פעילות גופנית במהלך ההריון: היתרונות, ההמלצות ואמצעי הזהירות מפורטים במאמר הנוכחי. תקופת ההיריון היא אחד הפרקים המרגשים והמאתגרים ביותר בחיי האישה. בעבר, הגישה המסורתית נטתה להתייחס להיריון כאל מצב רפואי עדין הדורש מנוחה מוחלטת והפחתה דרמטית בכל מאמץ גופני. נשים הרות רבות חששו כי פעילות אירובית או אימוני כוח עלולים לסכן את העובר. אולם, בעשורים האחרונים חלה מהפכה תפיסתית דרמטית בעולם הרפואה, והמחקר המדעי המודרני מנפץ את מיתוס ה"מנוחה המוחלטת" לחלוטין.
כיום, ארגוני הבריאות המובילים בעולם, ובראשם הקולג' האמריקאי לרופאי נשים ומיילדות (ACOG), מדגישים כי פעילות גופנית מותאמת אינה רק בטוחה, אלא מהווה עמוד תווך קריטי לשמירה על בריאות האם והעובר. התנועה במהלך ההיריון מסייעת לגוף להתמודד עם העומס המכני הגובר, משפרת את האנרגיה ומפחיתה משמעותית סיבוכים שכיחים כמו סוכרת היריון ורעלת היריון.
עם זאת, היריון אינו הזמן לשבירת שיאי כושר אישיים. השינויים הפיזיולוגיים והורמונליים בגוף דורשים גישה חכמה, קשובה ומותאמת אישית. במדריך זה נסקור את היתרונות הבריאותיים העצומים של הכושר בהיריון, נציג המלצות מעשיות ועדכניות לפי טרימסטרים, ונפרט את אמצעי הזהירות ונורות האזהרה שמחייבים עצירה מיידית של הפעילות. המטרה היא להעניק לך את הידע והביטחון ליהנות מהיריון בריא, פעיל ובטוח.
פעילות גופנית במהלך ההריון: היתרונות, ההמלצות ואמצעי הזהירות – רקע
תקופת ההיריון היא אחד הפרקים המרתקים, המרגשים והמאתגרים ביותר בחייה של אישה, תקופה המלווה בשינויים פיזיולוגיים, הורמונליים ונפשיים מרחיקי לכת. בעבר, הגישה המסורתית נטתה להתייחס להיריון כאל מצב רפואי עדין הדורש מנוחה מוחלטת והפחתה דרמטית בכל מאמץ גופני. נשים הרות רבות חונכו להאמין כי הרמת משקולות, ריצה או אפילו פעילות אירובית מתונה עלולות לסכן את העובר או להוביל ללידה מוקדמת. אולם, בעשורים האחרונים חלה מהפכה תפיסתית דרמטית בעולם הרפואה והספורט, והמחקר המדע המודרני מנפץ את מיתוס ה"מנוחה המוחלטת" לחלוטין.
המלצות ארגוני הבריאות
כיום, ארגוני הבריאות המובילים בעולם, ובראשם הקולג' האמריקאי לרופאי נשים ומיילדות (ACOG), מדגישים כי פעילות גופנית מותאמת אינה רק בטוחה, אלא מהווה עמוד תווך קריטי לשמירה על בריאות האם והעובר גם יחד. התנועה במהלך ההיריון מסייעת לגוף להתמודד עם העומס המכני הגובר על השלד, משפרת את מצב הרוח והאנרגיה, ומפחיתה משמעותית את הסיכון לסיבוכי היריון שכיחים ומסוכנים, כגון סוכרת היריון ורעלת היריון. יתרה מכך, נשים השומרות על שגרת אימונים חוות לרוב לידות קלות וקצרות יותר, והתאוששות מהירה פי כמה בשבועות שלאחר הלידה.
לא למשטרי אימונים קיצוניים
עם זאת, היריון אינו הזמן לנסות לשבור שיאים אישיים או להתחיל משטרי אימונים קיצוניים ולא מבוקרים. הגוף העובר שינויים – החל מהפרשת הורמון הrelaxin המגמיש את המפרקים ומעלה את הסיכון לפציעות, ועד להסטת מרכז הכובד של הגוף המשנה את היציבה והשיווי משקל – דורש גישה חכמה, קשובה ומותאמת אישית. כל טרימסטר מביא עמו אתגרים ייחודיים והנחיות ספציפיות שיש לפעול לפיהן כדי להבטיח את שלומו של העובר המתפתח.
