מתיחת שריר בחדר כושר: מה עושים? מתיחת שריר היא אחת הפציעות השכיחות ביותר בחדר הכושר, והיא מתרחשת כאשר סיבי השריר נמתחים מעבר לקיבולת שלהם או נקרעים. התופעה קורית לרוב בשל הרמת משקלים כבדים ללא חימום מתאים, ביצוע תנועות חדות ומתפרצות, או עבודה בטכניקה לקויה ועומס יתר (Overload).ברגע האמת, הפעולה הראשונה והחשובה ביותר היא עצירה מוחלטת של האימון. המשך עבודה על שריר פצוע, אפילו "כדי לסיים את הסט", עלול להחמיר את הקרע ולהאריך את זמן ההחלמה שבועות קדימה. מיד לאחר מכן, יש לפעול לפי פרוטוקול העזרה הראשונה הידוע בשם PRICE.
Protection :(הגנה): הגנה על האזור הפגוע מפני פגיעה נוספת. Rest (מנוחה): הפסקת כל פעילות המאמצת את השריר.Ice (קרח): קירור המקום באמצעות קרח עטוף במגבת (למשך 15-20 דקות, בכל כמה שעות) כדי להפחית נפיחות וכאב. Compression (לחץ): חבישה קלה של המקום בתחבושת אלסטית לצמצום שטפי דם פנימיים. Elevation (הגבהה): הרמת האיבר הפגוע מעל גובה הלב, במידת האפשר, לשיפור הניקוז הוורידי. בימים הראשונים יש להימנע מחימום המקום, מעיסויים אגרסיביים וממתיחות כוחניות. אם הכאב עז, מלווה בנפיחות חריגה, שינוי צבע (שטף דם כחול) או מגבלה קשה בתנועה, יש לפנות בהקדם לבדיקת רופא או כירופרקט לאבחון חומרת המתיחה.
מתיחת שריר בחדר כושר: מה עושים? – רקע
מה זה אומר מתיחת שריר בחדר כושר? מתיחת שריר בחדר כושר היא אחת הפציעות השכיחות בקרב מתאמנים, במיוחד כאשר מעלים עומס מהר מדי, מבצעים תנועה explosive ללא הכנה מספקת, חוזרים להתאמן אחרי הפסקה או מתאמנים בעייפות. המונח “מתיחה” מתאר מצב שבו סיבי השריר או אזור החיבור בין השריר לגיד עוברים עומס גבוה מיכולת הספיגה שלהם. לעיתים מדובר בגירוי קל בלבד, ולעיתים בקרע חלקי של סיבי השריר.
מתיחת שריר יכולה להופיע כמעט בכל אזור: ירך אחורית, ארבע־ראשי, תאומים, חזה, כתף, גב, בטן, מפשעה או זרוע. בחדר כושר היא נפוצה במיוחד בתרגילים כמו דדליפט, סקוואט, לחיצת חזה, ספרינטים, קפיצות, מכרעים, הרמות אולימפיות, מתח, מקבילים ותרגילי כוח מהירים.
שכיחות פציעות בחדר כושר ואימוני כוח
אימוני כוח נחשבים בטוחים יחסית כאשר הם מבוצעים בהדרגה ובטכניקה מתאימה, אך פציעות עדיין מתרחשות. סקירות על פציעות בענפי אימוני כוח מצאו ששיעור הפציעות נמוך יחסית לענפי מגע רבים, אך הפציעות אכן מופיעות בעיקר באזורים כמו כתף, גב תחתון, ברך, מרפק ושרירים גדולים המעורבים בהרמות כבדות (Keogh, 2017).
בסקירה על מרימי משקולות ופאוורליפטרים נמצא כי אזורי הפציעה השכיחים כוללים כתף, גב תחתון, ברך ואזורים נוספים בהתאם לסוג האימון והעומסים (Aasa, 2017). המשמעות היא שאימוני כוח אינם “מסוכנים” כשלעצמם, אך הם דורשים ניהול עומס, טכניקה, התאוששות והקשבה לסימני אזהרה.
מתיחה, קרע או כאבי שרירים רגילים?
לא כל כאב אחרי אימון הוא מתיחת שריר. כאבי שרירים מאוחרים, DOMS, מופיעים בדרך כלל 24 – 72 שעות אחרי אימון חדש או קשה, מורגשים כרגישות מפושטת, ומשתפרים בהדרגה. מתיחת שריר אמיתית מופיעה לרוב בזמן תנועה מסוימת, עם כאב חד יותר, תחושת משיכה, דקירה או “משהו נתפס”.
איך מבדילים בין כאב רגיל לפציעה?
כאב שרירים רגיל בדרך כלל סימטרי יותר, מפושט יותר, ומופיע אחרי אימון. מתיחה מופיעה לרוב ברגע מסוים: במהלך חזרה כבדה, שינוי כיוון, האצה, ירידה עמוקה מדי בתרגיל או כיווץ פתאומי. אם יש כאב חד, נפיחות, שטף דם, חולשה ברורה או קושי להשתמש באיבר – מתייחסים לזה כפציעה עד שיוכח אחרת.
דרגות מתיחת שריר
נהוג לחלק מתיחות שריר לדרגות חומרה. בדרגה קלה יש כאב מקומי ורגישות, אך הכוח והתנועה כמעט שמורים. בדרגה בינונית יש קרע חלקי, כאב משמעותי יותר, ירידה בכוח, ולעיתים נפיחות או קושי לבצע את התנועה. בדרגה חמורה יש קרע משמעותי או מלא, כאב חד, חולשה גדולה ולעיתים שינוי בצורה של השריר.
החלוקה הזו אינה תמיד מדויקת ללא בדיקה, אך היא עוזרת להבין למה חלק מהמתיחות משתפרות תוך ימים, ואחרות דורשות שבועות או חודשים. סקירות על פציעות שריר מדגישות שתהליך ההחלמה כולל שלב דלקתי, שלב תיקון ושלב בנייה מחדש של הרקמה, ולכן שיקום טוב צריך להתאים לשלב שבו נמצא השריר (Järvinen, 2005; Baoge, 2012).
מה לעשות מיד כשמרגישים מתיחת שריר?
הדבר הראשון הוא לעצור את התרגיל. לא “לבדוק עוד חזרה”, לא להמשיך עם משקל נמוך יותר ולא לנסות למתוח בכוח את השריר. המשך אימון על שריר שנפגע עלול להחמיר את הפציעה.
לאחר העצירה, כדאי להעריך את המצב: האם אפשר ללכת? האם יש חולשה? האם הכאב חד? האם יש נפיחות או שטף דם? האם הכאב הופיע עם צליל או תחושת קריעה? אם הכאב קל ומאפשר תנועה רגילה, ייתכן שמדובר במתיחה קלה. אם הכאב משמעותי, יש להפסיק את האימון ולהיבדק לפי הצורך.
PEACE & LOVE במקום רק קרח ומנוחה
בעבר המליצו בעיקר על RICE: מנוחה, קרח, לחץ והרמה. כיום הגישה עדכנית יותר ומדברת על PEACE & LOVE: הגנה זמנית, הרמה, הימנעות מהעמסה מזיקה, לחץ, חינוך, ובהמשך עומס הדרגתי, אופטימיות, זרימת דם ותרגול (Dubois, 2020). כלומר, לא רק לנוח ולקרר, אלא להגן על השריר בתחילה ואז להחזיר עומס בצורה חכמה.
האם לשים קרח על מתיחת שריר?
קרח יכול להקל כאב בטווח הקצר, במיוחד בשעות הראשונות. הוא אינו “מרפא” את השריר, אבל יכול להפחית תחושת כאב ולאפשר מנוחה נוחה יותר. אם משתמשים בקור, עושים זאת לזמן קצר, עם מגבת בין הקרח לעור, ולא עד חוסר תחושה קיצוני.
עם זאת, אין צורך להפוך קרח לטיפול המרכזי. ההחלמה תלויה בעיקר בניהול עומסים, החזרת תנועה, שיקום כוח והתקדמות מדורגת. שימוש מוגזם בקור, במיוחד אם הוא גורם להימנעות מתנועה במשך ימים, אינו בהכרח מועיל.
האם למתוח את השריר מיד?
ברוב המקרים, לא. מתיחה חזקה מיד אחרי פציעה עלולה להחמיר את הגירוי או להגדיל את הקרע הקטן. בשלב הראשון עדיף תנועה עדינה בטווח נוח, בלי להגיע לכאב חד. מתיחות יכולות להשתלב בהמשך, אך רק כאשר הכאב נרגע והשריר מסוגל לקבל עומס.
מה כן לעשות במקום מתיחה חזקה?
