לחיות עם דלקת מפרקים ולשמור על איכות החיים זה אפשרי. קיימים מעל 100 סוגים של דלקות פרקים. רובם המכריע של בני האדם יסבלו בשלב כלשהו בחייהם מאחת ממחלות הפרקים הללו. מחלות פרקים אלו שהשכיחה מתוכן היא דלקת פרקים ניוונית גורמות לנזקים למפרקים ומשפיעות על יכולת התפקוד של האדם. העידן המודרני ואורח החיים היושבני מוביל לצמצום מסת השריר ולהליכי ניוון מהירים של רקמות הגוף. הליכים אלה מהווים גורם להתפתחות דלקת פרקים ניוונית.
מחלות פרקים עלולות לגרום לנזקים קשים במפרקים. חולה הסובל מדלקת פרקים חמורה יסבול בין היתר מכאבים קשים, מוגבלות תנועתית ותפקודית ועוד. מלבד הפגיעה באיכות החיים דלקות פרקים גורמות גם לנזקים כלכליים אישיים ולאומיים כבדים ביותר. הדרך היחידה לצמצם את סיכויי התפתחותן או החמרתן ולהימנע ממוגבלות קשה היא באמצעות שינויים התנהגותיים יסודיים. אלה כוללים בין היתר, הקפדה על דיאטה מאוזנת, פעילות גופנית מתונה ושינויים נדרשים בסגנון חיים. במאמר הנוכחי "לחיות עם דלקת מפרקים" נרחיב על הנושא.
1) לחיות עם דלקת מפרקים – רקע
דלקת מפרקים" (Arthritis) היא שם כולל ליותר מ-100 מצבים רפואיים הגורמים לכאב, נפיחות ונוקשות במפרקים. בעוד שחלקן נובעות משחיקה פיזית, אחרות הן תוצאה של כשל במערכת החיסון או הצטברות חומרים במפרק. ההבנה המודרנית של דלקת פרקים עברה תמורה משמעותית בעשור השלישי של המאה ה-21. המחלה אינה נתפסת עוד כהפרעה מקומית של המפרק בלבד, אלא כמצב מערכתי מורכב המשפיע על המערכות הפיזיולוגיות, הפסיכולוגיות והחברתיות של המטופל.
חיים עם דלקת פרקים משמעותם התמודדות מתמשכת עם כאב כרוני, מגבלות תפקודיות ושינויים מרחיקי לכת בזהות העצמית ובאיכות החיים. ניתוח נתונים גלובליים מצביע על כך שהנטל של דלקות פרקים, ובמיוחד דלקת פרקים שיגרונית (RA), דלקת מפרקים ניוונית (OA) ודלקת מפרקים פסוריאטית (PsA), הולך וגובר ככל שהאוכלוסייה העולמית מזדקנת, אך גם כתוצאה מחשיפות סביבתיות, שינויים באורח החיים המודרני וגורמים סוציו-אקונומיים (Global Burden of Disease, 2023).
א. רשימה חלקית של דלקות הפרקים הנפוצות והמאפיינים שלהן
להלן פירוט של סוגי דלקות המפרקים הנפוצות והמרכזיות ומאפייניהן:
דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis – OA)
זהו הסוג הנפוץ ביותר, המכונה לעיתים "דלקת של שחיקה".
- מאפיינים: הרס הדרגתי של הסחוס המגן על קצות העצמות, מה שגורם לעצמות להתחכך זו בזו.
- מפרקים נפגעים: בעיקר מפרקים נושאי משקל (ברכיים, ירכיים, עמוד שדרה) ומפרקי כפות הידיים.
- סימפטומים: כאב המחמיר בזמן פעילות, נוקשות קצרה לאחר מנוחה (פחות מ-30 דקות), וקולות "קליק" או חריקה במפרק.
- גורמי סיכון: גיל מתקדם, עודף משקל, פציעות קודמות וגנטיקה.