במדריך מקיף זה נצלול לעומק המדע שמאחורי הכושר בהיריון. נסקור את היתרונות הבריאותיים העצומים שהתנועה מעניקה לאם ולילד, נציג את ההמלצות המעשיות והעדכניות ביותר לגבי סוגי האימונים המומלצים ותדירותם, ונפרט את אמצעי הזהירות ונורות האזהרה האדומות שמחייבות עצירה מיידית של הפעילות. המטרה היא להעניק לך את הידע והביטחון לנוע, להתחזק וליהנות מהיריון בריא, פעיל ובטוח.
היתרונות של פעילות גופנית במהלך ההריון
פעילות גופנית בהריון, ובכפוף לכך שאין מניעה בריאותית היא רוויית יתרונות לאישה ולעובר. האישה ההריונית שמקפידה על פעילות גופנית משפרת את בריאות. בין יתר היתרונות נציין:
מניעת סיבוכים מטבוליים ואיזון לחץ הדם
עבור האם, אחד היתרונות המרכזיים של תנועה קבועה הוא ויסות מטבולי ומניעת סיבוכי היריון מסוכנים. הפעילות הגופנית מגבירה את רגישות התאים לאינסולין, ובכך מפחיתה בשיעור דרמטי של עשרות אחוזים את הסיכון לפתח סוכרת היריון. במקביל, פעילות אירובית מתונה משפרת את תפקוד כלי הדם ואת זרימת הדם הכללית, דבר המסייע באיזון לחצי הדם ומוריד את הסיכון להתפתחות רעלת היריון (Preeclampsia).
תמיכה מכנית בשלד והקלה על מערכת העיכול
במישור המכני, חיזוק שרירי הליבה, רצפת האגן והגב עוזר לאם להתמודד עם הסטת מרכז הכובד והעומס הגובר על השלד. נשים פעילות סובלות משמעותית פחות מכאבי גב תחתון, כאבי אגן (סימפיזיוליזיס) ומתפיסות שרירים בשוקיים. בנוסף, התנועה ממריצה את מערכת העיכול ומפחיתה תופעות לוואי שכיחות ומציקות כמו עצירות, נפיחות והצטברות נוזלים (בצקות) בגפיים התחתונות.
חוסן מנטלי והכנת הגוף ל"מרתון" של הלידה
בפן הנפשי, השינויים ההורמונליים בהיריון עלולים לייצר תנודות חדות במצב הרוח, חרדות ודיכאון. אימון גופני מעודד הפרשת אנדורפינים וסרוטונין, המשפרים את איכות השינה, מפחיתים עייפות כרונית ומעניקים תחושת חיוניות ושליטה על הגוף המשתנה. יתרה מכך, נשים השומרות על שגרת אימונים מגיעות ללידה עם סיבולת לב-ריאה גבוהה יותר וחוסן שרירי – נתון קריטי בהתחשב בכך שלידה פעילה דורשת מאמץ גופני הדומה לריצת מרתון. מחקרים מראים כי אצל נשים פעילות ישנה ירידה בשיעור הניתוחים הקיסריים ובצורך בהתערבויות מכשירניות, לצד התאוששות מהירה וקלה יותר של הגוף בשלב משכב הלידה.
השפעות אפיגנטיות ופיתוח מערכות העובר ברחם
היתרונות עבור הילד (העובר) מרתקים לא פחות. פעילות גופנית של האם משפרת את זרימת הדם ואת אספקת החמצן והחומרים המזינים דרך השילייה. מחקרים עדכניים בתחום האפיגנטיקה מראים כי תינוקות שנולדו לאאימהות שהתאמנו בהיריון נוטים להיוולד במשקל תקין ומאוזן יותר, עם אחוז שומן נמוך יותר, מה שמפחית את הסיכון שלהם לסבול מהשמנת יתר או ממחלות מטבוליות בהמשך חייהם. בנוסף, נמצא כי פעילות אירובית במהלך ההיריון משפיעה לטובה על התפתחות המערכת הנוירולוגית של העובר, ותורמת לשיפור מדדי הבשלות של מערכת העצבים המרכזית ותפקוד הלב של התינוק כבר ברחם. התנועה היא, אם כן, המתנה הבריאותית הראשונה והטובה ביותר שאישה יכולה להעניק לילדה.
