פציעות ריקוד מה גורם להן? בדומה לפציעות ספורט עומס יתר ופעילות חוזרנית הם הגורמים העיקריים לפציעות מריקוד. הרקדנים והרקדניות מתחילים את הקריירה שלהם כבר בגיל 5 -7. ריקוד מקצועי מחייב יכולות פיזיות גבוהות ומגוונות כולל בין היתר כוח, ניתור, סיבולת לב ריאה, גמישות, קואורדינציה ושיווי משקל. הדרישות במחול איכותי מחייבות אותם לדחוף לשיפור היכולות הגופניות תוך ביצוע מאמצים חוזרים ותנועות חוזרניות. עומסים קיצוניים אלו מובילים ברוב המקרים לפציעות של שימוש יתר.
גורמים נוספים לפציעות ריקוד כוללים טכניקת ריקוד לקויה, אי הקפדה על זמני התאוששות ונזקי חבלה. במאמר הנוכחי "פציעות ריקוד מה גורם להן" נדון בנושא בהרחבה.
פציעות ריקוד מה גורם להן – רקע
העומסים האדירים המוטלים על חלקי הגוף השונים של רקדנים חושפים אותם לפציעות. הפציעות האופייניות לרקדנים כוללות:
- ספאזם ודלקות שרירים
- מתיחה או קרע של רקמות (קרע שריר, קרע רצועה וקרע מיניסקוס)
- דלקת של רקמות (דלקת בגידים, דלקת שרירים, דלקת בסחוסים)
- פריקות מפרקים
- שברים ועוד
קיים קושי להעביר עומסים בגוף במצב שבו הרגליים מצויות במצב של פתיחה (turn-out). הביומכניקה הלא טבעית של העברת העומסים אצל רקדנים חושפת את הרקמות לעומסים שאינן אמורות לשאת.
רקדנים נפצעים במפרקי הרגליים שלהם הרבה יותר (65 – 80%) מאשר בעמוד השדרה (10 – 17%) או בגפה העליונה (5 – 15%). ככול שהגיל של העוסקים במחול עולה כך גם עולה שיעור הפציעות. הסיכוי לפציעות חוזרות הוא גבוה ועל כן חשוב לנקוט כול צעד אפשרי על מנת לא להתחיל את מה שעלול להתברר כמעגל של פציעות.
פציעות ריקוד מה גורם להן? – פירוט
נכון שבשורה התחתונה עומס יתר הוא הגורם העיקרי לפציעות עקב מחול. יחד עם זאת ישנם שורה של גורמים נוספים אשר קיומם גורם להגעה מהירה יותר למצב של עומס יתר. כך למשל כאשר טכניקת הריקוד שלכם לוקה בחסר העומסים שנוצרים על המפרקים הרלוונטיים גבוהים הרבה יותר. להלן הגורמים לפציעות ריקוד:
- סוג המחול – סוגי מחול שונים יוצרים עוצמת עומסים שונה.
- יותר מידי קפיצות על משטחים קשים
- הימנעות מחימום או חימום לקוי לפני תחילת הריקוד
- חוסר הדרגתיות – דחיפת הגוף לשיפור מהר מידי וחזק מידי
- משך פרקי הזמן שבו מתאמנים ו/או מופיעים
- נתונים סביבתיים כגון הטמפרטורה בסטודיו או סוג המשטח שעליו רוקדים
- נעלי ריקוד או ביגוד שאינם מתאימים
- ליקויים גופניים כגון גמישות יתר, זוויות של מפרקים, כפות רגליים שטוחות או קשת גבוהה, חוסר איזון שרירי ועוד.
- פציעות קודמות שלא טופלו ושוקמו כראוי,
- חסרים תזונתיים או חוסר בשתייה
- טכניקות ריקוד לקויות כולל פתיחה (turn-out) לקויה, עבודה אינטנסיבית מידי עם פוינט (pointe) ועוד.
- התעלמות מכאב והמשך ריקוד עם כאבים
להלן סוגי פציעות שכיחות הנגרמות מריקוד:
1) דלקת בשריר ועווית שרירים
התכווצות שרירים עוויתית לא רצונית המתרחשת בעיקר בלילה מהווה תופעה שכיחה בקרב העוסקים במחול. גם נזק ודלקת שרירים מהווים תופעה שכיחה בקרב רקדנים. בשני המקרים הגורם הוא עומס יתר. כוראוגרפיה המדגישה תנועות צוואר אינטנסיביות או כוללת הרמות והקשתות חוזרניות וקיצוניות של עמוד השדרה המותני עלולה להוביל למצב של עומס יתר וספזם שרירי ו/או למתיחה של השריר בצוואר ולדלקת.
סימנים ותסמינים אופייניים
הסימנים והתסמינים עקב עווית ודלקת בשריר כוללים:
- כאב מקומי
- מגבלות תנועה
אבחון, טיפול, שיקום
האבחון של ספאזם שריר ו/או דלקת בשריר נעשה במרפאה. הטיפול בשריר הכואב יכלול:
- מנוחה
- חבישה
- אמצעים טכניים כגון אולטרה סאונד, לייזר רך וכיוצא בזה
- טכניקות טיפול ידניות כגון עיסוי רקמות עמוק, מתיחות ותרגילי חיזוק
במצבים קיצוניים נמליץ על טיפול תרופתי בכאב. יש לחזור לריקודים באופן הדרגתי ולהימנע מעומס יתר חוזר.
קרע רקמות מריקוד
קרע שריר, קרע רצועה או קרע גיד היא פציעה שכיחה בין רקדנים ורקדניות. העומסים הקיצוניים על השרירים, על הרצועות ועל הגידים במהלך הריקוד יכולים להגיע לרמות החורגות מהיכולת של הרקמות הללו לספוג ומכאן קצרה הדרך לקרע. מתיחות אינטנסיביות מידי, עומסים מצטברים לכדי נזקים או עומס קיצוני כגון ניתור עלולים להיות הסיבה לקרע רקמות. שרירים במצב של ספאזם, חוסר איזון באורך השרירים ו/או עייפות השרירים מעלים את הסיכון להתפתחות קרע.
סימנים ותסמינים
הסימנים והתסמינים עקב קרע שריר, קרע רצועה או קרע גיד כוללים:
- כאב מקומי
- אובדן תפקוד
- נפיחות
- שטף דם מקומי
אבחון, טיפול, שיקום
האבחון של קרע רקמות הוא קליני בעיקרו ונעשה במרפאה. אם קיים ספק ניתן לאשר או לשלול קיום של קרע ולהעריך את חומרתו באמצעות אולטרה סאונד אבחוני או MRI. הטיפול בקרע משתנה בהתאם לחומרתו קרע חלקי יכול להיות מטופל באמצעים שמרניים ובכלל זה מנוחה, חבישה, אמצעים טכניים כגון אולטרה סאונד, לייזר רך וכיוצא בזה וטכניקות טיפול ידניות כגון עיסוי רקמות עמוק, מתיחות ותרגילי חיזוק. במצבים קיצוניים נמליץ על טיפול תרופתי בכאב. קרע מלא של הרקמה מחייב טיפול כירורגי.
עקב העומס החריג שיוטל על אותם רקמות במהלך הריקוד יש חשיבות גדולה לבצע שיקום יסודי. קרע שאינו משוקם כראוי יהפוך במהרה לפציעה חוזרת. שיקום חייב להחזיר את החוזק, את היכולת האלסטית של הרקמה ואת יכולת האיזון ושיווי המשקל שלה.
2) דלקת בגיד מריקוד
דלקת בגיד הנגרמת אצל רקדנים ורקדניות היא תוצאה של חשיפת הגידים לעומסים קיצוניים או סביר יותר חשיפת הגידים לסדרת עומסים באופן חוזר ונשנה בלי לאפשר לגיד יכולת התאוששות. כך למשל שימוש אינטנסיבי בכפות הרגליים עלול לגרום לדלקת בגיד אכילס ובהרמת ידיים מעל גובה הראש ונפילות עלולים להוביל להתפתחות דלקת באחד הגידים המסובבים בכתף (Rotator Cuff Tendonitis) או לתסמונת הצביטה (Impingement syndrome).
הסימנים והתסמינים
הסימנים והתסמינים עקב דלקת בגיד יכללו:
- כאב מקומי
- פגיעה ביכולת התפקודית
- נפיחות מקומית
אבחון, טיפול ושיקום
גם האבחון של דלקת בגיד מתבצעת במרפאה. בדיקת אולטרה סאונד עשויה להועיל בזיהוי בצקת. רצוי לטפל בדלקת בגיד באמצעים שמרניים. יש להימנע מתנועות הגורמות לכאב ובמידת הצורך לתמוך או לחבוש את הגיד. שימוש באמצעים טכניים כגון אולטרה סאונד, לייזר רך וכיוצא בזה ושימוש בטכניקות טיפול ידניות כגון עיסוי רקמות עמוק, מתיחות, תרגילי חיזוק וכיוצא בזה עשויים להאיץ את ההחלמה. במצבים קיצוניים נמליץ על טיפול תרופתי בכאב. קרע מלא של הגיד מחייב טיפול כירורגי.
