כאבים בכף היד ובשורש כף היד מהווים עניין שכיח ביותר. הסיבות לכך הן השימוש האינטנסיבי שאנו עושים עם הגפיים העליונות והמורכבות האנטומית שלהן. בגלל סיבות אלה הידיים חשופות לעומסי יתר ובשל כך לפציעות, דלקות וכאבים בכפות הידיים. הכאבים בכפות ידיים יכולים להתפתח בגלל מספר סיבות ובכללן:
- עומס ונזק מצטבר על רקע שימוש חוזרני בכפות הידיים ובאצבעות (למשל: הקלדה)
- דלקות מפרקים. דלקת פרקים הנפוצה ביותר בכפות ידיים היא דלקת פרקים ניוונית
- נזקים טראומטיים בכפות ידיים. נפילה על יד מושטת לפנים היא מנגנון שכיח לחבלה באחת או יותר מרקמות כף היד
כאן בעמוד הזה נלמד על כאבים בכף היד ובשורש כף היד, שכיחותם, מה גורם להם, מה הם גורמי הסיכון, כיצד מאבחנים ומטפלים בהם.
כאבים בכף היד ובשורש כף היד – רקע
כף היד ושורש כף היד הם אזורים מורכבים מאוד: עצמות קטנות, רצועות, גידים, עצבים וכלי דם – כולם צפופים במרחב מוגבל. כל עומס יתר, דלקת, לחץ עצבי או שחיקה יכולים להתבטא בכאב, נימול, ירידה בכוח או מגבלה בתפקוד יומיומי פשוט כמו אחיזת כוס, הקלדה, שימוש בטלפון נייד או נהיגה.
בעשורים האחרונים נצפית עלייה ברורה בשכיחות כאבי הידיים ושורש כף היד, על רקע שימוש מוגבר במחשבים, סמארטפונים ועבודות משרדיות ממושכות, לצד עלייה בתוחלת החיים ובמחלות כרוניות כגון סוכרת ואוסטאוארתריטיס.
שכיחות ומשמעות בריאותית
כאבים בכף היד ובשורש כף היד באוכלוסייה
מחקרים אפידמיולוגיים מראים כי כאבי שורש כף היד והיד הם תלונה שכיחה באוכלוסייה הכללית, ומדווחים בטווח של כ־7-8% מהאנשים, עם שכיחות גבוהה יותר בנשים ובמבוגרים (Buková, 2023).
בקרב עובדים ועובדות בסביבות עתירות מחשב, שכיחות תלונות על כאבים ביד ובשורש כף היד גבוהה אף יותר, וקשורה למשך העבודה, תנוחת הישיבה, גובה המסך ושימוש בעכבר (Prasetya et al., 2024).
אוכלוסיות בסיכון מוגבר
- סטודנטים ומשתמשי סמארטפון כבדים: מחקר בקרב סטודנטים המשתמשים בטלפונים ניידים באופן אינטנסיבי מצא שכיחות גבוהה של כאבי שורש כף היד, הקשורה במיוחד למשך השימוש, תנוחת הצוואר והאחיזה (Amjad et al., 2020).
- עובדי מחשב ו-IT: במחקר אינדונזי נמצא כי משך עבודה ארוך מול המסך, משמרות לילה, תנוחת גב לא תקינה ושימוש בעכבר היו גורמי סיכון מובהקים לכאבים ביד ובשורש כף היד (Prasetya et al., 2024).
- ספורטאי עילית: אצל שחקני כדורגל, הוקי ופלורבול ברמה גבוהה נמצאה שכיחות משמעותית של כאבי שורש כף היד, במיוחד בספורט עם חבטות/מקל (הוקי) (Buková, 2023).
תסמונת התעלה הקרפלית ומחלות נוספות
- תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) היא אחת האבחנות השכיחות ביותר לכאב ושינויים תחושתיים ביד. סקירת ספרות עדכנית מדווחת כי כ־4-5% מהאוכלוסייה סובלת מ-CTS, עם שכיחות גבוהה יותר בנשים ובגילאי 40-60 (Genova et al., 2020).
- מחקר אוכלוסייה גדול מדרום קוריאה הראה כי במהלך 10 שנים, שיעור ההיארעות השנתי של CTS עמד על כ־360 מקרים ל-100,000 שנות-אדם (גבוה בהרבה בנשים), כאשר מגמות הטיפול משתנות – פחות ניתוחים ויותר הזרקות סטרואידים (Kim et al., 2024).
- אוסטאוארתריטיס (OA) של כף היד ושורש כף היד היא סיבה שכיחה נוספת לכאב, במיוחד מעל גיל 60, והיא שכיחה יותר בנשים. (Banks & Lindau, 2013).
גורמים וגורמי סיכון
עומס מכני, תנועות חוזרות וארגונומיה לקויה
עומס מכני חוזר על כף היד ושורש כף היד – הקלדה ממושכת, אחיזת עכבר, עבודה עם כלים רוטטים, הרמת משאות – עלול לגרום למיקרוטראומה לגידים, לרצועות ולעצב המדיאני.
סקירת ספרות על גורמי סיכון ארגונומיים במקומות עבודה מדגישה כי:
- תנועות חוזרות בתדירות גבוהה,
- כוח אחיזה משמעותי,
- תנוחות קיצוניות של כיפוף/יישור בשורש כף היד,
- ורטט
כול אלה קשורים לעלייה בסיכון לתסמונת התעלה הקרפלית, טנדינופתיות ואוסטאוארתריטיס מוקדמת (Anagha & Xavier, 2020; Prasetya et al., 2024).
שימוש אינטנסיבי בסמארטפון ובמחשב
שימוש ממושך בטלפון נייד עם כיפוף צוואר ואחיזת כף יד סטטית נקשר לשכיחות גבוהה של כאבי שורש כף היד וכף היד בקרב סטודנטים צעירים (Amjad et al., 2020).
עבודת מחשב ממושכת, במיוחד ללא הפסקות, ללא משענת גב וללא תמיכת ידיים, נמצאה קשורה לסיכון גבוה יותר להפרעות שריר-שלד בידיים ובשורש כף היד (Prasetya et al., 2024).
מחלות מטבוליות וגורמים כלליים
מחלות מטבוליות מגבירות את השכיחות של CTS ושל "בעיות ידיים" אחרות:
- סוכרת – מטה-אנליזה עדכנית מצאה קשר מובהק בין סוכרת לבין CTS, עם סיכון מוגבר הן להופעה ראשונית והן לכרוניות (Sanjari et al., 2024).
- השמנה – עודף משקל ו-BMI גבוה זוהו כגורם סיכון משמעותי ל-CTS ולדלקת פרקים ניוונית (Kim et al., 2024; Banks & Lindau, 2013).
- מחלות אנדוקריניות אחרות – כגון תת־פעילות של בלוטת התריס, נחשבות גם הן גורם סיכון ל-CTS ולכאב בכף היד (Sanjari et al., 2024).
מחלות ראומטולוגיות וניווניות
אוסטאוארתריטיס של כף היד ושורש כף היד – מלווה בשחיקה סחוסית, דפורמציות מפרקים ונוקשות, ומופיעה בעיקר בגיל המבוגר (Banks & Lindau, 2013).
דלקת מפרקים שגרונית (RA) – מערבת לעיתים קרובות את המפרקים הקטנים בכפות הידיים והרגליים, גורמת לכאב, נוקשות בוקר והגבלה תפקודית משמעותית בכוח אחיזה (Sanjari et al., 2024).
טראומה, שברים וציסטות
פציעות חריפות בכף היד ובשורש כף היד עלולות להתבטא בכאב חד או כרוני, נפיחות והגבלה בטווח התנועה. אלה עלולות לכלול:
- שברים ברדיוס הדיסטלי.
