הפרעות קוגניטיביות גורמים אפשריים

מומים ומחלות מולדות

הפרעות קוגניטיביות גורמים אפשריים לכך כוללים מחלות או פציעות שונות הפוגעות במוח אך גם תזונה לקויה וחוסר פעילות גופנית. ליקויים קוגניטיביים הם קבוצה של מצבים המשפיעים על זיכרון, חשיבה והיכולת לבצע פעילויות יומיומיות. עיקר הסובלים מהפרעות קוגניטיביות הם אנשים מבוגרים אך גם אנשים צעירים עלולים לסבול מהן. להידרדרות קוגניטיבית יכולות להיות השפעות משמעותיות על רווחתו, עצמאותו ויחסיו החברתיים של הפרט.

ידוע על מספר גורמים להתפתחות הפרעות קוגניטיביות. חשוב לזהות אותם ואת התסמינים להידרדרות קוגניטיבית מוקדם ולאמץ אסטרטגיות מניעה וטיפול. אסטרטגיות אלה עשויות לעכב או להפוך את התקדמות הפגיעה בקוגניציה. במאמר הנוכחי "הפרעות קוגניטיביות גורמים אפשריים" נדון בנושא.

הפרעות קוגניטיביות גורמים אפשריים – רקע

יכולות קוגניטיביות הן מיומנויות מנטליות המאפשרות לאנשים לרכוש, לעבד וליישם מידע בתחומי חיים שונים. הם כוללים יכולות כגון:

  • זיכרון, חשיבה, פתרון בעיות וקבלת החלטות

יכולות קוגניטיביות חשובות לביצועים אקדמיים ולהתנהלות בחיי היום יום. היכולות הללו מאפשרות לתלמידים ללמוד ידע חדש ולמבוגרים לנהל משימות מאתגרות. מחקרים הראו כי יכולות קוגניטיביות קשורות להיבטים שונים של הישגים אקדמיים, כגון:

  • הבנת הנקרא, מתמטיקה, מדעים וכישורי שפה. יתר על כן, יכולות קוגניטיביות יכולות להיות מושפעות מגורמים כגון חינוך, אימון וויסות עצמי.

עם זאת, יכולות קוגניטיביות אינן הגורמים היחידים הקובעים ביצועים ניהוליים ואקדמיים. גורם חשוב נוסף הוא:

  • יכולת שליטה עצמית

היכולת הזאת לווסת דחפים, רגשות והתנהגויות חשובה לאדם כדי להשיג את מטרותיו. שליטה עצמית חיונית להצלחה בניהול ובאקדמיה. באמצעותה תלמידים יכולים להתמקד במשימותיהם, להתנגד להסחת דעת, להתמיד מול קשיים, ולנהל את זמנם ומשאביהם ביעילות. מחקרים הראו כי שליטה עצמית קשורה באופן חיובי לביצועים אקדמיים. תכונה זאת יכולה למתן את ההשפעות של יכולות קוגניטיביות על תוצאות אקדמיות.

היכולות הקוגניטיביות הללו עלולות להתדרדר בגלל סיבות שונות ובכללן:

  • מחלות או פציעות שונות הפוגעות במוח ולהיות חמורות או קלות

על פי מחקרים שונים, שכיחות הפרעות קוגניטיביות באוכלוסייה הכללית מוערכת בין 11% ל -30%, בהתאם לקבוצת הגיל והקריטריונים המשמשים להגדרתן. השכיחות של MCI מדווחת בין 2% ל -25%, בעוד שכיחות דמנציה מדווחת בין 1% ל -30%.

גורמים אפשריים לליקויים בקוגניציה

הידרדרות קוגניטיבית היא מונח המתאר את הירידה בתפקודים קוגניטיביים, כגון זיכרון, תשומת לב, חשיבה ושפה, שיכולים להשפיע על איכות החיים והתפקוד היומיומי של אנשים. להידרדרות קוגניטיבית יכולות להיות סיבות שונות, חלקן ניתנות לשינוי וחלקן לא.

הפרעות קוגניטיביות יכולות לנוע בין קלות לגדולות, בהתאם לחומרת והשפעת הסימפטומים. ליקוי קוגנטיבי קל (MCI) הוא מצב שבו לאדם יש שינויים ניכרים אך לא משביתים בקוגניציה, כגון אובדן זיכרון או קשיי ריכוז. ליקוי קוגניטיבי גדול (MCI) ידוע גם בשם דמנציה, וזה מצב שבו לאדם יש ירידה משמעותית ומתמשכת בקוגניציה, כגון שכחת שמות, מקומות או אירועים, או מתקשה לתקשר או לקבל החלטות. חלק מהגורמים השכיחים להידרדרות קוגניטיבית הם:

שינויים תלויי גיל במוח

ככל שאנשים מתבגרים, מבנה המוח והתפקוד שלהם עשויים להשתנות, מה שמוביל למהירות עיבוד מופחתת, פלסטיות סינפטית ויצירת תאי עצב. השינויים האלה עשויים להשפיע על תחומים קוגניטיביים שונים, כמו תפקוד ניהולי, זיכרון ומיומנויות חזותיות-מרחביות.

גורמים גנטיים

גנים מסוימים עשויים להגביר את הסיכון או להשפיע על התקדמות הידרדרות קוגניטיבית, במיוחד ביחס למחלות נוירו דגנרטיביות, כגון מחלת אלצהיימר ופרקינסון. לדוגמה, הגן APOE נקשר לרגישות מוגברת למחלת אלצהיימר ולירידה קוגניטיבית מהירה יותר.

מצבים רפואיים

מספר מצבים רפואיים יכולים לגרום או לתרום להידרדרות קוגניטיבית על ידי השפעה על אספקת הדם, חילוף החומרים או דלקת במוח. חלק מהמצבים האלה כוללים מחלת אלצהיימר, שבץ, סוכרת, יתר לחץ דם, דיכאון וזיהומים.

לחץ כרוני

חשיפה ללחץ נפשי ממושך או חוזר עלולה לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי. השפעה זאת מושגת על ידי שינוי רמות ההורמונים, כגון קורטיזול ואדרנלין, המווסתים את פעילות המוח. סטרס כרוני יכול גם לפגוע בהיפוקמפוס, אזור במוח שמעורב בהיווצרות זיכרון ובהתגבשות.

תזונה לקויה

לתזונה תפקיד חשוב בשמירה על בריאות המוח ובמניעת ירידה קוגניטיבית. תזונה מאוזנת הכוללת נוגדי חמצון, חומצות שומן אומגה-3, ויטמינים ומינרלים יכולה להגן על המוח מפני עקה חמצונית, דלקת וניוון עצבי. לעומת זאת, תזונה עשירה בשומן רווי, סוכר ומלח יכולה לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי על-ידי השפעה על מערכת כלי הדם והמיקרוביום.

חוסר פעילות גופנית

פעילות גופנית יכולה לשפר את התפקוד הקוגניטיבי על ידי הגברת זרימת הדם, אספקת חמצן וגורמים נוירוטרופיים במוח. פעילות גופנית יכולה גם לעורר יצירת תאי עצב, פלסטיות סינפטית ויצירת רשת עצבית. יתר על כן, פעילות גופנית יכולה להפחית את הסיכון להשמנת יתר, סוכרת, מחלות לב וכלי דם ודיכאון, שכולם קשורים לירידה קוגניטיבית. חשוב לבצע פעילות גופנית תוך כדי הקפדה על כללי האימון הגופני הנכונים. הקפדה כזאת תמנע פציעת ספורט שעלולה בחלק מהמקרים לגרום להפסקה מוחלטת של כל פעילות גופנית.

פגיעה מוחית טראומטית

הידרדרות קוגניטיבית טראומטית (TCD) הוא מונח המתייחס לירידה הדרגתית של תפקודים קוגניטיביים לאחר פגיעה מוחית טראומטית (TBI). פגיעה כזאת עלולה להתרחש בגלל ספורט (אגרוף או אומנויות לחימה אחרות), תאונות דרכים ועוד. TCD יכול להתבטא:

בליקויים בזיכרון, תשומת לב, תפקוד ניהולי, שפה, מיומנויות חזותיות-מרחביות ומהירות עיבוד. TCD יכול גם להשפיע על מצב הרוח, ההתנהגות והיכולות המוטוריות

