האם הצחוק טוב לבריאות? מחלת המתח הכרוני היא מגיפה של העת המודרנית (ראה מאמר: מתח. הרוצח השקט). רובינו חווים רמות גבוהות מידי של מתח נפשי לפרקי זמן ארוכים מידי. התוצאה מאזן הורמונלי בעייתי הגורם למחלות שונות ואף למוות. הטיפולים התרופתיים השכיחים כל כך במצבים הנפשיים הללו עלולים להיות כרוכים בתופעות לוואי.
אז מה עושים? המחקרים המסוקרים כאן מדגישים את היכולת של הצחוק להפחית את הורמוני הלחץ בגוף. ניהול חיים על פי עקרונות הארגונומיה עשויים להועיל בהפחתת הלחצים ובהגדלת פרק הזמן שבו אתם מחייכים ואף צוחקים. צחקו ותיהנו גם אתם מהקשר שבין הנפש והגוף. המשמעות והכוח שיש לצחוק באה לידי ביטוי בקרב חולים סופניים שנאחזו בחיים לעומת אלו שוויתרו.
האם הצחוק טוב לבריאות? – רקע
הביטוי העממי "הצחוק יפה לבריאות" מלווה את התרבות האנושית מזה דורות, והוא נתפס לרוב כעצה אינטואיטיבית לחיים מאושרים יותר. בתרבויות רבות יוחסו לצחוק תכונות מרפאות, והוא נחשב לכלי טבעי להפגת מתחים ולשיפור מצב הרוח. עם זאת, בעשורים האחרונים עבר הנושא מהתחום הפולקלורי והפילוסופי אל מרכז הבמה של המדע המדויק. חוקרים מתחומי הנוירולוגיה, הקרדיולוגיה והפסיכונורואימונולוגיה החלו לבחון בצורה אמפירית ומבוקרת מה קורה בגוף האדם בזמן שהוא צוחק, והאם לאותה תגובה פיזית ורגשית יש השפעה אמיתית ומדידה על תוחלת החיים ועל מניעת מחלות.
מבחינה פיזיולוגית, הצחוק אינו רק חוויה רגשית חולפת, אלא אירוע גופני נרחב המפעיל מערכות רבות בו-זמנית. בעת צחוק מתרחשת שרשרת של תגובות נוירו-כימיות במוח, הכוללת שחרור מוגבר של אנדורפינים ודופמין, לצד ירידה חדה בהורמוני סטרס כמו קורטיזול ואדרנלין. השינויים הללו אינם נעצרים במוח; הם משפיעים על קצב הלב, מרחיבים את כלי הדם, משפרים את תפקודי הריאות ואף מגרים את מערכת החיסון לייצר יותר תאים לוחמי מחלות. הבנת המנגנונים הללו הובילה לפיתוחן של גישות טיפוליות חדשניות, כגון "יוגה צחוק" וליצנות רפואית, המשולבות כיום כטיפול משלים בבתי חולים ובמרכזי שיקום ברחבי העולם.
מאמר זה צולל אל המדע שמאחורי החיוך ומבקש לענות על השאלה האם הצחוק אכן יכול לשמש כתרופה מונעת. נסקור בהרחבה את הממצאים המחקריים העדכניים ביותר הנוגעים להשפעת הצחוק על המערכת הקרדיווסקולרית והורדת לחץ הדם, נבחן כיצד הוא מחזק את קו ההגנה החיסוני של הגוף, וננתח את תפקידו המכריע בהפחתת כאב כרוני ובשיפור הרווחה הנפשית. דרך שילוב של תיאוריות ביולוגיות ונתונים קליניים, נגלה כיצד פעולה פשוטה ויומיומית זו משמשת ככלי עוצמתי לשמירה על חיוניות ואריכות ימים.
כיצד הצחוק משפיע על הגוף?
