ניתוח קיבוע צווארי: סיבוכים אפשריים אינם שכיחים אך חשוב להכירם. עומסי יתר וחבלות כאלה ואחרות עלולים לפגוע באחת או יותר מרקמות עמוד השדרה. חוליות הצוואר החמישית והשישית נושאות בעומס רב ועל כן נוטות להתבלות מוקדם יותר מהחוליות האחרות. נזקים שכיחים בצוואר כוללים "שריר תפוס", שינויים ניווניים במפרקי החוליות ובסחוסים, פריצת דיסק, לחץ על שורשי העצבים ו/או על חוט השדרה ועוד. נזקים מקומיים הנובעים מבלאי או מטראומה עלולים לגרום למגוון סימפטומים ובכלל זה כאבי צוואר, מגבלות תנועה ועוד.
חולים הסובלים מתסמינים אלה ואחרים אלה פונים לעזרה ומגיעים בין היתר לכירופרקט. אם הטיפול הכירופרקטי לא צולח או לא ניתן לביצוע החולה מופנה למנתח עמוד שדרה צווארי. האפשרות של ניתוח קיבוע עולה כאשר הנזק בצוואר מצדיק זאת. סיבות אפשריות לניתוח קיבוע כוללות בין היתר שבר בחוליה, חוסר יציבות של עמוד השדרה ועוד. עם זאת, ניתוח קיבוע צווארי אינו הליך פשוט ועלול להיות כרוך בסיבוכים ובתופעות לוואי. סיבוכים אפשריים של ניתוח קיבוע צווארי כוללים כאבים כרוניים, קשיי בליעה, חסרים נוירולוגיים ועוד.
ניתוח קיבוע צווארי: סיבוכים אפשריים – רקע
עמוד השדרה הצווארי מורכב משבע חוליות. החוליות הללו מופרקות זו עם זו וממוספרות על פי מיקומן C1 – C7. מפרקי החוליות מופרדים באמצעות סחוסים ובין החוליות ממוקמים הדיסקים הבין חולייתיים. בחלק האחורי של חוליות עמוד השדרה קיימת תעלת השדרה ובה ממוקם חוט השדרה. את חוט השדרה עוזבים 8 שורשי עצב צוואריים שעושים דרכם מטה לשרירי הגפיים העליונות ולסרעפת. מסיבות ביומכניות הנזקים והפציעות בעמוד השדרה הצווארי נוטים להתפתח בין חוליות הצוואר C2-C7. במיוחד נפגעות החוליות C5 ו- C6.
הטיפול המועדף בכאבי הצוואר ובשאר הסימפטומים תלוי כמובן בחומרת הנזק. ברוב המקרים הטיפול השמרני ובכלל זה טיפול כירופרקטי הוא הטיפול המומלץ והיחיד שנדרש. הטיפול הרפואי בבעיה זאת כולל מתן תרופות וכירורגיה. בין האפשרויות הכירורגיות נדון כאן באפשרות של ניתוח קיבוע צווארי. על פי מומחים בתחום קיבוע של חוליות הצוואר החמישית והשישית הוא הקיבוע השכיח ביותר בצוואר. ניתוח הסרת דיסק היא הסיבה השכיחה ביותר לצורך לקבע חוליות בצוואר.
מהו ניתוח קיבוע צווארי ומה הן הגישות הנפוצות?
ניתוח קיבוע צווארי (Cervical Fusion) הוא הליך כירורגי שמטרתו לחבר לצמיתות שתי חוליות או יותר בעמוד השדרה הצווארי כדי למנוע תנועה ביניהן. הניתוח נועד להקל על כאבים, לטפל בחוסר יציבות ולמנוע פגיעה עצבית הנגרמת מלחץ על חוט השדרה או על שורשי העצבים. הגישה הניתוחית הנפוצה ביותר היא גישה קדמית (ACDF). בהליך זה המנתח מבצע חתך קטן בקדמת הצוואר, מסיר את הדיסק הפגוע (Discectomy) ומחליפו במשתל (Cage) הממולא בשתל עצם או חומר סינתטי לעידוד איחוי. לעיתים מתווספת פלטת טיטניום לחיזוק.
בגישה אחורית (Posterior Fusion) החתך מבוצע בעורף. גישה זו משמשת לרוב במקרים מורכבים יותר, לאחר ניתוח קודם שנכשל, או כאשר נדרשת דקומפרסיה (הפחתת לחץ) נרחבת של חוט השדרה. יש לעיתים שהכירורג יבחר בגישה משולבת (Circumferential). גישה זאת הכוללת קיבוע הן מהחלק הקדמי והן מהאחורי, מתאימה למצבים של חוסר יציבות קיצוני או עיוות משמעותי.
מתי נדרש לבצע ניתוח קיבוע צווארי?
רק לאחר שטיפול שמרני ובכלל זה טיפול כירופרקטי לא הניב תוצאות או שאינו אפשרי יש לשקול פתרון כירורגי. בחלק קטן מהמקרים יומלץ על ניתוח קיבוע חוליות בצוואר. המנתח ימליץ על ניתוח קיבוע חוליות בצוואר כאשר ישנם:
- ליקויים ביומכניים בעמוד השדרה הצווארי גורמים כאב כרוני ואו חסר נוירולוגי שפוגע ביכולת התפקודית.
ליקויים ביומכניים וחסרים נוירולוגיים המחייבים ניתוח קיבוע חוליות בצוואר עלולים להתרחש במקרים הבאים:
- שבר טראומטי בחוליה או חוליות.
- ספונדילוליסטזיס (שבר וגלישה של חולייה).
- עקמת הגורמת באופן ישיר או עקיף כאבים כרוניים ושאר סימפטומים בצוואר.
- פריצת דיסק שהסרתה גורמת לאי יציבות בעמוד השדרה.
מלבד השיפור בתסמינים המטרות העיקריות של ניתוח לאיחוי חוליות צוואר כוללות:
- שיפור היציבות של עמוד השדרה הצווארי.
- הסרת לחץ על רקמה עצבית (חוט שדרה או שורשי עצבים).
- מניעת המשך הנזקים לשורשי העצבים או לחוט השדרה.
כיצד מתבצע הניתוח?
בניתוח איחוי חוליות בצוואר נוטל המנתח שבב עצם ומחדיר אותו למרווח בין החוליות שצריך לייצב. תוך מספר חודשים שבב העצם מתאחה יחד עם גופי החוליות ובכך נעצרת יכולת התנועה העצמאית של כל חולייה בנפרד. למעשה האיחוי של החוליות בצוואר גורם להן לתפקד כחולייה בודדה. האיחוי הסופי של החוליות עלול לקחת עד שנה ולכן את היציבות של החוליות המנותחות יוצר המנתח באמצעות ברגים ומשטחי מתכת ייעודיים. הסרת שבב העצם לצורך השתלה יכולה להתבצע בין היתר באופן הבא:
- שבב העצם מוסרת מהחולה עצמו (Autograft) לרוב מהאגן (עלול להיות כרוך בכאבים ממושכים וזיהומים).
- הסרת שבב עצם מקומית (Local Bone Autograft) באזור הניתוח.
- שבב העצם מוסר מגווייה או תורם (Cadaver or Allograft Bone).
אפשרויות נוספות כוללות:
- שימוש בתאי בסיס לצורך האיחוי.
- שבב עצם מלאכותית ועוד.
לעתים לאחר הסרת דיסק שלוחץ על שורש העצב או על חוט השדרה נוצרת חוסר יציבות. חוסר היציבות הזאת מחייבת לקבע את החוליות המעורבות. במקרה הזה יש העדפה לניתוח בגישה קדמית דרך הגרון. באופן הזה הכירורג יכול להגיע לדיסק הרצוי לאחר שהזיז את השרירי הצוואר, קנה הנשימה, וושט ועוד.
