אוסטאופיט בעמוד השדרה הצווארי

אוסטאופיט בעמוד השדרה הצווארי יכול להיות ממצא חסר משמעות אך עלול גם לחייב ניתוח. אוסטאופיט (bone spurs, osteophytes) היא בליטה גרמית המהווה חלק מהתסמינים של דלקת פרקים ניוונית (אוסטיאוארטריטיס). בליטה גרמית זאת יכולה להתפתח בשוליים של כל מפרק ובכלל זה מפרקים בעמוד השדרה. אוסטאופיט בעמוד השדרה הצווארי עלול ללחוץ על שורשי העצבים ו/או על חוט השדרה. לחץ על שורשי העצבים בצוואר או על חוט השדרה עלול לגרום למגוון תסמינים, חלקם קשים.

תסמינים אפשריים כוללים כאבי צוואר עם או בלי השלכות כאב לגפיים העליונות, הגבלות תנועה, שינויים תחושתיים ומוטוריים בגפיים העליונות ועוד. אבחון של אוסטאופיט מתבסס בעיקר על אמצעי הדמיה אך גם באמצעות מישוש. ברוב המקרים הטיפול השמרני בתסמינים הללו מספק. יש לעיתים שהאוסטאופיט גורם לנזקים עצביים שקשה לטפל בהם באופן שמרני. במצבים הללו נפנה את החולה לכירורג לצורך הסרה כירורגית של האוסטאופיט.

אוסטאופיט בעמוד השדרה הצווארי – רקע

כאבי צוואר מהווים את אחת הרעות החולות של האדם. על פי מחקרים שונים שליש עד שני שליש מהאוכלוסייה סובלת מכאבי צוואר כל שנה. הפרעת כאב זאת משפיעה רבות על איכות חיי החולים, משפחותיהם, מערכות הבריאות השונות ומקומות העבודה. הגורמים העיקריים לכאבים אלו בצוואר כוללים עומסים חוזרניים ושימוש יתר, נזקי חבלה ודלקות פרקים שונות. ברוב המקרים הכאבים הללו בצוואר הם תוצאה של נזק שרירי קל וצפויים לחלוף תוך ימים. לעתים הכאב בצוואר וסימפטומים נוספים כגון נימול וחולשה בגפיים העליונות מייצגים בעיה משמעותית כגון אוסטאופיט בעמוד השדרה הצווארי.

במקרים הללו חשוב לאבחן ולטפל בהקדם במקור הבעיה. אוסטאופיטים, או דורבן עצם, הם סימנים מובהקים לשינויים ניווניים בעמוד השדרה, הקשורים בדרך כלל לדלקת מפרקים ניוונית. למרות שלעתים קרובות הם אסימפטומטיים, אוסטאופיטים בעמוד השדרה הצווארי עלולים לגרום לצביטת, שורש העצב או חוט השדרה. הלחץ העצבי שנוצר יכול להוביל לפגיעה נוירולוגית משמעותית. עם העלייה בתוחלת החיים ודפוסי אורח חיים בישיבה, ניוון עמוד השדרה הצווארי הופך נפוץ יותר. טכניקות הדמיה וכירורגיה מתקדמות מאפשרות כעת גילוי מוקדם יותר והתערבות ממוקדת, מה שעשוי להפחית כאב כרוני ונכות.

פתופיזיולוגיה מעודכנת וסיבות

אוסטאופיטים בעמוד השדרה הצווארי נוצרים בדרך כלל כתגובה מתקנת לחוסר יציבות מפרקים, ניוון דיסק או עומס חוזר. עם ההזדקנות, הדיסקים הבין חולייתיים מאבדים לחות וגובה, מה שמגביר את הלחץ המכני על המפרקים החשוף וגופי החוליות, ומעודד התפתחות אוסטאופיטים (Al-Shawwa et al., 2024). מעבר לגיל, גורמי הסיכון כוללים:

1. טראומה (תאונות, פציעות ספורט)
2. שימוש יתר (יציבה לקויה, צוואר טקסט)
3. מחלות כגון דלקת מפרקים שגרונית וספונדילוארתרופתיה אוטואימונית
4. מתח נפשי כרוני

נתונים סטטיסטיים עדכניים על שכיחות

השכיחות של אוסטאופיט בעמוד השדרה הצווארי משתנה בהתאם לגיל, מין ומוצא אתני של האוכלוסייה הנחקרת. מחקרים בקנה מידה גדול שנערכו לאחרונה מראים כי למעלה:

• מ-75% מהמבוגרים בגילאי ≥60 מציגים אוסטאופיטים בעמוד השדרה הצווארי בהדמיה (Wolf et al., 2024).
• באוכלוסיות עם כאבי צוואר כרוניים, השכיחות יכולה לעלות על 85%, במיוחד ברמות C5-C6 ו-C6-C7.