דלקת מפרקים שיגרונית (Rheumatoid Arthritis – RA)
מחלה אוטו-אימונית כרונית שבה מערכת החיסון תוקפת בטעות את רירית המפרקים (סינוביום).
- מאפיינים: דלקת סימטרית – אם מפרק ביד ימין נפגע, סביר שגם המפרק המקביל ביד שמאל ייפגע.
- סימפטומים: נוקשות בוקר ממושכת (מעל שעה), נפיחות, חום מקומי במפרק, עייפות קשה, חום נמוך וירידה במשקל.
- השפעה מערכתית: עלולה לפגוע גם באיברים פנימיים כמו עיניים, לב וריאות.
- היבט נפשי: מחקרים (כמו זה מ-2026) מצביעים על קשר חזק בין RA לבין תחושות של "גועל עצמי" ודיכאון המשפיעים על איכות החיים.
דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis)
מופיעה אצל כ-10%-30% מהאנשים הסובלים מפסוריאזיס (מחלת עור).
- מאפיינים: שילוב של דלקת מפרקים עם נגעי עור קשקשיים (במרפקים, ברכיים או בקרקפת).
- סימפטומים: "אצבעות נקניק" (נפיחות של אצבע שלמה), שקעים או שינויים בציפורניים, וכאבים בחיבורי גידים לעצם (כמו בעקב).
גאוט (Gout / צינית)
דלקת הנגרמת מהתגבשות של גבישי חומצת שתן (Uric Acid) בתוך המפרק.
- מאפיינים: התקפים פתאומיים וחדים, לרוב בלילה.
- מפרקים נפגעים: בדרך כלל מתחילה בבוהן הגדולה של כף הרגל, אך יכולה להופיע גם בקרסוליים ובברכיים.
- סימפטומים: כאב עז ביותר, אדמומיות עזה, נפיחות ורגישות קיצונית למגע (אפילו של סדין).
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing Spondylitis)
סוג של דלקת המשפיעה בעיקר על עמוד השדרה ומפרקי האגן.
- מאפיינים: גורמת לדלקת כרונית בחוליות שעלולה להוביל לאיחוי של העצמות ולפגיעה ביציבה.
- סימפטומים: כאבי גב תחתון ונוקשות המשתפרים דווקא בזמן פעילות ומחמירים במנוחה.
סוגים נוספים (פחות שכיחים)
- דלקת מפרקים זיהומית (Septic Arthritis): נגרמת מחדירת חיידק או וירוס למפרק. דורשת טיפול דחוף.
- דלקת מפרקים אידיופטית של גיל הנעורים (JIA): מופיעה אצל ילדים מתחת לגיל 16 ומתאפיינת בנפיחות מפרקים ועייפות.
- לופוס (Lupus): מחלה אוטו-אימונית מערכתית שבין תסמיניה נמנית גם דלקת מפרקים, לרוב ללא נזק קבוע למפרק בניגוד ל-RA.
2) אפידמיולוגיה ומגמות גלובליות: ניתוח נתונים (2020 -2026)
נתוני התפוצה של דלקות המפרקים השונות משתנים בהתאם לאזור הגאוגרפי, לגיל ולמגדר. להלן הערכות התפוצה המעודכנות לשנים 2025-2026, המבוססות על נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO) ומחקרי נטל המחלה העולמי (GBD):
דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis)
זוהי הדלקת הנפוצה ביותר בעולם, ושכיחותה עולה משמעותית עם הגיל.
- תפוצה עולמית: כ-607 מיליון בני אדם (נכון ל-2021/2025). היא פוגעת בכ-7.6% מהאוכלוסייה הכללית, אך בקרב בני 55 ומעלה השכיחות מזנקת לכ-80%.
- מגדר: שכיחה יותר אצל נשים (כ-60% מהמקרים).
- מקור: WHO Fact Sheets 2023, Nature/Springer 2025.
לסיכום: דלקת מפרקים ניוונית (OA) היא הנפוצה ביותר בפער ניכר, בעוד דלקות דוגמת גאוט ו-RA מראות מגמות עלייה עולמיות המיוחסות להזדקנות האוכלוסייה ולגורמי סיכון סביבתיים.
דלקת מפרקים שיגרונית (Rheumatoid Arthritis)
מחלה אוטו-אימונית הפוגעת באחוז קטן אך משמעותי מהאוכלוסייה.
- תפוצה עולמית: כ-18 עד 23 מיליון בני אדם. השכיחות הגלובלית מוערכת בכ-0.46% עד 1% מהאוכלוסייה.
- בישראל: השכיחות עומדת על כ-0.7%, עם עלייה צפויה בשל הזדקנות האוכלוסייה.
- מגדר: נשים נפגעות פי 2 עד 3 יותר מגברים.
- מקור: The Lancet Rheumatology 2024, WHO 2023.
התפוצה של דלקת פרקים שיגרונית (RA) מציגה מגמת עלייה עולמית ברורה ומדאיגה. על פי נתוני מחקר נטל המחלות העולמי, מספר מקרי ה-RA עלה משמעותית בשלושת העשורים האחרונים, כאשר שיעור ההיארעות הגלובלי נאמד בשנת 2021 בכ-13.48 מקרים לכל 100,000 איש (Global Burden of Disease, 2023). כיום, ההערכות המעודכנות לשנת 2026 מדברות על מעל 18 מיליון בני אדם החיים עם RA ברחבי העולם (Montes, 2025). נשים נושאות בנטל גבוה משמעותית מאשר גברים, עם יחס ממוצע של 3 ל-1, מגמה שנשארת עקבית לאורך חתכי גיל שונים ומגיעה לשיאה בקבוצת הגיל של 65 -69 שנים מבחינת היארעות (Global Burden of Disease, 2023).
גאוט (Gout)
דלקת מטבולית הנמצאת במגמת עלייה חדה בשל שינויי תזונה ואורח חיים.
- תפוצה עולמית: כ-55 מיליון בני אדם. השכיחות נעה בין 1% ל-4% במדינות המערב.
- מגדר: גברים נפגעים פי 3 עד 4 יותר מנשים (בעיקר לפני גיל המעבר אצל נשים).
- מקור: Lancet Rheumatology 2024, Nature 2025.
דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis)
קשורה קשר הדוק למחלת העור פסוריאזיס.
- תפוצה עולמית: מוערכת בכ-0.1% עד 0.2% מהאוכלוסייה הכללית. עם זאת, היא מופיעה אצל 10%-30% ממי שכבר אובחנו עם פסוריאזיס.
- בישראל: השכיחות הוכפלה בעשור האחרון ועומדת על כ-0.15%.
- מקור: Annals of the Rheumatic Diseases 2024, Israel Population-based study 2018/2025.
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing Spondylitis)
שכיחותה קשורה לעיתים קרובות לנשאות של הגן HLA-B27.
- תפוצה עולמית: נעה בין 0.1% ל-0.5% מהאוכלוסייה. היא נפוצה יותר באזורים צפוניים ובקרב אוכלוסיות עם שכיחות גבוהה של הגן הנ"ל.
- מגדר: שכיחה משמעותית יותר אצל גברים (ביחס של כ-2:1 או 3:1).
- מקור: Spondylitis Association of America, Global Burden of Disease 2021 data summaries.
3) התפלגות גיאוגרפית וסוציו-דמוגרפית
השונות הגיאוגרפית בשיעורי המחלה מושפעת משילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ונגישות לשירותי בריאות. בעוד שבסין דווח על מספר המקרים המוחלט הגבוה ביותר, אירלנד הציגה את שיעור ההיארעות הגבוה ביותר לכל 100,000 תושבים (Global Burden of Disease, 2023). בישראל, מחקרים עדכניים המבוססים על מאגר הנתונים של "כללית שירותי בריאות" (2016 -2022) על דלקת מפרקים פסוריאטית (PsA) מראים כי השכיחות שילשה את עצמה מאז 2006, והגיעה ל-0.221% מהאוכלוסייה בשנת 2022 (Eder, 2024). עלייה זו מיוחסת לשילוב של התבגרות האוכלוסייה, שיפור בשיטות האבחון והגברת המודעות למחלה.
| מדינה/אזור | שיעור היארעות (ל-100,000) | מגמת תמותה (1990-2021) |
| אירלנד | 37.74 | ירידה מתונה |
| סין | 13.48 (ממוצע גלובלי) | ירידה משמעותית |
| צ'ילה | עלייה חדה (EAPC 2.09) | יציבות |
| ישראל (PsA) | 13.54 (היארעות) | יציבות/ירידה |
4) המשמעות הפסיכוסוציאלית והמשפחתית: מעבר לכאב הפיזי
לחיות עם דלקת פרקים פירושו לחוות "מחלה שקופה" שבה הכאב והעייפות אינם תמיד נראים לעין, אך הם משפיעים על כל אינטראקציה אנושית. מחקרים איכותניים מהשנים 2025 -2026 מדגישים כי המחלה גורמת לשינויים עמוקים בתפקוד המשפחתי. מטופלים רבים מדווחים על אובדן העצמאות התפקודית, מה שמוביל לתלות בבני הזוג או בילדים, דבר המייצר רגשות אשם ומתח פסיכולוגי (Sadeghnezhad, 2026).
א. השפעה על זוגיות והורות
מחקרים איכותניים שבוצעו בשנת 2026 זיהו כי דלקת פרקים שיגרונית משפיעה על היחסים המינטימיים ועל איכות הקשר הזוגי בשל כאב פיזי, ירידה בחשק המיני ותחושת נטל על בן הזוג (Sadeghnezhad, 2026). בתחום ההורות, אמהות צעירות מדווחות על קושי בביצוע משימות טיפול יומיומיות בילדיהן ועל חרדה מהעתיד ומגורל ילדיהן, מה שמוביל לעיתים להחלטות על צמצום הילודה בקרב חולות דלקת פרקים שגרונית (RA) (Sadeghnezhad, 2026).
ב. דיכאון, איכות שינה ודימוי עצמי
קיים קשר הדוק בין דלקת פרקים לבין בריאות הנפש. מחקרים מהשנה האחרונה מראים כי דיכאון הוא מנבא חזק לירידה באיכות החיים, כאשר תחושת "מיאוס עצמי" (Self-disgust) משמשת כמתווכת בין הדיכאון לבין הירידה בתפקוד הכללי (Chen et al., 2026). בנוסף, איכות שינה ירודה היא גורם מפתח: רק כ-24% מחולי ה-RA מדווחים על שינה איכותית, ושינה גרועה נמצאה כמתואמת ישירות עם רמות כאב גבוהות יותר וקושי בניהול המחלה (Grygiel et al.,2025).
5) פתופיזיולוגיה וגורמי סיכון: המנגנון המולקולרי והסביבתי
דלקת פרקים אינה נובעת מגורם יחיד, אלא מאתגר אימונולוגי מורכב. הגורם הגנטי המרכזי ב-RA הוא ה-Shared Epitope (SE) באללים של HLA-DRB1, אשר מגביר משמעותית את הסיכון לפתח דלקת פרקים סרופוזיטיבית (Eder, 2024).
חשיפות סביבתיות משחקות תפקיד קריטי. עישון סיגריות נותר גורם הסיכון המשמעותי ביותר, המגביר את תהליכי הציטרולינציה (Citrullination) של חלבונים בריאות, מה שמוביל ליצירת נוגדנים עצמיים (Eder, 2024). נתונים חדשים מצביעים על כך שגם חשיפה לאבק סיליקה וחומרים נשימתיים תעסוקתיים אחרים מהווים גורמי סיכון (Montes, 2025). השמנת יתר (Obesity) מהווה גורם סיכון קריטי במיוחד לדלקת מפרקים פסוריאטית, כאשר בקרב חולי פסוריאזיס בישראל, השמנה מעלה את הסיכון ל-PsA ביחס של 2.17 (Eder, 2024).
6) כירופרקטיקה כמרכיב מרכזי בטיפול ובמניעה
הטיפול הכירופרקטי בדלקת פרקים התפתח מגישה סימפטומטית לגישה מערכתית-ביומכנית המיועדת לשיפור הקינמטיקה המפרקית והפחתת העומס הדלקתי. הכירופרקטיקה מספקת פתרון לא-תרופתי המשלים את הטיפול הראומטולוגי הקונבנציונלי (Amjad, 2025).
א. מנגנונים של שיכוך כאב וויסות דלקתי
מניפולציות שדרתיות (Adjustments) פועלות דרך גירוי מכנורצפטורים במפרקים, מה שחוסם את העברת אותות הכאב דרך "תיאוריית בקרת השער" (Gate Control Theory) ומעודד תהליכי נוירופלסטיות במוח (Elite Spine Center, 2025). מחקר קליני פורץ דרך משנת 2025 מצא כי 12 שבועות של טיפול כירופרקטי הובילו לירידה משמעותית ברמות הציטוקין הפרו-דלקתי TNF-alpha ועלייה ברמות ה-BDNF, חלבון החיוני לבריאות מערכת העצבים (Amjad, 2025).
ב. מניעת דלקת מפרקים פוסט-טראומטית
אחד התפקידים החשובים של הכירופרקטיקה הוא מניעה. כ-12% ממקרי ה-OA נגרמים מטראומה קודמת (כמו פציעות ספורט או תאונות). פציעות שלא שוקמו כראוי משנות את המכניקה של המפרק, מה שמוביל לשחיקת סחוס מואצת (Elite Sports Medicine, 2025). הכירופרקט מזהה חוסר איזון בשרשרת הקינטית (Kinetic Chain) – למשל, כיצד פציעה בקרסול משנה את העומס על הברך והגב התחתון – ומתקן אותו לפני שמתפתחת דלקת כרונית (Elite Sports Medicine, 2025; Amjad, 2025).
ג. טיפול בשרשרת הקינטית המלאה
מחקרים מראים כי טיפול כירופרקטי המקיף את כל הגפה (למשל, טיפול בירך, ברך וכף רגל יחד) יעיל יותר בשיפור טווח התנועה והפחתת המגבלה התפקודית מאשר טיפול מקומי בלבד (Amjad, 2025). טיפולים אלו כוללים מוביליזציות עדינות, מתיחות של רקמות רכות ותרגילים לשיפור הפרופריוספציה (התחושה העמוקה של המפרק), המסייעים למטופל לשמור על שיווי משקל ולמנוע נפילות (Elite Spine Center, 2025; Amjad, 2025).
7) רפואה אינטגרטיבית: אורח חיים ותזונה
הטיפול המודרני מדגיש את הצורך בניהול עצמי של המטופל (Self-management). הנחיות ה-ACR המעודכנות (2022 -2023) קובעות כי פעילות גופנית קבועה היא ההמלצה החזקה ביותר לכל חולי דלקת הפרקים (Hilaire, 2025).
א. תזונה אנטי-דלקתית ותוספים
תזונה ים-תיכונית, העשירה בשמן זית, ירקות, פירות ודגים, הוכחה כמפחיתה את חומרת הסימפטומים ב-RA (Hilaire, 2025). בנוסף, תוספים מסוימים הראו יעילות בשיפור התפקוד:
- כורכומין: מינון של 500-1500 מ"ג ליום הראה יעילות דומה לזו של תרופות NSAIDs בהפחתת כאב (Hilaire, 2025).
- אומגה 3: מסייע בדיכוי ציטוקינים דלקתיים כמו IL-6.
- גלוקוזאמין וסולפט: עשויים להאט את הצרת המרווח המפרקי ב-OA בשימוש ארוך טווח (Hilaire, 2025).
ב. פעילות גופנית מותאמת
פעילויות כמו טאי-צ'י ויוגה מומלצות במיוחד מכיוון שהן משלבות תנועה, שיווי משקל והפחתת מתח נפשי. טאי-צ'י נמצא כיעיל בשיפור הכאב והנוקשות ובמקביל בהפחתת סימפטומים של דיכאון (Hilaire, 2025). פעילות גופנית במים (Hydrotherapy) מספקת סביבה המפחיתה את העומס המכני על המפרקים ומאפשרת תנועה חופשית יותר (Vlad et al., 2026).
8) סיבוכים מערכתיים וניטור ארוך טווח
דלקת פרקים אינה מוגבלת למפרקים. היא קשורה לעלייה משמעותית בסיכון למחלות לב וכלי דם, מחלות ריאה פיברוטיות וסיכון מוגבר לסוגי סרטן מסוימים (Montes, 2025). חשוב להיות מודע לאפשרות של:
- מחלות לב: חולי RA נמצאים בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב ולמחלות מסתמים (כמו היצרות מסתם אבי העורקים) בשל המצב הדלקתי הכרוני (Montes, 2025).
- סיבוכים ריאתיים: כ-26.8% מחולי ה-RA מציגים ממצאים חריגים בבדיקות CT של הריאות, כולל ברונכיאקטזיס ושינויים פיברוטיים (Montes, 2025).
- תחלואה נלווית: כמעט כל החולים (מעל 98% במחקר מסוים מ-2026) מדווחים על לפחות מחלה נלווית אחת, כאשר הנפוצות ביותר הן יתר לחץ דם ואוסטאופורוזיס (Vlad et al., 2026).
9) המצב הסוציו-אקונומי וחסמי טיפול
היכולת לחיות היטב עם דלקת פרקים תלויה רבות במשאבים העומדים לרשות המטופל. מחקרים רחבי היקף (2025) מראים כי השכלה ועושר נמוכים קשורים באופן עצמאי לסיכון מוגבר לפתח דלקת פרקים ולתוצאים קליניים גרועים יותר (Duan, 2025). עוני מוביל לדיחוי בפנייה לעזרה רפואית, היענות נמוכה לטיפול תרופתי וחוסר יכולת לממן טיפולים משלימים כמו כירופרקטיקה או תזונה מותאמת (Zulfiqar, 2025; Duan, 2025). במדינות מתפתחות, הנגישות לראומטולוגים עומדת לעיתים על פחות מ-5%, מה שמחריף את הנכות בקרב נשים באזורים כפריים (Zulfiqar, 2025).
10) סיכום ומסקנות לעתיד
לחיות עם דלקת פרקים בשנת 2026 משמעותו ניהול מורכב של גוף ונפש. המאמר סקר את הנטל הגובר של המחלה, את ההשפעות ההרסניות על התא המשפחתי ואת החשיבות של אבחון וטיפול מוקדמים. הכירופרקטיקה תופסת מקום מרכזי ככלי לשיפור ביומכני, ויסות דלקתי ומניעת הידרדרות לאחר פציעות. הוכחות ביולוגיות לירידה ב-TNF-alpha בעקבות טיפול ידני מחזקות את מעמדה כחלק בלתי נפרד מהפרוטוקול האינטגרטיבי (Amjad, 2025).
עתיד הטיפול טמון בגישה מותאמת אישית (Personalized Medicine) הלוקחת בחשבון לא רק את המדדים הדלקתיים בדם, אלא גם את איכות השינה, המצב הנפשי, והסביבה הסוציו-אקונומית של המטופל. המפתח לחיים מלאים עם דלקת פרקים הוא השילוב בין שליטה תרופתית קפדנית לבין תנועה נכונה, תמיכה משפחתית וחוסן פסיכולוגי.
References:
Chen C, Liu X, Chen C, Lu Y, Xue S, Wen L, Yang X. Depression and Quality of Life in Patients with Rheumatoid Arthritis: The Impact of Self-Disgust. J Multidiscip Healthc. 2026 Feb 11;19:578454. doi: 10.2147/JMDH.S578454. PMID: 41710393; PMCID: PMC12912071.
Diao, et al. (2025). Systematic review of spinal manipulative therapy for acute neck pain: Safety and efficacy. Systematic Reviews, May 2025.
Duan, L., Hu, X., Qing, R., Mou, R., Chen, S., Lan, Z., & Zou, F. (2025). Socioeconomic status, depression, and incident arthritis in adults aged 50 years and over: Prospective evidence from six longitudinal aging studies. PLOS One, 20(11), e0335958. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0335958
Eder, L., Cohen, A. D., Reish, A., & Tiosano, S. (2024). Psoriatic arthritis in Israel: Temporal trends and sociodemographic variations-A comprehensive population-based study (2016 -2022). Scientific Reports, 14, 11294. https://doi.org/10.1038/s41598-024-61783-0
Elite Sports Medicine. (2025, December 14). How chiropractic care helps prevent long-term arthritis after an injury. Elite Sports Medicine Journal.
Global Burden of Disease 2021 Arthritis Collaborators. (2023). Global, regional, and national burden of rheumatoid arthritis, 1990 -2021: A systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2021. The Lancet Rheumatology, 5(10), e594 -e610.
Grygiel-Górniak B, Kowynia E, Abouzid M, Kwaśniewska A, Joks M, Majewska N, Samborski W. Quality of Life in Long-Standing Rheumatoid Arthritis: What Can Help Apart from Treatment? A Single-Center Cross-Sectional Observational Study. J Clin Med. 2025 Dec 17;14(24):8925. doi: 10.3390/jcm14248925. PMID: 41464826; PMCID: PMC12733405.
Gong, et al. (2025). Multimodal treatment for reducing neck disability: A BMJ systematic review of randomized controlled trials. BMJ Open, October 2025.
Hilaire, M. L. (2025). Guiding osteoarthritis management: ACR/AF guidelines and integrative approaches. US Pharmacist, 50(9), 12 -18.
Montes, D., Myasoedova, E., & Kodishala, C. (2025). Epidemiology and outcomes of rheumatoid arthritis: A 2025 update. Current Opinion in Rheumatology, 38(2), 69 -75.
Sadeghnezhad, H., Sabeghi, H., & Vagharseyyedin, S. A. (2026). Exploring Changes in Family Functioning: A Qualitative Study of Patients with Rheumatoid Arthritis. Patient Preference and Adherence, 20, 1 -10. https://doi.org/10.2147/PPA.S594313
Teodorczyk-Injeyan, J. A., Triano, J. J., Gringmuth, R., DeGraauw, C., Chow, A., & Injeyan, H. S. (2021). Effects of spinal manipulative therapy on inflammatory mediators in patients with non-specific low back pain: A non-randomized controlled clinical trial. Chiropractic & Manual Therapies, 29(1), 3. https://doi.org/10.1186/s12998-020-00357-y
Vlad AL, Popazu CR, Lescai AM, Prisacaru DI, Voinescu DC, Baltă AAS. The Impact of Comorbidities on Health-Related Quality of Life Among Patients with Rheumatoid Arthritis. Healthcare (Basel). 2026 Jan 20;14(2):256. doi: 10.3390/healthcare14020256. PMID: 41595392; PMCID: PMC12840766.
Zulfiqar, S., & Prasad, R. (2025). Socio-structural determinants of rheumatoid arthritis in underserved populations: A cross-sectional study in rural Pakistan. PLOS Global Public Health, 5(1), e0004321.