מתיחה בשריר העכוז האמצעי (Gluteus medius) היא הפרעה שכיחה יחסית אך אינה מאובחנת כראוי. התסמינים של פגיעה זאת כוללים כאב בצד החיצוני של האגן והירך. כמו כן, פגיעה בשריר העכוז האמצעי עשויה להשפיע גם על יציבות ותפקוד של מפרק הירך והגב התחתון. ולכן, גם הגב התחתון והרגליים עלולים להיפגע לגרום לתסמינים נוספים כגון, כאב בירך, כאבי גב תחתון ועוד.
מתיחה בשריר העכוז האמצעי שכיחה בעיקר בקרב אנשים מבוגרים וספורטאים שאינם עושים שימוש נכון באגן. חשוב לאבחן ולטפל בהקדם את ההפרעה הזאת בשריר העכוז האמצעי. בשל מרכזיות השריר בתפקוד האגן והגפיים התחתונות עיכוב בניהול הפציעה עלול לגרום לנזקים וכאבים כרוניים. במאמר "מתיחה בשריר העכוז האמצעי" נדון בנושא.
מתיחה בשריר העכוז האמצעי – רקע
שריר העכוז האמצעי ממוקם באספקט החיצוני עליון של הישבן ונמשך מעצם הכסל עד לתל הירך הגדול. השריר חיוני לתנועות יומיומיות נפוצות רבות, וסביר להניח שלא תחשבו עליו אפילו עד שהוא ייפגע. תפקידיו של שריר העכוז האמצעי כוללים:
- הרחקת הירך
- סיוע בסיבוב פנימה של הירך
- ייצוב של האגן ומפרק הירך ומונע את נפילת האגן בצד הנגדי לרגל שנושאת במשקל הגוף. התוצאה היא שהאגן נותר מאוזן יחסית בהליכה ובריצה
אנשים עם שריר עכוז אמצעי חלש או מנוון הולכים לעתים קרובות באופן לקוי. בגלל מיקומו המרכזי, שריר העכוז האמצעי מסתכן בפציעה כתוצאה משימוש יתר, טראומה או אפילו פיצוי על כאב באזורים אחרים. פציעה של שריר העכוז האמצעי שכיחה יותר בקרב נשים מבוגרות או רצים, גולשי סקי, רקדנים. הסימפטומים של מתיחה בשריר העכוז האמצעי כוללים:
- כאב מעל הירך הצידית, קושי ללכת או לרוץ, טווח תנועה מופחת של מפרק הירך, רגישות או נפיחות באזור הפגוע. עם זאת, פגיעה כזאת עלולה לגרום גם לכאבי גב תחתון ולכאבים נוספים
האבחנה של מתיחה בשריר העכוז האמצעי מבוססת על ההיסטוריה של המטופל, בדיקה גופנית, בדיקות הדמיה כגון אולטרסאונד או MRI. הטיפול בפציעה זאת תלוי בחומרת הפציעה ובמשכה. אף על פי שזה יכול להיות כואב, טיפול שמרני כירופרקטי הוא בדרך כלל כל מה שצריך. שגרת מתיחות וחיזוק קבועה יכולה למנוע פציעה חוזרת בעתיד.
תסמינים של פגיעה בשריר
הסימפטומים של מתיחה בשריר העכוז האמצעי כוללים:
- כאב בירך החיצונית, בגב התחתון או בישבן
- רגישות ונפיחות באזור הפגוע
- טווח תנועה מופחת בירך
- קושי ללכת, לרוץ או לטפס במדרגות
- הליכה צולעת או מדשדשת
הגורמים למתיחה בשריר העכוז האמצעי
הגורמים להתפתחות מתיחה בשריר העכוז האמצעי כוללים:
- שימוש יתר (פעילות גופנית, עבודה)
- טראומה (נפילה, תאונה, פציעת ספורט)
- ניוון או גמישות ירודה של הגיד או השריר
גורמי סיכון
שריר העכוז האמצעי חשוב כמעט לכל פעילות עם האגן ופלג הגוף התחתון. לטווח ארוך, פגיעה בשריר הזה משמעותה סיכון משמעותי לפציעה באגן ובפלג הגוף התחתון. גורמי הסיכון לפציעה של שרירי העכוז האמצעי כוללים בין היתר:
גיל מבוגר
קשור להליכים ניווניים כגון, מסת שריר מופחתת. יתכן שבשל כך גם לסיכון לפציעת של שרירי העכוז האמצעי
מגדר נשי
קשור לשינויים הורמונליים כגון, צפיפות עצם מופחתת ומסת שריר מופחתת. יתכן שבשל כך גם לסיכון גבוה יותר לפציעת של שריר העכוז האמצעי
פעילות גופנית
כל ספורטאי המעורב בספורט בעל השפעה גבוהה כגון ריצה או קפיצה או בתנועה צידית פתאומית כגון כדורגל או כדורסל יכול לפצוע את שריר העכוז האמצעי. פעילות גופנית חוזרנית המערבת את מפרק הירך עלולה לגרום למתיחת גיד או שריר העכוז האמצעי. פעולות שעלולות להוביל לפציעה זאת כוללות הרחקה חוזרת ונשנית או מוגזמת של מפרק הירך, סיבוב או כיפוף של מפרק הירך. פעולות אלה מתבצעות בריצה, סקי, ריקוד או קפיצה
תנועות פיצוי
שינוי בצורת ההליכה או היציבה כדי לפצות על כאבי גב או כאבי ירך יכולה לפצוע את שריר העכוז האמצעי.
תחלואה במפרק הירך או בגב התחתון
הפרעות בריאותיות במפרק הירך, מפרקי הסקרואיליאק או בעמוד השדרה המותני יכולות לגרום מתיחה בשריר העכוז האמצעי. התחלואה הזאת עלולה לשנות את הביומכניקה ואת העומסים שמוטלים על שריר העכוז האמצעי. שינויים אלה עלולים להגביר את הלחץ על הגיד או על השריר ולגרום לפציעתו. בין ההפרעות האפשריות נציין:
- דלקת מפרקים ניוונית
- תסמונת התפס
- קרע לברום
- בורסיטיס בירך
- סיאטיקה
- פריצת דיסק מותני ועוד
אבחון מתיחה בשריר העכוז האמצעי
אבחנה של מתיחה בשריר העכוז האמצעי מבוססת על ההיסטוריה של המטופל, בדיקה גופנית, ובדיקות הדמיה. בשלב של ההיסטוריה הרפואית נלמד על תלונותיו של החולה, כיצד החלו ומה משפיע עליהן. במהלך הבדיקה הגופנית נתבונן, נמשש ונניע את השריר ואת המפרקים והשרירים מעל ומתחת. במידת הצורך ניעזר באמצעי הדמיה כגון אולטרסאונד או MRI. עם זאת, אבחון של מתיחה בשריר העכוז האמצעי עלול להיות מאתגר. הסיבה לקושי טמונה בדמיון שיש לתסמינים של פגיעה בשריר הזה לתסמינים של הפרעות רבות אחרות. לכן, יש להקפיד על ביצע הליך של אבחנה מבדלת.
אבחנה מבדלת של מתיחה בשריר העכוז האמצעי
האבחנה המבדלת של מתיחה בשריר העכוז האמצעי צריכה לכלול מגוון הפרעות רחב בגב התחתון, באגן ובמפרקי הירך. בין יתר ההפרעות שיש לסנן במסגרת ההליך של אבחנה מבדלת נמנה:
- פריצת דיסק מותני, היצרות תעלת השדרה המותנית והפרעות אחרות שמקורן בגב התחתון
- הפרעות האגן ובכללן סקרואילאיטיס, תסמונת גלוטאלית עמוקה
- תסמונת התפס, קרע לברום בירך, תסמונת כאב טרוכנטרי גדול, דלקת פרקים ניוונית בירך והפרעות ירך אחרות
הליך הסינון וההגעה לאבחון הוודאי ביותר מתבסס על הממצאים שהופקו מהמפגש עם החולה ומהתסמינים האופייניים לכל אחת מההפרעות הללו.
