פציעות ריקוד גורמים
פציעות ריקוד גורמים

פציעות ריקוד גורמים

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


פציעות ריקוד? גורמים אפשריים לכך כוללים בין היתר עומס יתר, טכניקת ריקוד ופעילות חוזרנית המאפיינים את אורח החיים של העוסקים במחול. מלבד העומסים הללו והפעילות החוזרנית ישנם גורמי סיכון נוספים להתפחות פגיעות גופניות מריקוד.

בדומה  לפציעות ספורט עומס יתר ופעילות חוזרנית הם הגורמים העיקריים לפציעות מריקוד. הרקדנים והרקדניות מתחילים את הקריירה שלהם כבר בגיל 5 -7. ריקוד מקצועי מחייב יכולות פיזיות גבוהות ומגוונות כולל בין היתר כוח, ניתור, סיבולת לב ריאה, גמישות, קואורדינציה ושיווי משקל. הדרישות במחול איכותי מחייבות אותם לדחוף לשיפור היכולות הגופניות תוך ביצוע מאמצים חוזרים ותנועות חוזרניות. עומסים קיצוניים אלו מובילים ברוב המקרים לפציעות של עומס יתר.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



פציעות ריקוד גורמים – רקע

נכון שבשורה התחתונה עומס יתר הוא הגורם העיקרי לפציעות עקב מחול. יחד עם זאת ישנם שורה של גורמים נוספים אשר קיומם גורם להגעה מהירה יותר למצב של עומס יתר. כך למשל כאשר טכניקת הריקוד שלכם לוקה בחסר העומסים שהיווצרו על המפרקים הרלוונטיים יהיו גבוהים הרבה יותר. להלן הגורמים לפציעות ריקוד:

  • סוג המחול – סוגי מחול שונים יוצרים עוצמת עומסים שונה.

  • יותר מידי קפיצות על משטחים קשים

  • הימנעות מחימום או חימום לקוי לפני תחילת הריקוד

  • חוסר הדרגתיות – דחיפת הגוף לשיפור מהר מידי וחזק מידי

  • משך פרקי הזמן שבו מתאמנים ו/או מופיעים

  • נתונים סביבתיים כגון הטמפרטורה בסטודיו או סוג המשטח שעליו רוקדים

  • נעלי ריקוד או ביגוד שאינם מתאימים

  • ליקויים גופניים כגון גמישות יתר, זוויות של מפרקים, כפות רגליים שטוחות או קשת גבוהה, חוסר איזון שרירי ועוד.

  • פציעות קודמות שלא טופלו ושוקמו כראוי,

  • חסרים תזונתיים או חוסר בשתייה

  • טכניקות ריקוד לקויות כולל פתיחה (turn-out) לקויה, עבודה אינטנסיבית מידי עם פוינט (pointe) ועוד.

  • התעלמות מכאב והמשך ריקוד עם כאבים

פציעות ריקוד שכיחות

פגיעות גופניות בגלל ריקודהפציעות האופייניות לרקדנים כוללות ספאזם ודלקות שרירים, קרעים של רקמות (שרירים, רצועות וקרע מיניסקוס), דלקות של רקמות ( גידים, שרירים, שחיקת סחוסים), פריקות מפרקים, שברים ועוד. קיים קושי להעביר עומסים בגוף במצב שבו הרגליים מצויות במצב של פתיחה (turn-out). הביומכניקה הלא טבעית של העברת העומסים אצל רקדנים חושפת את הרקמות לעומסים שאינן אמורות לשאת.

