פציעה של חוט השדרה

פציעה של חוט השדרה עלולה לגרום לשיתוק הגוף ואף למוות. מערכות העצבים המרכזית והפריפרית בגוף מנהלות ומוליכות את המידע הנדרש לתפקודו התקין של הגוף. בארצות הברית חיים מאות אלפי בני אדם עם פגיעות בחוט שדרה. כל שנה מצטרפים למעגל נפגעי חוט השדרה בארצות הברית עוד 17,000 בני אדם. פגיעה בחוט השדרה משבשת את היכולת של המוח לנהל את מערכות הגוף השונות.

הגורם לפגיעה בעמוד השדרה ובחוט שדרה בקרב צעירים הוא בעיקר תאונות דרכים. בקרב מבוגרים מעל גיל 65 הגורם הם נפילות. פגיעה בחוט שדרה עלולה להתרחש גם בגלל פציעות ספורט ונזקי אלימות. פגיעה כזאת מוגדרת כפציעה קשה שעלולה לגרום לשיתוק ומוות. מדובר על כן בבעיה חמורה שיש לעשות הכול כדי להימנע ממנה.

פציעה של חוט השדרה – רקע

פגיעה בחוט השדרה (SCI) היא מצב חמור המשפיע על תפקוד חוט השדרה והעצבים המסתעפים ממנו. פגיעות בחוט השדרה עלולות להתרחש בגלל טראומה (תאונות דרכים, נפילות או אלימות), או מסיבות שאינן טראומטיות (זיהומים, גידולים או הפרעות בכלי הדם).

פציעה של חוט השדרה עלולה לגרום לאובדן חלקי או מלא של תחושה ותנועה בזרועות, ברגליים ו/או בגוף. תפקודים אחרים שעלולים להיפגע בשל פגיעה כזאת כוללים פעולות חיוניות כגון נשימה, קצב לב ושליטה במעיים ובשלפוחית השתן. פגיעה בשלמות חוט שדרה יכולה גם להוביל לסיבוכים משניים. בין הסיבוכים האפשריים נציין כגון כאב כרוני, כיבי לחץ, זיהומים, אוסטאופורוזיס ומצוקה פסיכולוגית.

שכיחות הפגיעות בחוט השדרה

הנטל העולמי של פגיעות חוט שדרה הוא משמעותי וגדל עם הזמן. על פי מחקר נטל המחלה העולמי בשנת 2019, היו:

• 0.9 מיליון מקרים חדשים של פציעות חוט שדרה.
• 20.6 מיליון אנשים ברחבי העולם חיים עם חוט שדרה פצוע.
• בארצות הברית חיים כ- 500,000 בני אדם עם חוט שדרה פגוע.
• כל שנה 17,000 אמריקאים פוצעים את חוט השדרה שלהם.
• פציעות חוט שדרה גרם גם לכ-6.2 מיליון שנות חיים עם נכות (YLDs), המהווה מדד להשפעת מצבים בריאותיים על איכות החיים.

האפידמיולוגיה של פציעות חוט שדרה משתנה לפי מיקום, מין, גיל, אזור פציעה וגורמים סוציו-דמוגרפיים:

• שיעור הפגיעות הגבוה ביותר של חוט השדרה מתרחש במדינות בעלות הכנסה גבוהה.
• שיעור הפציעות הנמוך ביותר של חוט השדרה מתרחש באפריקה שמדרום לסהרה.
• יותר גברים נפצעים בחוט השדרה בהשוואה לנשים בכל אזורי העולם.
• אזור הפציעה השכיח ביותר הוא הצוואר המהווה כמחצית מכלל מקרי הפציעה.

אנטומיה של חוט השדרה

המידע מועבר מהמוח אל הגפיים ואל איברי הגוף השונים וחזרה למוח דרך חוט השדרה והעצבים הפריפריים. מבסיס המוח יורד חוט השדרה, בתוך תעלת השדרה עד לחלק המותני של עמוד השדרה. בין כל שתי חוליות בוקעים מבעד לפתחים ייעודיים שני שורשי עצבים שורש עצב אחד לכל צד וממשיכים אל איברי הגוף למילוי תפקידם שהוא העברת מידע מהמוח אל חלקי הגוף השונים ומחלקי הגוף השונים חזרה אל המוח.

