בדיקת CT למה זה טוב? בדיקת CT היא אחת מבדיקות ההדמיה החשובות והנפוצות ברפואה המודרנית, אך לא בכל מצב רפואי באמת צריך אותה. אנשים רבים מחפשים תשובה לשאלה מתי ולמה צריך בדיקת CT, במיוחד במצבים כמו חבלת ראש, כאב בטן חריף, חשד לשבץ, טראומה, כאב גב, תסחיף ריאתי או בירור אונקולוגי. מצד אחד, CT יכולה להציל חיים כשהיא מבוצעת בזמן הנכון, משום שהיא מספקת תמונה מהירה ומדויקת של דימום, שברים, פגיעות פנימיות ובעיות דחופות אחרות.
מצד אחר, זו בדיקה שכוללת קרינה ולעיתים גם חומר ניגוד, ולכן חשוב להבין מתי היא באמת מוצדקת, מתי עדיף לבחור בדיקה אחרת, ומתי אין כלל צורך בהדמיה. במאמר זה תמצא הסבר מקיף על השימוש הנכון ב-CT, השכיחות של הבדיקה, היתרונות והחסרונות שלה, המצבים שבהם היא מומלצת במיוחד, המצבים שבהם היא פחות נחוצה, וגם התייחסות לכירופרקטיקה במקרים מסוימים של כאב גב או צוואר ללא דגלים אדומים,.
1) בדיקת CT למה זה טוב – רקע
בדיקת CT היא אחת מאבני היסוד של הרפואה המודרנית, משום שהיא מאפשרת לראות במהירות גבוהה ובפירוט אנטומי רב אזורים עמוקים בגוף שלא ניתן להעריך היטב בבדיקה גופנית בלבד. היא שימושית במיוחד כאשר נדרשת החלטה דחופה: האם יש דימום מוחי, שבר מורכב, תסחיף ריאתי, דלקת תוספתן, אבנים בשופכן, פגיעה בטחול או חסימת מעי.
לכן, השאלה הנכונה איננה רק “האם CT היא בדיקה טובה”, אלא “האם במצב הקליני הזה CT תשנה החלטה טיפולית, ותעשה זאת טוב יותר, מהר יותר או בבטחה רבה יותר מבדיקות אחרות”. במילים אחרות, CT היא בדיקה מצוינת כשיש הצדקה קלינית ברורה, ופחות טובה כאשר מבצעים אותה רק כדי “לא לפספס משהו” בלי הסתברות סבירה לממצא משמעותי (Smith-Bindman, 2025; American College of Radiology, 2025).
2) למה CT כל כך שימושית
היתרון הגדול של CT הוא השילוב בין מהירות, זמינות ויכולת לזהות פתולוגיות חשובות. CT טובה במיוחד בזיהוי דימום טרי, שברים, אוויר חופשי, אבנים, פגיעות טראומה, בעיות בריאות ובבטן, ולעיתים גם בהערכת כלי דם כאשר משתמשים בחומר ניגוד. זו הסיבה שבחדרי מיון, יחידות טראומה ושבץ, ובחלק גדול מן הבירור האונקולוגי, CT נשארת כלי מרכזי.
עם זאת, CT איננה “הבדיקה הכי טובה לכל דבר”. לעיתים אולטרסאונד עדיף, למשל באבני מרה, ובמצבים אחרים MRI עדיפה, למשל בהערכת רקמות רכות, חוט שדרה או חלק ממחלות המוח. ההחלטה הנכונה תלויהׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂ בשאלה הקלינית, בגיל המטופל, בדחיפות, בחשיפה לקרינה, ובשאלה האם נדרש חומר ניגוד (Bos, 2023; American College of Radiology, 2025).
3ׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂ) שכיחות: עד כמה CT נפוצה
השימוש ב-CT נפוץ מאוד, וזה כשלעצמו מסביר מדוע חשוב להבין מתי באמת צריך אותה. בארצות הברית בלבד הוערך כי בשנת 2023 בוצעו כ-93 מיליון בדיקות CT ב-62 מיליון מטופלים. במקביל, אף ש-CT מהווה רק חלק מכלל בדיקות ההדמיה, סקירות עדכניות מראות שהיא תורמת יותר מ-60% מהמינון המצטבר של הקרינה הרפואית מאבחון.
