קרינה מבדיקות CT בילדות והסיכון לחלות בסרטן נדונים כאן בהרחבה. טומוגרפיה ממוחשבת (CT) היא בדיקת דימות רפואית נפוצה ובעלת תפקיד מרכזי באבחון מצבים רפואיים שונים. עם זאת, ילדים שנחשפים לבדיקות CT זוכים לתשומת לב מיוחדת בשל רגישותם המוגברת לקרינה מייננת והשפעתה האפשרית על סיכון מוגבר להתפתחות סרטן בעתיד. במאמר זה "קרינה מבדיקות CT בילדות והסיכון לחלות בסרטן":
- נסקור את המנגנונים, הסיכונים, המחקרים העדכניים וההמלצות בנושא.
קרינה מבדיקות CT בילדות והסיכון לחלות בסרטן – רקע
בדיקות CT משתמשות בקרינת רנטגן בשילוב עם מחשב מתקדם ליצירת תמונות חתך של הגוף. התהליך מאפשר הדמיה מדויקת של איברים פנימיים, עצמות, כלי דם ורקמות רכות, ומסייע באבחון בעיות כמו פציעות טראומה, גידולים, זיהומים ועוד. סריקות CT נושאות עמן יתרונות רבים:
- בכול הנוגע ליכולת האבחון המשופרת שהן מביאות לעולם הרפואי
- ובעקבותיה לטיפולים המדויקים יותר
עם זאת, בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בשימוש במכשיר CT. יחד עם השימוש המוגבר גם גבר החשש לנזקים נלווים ובכלל זה הסיכון להתפתחות מחלות סרטן. במיוחד מועלות טענות כנגד השימוש ב-CT בקרב ילדים וחשיפתם להתפתחות מחלות סרטן. מחקרים העריכו שהסיכונים אינם ישירים ומומחים בתחום הטילו ספקות בנוגע לאמינותם. המאמר הנוכחי "בדיקת CT והסיכון של ילדים לחלות בסרטן" יצא לדרך כדי לבדוק את הטענות הללו.
חשיפה לקרינה מייננת ולסיכון לסרטן בילדים
בדיקת CT משתמשת בקרינת רנטגן מייננת ליצירת תמונות חתך רוחבי של הגוף. קרינה זו יכולה לגרום לפגיעות במולקולות DNA של תאים, והצטברות של נזק כזה עלולה להוביל לשינויים ממאירים (Brenner et al., 2001). ילדים נמצאים בסיכון מוגבר לנזק זה משום שתאי גופם מתפתחים במהירות, והם חשופים לתהליך ממושך יותר שבו תאים נגועים עלולים להפוך לסרטניים (Pearce et al., 2012). בנוסף, הילדים שוהים זמן רב יותר בחיים ולכן יש להם "חלון זמן" ארוך יותר שבו השפעות הקרינה עשויות להתבטא במחלה סרטנית.
היקף השימוש בבדיקות CT בילדים
השימוש בבדיקות CT בילדים עלה באופן משמעותי בעשורים האחרונים, בעיקר בשל היתרונות הרבים של הטכנולוגיה באבחון מהיר ומדויק (Miglioretti et al., 2013). יחד עם זאת, העלייה בשימוש מעלה חששות לגבי הסיכון הפוטנציאלי שנוצר מחשיפה לקרינה מייננת במגזר הרגיש הזה.
המחקר של ההסתדרות הרפואית הקנדית (Canadian Medical Association Journal)
מחקר זה משנת 2023 שנערך על ידי וואנג ושותפיו ופורסם ב-CMAJ, בחן את הסיכון לפתח גידולים תוך-גולגולתיים, לוקמיה ולימפומה בקרב צעירים מתחת לגיל 25 שנחשפו לקרינת CT לפני גיל 18.
ממצאים עיקריים
- סריקת CT בודדת: לא נצפתה עלייה משמעותית בסיכון לסרטן בקרב ילדים שנחשפו לסריקת CT אחת בלבד בהשוואה לאלו שלא נחשפו כלל.