חשיבותו של השיקום נובע בעיקר מהעומס החריג שישוב ויוטל על הגידים השונים במהלך הריקוד. גיד דלקתי שאינו עובר תהליך שיקומי חשוף לפציעה חוזרת. במסגרת התהליך השיקומי חובה להחזיר היכולות המקוריות של הגיד ובכלל זה את טווחי התנועה, את החוזק ואת האלסטיות.
3) פציעות ריקוד – נקע של מפרקים
תפקידן של הרצועות לתמוך את המפרקים ולהעניק להם יציבות. נקע (sprain) קרסול למשל מתייחס לנזק הנגרם לרצועות. הנזק עלול להיות מתיחה, קרע חלקי או קרע מלא של הרצועות. הרצועות של מפרקי הברך והקרסול הן הרצועות החשופות ביותר לנקיעה אך גם חוליות עמוד השדרה חשופות לנקיעה. הגורם לפציעות אלו אצל העוסקים במחול הוא העומסים הנוצרים על מפרקים אלו בעודם מצויים מעבר למגבלות הפיזיולוגיות שלהם. כך למשל אובדן שיווי משקל לאחר נחיתה עם כף רגל מסובבת פנימה עלולה לגרום לנקיעה. ישנן שלוש דרגות חומרה לנקע. דרגה חומרה אחת משמעותה מתיחה בלבד, דרגת חומרה שתיים משמעותה קרע חלקי ואילו דרגה שלוש משמעותה קרע מלא. בקרסול
הסימנים והתסמינים
הסימנים והתסמינים עקב נקיעת ברך או קרסול ברמות חומרה אחת או שתיים יכללו:
- כאב מקומי
- פגיעה ביכולת התפקודית של המפרק
- נפיחות מקומית. ברמת חומרה שלושת התסמינים יהיו קשים יותר.
אבחון טיפול ושיקום
האבחון של נקע קרסול או ברך נעשה במרפאה. אם יש ספק בדיקת אולטרה סאונד ובדיקת MRI עשויים להועיל. גם במקרה של נקע ברמות חומרה אחד ושניים ננקוט צעדי ריפוי על פי העקרונות של R.I.C.E: מנוחה, חבישה והרמת הרגל. יש חשיבות בשימוש באמצעים כגון אולטרה סאונד ולייזר רך ושימוש בטכניקות טיפול ידניות כגון עיסוי רקמות עמוק, והנעות פסיביות ואקטיביות של המפרק על מנת להאיץ את ההחלמה. במצבים קיצוניים נמליץ על טיפול תרופתי בכאב. קרע מלא של הרצועה מחייב טיפול כירורגי.
אין להותיר נקיעה ללא שיקום. הרקדנים או הרקדניות השבים לזירת המחול לאחר פציעה חוזרים להעמיס באופן קיצוני את הרצועות. רצועה שלא שוקמה כראוי חשופה לפציעה חוזרת. במסגרת התהליך השיקומי חובה להחזיר היכולות המקוריות של הרצועה ובכלל זה את טווחי התנועה, את החוזק, את האלסטיות ואת יכולתה של הרצועה לתרום לשיווי המשקל.
4) פריקת מפרק מריקוד
משמעותה של פריקה (Dislocation) של מפרק היא למעשה שינוי חד במנח של עצם אחת ביחס לעצם אחרת. הגורם לרוב הוא כוח חיצוני הגורם לחבלה ברקמות כגון רצועות ומעטפת מפרקית אשר אוחזות את המפרק יחדיו. כך למשל נפילה ובלימה על כף יד מושטת לפנים עלולה לגרום בין היתר לפריקת מפרק הכתף.
הסימנים והתסמינים
הסימנים והתסמינים עקב פריקה של מפרק יכללו:
- עיוות של המפרק
- כאב חריף
- פגיעה מלאה ביכולת התפקודית של המפרק
- נפיחות מקומית
- שינויי בסימנים החיוניים (vital signs)
כמובן שאם לפריקה נלווים נזקים נוספים כגון שברים או פגיעה בעצבים ו/או בכלי דם מקומיים יתווספו סימנים ותסמינים נוספים כולל כאלה הנגרמים עקב בעיות בזרימת דם ו/או בנזק לעצבים כגון שינויים תחושתיים ואפילו שיתוק של האיבר.