מצגת קלינית – הבנה מעודכנת

בעוד שחלק מהאנשים נשארים ללא תסמינים, חולים סימפטומטיים עשויים להופיע עם:

1. כאבי צוואר צירי ונוקשות.
2. מקרין כאב לכתפיים, לזרועות.

עם זאת ההפרעות היותר חמורות הן:

1. רדיקולופתיה צווארית (מעורבות שורש עצב): עקצוצים, חוסר תחושה, חולשת אחיזה.
2. מיאלופתיה צווארית (מעורבות חוט השדרה): הפרעות הליכה, סרבול, תפקוד לקוי של הסוגרים.

הפרעות חמורות שעלולות להיגרם בצוואר בגלל אוסטאופיט

בין ההפרעות המשמעותיות שעלולות להתפתח בצוואר בגלל אוסטאופיט נציין:

דלקת רדיקולארית בצוואר (Cervical radiculopathy)

בהפרעה זאת הלחץ שיוצר האוסטאופיט על שורש עצב עלול לגרום להתפתחות דלקת רדיקולרית בצוואר. דלקת רדיקולרית בצוואר עלולה לגרום לסימנים ותסמינים כגון:

• כאבים צוואר עם או בלי הקרנות כאב לגפה העליונה ולשכמה.
• מגבלות תנועה בצוואר.
• נימול בגפה העליונה כולל בכף היד והאצבעות.
• הירדמות בגפה העליונה כולל בכף היד והאצבעות.
• חולשה של שרירי או שרירים בגפה העליונה כולל של שרירי כף היד והאצבעות.

לחץ על חוט השדרה (Cervical spinal cord compression)

בהפרעה זאת אוסטאופיט אחורי יוצר לחץ על חוט השדרה. חשוב לציין שלחץ על חוט השדרה עלול להתפתח גם מסיבות אחרות ובכלל זה התעבות של הרצועה הצהובה, פריצת דיסק בין חולייתי, מחלות פרקים אחרות (דלקת פרקים שגרונית) ועוד. בשל הלחץ על חוט השדרה עלול להיגרם נזק לחוט השדרה ומילופתיה צווארית (myelopathy). התסמינים שנובעים מהלחץ על חוט השדרה משתנים בהתאם לעצימות הלחץ וחומרת הנזקים. בין יתר הסימנים והתסמינים שעלולים להתפתח נציין:

• כאבי צוואר שעלולים להשליך אל הגפיים העליונות.
• נוקשות וירידה בטווחי התנועה של הצוואר.
• חולשה בידיים.
• נמלול בידיים.
• ירידה בקואורדינציה בידיים.
• קשיים בהחזקת חפצים קטנים.

סימני דגל אדום כמו בריחת שתן בשלפוחית השתן, חולשת גפיים מתקדמת או אובדן מוטורי משמעותי מחייבים הערכה דחופה.

היצרות תעלת השדרה הצווארית (Cervical stenosis)

אוסטאופיט עלול להצר את תעלת השדרה בצוואר ולגרום ללחץ על חוט השדרה ו/או שורשי העצבים. אם האוסטאופיט לוחץ על חוט השדרה הסימנים והתסמינים יהיו של מילופתיה צווארית. כאשר האוסטאופיט לוחץ על שורש עצב צווארי הסימנים והתסמינים יהיו של דלקת רדיקולארית בצוואר. אם האוסטאופיט יוצר לחץ במקביל על חוט השדרה ועל שורש עצב נוצר מצב משולב של מילורדיקולופתיה (myeloradiculopathy).

אבחון של אוסטאופיט בעמוד השדרה הצווארי

האבחנה של אוסטאופיט בעמוד השדרה הצווארי כוללת למידה של היסטוריה קלינית ובדיקה גופנית אך מתבססת על בדיקות הדמיה. רק צילומי רנטגן, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או הדמיית תהודה מגנטית (MRI) יכולים לאבחן באופן ברור אוסטאופיט. טכניקות MRI מודרניות והדמיית טנזור דיפוזיה (DTI), מאפשרות זיהוי מוקדם יותר של דחיסת חוט השדרה ונזק מיקרו-מבני (Al-Shawwa et al., 2024). כלים אלה משפרים את חיזוי חומרת המחלה במיאלופתיה ניוונית של הצוואר.

גישת האבחון כוללת:

1. צילומי רנטגן: זיהוי צמיחה גרמית ויישור.
2. MRI: מעריך דחיסת עצבים וחוט שדרה.
3. סריקות CT: הטובות ביותר להגדרת מבנה העצם וגודל האוסטאופיטים.
4. בדיקות נוירופיזיולוגיה: עשויות לסייע בהערכת מעורבות עצבית.

לעתים ניתן לחוש באוסטאופיט באמצעות מישוש הצוואר שמבצע כירופרקט. הטיפול בסימפטומים הנגרמים על ידי אוסטאופיט משתנה על פי מהות הנזק וחומרתו. ברוב המקרים טיפול שמרני ובכלל זה טיפול כירופרקטי הוא כל מה שצריך. במצבים קשים אין בררה אלא לנתח.

הטיפול בתסמינים הנגרמים בגלל אוסטאופיט בצוואר

אפשרויות הטיפול תלויות בחומרת הסימפטומים ובמיקום ובגודל האוסטאופיט. טיפולים שמרניים כוללים טיפול כירופרקטי. ברוב המקרים די בטיפול שמרני ובעיקר טיפול כירופרקטי כדי לשפר את מצב החולה. הטיפול השמרני כירופרקטי בכאבי צוואר כולל:

ניהול שמרני

1. קו ראשון במקרים קלים עד בינוניים.
2. NSAIDs, פיזיותרפיה, צווארוני צוואר, טיפול בחום, תיקון יציבה.
3. פיזיותרפיה ממוקדת מתמקדת כעת בכופפי הצוואר העמוקים ובהתגייסות עצבית (Wang et al., 2023)
4. טיפול כירופרקטי בכאבי צוואר הכולל טכניקות טיפול ידניות, שימוש באמצעי עזר חשמליים כגון לייזר רך, תרגילי שיקום ועוד.

ניהול התערבותי

כאשר הטיפול הכירופרקטי אינו מצליח לשפר את תסמיניו של החולה הוא מופנה לטיפול רפואי. הטיפול הרפואי באוסטאופיט שגורם לסימנים ותסמינים כולל בין היתר:

1. תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים (NASIDs)
2. תרופות משככות כאב.
3. זריקות סטרואידים למרווח האפידורלי או למפרק הפצטלי (הקלה זמנית).

אינדיקציות כירורגיות

ניתוח נחשב כאשר:

1. קיימת מיאלופתיה מתקדמת.
2. רדיקולופתיה חמורה שהיא עמידה לטיפול.
3. עיוות מבני משמעותי.

האפשרויות הכירורגיות כוללות:

1. הסרת דורבן העצם (אוסטאופיטקטומיה).
2. כריתת דיסק צווארי בגישה קדמית עם איחוי חוליות בצוואר (ACDF).
3. שחרור לחץ על חוט השדרה או שורשי העצבים (למינקטומיה או פורמינוטומיה) עם/בלי איחוי.
4. ניתוח דיסק צווארי (לשימור תנועה).

פרוגנוזה וכיוונים לעתיד

עם אבחון בזמן וניהול מתאים, חולים רבים מחלימים או מתייצבים. עם זאת, התערבות מאוחרת במיאלופתיה עלולה להוביל לליקויים בלתי הפיכים. טיפולים רגנרטיביים חדשים (כמו טיפולים בתאי גזע ודיסקים מלאכותיים) וכלי אבחון מונעי בינה מלאכותית נמצאים בפיתוח (Lee et al., 2023).

References:

Al-Shawwa, A., et al. (2024). Advanced MRI metrics improve the prediction of baseline disease severity for individuals with degenerative cervical myelopathy. The Spine Journal.

Wolf, K., et al. (2024). Primary CSF-lymphatic fistula: a previously unknown cause of spontaneous intracranial hypotension. Journal of Neurology.

Wang, H., Zhang, W., Liu, Y., & Chen, Q. (2023). The efficacy of deep neck flexor training in cervical spondylotic radiculopathy: A randomized controlled trial. Journal of Orthopaedic Research, 41(1), 10-18.

Lee, M. J., Han, S. R., Kim, S. J., & Park, J. H. (2023). Artificial cervical disc replacement versus anterior cervical discectomy and fusion: 5-year outcomes. Spine, 48(2), 100–108.

Smith, Z. A., Buchanan, C. C., & Abode-Iyamah, K. (2023). Cervical spondylotic myelopathy: Diagnosis and current management strategies. Neurosurgical Focus, 54(4), E2.

Zhang, L., Li, W., & Fan, Y. (2023). Posterior longitudinal ligament hypertrophy and osteophyte synergy in cervical stenosis. European Spine Journal, 32(5), 912–920.

Kim, H. J., Lee, S. H., & Park, J. W. (2023). Risk factors and imaging characteristics of symptomatic cervical osteophytes. Clinical Spine Surgery, 36(1), 27–33.

Tetreault, L., Nouri, A., Singh, A., & Fehlings, M. G. (2023). Degenerative cervical myelopathy: Insights from the AO Spine RECODE-DCM project. Global Spine Journal, 13(2_suppl), 23S–35S.

Heary, R. F., & Albert, T. J. (2023). Surgical decision making in cervical spondylosis: Evidence-based approach. Journal of Neurosurgery: Spine, 39(1), 1–10.

Lebl, D. R., Hughes, A., & Cammisa, F. P. (2023). Cervical spine osteophytes: Radiographic patterns and clinical significance. The Journal of Bone & Joint Surgery, 105(3), 210–217.