כאבי פנים: האם זאת הלסת? כאבים באזור הפנים הם מהתחושות המתסכלות והמבלבלות ביותר שאדם יכול לחוות. בשל רשת העצבים הצפופה והמבנים האנטומיים הרבים באזור, קשה מאוד לשים את האצבע על מקור הבעיה במדויק. אנשים רבים הסובלים מכאבים כרוניים בפנים מטרטרים את עצמם בין רופאי שיניים, רופאי אף-אוזן-גרון ואפילו נוירולוגים, מבלי למצוא תשובה ברורה. השאלה הגדולה שעולה לעיתים קרובות מדי היא: האם ייתכן שהמקור האמיתי לכל הסבל הזה הוא בכלל מפרק הלסת?
מפרק הלסת (TMJ) מסוגל להקרין כאב לאזורים נרחבים סביבו, דבר המוביל לרוב לאבחון שגוי. בעיות במפרק זה, או בשרירים המניעים אותו, עלולות להתחפש לכאבי שיניים עמוקים, כאבי אוזניים טורדניים, לחץ מאחורי העיניים ואפילו מיגרנות קשות. מתח נפשי, הידוק שיניים לילי או בעיות בסגר הפה הם רק חלק מהגורמים שמפעילים עומס חריג על הלסת ומדליקים את מערכת הכאב בפנים.
מאמר זה יעשה סדר בבלבול ויעזור לכם להבין את הקשר הישיר בין תפקוד הלסת לכאבי פנים. נלמד לזהות את נורות האזהרה והתסמינים הייחודיים המעידים כי הלסת היא האשמה, ונציג את הדרכים המקצועיות לאבחון נכון וטיפול יעיל שיחזיר לכם את איכות החיים.
כאבי פנים: האם זאת הלסת? – רקע
מהו כאב פנים ולמה קשה לזהות את המקור? כאבים בפנים הם תלונה מורכבת משום שהפנים מקבלים עצבוב עשיר מאוד מהעצב המשולש, מהצוואר, מהשיניים, מהסינוסים, מהאוזניים, משרירי הלעיסה וממפרק הלסת. לכן כאב בלחי, ברקה, ליד האוזן, בשיניים או סביב העין אינו תמיד מגיע מהמקום שבו הוא מורגש. כאב שמרגיש כמו “שן”, למשל, יכול להגיע ממפרק הלסת; כאב שמרגיש כמו “אוזן” יכול להגיע משרירי הלעיסה; וכאב ברקה יכול להיות קשור גם ללסת, גם לכאב ראש ראשוני וגם לצוואר.
השאלה “האם זאת הלסת?” חשובה במיוחד כי הפרעות במפרק הלסת, או TMD, הן מהגורמים השכיחים ביותר לכאב פנים שאינו ממקור שיניים. עם זאת, אבחון עצמי עלול להטעות. כאבי פנים יכולים לנבוע גם מבעיה דנטלית, סינוסיטיס, מיגרנה, נוירלגיה טריגמינלית, כאב עצבי לאחר פגיעה, זיהום, מחלה דלקתית או כאב פנים אידיופתי מתמשך. סיווג ICOP משנת 2020 מדגיש שכאב אורופציאלי כולל קבוצות שונות של כאבים ממקור דנטלי, שרירי־מפרקי, עצבי, ראשוני ומשני, ולכן נדרש אבחון מסודר ולא הנחה מוקדמת (International Classification of Orofacial Pain, 2020).
שכיחות כאבי לסת וכאבי פנים
הפרעות במפרק הלסת נפוצות באוכלוסייה, אך לא כל ממצא בלסת הוא כאב שמצריך טיפול. מטא־אנליזה גדולה מצאה ששכיחות הפרעות מפרק הלסת באוכלוסייה הכללית היא בערך 31% במבוגרים וקשישים וכ־11% בילדים ומתבגרים, כאשר חלק גדול מהממצאים הוא קליקים או הפרעות דיסק שאינן בהכרח כואבות (Valesan, 2021).