רקדנים נפצעים במפרקי הרגליים שלהם הרבה יותר (65-80%) מאשר בעמוד השדרה (10-17%) או בגפה העליונה (5-15%). ככול שהגיל של העוסקים במחול עולה כך גם עולה שיעור הפציעות . הסיכוי לפציעות חוזרות הוא גבוה ועל כן חשוב לנקוט כול צעד אפשרי על מנת לא להתחיל את מה שעלול להתברר כמעגל של פציעות: להלן סוגי פציעות שכיחות הנגרמות מריקוד:

דלקות וספזאם שרירים 

התכווצות שרירים עוויתית ו/או דלקות שרירים מהווים תופעה שכיחה בקרב העוסקים במחול. בשני המקרים הגורם הוא עומס יתר. כיווץ שרירים לא רצוני מתמשך של השריר הקורה בעיקר בלילה ו/או נזק לשריר שמוביל להתפתחות דלקת בשריר. כך למשל כוריוגרפיה המדגישה תנועות צוואר אינטנסיביות או כוללת הרמות וקיעורים עמוקים של עמוד השדרה המותני עלולים להוביל למצב של עומס יתר ולספזאם שרירי ו/או למתיחה של השריר בצוואר ולדלקת.

סימנים ותסמינים

הסימנים והתסמינים עקב ספזאם ודלקת בשריר כוללים: כאב מקומי ומגבלות תנועה.

אבחון, טיפול, שיקום

האבחון של ספאזם שריר ו/או דלקת בשריר נעשה במרפאה. הטיפול בשריר הכואב יכלול מנוחה, חבישה, אמצעים טכניים כגון אולטרה סאונד, לייזר רך וכיוצא בזה וטכניקות טיפול ידניות כגון עיסוי רקמות עמוק, מתיחות ותרגילי חיזוק. במצבים קיצוניים נמליץ על טיפול תרופתי בכאב. יש לחזור לריקודים באופן הדרגתי ולהימנע מעומס יתר חוזר.

קרע רקמות 

קרע שריר, קרע רצועה או קרע גיד היא פציעה שכיחה בין רקדנים ורקדניות. העומסים הקיצוניים על השרירים, על הרצועות ועל הגידים במהלך הריקוד יכולים להגיע לרמות החורגות מהיכולת של הרקמות הללו לספוג ומכאן קצרה הדרך לקרע. מתיחות אינטנסיביות מידי, עומסים מצטברים לכדי נזקים או עומס קיצוני כגון ניתור עלולים להיות הסיבה לקרע רקמות. שרירים במצב של ספזם, חוסר איזון באורך השרירים ו/או עייפות השרירים מעלים את הסיכון להתפתחות קרע.

סימנים ותסמינים

הסימנים והתסמינים עקב קרע שריר, קרע רצועה או קרע גיד כוללים: כאב מקומי, אובדן תפקוד, נפיחות, שטף דם מקומי.

אבחון, טיפול, שיקום

האבחון של קרע רקמות הוא קליני בעיקרו ונעשה במרפאה. במידה וקיים ספק ניתן לאשר או לשלול קיום של קרע ולהעריך את חומרתו באמצעות אולטרה סאונד אבחוני או MRI. הטיפול בקרע משתנה בהתאם לחומרתו קרע חלקי יכול להיות מטופל באמצעים שמרניים ובכלל זה מנוחה, חבישה, אמצעים טכניים כגון אולטרה סאונד, לייזר רך וכיוצא בזה וטכניקות טיפול ידניות כגון עיסוי רקמות עמוק, מתיחות ותרגילי חיזוק. במצבים קיצוניים נמליץ על טיפול תרופתי בכאב. קרע מלא של הרקמה מחייב טיפול כירורגי.

עקב העומס החריג שיוטל על אותם רקמות במהלך הריקוד יש חשיבות גדולה לבצע שיקום יסודי. קרע שאינו משוקם כראוי יהפוך במהרה לפציעה חוזרת. שיקום חייב להחזיר את החוזק, את היכולת האלסטית של הרקמה ואת יכולת האיזון ושיווי המשקל שלה.

דלקת בגיד

דלקת בגיד הנגרמת אצל רקדנים ורקדניות היא תוצאה של חשיפת הגידים לעומסים קיצוניים או סביר יותר חשיפת הגידים לסדרת עומסים באופן חוזר ונשנה מבלי לאפשר לגיד יכולת התאוששות. כך למשל שימוש אינטנסיבי בהרמת ידיים מעל גובה הראש ונפילות עלולים להוביל להתפתחות דלקת באחד הגידים המסובבים בכתף (Rotator Cuff Tendonitis) או לתסמונת הצביטה (Impingement syndrome).