ניתוח איחוי חוליות בצוואר סיבוכים אפשריים סביב זמן הניתוח
שיעור ההצלחה של ניתוח קיבוע חוליות צוואר הוא גבוה (85%-95%). ברוב המקרים לאחר ניתוח קיבוע של חוליות הצוואר וייצוב עמוד השדרה התסמינים שעליהם התלונן החולה ידעכו. הכאבים יפחתו בהדרגה, התחושות בגפיים ישובו למצב תקין, השרירים התחזקו ועוד. עם זאת כמו בכל ניתוח משמעותי גם בניתוח הזה יש סיכון לתופעות לוואי. הסיבוכים בטווח הקצר לאחר ניתוח קיבוע צווארי (המוגדרים לרוב ככאלו המופיעים ב-30 הימים הראשונים) נחשבים לנפוצים יחסית אך לרוב חולפים מעצמם. על פי מחקרים ונתונים מעודכנים מ-2024-2025, שיעור הסיבוכים הכולל עומד על כ-16%. להלן פירוט הסיבוכים הנפוצים בטווח הקצר:
א. הפרעות בליעה (Dysphagia)
- שכיחות של הפרעות בליעה: זהו הסיבוך השכיח ביותר בגישה קדמית (ACDF). נעה בין 9.5% ל-23% בממוצע, אך במחקרים מסוימים דווחה אצל עד 87% מהמטופלים בדרגות שונות בימים הראשונים.
- סיבות: בצקת ברקמות הרכות, לחץ של המרחיקים על הוושט במהלך הניתוח, או גירוי עצבי.
- משך: ברוב המוחלט של המקרים הסימפטומים חולפים תוך מספר שבועות.
ב. נפיחות בצוואר ושטפי דם (Hematoma)
- נפיחות חיצונית או פנימית באזור הניתוח.
- שכיחות: נפיחות משמעותית מופיעה בכ-11.3% מהמקרים.
- סיכון: המטומה צווארית (הצטברות דם) מתרחשת בכ-0.4%-5.6% מהמקרים. זהו מצב שעלול להיות מסוכן אם הוא לוחץ על קנה הנשימה ומצריך לעיתים ניקוז דחוף.
ג. צרידות ושינויים בקול (Hoarseness / Dysphonia)
- שכיחות: מופיעה בכ-2.3% מהמנותחים.
- סיבה: נגרמת בדרך כלל מפגיעה זמנית או לחץ על העצב החוזר (Recurrent Laryngeal Nerve) המפעיל את מיתרי הקול.
- פרוגנוזה: לרוב הצרידות חולפת תוך מספר שבועות עד חודשים.
ד. סיבוכים נוירולוגיים מיידיים
- שיתוק עצב C5 (C5 Palsy): חולשה בשריר הדלתואיד (כתף), המופיעה בכ-2.3% מהמקרים. לרוב מדובר בסיבוך זמני המשתפר עם הזמן.
- החמרת חולשה או כאב רדיקולרי: החמרה זמנית בתסמינים העצביים עקב בצקת או גירוי של שורשי העצבים במהלך הניתוח.
ה. זיהום וסיבוכי פצע
- זיהום באתר הניתוח (SSI): מופיע בכ-0.1% עד 1.6% מהמקרים.
- גורמי סיכון: סוכרת, עישון והשמנת יתר מעלים משמעותית את הסיכון לזיהומים לאחר הניתוח.
ו. דליפת נוזל מוחי (CSF Leak / Dural Tear)
- זהו סיבוך המתרחש כאשר נגרם קרע בשכבה החיצונית המגנה על חוט השדרה והעצבים (הדורה – Dura Mater), מה שגורם לנוזל המוח והשדרה (CSF) לדלוף החוצה.
- שכיחות: מתרחש בכ-0.5% עד 1.7% מהניתוחים הצוואריים הקדמיים (ACDF), אך השכיחות עולה משמעותית בניתוחים חוזרים (Revision) או בגישות אחוריות, שם היא יכולה להגיע ל-4.3% עד 10%.
- גורמים: הידבקויות מניתוחים חוזרים, צלקות, הסתיידויות (OPLL) של הרצועה שמאחורי החוליות.
- תסמינים: כאבי ראש עזים (המתגברים בעמידה ומשתפרים בשכיבה), בחילות, הקאות, רגישות לאור, וטעם מתכתי בפה. לעיתים תופיע נפיחות מקומית בצוואר (פסאודו-מנינגוצלה).
- טיפול: המנתח לרוב יזהה את הדליפה בזמן אמת ויבצע תיקון באמצעות תפרים, דבק ביולוגי או שתל רקמה. במקרים מסוימים נדרשת השארת נקז למספר ימים או מנוחה מוחלטת בשכיבה.
ז. סיבוכים כלליים (Perioperative)
- דלקת ריאות ותסחיפים: סיבוכים נשימתיים או דלקת ריאות מופיעים בשכיחות נמוכה אך קיימים, במיוחד אצל מבוגרים או חולים במחלות רקע כמו COPD.
ניתוח איחוי חוליות בצוואר סיבוכים אפשריים בטווח הארוך
סיבוכים אפשריים לטווח הארוך של ניתוח קיבוע צווארי הם לרוב סיבוכים מבניים (Structural Complications). סוג זה של סיבוכים מתייחס לבעיות הקשורות ליציבות הפיזית של המבנה המנותח, תהליך איחוי העצם ותפקוד המשתלים. להלן פירוט נרחב של הסיבוכים המבניים העיקריים:
א. אי-איחוי גרמי (Pseudarthrosis)
- זהו מצב שבו החוליות המיועדות לקיבוע אינן מתאחות לכדי עצם אחת רציפה.
- שכיחות: נעה בין פחות מ-3% בניתוח של מפלס אחד ועד ל-56% בניתוחים מורכבים של ארבעה מפלסים ללא קיבוע אחורי.
- גורמי סיכון: עישון, סוכרת, חוסר בוויטמין D, רמות LDL גבוהות ומספר רב של מפלסים מנותחים.
- משמעות: אי-איחוי עלול להוביל לכאב כרוני, חוסר יציבות וכשל של המשתלים, לעיתים ללא סימפטומים מוקדמים.
ב. שקיעת משתל (Subsidence)
- מצב שבו הכלוב (Cage) או המשתל חודר לתוך גוף החוליה השכנה עקב עומס מכני.
- שכיחות: כ-9.4% עד 34.6% מהמקרים, בהתאם לסוג המשתל.
- מאפיינים: השקיעה מתרחשת לרוב בשלב מוקדם (ממוצע של כ-5 חודשים לאחר הניתוח).
- גורמי סיכון: שימוש במשתלים עצמאיים (Standalone Cages), ניתוחים מרובי מפלסים ושימוש במשתלים גדולים מדי ביחס למרווח הדיסק.
ג. מחלת המקטע הסמוך (Adjacent Segment Disease – ASD)
- השחיקה המואצת של הדיסקים והחוליות שנמצאים מעל או מתחת לאזור המקובע.
- שכיחות: מוערכת בכ-2.9% בשנה. כ-25.6% מהמטופלים צפויים לפתח ASD סימפטומטי תוך 10 שנים מהניתוח.
- סיבה: הקיבוע מבטל את התנועה במקטע המנותח, מה שיוצר עומס פיזי מוגבר על המקטעים השכנים.
- גורמי סיכון: גיל צעיר מ-50 (בשל פעילות יתר), אוסטיאופורוזיס ועישון.
ד. כשל בציוד הקיבוע (Hardware Failure)
- תקלות מכניות במשתלים עצמם (ברגים, פלטות או מוטות).
- סוגי כשל: שבירת ברגים, התרופפות ברגים (Screw Loosening) או שבירת מוטות.
- שכיחות: נמוכה יחסית בגישה קדמית (כ-3%), אך עלולה להגיע ל-22.7% בניתוחי קיבוע אחוריים (PCF) המצריכים ניתוח חוזר.
- טווח זמן: כשלי ברגים מופיעים לרוב תוך 18 חודשים, בעוד כשלי כלובים (Cages) נוטים להופיע עד 24 חודשים לאחר הניתוח.
ה. תזוזת משתל (Migration)
- תזוזה של המשתל ממקומו המקורי לפני שהספיק להתבצע איחוי מלא. מצב זה עלול ללחוץ על הוושט (בגישה קדמית) או על חוט השדרה.