פציעה בכל חלק של חוט השדרה עלולים לגרום לחסרים נוירולוגיים ובכלל זה חולשה, נימול או הירדמות ופגיעה בתפקוד של הגוף מתחת לגובה הפגיעה. יתכן שבעתיד ניתן יהיה להתגבר באופן זה או אחר על פגיעה כזאת בחוט השדרה נכון להיום פציעה כזאת משמעותה קשה מבחינה פיזית ומבחינה מנטלית.

מה עלול לגרום לפגיעות חוט שדרה

ברוב המקרים נזקים טראומתיים בחוט השדרה הם אלו שמשבשים את יכולתה לשלוח ולקבל הנחיות מהמוח אל חלקי הגוף השונים. פגיעה זאת מפריעה למוח לשלוט בניהול התחושות, המוטוריקה והפעילות האנטומית מתחת לנקודת הפגיעה. הגורמים העיקריים לפגיעות בעמוד השדרה בקרב כלל האוכלוסייה הם:

• תאונות דרכים בעיקר צעירים.
• נפילות בעיקר מבוגרים מעל גיל 65.
• אירועים אלימים.
• פגיעות בעמוד השדרה בגובה הצוואר גרמו לשיעורי נכות גבוהים יותר מאשר פציעות מתחת לגובה הצוואר.

 סימנים ותסמינים של פציעות בחוט השדרה

פגיעות חוט שדרה עלול לגרום לאובדן חלקי או מלא של תפקוד חושי או שליטה מוטורית של הזרועות, הרגליים ו / או הגוף. פציעה חמורה במיוחד עלולה לפגוע בתפקוד המערכות המווסתות את בקרת המעיים, שלפוחית השתן, הנשימה, קצב הלב ולחץ הדם.

פציעת חוט שדרה עלולות גם להגביר את הסיכון לפתח מחלות משניות שעלולות אפילו לסכן חיים. בין ההפרעות מהסוג הזה נציין:

• פקקת ורידים עמוקים.
• זיהומים בדרכי השתן.
• התכווצויות שרירים.
• אוסטאופורוזיס.
• כיבי לחץ.
• כאב כרוני.
• סיבוכים נשימתיים ועוד

סימנים ותסמינים אפשריים עקב פציעת חוט השדרה משתנים בהתאם לחומרת הפגיעה וכמובן המיקום המדויק שלה. פגיעה בחוט השדרה מתרחשת לרוב בעמוד השדרה הצווארי או בעמוד השדרה המותני. בין יתר הסימנים והתסמינים האפשריים נמנה:

• אובדן תנועה.
• אובדן יכולת חישה.
• כאב.
• אובדן שליטה על הסוגרים.
• החזרים גידים מוגברים.
• עווית שרירית.
• ליקוי ביכולת התפקוד המיני.
• ליקוי בפוריות.
• קושי לנשום.
• קושי להשתעל ועוד.

הפגיעה עלולה להיות מלאה או חלקית. באובדן מלא (Complete) ישנה פגיעה מלאה ביכולת חישה וביכולת התפקודית מתחת למקום הפגיעה בחוט השדרה. באובדן חלקי (Incomplete) ישנה פגיעה חלקית ביכולת חישה וביכולת התפקודית מתחת למקום הפגיעה.

פרפלגיה (Paraplegia) הוא מצב של שיתוק של הגוף, הגפיים התחתונות ואיברי האגן. הידיים נותרות בריאות. טטרפלגיה (Tetraplegia) או קוודריפלגיה (Quadriplegia) הוא מצב שבו ארבעת הגפיים משותקים, כמו גם הגוף ואיברי האגן.