ההמלצות המעשיות לפי טרימסטרים (כמה ואיך להתאמן בכל שלב)?
הנחיות כלליות: המינון השבועי המומלץ
לפי ארגוני הבריאות המובילים, היעד המרכזי הוא צבירת 150 דקות של פעילות אירובית בעצימות בינונית בשבוע [Bull, F. C., et al. (2020)]. ניתן לחלק זאת ל-30 דקות ביום, לאורך 5 ימים. מדד מצוין לעצימות הוא "מבחן הדיבור": עליך להיות מסוגלת לדבר במהלך האימון, אך לא לשיר. לצד זאת, מומלץ לשלב אימוני התנגדות (משקולות או משקל גוף) פעמיים בשבוע.
טרימסטר ראשון (שבועות 1 – 13): הקשבה לגוף ובניית בסיס
הטרימסטר הראשון מאופיין בשינויים הורמונליים חדים, שלעיתים קרובות מביאים עמם עייפות קיצונית, בחילות וסחרחורות.
איך להתאמן: אם התאמנת לפני ההיריון, את יכולה להמשיך בשגרה שלך, אך תוך הפחתת עצימות במידת הצורך. אם לא התאמנת בעבר, זהו זמן מצוין להתחיל בהדרגה.
דגשים מעשיים: התמקדו בהליכות, שחייה, פילאטיס או יוגה. החלק החשוב ביותר בשלב זה הוא מניעת התחממות יתר של הגוף (היפרתרמיה) – הקפידו להתאמן בסביבה ממוזגת ולשתות הרבה מים. אם את חווה עייפות חריפה, אל תילחמי בגוף; העניקי לו מנוחה.
טרימסטר שני (שבועות 14 – 27): תור הזהב של האימונים
עבור נשים רבות, זהו השלב הנעים ביותר. הבחילות והעייפות חולפות לרוב, והבטן עדיין אינה גדולה מדי. עם זאת, הרחם הגדל משנה את מרכז הכובד של הגוף, והורמון הרלקסין מתחיל להגמיש את הרצועות והמפרקים.
איך להתאמן: זהו הזמן הטוב ביותר לחיזוק שרירים ושיפור סיבולת לב-ריאה.
דגשים מעשיים: משבוע 16, יש להימנע לחלוטין מתרגילים בשכיבה ממושכת על הגב (כמו כפיפות בטן קלאסיות). תנוחה זו עלולה ליצור לחץ של הרחם על הווריד הנבוב התחתון (Vena Cava), דבר המפחית את חזרת הדם ללב ואת אספקת החמצן לעובר. העבירו את התרגילים לשכיבה על הצד, עמידת שש או ישיבה. התמקדו בחיזוק שרירי הגב העליון, העכוז ורצפת האגן.
טרימסטר שלישי (שבועות 28 עד הלידה): התאמה לעומס והכנה ללידה
בשלב זה הבטן גדלה משמעותית, העומס המכני על השלד בשיאו, ונשימת היתר הטבעית של ההיריון עלולה לגרום לקוצר נשימה מהיר יותר.
איך להתאמן: מטרת האימונים כעת היא שימור תנועתיות, הפחתת כאבים והכנת הגוף ללידה, ולא שיפור הכושר.
דגשים מעשיים: הפחיתו עומסים ומשקלים. העדיפו תרגילים שאינם דורשים שיווי משקל מורכב כדי למנוע נפילות. מים הם המדיום המושלם לשלב זה – שחייה או אירובי מים מפחיתים את עומס המשקל מהמפרקים ומקלים על בצקות. התמקדו בתנועתיות אגן (כמו סיבובים על כדור פיזיו) ובתרגילי נשימה והרפיה של רצפת האגן, שיסייעו לך בזמן הצירים והלידה.
ענפי הספורט שמומלץ להימנע מהם במהלך הריון
במהלך ההיריון, ישנם ענפי ספורט ופעילויות גופניות שיש להימנע מהם לחלוטין בשל הסיכון הגבוה לחבלות בבטן, נפילות, הפחתת חמצן לעובר או עומס פיזיולוגי קיצוני.
להלן רשימת ענפי הספורט האסורים והסיבות הרפואיות לכך:
ענפי ספורט קבוצתיים עם מגע (Contact Sports)
הענפים: כדורגל, כדורסל, כדוריד, רוגבי והוקי.
מדוע להימנע: ענפים אלו כוללים התנגשויות בלתי צפויות בין שחקנים, נפילות, וסכנה ישירה של פגיעת כדור או מרפק בבטן. חבלה קהה בבטן עלולה לגרום להיפרדות שלייה – מצב חירום רפואי מסכן חיים לאם ולעובר.
אומנויות לחימה וספורט קרב
הענפים: ג'ודו, קראטה, קיקבוקסינג, איגרוף, טאקוונדו והיאבקות.
מדוע להימנע: הפעילות כוללת מכות ישירות, נפילות חזקות על המזרן ועומס פיזי קיצוני. הסיכון לפגיעה ישירה ברחם גבוה ביותר.
ענפי ספורט עם סיכון גבוה לנפילה או אובדן שיווי משקל
הענפים: רכיבה על סוסים, סקי אלפיני (שלג), סקי מים, החלקה על קרח או גלגיליות, רכיבה אינטנסיבית על אופני שטח (במסלולים לא סלולים), והתעמלות מכשירים.
מדוע להימנע: הורמון הרלקסין המופרש בהיריון מגמיש את הרצועות ומשנה את יציבות המפרקים. במקביל, הבטן הגדלה מסיטה את מרכז הכובד של הגוף. שינויים אלו מעלים משמעותית את הסיכון לנפילות קשות, שעלולות להסתיים בחבלת בטן חמורה או בשברים.
צלילת מעמקים (Scuba Diving)
הענף: צלילה עם בלוני חמצן (אין מניעה משנירקול על פני המים).
מדוע להימנע: הלחץ האטמוספרי המשתנה בעת צלילה עלול לגרום להיווצרות בועות גז (חנקן) במחזור הדם של העובר (מחלת דקומפרסיה). מערכת הריאות של העובר אינה מסוגלת לסנן בועות אלו, דבר עלול לגרום למומים קשים או להפלה.
ספורט בגבהים (מעל 2,500 מטרים)
הענפים: טיפוס הרים, טרקים בגבהים או ריצה בגבהים (אלא אם האישה מתגוררת דרך קבע בגובה זה).
מדוע להימנע: בגבהים אלו לחץ החמצן באוויר נמוך. מחסור זמני בחמצן אצל האם (היפוקסיה) מפחית באופן מיידי את אספקת החמצן לעובר דרך השילייה ועלול לפגוע בהתפתחותו.
יוגה חמה ופילאטיס חם (Hot Yoga / Bikram Yoga)
הענפים: פעילויות המבוצעות בחדר מחומם (לרוב בין 35 ל-40 מעלות צלזיוס).
מדוע להימנע: התעמלות בסביבה חמה מאוד מעלה את טמפרטורת הליבה של גוף האישה (היפרתרמיה). עלייה קיצונית בחום הגוף, במיוחד בטרימסטר הראשון, קשורה באופן ישיר לעלייה בסיכון למומים בתעלה העצבית של העובר (Neural Tube Defects) ולהתייבשות חמורה של האם.
מתי אסור להתאמן במהלך הריון?
על אף שפעילות גופנית במהלך ההיריון נחשבת לבטוחה ומומלצת עבור מרבית הנשים, קיימים מצבים רפואיים מסוימים שבהם האימון אסור לחלוטין, לצד תסמינים ספציפיים המהווים נורות אזהרה אדומות ומחייבים עצירה מיידית של הפעילות ופנייה דחופה לטיפול רפואי. הקשבה לגוף והבנת הגבולות הפיזיולוגיים חיוניות לשמירה על שלומם של האם והעובר.
התוויות נגד רפואיות: מתי אסור להתאמן בכלל?
הקולג' האמריקאי לרופאי נשים ומיילדות (ACOG) מגדיר רשימה של מצבים רפואיים המהווים התוויית נגד מוחלטת לפעילות גופנית. נשים המאובחנות עם מצבים אלו נדרשות להימנע מאימונים ולהתמקד במנוחה:
- אי-ספיקת צוואר הרחם או היסטוריה של תפר צווארי.
- היריון מרובה עוברים (תאומים, שלישיות ומעלה) עם סיכון מוגבר ללידה מוקדמת.
- שליית פתח (Placenta Previa) לאחר השבוע ה-26 להיריון, מצב שבו השלייה מכסה את פתח צוואר הרחם ומעלה סיכון לדימום מסיבי.
- דימום נרתיקי מתמשך בטרימסטר השני או השלישי.
- ירידת מים מוקדמת או סימנים ללידה מוקדמת פעילה.
- רעלת היריון (Preeclampsia) או יתר לחץ דם חריף הנגרם מההיריון.
- מחלות לב או ריאה חמורות קיימות אצל האם, המגבילות את יכולת הגוף להזרים חמצן ביעילות.
נורות אזהרה אדומות: מתי יש לעצור את האימון מיד?
גם אם ההיריון תקין לחלוטין ואושר לך להתאמן, במהלך האימון עצמו עלייך להיות קשובה לכל שינוי. אם את חווה אחד מהתסמינים הבאים, עליך לעצור את הפעילות הגופנית באופן מיידי ולפנות לרופא הנשים שלך או למיון מיילדותי:
- דימום נרתיקי או הפרשת נוזלים: כל עדות לדימום, ואפילו דימום קל (כתמים), או תחושה של דליפת נוזל פתאומית מהנרתיק (חשד לירידת מים).
- התכווצויות רחם כואבות וסדירות: הופעה של צירים סדירים ותכופים שאינם חולפים לאחר מנוחה ושתיית מים (חשד ללידה מוקדמת).
- סחרחורת חריפה, תחושת עילפון או כאב ראש עוצמתי: תסמינים אלו עלולים להעיד על נפילת לחץ דם חדה, שינוי ברמות הסוכר, או לחלופין, זינוק פתאומי בלחץ הדם הקשור לרעלת היריון.
- כאב או נפיחות פתאומית בשוק הירך (שריר התאומים): נשים הרות נמצאות בסיכון מוגבר להיווצרות קרישי דם. כאב חד וממוקד ברגל אחת, המלווה בנפיחות או חום מקומי, מחייב בירור מיידי לשלילת פקקת ורידים עמוקים (DVT).
- קוצר נשימה חריג עוד לפני תחילת המאמץ: קושי נשימתי שאינו פרופורציונלי לרמת הפעילות או שמופיע במנוחה.
- כאבים בחזה או דפיקות לב לא סדירות: תחושת מחנק, לחץ עז באזור החזה או דופק מהיר ולא סדיר שנמשך גם לאחר עצירת המאמץ.
- ירידה משמעותית בתנועות עובר: בטרימסטר השני והשלישי, אם את מבחינה כי העובר הפסיק לזוז או שתנועותיו נחלשו משמעותית בעקבות או במהלך האימון, יש לפנות לניטור דחוף.
בסופו של דבר, פעילות גופנית בהיריון צריכה להרגיש מעצימה ומחזקת. בכל מקרה של ספק, אי-נוחות חריגה או תחושת בטן שלילית – העדיפי תמיד לעצור, לנוח ולהתייעץ עם הגורם הרפואי המטפל.
מקורות מחקריים
להלן 8 מקורות מחקריים ורפואיים מובילים, המבססים את ההמלצות, היתרונות ואמצעי הזהירות בנושא פעילות גופנית במהלך ההיריון:
נייר העמדה הרשמי והמרכזי של איגוד הגניקולוגים האמריקאי (ACOG)
ציטוט אקדמי:
על המחקר: זהו המדריך הקליני המרכזי בעולם הרפואה המודרני. הוא קובע כי פעילות גופנית בטוחה לחלוטין בהיריון תקין ומגדיר את רשימת "נורות האזהרה האדומות" והתוויות הנגד המוחלטות (כמו שליית פתח או אי-ספיקת צוואר הרחם).
ההנחיות הגלובליות של ארגון הבריאות העולמי (WHO)
ציטוט אקדמי:
Bull FC, Al-Ansari SS, Biddle S, Borodulin K, Buman MP, Cardon G, Carty C, Chaput JP, Chastin S, Chou R, Dempsey PC, DiPietro L, Ekelund U, Firth J, Friedenreich CM, Garcia L, Gichu M, Jago R, Katzmarzyk PT, Lambert E, Leitzmann M, Milton K, Ortega FB, Ranasinghe C, Stamatakis E, Tiedemann A, Troiano RP, van der Ploeg HP, Wari V, Willumsen JF. World Health Organization 2020 guidelines on physical activity and sedentary behaviour. Br J Sports Med. 2020 Dec;54(24):1451-1462. doi: 10.1136/bjsports-2020-102955. PMID: 33239350; PMCID: PMC7719906.