הטיפול
אפשרויות הטיפול בחולה עם מתיחה בשריר העכוז האמצעי משתנות על פי בחומרת הפציעה ומטרות והעדפות של המטופל:
קרע בדרגה 1
נזק קל לסיבי השריר. ניתנים לטיפול עצמי באמצעות:
- מנוחה, קומפרסים של חום ותרגילי מתיחה עדינים ביותר לשיפור הגמישות וזרימת הדם לגיד ולשריר
קרע בדרגה 2
קרע חלקי של השריר. הטיפול כולל:
- תקופה ממושכת יותר של מנוחה מפעילות מחמירה
- קומפרסים של חום להפחתת כאב
- טיפול באמצעות לייזר רך ועיסוי רקמות עמוק
- תרגילי חיזוק של שרירי העכוז ומייצבי ירך אחרים
- שיפור שיווי משקל וקואורדינציה
- תיקון דפוסי תנועה לקויים או ביומכניקה לקויה של הירך והגב התחתון כדי למנוע הישנות של פציעה.
במקרים קשים ובלית בררה נשקול:
- תרופות אנטי דלקתיות שאינם סטרואידים כגון, ארקוקסיה או אטופן (כרוכים בתופעות לוואי)
- זריקות סטרואידים בשביל הפחתת דלקת וכאב בטווח הקצר (הן עלולות לפגוע בבריאות הגידים ובריפוי בטווח הארוך)
קרע בדרגה 3
קרע מוחלט של השריר. הטיפול עשוי לדרוש:
- ניתוח. כמו כן יהיה צורך בשיקום אינטנסיבי. אפשרויות ניתוחיות כוללות תיקון או שחזור של הגיד הקרוע באמצעות תפרים או שתלים, הסרת דורבן הגורם לחיכוך או פגיעה בגיד, או העברת גיד אחר שיחליף את הגיד הפגוע.
הפרוגנוזה
ההחלמה של מתיחה בשריר העכוז האמצעי היא בדרך כלל טובה. 70% מהמטופלים שעברו ניתוח מדווחים על תחושה "נורמלית" של מפרק הירך בתוך שנתיים. עם זאת, חלק מהחולים עלולים לחוות כאב כרוני או חוסר יציבות בירך אם הפציעה אינה מטופלת או נמנעת כראוי.
References:
Chi AS, Long SS, Zoga AC, et al. Prevalence and pattern of gluteus medius and minimus tendon pathology and muscle atrophy in older individuals using MRI. Skeletal Radiol. 2015;44(12):1727-1733.
Allison K, Vicenzino B, Wrigley TV, et al. Hip abductor muscle weakness in individuals with gluteal tendinopathy. Med Sci Sports Exerc. 2016;48(3):346-352.
Lee JH, Cynn HS, Kwon OY, et al. Different hip rotations influence hip abductor muscles activity during isometric side-lying hip abduction in subjects with gluteus medius weakness. J Electromyogr Kinesiol. 2014;24(2):318-324.
Jeong SG, Cynn HS, Lee JH, et al. Effect of modified clamshell exercise on gluteus medius, quadratus lumborum and anterior hip flexor in participants with gluteus medius weakness. J Korean Soc Phys Med. 2019;14(2):9-19.
Lee SP, Powers CM. Individuals with diminished hip abductor muscle strength exhibit altered ankle biomechanics and neuromuscular activation during unipedal balance tasks. Gait Posture. 2014;39(3):933-938.
Pohl MB, Kendall KD, Patel C, et al. Experimentally reduced hip-abductor muscle strength and frontal-plane biomechanics during walking. J Athl Train. 2015;50(4):385-391.
Vandekerckhove I, Wesseling M, Kainz H, et al. The effect of hip muscle weakness and femoral bony deformities on gait performance. Gait Posture. 2021;83:280-286.
Valente G, Taddei F, Jonkers I. Influence of weak hip abductor muscles on joint contact forces during normal walking: probabilistic modeling analysis. J Biomech. 2013;46(13):2186-2193.
Osborne HR, Quinlan JF, Allison GT. Hip abduction weakness in elite junior footballers is common but easy to correct quickly: a prospective sports team cohort based study. Sports Med Arthrosc Rehabil Ther Technol. 2012;4(1):1-8.
Distefano LJ, Blackburn JT, Marshall SW, Padua DA. Gluteal muscle activation during common therapeutic exercises. J Orthop Sports Phys Ther. 2009 Jul;39(7):532-40.
Grimaldi A, Fearon A. Gluteal tendinopathy: integrating pathomechanics and clinical features in its management. J Orthop Sports Phys Ther. 2015 Nov;45(11):910-22.
