נעלי עקב: האם הן פוגעות בכפות הרגליים?

נעלי עקב: האם הן פוגעות בכפות הרגליים? נעלי שפיץ יפות יובילו על ציר השנים לעיוות של כפות הרגליים, נזקים ולהתפתחות דלקת בכף הרגל. נעליים עם עקב וקצה מחודד עלולים לגרום בין היתר להתפתחות הלוקס ולגוס, יבלות (Bunions), דורבן בכף הרגל, תסמונת כרית השומן בעקב, ציפורניים חודרניות, זיהום פטרייתי בציפורניים והפרעות אחרות. הפרעות אלה הופכות את כפות הרגליים שלכן למכוערות וכואבות.

הלוקס ולגוס (Hallux valgus) היא הפרעה שכיחה בקרב אנשים שנועלים נעלי עקב עם קצב קדמי מחודד. הפרעה זאת שמעוותת במיוחד את הבוהן הגדולה בכף הרגל שכיחה בקרב 48% מהנשים שנועלות נעליים בהשוואה ל2% בלבד מקרב הנשים שהולכות יחפות. עם זאת חשוב לציין שגם גנטיקה מהווה גורם בהתפתחות ליקויים בכפות הרגליים. אם אחד מהוריכם סבל מבעיות בכפות רגליים סיכוייכם לסבול מהם גדולים. לסיכום נציין: נעלי עקב מכערות את כפות הרגליים!

נעלי עקב: האם הן פוגעות בכפות הרגליים? – רקע

נעלי עקב הן פריט לבוש נפוץ באירועים, עבודה, הופעות רשמיות ולעיתים גם ביום־יום. עבור חלק מהאנשים הן חלק מסגנון אישי, ביטוי עצמי או דרישת לבוש, אך מבחינה ביומכנית הן משנות את הדרך שבה כף הרגל, הקרסול, הברך, הירך והגב עובדים בזמן עמידה והליכה. השאלה החשובה אינה רק “האם עקבים מזיקים?”, אלא באילו תנאים הם עלולים להגביר עומס, אילו תסמינים צריכים להדליק נורה אדומה, ומה אפשר לעשות כדי להפחית סיכון לכאב ופציעות.

התשובה המדויקת היא שנעלי עקב אינן בהכרח גורמות נזק מיידי לכל אדם שנועל אותן, אך שימוש ממושך, עקב גבוה, חרטום צר, בסיס עקב דק, חוסר התאמה למבנה כף הרגל או הליכה ממושכת על משטחים לא יציבים יכולים להעלות עומס על קדמת כף הרגל, להפחית יציבות, לשנות הליכה ולהגביר סיכון לכאב בכף הרגל, הקרסול, הברך ולעיתים גם הגב. סקירה שיטתית מצאה קשר בין שימוש בנעלי עקב לבין הלוקס ולגוס, כאבי שריר־שלד ופציעות, אף כי איכות חלק מהמחקרים הייתה מוגבלת (Barnish, 2016).

מה קורה לכף הרגל כאשר נועלים נעלי עקב?

כאשר נועלים נעלי עקב, הקרסול נמצא במנח של כפיפה מטה, כאילו עומדים חלקית על קצות האצבעות. במצב הזה מרכז הכובד משתנה, המשקל עובר קדימה, וקדמת כף הרגל נושאת יותר עומס. במקום שהעקב, הקשת וקדמת כף הרגל יחלקו את העומס באופן מאוזן יחסית, נוצר לחץ מוגבר באזור ראשי עצמות המסרק, כריות כף הרגל והבהונות.

סקירה ומטה־אנליזה שכללה 81 מחקרים ו־1,501 משתתפות מצאה כי הליכה בנעלי עקב מלווה בשינויי הליכה, תזמון כוחות שונה, מעבר לחץ קדמי יותר בכף הרגל ופגיעה במדדי שיווי משקל סטטי ודינמי בהשוואה לנעליים שטוחות או הליכה יחפה (Zeng, 2023).

למה קדמת כף הרגל סובלת יותר?