המשמעות אינה שצריך לחשוש מכל CT, אלא שצריך להקפיד על עקרונות של הצדקה ואופטימיזציה: לעשות CT כשהיא נחוצה, ולהתאים פרוטוקול מינון נמוך ככל האפשר כשהדבר אפשרי. לכן, דווקא השכיחות הגבוהה של השימוש ב-CT מחייבת רפואה מדויקת יותר, ולא פחות (Smith-Bindman, 2025; Bos, 2023).
4ׂׂׂׂׂ) מתי צריך בדיקת CT?
א. מתי צריך CT בחבלת ראש
אחת הסיטואציות הקלאסיות שבהן CT נחוצה היא חבלת ראש. לא כל מכה בראש מחייבת הדמיה, אך כאשר קיימים גורמי סיכון ברורים, CT ראש עשויה להיות קריטית. ההנחיות של NICE ממליצות על CT ראש בתוך שעה במבוגרים עם גורמים כמו ירידה משמעותית בציון GCS, חשד לשבר פתוח או שקוע בגולגולת, סימנים נוירולוגיים, או הקאות ודגלים אדומים נוספים בהתאם לגיל ולהקשר.
במקרים אחרים, למשל אובדן הכרה או אמנזיה עם גורמי סיכון נלווים כמו גיל מבוגר או הפרעות קרישה, יש מקום ל-CT גם אם לא באופן מיידי תוך שעה. כלומר, ה-CT כאן לא נועדה “להרגיע”, אלא לשלול או לאשר דימום תוך-גולגולתי, שבר מסוכן או פגיעה שמחייבת השגחה או ניתוח (NICE, 2023).
ב. מתי צריך CT בשבץ מוחי
בחשד לשבץ מוחי חריף, הדמיה חייבת להתבצע במהירות משום שהטיפול תלוי בזמן. במסלול שבץ, CT מוח לא-מוזרק משמשת בדרך כלל כבדיקת פתיחה מהירה, בעיקר כדי לשלול דימום מוחי, ובהמשך ייתכן גם צורך ב-CTA או ב-CT פרפוזיה לפי חלון הזמן והחשד לחסימה של כלי גדול.
ההנחיות המעודכנות של איגוד הלב והשבץ האמריקאי משנת 2026 מדגישות שוב את חשיבות המסלול המהיר, את הרחבת הזכאות לחלק מן הטיפולים, ואת שילוב ההדמיה בקבלת החלטות לגבי טרומבוליזה וטרומבקטומיה. כאן הסיבה לביצוע CT היא לא רק אבחנה, אלא גם בחירת טיפול דחוף שיכול לשנות תוצאה נוירולוגית לטווח ארוך (Prabhakaran, 2026; American Heart Association/American Stroke Association, 2026).
ג. מתי צריך CT בטראומה רב-מערכתית
בטראומה רב-מערכתית, במיוחד כאשר יש חשד לפגיעה בבית החזה, בבטן, באגן או בעמוד השדרה, CT עשויה להציל חיים משום שהיא מספקת בתוך דקות תמונה רחבה של פגיעות פנימיות שלא תמיד ניכרות מיד בבדיקה גופנית. לפי קריטריוני ה-ACR, בחולה טראומה קשה ויציב המודינמית, CT עם חומר ניגוד היא לעיתים קרובות בדיקת המפתח לזיהוי:
- דימום פעיל, קרע באיברים פנימיים, פגיעות מזנטריאליות, שברים מורכבים ופגיעות נוספות.
לעומת זאת, בחולה שאינו יציב, לעיתים יש עדיפות להערכה ראשונית מהירה באמצעים אחרים ולניתוח דחוף, ורק אחר כך ל-CT. לכן, הצורך ב-CT בטראומה תלוי לא רק במנגנון הפגיעה, אלא גם ביציבות החולה ובשאלה האם תוצאת הבדיקה תשנה את הצעד הבא באופן מיידי (Shyu, 2020; American College of Radiology, 2025).
ד. מתי צריך CT בתסחיף ריאתי
כאשר עולה חשד לתסחיף ריאתי, CT אנגיוגרפיה ריאתית, או CTPA, היא בדיקת ההדמיה המרכזית במקרים רבים. עם זאת, חשוב להבין שלא כל קוצר נשימה או כאב בחזה מובילים ישירות ל-CT. ההנחיות מדגישות שימוש בהסתברות קלינית ובבדיקות דם כמו D-dimer לפני הפניה להדמיה בחולים מתאימים, כדי להפחית בדיקות מיותרות.
כאשר החשד הקליני משמעותי או ה-D-dimer חיובי במטופל מתאים, CTPA יכולה לאשר או לשלול תסחיף ברמת דיוק גבוהה. אם לא ניתן להשתמש בחומר ניגוד, קיימות חלופות כמו מיפוי ריאות. כלומר, CT נדרשת כאן כאשר היא צפויה להשפיע ישירות על החלטה להתחיל או להימנע מנוגדי קרישה, ולעיתים גם על רמת הדחיפות של הטיפול (Kirsch, 2022; American Heart Association, 2026).
ה. מתי צריך CT באבנים בשופכן
כאבים עזים במותן עם הקרנה למפשעה הם סיטואציה נפוצה שבה CT נדרשת לעיתים קרובות. לפי הערכת ה-AUA, CT לא-מוזרקת היא בדיקת הפתיחה המועדפת ברוב המקרים של חשד לאבן בשופכן, משום שהיא רגישה וספציפית מאוד, ומאפשרת לזהות גם את מיקום האבן וגם גורמים חלופיים לכאב.
באותו זמן, ההנחיות גם מדגישות שיש לאזן בין הדיוק הגבוה לבין חשיפה לקרינה, ולכן במעקב או במצבים מסוימים אפשר להעדיף אולטרסאונד או צילום פשוט, במיוחד כאשר מדובר במטופלים צעירים או במעקב אחרי אבן ידועה. CT כאן נחוצה בעיקר כאשר האבחנה אינה ברורה, כאשר יש כאב משמעותי, חום, אי-ספיקה כלייתית, או כאשר צריך לתכנן טיפול התערבותי (Fulgham, 2013).
ו. מתי צריך CT בבטן חריפה
כאשר יש כאב בטן חריף עם חשד לאפנדיציטיס, דיברטיקוליטיס, אבצס תוך-בטני או חסימה, CT יכולה להיות הבדיקה שתכריע בין טיפול שמרני, אנטיביוטי או ניתוח. ההנחיות המעודכנות של ה-IDSA מ-2024 ממליצות שבמבוגרים שאינם בהיריון עם חשד לאפנדיציטיס, CT בטן היא לעיתים קרובות בדיקת ההדמיה הראשונית.
בילדים ובנשים הרות, לעומת זאת, יש לרוב נטייה להתחיל באולטרסאונד או MRI כדי לצמצם חשיפה לקרינה. לכן, השאלה “למה צריך CT” בבטן חריפה קשורה ליכולת שלה להבדיל במהירות בין דלקת תוספתן, דלקת מעי, דיברטיקוליטיס, אבצס, חסימה, פרפורציה או מקור אחר לכאב, ולמנוע עיכוב בטיפול (Bonomo, 2024).
ז. מתי צריך CT באונקולוגיה
באונקולוגיה, CT משמשת לעיתים קרובות לא רק לאבחנה ראשונית אלא גם לסטייג’ינג, ריסטייג’ינג, מעקב אחר תגובה לטיפול וזיהוי סיבוכים. בסרטן ריאה, למשל, CT היא חלק מרכזי בהערכה האנטומית של הגידול והפיזור שלו; ובחולי סרטן באופן כללי היא חשובה מאוד בזיהוי סיבוכים כמו חסימת מעי, זיהומים, קרישי דם, דימום, פרפורציה או התקדמות מחלה.
עם זאת, גם באונקולוגיה חשוב לזכור שלא כל CT שגרתית מועילה באותה מידה, ושיש מצבים שבהם MRI או PET/CT ישלימו טוב יותר את התמונה. לכן, הסיבה לביצוע CT בחולה אונקולוגי איננה “כי כך תמיד עושים”, אלא משום שהבדיקה עונה על שאלה טיפולית ברורה: מה היקף המחלה, האם יש סיבוך חריף, והאם צריך לשנות טיפול (Bansal, 2023; Kuhtić, 2025).
5) מתי לא צריך CT
א. כאבי גב תחתון לא ספציפיים
הבנה טובה של CT מחייבת לדעת גם מתי לא צריך אותה. אחת הדוגמאות השכיחות היא כאב גב תחתון לא-ספציפי ללא דגלים אדומים. לפי ה-ACR, כאב גב אקוטי עם או בלי הקרנה, ללא סימני אזהרה וללא כישלון טיפול שמרני, בדרך כלל אינו מצדיק הדמיה כלל, ובוודאי לא CT. סקירה שיטתית עדכנית על הפחתת הדמיה בעלת ערך נמוך בכאב גב הראתה עד כמה הבעיה נפוצה ברפואה הראשונית והדחופה.
במילים אחרות, CT איננה אמורה להיות תגובה אוטומטית לכל כאב גב, משום שבמקרים רבים היא לא תשפר תוצאה, ועלולה להוביל לממצאים מקריים, חרדה ובדיקות המשך מיותרות (Hutchins, 2021; Belavy, 2022).
ב. גם בכאבי ראש לא תמיד צריך CT
גם בתחום כאבי הראש CT איננה בדיקת ברירת מחדל. כאשר מדובר בכאב ראש ראשוני טיפוסי, ללא חסר נוירולוגי, ללא חום, ללא סרטן ברקע, ללא דיכוי חיסוני וללא דגלים אדומים אחרים, הדמיה אינה תמיד נדרשת. לעומת זאת, כאשר כאב הראש חדש, מחמיר, מלווה בסימנים נוירולוגיים, מתחיל אחרי טראומה, מופיע בגיל מבוגר יותר או מעלה חשד לדימום תת-עכבישי, CT הופכת רלוונטית מאוד.
לכן, לא נכון לשאול “יש לי כאב ראש, צריך CT?”, אלא “האם יש כאן סימנים שמעלים חשד לסיבה משנית מסוכנת”. זה בדיוק העיקרון של הדמיה נכונה: התאמה לשאלה הקלינית, ולא שימוש רוטיני (American College of Radiology, 2022).
6) הסיכונים והמגבלות של CT
ל-CT יש יתרונות ברורים, אך גם חסרונות שצריך להבין:
א. קרינה מיינת
הראשון הוא קרינה מייננת, כאשר המינון משתנה מאוד לפי אזור הגוף, מספר הפאזות ופרוטוקול הבדיקה. המחקר של Smith-Bindman ועמיתיה חידד מחדש את המשמעות האוכלוסייתית של שימוש נרחב ב-CT, אם כי חשוב לזכור שמדובר במודלים של סיכון ולא במדידה של מקרי סרטן בפועל.
ב. רגישות לחומר הניגודי
החיסרון השני הוא חומר ניגוד, שעלול לגרום לתגובות רגישות-יתר בחלק קטן מן המטופלים ודורש תשומת לב מיוחדת במטופלים מסוימים עם מחלת כליה או תגובה קודמת.
ג. ממצאים אקראיים
החיסרון השלישי הוא ממצאים אקראיים שאינם קשורים לתלונה הראשונית, אך עלולים להוביל לשרשרת בדיקות מיותרת.
לכן, “צריך CT” פירושו שהרווח האבחנתי והטיפולי עולה על הסיכונים הללו (Smith-Bindman, 2025; American College of Radiology, 2024; Wang, 2025).
7) איך מחליטים נכון אם צריך CT
הדרך הנכונה לקבל החלטה היא לשאול ארבע שאלות: מה האבחנות המסוכנות שצריך לשלול, האם CT היא הבדיקה המתאימה ביותר לשאלה הזו, האם יש חלופה ללא קרינה, והאם תוצאת הבדיקה תשנה את הטיפול. ה-ACR מגדיר זאת היטב במסגרת Appropriateness Criteria:
- לא די בכך שבדיקה מסוימת “עשויה להראות משהו”; היא צריכה להיות המתאימה ביותר למצב הנתון.
זו הסיבה שבחולה עם שבר מורכב או דימום פנימי CT היא לעיתים בחירה מצוינת, אך בחולה עם כאב גב פשוט או כאב ראש טיפוסי היא עלולה להיות בדיקה לא נכונה. המטרה איננה לצמצם CT בכל מחיר, אלא להשתמש בה בדיוק במקרים שבהם היא מוסיפה ערך אמיתי (American College of Radiology, 2025; Hutchins, 2021).
8) כירופרקטיקה: איפה היא יכולה להועיל בנושא
במאמר על CT חשוב להזכיר גם את מקומה של כירופרקטיקה, אך בצורה מדויקת. כירופרקטיקה איננה חלופה ל-CT כאשר יש חשד לשבץ, חבלת ראש משמעותית, שבר, תסחיף ריאתי, זיהום, ממאירות, תסמונת זנב הסוס או בטן חריפה. במצבים כאלה צריך בירור רפואי ולעיתים CT דחופה. עם זאת, במקרים של כאב גב מכני או כאב צוואר ללא דגלים אדומים, כירופרקטיקה יכולה להיות חלק מטיפול שמרני לא-ניתוחי.
ה-WHO כלל טיפולים פיזיקליים מסוימים, ובהם גם spinal manipulative therapy, כאפשרות במסגרת ניהול לא-ניתוחי של כאב גב תחתון כרוני ראשוני. לכן, כירופרקטיקה עשויה להועיל בעקיפין גם “בנושא CT” משום שטיפול והערכה שמרניים טובים יכולים להפחית פניות להדמיה שאינה נחוצה (World Health Organization, 2023; Trager, 2024).
א. אבל יש גם גבולות ברורים לכירופרקטיקה
גם כאשר כירופרקטיקה מועילה, הספרות מדגישה שהאפקטים של מניפולציה בעמוד השדרה בכאב שדרתי הם לרוב צנועים עד מתונים ותלויי הקשר, ושאין הצדקה להפוך אותה לפתרון בלעדי.
המטא-אנליזה של Nim ועמיתיו הראתה שגישות שונות של spinal manipulative therapy אינן נבדלות ביניהן בצורה קלינית גדולה, ושבפועל צריך לשלב טיפול ידני עם חינוך, תרגול והתאמה אישית. בהקשר של CT, המשמעות ברורה: כירופרקטיקה יכולה לעזור בחלק מן המטופלים המוסקולוסקלטליים, אך ברגע שמופיעים דגלים אדומים, חסר נוירולוגי מתקדם, טראומה משמעותית או חשד לפתולוגיה פנימית, יש לעבור ממסלול שמרני למסלול רפואי והדמייתי מתאים, ולעיתים זה כולל גם סי. טי. (Nim, 2025; Hutchins, 2021).
8) מתי ולמה צריך בדיקת CT – סיכום
בדיקת CT נדרשת כאשר היא עונה על שאלה קלינית חשובה בצורה מהירה, מדויקת ומשנה-טיפול. זה נכון במיוחד בחבלת ראש, שבץ, טראומה, תסחיף ריאתי, אבנים בשופכן, בטן חריפה וחלק גדול מהבירור האונקולוגי. לעומת זאת, היא אינה אמורה להיות בדיקה שגרתית לכל כאב גב, כאב ראש או תלונה לא-מוגדרת ללא דגלים אדומים.
הסיבה המרכזית לבחור ב-CT היא לא “כי היא בדיקה טובה”, אלא משום שבאותו חולה, באותו רגע, היא צפויה לשנות החלטה רפואית יותר מכל חלופה אחרת. כשפועלים לפי העיקרון הזה, מרוויחים גם אבחון טוב יותר, גם טיפול נכון יותר, וגם שימוש מושכל יותר בהדמיה, בקרינה ובמשאבי מערכת הבריאות (American College of Radiology, 2025; Smith-Bindman, 2025).
9) FAQ
האם כל כאב ראש מחייב בדיקת CT?
לא. ברוב כאבי הראש השכיחים ללא סימני אזהרה אין צורך מיידי ב-CT. הבדיקה נחוצה יותר כאשר יש דגלים אדומים כמו חסר נוירולוגי, חבלת ראש, חשד לדימום, שינוי פתאומי באופי הכאב או מצב רפואי נלווה שמעלה סיכון.
מתי חייבים לעשות CT אחרי מכה בראש?
כאשר יש סימנים כמו ירידה במצב ההכרה, הקאות חוזרות, חשד לשבר בגולגולת, פרכוס, חסר נוירולוגי, טיפול בנוגדי קרישה או מנגנון חבלה משמעותי. ההחלטה תלויה בגיל, בתסמינים ובבדיקה הקלינית.
האם CT מסוכנת?
CT היא בדיקה בטוחה יחסית כאשר יש לה הצדקה רפואית, אך היא כרוכה בחשיפה לקרינה ולעיתים גם בשימוש בחומר ניגוד. לכן לא מבצעים אותה ללא צורך ברור.
מה ההבדל בין CT ל-MRI?
CT מהירה מאוד ומתאימה במיוחד לדימום, שברים, טראומה ובעיות חריפות רבות. MRI אינה משתמשת בקרינה ומתאימה יותר לרקמות רכות, מערכת העצבים, מפרקים וחלק מהמחלות הכרוניות.
מתי עדיף אולטרסאונד במקום CT?
אולטרסאונד עדיף לעיתים בבדיקת כיס מרה, בחלק מהמקרים של כאב בטן, בהריון, ובמצבים שבהם רוצים להימנע מקרינה. עם זאת, היא פחות מתאימה למצבים מסוימים שבהם נדרש בירור עמוק ומהיר יותר.
האם כאב גב תחתון מצריך CT?
ברוב המקרים לא. כאב גב תחתון מכני ללא דגלים אדומים בדרך כלל לא מצדיק CT. כאשר מופיעים חולשה מתקדמת, טראומה, חום, חשד לזיהום, ממאירות או תסמונת זנב הסוס, ייתכן צורך בבירור דחוף.
האם כירופרקטיקה יכולה להחליף CT?
לא. כירופרקטיקה אינה תחליף ל-CT כאשר יש חשד לשבר, דימום, שבץ, זיהום, ממאירות או פתולוגיה פנימית דחופה. עם זאת, בחלק מהמקרים של כאב גב או צוואר ללא דגלים אדומים, היא יכולה להוביל טיפול שמרני.
האם CT עם חומר ניגוד מסוכנת יותר?
חומר ניגוד יכול לשפר מאוד את הדיוק האבחנתי, אך דורש תשומת לב מיוחדת אצל מי שסבל בעבר מתגובה אלרגית לחומר ניגוד או אצל מטופלים מסוימים עם מחלת כליה. ההחלטה מתקבלת לפי המצב הקליני והסיכון האישי.
מתי CT נחשבת בדיקה דחופה?
כאשר עולה חשד למצב מסכן חיים או מצב שמצריך החלטה טיפולית מיידית, כמו שבץ, דימום מוחי, טראומה קשה, תסחיף ריאתי, בטן חריפה או פגיעה פנימית.
References:
Belavy, D. L., Tagliaferri, S. D., Buntine, P., Saueressig, T., Samanna, C., McGuckian, T., Miller, C. T., & Owen, P. J. (2022). Reducing low-value imaging for low back pain: Systematic review with meta-analysis. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 52(4), 175–191. doi:10.2519/jospt.2022.10731
Bansal, A., Dhamija, E., Chandrashekhara, S. H., & Sahoo, R. K. (2023). Role of CT in the detection and management of cancer-related complications: A study of 599 patients. ecancermedicalscience, 17, 1529. doi:10.3332/ecancer.2023.1529
Bonomo, R. A., Tamma, P. D., Abrahamian, F. M., Bessesen, M., Chow, A. W., Dellinger, E. P., Goldstein, E. J. C., Hayden, M. K., Humphries, R., Kaye, K. S., Loveless, J., Pahlke, S., Potoski, B. A., Rodríguez-Baño, J., Sawyer, R. G., Skalweit, M., Snydman, D. R., Donnelly, K., & Edwards, M. S. (2024). 2024 clinical practice guideline update by the Infectious Diseases Society of America on complicated intra-abdominal infections: Diagnostic imaging of suspected acute appendicitis in adults, children, and pregnant people. Clinical Infectious Diseases, 79(Suppl 3), S94–S103. doi:10.1093/cid/ciae348
Bos, D., Guberina, N., Zensen, S., Opitz, M., Forsting, M., & Wetter, A. (2023). Radiation exposure in computed tomography. Deutsches Ärzteblatt International, 120(9), 135–141. doi:10.3238/arztebl.m2022.0395
Fulgham, P. F., Assimos, D. G., Pearle, M. S., & Preminger, G. M. (2013). Clinical effectiveness protocols for imaging in the management of ureteral calculous disease: AUA technology assessment. The Journal of Urology, 189(4), 1203–1213. doi:10.1016/j.juro.2012.10.031
Gatto, A., Liu, K., Milan, N., & Wong, S. E. (2025). The effects of GLP-1 agonists on musculoskeletal health and orthopedic care. Current Reviews in Musculoskeletal Medicine, 18(10), 469–480. doi:10.1007/s12178-025-09978-3
Hutchins, T. A., Peckham, M., Shah, L. M., Parsons, M. S., Agarwal, V., Boulter, D. J., Burns, J., Cassidy, R. C., Davis, M. A., Holly, L. T., Hunt, C. H., Khan, M. A., Moritani, T., Ortiz, A. O., O’Toole, J. E., Powers, W. J., Ross, J. S., Shah, V., Shih, R. Y., & Expert Panel on Neurological Imaging. (2021). ACR Appropriateness Criteria® low back pain: 2021 update. Journal of the American College of Radiology, 18(11 Suppl), S361–S379. doi:10.1016/j.jacr.2021.08.002 (WashU Medicine Research Profiles)
Kirsch, J., Wu, C. C., Bolen, M. A., Henry, T. S., Rajiah, P. S., Brown, R. K. J., Galizia, M. S., Lee, E., Rajesh, F., Raptis, C. A., Rybicki, F. J., Sams, C. M., Verde, F., Villines, T. C., Wolf, S. J., Yu, J., Donnelly, E. F., Abbara, S., & Expert Panel on Cardiac Imaging. (2022). ACR Appropriateness Criteria® suspected pulmonary embolism: 2022 update. Journal of the American College of Radiology, 19(11), S488–S501. doi:10.1016/j.jacr.2022.09.014
National Institute for Health and Care Excellence. (2023). Head injury: Assessment and early management (NICE Guideline NG232). NICE. (nice.org.uk)
Nim, C., Aspinall, S., Cook, C. E., Corrêa, L. A., Donaldson, M., Downie, A. S., Harsted, S., Hansen, S., Jenkins, H. J., McNaughton, D., Nyirö, L., Perle, S. M., Roseen, E. J., Young, J. J., Young, A., Zhao, G.-H., Hartvigsen, J., & Juhl, C. B. (2025). The effectiveness of spinal manipulative therapy in treating spinal pain does not depend on the application procedures: A systematic review and network meta-analysis. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 55(2), 109–122. doi:10.2519/jospt.2025.12707 (researchportal.murdoch.edu.au)
Prabhakaran, S., Gonzalez, N. R., Zachrison, K. S., et al. (2026). 2026 guideline for the early management of patients with acute ischemic stroke: A guideline from the American Heart Association/American Stroke Association. Stroke. doi:10.1161/STR.0000000000000513
Smith-Bindman, R., Chu, P. W., Azman Firdaus, H., et al. (2025). Projected lifetime cancer risks from current computed tomography imaging. JAMA Internal Medicine, 185(6), 710–719. doi:10.1001/jamainternmed.2025.0505
Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. doi:10.3390/jcm13195668
Wang, C., Ramsey, A., Lang, D., Copaescu, A. M., Krishnan, P., Kuruvilla, M., Mervak, B., Newhouse, J., Sumkin, A., & Saff, R. (2025). Management and prevention of hypersensitivity reactions to radiocontrast media: A consensus statement from the American College of Radiology and the American Academy of Allergy, Asthma & Immunology. Radiology, 315(2), e240100. doi:10.1148/radiol.240100
World Health Organization. (2023). WHO guideline for non-surgical management of chronic primary low back pain in adults in primary and community care settings. World Health Organization.
Zhang, X., Chi, R., Xu, J., Meng, C., Wang, Z., Ruo, W., Xin, F., Xu, T., Guo, F., Wang, G., & Ye, Y. (2026). GLP-1 receptor agonist liraglutide facilitates rotator cuff healing by reducing tendon cell inflammation and endoplasmic reticulum stress through the GLP-1R-AMPK/SIRT1 pathway. International Immunopharmacology, 169, 116010. doi:10.1016/j.intimp.2025.116010