ספורט משפר יכולות קוגניטיביות

ספורט משפר גם יכולת קוגניטיבית

ספורט משפר יכולות קוגניטיביות! לפעילות גופנית נמצאו יתרונות בריאותיים רבים. בין יתר היתרונות נמנה מניעת מחלות חיזק רקמות ועוד. במחקרים הנדונים כאן נמצא:

  • ספורט יכול לשפר את היכולות הקוגניטיביות

עם השנים חלה התדרדרות באיכות הרקמות של בני האדם ולצערנו גם ביכולות הקוגניטיביות שלהם. בין היתר נפגעים הזיכרון ויכולת החשיבה. האם זו גזרת גורל או שיש בידנו למנוע או לכול הפחות לצמצם את התופעה? כול עוד אנו פעילים גופנית אנו משמרים ואפילו משפרים את היכולות האלה. המחקר הנוכחי טוען שיש בהחלט מה לעשות. זה כרוך במאמץ אבל זה שווה.

ספורט משפר יכולות קוגניטיביות – רקע

הידרדרות קוגניטיבית ונכות הן בעיות בריאותיות חמורות המשפיעות על מיליוני אנשים ברחבי העולם. פגיעה קוגניטיבית מתייחסת לירידה הדרגתית בתפקודים קוגניטיביים כגון זיכרון, תשומת לב, חשיבה ושפה. נכות קוגניטיבית מתייחסת לליקוי בתפקודים קוגניטיביים המפריע לפעילות יומיומית ולהשתתפות חברתית. השכיחות של הידרדרות קוגניטיבית ונכות משתנה בהתאם להגדרה, למדידה ולאוכלוסייה הנחקרת. עם זאת, ניתן לתת כמה הערכות כלליות על סמך מחקרים קיימים.

על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO):

  • כ -50 מיליון אנשים סובלים מדמנציה, שהיא הגורם העיקרי לנכות קוגניטיבית
  • מספר זה צפוי לעלות ל-82 מיליון עד 2030 ול-152 מיליון עד 2050

דמנציה שכיחה יותר בקרב מבוגרים, ומשפיעה על כ-5% מבני 60 ומעלה. עם זאת, דמנציה יכולה להתרחש גם אצל אנשים צעירים בשל גורמים גנטיים או סביבתיים. סיבה שכיחה נוספת לנכות קוגניטיבית היא שבץ.

הידרדרות קוגניטיבית יכולה להתרחש גם מבלי להוביל לנכות קוגניטיבית. לדוגמה, ליקוי קוגניטיבי קל (MCI) הוא מצב המאופיין בירידה קלה בתפקודים קוגניטיביים שאינם מפריעים לפעילות היומיומית. MCI יכול להשפיע על עד 20% מהאנשים בגילאי 65 ומעלה, והוא עשוי להתקדם או לא להתקדם לדמנציה. גורמים אחרים שיכולים לתרום להידרדרות קוגניטיבית כוללים הזדקנות, מחלות כרוניות, שימוש בתרופות, מתח, דיכאון והרגלי חיים.

להידרדרות קוגניטיבית ולמוגבלות יש השפעות משמעותיות על איכות החיים של יחידים ובני משפחותיהם. הם יכולים גם להציב אתגרים למערכות הבריאות ולחברה בכללותה. לכן, חשוב למנוע, לאבחן, לטפל ולתמוך באנשים עם הידרדרות קוגניטיבית ונכות, כמו גם לקדם בריאות קוגניטיבית ורווחה לאורך כל החיים.

מה המשמעות של קוגניציה?

מהי קוגניציה? הפירוש הלטיני של המושג הזה הוא "לדעת". יכולות קוגניטיביות הן מיומנויות מנטליות המאפשרות לנו לרכוש, לעבד וליישם מידע בתחומי חיים שונים. הם כוללים פונקציות כגון:

  • תשומת לב
  • זיכרון
  • הנמקה
  • ידיעה
  • חשיבה
  • פתרון בעיות
  • שיפוט
  • קבלת החלטות
  • שפה

היכולות הקוגניטיביות מושפעות מגורמים גנטיים וסביבתיים כאחד. הן יכולות להשתנות עם הזמן עקב הזדקנות, למידה או פגיעה מוחית. יכולות קוגניטיביות נמדדות לעיתים קרובות על ידי מבחנים מתוקננים המעריכים היבטים ספציפיים של קוגניציה, כגון:

  • אינטליגנציה, כישרון או הישגים

עם זאת, יכולות קוגניטיביות אינן קבועות או סטטיות. ניתן לשפר יכולות קוגניטיביות על ידי:

  • אימון, חינוך או תוכניות התערבות המכוונות למיומנויות קוגניטיביות ספציפיות.

מגוון רחב של גורמים הם בעלי יכולת השפעה היכולת הקוגניטיבית. אורח חיים יושבני וחוסר בפעילות גופנית פוגע ביכולות החשובות הללו. התקדמות בדימות מוחי מאפשרים היום "להתבונן" במוח ולהבין טוב יותר את התהליך שבו מתבצע עיבוד מידע זה וכיצד הוא משפיע על ההתנהלות ועל התחושות שלנו.

מה תרומת הספורט לשיפור או מניעת התדרדרות הקוגניציה?

לספורט ישנה השפעה אדירה על הנפש ועל הגוף. פעילות גופנית מחזק רקמות, מונעת מחלות, משפרת את מצבנו הנפשי ועוד. בין הרקמות והאיברים שפעילות גופנית מסייעת לחזק נציין:

  • עצמות
  • שרירים
  • גידים
  • מפרקים
  • סחוסים
  • לב וכלי דם
  • כפי שמדגים המחקר הנוכחי גם את הקוגניציה

רקמות ואיברי גוף מחוזקים משמעותם בין היתר תפקוד טוב יותר. תפקוד טוב של הגוף משמעותו צמצום הסיכוי לנפילות ושברים קטלניים בגיל המבוגר ועוד. בין המחלות שפעילות גופנית מסייעת למנוע נציין:

  • השמנה
  • סוכרת סוג 2
  • מחלות לב וכלי דם
  • מחלות סרטן מסוימות ועוד

ומה לגבי קוגניציה?

פעילות גופנית יכולה להיות בעלת השפעות חיוביות על יכולות קוגניטיביות, כגון זיכרון, תשומת לב, תפקודים ניהוליים וקבלת החלטות. מספר מחקרים הראו כי ספורט יכול:

  • לשפר את גמישות המוח
  • להגביר את זרימת הדם והחמצן למוח
  • לעורר שחרור של גורמים נוירוטרופיים
  • לווסת מנגנונים אפיגנטיים

שינויים ביולוגיים אלה יכולים לשפר את הביצועים הקוגניטיביים ואת הרווחה אצל אנשים בריאים, כמו גם בחולים עם מצבים כרוניים, כגון סרטן. ספורט יכול גם לסייע לחולי סרטן להתמודד עם האתגרים הפסיכולוגיים והרגשיים של האבחון והטיפול שלהם, כגון מתח, חרדה, דיכאון ועייפות. יתר על כן, ספורט יכול לתמוך בחולי סרטן בקבלת החלטות מושכלות ומסתגלות לגבי בריאותם והטיפול בהם, על ידי שיפור השליטה הקוגניטיבית שלהם, ויסות עצמי ומסוגלות עצמית. לכן, ספורט יכול להיחשב משאב יקר כדי לשפר את היכולות הקוגניטיביות ואת הרווחה אצל חולי סרטן.

באיזה אופן קוגניציה קשורה לספורט?

איך קוגניציה קשורה לספורט? הספורטאי נדרש לכישורים קוגניטיביים גבוהים בגלל היכולת לקבל החלטות מהירות במהלך השתתפות בספורט תוך עיבוד נתונים הזורמים במהירות וללא הרף מהחושים השונים כולל בין היתר שיווי המשקל, חוש החישה העצמית, המיקומים של היריב, אפשרויות המשחק השונות ועוד.

