מזונות שנלחמים בסרטן, האם ישנם כאלה? תזונה ואורח חיים פעיל מהווים גורם חשוב בבריאות שלנו. אחת הסיבות לכך היא מניעת מחלות סרטן. כך למשל נמצא שאורח חיים יושבני מהווה גורם סיכון למחלות סרטן בעוד שאורח חיים פעיל גורם מגן מפני מחלות סרטן. בכול הנוגע לתזונה הנכונה מחקרים רבים ממליצים לאכול מזונות שנלחמים בסרטן ולצמצם מזונות מעובדים. מחקרים רבים מראים כי תזונה עשירה במזונות מן הצומח עשויה לסייע בהפחתת הסיכון לסרטן ובחיזוק מערכת החיסון. התזונה המומלצת ביותר היא התזונה הים-תיכונית, הכוללת דגנים מלאים, ירקות, פירות, קטניות ושומנים בריאים.
למניעת סרטן חשוב גם לדעת מה לא לאכול. מזונות שיש להפחית או להימנע מהם כוללים מזונות אולטרה-מעובדים כגון לחם ארוז, חטיפים, ממתקים ובשר מעובד. כמו כן מומלץ להמעיט בצריכת מלח ובשר כחלק מדיאטה מונעת. אצל חלק מהמטופלים המתמודדים עם סרטן או עם השלכות הטיפול – למשל כאבי גב, צוואר, עומס שרירי־שלדי, נוקשות או ירידה תפקודית – הטיפול הכירופרקטי עשוי להועיל.
מזונות שנלחמים בסרטן – רקע
כשמחפשים מידע על “מזונות שנלחמים בסרטן”, קל מאוד ליפול לכותרות שמבטיחות יותר מדי. בפועל, המדע לא תומך ברעיון של “מזון קסם” אחד שמונע או מרפא סרטן לבדו. מה שכן נתמך היטב הוא תמונה רחבה יותר: דפוס אכילה עשיר במזונות מן הצומח, בסיבים, בדגנים מלאים, בירקות, בפירות, בקטניות ובשומנים איכותיים, לצד צמצום בשר מעובד, אלכוהול ומזון אולטרה־מעובד, קשור לסיכון נמוך יותר לחלק מסוגי הסרטן. חשוב גם לומר כבר בתחילת המאמר: תזונה יכולה להפחית סיכון ולתמוך בבריאות בזמן ואחרי טיפול, אבל היא אינה תחליף לאבחון, לסקר, לטיפול אונקולוגי או למעקב רפואי. לכן, הניסוח המדויק יותר של הנושא הוא לא “אילו מזונות נלחמים בסרטן”, אלא “אילו מזונות ותבניות אכילה קשורים להפחתת סיכון לסרטן ותומכים בהתמודדות טובה יותר עם המחלה”. (National Cancer Institute, 2024).
שכיחות הסרטן ולמה בכלל חשוב לדבר על תזונה מונעת
בשנת 2022 היו בעולם כמעט 20 מיליון מקרי סרטן חדשים וכ־9.7 מיליון מקרי מוות מסרטן. לפי הערכות IARC ו־WHO, אם המגמות הדמוגרפיות והחשיפות לגורמי סיכון יימשכו, מספר המקרים החדשים צפוי לעבור את 35 מיליון בשנה עד 2050, עלייה של כ־77% לעומת 2022. המשמעות היא שלא מדובר בבעיה נדירה או שולית, אלא באחד האתגרים הגדולים ביותר בבריאות הציבור.
- חלק גדול מעומס הסרטן אינו בשליטתנו, משום שגיל, גנטיקה והזדקנות אוכלוסייה משפיעים מאוד
- חלק אחר כן מושפע מהרגלי חיים, ובהם עישון, אלכוהול, משקל גוף, פעילות גופנית ותזונה.
לכן השאלה על מזונות “אנטי־סרטניים” אינה טרנד בלבד, אלא חלק מדיון רציני על מניעה. יחד עם זאת, המדע נזהר מאוד מהבטחות מוחלטות: תזונה היא גורם חשוב, אך היא עובדת כחלק ממכלול ולא כפתרון יחיד. (Bray et al., 2024).
האם באמת יש מזונות שנלחמים בסרטן?