טיפול וניהול פגיעות חוט שדרה

הטיפול והמניעה של פציעות חוט שדרה חיוניים להפחתת הנטל ולשיפור איכות החיים של אנשים הסובלים מהן. הפגיעות הללו בחיווט העצבי של עמוד השדרה הוא אתגר גדול בתחום בריאות הציבור הדורש:

• אסטרטגיות מניעה.
• טיפול ושיקום.

טיפול בפגיעה של חוט השדרה כרוך:

• בפעולות חירום למניעת פגיעה נוספת.
• טיפול אינטנסיבי לייצוב המטופל וניהול סיבוכים.
• שירותי שיקום להשבת תפקוד ועצמאות.
• תחזוקה רפואית שוטפת למניעה וניהול מצבים משניים.

אלה נדרשים כדי להפחית את שכיחות הפציעות ולשפר את תוצאותיהן. מניעת פגיעות בחוט השדרה דורשת התערבויות רב-מגזריות. התערבויות אלה אמורות לטפל בגורמי הסיכון הניתנים לשינוי כגון:

• בטיחות בדרכים.
• מניעת נפילות (בעיקר בקרב מבוגרים).
• מניעת אלימות.
• גישה למים בטוחים ותברואה.

מחקר וחדשנות נדרשים גם כדי לפתח טיפולים וטכנולוגיות חדשות שיכולים להחזיר תפקוד ואיכות חיים לאנשים עם חוט שדרה פצוע.

המחקר

Jain ועמיתיה אספו ולמדו את הנתונים הזמינים בארצות הברית שעסקו בפגיעות בחוט השדרה. בין היתר למדו החוקרים על שכיחות התופעה, המגדר של הנפצעים וגילם.

ממצאי המחקר

מספר פציעות חוט השדרה הולך ופוחת בקרב צעירים ומאידך הולך ועולה בקרב מבוגרים. לדעת החוקרים אמצעי הבטיחות המוכנסים למכוניות ואכיפה של חוקי הנהיגה מפחיתים מידי שנה את מספר הפגיעות הללו בקרב צעירים. מאידך אריכות החיים, תהליכי ניוון ובעקבותיהם נפילות מעלות את מספר הפגיעות הללו בקרב מבוגרים.

המלצות החוקרים

יש לנקוט בצעדים בסיסיים הכוללים עידוד לפעילות גופנית, ושמירה על מרחב ציבורי בטוח יותר לתנועת זקנים ומבוגרים.

References:

Jain NB, Ayers GD, Peterson EN, et al. Traumatic Spinal Cord Injury in the United States, 1993-2012. JAMA. 2015;313(22):2236–2243.

Chiu W-T, Lin H-C, Lam C, Chu S-F, Chiang Y-H, Tsai S-H. Review Paper: Epidemiology of Traumatic Spinal Cord Injury: Comparisons Between Developed and Developing Countries. Asia Pacific Journal of Public Health. 2010;22(1):9-18.

Kang Y, Ding H, Zhou HX, Wei ZJ, Liu L, Pan DY, Feng SQ. Epidemiology of worldwide spinal cord injury: a literature review. Journal of Neurorestoratology. 2018;6:1-9.

Flack JA, Sharma KD, Xie JY. Delving into the recent advancements of spinal cord injury treatment: a review of recent progress. Neural Regen Res. 2022 Feb;17(2):283-291.

Wang Timothy Y., et al. Management of Acute Traumatic Spinal Cord Injury: A Review of the Literature. Frontiers in Surgery, 8, 2021.

Lima, R.; Monteiro, A.; Salgado, A.J.; Monteiro, S.; Silva, N.A. Pathophysiology and Therapeutic Approaches for Spinal Cord Injury. Int. J. Mol. Sci. 2022, 23, 13833.

Mohammadi, F., Oshvandi, K., Bijani, M. et al. Perception of facing life's challenges in patients with spinal cord injury in Iran: a qualitative study. BMC Psychol 10, 202 (2022).

Alizadeh A, Dyck SM, Karimi-Abdolrezaee S. Traumatic Spinal Cord Injury: An Overview of Pathophysiology, Models and Acute Injury Mechanisms. Front Neurol. 2019 Mar 22;10:282.