כאב פנים כרוני שאינו דנטלי שכיח פחות, אך עלול להיות מתסכל יותר משום שלעיתים המטופל עובר בין רופא שיניים, אף־אוזן־גרון, נוירולוג ורופא משפחה עד שמתקבלת אבחנה. סקירות על כאבי פנים מדגישות שאנשים עם כאב לא־דנטלי פונים לעיתים תחילה לרופא שיניים, ולעיתים עוברים טיפולי שיניים מיותרים כאשר המקור אינו בשן (May, 2023).
מתי כאב פנים מתאים למקור בלסת?
כאב שמוחמר בלעיסה, פיהוק או דיבור
כאב שמקורו במפרק הלסת או בשרירי הלעיסה נוטה להיות מושפע מתפקוד הלסת. אם הכאב מחמיר בזמן לעיסה, פתיחת פה רחבה, פיהוק, דיבור ממושך, אכילת מזון קשה או הידוק שיניים — יש סבירות גבוהה יותר שמעורבת מערכת הלסת. כאב כזה יכול להופיע לפני האוזן, ברקה, בלחי, בזווית הלסת או סביב השיניים האחוריות.
הקריטריונים האבחוניים המקובלים ל־TMD, הנקראים DC/TMD, מדגישים שילוב של סיפור כאב, בדיקה קלינית, שחזור הכאב המוכר בבדיקה, והערכת תנועת הלסת, שרירי הלעיסה והמפרק (Schiffman, 2014).
כאב ליד האוזן שאינו דלקת אוזניים
מפרק הלסת נמצא ממש לפני תעלת האוזן. לכן כאב במפרק הלסת יכול להרגיש כמו כאב אוזניים, לחץ באוזן או תחושת מלאות. אם בדיקת אוזניים תקינה, והכאב מוחמר בלעיסה או פתיחת פה, הלסת הופכת לחשודה מרכזית.
עם זאת, כאב אוזניים עם חום, הפרשה, ירידה בשמיעה, סחרחורת משמעותית או כאב חריף אצל ילד אינו מתאים לאבחון עצמי של TMD ומחייב בדיקה רפואית.
קליקים, קפיצות ונעילה
קליק בלסת יכול להופיע כאשר הדיסק המפרקי נע וחוזר למקומו במהלך פתיחת הפה. קליק ללא כאב וללא הגבלה אינו תמיד בעיה רפואית. לעומת זאת, קליק כואב, נעילה, סטייה של הלסת, קושי לפתוח את הפה או תחושה שהלסת “נתקעת” דורשים הערכה.
הפרעות דיסק במפרק הלסת הן חלק מוכר מקבוצת TMD, אך גם כאן חשוב להבדיל בין ממצא נפוץ לבין מקור הכאב האמיתי. לא כל רעש במפרק הוא הסיבה לכאב הפנים.
מתי כאב פנים פחות מתאים ללסת?
כאב חד, חשמלי וקצר מאוד
כאב פנים שמופיע כהתקפים קצרים, חזקים מאוד, דמויי זרם חשמלי, בעיקר בצד אחד, ומופעל על ידי מגע קל, צחצוח שיניים, דיבור או רוח על הפנים — עשוי להתאים לנוירלגיה טריגמינלית. זהו מצב עצבי שונה מ־TMD ודורש הערכה רפואית, לרוב נוירולוגית.
מדריך קליני על נוירלגיה טריגמינלית מתאר אותה ככאב חוזר, קצר, חזק ודמוי שוק חשמלי באזורי העצב המשולש; כאב כזה עלול להידמות לכאב שיניים, ולכן חשוב להבחין בינו לבין בעיות שיניים או מפרק לסת (Lambru, 2021).
כאב שיניים ממוקד
כאב שמוחמר בחום, קור, מתוק, לעיסה על שן מסוימת או הקשה על שן, יכול להיות ממקור דנטלי. דלקת מוך השן, סדק בשן, מחלת חניכיים, מורסה או שן בינה יכולים לגרום לכאב שמקרין ללחי, לאוזן או לרקה.
לכן, כאשר יש כאב פנים באזור השיניים, בדיקת רופא שיניים חשובה לפני שמסיקים שמדובר בלסת. מצד שני, אם בדיקת השיניים תקינה והכאב מוחמר בהידוק לסת או מישוש שרירי הלעיסה, יש לחשוב על מקור שרירי־לסתי.
כאב עם גודש, חום או הפרשה מהאף
סינוסיטיס יכולה לגרום לכאב בלחיים, במצח, סביב העיניים או בשיניים העליונות. כאב כזה מלווה לעיתים בגודש, הפרשה מוגלתית מהאף, ירידה בחוש ריח, חום או החמרה בכיפוף קדימה. כאב סינוסלי אמיתי אינו מוחמר בדרך כלל בלעיסה עצמה, אלא במצב דלקתי של הסינוסים.
כאשר כאב פנים מלווה בתסמיני אף ברורים, יש לשקול בדיקת רופא משפחה או אף־אוזן־גרון.
גורמים שכיחים לכאב פנים שמקורו בלסת
הידוק לסתות וברוקסיזם
הידוק לסתות, חריקת שיניים או החזקת הלסת במתח נקראים ברוקסיזם. כיום מבחינים בין ברוקסיזם בזמן ערות לבין ברוקסיזם בשינה. ברוקסיזם בערות מתבטא לעיתים בהידוק לא מודע בזמן ריכוז, סטרס, נהיגה, לימודים או עבודה מול מחשב. ברוקסיזם בשינה מתרחש בזמן שינה ולעיתים מתגלה דרך כאבי לסת בבוקר, רגישות שיניים או שחיקה.
ברוקסיזם אינו תמיד מחלה, אך כאשר הוא מעמיס על שרירי הלעיסה, הוא יכול לגרום לכאבי פנים, כאבי רקות, כאבי ראש, כאב לפני האוזן ורגישות בשיניים. הקונצנזוס הבינלאומי לברוקסיזם מדגיש שמדובר בפעילות שרירית של הלעיסה, ולא בהכרח בתופעה זהה בכל אדם (Lobbezoo, 2018).
כאב שרירי בשרירי הלעיסה
שרירי המלעס והרקה יכולים ליצור כאב מקומי או מוקרן. שריר מלעס רגיש יכול לגרום לכאב בלחי, בשיניים האחוריות, בזווית הלסת או באוזן. שריר הרקה יכול לגרום לכאב ברקה או כאב ראש שמרגיש כמו לחץ בצד הראש.
כאב שרירי נוטה להיות מוחמר בלחיצה על השריר, בלעיסה ממושכת, במסטיקים, בהידוק שיניים ובסטרס. סקירה קלינית על TMD מיוגני מתארת את כאב שרירי הלעיסה כאחד הסוגים המרכזיים והשכיחים של כאב אורופציאלי כרוני (Chan, 2022).
הפרעה בדיסק מפרק הלסת
הדיסק המפרקי מאפשר תנועה חלקה של הלסת. כאשר הוא זז קדימה וחוזר למקומו, מופיע לעיתים קליק. כאשר הוא אינו חוזר, פתיחת הפה יכולה להיות מוגבלת. מצב זה יכול לגרום לכאב פנים ליד האוזן, קושי בלעיסה ונעילה.
הטיפול ברוב המקרים מתחיל שמרני: הדרכה, הפחתת עומס, תרגילים עדינים ולעיתים סד. רק מיעוט מהמקרים מצריך התערבות פולשנית.
כאב ראש שמתחבר ללסת
כאבי ראש וכאבי לסת מופיעים יחד בשכיחות גבוהה. מטא־אנליזה על TMD וכאבי ראש מצאה שכאב ראש נפוץ בקרב אנשים עם TMD, וגם TMD נפוץ בקרב אנשים עם כאבי ראש, במיוחד מיגרנה ו־TMD שרירי (Yakkaphan, 2022).