הסימנים והתסמינים

הסימנים והתסמינים עקב דלקת בגיד יכללו כאב מקומי, פגיעה ביכולת התפקודית ונפיחות מקומית.

אבחון, טיפול ושיקום

גם האבחון של דלקת בגיד מתבצעת במרפאה. בדיקת אולטרה סאונד עשויה להועיל בזיהוי בצקת. רצוי לטפל בדלקת בגיד באמצעים שמרניים. יש להימנע מתנועות הגורמות לכאב ובמידת הצורך לתמוך או לחבוש את הגיד. שימוש באמצעים טכניים כגון אולטרה סאונד, לייזר רך וכיוצא בזה ושימוש בטכניקות טיפול ידניות כגון עיסוי רקמות עמוק, מתיחות, תרגילי חיזוק וכיוצא בזה עשויים להאיץ את ההחלמה. במצבים קיצוניים נמליץ על טיפול תרופתי בכאב. קרע מלא של הגיד מחייב טיפול כירורגי.

חשיבותו של השיקום נובע בעיקר מהעומס החריג שישוב ויוטל על הגידים השונים במהלך הריקוד. גיד דלקתי שאינו עובר תהליך שיקומי חשוף לפציעה חוזרת. במסגרת התהליך השיקומי חובה להחזיר היכולות המקוריות של הגיד ובכלל זה את טווחי התנועה, את החוזק ואת האלסטיות.

נקע מפרק

תפקידן של הרצועות לתמוך את המפרקים ולהעניק להם יציבות. נקע (sprain)  קרסול למשל מתייחס לנזק הנגרם לרצועות. הנזק עלול להיות מתיחה, קרע חלקי או קרע מלא של הרצועות. הרצועות של מפרקי הברך והקרסול הן הרצועות החשופות ביותר לנקיעה אך גם חוליות עמוד השדרה חשפות לנקיעה. הגורם לפציעות אלו אצל העוסקים במחול הוא העומסים הנוצרים על מפרקים אלו בעודם מצויים מעבר למגבלות הפיזיולוגיות שלהם. כך למשל אובדן שיווי משקל לאחר נחיתה עם כף רגל מסובבת פנימה עלולה לגרום לנקיעה. ישנן שלוש דרגות חומרה לנקע. דרגה חומרה אחת משמעותה מתיחה בלבד, דרגת חומרה שתיים משמעותה קרע חלקי ואילו דרגה שלוש משמעותה קרע מלא. בקרסול

הסימנים והתסמינים

הסימנים והתסמינים עקב נקיעת ברך או קרסול ברמות חומרה אחת או שתיים יכללו כאב מקומי, פגיעה ביכולת התפקודית של המפרק ונפיחות מקומית. ברמת חומרה שלוש התסמינים יהיו קשים יותר.

אבחון טיפול ושיקום

האבחון של נקע קרסול או ברך נעשה במרפאה. במידה ויש ספק בדיקת אולטרה סאונד ובדיקת MRI עשויים להועיל. גם במקרה של נקע ברמות חומרה אחד ושניים ננקוט צעדי ריפוי על פי העקרונות של R.I.C.E: מנוחה, חבישה והרמת הרגל. יש חשיבות בשימוש באמצעים כגון אולטרה סאונד ולייזר רך ושימוש בטכניקות טיפול ידניות כגון עיסוי רקמות עמוק, והנעות פסיביות ואקטיביות של המפרק על מנת להאיץ את ההחלמה. במצבים קיצוניים נמליץ על טיפול תרופתי בכאב. קרע מלא של הרצועה מחייב טיפול כירורגי.

אין להותיר נקיעה ללא שיקום. הרקדנים או הרקדניות השבים לזירת המחול לאחר פציעה חוזרים להעמיס באופן קיצוני את הרצועות. רצועה שלא שוקמה כראוי חשופה לפציעה חוזרת. במסגרת התהליך השיקומי חובה להחזיר היכולות המקוריות של הרצועה ובכלל זה את טווחי התנועה, את החוזק, את האלסטיות ואת יכולתה של הרצועה לתרום לשיווי המשקל.