TCD נגרם ככל הנראה על ידי תהליכים נוירודגנרטיביים המופעלים על ידי הטראומה הראשונית. בין השינויים המשניים שעלולים להיגרם נציין:

  • פגיעה אקסונלית מפושטת
  • תהליכים דלקתיים
  • מתח חמצוני
  • הצטברות עמילואידים וחלבוני טאו

השינויים הללו מגבירים את הסיכון לפתח דמנציה, כולל מחלת אלצהיימר ואנצפלופתיה טראומטית כרונית (CTE). האבחנה של TCD מאתגרת, מאחר שהיא דורשת היסטוריה ברורה של TBI, הערכה נוירופסיכולוגית מקיפה וסמנים ביולוגיים של ניוון עצבי. הטיפול ב- TCD מוגבל כיום להתערבויות סימפטומטיות ושיקומיות, אך יש צורך בטיפולים נוירופרוטקטיביים ומשני-מחלה שיכולים למנוע או להאט את התקדמות TCD.

References:

Peng P., Kievit R.A. (2020). The development of academic achievement and cognitive abilities: A bidirectional perspective. Child Development Perspectives 14(1), 15–20.

Liu Y. (2019). The influence of cognitive ability on college entrance examination scores: An empirical analysis based on PISA data in China. Journal of Education Studies 15(3), 63–73.

World Health Organization. (2022). Mental disorders. https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/mental-disorders

World Health Organization. (2023). Dementia. https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/dementia

Psychology Today. (2019). Neurocognitive Disorders (Mild and Major).

Centers for Disease Control and Prevention. (2020). Subjective Cognitive Decline — A Public Health Issue.

Kurella Tamura M., Yaffe K., Hsu C.Y., et al. (2022). Disentangling the Relationship Between Chronic Kidney Disease and Cognitive Impairment: A Narrative Review. Frontiers in Neurology, 13:830064.

Alzheimer's Association. (2021). Facts and Figures. https://www.alz.org/alzheimers-dementia/facts-figures

Petersen R.C., Lopez O., Armstrong M.J., et al. (2018). Practice guideline update summary: Mild cognitive impairment: Report of the Guideline Development, Dissemination, and Implementation Subcommittee of the American Academy of Neurology. Neurology, 90(3):126-135.

Livingston G., Huntley J., Sommerlad A., et al. (2020). Dementia prevention, intervention, and care: 2020 report of the Lancet Commission. The Lancet, 396(10248):413-446.

Prince M., Wimo A., Guerchet M., et al. (2015). World Alzheimer Report 2015: The Global Impact of Dementia: An Analysis of prevalence, incidence, cost, and trends. Alzheimer's Disease International.

Winblad B., Amouyel P., Andrieu S., et al. (2016). Defeating Alzheimer's disease and other dementias: a priority for European science and society. The Lancet Neurology, 15(5):455-532.

Graham NS, Sharp DJ. Understanding neurodegeneration after traumatic brain injury: from mechanisms to clinical trials in dementia. Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry. 2019 Nov 1;90(11):1221-33.

שימו סוף לכאב.

לאבחון מקצועי וייעוץ,
התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים:

שימו סוף לכאב!

לאבחון מקצועי וייעוץ, התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים ומיד נחזור אליכם:

קראו עוד באותו נושא:

שיווי משקל טוב מונע פציעות ספורט

שיווי משקל טוב מונע פציעות ספורט

שיווי משקל מונע פציעות ספורט! פציעות ספורט הן רעה חולה המעיבה על היתרונות של הספורט. ישנם ענפי ספורט הכרוכים בסיכון גבוה במיוחד לפציעות. אימוני שיווי משקל באמצעות "לוח מתנועע" עוזרים במניעת פציעות בענפי הספורט עם  סיכון גבוה לפציעות.

תסמונת התעלה הקרפלית אבחון

תסמונת התעלה הקרפלית אבחון

תסמונת התעלה הקרפלית? אבחון מדויק וביצוע תהליך של אבחנה מבדלת יאפשר הענקת טיפול מהיר ויעיל. האבחון מתבסס על למידה מדוקדקת של הסימנים והתסמינים בכף היד ושלילה של הפרעות בריאותיות אחרות שעלולות להיות הגורם.