- נקעים ברצועות שורש כף היד.
- ציסטות גנגליון
מצבים שכיחים הגורמים להתפתחות כאבים בכף היד ובשורש כף היד
תסמונת התעלה הקרפלית (CTS)
בתסמונת התעלה הקרפלית (Carpal tunnel syndrome) העצב המדיאני נלחץ בתוך התעלה הקרפלית בשורש כף היד. התסמינים הקלאסיים:
- נימול/עקצוץ באגודל, אצבע מורה ואמה.
- כאב לילה שמעיר משינה.
- ירידה בכוח אחיזת היד ונפילה של חפצים.
סקירות עדכניות מציינות כי CTS נפוצה יותר בנשים, בקבוצת הגיל 40-60, ובעלי עבודה עם תנועות חוזרות של שורש כף היד (Genova et al., 2020; Omole et al., 2023).
תסמונת דה קרוון (De Quervain Syndrome) דלקת בגידי האגודל
תסמונת דה קרוון (De Quervain Syndrome) היא טנוסינוביטיס היצרותית של שני גידים בצד הרדיאלי של שורש כף היד שתפקידם הרחקת האגודל מכף היד:
- הגיד של השריר פושט האגודל הקצר (Extensor pollicis brevis).
- והגיד של השריר מצדיד האגודל הארוך (Abductor pollicis longus).
מאפיינים:
- כאב חד בצד אגודל-שורש כף היד.
- החמרה באחיזת חפצים, נשיאת תינוק, שימוש בסמארטפון.
- כאב בתנועת כיפוף/הרחקת האגודל.
סקירת ספרות עדכנית מתארת כי De Quervain מהווה כ־34% מכלל טנדינופתיות היד ושורש כף היד, והיא שכיחה יותר בנשים בגיל הביניים (Kitridis et al., 2024; Fakoya et al., 2023).
אוסטאוארתריטיס של כף היד ושורש כף היד
- ב-OA של כף היד ושורש כף היד מתרחשת שחיקה של סחוס המפרקים, עם היווצרות אוסטאופיטים ועיוותי מפרק.
- שכיח במיוחד במפרקי האצבעות המרוחקים (DIP), הקרובים (PIP) ובבסיס האגודל (CMC1).
- גורם לכאב מכני (מוחמר במאמץ, מוקל במנוחה), נוקשות, נפיחות ולעיתים חוסר יציבות.
סקירה אפידמיולוגית מראה עלייה חדה בשכיחות OA ביד ובשורש כף היד עם הגיל, במיוחד בנשים לאחר גיל המעבר (Banks & Lindau, 2013).
טנוסינוביטיס וגידולים אחרים
אצבע הדק (Trigger finger) – נגרמת מהצרות נדן הגיד בכף היד. מופיעים כאב ו"נעילה" של האצבע. Kim ועמיתיו מראים כי היא מתרחשת פחות מ-CTS אך חולקת גורמי סיכון דומים (Kim et al., 2024).
טנוסינוביטיס של גידים מכופפים או מיישרים – נגרם מתנועות חוזרות (בעלי מלאכה, נגנים, ספורטאי מחבט).
שברים, נקעים וציסטות גנגליון
- שברים, בעיקר ברדיוס הדיסטלי, עלולים להשאיר כאב כרוני, נוקשות ודלקת פרקים ניוונית לאחר טראומה.
- ציסטות גנגליון בשורש כף היד גורמות לגוש כואב, לעיתים לחץ על עצב מקומי.
תסמינים – איך נראה "כאבים בכף היד ובשורש כף היד"?
התסמינים תלויים במנגנון:
- כאב מכני – מוחמר במאמץ, מוקל במנוחה (אופייני ל-OA, עומס יתר).
- כאב דלקתי – משמעותי בבוקר, עם נוקשות ממושכת, שיפור בתנועה (יותר אופייני ל-RA ולדלקות גידים).
- נימול/עקצוץ וחוסר תחושה – אופייניים ל-CTS וללחץ עצבי אחר. לעיתים מלווים בתחושת "יד מתה" בלילה (Genova et al., 2020; Omole et al., 2023).
- חולשה וירידה בכוח אחיזה – מופיעה ב-CTS מתקדם, ב-RA וב-OA מתקדמת.
- עיוותים ונפיחות מפרקים – אופייניים ל-OA ו-RA.
תסמינים מדאיגים שמצריכים פנייה מיידית לרופא/מיון:
- כאב עז ופתאומי לאחר טראומה,
- חוסר תחושה קבוע (לא רק נימול לסירוגין),
- חולשה בולטת, נפילת חפצים,
- אודם/חום מקומי עם חום גוף כללי (חשד לזיהום).
אבחון
אנמנזה (סיפור מחלה)
הרופא יברר:
- מיקום מדויק של הכאב (צד אגודל? צד אולנרי? כל כף היד?),
- קשר לתנועה/מנוחה,
- הופעה בלילה,
- עיסוק, הרגלי עבודה מול מחשב/סמארטפון,
- מחלות רקע (סוכרת, מחלה ראומטולוגית, בעיה הורמונלית),
- טראומה קודמת.
בדיקה גופנית ובדיקות פרובוקציה
בבדיקה הגופנית בודקים:
- טווחי תנועה, רגישות מקומית, נפיחות, כוחות שרירים ומבחני גירוי עצבים וגידים.
תסמונת התעלה הקרפלית
מגוון מבחנים קליניים נבדקו מחקרית:
- מבחן Phalen – כיפוף שורש כף היד למשך 60 שניות. הופעת נימול במדיאל היד תומכת ב-CTS.
- סימן Tinel – נקישות עדינות מעל התעלה הקרפלית. תחושת "זרם" לאורך העצב נחשבת חיובית.
- Carpal Compression Test (Durkan) – לחץ ישיר על התעלה הקרפלית.
- Hand Elevation Test – הרמת הידיים מעל גובה הראש למשך מספר דקות. הופעת נימול/כאב.
במחקר פרוספקטיבי על 45 ידיים נמצא כי למבחן Hand Elevation רגישות של 86.7% וסגוליות של 88.9%, דומה ואף מעט גבוהה מהמבחנים הקלאסיים (Phalen, Tinel, Durkan). (Ma & Kim, 2012). סקירות נוספות מדגישות כי אף מבחן אחד אינו מושלם, ושילוב מבחנים מעלה את דיוק האבחנה.
תסמונת דה קרוון (De Quervain Syndrome)
- מבחן Finkelstein / Eichhoff – כיפוף האגודל לתוך כף היד וסגירת האצבעות סביבו, ואז כיפוף שורש כף היד לאולנר. כאב חריף בצד הרדיאלי של שורש כף היד מעיד על דלקת בגידים.
- מבחנים עדכניים (כמו WHAT – Wrist Hyperflexion and Abduction of the Thumb) מדווחים כבעלי ספציפיות גבוהה יותר. (Kitridis et al., 2024).
הדמיה
- צילום רנטגן – לשברים, OA (היצרות מרווח מפרקי, אוסטאופיטים), דפורמציות.
- אולטרסאונד – מאפשר לראות גידים, נוזל, ציסטות, והגדלת העצב המדיאני ב-CTS. מטה-אנליזות מצביעות על רגישות וסגוליות טובות.
- MRI – במקרים מורכבים (נזק סחוס, AVN, גידולים).
בדיקות הולכה עצבית ו-EMG
בדיקות Neurophysiology משמשות לאישור CTS ולכימות חומרת הפגיעה:
- מדידות מהירות הולכה בעצב המדיאני,
- בדיקת גירוי מוטורי ותחושתי.
קו מנחה עדכני מדגיש שימוש בבדיקות אלה בעיקר לפני ניתוח או במקרים לא ברורים (Omole et al., 2023; Genova et al., 2020).
אבחנה מבדלת של כאבים בכף היד ובשורש כף היד
יש להבדיל בין:
- CTS לבין נוירופתיה צווארית C6-C7.
- De Quervain לבין שבר בסקפוייד.
- OA לבין RA, פסוריאזיס ארתריטיס וזיהומים.
- כאב גידי "פשוט" לבין שבר סמוי או AVN.
טיפול בהתפתחות כאבים בכף היד ובשורש כף היד
עקרונות כלליים
הטיפול בכאב כף היד ושורש כף היד מותאם לסיבה:
- הפחתת כאב ודלקת.
- הקלה על לחץ עצבי.
- שימור/שיפור טווח תנועה וכוח.
- מניעת נזק נוסף באמצעות התאמת עומסים וארגונומיה.
ברוב המקרים מתחילים בטיפול שמרני. ניתוח שמור למצבים בהם יש כישלון טיפול שמרני, פגיעה עצבית מתקדמת, או נזק מבני (שברים, קרעים, אי־יציבות קשה).
כאבים בכף היד ובשורש כף היד – טיפול שמרני כללי
- מנוחה יחסית ושינוי פעילות – הפחתת תנועות חוזרות (הקלדה, שימוש ממושך בעכבר/טלפון).
- קיבועים (סדים) – למשל סד שורש כף יד נייטרלי בלילה ב-CTS, או סד אגודל-שורש כף יד ב-De Quervain וב-OA של בסיס האגודל.
- תרופות נוגדות דלקת ללא סטרואידים (NSAIDs) – לפי צורך ובהתאם למצב הרפואי הכללי.
- פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק –
- תרגילי מתיחה וחיזוק שרירי האמה והיד,
- טכניקות מנואליות להורדת לחץ,
- הדרכה ארגונומית למחשב/עבודה,
- התאמת אביזרי עזר (עכבר ארגונומי, משטח הקלדה, עטים עבים יותר, פתיחת בקבוקים) (Anagha & Xavier, 2020; Prasetya et al., 2024).
טיפול בתסמונת התעלה הקרפלית
סקירות עדכניות מסכמות את אפשרויות הטיפול בתסמונת התעלה הקרפלית (Genova et al., 2020; Omole et al., 2023; Kim et al., 2024).
טיפול שמרני:
- סד לילה לשורש כף היד במנח נייטרלי – טיפול קו ראשון במקרים קלים-בינוניים.
- NSAIDs – להקלה על כאב, אם אין התוויות נגד.
- טיפול ידני – תרגילי גליידינג לעצב המדיאני וגידים, מתיחות עדינות, טיפול בשרירי הצוואר והכתף.
הזרקת סטרואידים לתעלה הקרפלית – יעילה בהקלה זמנית־בינונית על סימפטומים. במחקר אוכלוסייה רחב נמצא שימוש גובר בהזרקות על חשבון ניתוחים (Kim et al., 2024).
כאבים בכף היד ובשורש כף היד- ניתוח:
שחרור התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Release) – פתוח או אנדוסקופי.
מומלץ כאשר:
- יש חולשה מתקדמת או אטרופיה של בליטת כף היד (Thenar eminence).
- כישלון טיפול שמרני תקופה ממושכת,
- ממצאי הולכה עצבית קשים.
סקירות מראות כי ברוב המטופלים יש שיפור משמעותי בכאב ובנימול לאחר ניתוח, אך לעיתים נשארת נימול קלה או רגישות צלקתית.
טיפול בתסמונת דה קרוון (De Quervain Syndrome)
על פי סקירות עדכניות (Fakoya et al., 2023; Kitridis et al., 2024) כאבים בכף היד ובשורש כף היד משניים לתסמונת דה קרוון צריכים להיות מטופלים:
- שינוי פעילות והימנעות מתנועות מחמירות – במיוחד אחיזת תינוק/סמארטפון בתנוחה קבועה, שימוש מופרז במקלות/מחבטים.
- סד אגודל־שורש כף יד – שמירה על האגודל במנח מנוחה למשך מספר שבועות.
- NSAIDs – כרפואה תומכת.
- טיפול ידני וריפוי בעיסוק הכוללות מתיחות עדינות של גידי האגודל.
- תיקון דפוסי תנועה.
- הדרכת הרמה ונשיאה נכונה.
- הזרקת סטרואידים מקומית נחשב לטיפול יעיל ברוב המקרים הקלים-בינוניים. שיעורי הצלחה גבוהים, במיוחד כאשר מבוצעת תחת הנחיית אולטרסאונד ותוך התחשבות במבנה האנטומי הפרטני.
- במקרים עמידים, נשקל ניתוח לשחרור התעלה הגידית.
טיפול באוסטאוארתריטיס של כף היד ושורש כף היד
מטרת הטיפול ב-OA היא הקלה על כאב ושימור תפקוד – אין כיום טיפול שמחזיר סחוס למצב תקין (Banks & Lindau, 2013).
כלים טיפוליים עבור כאבים בכף היד ובשורש כף היד שנובעים מדלקת פרקים ניוונית:
- חינוך והדרכה – כיצד לחלק עומס, להשתמש בעזרים (פותחנים, כלי מטבח ארגונומיים).
- חיזוק שרירים סביב המפרקים – לשיפור יציבות.
- סדים – במיוחד למפרק בסיס האגודל CMC1.
- NSAIDs / משחות נוגדות דלקת – לפי צורך.
- הזרקות סטרואידים – למפרקים כואבים במיוחד, לתקופות קצובות.
במקרים קשים ועמידים:
- ניתוחים משמרי מפרק (למשל arthroplasty, fusion של מפרק נבחר) – להפחתת כאב ולאפשר תפקוד מייטבי ככל הניתן.
מניעה והפחתת סיכון
בהתבסס על מחקרים ארגונומיים וקליניים (Anagha & Xavier, 2020; Prasetya et al., 2024; Amjad et al., 2020).
עקרונות מניעה עיקריים של כאבים בכף היד ובשורש כף היד:
- ארגונומיית עבודה נכונה.
- מסך בגובה העיניים.
- עכבר ומקלדת בגובה המרפק.
- משענת לידיים.
- שינוי תנוחה כל 30-45 דקות.
- הפסקות פעילות קצרות.
- מתיחות כף יד ואמה.
- קימה מהכיסא והליכה קצרה.
- שימוש מודע בסמארטפון.
- להימנע מאחיזה ממושכת ביד אחת.
- להשתמש בהקלדה קולית או במחשב עבור טקסטים ארוכים.
- לקרב את המסך לגובה העיניים.
- שמירה על משקל גוף תקין ואיזון מחלות כרוניות.
- איזון סוכרת ולחץ דם.
ירידה במשקל מסייעת להפחתת עומס על מפרקים ובחלק מהמקרים מפחיתה גם כאבי ידיים.
מתי צריך לפנות לרופא?
מומלץ לפנות לרופא משפחה, אורטופד כף יד או ראומטולוג כאשר:
- הכאב נמשך מעל מספר שבועות ואינו משתפר עם מנוחה.
- הכאב מפריע לתפקוד יומיומי (אחיזה, כתיבה, נהיגה, שימוש בעכבר).
- קיימים נימול, חוסר תחושה או חולשה.
- מופיע עיוות מפרקים, נפיחות חוזרת או נוקשות בוקר ממושכת.
- יש היסטוריה של סוכרת, מחלה ראומטולוגית או טראומה משמעותית.
יש לפנות בדחיפות למיון במקרים של:
- כאב חריף מאוד לאחר טראומה.
- חוסר תחושה פתאומי וחולשה קשה.
- חום, אודם ונפיחות חריגים.
כאבים בכף היד ובשורש כף היד: סיכום
כאבים בכף היד ובשורש כף היד הם תופעה נפוצה, עם מגוון רחב של סיבות – מתסמונת התעלה הקרפלית ו-De Quervain, דרך אוסטאוארתריטיס ומחלות ראומטולוגיות, ועד עומס יתר ארגונומי ושברים.
הבנת הגורמים וגורמי הסיכון – שימוש ממושך במחשב ובטלפון, מחלות מטבוליות, גיל ומין, עומס ספורטיבי או תעסוקתי – מאפשרת לא רק טיפול טוב יותר, אלא גם מניעה ושינוי הרגלים. מחקרים עדכניים מדגישים את חשיבות האבחון המוקדם (בדיקה קלינית, מבחני פרובוקציה, אולטרסאונד ובדיקות הולכה עצבית) ואת היעילות של טיפול שמרני מושכל ברבים מן המצבים, לפני הגעה לניתוח (Genova et al., 2020; Omole et al., 2023; Kim et al., 2024; Fakoya et al., 2023).
אם אתה/את סובלים מכאבים בכף היד או בשורש כף היד, במיוחד אם הם חוזרים, מחמירים או מלווים בנימול וחולשה – חשוב לפנות לבדיקה מקצועית. טיפול מותאם בזמן יכול למנוע נזק ארוך טווח ולשפר משמעותית את איכות החיים.
References:
Anagha, R., & Xavier, A. S. (2020). A review on ergonomic risk factors causing musculoskeletal disorders among construction workers. International Journal of Engineering Research & Technology, 9(6), Article IJERTV9IS060887.
Banks, L. N., & Lindau, T. R. (2013). Epidemiology of osteoarthritis of the hand and wrist. OA Musculoskeletal Medicine, 1(3), 23.
Buková, A., Hagovská, M., Takáč, P., & Kručanica, L. (2023). Prevalence of upper extremity pain and disability in elite football, ice hockey and floorball players. Journal of Men’s Health, 19(11), 102-108.
Fakoya, A. O., Tarzian, M., Sabater, E. L., Burgos, D. M., & Maldonado Marty, G. I. (2023). De Quervain’s disease: A discourse on etiology, diagnosis, and treatment. Cureus, 15(4), e38079.
Genova, A., Dix, O., Saefan, A., Thakur, M., & Hassan, A. (2020). Carpal tunnel syndrome: A review of literature. Cureus, 12(3), e7333.
Kim, M. S., Kim, D. H., Kim, J. H., Kim, J. H., Kim, J. K., & Shin, Y. H. (2024). Epidemiology of carpal tunnel syndrome and trigger finger. Clinics in Orthopedic Surgery, 16(5), 774-781.
Kitridis, D., Givissis, P., & Gkiatas, I. (2024). De Quervain tendinopathy: Anatomical prognostic indicators of corticosteroid injection success. Journal of Personalized Medicine, 14(9), 928.
Ma, H., & Kim, I. (2012). The diagnostic assessment of hand elevation test in carpal tunnel syndrome. Journal of Korean Neurosurgical Society, 52(5), 472-475.
Omole, A. E., Awosika, A., Khan, A., Millis, R., & colleagues. (2023). An integrated review of carpal tunnel syndrome: New insights to an old problem. Cureus, 15(6), e40145.
Prasetya, T. A. E., Abdul Samad, N. I., Rahmania, A., Arifah, D. A., Rahma, R. A. A., & Al Mamun, A. (2024). Workstation risk factors for work-related musculoskeletal disorders among IT professionals in Indonesia. Journal of Preventive Medicine & Public Health, 57(6), 451-460.
Sanjari, E., & colleagues. (2024). Investigating the association between diabetes and carpal tunnel syndrome: A systematic review and meta-analysis approach. PLOS ONE, Advance online publication.