האמת המדעית: לא מזון יחיד, אלא דפוס אכילה שלם
המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית מדגיש כי, למעט יוצאים מן הכלל, מחקרים באוכלוסיות אנושיות עדיין לא הראו באופן חד־משמעי שמרכיב תזונתי יחיד “גורם” או “מגן” מפני סרטן לבדו. זו נקודה קריטית, משום שחלק גדול מהשיח ברשת בנוי על ניסויי מעבדה, בעלי חיים, או מנגנונים ביולוגיים מעניינים, אבל לא תמיד על תוצאות קליניות חזקות בבני אדם. לכן, גם כאשר מזון מסוים מכיל רכיבים פעילים כמו פוליפנולים, איזופלבונים, גלוקוזינולטים או קרוטנואידים, עדיין אי אפשר לקפוץ ישירות למסקנה שהוא “נלחם בסרטן” אצל בני אדם באותה צורה.
התמונה העקבית יותר היא שתבניות אכילה מסוימות – במיוחד כאלה שמבוססות יותר על מזון מלא ופחות על מזון מעובד-קשורות לפחות סיכון. לכן, במקום לשאול “איזה מזון מרפא?”, עדיף לשאול “איזה דפוס אכילה קשור לבריאות טובה יותר ולפחות סיכון?”. (National Cancer Institute, 2024; World Cancer Research Fund/American Institute for Cancer Research, 2018).
מנגנוני הפעולה האפשריים: סיבים, מיקרוביום, דלקת, הורמונים ומשקל גוף
הסיבה שתזונה כן חשובה קשורה לכמה מנגנונים שפועלים במקביל. סיבים תזונתיים משפרים את סביבת המעי ואת המטבוליזם של חומצות מרה, תומכים במיקרוביום, ומקושרים במיוחד להפחתת סיכון לסרטן המעי הגס. ירקות, פירות, קטניות ואגוזים מספקים מגוון רחב של רכיבים ביואקטיביים שעשויים להשפיע על עקה חמצונית, דלקת, תיקון DNA, מסלולי הורמונים וחלוקת תאים.
בנוסף, תזונה טובה עוזרת גם בעקיפין: היא מקלה על שמירה על משקל גוף תקין, וידוע שעודף משקל והשמנה קשורים לפחות 13 סוגי סרטן מבוססי ראיות. כלומר, חלק מההשפעה של “מזונות טובים” אינו רק מה שיש בהם, אלא גם מה שהם מחליפים בתפריט ומה שהם עושים למשקל, לרגישות לאינסולין ולבריאות המטבולית לאורך שנים. (Patel et al., 2023; National Cancer Institute, 2025).
המזונות עם הבסיס המחקרי החזק ביותר להפחתת סיכון לסרטן
דגנים מלאים וסיבים תזונתיים: הבסיס החזק ביותר נגד סרטן המעי הגס
אם צריך לבחור תחום אחד שבו הראיות התזונתיות חזקות במיוחד, זהו הקשר בין דגנים מלאים וסיבים לבין סרטן המעי הגס. דו”ח WCRF/AICR מסכם שהראיות לכך שמזונות המכילים דגנים מלאים ומזונות עשירים בסיבים מפחיתים סיכון לסרטן המעי הגס הן חזקות יחסית. באותו דו”ח דווח שבמטא־אנליזה של מחקרי עוקבה, תוספת של 90 גרם ביום של דגנים מלאים הייתה קשורה לירידה יחסית בסיכון, עם יחס סיכון של 0.83. זו אינה הבטחה אישית לאף אדם, אבל זו בהחלט אחת התוצאות התזונתיות היותר עקביות בתחום.
מבחינה מעשית, המשמעות היא להעדיף שיבולת שועל, לחם מחיטה מלאה, אורז מלא, כוסמת, בורגול, קינואה, שעורה ומזונות מלאים נוספים במקום מוצרים דלי סיבים ומזוקקים. גם קטניות תורמות כאן משמעותית, משום שבפועל הן מקור מרכזי לסיבים במטבח היומיומי. (World Cancer Research Fund/American Institute for Cancer Research, 2018).