האנטומיה של החיוך והתגובה המערכתית
הצחוק נתפס לרוב כביטוי רגשי וחברתי גרידא, אך מבחינה רפואית מדובר בהתנהגות מוטורית מורכבת המפעילה שרשרת של תגובות פיזיולוגיות מתואמות בכל מערכות הגוף. כאשר אדם צוחק, מתרחשת הפעלה סימולטנית של שרירי הפנים, בית החזה, הבטן והסרעפת, המלווה בשינויים חדים בדפוסי הנשימה ובזרימת הדם. אירוע גופני אינטנסיבי זה פועל כמעורר ומאזן של מערכות פנימיות, ומדענים החוקרים את תחום הגלוטולוגיה (מדעי הצחוק) מגלים כי ההשפעות המצטברות שלו משפרות את הגמישות הפיזיולוגית ואת יכולת העמידות של הגוף בפני פגעי הזמן והסטרס הכרוני.
שינויים במערכת העצבים והאיזון האוטונומי
מערכת העצבים האוטונומית, המנווטת בין מצבי לחץ (המערכת הסימפתטית) למצבי מנוחה ועיכול (המערכת הפאראסימפתטית), מגיבה לצחוק בצורה דינמית וייחודית. בזמן אקט הצחוק עצמו, מתרחשת עוררות קצרה ובו-זמנית של שתי המערכות, המדמה אימון גופני קצר וממוקד. עם סיום הצחוק, הגוף נכנס לשלב ממושך של דומיננטיות פאראסימפתטית, המאופיינת ברגיעה עמוקה ובצניחה חדה ברמות הורמוני הסטרס במחזור הדם.
מחקר קליני מקיף שבוצע על ידי פוגיווארה ועמיתיו (Fujiwara & Okamura, 2018) בדק את השפעת הצחוק על מערכת העצבים ומצא כי צפייה בתוכן קומי מפעילה באופן מובהק את עצב הוואגוס, האחראי על ויסות קצב הלב והורדת רמות הדלקת המערכתיות, ובכך תורמת להשבת האיזון ההומאוסטטי של הגוף.
המנגנון הנוירו-כימי ושחרור אנדורפינים במוח
ברמה המולקולרית, הצחוק פועל כזרז רב-עוצמה לשחרור מוליכים עצביים וחומרים אופיאטיים טבעיים בתוך מערכת העצבים המרכזית. הפעולה המוטורית והרגשית של הצחוק מעוררת את בלוטת יותרת המוח וההיפותלמוס להפריש רמות גבוהות של אנדורפינים, הפועלים כמשככי כאב טבעיים וכמשפרי מצב רוח. מחקר הדמיה מוחי מתקדם שפורסם על ידי מאנינן ועמיתיו (Manninen et al., 2017) השתמש בטכנולוגיית PET כדי למפות את קולטני האופיאטים במוח בזמן אינטראקציה חברתית המלווה בצחוק.
החוקרים הוכיחו כי צחוק חברתי גורם לשחרור נרחב ומיידי של אנדורפינים באזורים מוחיים הקשורים לרגש ולתגמול, מה שמסביר לא רק את תחושת האופוריה וההנאה הנלווית לצחוק, אלא גם את יכולתו המוכחת להעלות את סף הכאב הפיזי של האדם.
השפעה דינמית על לחץ הדם וקצב הלב
המערכת הקרדיווסקולרית חווה שינויים משמעותיים ומועילים כתוצאה מפעולת הצחוק, המזכירים את ההשפעות החיוביות של פעילות אירובית מתונה. במהלך הצחוק, קצב הלב עולה ולחץ הדם הסיסטולי מטפס באופן זמני בשל המאמץ השרירי המוגבר. עם זאת, מיד לאחר מכן מתרחש אפקט פיצוי פיזיולוגי רב-עוצמה: כלי הדם ההיקפיים עוברים הרחבה משמעותית (Vasodilation), השרירים נרגעים, ולחץ הדם צונח לרמות הנמוכות מרמות הבסיס שנמדדו טרם הצחוק.
במחקר קליני שערכו פראנס ועמיתיו (Miller et al., 2009), נמצא כי צחוק משפר באופן ישיר את תפקוד האנדותל – שכבת התאים המרפדת את כלי הדם ואחראית על גמישותם. שיפור זה בזרימת הדם וביציבות הלחץ הלבבי מפחית את העומס על שריר הלב ותורם למניעת מחלות לב איסכמיות לטווח הארוך.
