תסמונת שביל הכסל והשוקה
תסמונת שביל הכסל והשוקה

תסמונת שביל הכסל והשוקה

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


תסמונת שביל הכסל והשוקה או תסמונת ITB או בקיצור ITBS היא מהגורמים השכיחים למיחושים בצד החיצוני של הברך בקרב בעיקר רצים למרחקים ארוכים ורוכבי אופניים. הגורם לה הוא חיכוך חוזרני של גיד שביל הכסל והשוקה בבליטה הגרמית של עצם הירך.

מספר רב של גורמים עלולים להוביל להתפתחות כאבים בירך או ברכיים. למרות הקושי היחסי חשוב מאוד להגיע לאבחון מדויק של הגורם לכאבים אלו כדי שאפשר יהיה לטפל בבעיה וחשוב לא פחות כדי למנוע את הישנותה. אחד הגורמים שצריך לקחת בחשבון כאשר באים לאתר את הגורם לסימנים ולתסמינים באזורים אלו הוא פגיעה בגיד שביל הכסל והשוקה שזכתה לשם הרפואי “תסמונת שביל הכסל והשוקה” (Iliotibial band syndrome – ITBS). למרות שאין קושי באבחון התסמונת עלול להיווצר קושי בטיפול בה שכן פציעה זו נוטה להפוך לפציעה כרונית.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



תסמונת שביל הכסל והשוקה -רקע

תסמונת שביל הכסל והשוקה או תסמונת ITB או בקיצור ITBS מתרחשת לרוב בטווח הגילים 15-50. התסמונת שכיחה באופן שווה בין המינים. בין על פי מחקרים שונים כ10% מהרצים למרחקים ארוכים נחשפים לתופעה קלינית זו וקרוב ל25% מהרוכבים על אופניים. גם ענפי ספורט אחרים הכרוכים בביצוע תנועות כפיפה חוזרניות עם הברכיים מהווים גורם סיכון להתפתחות התופעה אך ברמה מופחתת. למעשה מדובר בגורם השכיח ביותר לכאבים בצד החיצוני של הברך בקרב העוסקים בספורט. ITBS שכיחה גם בקרב טירונים עקב הפעילות הגופנית המרוכזת והארוכה שאותה הם עוברים במסגרת הכשרתם ונערים במהלך תקופת הגדילה. 

אנטומיה של שביל הכסל והשוקה

שביל הכסל והשוקה

שביל הכסל והשוקה אינו שריר אלא רצועה עבה של רקמת חיבור הקרויה בעברית חיתולית (Fascia). שביל הכסל והשוקה (ITB) מתחיל באמצעות חיבור לרקמת חיבור בין שרירית (Intramuscular Septum) המצויה בצד החיצוני של הירך ומסתיימת בחיבור לזיז גרמי (Gerdy’s tubercle) המצוי בחלק המקורב של עצם השוק בצד החיצוני. בתחילתו יש ששביל הכסל והשוקה חיבור גם עם השריר הארבע ראשי ובסופו עם פיקת הברך.

שביל הכסל והשוקה מתחבר לשריר “מותח המחתלה הרחבה” (Tensor fasciae Latae) אשר מתחיל בחלק החיצוני של הירך ותפקידו העיקרי הרחקה של הירך. תפקידיו הנוספים כוללים סיבוב פנימה של הירך וכפיפתו. את הרחקת הירך מבצע מותח המחתלה הרחבה יחד עם שריר העכוז הגדול שגם אליו מחובר שביל הכסל והשוקה.

גורמים לתסמונת שביל הכסל והשוקה

הגורם לתסמונת הוא חיכוך של גיד שביל הכסל והשוקה על הבליטה הגרמית (קונדייל) החיצונית המרוחקת של עצם הירך (Lateral femoral epicondyle). החיכוך מתרחש במהלך הכפיפה והיישור של הברך. מחקרים חדשים טוענים שמקור הכאב בתסמונת שביל הכסל והשוקה אינו נזק לגיד עצמו אלה לשכבת שומן המעוצבבת באופן עשיר, המצויה מתחת לגידהלחץ שמפעיל גיד שביל הכסל והשוקה על שכבת השומן מתרחש כאשר הברך נמצאת בכפיפה של 30 מעלות וזאת על פי החוקרים בשל הרוטציה הפסיבית של עצם השוק במהלך כפיפת ויישור הברך.  

גורמי סיכון לתסמונת שביל הכסל והשוקה

ישנם מספר רב של גורמי סיכון לתסמונת הכסל והשוקה יחד עם זאת סביר להניח שלא גורם מסוים אחד מוביל להתפתחות התסמונת אלא שילוב של מספר גורמים יחד. בכול מקרה יש להניח שעומסי אימון חריגים (העלאה מהירה מידי במרחק ריצה או במהירות ריצה, ריצה ארוכה מידי בעליה או ירידה) היוצרים חיכוך גבוה מהיכולת של הרקמה להכיל, תורמים תרומה מכרעת להתפתחות התסמונת. גם ציוד לקוי כגון נעלי ריצה שחוקות או ומשטח ריצה לא טוב עלולים להגביר את העומס ולהוביל להתפתחות התסמונת.

גורמי סיכון אפשריים נוספים כוללים: בעיות מבניות נרכשות או מולדות כגון הבדל באורך רגליים, ברכי X או ברכי O, כפות רגליים שטוחות ועוד. יחד עם זאת נוסיף שלמרות השוני במבנה האנטומי של הרגליים בין גברים לנשים הכולל זווית Q גדולה יותר, רוטציה פנימית של עצם השוק ועוד.

גם חוסר איזון שרירי עלול להשפיע על הביומכניקה של הריצה ולגרום לעומסים גבוהים מהרצוי בין היתר על שביל הכסל והשוקה. כך למשל חולשה של השרירים מרחיקי הירך עלולים לגרום לכניסה מוגברת פנימה של הרגל וסיכון מוגבר לסבול מתסמונת השביל והשוקה. חולשה דומה או פעילות לקויה של השריר הארבע ראשי שהוא המייצב העיקרי של הברך עלולה גם היא להוביל להתפתחות התסמונת הזאת.

סימנים ותסמינים

הסובלים מתסמונת שביל הכסל והשוקה יתלוננו בעיקר על כאב חריף בצד החיצוני של הברך. כאב עלול להופיע גם בצד החיצוני של מפרק הירך. יש המתארים גם תחושה של שריפה, נימול ורעשים הנלווים לפעולת הברך. תסמונת הכסל והשוקה אינם מתאפיינים בנפיחות בצקתית עם זאת הרצועה לאורך הירך עלולה להפוך לעבה יותר. הכאבים בתסמונת הכסל והשוקה עלולים להגיע לרמת חומרה שלא ניתן להתעלם מהם. בתחילה דרכה של התסמונת יופיעו התסמינים עם תום הפעילות ולאחר שהגוף מתקרר ויחלפו במהרה. בשלב מתקדם יותר יופיעו התסמינים במהלך הפעילות הגופנית או אפילו בתחילתה ועלולים להמשיך ולהטריד ימים ארוכים גם במצב של הליכה ואפילו מנוחה. בשלב הסופי יהפכו הכאבים הללו בצד הברך לבן לוויה ולא יאפשרו כול פעילות שבה הברך מתכופפת ללא כאבים.

טיפול בתסמונת שביל הכסל והשוקה

ברוב המכריע של המקרים ניתן להשיג ריפוי של תסמונת הכסל והשוקה ללא ניתוח וללא שימוש בתרופות. אך לפני שנתחיל לטפל בבעיה ננסה להבין מה גרם לה. האם מדובר בעומס יתר פשוט או שיש לקות כלשהי שעומדת בבסיס הבעיה. במידה ופרונציית יתר של כף הרגל היא הגורם לתסמונת נמליץ על מדרסים, במידה ומדובר בחוסר איזון שרירי נשלב בטיפול תרגילים ייעודיים להחזרת האיזון הלקוי. את הדלקת עצמה נרפא באמצעות שילוב של מנוחה, טכניקות ריפוי ידניות ושימוש באמצעים חשמליים כגון לייזר רך, אולטרה סאונד ולעיתים גם בגלי הלם.

מנוחה מלאה ככלל אינה מומלצת. אני ממליץ על מנוחה אקטיבית, כלומר לשמור על רמה מקסימאלית של פעילות כול עוד אינה כואבת. לשם כך יהיה צורך לפנות לפעילות חלופית כגון ריצה במים, אופניים, מכשיר אליפטי ועוד. אם זה לא כואב במהלך הפעילות או לאחריה אז זה בסדר. במקרים נדירים כאשר החולה אינו מגיב לטיפול שמרני נפנה אותו לקבלת טיפול תרופתי (תרופות נוגדות דלקת וזריקות קורטיזון) ולעיתים גם כירורגי.

שיקום תסמונת שביל הכסל והשוקה

לאחר השלב הדלקתי יתחיל השלב השיקומי. בשלב הזה נאזן את הכוח והגמישות של שרירי הרגל נשפר את תחושת המיקום, נשפר את הגמישות של שביל הכסל והשוקה. החזרה לריצה חייבת להתבצע באופן זהיר והדרגתי ורק לאחר שהרקמה נרפאה. איך נדע שהרקמה נרפאה? אין כאבים בהליכה או במהלך הפעילות השגרתית שאנו מבצעים מידי יום. חזרו לאימונים בהדרגה. יום כן יום לא. שלבו בהתחלה הליכה ופרקי זמן קצרים של ריצה על משטח רך יחסית ומישורי. לדוגמא על כול 5 דקות של הליכה 1 דקה של ריצה. לאחר מספר שבועות של אינטרוולים שבהם אתם משנים את היחס בין ההליכה לריצה ניתן להתחיל לרוץ באופן מלא.

הקפידו על פרקי זמן ארוכים של התאוששות בין יום אימונים למשנהו. במהלך השיקום הקפידו על אימונים אלטרנטיביים לשמירה על סיבולת לב ריאה מכשיר אליפטי. התחילו לרוץ על משטחים קשיחים יותר ובעליות באופן הדרגתי רק לאחר מספר שבועות שבהן שביל הכסל והשוקה אינו סימפטומטי.

מניעת תסמונת שביל הכסל והשוקה

מהמאמר תוכלו להבין כיצד ניתן למנוע את התסמונת. נסו לשמר שרירי רגליים מאוזנים. הקפידו שהכוח והגמישות יהיו מאוזנים בין השרירים האגוניסטים והאנטגוניסטים. הקפידו לרוץ עם נעלי ריצה תקינות. לשם כך וודאו שאתם מחליפים נעליים כול 500-700 קילומטרים וכן הקפידו לרוץ עם שתי זוגות נעליים ובכך תאפשרו לנעל להחזיר את היכולה שלה לבלום זעזועים. הקפידו על עלייה מתונה ברמת הקושי של האימונים. עשו זאת גם לגבי אימונים בעלייה, ירידה או במשטחי אימון שאינם מיושרים (ריצות שדה). לאחר האימון הקפידו על קירור טוב ויסודי.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן