איך לחיות יותר שנים? למזלנו בני האדם, משתייכים לזן החי באופן יחסי שנים ארוכות. טיפים שמאפשרים אריכות ימים מובאים כאן ועשויים להוסיף לחייכם עוד עשור ויותר. הידע כיצד להאריך את החיים ולשפר את איכותם קיים. רוב בני האדם כבר מכירים את גורמי הסיכון לאיכות ולאורך החיים שלנו ובכללם עישון, חוסר פעילות גופנית, מדד מסת גוף ועוד. צריך לקחת את ההחלטות המתבקשות ליישום הידע הזה ולהתחיל לחיות חיים נכונים ובריאים.
עם זאת, הרצון לאריכות ימים ובריאות משותף לבני אדם אך לא כולם מוכנים לנקוט בצעדים הדרושים לכך. המאמץ וההתמדה ביישום השינויים ההתנהגותיים הנדרשים כדי ל יהנות מאריכות ימים גורמים לנו לוותר. איך לחיות יותר שנים? כאן ריכזתי עבורכם רשימה של טיפים לשיפור הבריאות ולאריכות ימים.
איך לחיות יותר שנים – רקע
אריכות ימים מתחילים בהחלטות קטנות מאוד -במה שנאכל היום בצהריים, בכמה נזוז, באיך נישון הלילה ואפילו במי נבחר להיות סביבנו. מחקרים גדולים מעשורים אחרונים מראים באופן עקבי שחלק גדול מאוד מהשנים שאנחנו מרוויחים או מפסידים נקבע על-ידי הרגלים יומיומיים, הרבה לפני בדיקות הדם והתרופות (Li, 2018; Li, 2020; Wang, 2025).
במאמר זה נסקור בצורה שיטתית מה ידוע כיום על כל מה שנדרש -במישור האישי -כדי להאריך לא רק את משך החיים, אלא גם את מספר השנים הבריאות והעצמאיות.
מה באמת קובע כמה נחיה? גנטיקה לעומת הרגלים
תוחלת החיים האנושית עלתה בצורה דרמטית במאה האחרונה, בעיקר בזכות ירידה בזיהומים, גישה לטיפול רפואי ומניעת מחלות כרוניות. עם זאת, כיום רוב מקרי המוות בעולם מיוחסים למחלות לא זיהומיות -מחלות לב, סרטן, סוכרת ומחלות נשימה כרוניות -שהסיכון אליהן מושפע מאוד מאורח חיים (Skýbová, 2021; World Health Organization, 2025).
מה לגבי גנטיקה? מחקרי משפחות של מאה-ועשר-שנים מצביעים על כך שתורשתיות אורך החיים היא בערך 20-30% מהשונות בין אנשים -כלומר, רוב ההבדל בתוחלת החיים נקבע על-ידי גורמים סביבתיים והרגלים (Bozzini, 2017; Govindaraju, 2015). מחקרי פוליגנים עדכניים מראים שאנשים עם “ציון גנטי של אריכות ימים” אכן נוטים לחיות יותר, אבל גם אצלם הרגלי חיים בריאים נותרים קריטיים (Tesi, 2021; Torres, 2022).
כלומר: אי-אפשר לבחור הורים, אבל אפשר לבחור איך חיים. החדשות הטובות הן שגם בגיל מבוגר יחסית -שנות ה־40, 50 ואפילו מאוחר יותר -שינוי הרגלים עדיין מתורגם ליותר שנים ולפחות מחלות (Li, 2018; Wang, 2021).
חמישה-שבעה הרגלים שמאריכים חיים בעשור ויותר
מחקר עוקבה עצום על יותר מ־120 אלף נשים וגברים בארה״ב בדק חמש התנהגויות: אי-עישון, משקל גוף תקין, פעילות גופנית סדירה, תזונה איכותית ושתיית אלכוהול מתונה או ללא אלכוהול. אימוץ כל חמשת ההרגלים האריך את תוחלת החיים בגיל 50 בכ־14 שנים לנשים וכ־12 שנים לגברים, בהשוואה למי שלא אימצו אף אחד מהם (Li, 2018).
מחקר המשך באותן אוכלוסיות הראה שהרגלים אלה אינם רק “מוסיפים שנים”, אלא מוסיפים בעיקר שנים ללא מחלת לב, סרטן או סוכרת -פער של כ־8-10 שנות חיים בריאות בגיל הביניים בין מי שמקפידים על אורח חיים בריא לבין מי שלא (Li, 2020).