ספורט משפר גם יכולת קוגניטיבית
ספורט משפר גם יכולת קוגניטיבית

אתלטים צריכים לבצע החלטות בשברי שניות תחת לחצים של הפעילות. אתה לא יכול להיות ספורטאי טוב אם אתה לא יכול לקרוא את המשחק, לצפות מהלכים קדימה ולהגיב בהתאם. הגורם העיקרי לירידה ביכולות הקוגניטיביות בגיל המבוגר היא מחלת האלצהיימר, הגורם השני בחשיבותו הוא הפגיעה בכלי הדם הקטנים במוח. המחקר שמוצג כאן מצא ששימוש ביכולות הקוגניטיביות עשוי לשמר אותם. גורמים נוספים שיש בכוחם להטיב עם היכולות הקוגניטיביות כוללות בין היתר גם שינה בצהריים.

מה אומרים המחקרים בנושא

פעילויות גופניות, כגון ספורט, פעילות גופנית או פעילויות פנאי, הוכחו כמשפרות יכולות קוגניטיביות בתחומים שונים, כגון זיכרון, תשומת לב, תפקודים ניהוליים וקבלת החלטות. מספר מנגנונים הוצעו כדי להסביר כיצד פעילויות גופניות משפרות את בריאות המוח, כגון זרימת דם מוגברת, יצירת תאי עצב, פלסטיות סינפטית וגורמים נוירוטרופיים. יתר על כן, פעילות גופנית עשויה גם לווסת את התפקוד הקוגניטיבי באמצעות שינויים אפיגנטיים, ייצוגים מנטליים וויסות רגשי.

פירוט מחקרים:

בפסקה זו נסקור חלק מהראיות ממחקרים התומכים בהשפעה החיובית של פעילות גופנית על יכולות קוגניטיביות:

לפי Hillman et al. (2009)

כושר אירובי קשור באופן חיובי עם נפח המוח וביצועים קוגניטיביים אצל ילדים לפני גיל ההתבגרות.

לפי Fernandes et al. (2017)

פעילות מוטורית גורמת שינויים אפיגנטיים שמגבירים ביטוי הגנים הקשורים לנוירופלסטיות בחולדות.

לפי Frank et al. (2013)

לספורטאים מומחים היו ייצוגים מנטליים יעילים יותר ותוכניות פעולה שאפשרו פתרון בעיות במצבי ספורט.

לפי Renfree et al. (2014)

רוכבי אופניים מנוסים קיבלו החלטות טובות יותר מאשר טירונים בתנאי אימון בעצימות גבוהה.

לפי Evans et al. (2017)

פעילות גופנית שיפרה תפקודים ניהוליים והישגים אקדמיים אצל ילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD).

לפי Faubert and Sidebottom (2012)

שחקני כדורגל מקצועיים היו בעלי תפיסה חזותית ויכולות קוגניטיביות טובות יותר מאשר לא-ספורטאים.

לפי Hepler and Feltz (2012)

פעילות גופנית הגבירה את המסוגלות העצמית והפחיתה חרדה בקרב סטודנטים בקולג'.

לפי Diamond A and Ling DS. (2019)

פעילות אירובית ואימוני כוח שיפרו כישורים ניהוליים.

לפי Baker et al. (2003)

יכולות קבלת ההחלטות של שחקני כדורסל מומחים הייתה מהירה ומדויקת יותר משל שחקני כדורסל מתחילים.

לפי Bar-Eli and Raab (2006)

סקרו את הספרות בנושא קבלת החלטות בספורט והגיעו למסקנה כי פעילות גופנית שיפרה את הביצועים הקוגניטיביים על ידי הגברת האינטואיציה והפחתת ההתלבטות.