קדמת כף הרגל בנויה לשאת עומס, אך לא בהכרח עומס ממושך ומוגבר במשך שעות. כאשר העקב גבוה, הגוף “מגלגל” יותר משקל אל הבהונות ואל ראשי עצמות המסרק. אם הנעל גם צרה בקדמתה, הבהונות נדחסות זו אל זו, והלחץ המקומי עולה עוד יותר. שילוב של עקב גבוה וחרטום צר הוא אחד השילובים המאתגרים ביותר לכף הרגל.

טבלה: איך גובה העקב משנה עומסים בגוף?

האם נעלי עקב גורמות לכאבים בכף הרגל?

נעלי עקב יכולות לגרום לכאבים בכף הרגל, בעיקר כאשר נועלים אותן שעות רבות או בתדירות גבוהה. הכאב יכול להופיע בכרית כף הרגל, בעקב, בקשת, בבוהן, באצבעות או בצד כף הרגל. מחקר שדה משנת 2024 עקב אחרי כאב ואי־נוחות במשך שש שעות נעילת עקבים ומצא שכאב נטה לעלות עם משך השימוש, כאשר אזורי הכאב הבולטים היו הגב, עצמות המסרק והעקב (Almadhaani, 2024).

כאב בכרית כף הרגל ומטטרסלגיה

מטטרסלגיה היא כאב באזור ראשי עצמות המסרק, כלומר באזור הכרית הקדמית של כף הרגל. עקבים מגבירים את הלחץ באזור הזה, ולכן הם עלולים לעורר כאב, תחושת שריפה, רגישות בהליכה, יבלות או קושי לעמוד זמן ממושך. אם הכאב מופיע בכל פעם שנועלים עקבים, זה סימן שהעומס אינו מתאים לרקמות.

יבלות, עור קשה ולחץ מקומי

כאשר נקודה מסוימת בכף הרגל מקבלת לחץ חוזר, העור יכול להגיב ביצירת עור קשה או יבלת. זה אינו רק עניין אסתטי; יבלת היא סימן לעומס מכני חוזר. אצל אנשים עם סוכרת, ירידה בתחושה בכף הרגל או בעיות כלי דם, לחץ כזה יכול להיות מסוכן יותר ודורש זהירות מיוחדת.

נעלי עקב והלוקס ולגוס: האם עקבים גורמים לבוהן קלובה?

הלוקס ולגוס, או “בוהן קלובה”, הוא מצב שבו הבוהן הגדולה נוטה לכיוון שאר האצבעות ונוצרת בליטה בצד הפנימי של בסיס הבוהן. הסיבות כוללות גנטיקה, מבנה כף הרגל, גמישות, הנעלה, עומסים ולעיתים גורמים נוספים. נעלי עקב אינן הסיבה היחידה, אך נעליים עם חרטום צר ועקב גבוה יכולות להגביר לחץ על קדמת כף הרגל והבוהן.

סקירה שיטתית מצאה שרוב המחקרים באיכות נמוכה עד בינונית זיהו קשר בין נעלי עקב לבין הלוקס ולגוס, כאשר מנגנון אפשרי הוא שילוב של לחץ קדמי ודחיסת הבהונות (Barnish, 2016). סקירה עדכנית על טיפול שמרני בהלוקס ולגוס הדגישה שנעל מתאימה צריכה לכלול אורך מספק, קופסת בהונות רחבה, סוליה מרופדת ועקב נמוך יותר כדי להפחית עומס על ראשי עצמות המסרק (Migliorini, 2024).

האם אפשר “לתקן” הלוקס ולגוס רק באמצעות נעליים?

ברוב המקרים, נעליים ומדרסים אינם מיישרים את העצם באופן מלא, במיוחד כאשר העיוות כבר מבני. עם זאת, הם יכולים להפחית כאב, להאט החמרה אצל חלק מהאנשים, להפחית לחץ ולשפר תפקוד. אם יש כאב משמעותי, החמרה מהירה, קושי בהליכה או דלקת סביב הבליטה, מומלץ לפנות לאורתופד כף רגל, פודיאטר, פיזיותרפיסט או כירופרקט בעל ניסיון בתפקוד כף הרגל.

האם נעלי עקב מעלות סיכון לנקעים ונפילות?

