איך מקלים על כאבי גב

איך מקלים על כאבי גב? כאבי גב הם אחת הרעות החולות שעימן מתמודד האדם המודרני. רוב בני האדם סובלים או יסבלו מכאב בגב עם או בלי מגבלות תנועה משמעותיות. בחלק ניכר מהמקרים הכאבים הללו נמשכים תקופה ארוכה ומוגדרים ככרוניים. כאבים בגב והסימפטומים הנלווים להם כולל מגבלות תנועה ותפקוד גורמים גם לנזק כלכלי רב. הפגיעה הכלכלית נובעת מפגיעה בפריון בעבודה, אובדן ימי עבודה, אשפוזים טיפולים ניתוחים ועוד.

עוד נתון מפחיד שעולה ממחקרים רבים: השכיחות של כאבי גב בקרב ילדים נמצאת בעלייה. מספר שאלות מתעוררות בנושא:

•  האם כאבים אלו ניתנים למניעה?
• ואם נפגעתי בגבי, איך מקלים על כאבים בגב?

חשוב לזכור, כאבי גב ניתנים למניעה באמצעות הקפדה על מספר כללים. במספר מאמרים שפרסמתי באתר הסברתי כיצד ניתן למנוע כאבי גב. במאמר הנוכחי אנסה להשיב על השאלה השנייה: איך מקלים על כאבי גב?

1) איך מקלים על כאבי גב – רקע

כאב גב תחתון הוא אחת הסיבות השכיחות ביותר לפנייה לרפואה ראשונית ולירידה בתפקוד. למרות הפיתוי לחפש “אבחנה אחת” או פתרון מיידי, רוב מקרי כאב הגב הם לא־ספציפיים: אין ממצא יחיד בבדיקות הדמיה שמסביר באופן ישיר את הכאב, והמהלך מושפע משילוב של עומס מכני, רגישות מערכת העצבים, כושר גופני, שינה, סטרס, והרגלי תנועה (Maher, 2017; Oliveira, 2018). גישה מודרנית, שכיום חוזרת שוב ושוב בהנחיות, מדגישה פחות “לתקן משהו שנשבר” ויותר להחזיר תפקוד, ביטחון בתנועה, וניהול עומסים חכם (Qaseem, 2017; WHO, 2023).

המחקר העדכני מצייר תמונה מפוכחת: חלק גדול מהטיפולים הלא־ניתוחיים נותנים תועלת קטנה בלבד מעבר לפלצבו, והוודאות לגבי רבים מהם נמוכה. יחד עם זאת, יש גם חדשות טובות, יש מספר עקרונות והתערבויות שיש להן תמיכה עקבית, בעיקר כשהן מותאמות לאדם ומשולבות בצורה נכונה (Cashin, 2025; WHO, 2023). למידה של הנתונים הסטטיסטיים מראה ששכיחות כאבי הגב רק עולה. מיטב המוחות והחוקרים לא מצאו פתרון למגפה זאת. המסקנה הכואבת היא שהכאבים הללו הם כאן כדי להישאר. על פי המחקרים הגישה הרפואית לכאבי גב מוטעית ביסודה. גישה זאת מתבססת על:

• בדיקות והדמיות יקרות ומזיקות.
• טיפולים תרופתיים וכירורגיים.

יש להעדיף טיפולים שמרניים כגון אלו המתבצעים על לידי כירופרקטים ושינויים באורח חיים. אז איך נכון להתנהג עם כאבים בגב? במאמר הנוכחי"איך מקלים על כאבי גב" נרחיב בנושא.

2) השכיחות של כאבי גב

כמעט כול אדם סובל או יסבול מכאבי גב לפחות פעם אחת בחייו. כאבים בגב מהווים גם את הגורם הראשי להתפתחות מוגבלויות גופניות בקרב אנשים צעירים. כאבים המתפתחים בכול אחד מחלקי עמוד השדרה כולל כאבי צוואר, כאבים בגב עליון או כאב בגב התחתון מוגדרים מזמן כמגפה. 85% מהאנשים יסבלו מכאבים בחלק זה או אחר של הגב לפחות פעם אחת במהלך חייהם. חלק ניכר מאותם אנשים יסבלו מכאבים אלו לאורך חיים שלמים.

כאבי גב מהווים מגפה כלל עולמית הגורמת לפגיעה אישית קשה בחולה ובבני משפחתו. במקביל פוגעת מגפת כאבי הגב גם בכלכלות הלאומיות. העלויות העצומות של מגפת כאבי הגב נאמדת בארצות הברית ב- 200 מיליארדי דולרים כל שנה. עלויות אלה נגרמות בגלל:

• האובדן של ימי עבודה והפריון בעבודה.
• עלות הטיפולים, אשפוזים, ניתוחים ועוד.
• פיצויים ועוד.

3) לפני הכול: מתי כאב גב מחייב בירור דחוף

רוב כאבי הגב אינם מסוכנים, אך ההנחיות מדגישות לזהות “דגלים אדומים” ולהימנע מהתעלמות מסימנים שיכולים להעיד על בעיה חמורה. בין הסימנים שמצדיקים הערכה רפואית בהקדם: חום/צמרמורות, ירידה בלתי מוסברת במשקל, טראומה משמעותית, כאב לילה חריג שאינו משתנה בתנועה, חולשה מתקדמת ברגליים, או הפרעה בשליטה על שתן/צואה (Oliveira, 2018; NICE, 2016/2020).

במקביל, רוב ההנחיות מזהירות מפני הדמיה מוקדמת שגרתית (MRI/CT/רנטגן) ללא אינדיקציה: היא עלולה להוביל לאבחנות־יתר, דאגה מיותרת וטיפולים לא נחוצים, מבלי לשפר תוצאות ברוב המקרים (Oliveira, 2018; NICE, 2016/2020).

4) כאב גב חד לעומת כאב כרוני ומה באמת עוזר?

א. כאב גב חד / תת־חריף (עד 12 שבועות)

• ברוב המקרים יש שיפור הדרגתי תוך שבועות. לכן ההמלצות הראשונות מתמקדות ב:
• להישאר פעיל ככל האפשר ולהימנע ממנוחה ממושכת במיטה (Qaseem, 2017; NICE, 2016/2020).
• שימוש קצר־טווח בכלים סימפטומטיים לפי צורך (למשל חימום מקומי) (Gianola, 2022; Qaseem, 2017).
• תרופות, אם צריך, בזהירות ותוך שקילת סיכון-תועלת (Qaseem, 2017).

ב. כאב גב כרוני (מעל 12 שבועות)

בכאב כרוני נכנסים חזק יותר גורמים כמו רגישות מערכת העצבים, הימנעות מתנועה, פחד מכאב, סטרס ודפוסי שינה. לכן ההנחיות העדכניות מדגישות טיפול רב־רכיבי: תרגול הדרגתי + חינוך + רכיב פסיכולוגי/התנהגותי לפי צורך (WHO, 2023; Maher, 2017).

ג. מה באמת עוזר? תמונת מצב עדכנית של יעילות טיפולים

סקירה מקיפה ועדכנית במיוחד, שבחנה ניסויים אקראיים מבוקרי פלצבו/שאם, מצאה שרק “כ־1 מתוך 10” טיפולים לא־ניתוחיים ולא־פולשניים הראה הקלה בכאב מעבר לפלצבו וגם אז האפקט היה קטן (Cashin, 2025). הממצא הזה לא אומר “ששום דבר לא עובד”, אלא שצריך לצפות לשיפור הדרגתי, לבחור התערבויות עם יחס תועלת-סיכון טוב, ולתעדף מה שמקדם תפקוד לאורך זמן. להלן רשימת הטיפולים שעוזרים:

6) פעילות גופנית ותרגול: בסיס ההמלצות

ה-WHO ממליץ על תוכניות תרגול כחלק מרכזי בניהול כאב גב כרוני ראשוני: תרגול מותאם, הדרגתי, שניתן לבצע בקהילה ובבית (WHO, 2023). גם סקירת Cashin מצאה שתרגול הוא אחד הכלים הבודדים שהראו יעילות מעבר לפלצבו בכאב כרוני, גם אם האפקט קטן בממוצע (Cashin, 2025).

