דורבן בעקב – חכו עם הניתוח. כאבים בעקב כף הרגל עלולים להתפתח בגלל הפרעות בריאותיות שונות. בין ההפרעות הללו נמנה נקע בקרסול, פגיעה בשכבת השומן בעקב, דורבן בעקב ועוד. דורבן בכף הרגל או "דלקת בחיתולית הכפית" (Plantar Fasciitis) היא מהבעיות הטורדניות ביותר לבני האדם. הצורך לנוע על כפות הרגליים גורמת לכך שהסימנים והתסמינים הנובעים מתסמונת זאת קשים מאוד לריפוי.
חשוב לזכור שישנם גורמי כאב אחרים בכף הרגל מלבד דורבן. ועוד חשוב לזכור שלא תמיד הימצאותו של דורבן בכף הרגל משמעותה גם כאבים. ישנם מקרים רבים שבהם הדורבן בעקב מתגלה באופן אקראי לחלוטין. לרוב באמצעות צילום רנטגן של כף הרגל שנלקח מסיבה אחרת לגמרי. כמובן שכאשר אין כאבים אין צורך לטפל בבעיה. המסקנה של המחקרים המסוקרים כאן בהקשר של דורבן בעקב: חכו עם הניתוח. נסו תחילה טיפולים שמרניים ובעיקר טיפול עם גלי הלם.
דורבן בעקב: חכו עם הניתוח – רקע
דורבן בעקב או פלנטר פשיאיטיס היא הפרעה שכיחה המשפיעה על החיתולית הכפית (plantar fascia). חיתולית הכפית היא רצועה עבה של רקמת חיבור העוברת לאורך תחתית כף הרגל ומחברת בין עצם העקב לאצבעות הרגליים. הפרעה זאת גורמת:
- כאב ודלקת בעקב ובקשת כף הרגל, במיוחד במהלך פעילויות נושאות משקל כגון הליכה או ריצה.
מחלת החיתולית הכפית עלולה לפגוע באיכות החיים ולהגביל את הפעילות הגופנית עבור אנשים רבים. השכיחות של מחלת החיתולית הכפית משתנה בהתאם לאוכלוסייה ולקריטריונים המשמשים לאבחנתה. על פי כמה הערכות הפרעה זאת:
- דורבן נפוץ יותר בקרב אנשים בגילאי 40 עד 60 שנים.
- מהווה 11% עד 15% מכלל תלונות כף הרגל הדורשות טיפול מקצועי.
- 8% עד 10% מהפציעות הקשורות לריצה.
- 4% ל 7% באוכלוסייה הכללית והמבוגרת בהתאמה סובלת מהפרה זאת.
- נשים נוטות יותר לפתח מחלת החיתולית הכפית מאשר גברים, עם יחס בין נשים לגברים של 2.5:1.
גורמי סיכון נוספים למחלת החיתולית הכפית כוללים:
- השמנת יתר.
- קשתות גבוהות או נמוכות.
- עמידה ממושכת.
- עיסוקים הכוללים הליכה על משטחים קשים.
אבחון דורבן בעקב
ניתן לאבחן את מחלת החיתולית הכפית על סמך ההיסטוריה הקלינית והבדיקה הגופנית. ברוב המקרים אין צורך בבדיקות הדמיה. לעיתים צריך להשתמש בשיטות הדמיה כגון אולטרסאונד, MRI או צילומי רנטגן כדי לשלול סיבות אחרות לכאבים בעקב. גורמים נוספים לכאבים בעקב כוללים:
- נזק לשכבת השומן בעקב.
- תסמונת התעלה הטרסלית (Tarsal tunnel syndrome).
- פציעה של גיד אכילס.
- שברים או שברי מאמץ בעצם העקב או בעצם הסירה.
- בורסיטיס בעקב.
- שברי מאמץ.
- דלקת מפרקים דלקתית ועוד.
יש לעתים שהכאבים בעקב נובעים ממחלות כגון דלקות פרקים כגון דלקת פרקים ניוונית. כאב בעקב גם יכול להיות תוצאה של פגיעה מרוחקת המשליכה כאב לעקב. דוגמאות לסוג כזה של פגיעות כוללות:
- פריצת דיסק בעמוד השדרה המותני הלוחצת על שורש עצב וגורמת להשלכת כאב לכף הרגל.
- פגיעה בעצב פריפרי באזור הברך והשלכות כאב עד לכף הרגל ועוד.
אך כאמור הגורם השכיח ביותר לכאבים בעקב הוא דורבן. ב- 50% מהמקרים ניתן לזהות בצילום רנטגן דורבן – זיז גרמי בעקב.
טיפול בדורבן בעקב
מקובל על כול אנשי המקצוע שהטיפול המועדף בבעיה זאת צריך להיות שמרני. טיפול שמרני כולל:
- מנוחה לעקב הפגוע.
- חימום. בגלל הסיכון לעיכוב ולשיבוש הריפוי כותב שורות אלה אינו ממליץ על תרופות נוגדות דלקת או לשיכוך כאב וגם לא על קומפרסים של קרח.
- תרגילי מתיחה וחיזוק של הגפה התחתונה.
- נעילת נעליים מתאימות עם רפידה פנימית מותאמת.
- מדרסים.
- סד לילה
- טיפול בגלי הלם חוץ-גופיים (ESWT). במחקר הנוכחי וגם במחקרים רבים אחרים נמצא שהטיפול בתופעה זאת באמצעות מכשיר המפיק גלי הלם הוכח כיעיל. אנו במרפאה לכירופרקטיקה פציעות ספורט ושיקום מצוידים במכשיר גלי הלם משוכלל תוצרת שווייץ.
רק במקרים קשים יש לשקול טיפול רפואי כגון:
- תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs).
- זריקות סטרואידים או ניתוח (שנוי במחלוקת) לשחרור רצועת חיתולית הכפית.
ניתוח שמור במקרים עקשן שאינם מגיבים לאמצעים שמרניים לאחר 6 עד 12 חודשים.
דורבן בעקב: חכו עם הניתוח – מחקר עדכני
מספר מחקרים השוו את יעילותם של טיפולים שמרניים שונים ומצאו כיShockwave therapy- ESWT עדיף על שיטות אחרות במונחים של הקלה בכאב, שיפור תפקודי ושביעות רצון המטופלים. מכשיר הזה השולח גלי קול בעלי אנרגיה גבוהה אל האזור הדלוק בעקב מעורר ומזרז את תהליכי ההחלמה הטבעיים של הגוף.
סקירת הספרות של Alcalá Cruz וחב' משנת 2025, שפורסמה בכתב העת Revista Española de Podología, קובעת כי טיפול בגלי הלם חוץ-גופיים (ESWT) הוא שיטה יעילה, בטוחה ותקפה לטיפול בפלנטר פשיאיטס (דורבן) כרונית.
ממצאים עיקריים
- יעילות: המחקר מצא ראיות ברמה בינונית עד גבוהה להפחתת כאב בטווח הקצר, הבינוני והארוך.
- שיפור תפקודי: הטיפול שיפר משמעותית את תפקוד כף הרגל ואת ניידות המטופלים על פי מדדים קליניים שונים.
- מנגנון ביולוגי: הטיפול משתמש בגלי קול בלחץ גבוה כדי לעורר היפרמיה (זרימת דם מוגברת), יצירת כלי דם חדשים (נאו-וסקולריזציה) והתחדשות של רקמת הגיד באזורים דלקתיים כרוניים או ניווניים.
- דיון מתמשך: למרות שהוכח כי הטיפול יעיל, המחברים ציינו כי עדיין קיימות סתירות בספרות המקצועית בנוגע לפרוטוקול היישום האופטימלי של הטיפול.
מתודולוגיית המחקר
- תקופת החיפוש: הסקירה בוצעה בין ינואר לאפריל 2024.
- היקף: הסקירה ניתחה תחילה 49 מאמרים, כאשר 15 מחקרים ספציפיים עמדו בקריטריונים הסופיים לדיון מפורט על יעילות ובטיחות.
מסקנות
החוקרים (Alcalá., 2025) הגיעו למסקנה שהטיפול באמצעות גלי הלם בפלנטר פשיאיטס – דורבן בעקב – יעיל. הטיפול מפחית כאב ומשפר תפקוד.
דורבן בעקב: חכו עם הניתוח – סיכום עדכני לשנת 2026
ניתן לומר בביטחון כי הגישה הרפואית המקובלת בשנת 2026 עבור דורבן בעקב (Plantar Fasciitis) היא "קודם כל שמרנות". ניתוח נחשב למוצא אחרון בלבד, וזאת בשל אחוזי הצלחה גבוהים מאוד (מעל 90%) בטיפולים לא פולשניים. להלן פירוט הטיפולים השמרניים המומלצים, בדגש על הטכנולוגיות המתקדמות:
ניהול עומסים
לצמצם או להפסיק זמנית פעילויות נושאות משקל כמו ריצה והליכה היא חלק בלתי נפרד וקריטי מתוכנית הטיפול השמרני בדורבן בעקב. מטרת ההפסקה היא ניהול עומסים (Load Management), המאפשר לרקמה הדלקתית להחלים מבלי לגרות אותה יתר על המידה. הפציה הפלנטרית פועלת כבולם זעזועים מרכזי בזמן נשיאת משקל. פעילות יומיומית רגילה, ובוודאי פעילות אינטנסיבית כמו ריצה, מטילה עומס רב על הרקמה הפגועה ומנציחה את מעגל הדלקת והכאב.
הנחיות עדכניות להפסקת פעילות (2026):
- הפחתה זמנית: אם הכאב חמור או מחמיר במהלך הפעילות, יש להפסיק זמנית (בדרך כלל למשך שבוע עד שבועיים) פעילויות בעלות השפעה גבוהה כמו ריצה וקפיצה.
- החלפה בפעילות פחותת השפעה: במקום מנוחה מוחלטת (שאינה מומלצת בדרך כלל), יש לעבור לפעילויות חלופיות שאינן מגבירות את הכאב, כגון שחייה, רכיבה על אופניים או Aqua Jogging.
- הדרגתיות בחזרה לשגרה: החזרה לריצה או הליכה מאומצת צריכה להיות הדרגתית. מומלץ להתחיל מ-50% מהמרחק או הזמן הרגיל ולהגביר בהדרגה כ-10% בשבוע, תוך הקשבה לגוף.
- הנחיית כאב: כלל אצבע חשוב הוא שרמת אי-הנוחות במהלך הפעילות לא תעלה על כאב קל (עד 1/10 בסולם כאב), והכאב צריך להיעלם במהירות לאחר סיום הפעילות.
- הנעה וחיזוק: חשוב לשמור על תנועתיות ולבצע תרגילי מתיחות וחיזוק המומלצים על ידי פיזיותרפיסט, גם בתקופת המנוחה היחסית.
הפחתת משקל
מחקרים מדגישים כי עודף משקל (BMI גבוה) הוא גורם סיכון משמעותי, והפחתת משקל משפרת את סיכויי ההחלמה בטווח הארוך.
טיפול בגלי הלם (Extracorporeal Shockwave Therapy – ESWT)
זהו אחד הטיפולים הנחקרים והיעילים ביותר בשני העשורים האחרונים. גלי ההלם יוצרים "מיקרו-טראומה" מבוקרת ברקמה הפגועה, מה שמעורר תהליכי ריפוי טבעיים, הגברת זרימת הדם ופירוק הסתיידויות (Alcalá., 2025). מחקרים עדכניים מראים כי גלי הלם יעילים במיוחד במקרים כרוניים שלא הגיבו לטיפול ידני. היתרון: טיפול קצר, ללא הרדמה וללא זמן החלמה ממושך.
טיפול בלייזר בעוצמה גבוהה (High-Level Laser Therapy – HILT)
טיפול בלייזר (המכונה לעיתים "לייזר קר" או פוטו-ביומודולציה) חדר לשימוש נרחב בשנים האחרונות. הלייזר חודר לעומק הרקמה ומאיץ את חילוף החומרים בתא (ATP), מה שמפחית דלקת וכאב באופן משמעותי (Naterstad et al., 2022). מחקרים מ-2023 ו-2024 מראים כי שילוב של לייזר עם תרגילי מתיחות מביא לתוצאות מהירות יותר מאשר מתיחות בלבד.
טיפול ידני ותרגול ביתי
הבסיס לכל טיפול בדורבן הוא עבודה מכנית על הרקמה:
- מתיחות של הפציה הפלנטרית ושריר התאומים: הוכח כי מתיחות ספציפיות בבוקר ובין פעילויות מפחיתות את העומס על העקב.
- חיזוק שרירי כף הרגל: גישות חדשות מדגישות חיזוק (High-load strength training) ולא רק מתיחה.
עזרים אורתופדיים
מדרסים בהתאמה אישית עוזרים בפיזור עומסים נכון ומפחיתים את הגירוי בנקודת האחיזה של הפציה בעצם העקב. סד לילה (Night Splint) שומר על הרגל במצב של מתיחה קלה במהלך השינה, מה שמונע את הכאב החד של הצעדים הראשונים בבוקר. שימוש משולב במדרסים מותאמים אישית יחד עם סד לילה (Night Splint) נמצא יעיל יותר משימוש במדרסים בלבד, שכן הסד מונע התקצרות של הרקמה במהלך השינה..
הזרקות ביולוגיות ומתקדמות
שימוש בפלזמה עשירה בטסיות המופקת מדם המטופל. מחקרים מהשנים 2024-2025 מראים כי PRP יעיל יותר מהזרקות סטרואידים לטווח הארוך (מעל 6 חודשים) ומומלץ במיוחד למקרים כרוניים שאינם מגיבים לטיפול ידני. מחקרים חדשים (2025) מצביעים על כך שהזרקת בוטוקס לפציה או לשריר התאומים מפחיתה עומס מכני ומשככת כאב באופן משמעותי במקרים עקשניים. הזרקות סטרואידים (Corticosteroids) יעילות מאוד לשיכוך כאב מהיר בטווח הקצר (4-12 שבועות), אך אינן נחשבות לפתרון קבוע ומוגבלות במספר הפעמים שניתן לבצען בשל חשש מניוון שומן העקב.
מדוע לא למהר עם ניתוח?
ניתוח (Plantar Fascia Release) כרוך בסיכונים כגון פגיעה בעצב, צניחה של קשת כף הרגל וזיהומים. מחקרים מראים כי גם לאחר ניתוח, זמן ההחלמה ארוך והתוצאות אינן תמיד טובות יותר מטיפול שמרני אינטנסיבי שבוצע במשך 6-12 חודשים (Armağan., 2024).
References:
A L Kalbani F, Shalash R, Qadah R, Shousha T. Comparing two protocols of shock wave therapy for patients with plantar fasciitis: A pilot study. PLoS One. 2024 May 6;19(5):e0302553.
Kapusta, Joanna & Domzalski, Marcin. (2022). Long Term Effectiveness of ESWT in Plantar Fasciitis in Amateur Runners. Journal of Clinical Medicine. 11. 6926. 10.3390/jcm11236926.
Ovchynnikov, O.M. & Bludova, M.O. & Merkulova, T.V.. (2024). Effectiveness of extracorporeal shock wave therapy in comparison with other methods of treatment of patients with plantar fasciitis: literature review. Medicni perspektivi. 29. 20-26.
Sun J, Gao F, Wang Y, Sun W, Jiang B, Li Z. Extracorporeal shock wave therapy is effective in treating chronic plantar fasciitis: A meta-analysis of RCTs. Medicine (Baltimore). 2017 Apr;96(15):e6621.
Leão RG, Azuma MM, Ambrosio GHC, Faloppa F, Takimoto ES, Tamaoki MJS. Effectiveness of shockwave therapy in the treatment of plantar fasciitis. Acta Ortop Bras. 2020 Jan-Feb;28(1):7-11.
Wei Shao Tung, Mohammad Daher, Oscar Covarrubias, Agustin Herber, Arianna L. Gianakos. (2025). Extracorporeal shock wave therapy shows comparative results with other modalities for the management of plantar fasciitis: A systematic review and meta-analysis, Foot and Ankle Surgery, Volume 31, Issue 4, Pages 283-290.
Wu, CH., Lin, YY., Chen, WS. et al. Sonoelastographic evaluation of plantar fascia after shock wave therapy for recalcitrant plantar fasciitis: A 12-month longitudinal follow-up study. Sci Rep 10, 2571 (2020). https://doi.org/10.1038/s41598-020-59464-8
Ines, L., Rihab, M., Sana, B. et al. The effectiveness of radial extracorporeal shock wave therapy (rESWT) in plantar fasciitis: a 12 months randomised controlled trial in a Tunisian rehabilitation department. BMC Musculoskelet Disord 26, 938 (2025).
Tung WS, Daher M, Covarrubias O, Herber A, Gianakos AL. Extracorporeal shock wave therapy shows comparative results with other modalities for the management of plantar fasciitis: A systematic review and meta-analysis. Foot Ankle Surg. 2025 Jun;31(4):283-290.
Al-Siyabi Z, Karam M, Al-Hajri E, et al. (January 02, 2022) Extracorporeal Shockwave Therapy Versus Ultrasound Therapy for Plantar Fasciitis: A Systematic Review and Meta-Analysis. Cureus 14(1): e20871.
Giordani F, Bernini A, Müller-Ehrenberg H, Stecco C, Masiero S. A global approach for plantar fasciitis with extracorporeal shockwaves treatment. European Journal of Translational Myology. 2019 Aug;29(3):8372.
Naterstad IF, Joensen J, Bjordal JM, Couppé C, Lopes-Martins RAB, Stausholm MB. Efficacy of low-level laser therapy in patients with lower extremity tendinopathy or plantar fasciitis: systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ Open. 2022 Sep 28;12(9):e059479.