר”, אלא לשלב תנועה, כוח, התאוששות וגיוון תנוחות.

מומלץ לקום כל 30 – 60 דקות, לשנות תנוחות, לחזק את שרירי הצוואר והשכמות, להתאים את גובה המסך, להפחית שימוש ממושך בטלפון במנח כפוף, לשמור על פעילות גופנית ולבדוק מוקדם נימול או חולשה. תרגול מניעתי עשוי להפחית הופעת אפיזודות של כאב צוואר בחלק מהאוכלוסיות (Teichert, 2023).

סיכום: הקרנה משנה את האבחנה ואת הטיפול

כאבי צוואר ללא הקרנה נובעים לרוב ממקור מכני כמו שרירים, מפרקים, גב עליון, שכמות או כאב ראש צווארי. כאבי צוואר עם הקרנה דורשים חשיבה עצבית רחבה יותר: רדיקולופתיה צווארית, לכידת עצב פריפרי, מוצא בית החזה או מצב נוירולוגי אחר. ההבדל בין שני המצבים משפיע על הבדיקה, הצורך בהדמיה, סוג התרגול, הטיפול הידני והצורך בהפניה.

הטיפול הטוב ביותר הוא מדורג ומותאם: חינוך, תנועה, חיזוק, טיפול ידני לפי צורך, ניהול עומסים, התאמת סביבת עבודה ומעקב אחר סימני אזהרה. כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מגישה שמרנית כאשר היא מבוססת על אבחון יסודי, בדיקה נוירולוגית, בטיחות, תרגול פעיל והפניה מתאימה במקרים חשודים.

References:

Balmaceno-Criss, M., Singh, M., Daher, M., Buchbinder, R., Diebo, B. G., & Daniels, A. H. (2024). Degenerative cervical myelopathy: History, physical examination, and diagnosis. Journal of Clinical Medicine, 13(23), 7139. https://doi.org/10.3390/jcm13237139.

Blanpied, P. R., Gross, A. R., Elliott, J. M., Devaney, L. L., Clewley, D., Walton, D. M., Sparks, C., & Robertson, E. K. (2017). Neck pain: Revision 2017: Clinical practice guidelines linked to the International Classification of Functioning, Disability and Health from the Orthopaedic Section of the American Physical Therapy Association. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 47(7), A1-A83. https://doi.org/10.2519/jospt.2017.0302.

Borrella-Andrés, S., Marqués-García, I., Lucha-López, M. O., Fanlo-Mazas, P., Hernández-Secorún, M., Pérez-Bellmunt, A., & Tricás-Moreno, J. M. (2021). Manual therapy as a management of cervical radiculopathy: A systematic review. BioMed Research International, 2021, 9936981. https://doi.org/10.1155/2021/9936981.

Bussières, A. E., Stewart, G., Al-Zoubi, F., Decina, P., Descarreaux, M., Hayden, J. A., Hendrickson, B., Hincapié, C., Pagé, I., Passmore, S., Srbely, J., Stupar, M., Weisberg, J., & Ornelas, J. (2016). The treatment of neck pain-associated disorders and whiplash-associated disorders: A clinical practice guideline. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 39(8), 523-564.e27. https://doi.org/10.1016/j.jmpt.2016.08.007.

Carmichael, J., et al. (2025). Scapular pain in cervical radiculopathy: A scoping review. Journal / indexed review available through PubMed Central.

Chacko, N., Gross, A. R., Miller, J., Santaguida, P. L., Burnie, S. J., Gelley, G. M., Paquin, J. P., Duranai, M. R., Langevin, P., Chopra-Tandon, N., et al. (2025). Manual therapy with exercise for neck pain. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2025(12), CD011225. https://doi.org/10.1002/14651858.CD011225.pub2.

Coulter, I. D., Crawford, C., Vernon, H., Hurwitz, E. L., Khorsan, R., Suttorp Booth, M., & Herman, P. M. (2019). Manipulation and mobilization for treating chronic nonspecific neck pain: A systematic review and meta-analysis for an appropriateness panel. Pain Physician, 22(2), E55-E70. https://doi.org/10.36076/ppj/2019.22.E55.

de Zoete, R. M. J., Armfield, N. R., McAuley, J. H., Chen, K., Sterling, M., & Coppieters, M. W. (2023). Exercise therapy for chronic neck pain: Tailoring person-centred approaches within contemporary management. Journal of Clinical Medicine, 12(22), 7108. https://doi.org/10.3390/jcm12227108.

Feller, D., Chiarotto, A., Koes, B. W., Maselli, F., & Mourad, F. (2024). Red flags for potential serious pathologies in people with neck pain: A systematic review of clinical practice guidelines. Archives of Physiotherapy, 14, 105-115. https://doi.org/10.33393/aop.2024.3245.

GBD 2021 Neck Pain Collaborators. (2024). Global, regional, and national burden of neck pain, 1990-2020, and projections to 2050: A systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2021. The Lancet Rheumatology, 6(3), e142-e155. https://doi.org/10.1016/S2665-9913(23)00321-1.

Iyer, S., & Kim, H. J. (2016). Cervical radiculopathy. Current Reviews in Musculoskeletal Medicine, 9(3), 272-280. https://doi.org/10.1007/s12178-016-9349-4.

Kuligowski, T., Skrzek, A., & Cieślik, B. (2021). Manual therapy in cervical and lumbar radiculopathy: A systematic review of the literature. International Journal of Environmental Research and Public Health, 18(11), 6176. https://doi.org/10.3390/ijerph18116176.

Núñez-Cabaleiro, P., & Leirós-Rodríguez, R. (2022). Effectiveness of manual therapy in the treatment of cervicogenic headache: A systematic review. Headache, 62(3), 271-283. https://doi.org/10.1111/head.14278.

Rasmussen-Barr, E., Grooten, W. J. A., Hallqvist, J., Holm, L. W., & Skillgate, E. (2023). Summarizing the effects of different exercise types in chronic neck pain: A systematic review and meta-analysis of systematic reviews. BMC Musculoskeletal Disorders, 24, 806. https://doi.org/10.1186/s12891-023-06930-9.

Rushton, A., Carlesso, L. C., Flynn, T., Hing, W. A., Kerry, R., & Rivett, D. A. (2023). International IFOMPT Cervical Framework. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 53(1), 7-22. https://doi.org/10.2519/jospt.2022.11147.

Teichert, F., et al. (2023). Effectiveness of exercise interventions for preventing neck pain episodes: A systematic review with meta-analysis. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy / indexed review.

Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13195668.

Xu, X., & Ling, Y. (2025). Manual therapy for cervical radiculopathy: Effects on neck disability and pain – A systematic review and network meta-analysis. Journal of Pain Research, 18, 2035-2045. https://doi.org/10.2147/JPR.S513428.

Xu, X., & Ling, Y. (2025). Comparative safety and efficacy of manual therapy interventions for cervicogenic headache: A systematic review and network meta-analysis. Frontiers in Neurology, 16, 1566764. https://doi.org/10.3389/fneur.2025.1566764.