ירקות לא עמילניים וירקות מצליבים: פחות קסם, יותר עקביות
לירקות בכלל ולירקות לא עמילניים בפרט יש מקום מרכזי כמעט בכל המלצה למניעת סרטן, אבל חשוב לדייק: הראיות החזקות ביותר אינן תמיד לאמירה שירק אחד מסוים “מגן” מפני כל סרטן. WCRF/AICR מסכמים שהקשר בין צריכה גבוהה יותר של ירקות לא עמילניים ופירות לבין ירידה בסיכון למספר סוגי סרטן הוא לעיתים “מוגבל אך עקבי”, ובמבט כולל משכנע בכיוון מגן, בעיקר בסרטנים של דרכי העיכול העליונות.
בתוך הקבוצה הזו, ירקות מצליבים כמו ברוקולי, כרוב, כרובית, קייל וכרוב ניצנים מושכים תשומת לב מחקרית רבה בגלל גלוקוזינולטים ותוצריהם, כמו סולפוראפן. מטא־אנליזות עדכניות מצאו קשר הפוך בין צריכה של ירקות מצליבים לבין חלק מסוגי הסרטן, ובמחקר עדכני יותר אף דווח על קשר מנה־תגובה לסרטן המעי הגס. ועדיין, גם כאן נכון יותר לדבר על “ירקות מצליבים כחלק מתפריט עשיר בירקות” ולא כתרופת־על. (World Cancer Research Fund/American Institute for Cancer Research, 2018; Baladia et al., 2024; Lai et al., 2025).
פירות: חשובים, אבל כחלק מהשלם ולא כסוכר “טבעי” מנותק מהקשר
פירות מספקים סיבים, ויטמינים, מינרלים ופיטוכימיקלים, ובדו”חות WCRF/AICR הם מופיעים שוב ושוב כחלק מתבניות אכילה הקשורות לפחות סיכון לסרטן ולמחלות כרוניות אחרות. יחד עם זאת, הראיות הישירות לכל סוג סרטן בנפרד אינן אחידות באותה מידה כמו הראיות על סיבים ודגנים מלאים. מטא־אנליזה עדכנית על דפוסי מזון וסרטן השד, למשל, הראתה:
- שצריכה גבוהה יותר של פירות וירקות הייתה קשורה להפחתת סיכון מסוימת, אך גם שם התמונה מורכבת ותלויה בסוג המחקר, בתת־האוכלוסייה ובמזון המדויק.
לכן, ההמלצה המעשית אינה “לאכול פרי מסוים נגד סרטן”, אלא לשלב פירות שלמים דרך קבע, לגוון בצבעים ובסוגים, ולהעדיף פרי שלם על פני משקאות מתוקים או מיצים מרוכזים. הפרי מועיל במיוחד כשהוא מחליף חטיף אולטרה־מעובד, ולא רק כשמוסיפים אותו מעל תפריט עמוס בסוכר ומזון מעובד. (World Cancer Research Fund/American Institute for Cancer Research, 2018; Shin et al., 2023).
קטניות
קטניות – עדשים, שעועית, חומוס, אפונה ופול- הן חלק מרכזי מהמלצות WCRF/AICR להפחתת סיכון לסרטן, בעיקר מפני שהן מביאות איתן סיבים, שובע, השפעה מיטיבה על משקל ואיכות פחמימה טובה יותר. בכל הקשור לסויה, במשך שנים היו חששות ובלבול, במיוחד סביב סרטן שד, אך בספרות העדכנית התמונה מתונה יותר. מטא־אנליזה מ־2024 מצאה שצריכה גבוהה יותר של מוצרי סויה, ובמיוחד טופו וחלב סויה, הייתה קשורה לסיכון נמוך יותר לסרטן, אם כי המחברים עצמם מדגישים שהקשר הוא תצפיתי ושנדרשים עוד מחקרי עוקבה לאישוש סיבתי.
גם מטא־אנליזות על סרטן שד מצאו שצריכה גבוהה יותר של חלבון סויה ואיזופלבונים נקשרה לעיתים בסיכון נמוך יותר. לכן, מזונות סויה מסורתיים כמו טופו, טמפה ואדממה יכולים בהחלט להשתלב בתפריט “אנטי־סרטני” אחראי, כל עוד לא מייחסים להם כוחות שאין להם. (Wang et al., 2024; Shin et al., 2023; World Cancer Research Fund/American Institute for Cancer Research, 2018).
אגוזים וזרעים: לא מזון פלא, אבל כן מזון שתומך בפרופיל סיכון טוב יותר
אגוזים וזרעים אינם בדרך כלל הכוכב הראשי בשיח על סרטן, אבל המחקר עליהם מעניין. מטא־אנליזות הראו שצריכה גבוהה יותר של אגוזים, ובחלק מהניתוחים גם של אגוזי עץ במיוחד, הייתה קשורה לירידה בסיכון לסרטן ולתמותה מסרטן. במטה־אנליזה גדולה על צריכת אגוזים וסרטן נמצא קשר מגן כללי, ובסקירה שיטתית ודוז־ריספונס נוספת דווח כי עלייה של 5 גרם ביום בצריכת אגוזים הייתה קשורה לירידה של 3% בסיכון הכולל לסרטן, ל־6% בסיכון לסרטן לבלב ול־25% בסיכון לסרטן המעי הגס, לצד ירידה גם בתמותה מסרטן.
כמובן, אגוזים אינם “תרופה”; הם פשוט מזון צפוף תזונתית, עשיר בשומן בלתי רווי, סיבים, מינרלים ופוליפנולים, שכנראה משתלב היטב בתוך דפוס אכילה מגן יותר. (Naghshi et al., 2021; Cao et al., 2023; Bolling et al., 2023).
שמן זית ודפוס ים־תיכוני: כשהמזון חשוב, אבל גם ההקשר הקולינרי
שמן זית, ובייחוד שמן זית כתית מעולה, מופיע תדיר כחלק מדפוס תזונתי ים־תיכוני שנקשר לפחות תחלואה כרונית. מטא־אנליזה מ־2022 מצאה שצריכה גבוהה יותר של שמן זית הייתה קשורה לסיכון נמוך יותר למספר סוגי סרטן, ובסקירה נוספת מאותה שנה נמצא קשר מיטיב גם במדדי תחלואה ותמותה רחבים יותר. כאן חשוב להיזהר ממסר פשטני: ייתכן שהשמן עצמו מועיל, אבל הוא גם מסמן אורח אכילה שלם שכולל ירקות, קטניות, דגנים מלאים, פחות בשר מעובד ויותר בישול ביתי. לכן, אם מחפשים “מזון שנלחם בסרטן”, עדיף לחשוב במונחים של צלחת ים־תיכונית – ולא של כפית שמן זית שמתווספת לתפריט מערבי אולטרה־מעובד. (Markellos et al., 2022; Martínez-González et al., 2022).
מה פחות עוזר ואפילו עלול להעלות סיכון?
בשר מעובד, אלכוהול ומזון אולטרה־מעובד
כדי להבין אילו מזונות “נלחמים” בסרטן, חייבים לדבר גם על מה שעובד בכיוון ההפוך. IARC סיווגו בשר מעובד כמסרטן בבני אדם, ובפרסום הידוע שלהם ציינו שכל מנה של 50 גרם בשר מעובד ביום קשורה לעלייה של 18% בסיכון היחסי לסרטן המעי הגס. בנוסף, NCI ו־WCRF מדגישים ששתיית אלכוהול מעלה סיכון למספר סוגי סרטן, ושמבחינת מניעת סרטן עדיף לא לשתות כלל או לשתות מעט ככל האפשר. גם מזון אולטרה־מעובד הולך וצובר בסיס ראייתי מדאיג יותר:
- מטא־אנליזות וסקירות שיטתיות משנים 2023-2024 מצאו קשר עקבי בין צריכה גבוהה יותר של מזון כזה לבין עלייה בסיכון הכולל ובחלק מסוגי הסרטן, במיוחד במערכת העיכול, גם אם עדיין נדרש מחקר נוסף על מנגנונים וסיבתיות.
לכן, תזונה “אנטי־סרטנית” אינה רק מה להוסיף, אלא גם מה להפחית. (IARC, 2015; National Cancer Institute, 2024; World Cancer Research Fund, 2025; Isaksen & Dankel, 2023; Meine et al., 2024).
תוספים, מיצים ו”סופר־פודס”: איפה אנשים נוטים לטעות
אחת הטעויות השכיחות היא לחשוב שאם מזון מסוים טוב בצורתו הטבעית, אז מיצוי שלו בכמוסה או במיץ מרוכז יהיה עוד יותר טוב. בפועל, ההיסטוריה של מחקרי התזונה מלאה בדוגמאות שבהן מנגנון ביולוגי מבטיח לא תורגם לתועלת ברורה בבני אדם. NCI מדגישים בדיוק את זה: תוצאות מעבדה או מחקרי בעלי חיים אינן מספיקות כדי לקבוע שמרכיב תזונתי בודד מגן מפני סרטן בבני אדם.