בימים הראשונים אפשר לבצע תנועות קלות ללא עומס, הליכה קצרה אם מדובר ברגל, נשימה רגועה, חימום עדין לאחר השלב החריף אם זה מקל, והפעלה איזומטרית קלה לפי סבילות. המטרה היא לשמור על תנועה וזרימת דם בלי לאתגר את הרקמה מוקדם מדי.
מתי צריך להיבדק אחרי מתיחת שריר?
יש לפנות לבדיקה מקצועית אם יש כאב חזק, שטף דם משמעותי, נפיחות, תחושת קריעה, חולשה ברורה, קושי ללכת, צליעה, כאב שאינו משתפר תוך כמה ימים, או כאב שחוזר בכל ניסיון לחזור להתאמן. גם פציעה באזור החזה, המפשעה, הירך האחורית או התאומים יכולה לדרוש הערכה, במיוחד אם היא מגבילה תפקוד.
סימני אזהרה שלא מתעלמים מהם
אם יש כאב חד מאוד, עיוות נראה לעין, חוסר יכולת להפעיל את השריר, נפיחות מהירה, חוסר תחושה, כאב לאחר חבלה משמעותית או חשד לקרע מלא – לא ממשיכים טיפול עצמי. במקרים כאלה חשוב להיבדק כדי לשלול קרע גדול, פגיעה בגיד או בעיה אחרת.
שלב 1 בשיקום: הגנה והרגעת הכאב
בשלב הראשון, בדרך כלל בימים הראשונים, המטרה היא להפחית כאב ולמנוע החמרה. זה לא אומר שכיבה מוחלטת. זה אומר להימנע זמנית מתנועות שמעלות כאב חד: סקוואטים עמוקים אחרי מתיחת מפשעה, דדליפט אחרי מתיחת המסטרינג, לחיצות אחרי מתיחת חזה, או ספרינטים אחרי מתיחת תאומים.
בשלב זה אפשר לשלב תנועה קלה, הליכה, תרגילי טווח עדינים והפעלה איזומטרית קלה. סקירה על טיפול בפציעות שריר מדגישה שהחזרה לתפקוד צריכה להיות הדרגתית ושמנוחה מוחלטת ממושכת אינה פתרון מיטבי ברוב הפציעות (Baoge, 2012).
שלב 2: החזרת טווח תנועה
כאשר הכאב החריף יורד, מתחילים להחזיר טווח תנועה. זה נעשה בצורה רגועה, בלי “לנצח” את הכאב. אם מדובר במתיחת ירך אחורית, מתחילים בתנועות ירך וברך עדינות. אם מדובר בשריר חזה, מחזירים בהדרגה פתיחת כתף וטווח לחיצה. אם מדובר בגב או מפשעה, עובדים על תנועות אגן, ירך וגב בטווח סביר.
איך יודעים שהשלב מתקדם נכון?
סימנים טובים הם פחות כאב במנוחה, פחות רגישות במישוש, טווח תנועה שמתרחב, הליכה טובה יותר ויכולת לבצע פעולות יומיומיות ללא החמרה. אם כל ניסיון לזוז מחזיר כאב חד, צריך להאט ולהיבדק.
שלב 3: הפעלה איזומטרית וחיזוק קל
אחרי שהשריר מסוגל לנוע, מתחילים להפעיל אותו נגד התנגדות קלה. איזומטריה היא כיווץ ללא תנועה, והיא יכולה להיות דרך בטוחה יחסית להתחיל. למשל, לחיצה קלה של העקב לרצפה לאחר מתיחת ירך אחורית, לחיצה קלה של היד לקיר לאחר מתיחת חזה, או כיווץ עדין של התאומים בעמידה נתמכת.
המטרה היא להחזיר קשר עצבי־שרירי, להפחית פחד מתנועה ולבנות סבילות ראשונית. לא עובדים עד כשל, לא בודקים כוח מקסימלי ולא מבצעים חזרות מהירות.
שלב 4: חיזוק הדרגתי וחזרה לתרגילים
בשלב הבא עוברים לתרגילים דינמיים קלים: טווח חלקי, משקל נמוך, קצב מבוקר וחזרות שמרגישות בטוחות. לדוגמה, אחרי מתיחת המסטרינג אפשר להתחיל בגשר ישבן, hip hinge קל, leg curl קל או Romanian deadlift עם משקל נמוך. אחרי מתיחת חזה אפשר להתחיל בלחיצות קלות בטווח מצומצם, שכיבות סמיכה מוגבהות או גומיות.
סקירה על פציעות שריר בגפה תחתונה מתארת שיקום בשלבים, שבו עוברים בהדרגה מתנועה והפעלה קלה לחיזוק, שליטה עצבית־שרירית וחזרה ספציפית לספורט או לאימון (Palermi, 2021). זהו עיקרון חשוב גם לחדר כושר: חוזרים לתרגיל עצמו, אבל בגרסה קלה, מבוקרת ומדורגת.
שלב 5: חזרה לעומס, מהירות וטווח מלא
השלב המסוכן ביותר הוא השלב שבו הכאב ירד, אבל השריר עדיין לא חזר ליכולת מלאה. מתאמנים רבים חוזרים מהר מדי למשקל הקודם ומגלים שהכאב חוזר. לכן ההתקדמות צריכה לכלול שלושה מרכיבים: טווח מלא, עומס עולה ומהירות עולה.
דוגמה לחזרה לדדליפט אחרי מתיחת ירך אחורית
מתחילים ב־hip hinge ללא משקל, עוברים ל־Romanian deadlift קל, מוסיפים טווח בהדרגה, ואז מוסיפים עומס. רק לאחר מכן חוזרים לדדליפט מלא. אם הכאב חוזר בזמן התרגיל או למחרת, מורידים עומס. לא קופצים ממשקל קל למשקל שיא בשבוע אחד.
מתי אפשר לחזור להתאמן רגיל?
החזרה אינה לפי מספר ימים בלבד. היא לפי קריטריונים. אפשר להתקדם כאשר אין כאב במנוחה, טווח התנועה כמעט מלא, הכוח קרוב לצד השני, התרגילים הקלים אינם מחמירים כאב, והשריר מגיב טוב גם ביום שאחרי. החלטות חזרה לפעילות צריכות להיות רב־גורמיות, ולא מבוססות רק על תחושת “עבר לי” (Ardern, 2016).
בפציעות מסוימות, במיוחד ירך אחורית, מומלץ לשים לב במיוחד ליכולת לבצע תנועה מהירה, האצה, האטה או תרגיל שמדמה את האימון המקורי. מחקרי קונצנזוס על חזרה מפציעות המסטרינג מדגישים חשיבות של כוח, גמישות, תפקוד ויכולת ביצוע ספציפית לפני חזרה מלאה (Zambaldi, 2017).
האם מותר להתאמן על אזורים אחרים?
ברוב המקרים כן, אבל בזהירות. אם מתחת שריר ברגל, אפשר לעיתים לאמן פלג גוף עליון, כל עוד אין כאב ואין צורך לייצב בכוח את האזור הפצוע. אם מתחת שריר חזה או כתף, אפשר לעיתים לאמן רגליים, אך יש להימנע מתרגילים שדורשים אחיזה חזקה, ייצוב כואב או לחץ על האזור.
כלל חשוב בחדר כושר
האימון החלופי לא אמור “לעקוף” את הכאב. אם תרגיל אחר גורם לכאב באזור הפצוע, משנים אותו או מפסיקים. מטרת האימון בתקופת שיקום היא לשמור על כושר, לא להוכיח שאפשר להתעלם מהפציעה.
גורמי סיכון למתיחת שריר בחדר כושר
גורמי הסיכון המרכזיים כוללים חימום לא מתאים, קפיצה מהירה מדי במשקל, נפח אימון גבוה, טכניקה לא יציבה, עייפות, חוסר שינה, חזרה מהירה אחרי הפסקה, חוסר התאוששות, טווח תנועה לא מוכן, פציעה קודמת וחוסר איזון בין כוח לגמישות תפקודית.
פציעה קודמת היא גורם סיכון חשוב במיוחד. סקירות על פציעות שריר חוזרות מדגישות כי חזרה מוקדמת מדי וחוסר שיקום מלא מעלים סיכון לפציעה חוזרת (Palermi, 2023). לכן השאלה אינה רק “מתי הכאב ירד?”, אלא “האם השריר חזר לעמוד בעומס שבו אני מתאמן?”.
חימום נכון לפני אימון כוח
חימום טוב אינו רק חמש דקות הליכון. הוא צריך להכין את הגוף לתרגיל הספציפי. לפני סקוואט, למשל, כדאי לבצע תנועה למפרקי ירך, ברך וקרסול, סטים קלים של סקוואט ועלייה הדרגתית במשקל. לפני לחיצת חזה, כדאי לבצע תנועת כתף, גב עליון וסטים קלים של לחיצה.
חימום הדרגתי במקום מתיחות סטטיות ארוכות
מתיחות סטטיות ארוכות לפני הרמות כבדות אינן תמיד הבחירה הטובה ביותר. עדיף חימום דינמי, סטים קלים, תרגול טכניקה והעלאת עומס הדרגתית. אם יש אזור “רגיש”, אפשר לתת לו הכנה ספציפית עם תרגילים קלים לפני העבודה הכבדה.
מניעה: איך מפחיתים סיכון למתיחות שריר?
המפתח הוא התקדמות הדרגתית. מעלים עומס, נפח או עצימות בצורה מדורגת, ולא משנים הכול בבת אחת. אם מוסיפים משקל, לא מוסיפים באותו שבוע גם הרבה סטים, טווח חדש, טכניקה חדשה ואימון נוסף. הגוף מסתגל לעומס, אבל הוא צריך זמן.
בפציעות המסטרינג, למשל, סקירה ומטא־אנליזה מצאה שתוכניות הכוללות Nordic hamstring exercise יכולות להפחית משמעותית את שיעור פציעות המסטרינג בספורטאים (van Dyk, 2019). בחדר כושר, העיקרון הרחב הוא חשוב: חיזוק אקסצנטרי מדורג, חיזוק בטווחים שונים והכנה לעומסים אמיתיים מפחיתים סיכון.
כירופרקטיקה ומתיחת שריר: איך היא יכולה להועיל?
כירופרקטיקה יכולה להועיל במתיחות שריר כאשר היא משתלבת באבחון שריר־שלד, ניהול עומסים ושיקום. כירופרקט מיומן יכול לבדוק האם הכאב הוא באמת מתיחת שריר, או שמדובר בגיד, מפרק, עצב, גב תחתון, ירך, כתף או בעיה אחרת שמחקה מתיחה.
טיפול כירופרקטי עשוי לכלול טיפול ידני, מוביליזציה, עבודה על רקמות רכות, שיפור טווחי תנועה, הדרכה לתרגילים, תיקון עומסים וחזרה הדרגתית לחדר כושר. סקירה עדכנית מציינת שכירופרקטיקה עוסקת בעיקר בהפרעות שריר־שלד, וכי טיפול ידני יכול להשתלב בהנחיות שמרניות כאשר הוא מותאם למטופל ולמצב (Trager, 2024).
כירופרקטיקה אינה מחליפה שיקום פעיל
חשוב להדגיש שטיפול ידני בלבד אינו מספיק. אם השריר נפגע בגלל עומס, טכניקה, חולשה, עייפות או חזרה מהירה מדי – צריך לשקם את היכולת של השריר לשאת עומס. כירופרקטיקה טובה אמורה לעזור להפחית כאב, לשפר תנועה ולהדריך חזרה בטוחה, אבל לא ליצור תלות בטיפול פסיבי.
טעויות נפוצות אחרי מתיחת שריר
טעות ראשונה היא להמשיך להתאמן “על חם”. טעות שנייה היא למתוח חזק מיד אחרי הפציעה. טעות שלישית היא לנוח שבועיים ואז לחזור ישר לאותו משקל. טעות רביעית היא להתייחס לכאב שנעלם כסימן שהרקמה מוכנה לעומס מלא. טעות חמישית היא להתעלם מפציעות חוזרות באותו אזור.
למה הכאב נעלם לפני שהשריר מוכן?
כאב הוא מדד חשוב, אבל לא מושלם. שריר יכול להפסיק לכאוב בפעילות יומיומית ועדיין להיות חלש או רגיש בעומס גבוה. לכן חזרה לאימון צריכה לכלול בדיקת כוח, טווח, שליטה ותפקוד, ולא רק שאלה אם כואב בזמן מנוחה.
דוגמה לתוכנית חזרה כללית
בשלב הראשון: מנוחה יחסית, תנועה עדינה והפחתת עומס.
בשלב השני: טווח תנועה, הפעלה איזומטרית ופעילות קלה.
בשלב השלישי: חיזוק קל, תרגילים בטווח חלקי ועומס נמוך.
בשלב הרביעי: חזרה לתרגיל המקורי במשקל נמוך, קצב מבוקר ונפח קטן.
בשלב החמישי: עלייה הדרגתית במשקל, טווח ומהירות עד חזרה מלאה.
זו אינה תוכנית אישית, אלא מסגרת. מתיחת תאומים, מתיחת חזה ומתיחת ירך אחורית אינן משתקמות בדיוק באותה צורה. אם יש ספק, עדיף להיבדק.
סיכום: מתיחת שריר בחדר כושר – מה עושים?
מתיחת שריר בחדר כושר דורשת תגובה חכמה: לעצור מיד, לא להמשיך לבדוק את השריר, להימנע ממתיחה אגרסיבית, להגן על האזור בשלב הראשון ולהתחיל חזרה הדרגתית לתנועה ולעומס. קרח יכול לעזור לכאב, אך הוא אינו הטיפול המרכזי. השיקום החשוב באמת כולל תנועה, חיזוק, עומס מדורג וחזרה מבוקרת לתרגילים.
פציעות שריר נוטות לחזור כאשר חוזרים מהר מדי או מסתפקים במנוחה בלבד. לכן המטרה אינה רק “שיעבור הכאב”, אלא להחזיר את השריר ליכולת שהוא צריך בחדר כושר. כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מתוכנית שמרנית: אבחון, טיפול ידני, שיפור תנועה, הדרכה לתרגילים וניהול עומסים. כאשר יש כאב חזק, חולשה, שטף דם, נפיחות או חשד לקרע משמעותי – חשוב לפנות לבדיקה מקצועית לפני חזרה לאימון.
References:
Aasa, U., Svartholm, I., Andersson, F., & Berglund, L. (2017). Injuries among weightlifters and powerlifters: A systematic review. British Journal of Sports Medicine, 51(4), 211-219. https://doi.org/10.1136/bjsports-2016-096037.
Ardern, C. L., Glasgow, P., Schneiders, A., Witvrouw, E., Clarsen, B., Cools, A., Gojanovic, B., Griffin, S., Khan, K. M., Moksnes, H., Mutch, S. A., Phillips, N., Reurink, G., Sadler, R., Silbernagel, K. G., Thorborg, K., Wangensteen, A., Wilk, K. E., & Bizzini, M. (2016). 2016 consensus statement on return to sport from the First World Congress in Sports Physical Therapy, Bern. British Journal of Sports Medicine, 50(14), 853-864. https://doi.org/10.1136/bjsports-2016-096278.
Baoge, L., Van Den Steen, E., Rimbaut, S., Philips, N., Witvrouw, E., Almqvist, K. F., Vanderstraeten, G., & Vanden Bossche, L. C. (2012). Treatment of skeletal muscle injury: A review. ISRN Orthopedics, 2012, 689012. https://doi.org/10.5402/2012/689012.
Dubois, B., & Esculier, J.-F. (2020). Soft-tissue injuries simply need PEACE and LOVE. British Journal of Sports Medicine, 54(2), 72-73. https://doi.org/10.1136/bjsports-2019-101253.
Järvinen, T. A. H., Järvinen, T. L. N., Kääriäinen, M., Kalimo, H., & Järvinen, M. (2005). Muscle injuries: Biology and treatment. The American Journal of Sports Medicine, 33(5), 745-764. https://doi.org/10.1177/0363546505274714.
Keogh, J. W. L., & Winwood, P. W. (2017). The epidemiology of injuries across the weight-training sports. Sports Medicine, 47(3), 479-501. https://doi.org/10.1007/s40279-016-0575-0.
Palermi, S., Massa, B., Vecchiato, M., Mazza, F., De Blasiis, P., Romano, A. M., Di Salvatore, M. G., D’Angelo, G., Tarantino, D., & Ruosi, C. (2021). Indirect structural muscle injuries of lower limb: Rehabilitation and therapeutic exercise. Journal of Functional Morphology and Kinesiology, 6(3), 75. https://doi.org/10.3390/jfmk6030075.
Palermi, S., Massa, B., Vecchiato, M., Mazza, F., De Blasiis, P., Romano, A. M., Di Salvatore, M. G., D’Angelo, G., Tarantino, D., & Ruosi, C. (2023). Managing lower limb muscle reinjuries in athletes: A narrative review. Journal of Functional Morphology and Kinesiology, 8(4), 155. https://doi.org/10.3390/jfmk8040155.
Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13195668.
Zambaldi, M., Beasley, I., & Rushton, A. (2017). Return to play criteria after hamstring muscle injury in professional football: A Delphi consensus study. British Journal of Sports Medicine, 51(16), 1221-1226. https://doi.org/10.1136/bjsports-2016-097131.