כאשר כאב ברקה מוחמר בלעיסה, הידוק שיניים או מישוש שרירי הלעיסה, ייתכן שמדובר בכאב ראש המיוחס ל־TMD או בכאב ראש שמוחמר על ידי מערכת הלסת. כאשר יש כאב ראש חדש, חזק או חריג, נדרשת בדיקה רפואית.
גורמי סיכון: מי נוטה יותר לכאב פנים שמקורו בלסת?
סטרס ושינה ירודה
סטרס משפיע על הלסת דרך מערכת העצבים והשרירים. בזמן עומס נפשי אנשים נוטים להדק שיניים, לנשום שטחי, להרים כתפיים ולהחזיק את הראש קדימה. שינה ירודה מחמירה רגישות לכאב ומפחיתה התאוששות.
מחקרי OPPERA מצביעים על כך ש־TMD כואב הוא מצב רב־גורמי, המושפע מגורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים, כאבי גוף חופפים, רגישות מערכת העצבים ושינה (Slade, 2016). (PubMed)
מין נקבה וגיל
TMD כואב נפוץ יותר בנשים, בעיקר בגילאי הבגרות הצעירה ועד גיל הביניים. הסיבות אינן מסתכמות במבנה הלסת; מדובר כנראה בשילוב של גורמים הורמונליים, עצביים, פסיכו־סוציאליים ורגישות כאב.
נתון זה אינו אומר שכאב פנים אצל אישה הוא “לסת” באופן אוטומטי, אלא שיש לשים לב ל־TMD כאפשרות אבחנתית שכיחה יותר.
עבודה מול מחשב והרגלי ראש־צוואר
עבודה ממושכת מול מסך, טלפון נמוך, ריכוז ממושך והיעדר הפסקות יכולים להגביר הידוק לסתות, מתח בצוואר וכאבי רקות. הקשר אינו פשוט כמו “יציבה גרועה גורמת לכאב”, אלא שילוב של זמן, עומס, סטרס, שינה והרגלי הידוק.
לכן, הפחתת סיכון כוללת לא רק טיפול בלסת, אלא גם הפסקות תנועה, נשימה, תרגילי צוואר והפחתת עומס דיגיטלי.
איך מאבחנים אם כאב הפנים מגיע מהלסת?
שלב ראשון: מפת כאב ותשאול
האבחון מתחיל בשאלות: איפה הכאב? האם הוא חד או עמום? האם הוא התקפי או קבוע? האם הוא מוחמר בלעיסה, פיהוק, דיבור או הידוק? האם יש קליק, נעילה או הגבלה? האם יש כאב שיניים, גודש באף, כאב ראש, נימול או כאב צוואר?
כאב שמוחמר בתפקוד הלסת מכוון ל־TMD. כאב חשמלי קצר מכוון לעצב. כאב עם רגישות שן מכוון לשיניים. כאב עם גודש וחום מכוון לסינוסים. כאב מפושט ומתמשך ללא מקור ברור דורש חשיבה רחבה יותר.
שלב שני: בדיקת שיניים
בדיקת רופא שיניים חשובה כאשר הכאב קרוב לשיניים או החניכיים. יש לשלול עששת עמוקה, דלקת מוך, סדק, מחלת חניכיים, מורסה או בעיה לאחר טיפול שיניים.
סיווג ICOP מדגיש שכאב דנטלי הוא קבוצה מרכזית באבחנה של כאב פנים, ולכן אי אפשר לקפוץ ישר לאבחנת לסת בלי לבדוק את המקור הדנטלי כאשר התמונה מתאימה לכך (International Classification of Orofacial Pain, 2020).
שלב שלישי: בדיקת מפרק ושרירי הלעיסה
הבדיקה כוללת טווח פתיחת פה, תנועת הלסת לצדדים, כאב בתנועה, קליקים, סטייה של הלסת, מישוש מפרק הלסת ומישוש שרירי הלעיסה. אם לחיצה על המלעס או הרקה משחזרת את כאב הפנים המוכר, הדבר תומך במקור שרירי.
לפי DC/TMD, אבחון TMD אינו נשען רק על צילום או MRI, אלא על שילוב של היסטוריה ובדיקה קלינית תקנית (Schiffman, 2014).
שלב רביעי: מתי צריך הדמיה?
הדמיה אינה נדרשת לכל כאב פנים. MRI של מפרק הלסת מתאים כאשר יש נעילה, הגבלה משמעותית, חשד להפרעת דיסק משמעותית או כאב שאינו משתפר. CT מתאים יותר לחשד לשינוי גרמי, חבלה או מחלה מפרקית. MRI מוח או הדמיה נוירולוגית נדרשים כאשר יש חשד לנוירלגיה משנית, גידול, טרשת נפוצה או סימנים נוירולוגיים.
סקירה עדכנית על TMD מציינת שהבדיקה הקלינית היא הבסיס, והדמיה היא תוספת במקרים נבחרים (Li, 2021).
דגלים אדומים בכאבי פנים
יש לפנות לבדיקה רפואית כאשר כאב הפנים חדש וחזק מאוד, מופיע עם חולשה או נימול בפנים, ירידה בראייה, חום, נפיחות משמעותית, קושי בבליעה או נשימה, ירידה לא מוסברת במשקל, כאב ראש חריג, כאב לאחר חבלה, נעילת לסת קשה, הפרשה מהאוזן או מהפה, או כאב שמחמיר במהירות.
כאב לסת או פנים שמופיע עם לחץ בחזה, קוצר נשימה, הזעה, בחילה או חולשה כללית מחייב הערכה רפואית דחופה. לא כל כאב באזור הלסת הוא TMD.
איך מפחיתים סיכון לכאבי פנים שמקורם בלסת?
מנח מנוחה של הלסת
במנוחה, השיניים אינן אמורות לגעת זו בזו רוב הזמן. מנח מנוחה טוב הוא שפתיים סגורות בעדינות, שיניים מופרדות מעט, לשון רפויה ונשימה רגועה. אנשים רבים מגלים שהם מהדקים שיניים בזמן מחשב, לימודים, נהיגה או סטרס.
אפשר להציב תזכורת קטנה על המסך או בטלפון: “שיניים נפרדות, כתפיים רכות”. זו פעולה פשוטה שיכולה להפחית עומס מצטבר.
הפחתת עומס לעיסה
כאשר יש כאב פנים או לסת, כדאי להפחית זמנית מסטיקים, מזון קשה מאוד, לעיסה חד־צדדית, נשיכת ציפורניים ונשיכת עטים. אין צורך להימנע מתפקוד רגיל לאורך זמן, אך בתקופה כואבת הפחתת עומס יכולה להרגיע את המערכת.
לאחר שהכאב פוחת, חוזרים בהדרגה ללעיסה רגילה כדי למנוע פחד מתנועה והימנעות מיותרת.
שינה וסטרס
שינה טובה מורידה רגישות לכאב. אם הכאב חזק בבוקר, אם יש חריקת שיניים, נחירות או עייפות יומית, כדאי לבדוק גם את איכות השינה. הפחתת מסכים לפני השינה, קפאין מוקדם יותר ביום ושגרה רגועה יכולים לעזור.
כאשר סטרס הוא גורם מרכזי, טיפול בלסת בלבד עלול להיות חלקי. פעילות גופנית, נשימה, טיפול רגשי במידת הצורך וניהול עומסים יכולים להפחית גם כאב שרירי בפנים.
טיפולים שמרניים לכאב פנים שמקורו בלסת
הדרכה ותרגילי לסת
הטיפול הראשוני ברוב מצבי TMD כולל הסבר, שינוי הרגלים ותרגילים עדינים. תרגילים יכולים לכלול פתיחה וסגירה מול מראה, תנועות צד עדינות, תרגול מנח מנוחה והרפיית שרירי הלעיסה.
התרגילים צריכים להיות עדינים. אם יש נעילה או הגבלה משמעותית, אין לפתוח בכוח. פתיחה אגרסיבית עלולה להגביר גירוי.