ו. כאב כרוני ונוקשות (Chronic Pain & Stiffness)
סיבוך זה מתייחס לכאבים הנמשכים מעבר לתקופת ההחלמה הרגילה (מעל 3-6 חודשים) ולפגיעה באיכות החיים.
- כאב צירי (Axial Neck Pain): כאב הממוקם במרכז הצוואר או בבסיס הגולגולת. בניתוחי קיבוע אחוריים, השכיחות של כאב זה גבוהה יותר (עד 11%-25%) בשל הפגיעה בשרירי העורף.
- נוקשות והגבלת תנועה: הקיבוע מבטל באופן מכני את התנועה בין החוליות המקובעות. ככל שמספר המפלסים המקובעים רב יותר, כך טווח התנועה של הצוואר (סיבוב והטיה) פוחת.
- פיצוי: המטופל עלול לחוש נוקשות בבוקר או לאחר ישיבה ממושכת, והגוף מנסה לפצות על כך באמצעות תנועת יתר של החוליות הסמוכות, מה שמוביל לסיבוך של "מחלת המקטע הסמוך" (ASD).
- כאב עצבי שיורי (Residual Radiculopathy): לעיתים הכאב המקרין לידיים אינו חולף לחלוטין. זה קורה אם הלחץ על העצב היה ממושך מדי וגרם לנזק בלתי הפיך ("זיכרון של כאב"), או אם הקיבוע לא הצליח להשיג דקומפרסיה (שחרור לחץ) מלאה.
- גורמי סיכון: חוסר איזון במנח הצוואר לאחר הניתוח (Sagittal Malalignment), פיברומיאלגיה, ודיכאון או חרדה המגבירים את תפיסת הכאב.
טיפול שמרני כירופרקטי כחלופה לניתוח קיבוע
השימוש בכירופרקטיקה כחלופה לניתוח קיבוע צווארי הוא נושא מורכב הדורש הבחנה ברורה בין מצבים מכניים (כאב) לבין מצבים נוירולוגיים (לחץ על חוט השדרה). כירופרקטיקה יכולה להוות חלופה במקרים שלבלטי דיסק או שינויים ניווניים הגורמים לכאב מקומי או כאב מוקרן ליד (רדיקולופתיה) ללא חסר נוירולוגי משמעותי. טיפול ידני עשוי להפחית לחץ מכני ולעודד תהליכי ריפוי טבעיים של הדיסק. טיפול כירופרקטי עשוי לכלול:
- מניפולציה (הנעה) מבוקרת: מטרתה לשפר את טווחי התנועה ולהפחית עומס מהמפרקים המצויים בין החוליות (Facet joints).
- שימוש בעזרים: כגון לייזר רך במטרה לקדם ריפוי רקמות.
- שיקום שרירי: כירופרקטים רבים משלבים תרגילים לחיזוק שרירי הצוואר העמוקים, מה שעשוי לייצב את עמוד השדרה ללא צורך בקיבוע מלאכותי.
מה אומרים המחקרים
מחקרים מראים כי עבור מטופלים עם פריצת דיסק צווארית סימפטומטית, טיפול שמרני כירופרקטי מצליח למנוע ניתוח בטווח של שנה. עם זאת, התוצאות ארוכות הטווח (5-10 שנים) במקרים של שחיקה קשה דומות לעיתים בין הקבוצה השמרנית לקבוצה המנותחת.
הקווים האדומים: מתי אסור להסתפק בכירופרקטיקה?
קיימים מצבים בהם הניתוח אינו "בחירה" אלא הכרח למניעת נזק בלתי הפיך:
- לחץ משמעותי על חוט השדרה: אם קיימים סימנים כמו חוסר יציבות בהליכה, פגיעה במוטוריקה עדינה בידיים (קושי בכפתור כפתורים) או הפרעות בסוגרים.
- חולשה שרירית מתקדמת: צניחה של כף היד או חולשה ניכרת בזרוע.
- אוסטאופורוזיס קשה: מניפולציה צווארית אגרסיבית עלולה להיות מסוכנת במצב של עצמות חלשות או אי-יציבות מבנית קשה.
עיכוב בטיפול הכרחי ו"משיכת" זמן בטיפול שמרני כשקיימת פגיעה עצבית מתקדמת עלול להפוך את הנזק לקבוע. הניתוח יעיל יותר בשימור המצב הקיים מאשר בשחזור עצב שכבר מת.
References:
Nancy E. Epstein. A Review of Complication Rates for Anterior Cervical Diskectomy and Fusion (ACDF). 07-Jun-2019;10:100. Available from: https://surgicalneurologyint.com/surgicalint-articles/a-review-of-complication-rates-for-anterior-cervical-diskectomy-and-fusion-acdf/
Alentado, V. J., Bisson, E. F., & Potts, E. A. (2023). Dysphagia after cervical spine surgery: a review of risk factors and preventative measures. Journal of Neurosurgery: Spine, 38(3), 382-388.
Al Eissa S, Konbaz F, Aldeghaither S, Annaim M, Aljehani R, Alhelal F, Abaalkhail M, Alhandi AA. Anterior Cervical Discectomy and Fusion Complications and Thirty-Day Mortality and Morbidity. Cureus. 2020 Apr 12;12(4):e7643.
Tse EL, Luo Y, Fritz A, Hoang R, Le R, Lee J, Ross NM, Morrissey J, Park DY, Hashmi S, Wu HH, Bhatia N, Lee YP. National trends in post-operative complications for anterior cervical discectomy and fusion versus cervical disc arthroplasty from 2012 to 2022. J Craniovertebral Junction Spine. 2025 Oct-Dec;16(4):428-437.
Liao, Yuan-Jing MDa; Xu, Lan-Wei MDe,c; Xie, Hao MDd; Yang, Qin-Feng MDd; Wang, Jian MDd; Fan, Lei MDd,*; Cao, Sheng-Lu MDa,b,*. Adverse complications of cervical spinal fusion in patients with different types of diabetes mellitus: a retrospective nationwide inpatient sample database cross-sectional study. International Journal of Surgery 111(1):p 178-189, January 2025.
Taylor Paziuk, Jefrey Rihn, Cervical spine surgery: Complications and considerations, Seminars in Spine Surgery, Volume 31, Issue 4,
2019.
Inam M, Shah FA, Iqbal J. Surgical versus conservative management of lumbar disc prolapse: A systematic review and meta-analysis. J Musculoskelet Surg Res. 2026;10:14-20.
Tsalimas G, Evangelopoulos DS, Benetos IS, Pneumaticos S. Dysphagia as a Postoperative Complication of Anterior Cervical Discectomy and Fusion. Cureus. 2022 Jul 15;14(7):e26888.
Tse, Emily & Luo, Yijie & Fritz, Amalvin & Hoang, Ryan & Le, Ryan & Lee, Joshua & Ross, Noah & Morrissey, Joe & Park, Don & Hashmi, Sohaib & Wu, Hao-Hua & Bhatia, Nitin & Lee, Yu-Po. (2025). National trends in post-operative complications for anterior cervical discectomy and fusion versus cervical disc arthroplasty from 2012 to 2022. Journal of Craniovertebral Junction and Spine. 16. 428-437.
Ryan K. Badiee and Rory Mayer and Brenton Pennicooke and Dean Chou and Praveen V. Mummaneni and Lee A. Tan, Complications following posterior cervical decompression and fusion: a review of incidence, risk factors, and prevention strategies, Journal of Spine Surgery, 6, 1, 2019.
Lange, N., Stadtmüller, T., Scheibel, S. et al. Analysis of risk factors for perioperative complications in spine surgery. Sci Rep 12, 14350 (2022).
Nagoshi N, Yamane J, Okubo T, Horiuchi Y, Kamata Y, Isogai N, Kono H, Kobayashi Y, Shibata R, Iga T, Takeda K, Ozaki M, Suzuki S, Matsumoto M, Nakamura M, Watanabe K. Risk Factors and Clinical Outcomes of Perioperative Complications Following Cervical Spine Surgery. Global Spine J. 2025 Dec 24:21925682251412810.