סרטן השד בגלל ממוגרפיה בקרב נשים עם מוטציות BRCA1/2 מתרחש בתדירות גדולה יותר ממה שרובנו מודעים לו. ממוגרפיה, צילומי רנטגן ושאר הבדיקות הכרוכות בקרינה מייננת עלולים לגרום במיוחד בקרב קבוצת נשים זאת להתפתחות מחלות סרטן ובעיקר סרטן השד.

הקרינה המייננת שנוצרת בגלל צילומי רנטגן של החזה או עקב ממוגרפיה אצל נשים עם מוטציות גנטיות BRCA1/2 מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן. הקרינה הנספגת בגוף בגלל צילום רנטגן עלולה להיות שווה לזו הנספגת מחשיפה של מספר חודשים לשמש. הקרינה הנספגת בגוף כתוצאה מבדיקת CT או מיפוי עצמות גבוהה הרבה יותר. מיליוני צילומי רנטגן ובדיקות הדמיה אחרות הכרוכות בקרינה מתבצעים כול שנה בארץ כ-5 מיליון צילומי רנטגן והדמיות סי.טי מבוצעים מדי שנה בישראל.

סרטן השד בגלל ממוגרפיה – רקע

סרטן השד היא המחלה הסרטנית הממארת השכיחה ביותר והקטלנית ביותר עבור נשים בישראל ובעולם המערבי. סרטן השד מהווה 25% ממקרי הסרטן ו15% ממקרי המוות בקרב נשים. בישראל כול שנה מצטרפות למעגל החולות בסרטן השד כ5,000 נשים ומתות ממחלה זאת כ-1000 נשים. המחלה זאת מתחילה ברקמת השד אך את הקטלניות שלה היא משיגה באמצעות היכולת לשלוח גרורות אל איברי הגוף השונים דרך קשרי הלימפה. ישנם מספר סוגים של סרטן השד אך השכיח מכולם הוא קרצינומה המתפתחת מרקמה המצויה בבלוטות החלב בתוך השד. אחד מגורמי הסיכון להתפתחות סרטן היא חשיפה מוגברת לקרינה מייננת הנפלטת ממכשירים העושים שימוש ברנטגן לצורך אבחון ומעקב אחר נשים חולות או בעלות סיכון לחלות בסרטן השד.

קרינה מייננת היא קבוצת התדרים הגבוהים בספקטרום האלקטרומגנטי. לקרינה מייננת יש יכולת לגרום בין היתר לשינויים בחומר התורשתי ולעלות את הסיכון להתפתחות גידולים סרטניים. חשיפה לקרינה מייננת היא גורם סיכון ידוע להתפתחות סרטן השד בקרב כלל האוכלוסייה כאשר חשיפה כזאת בגיל צעיר מעלה עוד יותר את הסיכון הזה. חשוב לציין שאבחון מוקדם של סרטן השד מעלה דרמטית את סיכויי ההישרדות. על פי נתונים שונים הסיכוי לריפוי עקב גילוי מוקדם עשוי להגיע ל90%. ואכן כפי שמעידים מחקרים שונים אמצעי הגילוי השונים כולל ממוגרפיה המאפשרים את הגילוי המוקדם והטיפולים המשופרים הניתנים לחות בסרטן השד העלו את סיכויי ההישרדות שלהן.

עם זאת כפי שנמצא במחקר הנוכחי בקרב קבוצת נשים הנושאות את המוטציות BRCA1/2 עדיף להימנע מקרינה מייננת הנפלטת ממכשירים העושים שימוש ברנטגן לצור אבחון ומעקב. יתכן שהמלצה זאת נכונה גם לגבי קבוצות נשים אחרות. מחקרים יגידו.

המחקר

מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק מהי מידת הסיכון להתפתחות סרטן החזה בעקבות בדיקות שנעזרות בקרינה מייננת בקרב נשים נשאיות של המוטציות הגנטיות BRCA1/2. ההנחה בקרב החוקרים במחקר הנוכחי הייתה שנשאיות של מוטציות BRCA1 וגם BRCA2 נמצאות בסיכון גבוה אף יותר. ממצאים מחקרים שנערכו בנושא לא היו עקביים.

המחקר היה מסוג מחקר עוקבה (Cohort study). החוקרים ערכו מעקב פסיבי בין השנים 2006 – 2009 אחר 1993 נשים נשאיות של המוטציות BRCA1/2 בצרפת, בריטניה והולנד. הסיכון להתפתחות סרטן השד בקרב נשים אלו חושב באמצעות שיטות סטטיסטיות מקובלות.

ממצאי המחקר

בקרב נשים נשאיות של המוטציות BRCA1/2 כול חשיפה לקרינה מייננת עקב בדיקות כאלה ואחרות העלו את הסיכון להתפתחות סרטן השד. הסיכון הזה הושפע מהמינון של הקרינה המייננת. קרינה מייננת רבה יותר סיכון גדול יותר. ניתוח של הממצאים הללו הראה שביצוע בדיקות שכללו צילומי רנטגן לפני גיל 20 וגם לפני גיל 30 העלו את הסיכון להתפתחות סרטן השד בקרב נשים נושאות מוטציות BRCA1/2 בהשוואה לנשים נושאות מוטציות אלה שלא התבקשו להיבדק באמצעות צילומי רנטגן ולכן לא נחשפו לקרינה מייננת.

גם בדיקות ממוגרפיה לפני גיל 30 העלו את הסיכון להתפתחות סרטן השד בקרב נשים נושאות מוטציות BRCA1/2 בהשוואה לנשים נושאות מוטציות אלה שלא התבקשו לעבור בדיקות ממוגרפיה. הממצאים הללו נותרו על כנם גם לאחר שקלול משתנים כמו רקע משפחתי ועוד.

מסקנות המחקר

מדובר במחקר גדול אודות הסיכון של נשים נושאות מוטציות BRCA1/2 להתפתחות סרטן השד עקב בדיקות הכוללות קרינה מייננת. המחקר מצביע על כך שבדיקות הנעזרות במכשיר רנטגן מעלות את הסיכון של נשים אלה להתפתחות סרטן השד. המחקר מראה שרמת הקרינה המייננת הנדרשת כדי לעלות את הסיכון להתפתחות סרטן השד בקרב קבוצת נשים זאת הנושאת את המוטציות BRCA1/2 קטנה יותר ממה שנמצא במחקרים אחרים. יש על כן להעדיף בדיקות שאינן כוללות קרינה מייננת כמו MRI לצורך מעקב אחר נשים נושאות המוטציות BRCA1/2.

BMJ, Sept. 2012