- סריקות CT מרובות: למשתתפים שנחשפו ל-ארבע סריקות CT או יותר היה סיכון גבוה משמעותית (יחס שיעורי היארעות של 2.30) לפתח אחד מסוגי הסרטן שנבדקו.
סיכונים לסוגי סרטן ספציפיים (ב-4 סריקות ומעלה):
- גידולים תוך-גולגולתיים: סיכון גבוה פי 9.01.
- לוקמיה: סיכון גבוה פי 4.80.
- לימפומה שאינה הודג'קין: סיכון גבוה פי 6.76.
- רגישות לפי גיל: ילדים צעירים היו פגיעים יותר. הסיכונים הגבוהים ביותר היו קשורים לקבלת ארבע סריקות או יותר בגיל 6 ומטה.
פרשנות קלינית
למרות שסוגי סרטן אלו נותרים נדירים, מחברי המחקר מדגישים את הצורך ב"שימוש מושכל" ב-CT באוכלוסיית הילדים. הם ממליצים להימנע מסריקות מיותרות ולשקול חלופות שאינן עושות שימוש בקרינה מייננת (כמו MRI או אולטרסאונד) במידת האפשר, במיוחד עבור ילדים צעירים הזקוקים להדמיות חוזרות.
מנגנונים ביולוגיים החושפים ילדים לסרטן בגלל קרינת CT
הסיכון המוגבר של ילדים לפתח סרטן כתוצאה מקרינת CT נובע משילוב של מנגנונים ביולוגיים ופיזיולוגיים הייחודיים לגיל הצעיר:
קצב התחלקות תאים מהיר
ילדים נמצאים בתהליך גדילה מתמיד, ולכן התאים בגופם מתחלקים ומתרבים במהירות גבוהה משמעותית מזו של מבוגרים. קרינה מייננת פוגעת ב-DNA של התא, והסיכון למוטציה גנטית שתוביל לסרטן גדל ככל שהתא נמצא בשלב פעיל יותר של התחלקות (שכפול DNA).
רגישות מוגברת של רקמות מתפתחות
איברים ורקמות הנמצאים בתהליך התפתחות רגישים יותר לנזקי קרינה (Radiosensitivity). קרינה עלולה לגרום לשברים דו-גדיליים ב-DNA. בילדים, מנגנוני התיקון של התא עלולים להיות פחות יעילים בזיהוי ותיקון טעויות אלו, מה שמוביל למוטציות בתאים שימשיכו להשתכפל. מח העצם (האחראי על ייצור תאי דם) ובלוטת התריס רגישים במיוחד בילדים, מה שמסביר את הסיכון המוגבר ללוקמיה ולגידולים בבלוטת התריס לאחר חשיפה.
תוחלת חיים ארוכה יותר (זמן חביון)
לסרטן המושרה על ידי קרינה לוקח לעיתים עשורים להתפתח (תקופת חביון). מכיוון שלילדים יש תוחלת חיים ארוכה לפניהם, יש להם "יותר זמן" לפתח את המחלה בעקבות הנזק הראשוני שנגרם מהקרינה לעומת מבוגרים.
גורמים פיזיולוגיים וגופניים
גורמים סיכון נוספים כוללים:
- גודל הגוף: גופם של ילדים קטן יותר, ולכן הקרינה חודרת עמוק יותר לאיברים הפנימיים בהשוואה למבוגרים.
- מבנה עצם: למשל, הגולגולת של ילדים דקה יותר, מה שמאפשר ליותר קרינה להגיע לרקמת המוח ולמח העצם שבגולגולת.
סיכום סיכונים לפי המחקר
מחקרים עדכניים (כולל מחקר ה-CMAJ מ-2023) מראים כי בעוד שסריקת CT בודדת כרוכה בסיכון נמוך מאוד, חשיפות חוזרות (2-4 סריקות ומעלה) מעלות משמעותית את הסיכון לגידולי מוח, לוקמיה ולימפומה, במיוחד כאשר החשיפה מתרחשת לפני גיל 6.
שיטות להפחתת הסיכון בבדיקות CT לילדים
הפחתת הסיכון בבדיקות CT (טומוגרפיה ממוחשבת) באוכלוסיית ילדים היא אחת המשימות המרכזיות ברפואה וברדיולוגיה המודרנית. ילדים רגישים לקרינה מייננת פי 2 עד פי 10 בהשוואה למבוגרים, הן בשל קצב חלוקת תאים מהיר ברקמות מתפתחות והן בשל תוחלת חיים ארוכה יותר המאפשרת לנזק מצטבר פוטנציאלי להתבטא.
הפרוטוקול הרפואי להפחתת סיכונים אלו מבוסס על עקרון ה-ALARA (As Low As Reasonably Achievable) – קרינה ברמה הנמוכה ביותר האפשרית להשגת אבחנה תקינה. להלן פירוט נרחב ומעמיק של כל הדרכים, הטכנולוגיות והפרוטוקולים הקליניים המשמשים להפחתת הסיכון בילדים:
הצדקה קלינית ובחינת חלופות (Justification)
הדרך היעילה ביותר להפחית את סיכוני הקרינה היא להימנע מבדיקה שאינה חיונית או להחליפה בטכנולוגיה לא מייננת:
תיעוד והערכת נחיצות מוחלטת
הרופא המפנה והרדיולוג מחויבים לבצע שקלול קפדני של תועלת מול סיכון. בדיקת CT לילד תאושר אך ורק אם תוצאותיה צפויות לשנות באופן ישיר את המשך הטיפול הרפואי או להציל חיים.
מעבר לבדיקות ללא קרינה מייננת
אלה עשויות לכלול (American College of Radiology, 2018):
- אולטרה-סאונד (US): מהווה את קו ההגנה הראשון בילדים עבור פתולוגיות רבות. לדוגמה, בחשד לאפנדיציטיס (דלקת תוספתן), בדיקת הבחירה הראשונית בילדים תהיה כמעט תמיד אולטרה-סאונד ולא CT.
- בדיקת MRI: מספקת רזולוציית רקמות רכות מצוינת ללא קרינה כלל. נעשה בה שימוש נרחב בילדים להדמיית המוח, עמוד השדרה והמפרקים, על אף הצורך השכיח יותר בהרדמה בשל משך הבדיקה הארוך.
מניעת כפל בדיקות (Imaging Redundancy):
הקפדה על איסוף, העברה וסקירה של בדיקות דימות קודמות שבוצעו במרכזים רפואיים אחרים. הדבר מונע מצבים שבהם ילד עובר סריקה חוזרת רק בשל חוסר נגישות לקבצים הדיגיטליים של הבדיקה המקורית.
פרוטוקולים מבוססי התוויה ספציפית (Indication-Based Protocols)
החלפת הגישה ההיסטורית של "סריקה כללית" בסריקה ממוקדת מטרה. אם הילד מופנה לחשד ספציפי של אבנים בדרכי השתן, המערכת תכוון לפרוטוקול בעל מינון נמוך במיוחד המותאם אישית לחשד זה בלבד – אופטימיזציה פיזיקלית וטכנולוגית (Optimization). כאשר נקבע כי בדיקת ה-CT היא הכרחית, מיושמות שיטות טכנולוגיות מתקדמות כדי למזער את מנת הקרינה (Radiation Dose) לרמה המינימלית האפשרית (Miglioretti et al., 2013):
פרוטוקולים ייעודיים לילדים (Pediatric-Specific Protocols)
מכשירי CT מודרניים כוללים תפריטי סריקה מובנים המותאמים לגיל, למשקל, לגובה ולשטח הגוף של הילד. לא סורקים ילד באמצעות הגדרות המיועדות למבוגר.
הפחתת מתח השפופרת (kVp – Kilovoltage)
הורדת המתח החשמלי של המכשיר (למשל מ-120kVp הנהוג במבוגרים ל-80kVp או 70kVp בתינוקות וילדים קטנים). שינוי זה מפחית דרסטית את מנת הקרינה, ובזכות ממדי הגוף הקטנים של הילד, איכות התמונה נשמרת ואף משתפרת בניגודיות שלה (במיוחד בשימוש בחומר ניגוד).
התאמת זרם השפופרת (mA – Milliamperage)
הפחתת זרם האלקטרונים בהתאם למסת הגוף של הילד. זרם נמוך יותר משמעותו פחות פוטונים של קרינה שעוברים דרך הגוף.
בקרת חשיפה אוטומטית (AEC – Automatic Exposure Control)
טכנולוגיה הפועלת בדומה ל"טייס אוטומטי" במצלמה. המכשיר סורק את הגוף ומחשב בזמן אמת את צפיפות הרקמה בכל מילימטר. באזורים דקים או פחות צפופים (כמו הריאות) המכשיר מוריד אוטומטית את עוצמת הקרינה למינימום, ומעלה אותה מעט רק באזורים צפופים (כמו עצמות האגן).
טכנולוגיות שחזור תמונה מתקדמות (Iterative & AI Reconstruction)
בעבר, הפחתת קרינה גרמה לתמונות "רועשות" ומגורענות שלא ניתן לפענח. כיום, אלגוריתמים מורכבים של שחזור איטרטיבי ומערכות המבוססות על בינה מלאכותית (Deep Learning Reconstruction) מסוגלים לנקות את הרעש הדיגיטלי מהתמונה באופן מלא. טכנולוגיה זו מאפשרת להפחית את מנת הקרינה בשיעור של עד 50%-80% בהשוואה לעבר, תוך שמירה על תמונה חדה וברורה לחלוטין (Najafi et al., 2015).
צמצום טווח הסריקה האנטומי (Scan Length)
הגדרה ידנית וקפדנית של גבולות הסריקה על ידי הרדיולוג או הטכנאי. אם יש צורך לסרוק את הבטן העליונה בלבד, המכשיר ייעצר בדיוק בגבול הנדרש ולא יגלוש אל אזור האגן ובלוטות המין, או אל אזור החזה.
מיגון איברים רגישים (Organ Shielding)
aימוש בחוסמי קרינה פיזיים (כמו מגני עופרת או חומרים מרוכבים) המונחים על גבי איברים רגישים לקרינה שאינם חלק מאזור הבדיקה, כגון בלוטת התריס (הניקוז הצווארי), השדיים ואיברי הרבייה. המיגון מיושם בזהירות כדי שלא ייכנס לשדה הסריקה ויגרום לעיוותים (ארטיפקטים) בתמונה.
מניעת תזוזה וסריקות חוזרות (Motion Management)
תנועה של הילד במהלך הסריקה גורמת לטשטוש התמונה. תמונה מטושטשת אינה ניתנת לפענוח ומאלצת את הצוות הרפואי לבצע את הסריקה פעם נוספת, דבר המכפיל באופן מיידי את כמות הקרינה שהילד סופג. לכן, מניעת תזוזה היא נדבך קריטי בהפחתת סיכון:
שימוש במכשירים בעלי מהירות סריקה גבוהה במיוחד (Ultra-fast CT)
סורקים מודרניים בעלי טכנולוגיית Multi-Detector או Dual-Source מסוגלים לבצע סריקה מלאה של איבר שלם (כמו בית החזה או הבטן) בתוך פחות משנייה אחת. מהירות זו "מקפיאה" את תנועת הילד ומאפשרת לקבל תמונה תקינה גם אם הילד אינו משתף פעולה או מתקשה לעצור את הנשימה.
טכניקות קיבוע ומיצוב פסיביות
שימוש בעזרים פיזיים רכים ולא מכאיבים (כמו שקי חול קלים, רצועות סקוטש רכות או ספוגי תמיכה) המסייעים לילד להישאר במנח נכון וסטטי ללא מאמץ.
הכנה פסיכולוגית והנגשה (Pediatric Friendly Environment):
זאת כוללת:
- הסבר מותאם גיל – שימוש במשחקים, בובות, סרטוני הסבר או סימולטורים של מכשיר ה-CT כדי להפחית את אלמנט ההפתעה והחרדה.
- עיצוב הסביבה – חדרים המעוצבים עם ציורי קיר, תאורה צבעונית מפיגת מתח והשמעת מוזיקה או סיפורים שהילד אוהב במהלך השהות בחדר.
- נוכחות הורית – מתן אישור לאחד ההורים לשהות בתוך חדר הסריקה בצמוד לילד (תוך לבישת סינר עופרת מגן). נוכחות ההורה ומגע ידו מעניקים לילד ביטחון רב ומונעים תזוזות מתוך פחד.
- טשטוש (סדציה) או הרדמה מבוקרת – בילדים צעירים מאוד (לרוב מתחת לגיל 5-6) או בילדים הסובלים מחרדה קיצונית ולא מסוגלים לשמור על חוסר תנועה, מבוצעת הבדיקה תחת סדציה קלה או הרדמה כללית קצרה. תהליך זה מנוהל על ידי רופא מרדים או רופא ילדים מומחה, ומטרתו להבטיח את הצלחת הבדיקה בניסיון הראשון והגנה על הילד מפני קרינה כפולה.
בטיחות בשימוש בחומרי ניגוד (Contrast Media Safety)
חלק מבדיקות ה-CT דורשות הזרקה של חומר ניגוד מבוסס יוד לוריד או שתייה של חומר ניגוד, במטרה להדגיש כלי דם ואיברים פנימיים. הפחתת הסיכונים בהקשר זה כוללת:
- חישוב מינון מדויק לפי משקל – כמות חומר הניגוד המוזרקת מחושבת בקפידה (למשל, 1.5 עד 2 מיליליטר לכל קילוגרם משקל גוף) כדי למנוע עומס על הכליות.
- הערכת תפקוד כלייתי מוקדמת – בדיקת תפקודי הכליות של הילד (רמות קריאטינין ו-GFR) לפני הבדיקה, במיוחד בילדים עם היסטוריה של מחלות כליה, כדי למנוע פגיעה כלייתית משנית לחומר הניגוד (Contrast-Induced Nephropathy).
- מניעת תגובות אלרגיות – תשאול מעמיק של ההורים לגבי אלרגיות קודמות. בילדים בעלי סיכון גבוה או כאלו שחוו תגובה בעבר, נשקלת החלפת הבדיקה, או שניתן טיפול מונע בנוגדי אלרגיה (סטרואידים ואנטי-היסטמינים) לפני הסריקה.
- טכניקות הזרקה בטוחות – שימוש במזרקים אוטומטיים מתוחכמים המותאמים לילדים, השומרים על לחץ הזרקה נמוך כדי למנוע פגיעה בוורידים העדינים של הילד או דליפה של החומר מחוץ לווריד (Extravasation).
בקרת איכות, מעקב והסמכת צוות
רישום ומעקב אחר מנות קרינה (Dose Tracking)
מערכות המידע הרפואיות המודרניות מתעדות באופן אוטומטי את מנת הקרינה המדויקת שספג הילד (נתונים כמו CTDIvol ו-DLP). נתונים אלו נשמרים בתיק הרפואי ומאפשרים לרופאים לעקוב אחר החשיפה המצטברת של הילד לאורך חייו.
הסמכת צוות ייעודי
ביצוע הבדיקה על ידי רדיולוגים של ילדים וטכנאי דימות שעברו הכשרה ספציפית ומקיפה ברפואת ילדים. צוות מיומן יודע לתפעל את המערכות במהירות, לזהות חריגות במינונים עוד לפני הלחיצה על כפתור הסריקה, ולהתמודד נכון עם הצרכים הרגשיים של הילד ומשפחתו.
סיכום עדכני נכון לשנת 2026
הקשר בין בדיקות CT בילדות לבין הסיכון המוגבר לחלות בסרטן בבגרות הוא אחד הנושאים הנחקרים ביותר ברפואה בשנים האחרונות. נכון לשנת 2026, קיימת הסכמה מדעית המבוססת על מחקרי ענק כי חשיפה לקרינה מייננת בבדיקות אלו כרוכה בעלייה בסיכון לסרטן, אך חשוב להבין את עוצמת הסיכון בהקשר הקליני הרחב. להלן סקירה מפורטת של הממצאים המחקריים העדכניים:
הערכת הסיכון הכמותי (מחקרי 2023-2025)
מחקר ה-EPI-CT, אחד המחקרים המקיפים ביותר שפורסמו לאחרונה (כולל נתוני המשך ב-2025), עקב אחרי קרוב למיליון ילדים וצעירים שעברו בדיקות CT. הממצאים המרכזיים הם:
- סרטן הדם (לוקמיה ולימפומה): על כל 10,000 ילדים שעוברים בדיקת CT אחת, צפויים להופיע כ-1.4 עד 2 מקרים נוספים של סרטן דם בטווח של 12 שנים מהבדיקה.
- גידולי מוח: בבדיקות CT של הראש והצוואר, נמצא כי קבלת בדיקה אחת מעלה את הסיכון לגידול מוחי בילדות כמעט פי 3 בהשוואה לילדים שלא נבדקו, אם כי הסיכון האבסולוטי עדיין נותר נמוך מאוד.
- מנה-תגובה (Dose-Response): הסיכון עולה ליניארית עם כמות הקרינה. נמצא כי חשיפה של 100 mGy (מיליגריי) מעלה את הסיכון היחסי לסרטן דם פי 1.96 ואת הסיכון לגידולי מוח פי 1.27.
גורמי סיכון קריטיים
- ישנם גורמי סיכון המעלים את הסבירות לפתח מחלת סרטן בגלל חשיפה לקרינת CT:
- גיל בזמן הבדיקה: הסיכון גבוה משמעותית ככל שהילד צעיר יותר. תינוקות מתחת לגיל שנה נמצאים בסיכון גבוה פי 10 לפתח סרטן בעתיד בעקבות קרינה בהשוואה למבוגרים, בשל קצב חלוקת תאים מהיר ורגישות גבוהה של הדנ"א.
- מספר הבדיקות: ילדים שנחשפו ל-4 בדיקות CT ומעלה לפני גיל 6 נמצאים בסיכון מוגבר משמעותית (פי 2.3 ומעלה) לפתח גידולים תוך-גולגולתיים או לוקמיה.
- מיקום הבדיקה: בדיקות בטן ואגן חושפות איברים רגישים יותר (כמו מערכת העיכול ואיברי הרבייה) ונושאות סיכון גבוה יותר לסרטן מוצק (כמו סרטן ריאות, שד או מעי גס) בבגרות.
מניעה ואופטימיזציה (סטנדרט 2026)
הקהילה הרפואית פועלת לצמצום הסיכון באמצעות מספר אסטרטגיות המיושמות כיום:
- עקרון ה-ALARA: (As Low As Reasonably Achievable) – שימוש במינון הקרינה המינימלי הנדרש להשגת תמונה אבחנתית. מכשירי CT חדישים ב-2026 כוללים טכנולוגיות "מינון מופחת" המורידות את עוצמת הקרינה בעשרות אחוזים מבלי לפגוע באיכות.
- החלפת הבדיקה: במקרים של כאבי בטן (חשד לאפנדיציט) או מעקב נוירולוגי, ההנחיות המעודכנות ממליצות להעדיף אולטרסאונד או MRI, שאינם כרוכים בקרינה מייננת כלל.
- הערכת הצדקה: ההערכה היא כי עד 10% ממקרי הסרטן הקשורים לקרינה בילדים היו יכולים להימנע על ידי הימנעות מבדיקות שאינן הכרחיות.
סיכום ומסקנות
בדיקות CT הן כלי אבחוני חיוני אך כרוכות בחשיפה לקרינה מייננת, שעלולה להעלות במעט את הסיכון להתפתחות סרטן בילדים. ילדים הם קבוצה רגישת-יתר עקב רגישות תאית גבוהה ומשך חיים ארוך יותר המאפשר התפתחות סרטן כתוצאה מחשיפות מוקדמות.
למרות הנתונים המדאיגים, חשוב לזכור כי עבור הילד הבודד, הסיכון לפתח סרטן מבדיקת CT יחידה הוא זעיר (פחות מ-0.1% לכל החיים ברוב המקרים). אם הרופא המטפל סבור כי הבדיקה חיונית להצלת חיים או לאבחון מחלה קשה, התועלת המיידית מהבדיקה עולה בהרבה על הסיכון המצטבר לטווח ארוך. עם זאת, על ההורים לוודא מול הצוות הרפואי כי המינון הותאם למשקל הילד וכי אין חלופה ללא קרינה.
ארגוני בריאות גדולים כמו האיגוד האמריקאי לרדיולוגיה (ACR) וארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליצים לבצע בדיקות CT בילדים רק כאשר קיים צורך רפואי ברור ולפעול להפחתת מינוני הקרינה ככל שניתן (American College of Radiology, 2018). כמו כן, חשוב להעלות את המודעות בקרב רופאים, הורים ומטופלים בנוגע לסיכונים ולחלופות, כדי לאפשר קבלת החלטות מושכלות.
References:
Hwang JY, Choi YH, Eo H. Cancer Risk Associated With Radiological Examinations: 2025 Updates. Korean J Radiol. 2025 Dec;26(12):1111-1113. doi: 10.3348/kjr.2025.1608. PMID: 41314648; PMCID: PMC12683735.
Brenner, D. J., & Hall, E. J. (2007). Computed tomography – an increasing source of radiation exposure. New England Journal of Medicine, 357(22), 2277-2284.
Bosch de Basea, M., Thierry-Chef, I., Harbron, R. et al. Risk of hematological malignancies from CT radiation exposure in children, adolescents and young adults. Nat Med 29, 3111-3119 (2023). https://doi.org/10.1038/s41591-023-02620-0
AZIZ, M., ONYEJESI, C., PYALA, R., ALATTAR, O., ABDUL, A., ALAGARSWAMY, K., BUTT, I., GAMBOA, L., ALSABRI, M.. Reducing radiation exposure in pediatric CT imaging: strategies and alternatives in emergency medicine – a narrative review. Journal of Emergency and Critical Care Medicine, North America, 9, jan. 2025.
Hauptmann, Michael et al. (2022) Brain cancer after radiation exposure from CT examinations of children and young adults: results from the EPI-CT cohort study. The Lancet Oncology, Volume 24, Issue 1, 45 – 53.
Wang WH, Sung CY, Wang SC, Shao YJ. Risks of leukemia, intracranial tumours and lymphomas in childhood and early adulthood after pediatric radiation exposure from computed tomography. CMAJ. 2023 Apr 24;195(16):E575-E583. doi: 10.1503/cmaj.221303. PMID: 37094867; PMCID: PMC10125186.
Brenner, D. J., Elliston, C. D., Hall, E. J., & Berdon, W. E. (2001). Estimated risks of radiation-induced fatal cancer from pediatric CT. American Journal of Roentgenology, 176(2), 289-296.
Mathews, J. D., Forsythe, A. V., Brady, Z., et al. (2013). Cancer risk in 680,000 people exposed to computed tomography scans in childhood or adolescence: data linkage study of 11 million Australians. BMJ, 346, f2360.
Miglioretti, D. L., Johnson, E., Williams, A., et al. (2013). The use of computed tomography in pediatrics and the associated radiation exposure and estimated cancer risk. JAMA Pediatrics, 167(8), 700-707.
Najafi, M., Khalafi, H., Ghafouri, M., & Khosravi, M. (2015). Dose reduction strategies in computed tomography: a review. Radiation Protection Dosimetry, 164(1-2), 8-17.
Pearce, M. S., Salotti, J. A., Little, M. P., et al. (2012). Radiation exposure from CT scans in childhood and subsequent risk of leukaemia and brain tumours: a retrospective cohort study. The Lancet, 380(9840), 499-505.