פריקת מפרק

משמעותה של פריקה (Dislocation) של מפרק היא למעשה שינוי חד במנח של עצם אחת ביחס לעצם אחרת. הגורם לרוב הוא כוח חיצוני הגורם לחבלה ברקמות כגון רצועות ומעטפת מפרקית אשר אוחזות את המפרק יחדיו.

הסימנים והתסמינים

הסימנים והתסמינים עקב פריקה של מפרק יכללו עיוות של המפרק, כאב חריף, פגיעה מלאה ביכולת התפקודית של המפרק, נפיחות מקומית, שינויי בסימנים החיוניים (vital signs). כמובן שאם לפריקה נלווים נזקים נוספים כגון שברים או פגיעה בעצבים ו/או בכלי דם מקומיים יתווספו סימנים ותסמינים נוספים כולל כאלה הנגרמים עקב בעיות בזרימת דם ו/או בנזק לעצבים כגון שינויים תחושתיים ואפילו שיתוק של האיבר.

אבחון טיפול ושיקום

אבחון של פריקת מפרק יתבצע במרפאה. במידת הצורך אמצעי הדמיה כולל רנטגן CT או MRI יכולים לאשר את האבחון. כדי למנוע תופעות לוואי קשות חשוב מאוד להימנע מהחזרת המפרק למקומו על ידי גורמים שאינם אמונים על כך. יש להפנות אדם עם פריקת מפרק לחדר מיון. לאחר החזרת המפרק למקומו יש לקבע את המפרק. לאחר הרגיעה הראשונית בכאב יש להתחיל בטיפול ובכלל זה מנוחה, לייזר רך ועוד. 

אין לפסוח על שיקום לאחר פריקה. בלי שיקום הסיכויים לפריקה חוזרת הם וודאיים. פריקת מפרק פוגעת ברקמות התומכות והמייצבות כולל רצועות וקפסולה. פגיעה זאת מותירה את המפרק לא יציב ומועד לפריקות חוזרות. במסגרת התהליך השיקומי חובה להחזיר את טווחי התנועה של המפרק, את החוזק של הרקמות התומכות ואת היציבות של המפרק.

שבר של עצם

שבר (Fractures) הוא מצב של פגיעה בהמשכיות של העצם. הגורם העיקרי לשבר הוא ספיגת מכה או חבלה בעצם. כך למשל אובדן שיווי משקל ונפילה עלולים להוביל לשבר מסוג זה. עם זאת ישנם סוגים של שברים הנגרמים עקב עומסים חוזרים ונשנים על העצם ובכך גורמים להצטברות נזק איטית עד כדי גרימת שבר. דוגמא לכך הם שברי מאמץ השכיחים מאוד בקרב רקדנים ורקדניות.

הסימנים והתסמינים

הסימנים והתסמינים עקב שבר יכללו כאב חריף, פגיעה ביכולת התפקודית, נפיחות מקומית ובמידה ויש שבר חמור עיוות של העצם.

אבחון טיפול ושיקום

כאשר יש חשד לשבר יש לקבע את העצם ולהגיע לבית חולים. צילום רנטגן יכול לאשר את האבחון. בבית החולים יקבעו את השבר באמצעות גבס כזה או אחר או באמצעות קיבוע פנימי בהליך כירורגי. משך זמן הקיבוע יקבע בין היתר על סמך צילומי רנטגן. בשבועות הראשונים יש להקפיד גם על מנוחה לעצם הפגועה. יש חשיבות לשיקום לאחר שבר בעיקר עם הקיבוע כלל גם מפרק.

השיקום צריך להחזיר את הכשירות התנועתית לגוף בכלל ולמפרק שקובע בפרט. לפני החזרה לסטודיו הרקדן או הרקדנית חייבים להיות עם טווחי תנועה תקינים ועם רקמות תומכות במצב חזק ויציב.

המשיכו לקרוא אודות ריקוד ופציעות כף רגל, כמו גם אודות ריקוד ופציעות ירך וכמובן ריקוד ופציעות עמוד השדרה.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן