תסמונת שביל הכסל והשוקה
תסמונת שביל הכסל והשוקה

תסמונת שביל הכסל והשוקה

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


תסמונת שביל הכסל והשוקה או תסמונת ITB או בקיצור ITBS היא מהגורמים השכיחים למיחושים בצד החיצוני של הברך. תופעה זאת מרבה להתפתח בקרב רצים למרחקים ארוכים ורוכבי אופניים. הגורם להתפתחות ההפרעה הזאת הוא חיכוך חוזרני של גיד שביל הכסל והשוקה בבליטה הגרמית של עצם הירך. כאבים בירך או בברכיים מהווים עניין שכיח ביותר שיכול להיגרם ממספר רב של גורמים. למרות הקושי שקיים חשוב מאוד להגיע לאבחון מדויק של הגורם לסימנים ותסמינים בחלקי גוף אלה.

ללא אבחון מדויק הטיפול עלול להיכשל ולאפשר לבעיה להיעשות כרונית. אחד הגורמים שצריך לקחת בחשבון כאשר באים לאתר את הגורם לסימנים ולתסמינים בברכיים או במפרקי הירך הוא פגיעה בגיד שביל הכסל והשוקה. הפרעה זאת זכתה לשם הרפואי “תסמונת שביל הכסל והשוקה” (Iliotibial band syndrome – ITBS). למרות שאין קושי באבחון התסמונת עלול להיווצר קושי בטיפול בה שכן פציעה זו נוטה להפוך לפציעה כרונית.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



תסמונת שביל הכסל והשוקה -רקע

תסמונת שביל הכסל והשוקה או תסמונת ITB או בקיצור ITBS מתרחשת לרוב בטווח הגילים 15-50. התסמונת שכיחה באופן שווה בין המינים. בין על פי מחקרים שונים כ10% מהרצים למרחקים ארוכים נחשפים לתופעה קלינית זו וקרוב ל25% מהרוכבים על אופניים. גם ענפי ספורט אחרים הכרוכים בביצוע תנועות כפיפה חוזרניות עם הברכיים מהווים גורם סיכון להתפתחות התופעה אך ברמה מופחתת. למעשה מדובר בגורם השכיח ביותר לכאבים בצד החיצוני של הברך בקרב העוסקים בספורט. ITBS שכיחה גם בקרב טירונים עקב הפעילות הגופנית המרוכזת והארוכה שאותה הם עוברים במסגרת הכשרתם ונערים במהלך תקופת הגדילה.

אנטומיה של שביל הכסל והשוקה

תסמונת שביל הכסל והשוקה
תסמונת שביל הכסל והשוקה

שביל הכסל והשוקה אינו שריר אלא רצועה עבה של רקמת חיבור הקרויה בעברית חיתולית (Fascia). שביל הכסל והשוקה (ITB) מתחיל באמצעות חיבור לרקמת חיבור בין שרירית (Intramuscular Septum) המצויה בצד החיצוני של הירך ומסתיימת בחיבור לזיז גרמי (Gerdy’s tubercle) המצוי בחלק המקורב של עצם השוק בצד החיצוני. בתחילתו יש ששביל הכסל והשוקה חיבור גם עם השריר הארבע ראשי ובסופו עם פיקת הברך.

שביל הכסל והשוקה מתחבר לשריר “מותח המחתלה הרחבה” (Tensor fasciae Latae) אשר מתחיל בחלק החיצוני של הירך ותפקידו העיקרי הרחקה של הירך. תפקידיו הנוספים כוללים סיבוב פנימה של הירך וכפיפתו. את הרחקת הירך מבצע מותח המחתלה הרחבה יחד עם שריר העכוז הגדול שגם אליו מחובר שביל הכסל והשוקה.

גורמים לתסמונת שביל הכסל והשוקה

הגורם להתפתחות תסמונת שביל הכסל והשוקה הוא חיכוך של גיד שביל הכסל והשוקה על הבליטה הגרמית (קונדייל) החיצונית המרוחקת של עצם הירך (Lateral femoral epicondyle). החיכוך מתרחש במהלך הכפיפה והיישור של הברך. מחקרים חדשים טוענים שמקור הכאב בתסמונת שביל הכסל והשוקה אינו נזק לגיד עצמו אלה לשכבת שומן המעוצבבת באופן עשיר, המצויה מתחת לגיד. הלחץ שמפעיל גיד שביל הכסל והשוקה על שכבת השומן מתרחש כאשר הברך נמצאת בכפיפה של 30 מעלות וזאת על פי החוקרים בשל הרוטציה הפסיבית של עצם השוק במהלך כפיפת ויישור הברך.

גורמי סיכון לתסמונת שביל הכסל והשוקה

ישנם מספר רב של גורמי סיכון להתפתחות תסמונת הכסל והשוקה יחד עם זאת סביר להניח שלא גורם מסוים אחד מוביל להתפתחות התסמונת אלא שילוב של מספר גורמים יחד. בכול מקרה יש להניח שעומסי אימון חריגים (העלאה מהירה מידי במרחק ריצה או במהירות ריצה, ריצה ארוכה מידי בעליה או ירידה) היוצרים חיכוך גבוה מהיכולת של הרקמה להכיל, תורמים תרומה מכרעת להתפתחות התסמונת. גם ציוד לקוי כגון נעלי ריצה שחוקות או ומשטח ריצה לא טוב עלולים להגביר את העומס ולהוביל להתפתחות התסמונת.

גורמי סיכון אפשריים נוספים כוללים: בעיות מבניות נרכשות או מולדות כגון הבדל באורך רגליים, ברכי X או ברכי O, כפות רגליים שטוחות ועוד. יחד עם זאת נוסיף שלמרות השוני במבנה האנטומי של הרגליים בין גברים לנשים הכולל זווית Q גדולה יותר, רוטציה פנימית של עצם השוק ועוד.

גם חוסר איזון שרירי עלול להשפיע על הביומכניקה של הריצה ולגרום לעומסים גבוהים מהרצוי בין היתר על שביל הכסל והשוקה. כך למשל חולשה של השרירים מרחיקי הירך עלולים לגרום לכניסה מוגברת פנימה של הרגל וסיכון מוגבר לסבול מהתפתחות תסמונת השביל והשוקה. חולשה דומה או פעילות לקויה של השריר הארבע ראשי שהוא המייצב העיקרי של הברך עלולה גם היא להוביל להתפתחות תסמונת שביל הכסל והשוקה.

סימנים ותסמינים

הסובלים מהתפתחות תסמונת שביל הכסל והשוקה יתלוננו בעיקר על כאב חריף בצד החיצוני של הברך. כאב עלול להופיע גם בצד החיצוני של מפרק הירך. יש המתארים גם תחושה של שריפה, נימול ורעשים הנלווים לפעולת הברך. תסמונת הכסל והשוקה אינם מתאפיינים בנפיחות או בצקות עם זאת הרצועה לאורך הירך עלולה להפוך לעבה יותר. הכאבים בתסמונת הכסל והשוקה עלולים להגיע לרמת חומרה שלא ניתן להתעלם מהם. בתחילה דרכה של התסמונת יופיעו התסמינים עם תום הפעילות ולאחר שהגוף מתקרר ויחלפו במהרה. בשלב מתקדם יותר יופיעו התסמינים במהלך הפעילות הגופנית או אפילו בתחילתה ועלולים להמשיך ולהטריד ימים ארוכים גם במצב של הליכה ואפילו מנוחה. בשלב הסופי יהפכו הכאבים הללו בצד הברך לבן לוויה ולא יאפשרו כול פעילות שבה הברך מתכופפת ללא כאבים.

טיפול בתסמונת שביל הכסל והשוקה

ברוב המכריע של המקרים ניתן להשיג ריפוי של תסמונת הכסל והשוקה ללא ניתוח וללא שימוש בתרופות. אך לפני שנתחיל לטפל בבעיה ננסה להבין מה גרם לה. האם מדובר בעומס יתר פשוט או שיש לקות כלשהי שעומדת בבסיס הבעיה. במידה ופרונציית יתר של כף הרגל היא הגורם לתסמונת נמליץ על מדרסים, במידה ומדובר בחוסר איזון שרירי נשלב בטיפול תרגילים ייעודיים להחזרת האיזון הלקוי. את הדלקת עצמה נרפא באמצעות שילוב של מנוחה, טכניקות ריפוי ידניות ושימוש באמצעים חשמליים כגון לייזר רך, אולטרה סאונד ולעתים גם בגלי הלם.

מנוחה מלאה ככלל אינה מומלצת. אני ממליץ על מנוחה אקטיבית, כלומר לשמור על רמה מקסימלית של פעילות כול עוד אינה כואבת. לשם כך יהיה צורך לפנות לפעילות חלופית כגון ריצה במים, אופניים, מכשיר אליפטי ועוד. אם זה לא כואב במהלך הפעילות או לאחריה אז זה בסדר. במקרים נדירים כאשר החולה אינו מגיב לטיפול שמרני נפנה אותו לקבלת טיפול תרופתי (תרופות נוגדות דלקת וזריקות קורטיזון) ולעתים גם כירורגי.

שיקום תסמונת שביל הכסל והשוקה

לאחר השלב הדלקתי יתחיל השלב השיקומי. בשלב הזה נאזן את הכוח והגמישות של שרירי הרגל נשפר את תחושת המיקום, נשפר את הגמישות של שביל הכסל והשוקה. החזרה לריצה חייבת להתבצע באופן זהיר והדרגתי ורק לאחר שהרקמה נרפאה. איך נדע שהרקמה נרפאה? אין כאבים בהליכה או במהלך הפעילות השגרתית שאנו מבצעים מידי יום. חזרו לאימונים בהדרגה. יום כן יום לא. שלבו בהתחלה הליכה ופרקי זמן קצרים של ריצה על משטח רך יחסית ומישורי. לדוגמה על כול 5 דקות של הליכה 1 דקה של ריצה. לאחר מספר שבועות של אינטרוולים שבהם אתם משנים את היחס בין ההליכה לריצה ניתן להתחיל לרוץ באופן מלא.

הקפידו על פרקי זמן ארוכים של התאוששות בין יום אימונים למשנהו. במהלך השיקום הקפידו על אימונים אלטרנטיביים לשמירה על סיבולת לב ריאה מכשיר אליפטי. התחילו לרוץ על משטחים קשיחים יותר ובעליות באופן הדרגתי רק לאחר מספר שבועות שבהן תסמונת שביל הכסל והשוקה אינה גורמת יותר סימנים ותסמינים.

מניעת תסמונת שביל הכסל והשוקה

מהמאמר תוכלו להבין כיצד ניתן למנוע את התפתחות תסמונת שביל הכסל והשוקה. נסו לשמר שרירי רגליים מאוזנים. הקפידו שהכוח והגמישות יהיו מאוזנים בין השרירים האגוניסטים ואנטגוניסטים. הקפידו לרוץ עם נעלי ריצה תקינות. לשם כך וודאו שאתם מחליפים נעליים כול 500 – 700 קילומטרים או במקרה של בלאי נראה לעין.  הקפידו לרוץ עם שתי זוגות נעליים ובכך תאפשרו לנעל להחזיר את היכולה שלה לבלום זעזועים. הקפידו על עלייה מתונה ברמת הקושי של האימונים. עשו זאת גם לגבי אימונים בעלייה, ירידה או במשטחי אימון שאינם מיושרים (ריצות שדה). לאחר האימון הקפידו על קירור טוב ויסודי.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? מתעוררים בלילה לשמע קול עכבר מכרסם? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שלכם שחורק שיניים בעוז. לא ברור לחלוטין מה גורם להתפתחות חריקת שיניים (Bruxism) אבל שני דברים ברורים לגבי זה האחד שלחצים נפשיים מעורבים כאן ושניים שכדאי לא להתעלם מהנזקים האפשריים שחריקת שיניים עלולה לגרום.אבחון מהיר ומדויק של הנזקים שנגרמים בגלל חריקת שיניים ובמידת הצורך טיפול יעיל בהם עשויים למנוע נזקים כרוניים. חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? רק אחרי הליך אבחוני מסודר נוכל לענות לכם על השאלה הזאת.{loadposition inside-page}

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. אם אתם סובלים מכאבי לסתות, שיניים או פנים יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים מידי פעם.

השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה אתם חורקים שיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן נמשכת חריקת השיניים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה מתבצעת חריקת השיניים הזאת (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים רק לעתים רחוקות, כאשר הם נמצאים במצבים של דחק רגשי זמני ולכן אינם צפויים לסבול מנזקים משמעותיים. חלק קטן מהאנשים חורקים שיניים בעוצמה ולאורך זמן והתוצאה לא יכולה להיות אחרת חוץ מנזקים משמעותיים למפרק הלסת ולרקמות המרכיבות ומניעות אותו.

חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

חריקת שיניים - סימנים ותסמינים אפשריים

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים. על הידוק הלסתות מתמשך וחריקת השיניים עיקשת עלולים על ציר הזמן להוביל להתפתחות תסמונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. הסימנים ותסמינים הנכללים בכותרת: "תסמונת מפרק הלסת" הם רבים ומגוונים.

בין הסימנים והתסמינים הללו נמנה כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש ועוד. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד. הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

חריקת שיניים - גורמים

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום

הגורמים להתפתחות חריקת שיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת של חריקת שיניים ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע עד לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

חריקת שיניים - אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בניסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול בחריקת שיניים

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.
  • תרגול של חשיבה חיובית
  • להשאיר כול יום זמן לתחביבים
  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום
  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה
  • אוכל טוב ובריא
  • למניעת חריקת שיניים למד טכניקה של הרגעה עצמית
  • שמע מוסיקה
  • תרגל יוגה או מדיטציה
  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים בגלל חריקת שיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להפחית את העומס שהמפרק והרקמות סביבו מצויים בו במהלך חריקת שיניים.

טיפולי כירופרקטיקה

כירופרקטיקה יודעת לשפר את התפקוד של מפרק הלסת ושל הרקמות המרכיבות ומניעות אותו ובכך מפחיתה את הכאבים ואת שאר הסימנים והתסמינים. באמצעות הטיפול הכירופרקטי נוכל לעזור ולמנוע חריקת שיניים באותם מקרים שבהם החריקה הזאת נגרמת בגלל כאבים בלסת. לא נוכל להפסיק חריקת שיניים הנגרמת מסיבות אחרות כגון מתח נפשי ועוד.

טיפול עצמי

במצב של חריקת שיניים גם טיפול עצמי עשוי לעזור בשיפור מצב המפרק ולצמצם את הצורך לחרוק שיניים. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה.

דילוג לתוכן