סד לילה
סד לילה יכול להגן על השיניים ולהפחית עומסים מסוימים, במיוחד כאשר יש שחיקת שיניים או כאבי לסת בבוקר. עם זאת, סד אינו בהכרח מפסיק ברוקסיזם, ואינו מחליף טיפול בהרגלי הידוק, שינה וסטרס.
סקירות על סדים וטיפולים שמרניים מצביעות על תועלת אפשרית בחלק מהמטופלים, אך לא מדובר בפתרון אחיד לכל כאב פנים (Riley, 2020).
תרופות לפי צורך
בכאב חריף, רופא או רופא שיניים עשויים להמליץ על משככי כאבים, נוגדי דלקת או מרפי שרירים לתקופה קצרה. תרופות יכולות לעזור לשבור מעגל כאב, אך אינן מחליפות אבחון נכון ושינוי עומסים.
אין להשתמש בתרופות לאורך זמן ללא ייעוץ רפואי, במיוחד במחלות קיבה, כליה, לב, לחץ דם או נטילת תרופות קבועות.
כירופרקטיקה וכאבי פנים: מתי זה יכול להועיל?
הקשר בין הלסת, הצוואר והראש
כירופרקטיקה יכולה להועיל בחלק מהמקרים שבהם כאב פנים קשור למערכת שריר־שלד: כאבי צוואר, כאבי ראש ממקור צווארי, נוקשות בגב העליון, מתח בשרירי הלעיסה או כאב שמוחמר בתנוחות עבודה. הטיפול עשוי לכלול מוביליזציות עדינות לצוואר ולגב העליון, טיפול ברקמות רכות, תרגילי צוואר ושכמות, הדרכה ארגונומית ותרגילי נשימה.
סקירה שיטתית ומטה־אנליזה מצאה שטיפול ידני ותרגול ב־TMD הראו תוצאות מבטיחות, אך איכות הראיות הייתה נמוכה ויש צורך במחקרים חזקים יותר (Armijo-Olivo, 2016). (PubMed)
טיפול ידני אינו מחליף אבחון דנטלי או נוירולוגי
חשוב לדייק: כירופרקטיקה אינה מחליפה רופא שיניים כאשר יש חשד לכאב שיניים, ואינה מחליפה נוירולוג כאשר יש כאב חשמלי התקפי, נימול או סימנים נוירולוגיים. היא יכולה להשתלב בתוכנית טיפול כאשר הכאב מתאים למקור שרירי־מפרקי או צווארי.
סקירה על טיפול ידני במבנים קרניו־מנדיבולריים מצאה שיפור אפשרי בכאב ובפתיחת פה, אך הדגישה שמספר המחקרים קטן, קיימת שונות בין שיטות, ואיכות הראיות מוגבלת (Asquini, 2022).
כאב פנים מתמשך ללא מקור ברור
Persistent Idiopathic Facial Pain
כאשר כאב הפנים נמשך חודשים, אינו מתאים לשיניים, סינוסים, עצב משולש או TMD ברור, ייתכן שמדובר בכאב פנים אידיופתי מתמשך. מצב זה מתואר ככאב עמוק, מתמשך, קשה למיקום, ללא גורם מקומי ברור לאחר בירור מתאים.
זהו אבחון שנעשה רק לאחר שלילת גורמים שכיחים ומסוכנים. סקירות על כאבי פנים כרוניים מדגישות שהמצב עלול להוביל לטיפולים דנטליים מיותרים אם לא מזהים שאין מקור שיניים ברור (Gerwin, 2020; May, 2023).
טעויות נפוצות בכאבי פנים
לעקור או לטפל בשן בלי מקור ברור
אם אין ממצא דנטלי ברור, טיפול שיניים פולשני עלול לא לעזור ואף להחמיר כאב מתמשך. תמיד חשוב לוודא שהשן באמת מקור הכאב.
להניח שכל כאב ליד האוזן הוא דלקת אוזניים
כאבי TMD מורגשים לעיתים באוזן, אך בדיקת אוזניים יכולה להיות תקינה. אם הכאב קשור ללעיסה או פיהוק, יש לבדוק את הלסת.
להתעלם מכאבים חשמליים
כאב קצר, חד וחשמלי אינו טיפוסי ל־TMD רגיל. במצב כזה חשוב לשקול מקור עצבי ולקבל הערכה רפואית.
לטפל רק בלסת בלי לבדוק צוואר ושינה
כאב פנים יכול להיות מושפע מצוואר, סטרס ושינה. טיפול מקומי בלבד עלול להיות חלקי אם הגורמים האלה משמעותיים.
תוכנית פעולה מעשית
שלב ראשון: לזהות את הטריגרים
במשך שבוע רשמו מתי הכאב מופיע: לעיסה, פיהוק, מחשב, בוקר, שינה, סטרס, מזון קר או חם, גודש באף או מגע קל בפנים. דפוס הכאב מכוון את האבחנה.
שלב שני: לבדוק שיניים ולסת
אם הכאב באזור שיניים או חניכיים, התחילו בבדיקת רופא שיניים. אם הבדיקה תקינה והכאב מוחמר בתנועת לסת, בקשו הערכה של TMD.
שלב שלישי: להפחית עומס לשבועיים
הפחיתו הידוק, מסטיקים, מזון קשה ופתיחת פה רחבה. תרגלו מנח מנוחה של הלסת ושינה טובה יותר. אם יש שיפור ברור, סביר שמערכת הלסת הייתה מעורבת.
שלב רביעי: לפנות לטיפול מקצועי
אם הכאב נמשך, חוזר או מלווה בקליקים כואבים, נעילה, כאבי ראש או כאבי צוואר, ניתן לשלב רופא שיניים, מומחה לכאב פנים ולסתות, פיזיותרפיסט או כירופרקט מוסמך.
סיכום: כאבים בפנים יכולים להגיע מהלסת – אבל לא תמיד
כאבים בפנים יכולים לנבוע מהלסת, במיוחד כאשר הם מוחמרים בלעיסה, פתיחת פה, הידוק שיניים, פיהוק או מישוש שרירי הלעיסה. כאב לפני האוזן, ברקה, בלחי או בשיניים האחוריות יכול בהחלט להיות קשור ל־TMD. עם זאת, כאבי פנים יכולים לנבוע גם משיניים, סינוסים, מיגרנה, נוירלגיה טריגמינלית, כאב עצבי, זיהום או כאב פנים מתמשך ללא מקור ברור.
האבחון הנכון מתחיל בזיהוי דפוס הכאב, בדיקת שיניים, בדיקת מפרק הלסת ושרירי הלעיסה, ובמקרים מתאימים גם בירור רפואי או נוירולוגי. הטיפול ברוב מצבי הלסת הוא שמרני: הדרכה, הפחתת הידוק, תרגילי לסת, סד לפי צורך, שיפור שינה וניהול סטרס.
כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר יש מרכיב שריר־שלד, צווארי או תנועתי, אך היא צריכה להשתלב עם אבחון דנטלי ורפואי מתאים. המפתח הוא לא לשאול רק “איפה כואב?”, אלא “מה מפעיל את הכאב, מה מרגיע אותו, ואיזו מערכת בגוף מסבירה אותו בצורה הטובה ביותר?”.
References:
Armijo-Olivo, S., Pitance, L., Singh, V., Neto, F., Thie, N., & Michelotti, A. (2016). Effectiveness of manual therapy and therapeutic exercise for temporomandibular disorders: Systematic review and meta-analysis. Physical Therapy, 96(1), 9–25. DOI: 10.2522/ptj.20140548
Chan, N. H. Y., Tran, C., Chow, J. C. Y., & Ohrbach, R. (2022). Diagnosis and treatment of myogenous temporomandibular disorders: A clinical update. Diagnostics, 12(12), 2914. DOI: 10.3390/diagnostics12122914
Gerwin, R. (2020). Chronic facial pain: Trigeminal neuralgia, persistent idiopathic facial pain, and myofascial pain syndrome—An evidence-based narrative review and etiological hypothesis. International Journal of Environmental Research and Public Health, 17(19), 7012. DOI: 10.3390/ijerph17197012
Herrera-Valencia, A., Ruiz-Muñoz, M., Martin-Martin, J., Cuesta-Vargas, A., & González-Sánchez, M. (2020). Efficacy of manual therapy in temporomandibular joint disorders and its medium- and long-term effects on pain and maximum mouth opening: A systematic review and meta-analysis. Journal of Clinical Medicine, 9(11), 3404. DOI: 10.3390/jcm9113404
International Classification of Orofacial Pain, 1st edition (ICOP). (2020). Cephalalgia, 40(2), 129–221. DOI: 10.1177/0333102419893823
Lambru, G., Zakrzewska, J., & Matharu, M. (2021). Trigeminal neuralgia: A practical guide. Practical Neurology, 21(5), 392–402. DOI: 10.1136/practneurol-2020-002782
Li, D. T. S., & Leung, Y. Y. (2021). Temporomandibular disorders: Current concepts and controversies in diagnosis and management. Diagnostics, 11(3), 459. DOI: 10.3390/diagnostics11030459
Lobbezoo, F., Ahlberg, J., Raphael, K. G., Wetselaar, P., Glaros, A. G., Kato, T., Santiago, V., Winocur, E., De Laat, A., De Leeuw, R., Koyano, K., Lavigne, G. J., Svensson, P., & Manfredini, D. (2018). International consensus on the assessment of bruxism: Report of a work in progress. Journal of Oral Rehabilitation, 45(11), 837–844. DOI: 10.1111/joor.12663
May, A., Schulte, L. H., & Evers, S. (2023). A review of constant and attack-like facial pain syndromes. Cephalalgia, 43(7), 3331024231187160. DOI: 10.1177/03331024231187160
Riley, P., Glenny, A.-M., Worthington, H. V., Jacobsen, E., Robertson, C., Durham, J., Davies, S., Petersen, H., & Boyers, D. (2020). Oral splints for patients with temporomandibular disorders or bruxism: A systematic review and economic evaluation. Health Technology Assessment, 24(7), 1–224. DOI: 10.3310/hta24070
Schiffman, E., Ohrbach, R., Truelove, E., Look, J., Anderson, G., Goulet, J.-P., List, T., Svensson, P., Gonzalez, Y., Lobbezoo, F., Michelotti, A., Brooks, S. L., Ceusters, W., Drangsholt, M., Ettlin, D., Gaul, C., Goldberg, L. J., Haythornthwaite, J. A., Hollender, L., Jensen, R., John, M. T., De Laat, A., De Leeuw, R., Maixner, W., Van der Meulen, M., Murray, G. M., Nixdorf, D. R., Palla, S., Petersson, A., Pionchon, P., Smith, B., Visscher, C. M., Zakrzewska, J., & Dworkin, S. F. (2014). Diagnostic Criteria for Temporomandibular Disorders (DC/TMD) for clinical and research applications. Journal of Oral & Facial Pain and Headache, 28(1), 6–27. DOI: 10.11607/jop.1151
Slade, G. D., Ohrbach, R., Greenspan, J. D., Fillingim, R. B., Bair, E., Sanders, A. E., Dubner, R., Diatchenko, L., Meloto, C. B., Smith, S., & Maixner, W. (2016). Painful temporomandibular disorder: Decade of discovery from OPPERA studies. Journal of Dental Research, 95(10), 1084–1092. DOI: 10.1177/0022034516653743
Valesan, L. F., Da-Cas, C. D., Réus, J. C., Denardin, A. C. S., Garanhani, R. R., Bonotto, D., Januzzi, E., & de Souza, B. D. M. (2021). Prevalence of temporomandibular joint disorders: A systematic review and meta-analysis. Clinical Oral Investigations, 25(2), 441–453. DOI: 10.1007/s00784-020-03710-w
Yakkaphan, P., Smith, J. G., Chana, P., Renton, T., & Lambru, G. (2022). Temporomandibular disorder and headache prevalence: A systematic review and meta-analysis. Cephalalgia Reports, 5, 25158163221097352. DOI: 10.1177/25158163221097352