גם מבחינה מעשית, כששותים “שוט” מרוכז או לוקחים תוסף, מאבדים לעיתים את ההקשר של המזון השלם – הסיבים, השובע, המטריצה התזונתית והעובדה שהוא אמור להחליף מזון פחות טוב, לא רק להתווסף אליו. לכן, גם אם כורכום, תה ירוק, פירות יער, עגבניות או ברוקולי הם מזונות מעניינים מחקרית, אין בסיס להציג אותם כתחליף לתזונה טובה כוללת, לבדיקות סקר או לטיפול רפואי. (National Cancer Institute, 2024).
מזונות שנלחמים בסרטן בזמן טיפול אונקולוגי: מה חשוב לדעת
כאשר אדם כבר מתמודד עם סרטן, המטרה של התזונה משתנה מעט. כאן השאלה אינה רק “איך להפחית סיכון בעתיד”, אלא גם איך לשמור על משקל מתאים, מסת שריר, תיאבון, סבילות לטיפול, בריאות מערכת העיכול ואיכות חיים. במצבים כאלה לא תמיד נכון לאמץ תזונה “נוקשה” מאוד, ובוודאי שלא דיאטות קיצון. לעיתים העדיפות הראשונה היא בכלל למנוע ירידה תזונתית, במיוחד בזמן כימותרפיה, הקרנות או אחרי ניתוחים. עם זאת, גם כאן דפוס אכילה שמבוסס ככל האפשר על מזון מלא, עשיר בחלבון איכותי, ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים ושומנים טובים, נשאר יעד חשוב – בהתאמה אישית למצב הרפואי ולסימפטומים. כלומר, בזמן טיפול תזונה “אנטי־סרטנית” אינה רשימת איסורים, אלא דרך לתמוך בגוף בלי לפגוע ביכולת לאכול בפועל. (National Cancer Institute, 2024; World Cancer Research Fund, 2025).
כירופרקטיקה וסרטן: איפה זה כן יכול לעזור, ואיפה ממש לא
כירופרקטיקה אינה טיפול אנטי־סרטני, אבל לעיתים עשויה לסייע סימפטומטית
הדרישה לשלב כירופרקטיקה בנושא מחייבת דיוק מיוחד. כירופרקטיקה אינה מונעת סרטן, אינה מטפלת בגידול עצמו, ואסור להציג אותה כתחליף לאונקולוגיה מבוססת ראיות. עם זאת, אצל חלק מהמטופלים המתמודדים עם סרטן או עם השלכות הטיפול – למשל כאבי גב, צוואר, עומס שרירי־שלדי, נוקשות או ירידה תפקודית – גישות ידניות מסוימות עשויות להקל סימפטומטית, בדומה להתערבויות ידניות אחרות במסגרת שיקום ותמיכה. סקירה שיטתית על טיפול ידני בכאב סרטני מצאה שגישות ידניות עשויות להפחית כאב ולשפר תפקוד ורווחה כללית, לפחות בחלק מהמחקרים. במקביל, סקירה ספציפית על כירופרקטיקה בחולי סרטן הראתה שהספרות דלה יחסית, ולכן הראיות הישירות ליתרון כירופרקטי ייעודי עדיין מוגבלות. (Yao et al., 2021; Alcantara et al., 2012).
מתי כירופרקטיקה דורשת זהירות מיוחדת בחולי סרטן
הזהירות כאן קריטית. ספרות מקצועית בתחום האונקולוגיה האינטגרטיבית מדגישה שמודאליות עם בסיס טוב יותר לכאב אונקולוגי כוללות בעיקר דיקור, עיסוי וטכניקות משלימות מסוימות, ולא כירופרקטיקה כקו מבוסס־ראיות מרכזי. בנוסף, בספרות על חולי סרטן ועל טיפול ידני מודגשת חשיבות ההתאמה למצבים כמו גרורות בעצם, פגיעה בשלמות העצם, סיכון לשבר פתולוגי, תרומבוציטופניה, ניתוחים עדכניים או מעורבות נוירולוגית. אפילו בדיונים מקצועיים על כירופרקטיקה במטופלי סרטן הודגש הצורך לשלול גידול בעצם או גרורות ולפעול בתיאום אונקולוגי.
לכן, אם בכלל בוחרים בטיפול כירופרקטי או ידני, הוא צריך להיות תומך, זהיר, מותאם, ובאישור הצוות הרפואי – לא כדרך “להילחם בסרטן”, אלא רק כמענה אפשרי לכאב שריר־שלד אצל מטופלים נבחרים. (Liou et al., 2023; Laoudikou et al., 2020; Cancer Research UK, 2026).
איך נראית בפועל תזונה שמפחיתה סיכון לסרטן?
העיקרון המעשי: רוב הצלחת מהצומח, פחות אולטרה־מעובד, יותר קביעות
אם מתרגמים את המדע לצלחת יומיומית, התמונה פשוטה יחסית: בסיס של ירקות ופירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים, ושומן עיקרי משמן זית; פחות בשר מעובד, פחות אלכוהול, פחות חטיפים ומזון אולטרה־מעובד. אין חובה להיות טבעוני כדי להרוויח, אבל יש היגיון ברור בלהפוך מזונות מן הצומח למרכז התפריט ולא לתוספת קישוט. אפשר לחשוב על כלל אצבע: רוב הארוחות צריכות להיבנות סביב מזון מלא – לא סביב מוצר עם רשימת רכיבים ארוכה.
מי שרוצה גרסה פרקטית במיוחד יכול לשאוף לכך שבכל יום יהיו לפחות כמה מנות של ירקות, מנה או שתיים של פרי, מקור סיבים משמעותי כמו שיבולת שועל או לחם מלא, קטניה אחת לפחות, וחופן אגוזים או זרעים ברוב ימות השבוע. זה לא “טיפול”, אבל זו בהחלט אחת הדרכים המבוססות יותר להוריד סיכון לאורך זמן. (World Cancer Research Fund/American Institute for Cancer Research, 2018; Markellos et al., 2022; Naghshi et al., 2021).
סיכום: מה באמת לקחת מהנושא “מזונות שנלחמים בסרטן”
המסר החשוב ביותר הוא שמזונות אינם “נלחמים בסרטן” כמו תרופה, אבל תזונה בהחלט יכולה להיות חלק משמעותי ממניעת סרטן ומבריאות טובה יותר לאורך זמן. הראיות החזקות ביותר תומכות בדפוס אכילה שכולל דגנים מלאים, סיבים, ירקות, פירות, קטניות, אגוזים ושמן זית, ובמקביל ממליץ לצמצם בשר מעובד, אלכוהול ומזון אולטרה־מעובד. מבין כל הקבוצות, דגנים מלאים וסיבים בולטים במיוחד בקשר שלהם להפחתת סיכון לסרטן המעי הגס, בעוד ירקות, פירות, קטניות, סויה, אגוזים ושמן זית משתלבים בתמונה רחבה יותר של תזונה מגינה.
כירופרקטיקה אינה חלק ממניעת סרטן, אך בחלק מהמקרים היא עשויה להשתלב בזהירות ובפיקוח רפואי כמענה סימפטומטי לכאב שריר־שלד אצל מטופלים אונקולוגיים – ולא מעבר לכך. לכן, אם מחפשים נוסחה רצינית ולא שיווקית, היא נראית כך: פחות הבטחות על “סופר־פוד” אחד, יותר התמדה בתזונה שלמה, פשוטה, מגוונת ומבוססת צומח. (Bray et al., 2024; National Cancer Institute, 2024; World Cancer Research Fund/American Institute for Cancer Research, 2018).
References:
Alcantara, J., Alcantara, J. D., & Alcantara, J. (2012). The chiropractic care of patients with cancer: A systematic review of the literature. Integrative Cancer Therapies, 11(4), 304-312. doi:10.1177/1534735411403309
Baladia, E., Moñino, M., Pleguezuelos, E., Russolillo, G., & Garnacho-Castaño, M. V. (2024). Broccoli consumption and risk of cancer: An updated systematic review and meta-analysis of observational studies. Nutrients, 16(11), 1583. doi:10.3390/nu16111583
Bray, F., Laversanne, M., Sung, H., Ferlay, J., Siegel, R. L., Soerjomataram, I., & Jemal, A. (2024). Global cancer statistics 2022: GLOBOCAN estimates of incidence and mortality worldwide for 36 cancers in 185 countries. CA: A Cancer Journal for Clinicians, 74(3), 229-263. doi:10.3322/caac.21834
Cao, C., Gan, X., He, Y., Nong, S., Su, Y., Zhang, H., Liu, X., & Peng, X. (2023). Association between nut consumption and cancer risk: A meta-analysis. Nutrition and Cancer, 75(1), 82-94. doi:10.1080/01635581.2022.2104880
Cancer Research UK. (2026). Chiropractic. Cancer Research UK.