כן, בעיקר כאשר העקב גבוה ודק, כאשר הקרקע לא יציבה, כאשר הולכים מהר, כאשר יש עייפות, או כאשר יש היסטוריה של נקעים בקרסול. עקב דק מקטין את בסיס התמיכה, מגביר את הדרישה לשיווי משקל ומעלה את הסיכון לסיבוב הקרסול. מחקר אפידמיולוגי בארצות הברית העריך כי בין 2002 ל־2012 טופלו בחדרי מיון כ־123,355 פציעות הקשורות לנעלי עקב, כאשר רוב הפציעות היו נקעים ומתיחות בכף הרגל והקרסול (Moore, 2015).

למה עייפות מגבירה סיכון?

כאשר שרירי כף הרגל, הקרסול והשוק מתעייפים, היכולת להגיב במהירות לתנועה לא צפויה יורדת. לכן עקבים עשויים להרגיש “בסדר” בתחילת הערב, אך מסוכנים יותר אחרי שעות של עמידה, ריקוד או הליכה. עייפות היא חלק מרכזי בסיכון, לא רק גובה העקב.

נעלי עקב, גיד אכילס ושרירי השוק

נעילת עקבים ממושכת מציבה את שרירי השוק וגיד אכילס במצב מקוצר. כאשר זה קורה מדי פעם, הגוף בדרך כלל מסתגל. אבל שימוש קבוע וממושך יכול לגרום לשינויים בתחושת האורך, בנוקשות הגיד וביכולת לעבור בנוחות לנעל שטוחה. אנשים שנועלים עקבים בקביעות עשויים להרגיש מתיחה חזקה או כאב בשוק כאשר הם הולכים יחפים או בנעל שטוחה.

סקירה על השפעת עקבים על הליכה נשית תיארה שינויים אקוטיים וכרוניים בהליכה, פעילות שרירים, איזון ותפקוד שריר־גיד, והדגישה שקיימת שונות בין מחקרים ובין אנשים (Cronin, 2014). מחקר נוסף מצא ששימוש ארוך טווח בעקבים משנה מאפייני הליכה ונוירומכניקה של הגפה התחתונה (Cronin, 2012).

סימנים לעומס על אכילס והשוק

נעלי עקב וברכיים: האם יש קשר לשחיקת סחוס?

הקשר בין עקבים לבין כאבי ברכיים או אוסטאוארתריטיס מורכב. מצד אחד, לא כל אדם שנועל עקבים יפתח בעיות ברכיים. מצד שני, מחקרים ביומכניים מראים שנעלי עקב משנות את עומסי הברך. מטה־אנליזה מצאה שהליכה בנעלי עקב מגבירה מומנטים של כיפוף וברכיים ומומנט וארוס בזמן ההליכה, שינויים שעשויים להעלות עומס על הברך אצל חלק מהאנשים (Nguyen, 2021).

מה זה אומר בפועל?

המשמעות אינה שנעילת עקבים באירוע חד־פעמי “שוחקת את הברך”. הסיכון קשור יותר לחשיפה חוזרת: גובה העקב, משך השימוש, משקל העומס, איכות הנעל, היסטוריה של כאבי ברכיים, כוח שרירים ושליטה בתנועה. מי שכבר סובל מכאב פטלופמורלי, אוסטאוארתריטיס בברך או חוסר יציבות, עשוי להרגיש החמרה בעקבים.

נעלי עקב וכאבי גב תחתון: קשר אמיתי או מיתוס?

אנשים רבים מקשרים עקבים לכאבי גב תחתון. מבחינה מכנית, עקבים משנים את מנח הקרסול, הברך, האגן והגב, ולכן ייתכן קשר אצל חלק מהאנשים. עם זאת, הטענה הפשוטה שלפיה עקבים תמיד מגבירים את הלורדוזה המותנית וגורמים לכאב גב אינה נתמכת באופן אחיד. מחקר כירופרקטי שבדק לורדוזה בעמידה עם ובלי עקבים לא מצא עלייה מובהקת בלורדוזה בזמן עקבים (Russell, 2012).

מחקר משנת 2024 מצא שכאב גב היה אחד מאזורי הכאב שדווחו בזמן שימוש ממושך בעקבים, וכי משך השימוש וגובה העקב היו קשורים לעלייה בדיווחי כאב בחלק מאזורי הגוף (Almadhaani, 2024). לכן נכון לומר שהקשר בין עקבים לגב הוא אישי ותלוי בהקשר, ולא כלל חד־משמעי שמתאים לכולם.

אילו סוגי נעלי עקב פחות מעמיסים?

לא כל עקב זהה. שני זוגות באותו גובה יכולים להרגיש שונים לחלוטין בגלל רוחב העקב, זווית השיפוע, ריפוד, גמישות הסוליה, רוחב קדמת הנעל, התאמה למבנה כף הרגל ומשקל הנעל. ככל שהנעל מחזיקה טוב יותר את כף הרגל ומפזרת עומסים טוב יותר, כך הסיכון לכאב עשוי לרדת.

כמה זמן אפשר לנעול עקבים בלי להזיק?

אין מספר שמתאים לכולם. מחקר 2024 הציע שכאב ואי־נוחות נוטים להופיע לאחר כמה שעות של שימוש, אך הוא לא קבע כלל רפואי אחיד לכל אדם. הגוף מגיב אחרת לפי גיל, כושר, מבנה כף הרגל, סוג הנעל, משטח ההליכה, היסטוריית פציעות וסבילות אישית (Almadhaani, 2024).

כלל מעשי

אם אחרי נעילת עקבים מופיעים כאב שנמשך למחרת, נפיחות, נימול, כאב חד, צליעה או החמרה חוזרת – משך השימוש או סוג הנעל כנראה אינם מתאימים. במקום לשאול “כמה שעות מותר?”, עדיף לשאול “איך הגוף מגיב בזמן השימוש וביום שאחרי?”.

איך להפחית נזק אפשרי מנעלי עקב?

הפחתת סיכון אינה דורשת ויתור מוחלט על עקבים, אלא שימוש חכם יותר. אפשר לבחור עקב נמוך יותר, בסיס רחב יותר, חרטום פחות צר, ריפוד טוב יותר, ולהחליף לנעל שטוחה כאשר יש הליכה ארוכה. מי שנדרש לעמוד שעות רבות יכול לשקול להחזיק זוג נעליים נוח להחלפה.

טיפים מעשיים

תרגילים מומלצים למי שנועל עקבים

תרגול יכול לעזור לשמור על טווח תנועה, כוח ויציבות. המטרה אינה “לבטל” את העומס של העקב, אלא לשפר את יכולת הגוף להתמודד איתו.

מתיחת שוק וגיד אכילס

עמדו מול קיר, הניחו רגל אחת מאחור, שמרו עקב על הרצפה וכופפו מעט את הברך הקדמית. החזיקו 20 – 30 שניות בכל צד. לאחר מכן בצעו גרסה עם ברך אחורית מעט כפופה כדי למתוח את הסולאוס. אין למשוך בכאב חד.

חיזוק כף הרגל

בישיבה או עמידה, נסו “לקצר” את כף הרגל בעדינות על ידי הרמת הקשת בלי לכווץ את האצבעות. החזיקו 5 שניות ושחררו. בצעו 8 – 10 חזרות. תרגיל זה מחזק את השרירים הפנימיים של כף הרגל.

עליות עקב מבוקרות

עמדו ליד קיר או כיסא. עלו על קצות האצבעות לאט, עצרו שנייה, ורדו לאט. בצעו 8 – 12 חזרות. אם יש כאב באכילס או בכרית כף הרגל, התחילו במינון נמוך יותר.

תרגול שיווי משקל

עמדו על רגל אחת במשך 20 – 30 שניות. אם קל, נסו לסובב את הראש לאט או לעמוד על משטח מעט רך. תרגול זה חשוב במיוחד למניעת נקעים.

מתי כאב מנעלי עקב מצריך בדיקה?

כאב קל וחולף אחרי שימוש ממושך יכול להיות סימן לעומס זמני. אבל יש תסמינים שלא כדאי להתעלם מהם: כאב חד, נפיחות, נימול, תחושת שריפה, שינוי צורת הבוהן, כאב עקב מתמשך, כאב אכילס בבוקר, נקעים חוזרים, כאב ברך שמחמיר בעקבים או כאב גב שמופיע בכל פעם לאחר נעילת עקבים.

כירופרקטיקה ונעלי עקב: איך היא יכולה לעזור?

כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר נעלי עקב גורמות או מחמירות כאבים במערכת השריר־שלד: כף הרגל, הקרסול, הברך, הירך, האגן, הגב התחתון או הצוואר. כירופרקט אינו “מתקן” את הנעל ואינו מבטל את ההשפעה הביומכנית של עקב גבוה, אך הוא יכול לבדוק איך הגוף מתמודד עם העומס ולבנות תוכנית להפחתת כאב ושיפור תפקוד.

הבדיקה הכירופרקטית עשויה לכלול הערכת הליכה, טווחי תנועה בקרסול ובכף הרגל, יציבות, כוח שרירי שוק וירך, מנח אגן, תנועת גב תחתון, תפקוד ברכיים והיסטוריה של נקעים או כאבים. סקירה רחבה על כירופרקטיקה ומניפולציה בעמוד השדרה מציינת שהמקצוע עוסק בניהול הפרעות שריר־שלד, בעיקר באמצעות טיפול ידני, הדרכה ותרגול, כאשר הטיפול מותאם למצב המטופל (Trager, 2024).

מה יכול לכלול טיפול כירופרקטי?

טיפול כירופרקטי יכול לכלול מוביליזציות למפרקי כף הרגל והקרסול, טיפול ברקמות רכות בשוק ובכף הרגל, שיפור תנועת ירך ואגן, טיפול בכאבי גב תחתון הקשורים לשינוי עומסים, תרגילי יציבות, חיזוק הדרגתי, הדרכת הליכה והמלצות להנעלה מתאימה. במקרים של הלוקס ולגוס מתקדם, כאב חריף, חשד לשבר מאמץ, פצע, סוכרת עם ירידה בתחושה או עיוות מתקדם – הכירופרקט צריך להפנות לרופא, אורתופד או פודיאטר.

האם מדרסים יכולים לעזור עם נעלי עקב?

מדרסים או רפידות יכולים לעזור לחלק מהאנשים להפחית לחץ בכרית כף הרגל, לשפר נוחות או לתמוך בקשת. עם זאת, לא כל מדרס מתאים לנעלי עקב, ובנעל צרה מדי אין תמיד מקום לפתרון יעיל. רפידה עבה מדי עלולה להפוך את הנעל לצפופה יותר ולהחמיר לחץ על הבהונות.

סקירות על אורתוזות ושינויי נעליים בהלוקס ולגוס מצביעות על כך שהן יכולות להפחית כאב אצל חלק מהאנשים, אך אינן מבטיחות תיקון מבני או עצירת החמרה בכל מצב (Migliorini, 2024). לכן מדרס הוא כלי אפשרי, לא פתרון קסם.

האם עדיף להפסיק לגמרי לנעול עקבים?

לא תמיד. ההחלטה תלויה בתסמינים, בסיבת השימוש, בתדירות, בגובה העקב ובמצב הרפואי. מי שנועל עקבים לעיתים רחוקות וללא כאב משמעותי אינו בהכרח צריך להפסיק לחלוטין. לעומת זאת, מי שסובל מכאב חוזר, נקעים, נימול, הלוקס ולגוס מתקדם, כאבי ברכיים או כאבי גב שמוחמרים בעקבים – כדאי שיפחית שימוש, יבחר נעליים ידידותיות יותר ויבדוק את מקור הכאב.

גישה מאוזנת

המטרה אינה להפחיד, אלא לאפשר בחירה מודעת. עקבים גבוהים מאוד, צרים מאוד ולמשך שעות רבות הם שילוב בעייתי יותר. עקב נמוך יותר, רחב יותר, עם חרטום נוח ושימוש קצר יותר הוא בחירה סבירה יותר עבור מי שרוצה לנעול עקבים ועדיין לשמור על בריאות כף הרגל.

