בדיקת סיטי עלולה לסרטן! CT היא בדיקת הדמיה חשובה המשמשת לאבחון הפרעות בריאותיות רבות. בין היתר באמצעות בדיקת CT מאבחנים גם הפרעות בריאותיות בגב ובגפיים. בין היתר מבצעים סריקות CT כדי לאבחן היצרות תעלת השדרה, שבר בעמוד השדרה, בלט או פריצת דיסק ועוד
קרינה מסרטנת הנלווית לבדיקת סיטי הופכת את ההדמיה הזאת לבעייתית. לטענת מומחים, בדיקת סיטי חושפת את החולים לקרינה שהיא גבוהה פי 150 מצילום רנטגן בודד. למרות המודעות לקרינה, חולים רבים מופנים לסריקת CT. הדבר נובע בין היתר בגלל העליות הנמוכות יחסית של הליך זה לעומת בדיקת MRI. בעשור האחרון גדל באופן קיצוני גם מספר המקרים של חולי לב שהופנו לביצוע סריקת CT.
בדיקת סיטי עלולה לסרטן?סקירה מעמיקה
בדיקת CT (Computed Tomography) היא כלי הדמיה רפואית עוצמתי המספק תמונות חתך מדויקות של גוף האדם ונמצא בשימוש נרחב בתחומים כמו אבחון בגב, גפיים, לב, ריאות ועוד. אך לצד יתרונותיה הרבים, השימוש בקרינה מייננת מעלה חששות בריאותיים – במיוחד לגבי פוטנציאל לקרינה מסרטנת. מאמר זה סוקר את המצב המחקרי: מה ידוע על סריקת CT כגורם סיכון לסרטן, מה אומרות עדויות מדעיות וכיצד ניתן לצמצם את הסיכון?
שימוש עולמי ומגמות
מספר בדיקות CT בעולם עלה משמעותית: מ-69 מיליון ב‑1990 לכ‑234 מיליון ב‑2015 (Cao et al., 2022). העלייה הנמשכת משקפת עלייה גוברת בשימוש בבדיקות אלה גם בארה"ב. עם זאת, המחקר של Cao ועמיתיו (2022) הדגים שככל שהמינון מצטבר, כך עולה גם הסיכון לסוגי סרטן ספציפיים (OR≈1.17-10.0 בהתאמה לגיל ולצפיפות הפניות).
האם סריקת CT מסרטנת?
סריקת CT היא טכניקת הדמיה רפואית המשתמשת בקרני רנטגן כדי להפיק תמונות מפורטות של פנים הגוף. עם זאת, הוא גם חושף את המטופל למינון גבוה יותר של קרינה מאשר שיטות הדמיה אחרות, כגון אולטרסאונד או MRI. זה מעלה את השאלה: האם סריקת CT יכולה לגרום לסרטן? מאז החלו הרופאים להפנות את המטופלים לבדיקות CT החלו גם החששות לגבי השפעות הקרינה הנלוות לה. בבדיקת סיטי מוטחים בגוף קרני רנטגן שהם בעלי פוטנציאל להזיק לחומר התורשתי בתאים ולגרום להתפתחות גידולים ממאירים. השאלה היא התועלת מהסריקה מול הנזק האפשרי:
- סריקת CT מדגימה לעתים קרובות את הפתולוגיה בצורה ברורה יותר מצילום רנטגן.
- מאידך סריקה כזו חושפת את הגוף לקרינה הגדולה פי 150 – 1000 מזו הנגרמת מצילום רנטגן. האם בשל כך בדיקת סיטי מסרטנת?
סיכון לקרינה ולסרטן: ראיות ביולוגיות
Nguyen et al. (2015) ביצעו מחקר פרוספקטיבי ב-67 מטופלים שעברו angiography CT של הלב. התוצאות הראו עלייה מובהקת ב-DNA damage ובאפופטוזה שבאה בעקבות חשיפה של כ‑29.8 mSv בממוצע – שקולה לערך חשיפה של מעל ל‑150 צילומי חזה רגילים. מהמחקר ניתן להסיק כי יש בסיס ביולוגי להשערה של סיכון גנטי וצפוי.
מה אומרים מחקרי סיכון אפידמיולוגיים?
האם סריקת סיטי מסרטנת? אין תשובה חד משמעית לשאלה זו. שכן מחקרים שונים הגיעו למסקנות שונות. כמה מחקרים הציעו כי לאחר שעוברים סריקות CT מרובות:
- קיימת עלייה קטנה אך משמעותית בסיכון לפתח סוגים מסוימים של סרטן, כגון גידולי מוח או לוקמיה.
מחקרים אחרים לא מצאו ראיות לקשר כזה. חלקם טענו שהיתרונות של סריקת CT עולים על הנזקים הפוטנציאליים. אחד האתגרים בחקר ההשפעות של סריקת CT על הסיכון לסרטן הוא שקשה לבודד את השפעת הקרינה מגורמים אחרים, כגון גנטיקה, אורח חיים או חשיפות סביבתיות.יתר על כן, הסיכון עשוי להשתנות בהתאם לגיל, מין וחלק הגוף של המטופל, כמו גם סוג ותדירות של סריקת CT. לכן, לא ניתן לתת הערכה כללית של כמה סריקת CT מגבירה את הסיכון לסרטן עבור כל אדם.
מחקרים בנושא
- Shao et al. (2019) ביצעו מחקר אוכלוסייה בטייוואן שכלל כ‑22,000 מקרים של סרטן בלוטת התריס ו‑13,000 מקרים של לוקמיה. המחקר הראה קשר מובהק בין חשיפות CT לבין גידולים אלו: OR=2.55 עבור סרטן השד ו‑OR=1.55 עבור לוקמיה. בקרב צעירים מתחת לגיל 45 – הקשר היה חזק במיוחד.
- Cao et al. (2022) בצעו מחקר מטא-אנליזה שכלל מעל 111 מיליון מבוגרים. התוצאות הראו עלייה משמעותית בסיכון לסרטן בחשיפה מצטברת, כאשר הסיכון גדל משמעותית בקבוצות עם חשיפה ממוקדת באזורי גוף נוספים (OR≈10.0; OR≈14 לסריקות מרובות).
- Mathews et al. (2013) בדקו אוכלוסיה אוסטרלית ומצאו קשר בין חשיפה בגיל צעיר לבין גידולים מוחיים. ב-British Journal of Cancer (Journy et al., 2015) נטען כי יש תמותת יתר אך ייתכן שקיים הטיה עקב אינדיקציה רפואית. מצד שני, מחקר בקנדה כלל למעלה מ-680,000 ילדים וצעירים שלא מצא תוספת סיכון משמעותית לתסמונות כמו לוקמיה או גידולים מוחיים (CMAJ, 2023).
השוואות קרינה: CT מול סריקות אחרות
עפ"י נתוני WHO ו-ICRP, קרינת סריקת כתף או חזה CT עשויה להגיע ל-10-15 mSv, בעוד שצילום חזה רגיל הוא כ-0.013 mSv. כלומר, יחס החשיפה של CT גבוה בכ‑750-1000 פעמים מפני צילום בודד (Wikipedia, 2025; Wikipedia Radiation exposure, 2025). הערכות בארה"ב משנת 2007 חזו כ‑29,000 מקרים של סרטן כתוצאה מ‑72 מיליון סריקות שנערכו באותה שנה (Wikipedia Radiation-induced cancer, 2025).
אז האם CT "מסרטנת"?
לפי הממצאים:
- יש ראיות ברורות שבדיקות CT גורמות לנזק תאי ואקטיבציה של גנים הקשורים לתיקון DNA ואפופטוזה (Nguyen et al., 2015).
- יש ראיות אפידמיולוגיות לכך שעבור מבוגרים וצעירים, חשיפה מצטברת מעלה את הסיכון לפתח סוגי סרטן מסוימים (Cao et al., 2022; Shao et al., 2019).
- מחקרים בילדים לא תמיד מראים עלייה מובהקת בסיכון (CMAJ, 2023).
כיצד נצמצם את הסיכון?
סריקת CT היא כלי רב ערך לאבחון וטיפול במצבים רפואיים רבים, אך יש להשתמש בה במשורה ובזהירות. הדרך הטובה ביותר למזער את הסיכון לסרטן מבדיקת CT היא שמירה על העקרונות הבאים:
- שימוש בסריקה רק להכרח רפואי מבוסס (כגון גידול, שבירה, תת חמצון).
- שימוש בפרוטוקולים למינון נמוך (low‑dose CT), במיוחד בסריקות סקר אוכלוסייתיות (NLST).
- העדפת שיטות חלופיות: MRI, אולטרסונוגרפיה, ללא קרינה.
- הדרכה למטופלים על יתרונות וסיכונים פוטנציאליים של סריקת CT לפני שהם עוברים את ההליך, ועליהם לדון בכל חשש או שאלה עם הרופא שלהם..
- בקרת איכות והדרכה מקצועית (ICRP, WHO campaigns).
מתי נכון לבצע CT?
ההחלטה לבצע בדיקת CT היא שלכם וצריכה להתבסס על דיון מושכל עם הרופא. עליכם לשאול את הרופא מדוע הוא ממליץ על סריקת CT, אילו חלופות זמינות, מהם הסיכונים והיתרונות של כל אפשרות, וכיצד התוצאות ישפיעו על תוכנית הטיפול. כמה גורמים שעשויים להשפיע על ההחלטה לבצע סריקת CT כוללים:
- מדובר במצב מסכן חיים.
- אין תחליף הדמיה מתאים.
- הצורך לשלול סיבה קריטית עולה על הסיכון הקרינתי.
- יש מסגרת פיקוח על מינון, רעילות ואלטרנטיבות.
- ההיסטוריה האישית והמשפחתית של סרטן או חשיפה לקרינה.
- את בהריון או מניקה.
עליך גם ליידע את הרופא שלך אם יש לך שתלי מתכת או התקנים בגופך, כגון קוצבי לב או מפרקים מלאכותיים, מכיוון שהם עלולים להפריע לסריקה.
מסקנות של הסקירה
בדיקות CT הן כלי רפואי חיוני ובעל ערך אבחוני גבוה, אך יש בהן חשיפה משמעותית לקרינה. עם חשיפה מצטברת הקרינה עלולה להגביר את הסיכון לסוגי סרטן כמו לוקמיה, סרטן בלוטת התריס ועוד. ראיות ביולוגיות (DNA damage) וראיות אפידמיולוגיות תומכות בכך. עם זאת, כשהשימוש מוקפד, מבוקר ומגובש יחד עם המטופל, היתרונות עשויים לעלות על הסיכונים ברוב המקרים הרפואיים הקלאסיים.
המחקר
במסגרת המחקר נערכו בדיקות דם ל- 67 בני אדם לפני ואחרי ביצוע CT של הלב (2015,.Nguyen et al).
ממצאי המחקר
בדיקת סיטי עלולה לגרום לסרטן! לאחר סריקת CT נגרמו מוטציות לחומר הגנטי בתאים וכן נגרם מוות של תאים. בשל כך באו לידי ביטוי מוגבר גנים שמעורבים בתיקון או במוות של תאים. יש לציין שמוטציות בחומר הגנטי עלולים להוביל להתפתחות סרטנית. רוב הנזקים תוקנו אבל כאמור, חלק מהתאים מתו.
מסקנות החוקרים
הממצאים מוכיחים שנגרם נזק לתאים ואף למותם. למרות שלא הוכח שהנזק והמוות של התאים הם הגורמים לסרטן או למחלה אחרת ממליצים החוקרים לערוך t, סריקות סיטי עם מינימום קרינה.
References:
Mathews, J. D., Forsythe, A. V., Brady, Z., Butler, M. W., Goergen, S. K., & Byrnes, G. B., et al. (2013). Cancer risk in 680,000 people exposed to computed tomography scans in childhood or adolescence: data linkage study. BMJ, 346, f2360.
CMAJ. (2023). Risks of leukemia, intracranial tumours and lymphomas in childhood not associated with single CT scan exposure. Canadian Medical Association Journal, 195(16), E575-E583.