Isaksen, I. M., & Dankel, S. N. (2023). Ultra-processed food consumption and cancer risk: A systematic review and meta-analysis. Clinical Nutrition, 42(6), 919-928. doi:10.1016/j.clnu.2023.03.018
IARC. (2015). IARC Monographs evaluate consumption of red meat and processed meat. International Agency for Research on Cancer.
Lai, B., Li, Z., & Li, J. (2025). Cruciferous vegetables intake and risk of colon cancer: A dose-response meta-analysis. BMC Gastroenterology, 25(1), 575. doi:10.1186/s12876-025-04163-9
Laoudikou, M. T., Searle, A., Eskinazi, D., & Carnes, D. (2020). Patients with cancer. Is there a role for chiropractic? Complementary Therapies in Clinical Practice, 39, 101129.
Liou, K. T., Ashare, R., Worster, B., Jones, K. F., Yeager, K. A., Acevedo, A. M., Ferrer, R., & Meghani, S. H. (2023). SIO-ASCO guideline on integrative medicine for cancer pain management: Implications for racial and ethnic pain disparities. JNCI Cancer Spectrum, 7(4), pkad042. doi:10.1093/jncics/pkad042
Markellos, C., Ourailidou, M.-E., Gavriatopoulou, M., Halvatsiotis, P., Sergentanis, T. N., & Psaltopoulou, T. (2022). Olive oil intake and cancer risk: A systematic review and meta-analysis. PLOS ONE, 17(1), e0261649. doi:10.1371/journal.pone.0261649
Martínez-González, M. A., Sayón-Orea, C., Bullón-Vela, V., Bes-Rastrollo, M., Rodríguez-Artalejo, F., Yusta-Boyo, M. J., & García-Solano, M. (2022). Effect of olive oil consumption on cardiovascular disease, cancer, type 2 diabetes, and all-cause mortality: A systematic review and meta-analysis. Clinical Nutrition, 41(12), 2659-2682. doi:10.1016/j.clnu.2022.10.001
Naghshi, S., Sadeghian, M., Nasiri, M., Mobarak, S., Asadi, M., & Sadeghi, O. (2021). Association of total nut, tree nut, peanut, and peanut butter consumption with cancer incidence and mortality: A comprehensive systematic review and dose-response meta-analysis of observational studies. Advances in Nutrition, 12(3), 793-808. doi:10.1093/advances/nmaa152
National Cancer Institute. (2024). Diet. National Cancer Institute.
National Cancer Institute. (2025). Obesity and cancer fact sheet. National Cancer Institute.
Shin, S., Fu, J., Shin, W.-K., Huang, D., Min, S., & Kang, D. (2023). Association of food groups and dietary pattern with breast cancer risk: A systematic review and meta-analysis. Clinical Nutrition, 42(3), 282-297. doi:10.1016/j.clnu.2023.01.003
Wang, C., Ding, K., Xie, X., Zhou, J., Liu, P., Wang, S., Fang, T., Xu, G., Tang, C., & Hong, H. (2024). Soy product consumption and the risk of cancer: A systematic review and meta-analysis of observational studies. Nutrients, 16(7), 986. doi:10.3390/nu16070986
World Cancer Research Fund. (2025). Policy factsheet: Diet and cancer prevention. World Cancer Research Fund International.
World Cancer Research Fund/American Institute for Cancer Research. (2018). Diet, nutrition, physical activity and cancer: A global perspective. Continuous Update Project Expert Report.
World Cancer Research Fund/American Institute for Cancer Research. (2018). Wholegrains, vegetables and fruit and the risk of cancer. Continuous Update Project Expert Report.
Yao, C., Cheng, Y., Zhu, Q., Lv, Z., Kong, L., & Fang, M. (2021). Clinical evidence for the effects of manual therapy on cancer pain: A systematic review and meta-analysis. Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine, 2021, 6678184. doi:10.1155/2021/6678184