טעויות נפוצות עם נעלי עקב

סיכום: האם נעלי עקב פוגעות בכפות הרגליים?

נעלי עקב יכולות להעלות עומס על כפות הרגליים, במיוחד על קדמת כף הרגל והבהונות. הן משנות את מנח הקרסול, מרכז הכובד, דפוס ההליכה ושיווי המשקל, ועלולות לתרום לכאב בכף הרגל, הלוקס ולגוס, יבלות, כאבי שוק, גירוי אכילס, נקעים, כאבי ברכיים ולעיתים כאבי גב. עם זאת, ההשפעה אינה זהה אצל כולם, והיא תלויה בגובה העקב, משך השימוש, מבנה הנעל, מבנה כף הרגל, כוח השרירים והיסטוריית הפציעות.

הדרך הבריאה יותר היא לבחור עקבים נמוכים ורחבים יותר, להעדיף חרטום נוח, להגביל שימוש ממושך, להחליף לנעליים נוחות בהליכה ארוכה, לחזק את כף הרגל והקרסול, ולא להתעלם מכאב חוזר. כירופרקטיקה יכולה להשתלב בטיפול ומניעה כאשר קיימים כאבי שריר־שלד או מגבלות תנועה הקשורות לשימוש בעקבים, באמצעות אבחון תפקודי, טיפול ידני, תרגול והדרכה מותאמת. המטרה אינה לאסור עקבים באופן גורף, אלא להבין את המחיר הביומכני שלהם ולנהל אותו בחוכמה.

References:

Almadhaani, H. M. A., Goonetilleke, R. S., Wijeweera, A., Jayaraman, R., Ameersing, L., Khandoker, A. H., & Tamrin, S. B. M. (2024). Transient pain and discomfort when wearing high-heeled shoes. Scientific Reports, 14, 9291. https://doi.org/10.1038/s41598-024-59966-9

Barnish, M. S., & Barnish, J. (2016). High-heeled shoes and musculoskeletal injuries: A narrative systematic review. BMJ Open, 6(1), e010053. https://doi.org/10.1136/bmjopen-2015-010053

Cronin, N. J. (2014). The effects of high heeled shoes on female gait: A review. Journal of Electromyography and Kinesiology, 24(2), 258-263. https://doi.org/10.1016/j.jelekin.2014.01.004

Cronin, N. J., Barrett, R. S., & Carty, C. P. (2012). Long-term use of high-heeled shoes alters the neuromechanics of human walking. Journal of Applied Physiology, 112(6), 1054-1058. https://doi.org/10.1152/japplphysiol.01402.2011

Migliorini, F., Maffulli, G. D., Eschweiler, J., & Maffulli, N. (2024). The efficacy of shoes modification and orthotics in hallux valgus deformity: A comprehensive review of literature. Musculoskeletal Surgery, 108(4), 395-402. https://doi.org/10.1007/s12306-024-00839-9

Moore, J. X., Lambert, B., Jenkins, G. P., & McGwin, G. (2015). Epidemiology of high-heel shoe injuries in U.S. women: 2002 to 2012. The Journal of Foot and Ankle Surgery, 54(4), 615-619. https://doi.org/10.1053/j.jfas.2015.04.008

Nguyen, L. Y., Harris, K. D., Morelli, K. M., & Tsai, L.-C. (2021). Increased knee flexion and varus moments during gait with high-heeled shoes: A systematic review and meta-analysis. Gait & Posture, 85, 117-125. https://doi.org/10.1016/j.gaitpost.2021.01.017

Russell, B. S., Muhlenkamp, K. A., Hoiriis, K. T., & DeSimone, C. M. (2012). Measurement of lumbar lordosis in static standing posture with and without high-heeled shoes. Journal of Chiropractic Medicine, 11(3), 145-153. https://doi.org/10.1016/j.jcm.2012.02.002

Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13195668

Zeng, Z., Liu, Y., Hu, X., Li, P., & Wang, L. (2023). Effects of high-heeled shoes on lower extremity biomechanics and balance in females: A systematic review and meta-analysis. BMC Public Health, 23, 726. https://doi.org/10.1186/s12889-023-15641-8