אבחון טיפול ושיקום
אבחון של פריקת מפרק יתבצע במרפאה. במידת הצורך אמצעי הדמיה כולל רנטגן CT או MRI יכולים לאשר את האבחון. כדי למנוע תופעות לוואי קשות חשוב מאוד להימנע מהחזרת המפרק למקומו על ידי גורמים שאינם אמונים על כך. יש להפנות אדם עם פריקת מפרק לחדר מיון. לאחר החזרת המפרק למקומו יש לקבע את המפרק. לאחר הרגיעה הראשונית בכאב יש להתחיל בטיפול ובכלל זה מנוחה, לייזר רך ועוד.
אין לפסוח על שיקום לאחר פריקה. בלי שיקום הסיכויים לפריקה חוזרת הם וודאיים. פריקת מפרק פוגעת ברקמות התומכות והמייצבות כולל רצועות וקפסולה. פגיעה זאת מותירה את המפרק לא יציב ומועד לפריקות חוזרות. במסגרת התהליך השיקומי חובה להחזיר את טווחי התנועה של המפרק, את החוזק של הרקמות התומכות ואת היציבות של המפרק.
5) פציעות ריקוד – שברים
שבר (Fractures) הוא מצב של פגיעה בהמשכיות של העצם. הגורם העיקרי לשבר הוא ספיגת מכה או חבלה בעצם. כך למשל אובדן שיווי משקל ונפילה עלולים להוביל לשבר מסוג זה. עם זאת ישנם סוגים של שברים הנגרמים עקב עומסים חוזרים ונשנים על העצם ובכך גורמים להצטברות נזק איטית עד כדי גרימת שבר. דוגמה לכך הם שברי מאמץ השכיחים מאוד בקרב רקדנים ורקדניות.
הסימנים והתסמינים
הסימנים והתסמינים עקב שבר יכללו:
- כאב חריף
- פגיעה ביכולת התפקודית
- נפיחות מקומית
- אם יש שבר חמור עיוות של העצם
אבחון טיפול ושיקום
כאשר יש חשד לשבר יש לקבע את העצם ולהגיע לבית חולים. צילום רנטגן יכול לאשר את האבחון. בבית החולים יקבעו את השבר באמצעות גבס כזה או אחר או באמצעות קיבוע פנימי בהליך כירורגי. משך זמן הקיבוע יקבע בין היתר על סמך צילומי רנטגן. בשבועות הראשונים יש להקפיד גם על מנוחה לעצם הפגועה. יש חשיבות לשיקום לאחר שבר בעיקר עם הקיבוע כלל גם מפרק. השיקום צריך להחזיר את הכשירות התנועתית לגוף בכלל ולמפרק שקובע בפרט. לפני החזרה לסטודיו הרקדן או הרקדנית חייבים להיות עם טווחי תנועה תקינים ועם רקמות תומכות במצב חזק ויציב.
References:
Dander – Wikipedia https://en.wikipedia.org/wiki/Dander
The Truth About Dandruff – WebMD https://www.webmd.com/skin-problems-and-treatments/ss/slideshow-dandruff
Bedsores (pressure ulcers) – Symptoms and causes – Mayo Clinic https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/bed-sores/symptoms-causes/syc-20355893
Shah, Selina & Weiss, David & Burchette, Raoul. (2012). Injuries in Professional Modern Dancers Incidence, Risk Factors, and Management. Journal of dance medicine & science : official publication of the International Association for Dance Medicine & Science. 16. 17-25.
Lee L, Reid D, Cadwell J, Palmer P. INJURY INCIDENCE, DANCE EXPOSURE AND THE USE OF THE MOVEMENT COMPETENCY SCREEN (MCS) TO IDENTIFY VARIABLES ASSOCIATED WITH INJURY IN FULL-TIME PRE-PROFESSIONAL DANCERS. Int J Sports Phys Ther. 2017 Jun;12(3):352-370.
Russell JA. Preventing dance injuries: current perspectives. Open Access J Sports Med. 2013 Sep 30;4:199-210.
Jen Tarr, Helen Thomas. Good Pain, Bad Pain: Dancers, Injury, and Listening to the BodyDance Research, Volume 39 Issue 1, Page 53-71, ISSN 0264-2875 Available Online Aug 2020