קשחת חוליות מה גורם לכך? קשחת חוליות (Ankylosing spondylitis) היא מחלה דלקתית כרונית, כואבת ומגבילה הפוגעת בין היתר בעמוד השדרה. עדיין לא ברור מה הגורם להתפתחות הפרעה זאת שפוגעת בעיקר בגברים בגיל ביניים. בין יתר ההשערות שהועלו נציין גורמים סביבתיים, גורמים גנטיים, שילוב של מספר גורמים ועוד.
אבחון של קשחת חוליות מתבסס על מידע שמופק מהמפגש שלנו עם החולה. המידע יכלול הכרת תסמיני החולה ורקעו הבריאותי, ממצאי הבדיקה הגופנית ובדיקות הדימות והמעבדה. לא ניתן לרפא קשחת חוליות אבל אפשר להאט את התקדמותה ולהפחית את חומרת התסמינים. עיקר הטיפול בקשחת חוליות הוא תרופתי. כירופרקט יכול להפחית כאב, לשפר את טווחי התנועה ואת היציבה.
קשחת חוליות מה גורם לכך – רקע
אנקילוזיס ספונדיליטיס (Ankylosing spondylitis) או בשמה העברי קשחת חוליות היא מחלה אוטואימונית חשוכת מרפא. מיליוני בני אדם ברחבי העולם סובלים ברמות חומרה שונות ממחלה דלקתית זאת. למעשה על פי מחקרים שונים שכיחות הפרעה קשה זאת נעה בין 0.1% – 1.4% מכלל האוכלוסייה. הגורם הישיר להתפתחות הפרעה זאת אינו ידוע אך ברור שקיימת השפעה גנטית. בעיקר נכונים הדברים לגבי אנשים שנושאים את הגן HLA-B27. עם זאת, רק חלק מהאנשים עם הגן הזה נמצאים בסיכון לחלות בקשחת חוליות. חלק מנושאי הגן זקוקים גם להשפעה סביבתית כולל בין היתר חשיפה לרעלנים, חולי במחלות מסוימות ועוד.
למרות שמה, הפרעה זאת אינה פוגעת רק בחוליות עמוד השדרה. קשחת חוליות עלולה לפגוע גם במפרקים נוספים כולל כלוב הצלעות, ירכיים, כתפיים, ברכיים, קרסוליים ועוד. קשחת חוליות פוגעת לעתים גם באיברים פנימיים כולל בין היתר מערכת העיכול, ריאות, עיניים, כלי דם ועוד. תסמיני המחלה עשויים להיות קלים ואפיזודיים אך עלולים גם להיות קשים ומתמשכים. בין התסמינים השכיחים ביותר של מחלה זאת נציין:
תסמינים אפשריים נוספים כוללים:
- כאבי מפרקים
- קשיי נשימה
- חולשה
- אובדן תיאבון וירידה במשקל
- שלשולים
- כאבי בטן
- במצבים חמורים חוליות עמוד השדרה מתאחות יחדיו וטווח התנועה פוחת ואפילו אובד
קשחת חוליות היא מחלה חשוכת מרפא עם זאת, ניתן באמצעות תרופות וטיפול גופני כגון כירופרקטיקה להפחית כאב ולשמר ולשפר את טווחי התנועה.
מה גורם לקשחת חוליות
הגורם לקשחת חוליות אינו ידוע. מחקרים שונים מצביעים על גנטיקה, השפעות סביבתיות וחשודים אפשריים נוספים. להלן פירוט גורמים אפשריים לקשחת חוליות:
גורמים גנטיים
חוקרים יודעים שאנשים בעלי גנים מסוימים נוטים לחלות בקשחת חוליות. דוגמא לגן כזה הוא הגן HLA-B27 שמשמש לבנייה של חלבון חשוב עבור המערכת החיסונית. גנים חשובים נוספים לפעילות מערכת החיסונית שקיומם מגביר את הסבירות לחלות בקשחת חוליות כוללים בין היתר גם את הגןERAP-1.
90% – 95% מהחולים בקשחת חוליות נושאים את הגן HLA-B27. יחד עם זאת, נוכחות של הגן הזה אינה מחייבת שתחלו במחלה. אנשים רבים נושאים את הגן המדובר ולעולם לא יחלו בקשחת חוליות. העובדה הזאת מצביעה על כך שישנם גורמים נוספים שמשפיעים על הסיכוי להתפתחות המחלה. בין הגורמים הנוספים שעלולים לעלות את הסבירות להתפתחות קשחת חוליות מדובר בגורמים סביבתיים.
גורמים סביבתיים
לטענת חוקרים גורמים סביבתיים מסוימים עלולים בשילוב עם הגנים המתאימים לגרום להתפתחות המחלה. בין הגורמים שעלולים להוביל לשינויים במערכת החיסונית ולגרום להתפתחות קשחת חוליות נציין:
- חולי בדלקות זיהומיות מסוימות
- שיבושים במולקולה הקרויה IL-17 שתפקידה לסמן לעורר את המערכת החיסונית
- חשיפה לרעלנים מסוימים
- פציעה גופנית
- שינויים באוכלוסיית החיידקים במעיים
- דלקת במעי
גורמי סיכון לחלות בקשחת חוליות
כולם עלולים לחלות בקשחת חוליות עם זאת ישנם מספר גורמי סיכון המעלים את הסבירות לכך. בין גורמי הסיכון נציין:
- רקע משפחתי וגנטיקה – אם מישהו מבני המשפחה הקרובים חלה בקשת חוליות הסיכון לשכם לחלות עולה
- גיל – רוב החולים מתחילים לחלות בקשחת חוליות לפני גיל 45. עם זאת יש לסייג ולומר שישנם גם ילדים ובני נוער הסובלים ממחלה זאת
- מגדר גברי – בהשוואה לנשים לגברים יש סיכון כפול לחלות בקשחת חוליות
- מחלות רקע – חולים במחלות ובהפרעות המפורטות בסעיף "גורמים סביבתיים" מצויים בסיכון מוגבר לחלות בקשחת חוליות. בין ההפרעות והמחלות נציין: מחלת קרוהן, קוליטיס כיבית, פסוריאזיס ועוד.
אבחון של קשחת חוליות
האבחון של קשחת חוליות מתבסס על ההיסטוריה הרפואית, ממצאי הבדיקה הגופנית וממצאי בדיקות מתקדמות:
למידה של ההיסטוריה הרפואית
בשלב הזה שואל הקלינאי מגוון שאלות שמטרתן:
- איפה ממוקמים הכאבים ושאר התסמינים
- מתי החלו הכאבים ושאר התסמינים
- באיזה אופן החלו
- מה גם להם
- מה משפיע על הכאבים ושאר התסמינים (מנוחה, פעילות)
- האם יש רקע גנטי של מחלות פרקים במשפחה
בדיקה גופנית
הבדיקה הגופנית של החולה תכלול התבוננות בחולה במצבים שונים, מישוש והנעה של חלקי הגוף הרלוונטיים.
- ההתבוננות בחולה בעודו מניע את הגוף לכיוונים שונים ונושם עמוקות. נחפש סימנים למגבלות תנועה וקשיי נשימה הנובעים מקשחת חוליות.
- מישוש חלקי הגוף השונים ובכללם מפרקי עמוד השדרה, אגן, בית החזה והעקבים. נחפש אזורים כואבים
- נניע באופן פסיבי ואקטיבי את מפרקי הגוף השונים. נחפש מגבלות תנועה.
בדיקות מתקדמות
לא ניתן לאבחן קשחת חוליות ללא בדיקות שתומכות בכך. הבדיקות המקובלות לשם כך כוללות דימות ומעבדה:
- רנטגן – שינויים אופייניים לקשחת חוליות ניתנים לזיהוי באמצעות צילומי רנטגן. החיסרון של אמצעי זה הוא בכך שאינו רגיש דיו ורק לאחר שנים של חולי ניתן לזהות את סימני המחלה. השימוש העיקרי ברנטגן הוא לכן מעקב אחר התקדמות המחלה ושלילה של מחלות אחרות.
- MRI – לעומת דימות רנטגן מכשיר תהודה מגנטי (MRI) רגיש יותר ויכול לאבחן קשחת חוליות בשלב מוקדם.
- בדיקת המעבדה המקובלת לאבחון קשחת חוליות בוחנת את נוכחות הגן HLA-B27. עם זאת כפי שצוין נוכחות של הגן הזה אינה מחייבת שתחלו במחלה אלא רק מעלה את הסבירות לכך.
הטיפול בקשחת חוליות
לא ניתן לרפא קשחת חוליות. מטרת הטיפול במחלה הזאת היא הפחתת התסמינים, האטת המחלה ושמירה ושיפור היציבה. הטיפול האידאלי הוא הטיפול שמשלב תרופות עם טיפולים גופניים:
טיפולים תרופתיים
מגוון רחב של תרופות משמש את החולים בקשחת חוליות תרופות אלה כוללות:
- נוגדי דלקת שמטרתן הפחתת התסמינים של הכאב ועוד
- תרופות ביולוגיות שמטרתן "להרגיע" את המערכת החיסונית.
- תרופה בשם Janus kinase (JAK) inhibitors לעצירת דלקת
- סטרואידים לעצירת דלקת והפחתת כאב. לרוב בהזרקה למפרק. מוגבל בשל תופעות לוואי
טיפולים גופניים
לטיפולים הגופניים ובכלל זה טיפולי כירופרקטיקה יש תפקיד בטיפול בחולים עם קשחת חוליות. מלבד הטיפול הגופני הכירופרקט ינחה את החולה לגבי אופן התנהלותו בשגרת חייו. הכירופרקט ייעץ לחולה עם קשחת חוליות כיצד:
- להישאר פעיל גופנית ככל שניתן
- לישון נכון
- להקפיד על גישה חיובית ולהפחית מתחים
- לשמור על משקל גוף מאוזן
- להקפיד על יציבה נכונה
- להפסיק לעשן
טיפולים גופניים שכירופרקט מעניק לחולה קשחת חוליות עשויים לכלול בין היתר:
- אמצעי עזר חשמליים כגון לייזר רך שמטרתו הפחתת הדלקת ותסמיני הכאב
- תרגילי חיזוק של שרירי הגפיים ושרירי הליבה לשיפור התמיכה בגב
- שיפור טווחי תנועה של המפרקים ובכללם מפרקי הגפיים
- הנעה של מפרקי עמוד השדרה לשיפור טווחי התנועה והיציבה
ניתוחים
כאשר נזקים המחלה חמורים במיוחד והטיפולים לא מקלים על החולה יש לשקול בקפידה התערבות כירורגית. הטיפול הכירורגי יכול לכלול בין היתר:
- תיקון והחלפת מפרקים
- יישור של עמוד השדרה