References:

Hillman, C. H., Buck, S. M., Themanson, J. R., Pontifex, M. B., & Castelli, D. M. (2009). Aerobic fitness and cognitive development: Event-related brain potential and task performance indices of executive control in preadolescent children. Developmental Psychology, 45(1), 114–129.

Fernandes J, Arida RM, Gomez-Pinilla F. Physical exercise as an epigenetic modulator of brain plasticity and cognition. Neurosci Biobehav Rev. 2017 Sep;80:443-456.

Cornelia Frank, et al. Mental representation and learning: The influence of practice on the development of mental representation structure in complex action, Psychology of Sport and Exercise, Volume 14, Issue 3, 2013, Pages 353-361,

Renfree, A., Martin, L., Micklewright, D. et al. Application of Decision-Making Theory to the Regulation of Muscular Work Rate during Self-Paced Competitive Endurance Activity. Sports Med 44, 147–158 (2014).

E. Whitney Evans, Ana M. Abrantes, Eva Chen, Elissa Jelalian, "Using Novel Technology within a School-Based Setting to Increase Physical Activity: A Pilot Study in School-Age Children from a Low-Income, Urban Community", BioMed Research International, vol. 2017

and Lee Sidebottom, Perceptual-Cognitive Training of Athletes, in Journal of Clinical Sport Psychology, Volume 6: Issue 1, Page Range: 85–102

Hepler, T. J., & Feltz, D. L. (2012). Take the first heuristic, self-efficacy, and decision-making in sport. Journal of Experimental Psychology: Applied, 18(2), 154–161.

Diamond A, Ling DS. Aerobic-Exercise and resistance-training interventions have been among the least effective ways to improve executive functions of any method tried thus far. Dev Cogn Neurosci. 2019 Jun;37:100572.

Zoe Baker (2019) Reflexivity, structure and agency: using reflexivity to understand Further Education students’ Higher Education decision-making and choices, British Journal of Sociology of Education, 40:1, 1-16,

Bar-Eli, M., & Raab, M. (2006). Editorial: Judgment and decision making in sport and exercise: Rediscovery and new visions. Psychology of Sport and Exercise, 7(6), 519–524.

שימו סוף לכאב.

לאבחון מקצועי וייעוץ,
התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים:

שימו סוף לכאב!

לאבחון מקצועי וייעוץ, התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים ומיד נחזור אליכם:

קראו עוד באותו נושא:

כאבי גב אבחון יתר וטיפול יתר

כאבי גב יותר מידי הדמיה ותרופות

כאבי גב? אבחון וטיפול יתר בהפרעה בריאותית זאת הם עניין שכיח ביותר. על פי המחקר המסוקר כאן שנערך בארצות הברית רופאים נוטים לעשות שימוש יתר במגוון אמצעי הדמיה יקרים ובכלל זה MRI או CT וכמו כן רושמים יותר מידי תרופות נרקוטיות לטיפול בכאבים. 

דלקת פרקים מעלה את הסיכוי ליפול

דלקת פרקים מעלה את הסיכוי ליפול

דלקת פרקים? נפילות בגיל מבוגר עלולה להיות התוצאה! פציעות ואפילו מוות בגיל מבוגר בעקבות מעידה ונפילה היא תופעה שכיחה. על פי הערכות מידי שנה כשליש מהמבוגרים בארצות הברית נפצעים או מתים בעקבות נפילה. בין הגורמים לתופעה נמנה שיווי משקל לקוי, תהליכים ניווניים במפרקים ועוד. 

השמנה או חוסר פעילות מה עדיף

השמנה או חוסר פעילות מה עדיף

עדיף להיות שמן מאשר לא פעיל! אין חולק על כך שלהיות שמן משמעותו להיות חשוף למגוון אדיר של מחלות קטלניות כגון מחלות לב, מחלות כלי דם, סוכרת וסרטן ומחלות ניווניות כגון דלקת פרקים ניוונית. למרות זאת, חוסר פעילות גופנית יותר מסוכן יותר.