מה זה “תרגול” בפועל? ההנחיות מאפשרות מגוון: כוח, אירובי, יוגה/תנועה מודעת, תרגול יציבה ותנועה, כל עוד הוא מתאים למצב, להעדפה וליכולת (NICE, 2016/2020; WHO, 2023). הניסיון הקליני והמחקר מצביעים שההתאמה וההתמדה חשובות לעיתים יותר מהשיטה הספציפית (Maher, 2017). למרות שכל פעילות עדיפה על חוסר פעילות, ניתוחי-על (Meta-analysis) עדכניים מדרגים את היעילות של שיטות סוגי התרגול השונים:

• פילאטיס: נחשב לאחת השיטות היעילות ביותר להפחתת כאב ושיפור תפקוד. הוא מתמקד ב"מרכז הכוח" (Powerhouse) – שרירי הליבה, רצפת האגן והמייצבים העמוקים של עמוד השדרה.
• תרגילי יציבות ליבה (Core Stability): תרגילים אלו, כמו ה-"McGill Big 3" (הכוללים Bird-Dog, Side Plank ו-Curl-up), הראו השפעה משמעותית על הפחתת כאב על ידי שיפור הקואורדינציה של השרירים המייצגים את עמוד השדרה.
• טאי צ'י ויוגה: שיטות המשלבות גוף ונפש (Mind-Body) נמצאו יעילות במיוחד לשיכוך כאב בטווח הארוך. מחקר ממאי 2025 מצא כי טאי צ'י עשוי להיות ההתערבות היעילה ביותר לשיפור איכות החיים אצל סובלים מכאב כרוני.
• אימון התנגדות (Strength Training): חיזוק שרירי הגב, הישבן והרגליים מסייע בהפחתת העומס המכני על החוליות ומשפר את החוסן של עמוד השדרה. דוגמא לכך היא תרגילים ספציפיים (כמו ה-McGill Big 3) שניתן לבצע בבית.

ב. הליכה כטיפול נגיש במיוחד: ראיות חזקות למניעת חזרתיות

פעילות אירובית כמו הליכה אינה רק לסיבולת לב-ריאה, אלא חיונית להזרמת דם לרקמות הגב:

• הליכה: נמצאה ככלי יעיל וזמין, במיוחד עבור מבוגרים או אנשים במצב דה-קונדיציה (כושר ירוד). היא עוזרת בניהול כאב ומניעת הישנות.
• פעילות במים (Aquatic Therapy): מומלצת במיוחד במצבים של כאב אקוטי או עודף משקל, שכן המים מפחיתים את העומס על המפרקים ומאפשרים טווחי תנועה גדולים יותר ללא כאב.

ניסוי גדול שפורסם לאחרונה הראה שתוכנית הליכה הדרגתית + חינוך הפחיתה משמעותית חזרתיות של כאב גב לאחר החלמה מאירוע קודם, והאריכה את הזמן עד להישנות (Pocovi, 2024). היתרון כאן הוא נגישות: הליכה היא “טיפול” שקל להטמיע, עם תועלות בריאותיות נוספות.

ג. פרוטוקול התרגול האופטימלי (מינון ותדירות)

על פי מחקר שפורסם ב-2025 בכתב העת Frontiers in Public Health, קיים "מרשם" מומלץ להשגת תוצאות מרביות:

• תדירות: 3 פעמים בשבוע.
• משך אימון: 15 עד 30 דקות בכל מפגש (נמצא יעיל יותר מאימונים ארוכים מדי שעלולים לעורר כאב).
• תקופת התערבות: לפחות 16 שבועות של התמדה להשגת שיפור תפקודי משמעותי.
• הדרגתיות: יש ליישם עקרון של "עומס מתקדם" (Progressive Overload), כלומר להעלות את הקושי והאינטנסיביות של התרגילים באופן איטי ומבוקר.

ד. דגשים מחקריים חשובים (2025-2026)

• שילוב עם הדרכה: תרגול גופני המשולב עם חינוך למדעי הכאב (Pain Education) ושינוי אורח חיים (תזונה ושינה) משיג תוצאות טובות בהרבה מאשר תרגול בלבד.
• היבט פסיכולוגי: הפעילות הגופנית עוזרת להפחית "פחד מתנועה" (Kinesiophobia), גורם מרכזי בהפיכת כאב לכרוני.
• התאמה אישית: המחקרים האחרונים (2026) מדגישים כי אין "תרגיל אחד שטוב לכולם"; הבחירה צריכה להתבסס על העדפת המטופל כדי להבטיח התמדה לאורך זמן.

חשוב להתייעץ עם איש מקצוע, כגון כירופרקט או רופא ספורט, לקבלת המלצות אישיות לחיזוק הגב התחתון וניהול כאב. הם יוכלו להתאים תכנית תרגילים ספציפית למצבך ולהפנות למרפאות מומחים במידת הצורך.

7) חינוך, התמודדות והיבטים פסיכולוגיים

התמודדות עם כאבי גב, במיוחד כאלו כרוניים, עוברת בשנים האחרונות מהפכה תפיסתית: המעבר ממיקוד בלעדי בנזק גופני (המודל הביו-רפואי) להבנה של כאב כמערכת מורכבת של גוף ונפש (המודל הביופסיכוסוציאלי). ה-WHO ממליץ על רכיבים חינוכיים ותמיכה בידע ובאסטרטגיות טיפול עצמי, וכן על טיפולים פסיכולוגיים כמו CBT לפי צורך (WHO, 2023). הרציונל פשוט: כאב כרוני מושפע גם מפרשנות ואיום נתפס ולכן עבודה על הבנת הכאב, הפחתת פחד מתנועה וחזרה הדרגתית לפעילות משפרות תפקוד.

מחקר בולט בתחום טיפולים מבוססי “מוח-גוף” הוא טיפול לעיבוד מחדש של כאב, שהראה תוצאות מרשימות בחלק מהמטופלים במחקר אקראי (Ashar, 2022). חשוב לקרוא זאת נכון: זה אינו “הכאב בראש” אלא שימוש במנגנונים עצביים כדי להפחית כאב מתמשך כאשר אין נזק רקמתי פעיל משמעותי.

א. היבטים פסיכולוגיים של כאבי גב

המחקר המודרני מצביע על כך שגורמים פסיכולוגיים משפיעים באופן ישיר על חומרת הכאב והמעבר מכאב חריף לכרוני:

• קטסטרופיזציה (Catastrophizing): נטייה לפרש את הכאב כסימן לאסון מתקרב או כבלתי ניתן לשליטה. מחשבות אלו מגבירות את עוצמת הכאב שנחווה בפועל.
• פחד מתנועה (Kinesiophobia): המחשבה שפעילות גופנית תגרום נזק נוסף מובילה להימנעות מתנועה, מה שמחליש את השרירים ומחריף את הבעיה.
• גורמי דחק (Stress): מתח נפשי, חרדה ודיכאון קשורים באופן הדוק לכאבי גב תחתון. לחץ מתמשך גורם לכיווץ שרירים כרוני ולשינוי בסף הרגישות של מערכת העצבים.

ב. שיטות חינוך וטיפול פסיכו-חינוכי

הידע הוא כלי טיפולי מרכזי. המטרה היא "לתכנת מחדש" את האופן שבו המוח תופס את הכאב. חינוך למדעי הכאב (Pain Neuroscience Education – PNE):

• שיטה המלמדת את המטופל כי כאב כרוני אינו תמיד סימן לנזק ברקמות, אלא לעיתים "אזעקת שווא" של מערכת עצבים רגישה מדי.
• הבנה זו מפחיתה את האיום הנתפס מהכאב, מעלה את הביטחון העצמי ומאפשרת חזרה לתנועה.
• פסיכואדוקציה (Psychoeducation): מתן מידע מבוסס על הקשר בין רגש, מחשבה ותחושות פיזיות, מה שעוזר למטופלים להבין את המנגנונים המפעילים את הכאב שלהם.

ג. אסטרטגיות התמודדות

הטיפול המומלץ משלב מספר גישות:

• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): זיהוי ושינוי של דפוסי מחשבה מעכבים (כמו קטסטרופיזציה) ואימוץ התנהגויות מקדמות בריאות.
• חשיפה הדרגתית (Graded Exposure): חזרה מבוקרת לפעילויות מהן המטופל מפחד, כדי להוכיח למוח שהתנועה אינה מסוכנת.
• מיינדפולנס (Mindfulness): למידת קבלה של הכאב ללא שיפוטיות, מה שמפחית את הסבל הנפשי הנלווה אליו.
• קביעת יעדים וניהול קצב (Pacing): למידה כיצד לבצע פעילויות מבלי להגיע לנקודת "קריסה" של כאב, תוך העלאה הדרגתית של העומס.
• תזונה ושינה: תזונה אנטי-דלקתית (עשירה באומגה 3 ונוגדי חמצון) ושיפור איכות השינה הוכחו כגורמים המשפיעים על עוצמת הכאב.

8) תרופות: שימוש מושכל ולא “קו ראשון” אוטומטי

הנחיות ACP ממליצות להתחיל בכאב חד/תת־חריף קודם כל בפתרונות לא-תרופתיים; אם צריך תרופות NSAIDs או מרפי שרירים מסוימים יכולים להישקל לזמן מוגבל בהתאם לסיכון (Qaseem, 2017).
בכאב כרוני, ההנחיות מציעות לשקול NSAIDs, ובמקרים מסוימים תרופות כמו דולוקסטין; אופיאטים הם בדרך כלל קו אחרון, רק לאחר כישלון אפשרויות אחרות ובהערכת סיכון קפדנית (Qaseem, 2017).

חשוב גם לזכור ממצאים עדכניים: אקמול וזריקות סטרואידים במקרים רבים לא הראו תועלת מעבר לפלצבו בכאב חד לפי סקירות מבוקרות (Cashin, 2025).

9) כירופרקטיקה, טיפול מנואלי ושיקום: מה הראיות אומרות ואיך לשלב נכון

במרכז הכירופרקטיקה נמצא לעיתים טיפול מנואלי בעמוד השדרה (Spinal Manipulative Therapy). הראיות העדכניות מצביעות על כך שטיפול כזה יכול לתת הקלה בכאב ובתפקוד אצל חלק מהאנשים עם כאב גב כרוני, ולעיתים הוא דומה ביעילותו להתערבויות שמרניות אחרות (Rubinstein, 2019; de Zoete, 2026). גם בסקירה הפלצבו-מבוקרת הגדולה נמצא שטיפול מנואלי/מניפולטיבי הוא אחד מהכלים הבודדים שהראו יעילות בכאב כרוני מעבר לפלצבו (Cashin, 2025). המשמעות הפרקטית היא לא “שצריך רק כירופרקטיקה”, אלא שברוב המקרים שילוב נכון נראה כך:

• טיפול מנואלי לזמן קצר כדי להפחית כאב/נוקשות ולאפשר תנועה.
• מעבר מהיר יחסית לתוכנית תרגול והעמסה הדרגתית.
• עבודה על הרגלים: הליכה, שינה, הפחתת הימנעות מתנועה, וניהול סטרס (WHO, 2023; Pocovi, 2024).

א. טיפולים תרמיים (חום וקור)

סקירות מחקריות ממאי 2025 מעדכנות את הפרוטוקולים לשימוש ביתי:

• תרפיית חום (Heat Therapy): נמצאה יעילה משמעותית להפחתת כאב גב תחתון אקוטי וסאב-אקוטי. חום שטחי (כריות חימום או עטופי חום רציפים) מעודד הרפיית שרירים, משפר את גמישות הרקמות ומפחית נוקשות בוקר.
• תרפיית קור (Cold Therapy/Cryotherapy): מיועדת בעיקר לשלבים הראשונים של פציעה (עד 48 שעות) להפחתת דלקת ובצקת מקומית. עם זאת, הראיות המחקריות ליעילותה בכאב גב כרוני חלשות יותר מאלו של החום.

ב. טכנולוגיות מתקדמות (נכון ל-2025-2026)

• לייזר בעוצמה גבוהה (HILT): מחקרים חדשים מצביעים על כך שלייזר עוצמתי יכול לחדור לעומק הרקמה, להפחית דלקת ולהאיץ התחדשות תאית בבלטי דיסק ובמפרקי הפאצט.
• נוירומודולציה וגירוי חשמלי:

1. TENS: מכשירים המעכבים העברת אותות כאב למוח. יעילים בעיקר ככלי לניהול כאב רגעי.
2. גירוי שריר המולטיפידוס: טיפול חדיש (מ-2026) הכולל השתלת אלקטרודות זמניות להפעלת שרירי הגב המייצבים, מה שהראה שיפור של מעל 80% בכאב ובתפקוד לאחר 3 שנים.
3. מציאות מדומה (VR): טכנולוגיה המשמשת ב-2025 ל"הסחת דעת" מהכאב ואימון תנועתי בסביבה בטוחה, מה שעוזר להפחית פחד מתנועה.

ג. גישות שיקומיות רב-תחומיות

• הידרותרפיה: תרגול במים המנצל את הציפה להפחתת עומס מהדיסקים והמפרקים, יעיל במיוחד למטופלים עם רגישות גבוהה למגע או תנועה ביבשה.

ב. בטיחות

ברוב המקרים טיפול מנואלי נחשב בטוח יחסית כשהוא נעשה על ידי איש מקצוע מוסמך ובהתאמה למטופל, אך כמו בכל טיפול יש צורך בסינון סימנים חריגים ובזהירות במצבים מסוימים. בהקשר של כאב גב עם סימנים נוירולוגיים מתקדמים, טראומה או חשד לשבר, יש צורך בהערכה רפואית לפני טיפול מנואלי משמעותי (Oliveira, 2018; NICE, 2016/2020).

10) “מיתוסים” שכדאי לעדכן לפי הידע המודרני

• “צריך צילום כדי לדעת מה יש” – ברוב כאבי הגב הלא-ספציפיים צילום לא משנה טיפול ועלול להזיק דרך חרדה וטיפולים מיותרים (Oliveira, 2018; NICE, 2016/2020).
• “אם כואב אסור לזוז” – דווקא חזרה מדורגת לתנועה היא מרכיב מרכזי בהחלמה, עם התאמת עומס (Qaseem, 2017; WHO, 2023).
• “יש תרגיל קסם אחד” – אין פתרון יחיד שמתאים לכולם. העיקר הוא התמדה, התאמה, ועלייה הדרגתית בעומס (Maher, 2017).

11) מה לעשות בפועל: עקרונות מומחים לתוכנית הקלה ושיקום

בהתבסס על ההנחיות והמחקר העדכני, אפשר לחשוב על “תוכנית” בשישה צעדים:

• סינון סימני אזהרה – אם יש דגלים אדומים, לא מחכים. (Oliveira, 2018).
• שימור פעילות יומיומית – התאמת עומסים במקום עצירה מוחלטת (Qaseem, 2017).
• תרגול בסיסי עקבי – הליכה/כוח קל/תנועה מותאמת; עדיף מעט כל יום מאשר “בום” פעם בשבוע (WHO, 2023; Pocovi, 2024).
• כלי סימפטומטי קצר־טווח – חום, עיסוי או טיפול מנואלי אצל חלק מהאנשים יכולים להקל ולאפשר תנועה (Gianola, 2022; Rubinstein, 2019).
• מרכיב התנהגותי/פסיכולוגי לפי צורך – במיוחד כשהכאב מתמשך: CBT, חינוך, או התערבויות ממוקדות להפחתת פחד מתנועה (WHO, 2023; Ashar, 2022).
• תיאום ציפיות – שיפור לרוב הדרגתי; המטרה אינה “אפס כאב מיד”, אלא יותר תפקוד ופחות מגבלות – ואז הכאב לרוב יורד איתו (Maher, 2017; Cashin, 2025).

12) סיכום

המחקרים העדכניים וההנחיות של מומחים מתכנסים למסר ברור: ברוב המקרים, ההקלה הטובה ביותר בכאבי גב מגיעה משילוב של פעילות ותרגול הדרגתיים, חינוך וכלים להתמודדות, ולעיתים טיפול מנואלי כגשר שמאפשר חזרה לתנועה ולא מהדמיות מוקדמות או פתרונות פולשניים מהירים (WHO, 2023; Qaseem, 2017; Cashin, 2025). כירופרקטיקה יכולה להשתלב היטב כחלק מגישה שמרנית, במיוחד כאשר היא מתחברת לשיקום פעיל, תוכנית הליכה/כוח והכוונה להתנהלות יומיומית בריאה (Rubinstein, 2019; Pocovi, 2024).

References:

Ashar, Y. K., Gordon, A., Schubiner, H., Uipi, C., Knight, K., Anderson, Z., Carlisle, J., Polisky, L., Geuter, S., & Wager, T. D. (2022). Effect of pain reprocessing therapy vs placebo and usual care for patients with chronic back pain: A randomized clinical trial. JAMA Psychiatry, 79(1), 13-23.

Cashin, A. G., Furlong, B. M., Kamper, S. J., De Carvalho, D., Machado, L. A. C., Davidson, S. R., Bursey, K. K., Abdel Shaheed, C., & Hall, A. M. (2025). Analgesic effects of non-surgical and non-interventional treatments for low back pain: A systematic review and meta-analysis of placebo-controlled randomised trials. BMJ Evidence-Based Medicine. Advance online publication. https://doi.org/10.1136/bmjebm-2024-112974

de Zoete, A., Innocenti, T., Petrozzi, M. J., van Middelkoop, M., Assendelft, W. J. J., Rubinstein, S. M., & van Tulder, M. W. (2026). Spinal manipulative therapy for adults with chronic low back pain. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2026(1), CD008112.

Gianola, S., Bargeri, S., Del Castillo, G., Corbetta, D., Turolla, A., Andreano, A., Moja, L., & Castellini, G. (2022). Effectiveness of treatments for acute and subacute mechanical non-specific low back pain: A systematic review with network meta-analysis. British Journal of Sports Medicine, 56(1), 41-50.

Maher, C., Underwood, M., & Buchbinder, R. (2017). Non-specific low back pain. The Lancet, 389(10070), 736-747.

National Institute for Health and Care Excellence. (2016, updated 2020). Low back pain and sciatica in over 16s: Assessment and management (NICE Guideline NG59). NICE.

Oliveira, C. B., Maher, C. G., Pinto, R. Z., Traeger, A. C., Lin, C.-W. C., Chenot, J.-F., van Tulder, M., & Koes, B. W. (2018). Clinical practice guidelines for the management of non-specific low back pain in primary care: An updated overview. European Spine Journal, 27(11), 2791-2803.

Pocovi, N. C., O’Keeffe, M., Pereira, L. S. M., Ferreira, M. L., Tiedemann, A., Maher, C. G., & Ferreira, P. H. (2024). Effectiveness and cost-effectiveness of an individualised, progressive walking and education intervention for preventing recurrence of low back pain (WalkBack): A randomised controlled trial. The Lancet, 403(10442), 1920-1931.

Qaseem, A., Wilt, T. J., McLean, R. M., & Forciea, M. A. (2017). Noninvasive treatments for acute, subacute, and chronic low back pain: A clinical practice guideline from the American College of Physicians. Annals of Internal Medicine, 166(7), 514-530.

Rubinstein, S. M., de Zoete, A., van Middelkoop, M., Assendelft, W. J. J., de Boer, M. R., & van Tulder, M. W. (2019). Benefits and harms of spinal manipulative therapy for the treatment of chronic low back pain: Systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ, 364, l689.

World Health Organization. (2023). WHO guideline for non-surgical management of chronic primary low back pain in adults in primary and community care settings. World Health Organization.