מחקרים עדכניים באוכלוסיות עם חולשה שרירית (סרקופניה) מצאו שגם אצל אנשים שבריריים יחסית, ציון סגנון חיים בריא גבוה הכולל אי-עישון, פעילות גופנית, תזונה בריאה, שינה מספקת וקשרים חברתיים חזקים, קשור לירידה של עד כ־60-70% בסיכון לתמותה, עם קשר “מדורג”: כל גורם בריא נוסף מוריד עוד את הסיכון (Wang, 2025).
כל זה מתמצת את הרעיון המרכזי: אין “קסם אחד” לאריכות ימים. אריכות ימים זהו צירוף של מספר הרגלים בסיסיים, שיחד מכוונים את הגוף והנפש למסלול של הזדקנות איטית ובריאה יותר.
תזונה ומשקל גוף: הבסיס הביוכימי של אריכות ימים
תזונה שמפחיתה דלקת ומחלות כרוניות
תזונה עשירה במזונות מלאים מן הצומח -ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים -ודלה במזון מעובד, סוכר פשוט ושומן טרנס, נקשרה שוב ושוב לסיכון נמוך יותר למחלות לב, סרטן וסוכרת, ולתוחלת חיים ארוכה יותר (Vyas, 2019; Tan, 2025; Marino, 2024).
דיאטות מדיאטרניות וצמחוניות (לא חייבים טבעונות מלאה) מקושרות ללחץ דם נמוך יותר, פרופיל שומנים משופר, פחות דלקת מערכתית וסיכון מופחת לתמותה מכל הסיבות. מחקרי “אזורי כחול” -אזורים בעולם עם ריכוז גבוה של בני 90 -100 בריאים -מצביעים כמעט תמיד על דפוס תזונתי כזה: הרבה מזון מן הצומח, מעט בשר אדום ומעובד, ושימוש בשומן איכותי כמו שמן זית (Buettner, 2016; Ulusu, 2024; Deeg, 2024).
מחקר עדכני שהשתמש במדד “אינדקס דלקתי של תזונה” הראה כי תזונה שגורמת לפחות דלקת קשורה להזדקנות ביולוגית איטית יותר (Zhang, 2025). אריכות ימים זקוקה גם לתזונה נכונה.
משקל גוף ואיזון מטבולי
עודף משקל משמעותי והשמנת יתר מגבירים סיכון לסוכרת, מחלות לב וסוגי סרטן רבים, ומקצרים תוחלת חיים במספר שנים -לעיתים 6-10 שנים במקרי השמנה חמורה (Ares, 2019; Skýbová, 2021).
המטרה מעשית איננה “רזון מושלם” אלא מדד מסת גוף סביר, היקף מותניים נמוך יחסית, ורמות תקינות של סוכר ושומנים בדם. גם ירידה מתונה של 5-10% ממשקל הגוף אצל מי שסובל מעודף משקל כבר משפרת סיכון קרדיו-מטבולי ותוחלת חיים צפויה (Li, 2020; Wang, 2021).
פעילות גופנית: תרופת הפלא הזולה ביותר
פעילות גופנית סדירה היא אחת ההשקעות העוצמתיות ביותר בחיים ארוכים. ארגון הבריאות העולמי ממליץ למבוגרים על לפחות 150-300 דקות של פעילות אירובית מתונה או 75-150 דקות נמרצת בשבוע, בתוספת תרגילי כוח לפחות פעמיים בשבוע (World Health Organization, 2025; Chen, 2025).
מחקרים רבים מראים שבטווח הזה (ואפילו קצת פחות) יש ירידה משמעותית בתמותה מכל הסיבות, ובמיוחד ממחלות לב וכלי דם. גם אצל אנשים עם מחלות כרוניות קיימות, פעילות מותאמת מפחיתה סיכון לסיבוכים ומגדילה את מספר שנות החיים הבריאות (Day, 2018; Tang, 2024).
חשוב להבין:
כל תנועה נחשבת -טיפוס מדרגות, הליכה ברגל, עבודה בגינה.
שילוב של כוח ושיווי משקל (למשל אימוני התנגדות, יוגה, פילאטיס) מפחית נפילות ושברים, שהם גורם מרכזי לאובדן עצמאות בגיל מבוגר.
אפילו התחלה בגיל 60+ עדיין מקושרת להארכת חיים ולהפחתת נכות (Zhang, 2025; Watts, 2022).
שינה ואיזון עומסים: לא פחות חשוב מספורט ותזונה
מחקרים מטה-אנליטיים גדולים מצביעים על עקומת U בין משך השינה לתמותה: גם פחות מדי שינה (לרוב <6 שעות) וגם יותר מדי (לרוב >9 שעות) מקושרים לעלייה בתמותה, כאשר סביב 7 שעות ביממה נראה כטווח אופטימלי עבור רוב המבוגרים (Cappuccio, 2010; Gu, 2024; Svensson, 2021).
שינה מספקת ואיכותית משפיעה על:
- ויסות סוכר ואינסולין -חוסר שינה כרוני מגביר סיכון לסוכרת.
- לחץ דם ודלקת -קשורים ישירות לסיכון לבבי.
- מערכת החיסון והסיכון לזיהומים.
- תפקוד קוגניטיבי ומצב רוח.
ניתן לשפר שינה באמצעות “היגיינת שינה”: שעות קבועות, חשיפה לאור יום, הימנעות ממסכים לפני השינה, קפאין בשעות מוקדמות יותר, וטקס הרפיה קבוע לפני כיבוי האור. כשיש נחירות קשות, הפסקות נשימה או עייפות קיצונית ביום -חשוב לפנות לבדיקה, כי דום נשימה בשינה הוא גורם סיכון משמעותי לתמותה וניתן לטיפול (Tan, 2025).
עישון, אלכוהול וחומרים אחרים: להרוס מהר או להפסיק בזמן
עישון
עישון טבק הוא עדיין אחד הגורמים הבודדים החזקים ביותר לקיצור חיים. מחקרים מייחסים לו קיצור של בערך עשור בתוחלת החיים אצל מעשנים כבדים לעומת לא-מעשנים, לצד סיכון גבוה לתחלואה קשה (World Health Organization, 2025; Li, 2018).
הבשורה הטובה: הפסקת עישון בכל גיל מפחיתה משמעותית את הסיכון. מי שמפסיק בעשורים הרביעי-חמישי לחיים מתקרב לאורך החיים של מי שלא עישן מעולם, אך גם הפסקה בגיל מאוחר יותר “קונה” שנים של בריאות (Li, 2018). אריכות ימים ועישון אינם הולכים יחדיו.
אלכוהול
הנתונים העדכניים הולכים ומטים את הכף לכיוון “כמה שפחות, יותר טוב”. גם צריכה מתונה נקשרה במטא-אנליזות רבות לעלייה מסוימת בסיכון לסרטן, והמסקנה של גופי בריאות גדולים היא שאין “רמת סף בריאה” ברורה, במיוחד אם קיימים גורמי סיכון אחרים (World Health Organization, 2025; Marino, 2024).(ארגון הבריאות העולמי)
עבור מי שכן בוחר לשתות, ההמלצה היא לא לעבור את המינון המוגדר כצריכה מתונה (כוס אחת ליום לנשים, עד שתיים לגברים, בהתאם להנחיות המקומיות), ובמקרים רבים -ובמיוחד אצל מי שיש לו מחלות כרוניות או נטילת תרופות -עדיף להימנע לגמרי.
קשרים חברתיים, בדידות ומשמעות החיים
אחד הממצאים המרשימים ביותר בעשורים האחרונים הוא שעוצמת הקשרים החברתיים שלנו מנבאת תוחלת חיים לא פחות -ולעיתים יותר -מאשר עישון, השמנה או חוסר פעילות גופנית. מטה-אנליזה על 148 מחקרים מצאה כי אנשים בעלי קשרים חברתיים חזקים חיו יותר, עם ירידה של כ־50% בסיכון לתמותה בהשוואה למבודדים חברתית (Holt-Lunstad, 2010).
מנגד, בדידות -חוויה סובייקטיבית של חוסר קשר -מקושרת לעלייה מובהקת בתמותה, גם לאחר התאמה לדיכאון ולגורמי סיכון אחרים (Rico-Uribe, 2018).
מעבר לכמות הקשרים, יש חשיבות גם למשמעות בחיים. סקירה שיטתית על “תחושת מטרה בחיים” הראתה כי אנשים שדיווחו על תחושת מטרה חזקה חוו ירידה של כ־17% בסיכון לתמותה ותדירות נמוכה יותר של אירועים לבביים (AshaRani, 2022; Boyle, 2009; Cohen, 2016).
בקצרה:
- לטפח קשרים משפחתיים וחבריים, גם אם מעטים, אך משמעותיים.
- להיות מעורב בקהילה, התנדבות, פעילות קבוצתית.
- להשקיע בתחומי עניין ותחביבים שיוצרים תחושה של “אני קם בשביל משהו”.
- זה אולי נראה “רך”, אבל הנתונים הקשים מראים שזה שווה שנים ממשיות של חיים.
בריאות נפשית וניהול סטרס
סטרס כרוני, דיכאון וחרדה אינם רק עניין רגשי -הם מקושרים לעלייה בלחץ דם, דלקת, הפרעות שינה, עלייה במשקל וחוסר היענות לטיפול, ובסופו של דבר לתמותה מוקדמת (Rokach, 2024; Tan, 2025). אריכות ימים וסטרס כרוני אינם הולכים ביחד.
אסטרטגיות שמקבלות תימוכין מחקריים כעוזרות לבריאות ארוכת טווח:
- פעילות גופנית, שמפחיתה דיכאון וחרדה ומגבירה חוסן.
- טכניקות מיינדפולנס והרפיה -נשימות עמוקות, מדיטציה, תפילה / התבוננות.
- טיפול פסיכולוגי בעת הצורך, במיוחד כשיש סימני דיכאון, חרדה או טראומה.
- איזון בין עבודה למנוחה -“עומס תמידי” קשור להישחקות מערכתית.
ניהול סטרס לא “מרפא” את הגוף באופן קסום, אבל הוא מפחית את השחיקה המתמשכת במערכות הלב, החיסון והחילוף-חומרים, ובכך תורם להארכת חיים.
מניעת מחלות: בדיקות, חיסונים ושליטה בגורמי סיכון
“בריאות קרדיווסקולרית אידאלית”
האיגוד האמריקאי ללב הגדירו 7-8 מדדי ליבה לבריאות לב: לחץ דם, כולסטרול, סוכר, משקל, תזונה, פעילות, עישון ושינה. מחקר גדול הראה שככל שמספר המדדים האידאליים גבוה יותר, כך הסיכון המצטבר למחלות לב לאורך החיים יורד באופן חד, ושנות החיים החופשיות ממחלה לבבית מתארכות (Wang, 2021; Bundy, 2021).
גם שיפור במדדים אלו באמצע החיים -למשל הורדת לחץ דם גבוה, שיפור שומני דם או איזון סוכרת -מתורגמים ישירות להארכת מספר שנות החיים ללא מחלה.
בדיקות סקר וחיסונים
בדיקות סקר ליתר לחץ דם, דיסליפידמיה, סוכרת, סרטן המעי, השד, צוואר הרחם ועוד, לפי ההנחיות המקומיות, מאפשרות גילוי מוקדם או מניעה -מה שמגדיל משמעותית את ההסתברות להיחלים ולהמשיך לחיות שנים רבות (Rosti, 2019).
חיסונים נגד מחלות כמו שפעת, דלקת ריאות, זוסטר ועוד מצמצמים סיכון לתמותה במיוחד בקרב מבוגרים ולקויי חיסון, והם חלק אינטגרלי מאסטרטגיית חיים ארוכים, לא “תוספת קוסמטית”.
סביבה, תנאי חיים ומה שביניהם
גם אם קשה לשלוט בכך ברמת הפרט, הסביבה משפיעה מאוד על אריכות ימים:
- זיהום אוויר נקשר ישירות לתמותה ממחלות לב, שבץ, סרטן ריאה ודמנציה, ומהווה אחד מחמשת גורמי הסיכון המרכזיים למחלות לא זיהומיות (World Health Organization, 2025; Geng, 2025).
- מגורים בסביבה שמקלה על הליכה, רכיבה באופניים וגישה למזון בריא -לעומת “מדבר מזון” וסביבה מוטת רכב -משפיעים על הסיכוי לשמור על פעילות גופנית ומשקל תקינים (Deeg, 2024).
- מחקרים על “אזורים כחולים” מצביעים גם על סביבת חיים עם קצב מתון, הרבה הליכה ביום-יום, רמות נמוכות של אלימות, ותמיכה קהילתית חזקה -כולם מרכיבים שניתן לשחזר חלקית גם בערים מודרניות דרך בחירת מקום מגורים, קהילה ותרבות עבודה (Buettner, 2016; Marston, 2021; Pérez-Molina, 2025).
“רפואת אריכות ימים” -מה מבוסס, ומה עדיין ניסיוני?
בשנים האחרונות מתפתחת “רפואת אריכות ימים” שמתמקדת במדידת “גיל ביולוגי” (למשל שעונים אפיגנטיים) ובהתערבויות שמטרתן להאט את ההזדקנות (Mathur, 2024; Gutman, 2020).
סקירת “פירמידת אריכות הימים” מציעה מודל היררכי:
- בסיס -אורח חיים: תזונה, פעילות, שינה, סטרס, קשרים חברתיים.
- שכבה רפואית -איזון גורמי סיכון, טיפול במחלות כרוניות.
- שכבה מתקדמת -בדיקות גנטיות/אפיגנטיות, ניטור ביולוגי מתקדם.
- שכבה ניסיונית -תרופות אנטי-אייג׳ינג ייעודיות, טיפולי גנים ותאי גזע (Martinović, 2024; He, 2025).
הקונצנזוס המחקרי כרגע:
- הרווח הגדול ביותר מגיע מהרגלי חיים בסיסיים ומניעת מחלות.
- בדיקות ומדדים ביולוגיים מתקדמים יכולים לעזור למעקב מותאם אישית, אבל לא מחליפים תזונה, פעילות ושינה.
- תרופות אנטי-אייג׳ינג (כמו ראפאמיצין ואחרות) נמצאות עדיין ברובן בשלבי מחקר. אין כיום המלצה גורפת לשימוש בהן באנשים בריאים לשם הארכת חיים בלבד, בשל אי-ודאות לגבי בטיחות ארוכת טווח (Blagosklonny, 2025; Folch, 2018).
לסיכום: “מתכון” מעשי לחיים ארוכים יותר
בהתבסס על המידע המצטבר, ניתן לתמצת את העקרונות המרכזיים לחיים ארוכים ובריאים יותר:
- לא לעשן ולעצור חשיפה לעשן -הפסקת עישון היא אחת הפעולות הבודדות שמחזירות שנים לתוחלת החיים (Li, 2018).
- תזונה מבוססת מזון מלא וצמחי -הרבה ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים ואגוזים; מעט מזון מעובד, משקאות ממותקים ובשר מעובד (Vyas, 2019; Tan, 2025).
- שמירה על משקל גוף ותפקוד מטבולי תקינים -היקף מותניים נמוך, סוכר וכולסטרול מאוזנים (Ares, 2019; Li, 2020).
- פעילות גופנית סדירה -לפחות 150 דקות בשבוע של פעילות מתונה + תרגילי כוח פעמיים בשבוע (Chen, 2025; World Health Organization, 2025).
- שינה של בערך 7 שעות באיכות טובה -ולהתייחס ברצינות להפרעות שינה (Cappuccio, 2010; Gu, 2024).
- ניהול סטרס ואימוץ אסטרטגיות התמודדות בריאות -פעילות גופנית, טכניקות הרפיה, טיפול, איזון בין עבודה לחיים (Rokach, 2024).
- טיפוח קשרים חברתיים ותחושת מטרה בחיים -להשקיע במשפחה, חברים, קהילה ותחביבים משמעותיים (Holt-Lunstad, 2010; AshaRani, 2022).
- בדיקות סקר, חיסונים ושליטה בגורמי סיכון -ניטור לחץ דם, שומנים, סוכר, והיצמדות להנחיות רפואיות (Wang, 2021; Bundy, 2021).
- בחירה בסביבה תומכת בריאות -עד כמה שניתן, מקום שמאפשר הליכה, מזון זמין ובריא, וקשר קהילתי (Deeg, 2024; Pérez-Molina, 2025).
אין כאן הבטחה לחיי נצח, אבל שילוב העקרונות הללו -כפי שמראים מחקרים חוזרים ונשנים -יכול להוסיף בממוצע עשור או יותר של חיים, ובעיקר להפוך חלק גדול יותר מהחיים הללו לשנים עצמאיות, פעילות ובעלות איכות גבוהה (Li, 2018; Li, 2020; Wang, 2025).
הערה חשובה: המידע במאמר זה איננו תחליף לייעוץ רפואי אישי. כל שינוי משמעותי בתזונה, בפעילות גופנית, בתרופות או בצריכת אלכוהול ועישון כדאי לבצע בהתייעצות עם רופא/ת המשפחה או מומחה מתאים, במיוחד אם יש מחלות כרוניות קיימות.
References:
AshaRani, P. V., Abdin, E., Kumar, F. D., Shafie, S., Jeyagurunathan, A., Verma, S., … Subramaniam, M. (2022). Purpose in life in older adults: A systematic review on conceptualization, measurement, and related factors. International Psychogeriatrics, 34(11), 1005-1028.
Bozzini, S., Falcone, C., & Tavazzi, L. (2017). Genetic factors associated with longevity in humans. Acta Bio Medica, 88(3), 315-323.
Bundy, J. D., Ning, H., Zhong, V. W., Paluch, A. E., Wilkins, J. T., Lloyd-Jones, D. M., & Khan, S. S. (2021). Estimated impact of achieving optimal cardiovascular health among US adults on cardiovascular disease events. Circulation, 144(4), 298-308.
Cappuccio, F. P., D’Elia, L., Strazzullo, P., & Miller, M. A. (2010). Sleep duration and all-cause mortality: A systematic review and meta-analysis of prospective studies. Sleep, 33(5), 585-592.
Chen, G., Li, Y., Zhu, H., et al. (2025). Joint association between physical exercise, caffeine intake, and healthy ageing: A population-based study. BMC Geriatrics, 25, Article 123.
Deeg, D. J. H., van der Schaft, J., van Lenthe, F. J., et al. (2024). Identification of a “Blue Zone” in the Netherlands: A genetic and environmental exploration of longevity. The Journals of Gerontology: Series B, 79(5), 888-899.
Geng, X., Yu, C., Li, L., & Li, G. (2025). The global burden of non-communicable diseases: Trends, risk factors, and prevention strategies. Journal of Translational Medicine, 23, 456.
Govindaraju, D. R., Atzmon, G., & Barzilai, N. (2015). Genetics, lifestyle and longevity: Lessons from centenarians. Applied & Translational Genomics, 4, 23-32.
Gu, J., Wang, Y., Fan, H., et al. (2024). Association of sleep duration with risk of all-cause and cause-specific mortality: A prospective cohort study. Sleep Medicine, 115, 15-23.
Holt-Lunstad, J., Smith, T. B., & Layton, J. B. (2010). Social relationships and mortality risk: A meta-analytic review. PLoS Medicine, 7(7), e1000316.
Li, Y., Pan, A., Wang, D. D., Liu, X., Dhana, K., Franco, O. H., … Hu, F. B. (2018). Impact of healthy lifestyle factors on life expectancies in the US population. Circulation, 138(4), 345-355.
Li, Y., Schoufour, J., Wang, D. D., Dhana, K., Pan, A., Liu, X., … Hu, F. B. (2020). Healthy lifestyle and life expectancy free of cancer, cardiovascular disease, and type 2 diabetes: Prospective cohort study. The BMJ, 368, l6669.
Marino, P., Brescianini, S., Di Castelnuovo, A., et al. (2024). Healthy lifestyle and cancer risk: Modifiable risk factors and prevention strategies. Nutrients, 16(6), 800.
Martinović, A., et al. (2024). Climbing the longevity pyramid: A framework for longevity medicine. Frontiers in Aging, 5, 1324567.
Rico-Uribe, L. A., Caballero, F. F., Olaya, B., et al. (2018). Association of loneliness with all-cause mortality: A meta-analysis. PLOS ONE, 13(1), e0190033.
Rokach, A., Matalon, A., & Pinchas-Mizrachi, R. (2024). The health consequences of loneliness: A review. Israel Journal of Health Policy Research, 13, 21.
Skýbová, D., & Baňasová, A. (2021). Risk of chronic diseases limiting longevity: A life-course perspective on modifiable risk factors. Central European Journal of Public Health, 29(Suppl.), S46-S55.
Tan, M. J. T., Goh, J., & Ng, C. H. (2025). Health is beyond genetics: On the integration of lifestyle and environmental factors in hyper-personalized medicine. Journal of Personalized Medicine, 15(2), 210.
Vyas, S. V. (2019). Disease prevention with a plant-based lifestyle. Alternatives to Laboratory Animals, 47(2), 73-86.
Wang, L., Li, X., Wang, Z., et al. (2021). Ideal cardiovascular health metric and its change with lifetime risk of cardiovascular diseases and life expectancy. Journal of the American Heart Association, 10(16), e022502.
Wang, N., Lu, Y., Zhang, W., et al. (2025). Association of a healthy lifestyle with all-cause and cause-specific mortality among individuals with probable sarcopenia. JMIR Aging, 8, e65374.
World Health Organization. (2025). Noncommunicable diseases: Key facts. WHO. https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/noncommunicable-diseases
Zhang, D., Li, S., Liu, X., et al. (2025). Association of dietary inflammatory index and vigorous physical activity with phenotypic age acceleration in US adults. Aging, 17(3), 234-248.