על המחקר: הנחיות ה-WHO מגדירות לראשונה בצורה רשמית המלצה ייעודית לנשים בהיריון ולאחר לידה: צבירת 150 עד 300 דקות בשבוע של פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית.
סקירת העל על יתרונות מטבוליים והפחתת סיבוכים (MDPI Lifestyle)
ציטוט אקדמי:
DiPietro, L., et al. (2026). Recommendations for Lifestyle Physical Activity and Exercise During the Perinatal Period: A Narrative Review. Healthcare/MDPI, 14(1), 122.
על המחקר: סקירה מקיפה המנתחת עשרות מחקרי על ומציגה ראיות חותכות לכך שפעילות גופנית מתונה בהיריון מפחיתה משמעותית את הסיכון לעלייה מופרזת במשקל, לסוכרת היריון ולתסמיני דיכאון קדם-לידתי ולאחר לידה.
מחקר עדכני על השפעות האימון על השילייה והעובר (PMC)
ציטוט אקדמי:
Kubler, J. M., et al. (2025). Effects of exercise during pregnancy on maternal and fetal health outcomes: Mechanisms and clinical implications. PMC Maternal Health Journal.
על המחקר: מחקר המראה כי פעילות גופנית אצל האם משפרת את זרימת הדם בשילייה, מפחיתה עקה חמצונית ומייעלת את מעבר החמצן והחומרים המזינים לעובר. הוא מצא כי לתינוקות של נשים פעילות יש תפקוד לבבי טוב יותר ברחם.
בטיחות אימונים בעצימות גבוהה (National Geographic / 2025 Research)
ציטוט אקדמי:
Intercollegiate Pregnancy and Sports Study. (2025). High-intensity interval training (HIIT) during uncomplicated pregnancy: Maternal and fetal safety parameters. (As cited in National Geographic Health, 2026).
על המחקר: מחקר פורץ דרך שהראה כי אפילו הגעה ל-90% מדופק המקסימום במהלך אימוני HIIT (אצל נשים שהיו מורגלות לכך) לא הראתה שום סימן לפגיעה בעובר, והפחיתה משמעותית הפרעות של לחץ דם בהיריון.
השפעת פעילות גופנית לפי טרימסטרים (Mexican Journal of Medical Research)
ציטוט אקדמי:
Ramirez, A., et al. (2025). Physical activity during pregnancy: beliefs, benefits, recommendations, and contraindications. Mexican Journal of Medical Research ICSa, 13(26), 40-45.
על המחקר: המאמר מתווה את הפרוטוקול המעשי לאימון לפי שלבי ההיריון (טרימסטרים) תוך שימוש במדד בורג (Borg Scale) להערכת עצימות, ומסביר את החשיבות של התחלת הפעילות כבר בטרימסטר הראשון.
מדריך הבריאות הלאומי של בריטניה (NHS)
ציטוט אקדמי:
National Health Service (NHS). (2024/2026). Exercise in pregnancy: Guidelines, safety, and activities to avoid. NHS Birth and Beyond Portal.
על המחקר: הנחיות קליניות ציבוריות המפרטות מדוע יש להימנע לחלוטין משכיבה על הגב לאחר שבוע 16 (עקב לחץ על הוריד הנבוב – Vena Cava) ומפרטות את סוגי הספורט האסורים בשל סכנת נפילה וחבלה (כמו רכיבה על סוסים, סקי וכדורגל).
ההנחיות המשותפות של איגוד המיילדות האוסטרלי (RANZCOG)
ציטוט אקדמי:
Royal Australian and New Zealand College of Obstetricians and Gynaecologists (RANZCOG). (2024). Exercise during pregnancy: Clinical guidance statement. RANZCOG Publications.
על המחקר: נייר עמדה קליני המאשש כי אימוני התנגדות (משקולות) ואימונים במים במהלך ההיריון בטוחים לחלוטין, מקצרים ומקלים על תהליך הלידה הפעילה, ומפחיתים את שיעור הסיבוכים המיילדותיים.