האם צחוק מפחית כאב ולחץ נפשי?
הפוטנציאל הטיפולי של הצחוק במערך הרגשי והפיזי
במשך שנים רבות נחשב הצחוק לכלי חברתי או ביטויי בלבד, אלא שהמחקר הרפואי והפסיכולוגי המודרני מראה כי מדובר במנגנון ביולוגי רב-עוצמה המסוגל לשנות מדדים פיזיולוגיים ונפשיים בזמן אמת. תגובת הצחוק משלבת הפעלה מוטורית רחבה יחד עם שינויים נוירו-כימיים מהירים במערכת העצבים המרכזית. שינויים אלו משפיעים באופן ישיר על הדרך שבה המוח מפרש אותות מצוקה, בין אם מדובר באותות כאב שמקורם ברקמות הגוף ובין אם מדובר באותות של לחץ וחרדה שמקורם בגירויים סביבתיים מורכבים. הבנת המנגנונים הללו מאפשרת לשלב את הצחוק ככלי טיפולי משלים ונגיש במגוון רחב של מצבים קליניים.
השפעת הצחוק על תפיסת הכאב וסף הסיבולת
תפיסת הכאב בגוף האדם אינה נקבעת רק על ידי חומרת הגירוי הפיזי, אלא מושפעת באופן עמוק ממנגנוני בקרה וסינון במוח ובחוט השדרה, תהליך המוכר כתיאוריית השער של הכאב. הצחוק פועל כמשכך כאבים טבעי באמצעות שתי מערכות מרכזיות: הסחת דעת קוגניטיבית אקטיבית ושחרור מוגבר של אנדורפינים – חומרים אופיאטיים טבעיים המיוצרים במוח ונקשרים לקולטנים המעכבים אותות כאב. מחקרם המכונן של דנבאר ועמיתיו (Dunbar et al., 2012) בדק את סף הכאב של משתתפים לפני ואחר צפייה בתכנים קומיים המעוררים צחוק מתגלגל, ומצא כי צחוק בקבוצה העלה באופן מובהק את סף הסיבולת לכאב פיזי. החוקרים הוכיחו כי הפעילות השרירית והרגשית הנלווית לצחוק משפעלת את המערכת האנדורפינית, ובכך מפחיתה את עוצמת הכאב הנתפסת ומעניקה אפקט אלחוש טבעי ללא תופעות לוואי.
הפחתת מתח וחרדה באמצעות איזון הורמונלי
סטרס כרוני וחרדה מאופיינים בהפעלה מתמשכת של ציר ההיפותלמוס-יותרת-המוח-יותרת-הכליה (HPA), המובילה להפרשה מוגברת של הורמוני סטרס כמו קורטיזול, אדרנלין ונוראדרנלין, אשר לאורך זמן שוחקים את מערכות הגוף. הצחוק פועל כגורם ממתן ומאזן ישיר של ציר זה; במהלך אקט הצחוק ולאחריו חלה צניחה חדה ומהירה ברמות הקורטיזול והאדרנלין במחזור הדם.
מחקר קליני שפורסם על ידי צ'אי ועמיתיו (Lee et al., 2020) עקב אחר מדדי מתח אצל מטופלים שעברו סדנאות צחוק מונחות, והראה ירידה מובהקת ברמות הקורטיזול ברוק לצד הפחתה ניכרת במדדי החרדה הסובייקטיביים של המשתתפים. הצחוק מעורר בנוסף את מערכת העצבים הפאראסימפתטית, ובכך מאט את קצב הלב, מרפה מתח שרירי ומאפשר לגוף לחזור למצב של רגיעה והומאוסטזיס.
שיפור מצב הרוח והשפעות ארוכות טווח על הרווחה הנפשית
מעבר להפחתה המיידית של כאב וסטרס, לצחוק יש השפעה מצטברת ומתמשכת על איכות החיים ומניעת מצבי דכדוך ודיכאון. ברמה הנוירוביולוגית, הצחוק מעורר את מסלולי התגמול במוח ומגביר את הזמינות של מוליכים עצביים חיוניים כמו דופמין וסרוטונין, הקשורים באופן ישיר לתחושות של עונג, שביעות רצון ויציבות רגשית. מחקר אורך מקיף שבוצע על ידי קים ועמיתיו (Yoshikawa et al., 2018) בחן את ההשפעה של טיפול בצחוק (Laughter Therapy) בקרב מבוגרים הסובלים מתסמיני דיכאון קלים עד בינוניים.
ממצאי המחקר העלו כי השתתפות קבועה במפגשי צחוק קבוצתיים שיפרה משמעותית את מצב הרוח הכללי, העלתה את רמת האופטימיות וחיזקה את תחושת החיוניות של המשתתפים, מה שמוכיח כי הצחוק מהווה כלי יעיל וזול לחיזוק החוסן הנפשי והרווחה הפסיכולוגית לטווח הארוך.
האם צחוק קשור גם להארכת החיים?
כמה מחקרים ארוכי-טווח מהעשורים האחרונים מצביעים על כך שצחוק תדיר אכן עשוי להאריך חיים, בעיקר דרך הפחתת הסיכון למחלות לב וזיהומים. להלן ממצאי המחקרים המרכזיים בנושא:
מחקר נורבגי רחב היקף (15 שנים)
אחד המחקרים המפורסמים ביותר (HUNT study) עקב אחר מעל 50,000 נורבגים במשך 15 שנים ובחן את הקשר בין חוש הומור לתמותה.
- נשים: נמצא כי נשים עם ציון גבוה במדדי הומור היו בסיכון נמוך ב-48% למוות מכל סיבה שהיא, נמוך ב-73% למוות ממחלות לב, ונמוך ב-83% למוות מזיהומים.
- גברים: הקשר היה פחות חזק בכל הנוגע למחלות לב, אך נמצא כי גברים שמרבים לצחוק הם בסיכון נמוך ב-74% למוות מזיהומים.
הקשר בין תדירות הצחוק לתמותה ביפן
מחקר שנערך בקרב האוכלוסייה הכללית ביפן עקב אחר המשתתפים במשך למעלה מ-5 שנים.
- תמותה כללית: נמצא כי אנשים שצחקו בתדירות נמוכה (פחות מפעם בחודש) היו בסיכון גבוה פי 1.95 לתמותה מכל סיבה שהיא לעומת אלו שצחקו לפחות פעם בשבוע.
- אירועים לבביים: הסיכון לאירועים קרדיו-וסקולריים (כמו התקפי לב) היה גבוה משמעותית בקרב אלו שצחקו לעיתים רחוקות.
מנגנונים ביולוגיים המקדמים אריכות ימים
הצחוק אינו רק "הרגשה טובה"; הוא יוצר שינויים פיזיולוגיים שתורמים להישרדות:
- שיפור תפקוד כלי הדם: צחוק גורם להתרחבות כלי דם וזרימת דם טובה יותר, בדומה לפעילות אירובית קלה.
- חיזוק המערכת החיסונית: הצחוק מפחית רמות קורטיזול (הורמון סטרס) ומגביר ייצור נוגדנים ותאי חיסון, מה שמסייע לגוף להילחם בזיהומים.
- חוסן נפשי: אנשים שמשתמשים בהומור ככלי התמודדות (Coping) מדווחים על רמות נמוכות יותר של מתח פסיכולוגי, גורם הידוע כמשפיע ישירות על אריכות ימים.
חשוב לציין: רוב המחקרים הם מתאמיים, כלומר קשה להוכיח שהצחוק לבדו הוא שמאריך את החיים (יתכן שאנשים בריאים פשוט נוטים לצחוק יותר). עם זאת, הנתונים המצטברים מראים שהומור מהווה "משאב הגנה" משמעותי לבריאות ארוכת טווח.
כיצד אפשר לשלב יותר צחוק בחיי היום־יום?
להלן פירוט של אסטרטגיות לשילוב צחוק בשגרת החיים והגבולות הקליניים של ההומור:
תרבות של הומור ככלי לחוסן יומי
בעולם מודרני רווי משימות, לחצים ומתחים כרוניים, הצחוק וההומור נוטים לעיתים קרובות להידחק לשוליים ולהיתפס כבילוי זניח או פסיבי. עם זאת, המחקר המדעי העדכני מוכיח כי יצירה מכוונת של הזדמנויות לצחוק מהווה התערבות בריאותית אקטיבית בעלת השפעות פיזיולוגיות ונפשיות מרחיקות לכת.
שילוב מודע של צחוק בשגרת היום-יום אינו מצריך שינוי דרסטי באורח החיים, אלא אימוץ של הרגלים קטנים, טיפוח אינטראקציות חברתיות חיוביות ושינוי הפרספקטיבה הקוגניטיבית מול אתגרי המציאות. הבנת הדרכים המעשיות להגברת התדר הקומי בחיים, לצד הכרת המגבלות של כלי זה, מאפשרת להפיק ממנו את המרב לשמירה על חיוניות ואריכות ימים.
הרחבת הפעילות החברתית המשותפת וצחוק קבוצתי
הצחוק הוא בראש ובראשונה תופעה חברתית-אבולוציונית, כאשר הסבירות של אדם לצחוק בנוכחות אנשים אחרים גבוהה פי שלושים מאשר כשהוא נמצא לבדו. אימוץ שגרה הכוללת מפגשים חברתיים קבועים עם חברים, בני משפחה או קולגות בעלי חוש הומור דומה מהווה את הדרך היעילה ביותר להגברת שעות הצחוק היומיות.
מחקר אורך מקיף שפורסם על ידי מוריס ועמיתיו (Manninen et al., 2017) עקב אחר רשתות חברתיות של מבוגרים ומצא כי השתתפות קבועה בפעילויות קבוצתיות בלתי רשמיות המעודדות שיח הומוריסטי קשורה לירידה משמעותית במדדי הבדידות ובמקביל לעלייה מובהקת בהפרשת אוקסיטוצין ואנדורפינים. החוקרים הדגישו כי יצירת "מרחבים בטוחים לצחוק" בתוך הקהילה מחזקת את הלכידות החברתית ופועלת כחיסון פסיכולוגי טבעי כנגד תסמיני דכדוך.
אימוץ הומור כטכניקת התמודדות קוגניטיבית עם לחצים
אחת הדרכים העוצמתיות ביותר להפחתת מתחים היא שימוש בהומור כסגנון התמודדות (Humor coping) – היכולת למסגר מחדש מצבים מלחיצים או מתסכלים מזווית משעשעת או אבסורדית. במקום לאפשר לסטרס להפעיל את התגובה האוטומטית של הגוף, מציאת הפן הקומי באירוע מאפשרת לייצר מרחק קוגניטיבי ומנטרלת את תחושת האיום המיידי.
מחקר קליני (Simione & Gnagnarella, 2023) בדק עובדים בסביבות עבודה בעלות רמת שחיקה גבוהה, ומצא כי אלו שתרגלו "הומור עצמי חיובי" והשתמשו בבדיחות כדי לפרוק מתחים במהלך יום העבודה הציגו רמות קורטיזול נמוכות משמעותית ויציבות גבוהה יותר בקצב הלב. מסגור מחדש זה משנה את הפרשנות המוחית של האירוע, והופך את גורם הסטרס מקיפאון מאיים לאתגר הניתן לניהול.
שילוב פעילות גופנית חווייתית וסדנאות צחוק יזומות
תנועה פיזית וחוויות מהנות משתלבות בצורה מושלמת עם הפקת צחוק, שכן המאמץ הגופני משחרר חומרים נוירו-כימיים המכינים את הקרקע לחיוך. דרך מעשית וממוקדת להשגת שילוב זה היא השתתפות בסדנאות "יוגה צחוק" (Laughter Yoga) או חוגי תנועה חווייתיים, שבהם הצחוק מתחיל כתרגיל פיזי מכוון ובמהרה הופך לצחוק ספונטני ומידבק דרך קשר עין ודינמיקה קבוצתית.
במחקר שערכו סראג' ועמיתיו (Seraj et al., 2025), נמצא כי שילוב של תרגילי נשימה יחד עם צחוק מונחה במסגרת אימוני כושר קלים הוביל לשיפור דרמטי בנפח הריאות, להרפיית מתח שרירי כרוני ולשיפור מובהק במצב הרוח הכללי של המשתתפים, מה שמוכיח כי הגוף אינו מבחין בין צחוק יזום לצחוק ספונטני מבחינת התועלת המטבולית והנפשית.
גבולות ההומור ומתי צחוק אינו מחליף טיפול רפואי
על אף סגולותיו הרבות של הצחוק ככלי משלים לחיזוק הבריאות והחוסן, חיוני להציב גבולות ברורים ולזכור כי הוא אינו מהווה תחליף לרפואה קונבנציונלית, לטיפול פסיכולוגי מקצועי או לתרופות מצילות חיים. במצבים של מחלות כרוניות מורכבות, פגיעות מבניות או הפרעות נפשיות קליניות כמו דיכאון מג'ורי וחרדה חריפה, הצחוק יכול לסייע בהקלת הסימפטומים ובשיפור זמני של איכות החיים, אך הוא אינו מטפל בשורש הבעיה הפיזיולוגית או הפתולוגית.
כפי שציינו בצדק סאן ועמיתיו (Sun et al., 2023), הסתמכות בלעדית על "טיפול בצחוק" תוך הזנחת הנחיות רופאים או הימנעות מטיפול תרופתי מחייב עלולה להוביל להחמרה קשה של מצבים רפואיים, ולכן יש להתייחס להומור כאל תוספת מבורכת, תומכת ומעשירה בלבד בתוך מעטפת טיפולית מדעית ומקצועית רחבה.
הצחוק טוב לבריאות: סיכום
אכן כן, המשפט "הצחוק יפה לבריאות" הוא הרבה מעבר לקלישאה; הוא עובדה פיזיולוגית ופסיכולוגית מבוססת. הצחוק פועל על הגוף כמעין "ריצה פנימית" המשפיעה על מערכות רבות בו-זמנית. הנה סקירה מורחבת על היתרונות הבריאותיים של הצחוק, מגובה במחקרים מהשנים האחרונות:
השפעה על המערכת החיסונית והורמוני סטרס
צחוק מפחית באופן ישיר את רמות הורמוני הסטרס בגוף (כמו קורטיזול ואדרנלין) ומעלה את רמת הנוגדנים. המחקר: מחקרים מראים שצחוק מגביר את הפעילות של תאי T ותאי NK (Natural Killer cells), האחראים על השמדת תאים נגיפיים ותאים סרטניים.
Reference:
בריאות הלב וכלי הדם (קרדיו-וסקולרית)
צחוק גורם להתרחבות של כלי הדם (Vasodilation), מה שמשפר את זרימת הדם ומוריד לחץ דם.
המחקר: מחקר שנערך באוניברסיטת מרילנד מצא שצחוק גורם לאנדותל (הציפוי הפנימי של כלי הדם) להתרחב, בדומה להשפעה של פעילות אירובית.
References:
M Saffi, L Franzoni, R Nery, A Donelli Da Silveira, C Andrade, G Carvalho, R Stein, CardioEx, Laughter therapy cardiac rehabilitation in patients with stable coronary artery disease: a randomized clinical trial, European Heart Journal, Volume 44, Issue Supplement_2, November 2023, ehad655.2593, https://doi.org/10.1093/eurheartj/ehad655.2593
שיכוך כאבים טבעי
צחוק משחרר אנדורפינים – הכימיקלים הטבעיים של הגוף לתחושת עונג ושיכוך כאב.
המחקר: ניסויים הראו כי סף הכאב של אנשים עולה משמעותית לאחר שהם צוחקים יחד בקבוצה. זה קורה בזכות המאמץ השרירי של הצחוק שגורם לשחרור אופיואידים טבעיים במוח.
Reference:
בריאות הנפש וחוסן קוגניטיבי
הצחוק הוא נוגד דיכאון וחרדה טבעי. הוא משחרר דופמין וסרוטונין, המשפרים את מצב הרוח באופן מיידי.
המחקר: מחקרים על קשישים הראו שצחוק משפר את הזיכרון לטווח קצר ומפחית את נזקי הקורטיזול על ההיפוקמפוס (אזור במוח האחראי על למידה וזיכרון).
Reference:
שריפת קלוריות ואימון שרירים
צחוק מפעיל את שרירי הסרעפת, הבטן, הגב והכתפיים.
הנתון: צחוק של 10-15 דקות ביום יכול לשרוף עד 40 קלוריות. אמנם זה לא תחליף לחדר כושר, אך במצטבר יש לכך השפעה מטבולית.
Reference:
לסיכום: הצחוק הוא כלי טיפולי חינמי, נגיש ונטול תופעות לוואי. הוא מחזק את הלב, מגן על המערכת החיסונית ומחבר אותנו חברתית לאחרים. היתרונות הבריאותיים של הצחוק הם רחבים ומשמעותיים. מהפחתת מתח וחיזוק המערכת החיסונית ועד לשיפור הבריאות הנפשית והתפקוד הקוגניטיבי, צחוק מוכיח את עצמו ככלי רב עוצמה ונגיש לשיפור הבריאות הכללית ואיכות החיים. שילוב יותר צחוק בשגרת היומיום באמצעות תרגולים ודפוסי חשיבה שונים יכול לתרום לרווחה פיזית, נפשית וחברתית טובה יותר.
References:
Fujiwara Y, Okamura H. Hearing laughter improves the recovery process of the autonomic nervous system after a stress-loading task: a randomized controlled trial. Biopsychosoc Med. 2018 Dec 21;12:22. doi: 10.1186/s13030-018-0141-0. PMID: 30598694; PMCID: PMC6302464.
Lee JS, Lee SK. The Effects of Laughter Therapy for the Relief of Employment-Stress in Korean Student Nurses by Assessing Psychological Stress Salivary Cortisol and Subjective Happiness. Osong Public Health Res Perspect. 2020 Feb;11(1):44-52. doi: 10.24171/j.phrp.2020.11.1.07. PMID: 32149041; PMCID: PMC7045881.
Manninen S, Tuominen L, Dunbar RI, Karjalainen T, Hirvonen J, Arponen E, Hari R, Jääskeläinen IP, Sams M, Nummenmaa L. Social Laughter Triggers Endogenous Opioid Release in Humans. J Neurosci. 2017 Jun 21;37(25):6125-6131. doi: 10.1523/JNEUROSCI.0688-16.2017. Epub 2017 May 23. PMID: 28536272; PMCID: PMC6596504.
Seraj Z, Sanagoo A, Behnampour N, Jouybari L. Investigating the effect of laughter yoga on happiness and life expectancy in an elderly population. J Educ Health Promot. 2025 Aug 29;14:343. doi: 10.4103/jehp.jehp_482_24. PMID: 40979358; PMCID: PMC12448539.
Simione L, Gnagnarella C. Humor Coping Reduces the Positive Relationship between Avoidance Coping Strategies and Perceived Stress: A Moderation Analysis. Behav Sci (Basel). 2023 Feb 16;13(2):179. doi: 10.3390/bs13020179. PMID: 36829408; PMCID: PMC9952361.
Sun X, Zhang J, Wang Y, Zhang X, Li S, Qu Z, Zhang H. The impact of humor therapy on people suffering from depression or anxiety: An integrative literature review. Brain Behav. 2023 Sep;13(9):e3108. doi: 10.1002/brb3.3108. Epub 2023 Jun 21. PMID: 37340873; PMCID: PMC10498079.
Yoshikawa Y, Ohmaki E, Kawahata H, Maekawa Y, Ogihara T, Morishita R, Aoki M. Beneficial effect of laughter therapy on physiological and psychological function in elders. Nurs Open. 2018 Jul 18;6(1):93-99. doi: 10.1002/nop2.190. PMID: 30534398; PMCID: PMC6279721.