חולשת שרירים ברגליים

חולשת שרירים ברגליים היא הפרעה שכיחה שיכולה להיות סימפטום מדאיג. מצב זה יכול להשפיע באופן משמעותי על הניידות ואיכות החיים של האדם, מה שהופך משימות יומיומיות מאתגרות ולפעמים אפילו בלתי אפשריות. אדם הסובל משרירים חלשים ברגליים מתקשה לבצע פעילות גופנית, פריון עבודתו נפגע ועיתים גם חייו החברתיים.

הגורמים להתפתחות חולשת שרירים ברגליים עשויים לנוע מהפרעות בריאותיות חולפות וכלה במצבים חמורים. הבנת הגורמים הבסיסיים ואבחון נכון של חולשת שרירי הרגליים היא חיונית לטיפול וניהול יעילים. עיכוב במתן אבחון עלול להוביל לנזקים ותסמינים כרוניים. מאמר זה מתעמק בסיבות הנפוצות לחולשת שרירי הרגליים, בוחן את הסימפטומים הקשורים, דן בגישות אבחון וטיפול שונות. לרוב, כאשר מדובר בסיאטיקה די בטיפול כירופרקטי כדי להפיג את הכאב והדלקת הגורמים חולשת שרירים ברגליים.

חולשת שרירים ברגליים – רקע

חולשת שרירים ברגליים היא מצב שיכול להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים של הפרט, להשפיע על פעילויות יומיומיות וניידות. תופעה זו יכולה להיות סימפטום של בעיות בריאותיות  זמניות וגם של מחלות חמורות הדורשות טיפול מידי. הבנת הגורמים לחולשת רגליים, הסימפטומים שלה וכיצד היא מאובחנת היא חיונית לניהול וטיפול יעילים. בהתחשב במורכבות של גוף האדם, אבחון הגורמים לחולשת רגליים יכול להיות תהליך מאתגר. מאמר זה יעמיק בנבכי חולשת שרירים ברגליים. הוא יחקור את הגורמים הבסיסיים השונים לחולשת רגליים, יערוך דיון על האבחון והתייחס לאפשרויות הטיפול הזמינות.

סיבות נפוצות לחולשת שרירי הרגליים

חולשת שרירים ברגליים יכולה לנבוע ממחלות רקע שונות ובכללן:

הפרעות נוירולוגיות

פגיעה במערכת העצבים, משפיעה על התקשורת בין המוח לשרירים ופוגעת בכוח השרירים ובשליטה בהם. לעיתים קרובות הפרעות נוירולוגיות אלה ממלאים תפקיד משמעותי בגרימת חולשת שרירי הרגליים. דוגמאות להפרעות כאלה כוללות:

• מצבים כגון טרשת אמיוטרופית צידית (ALS) ומחלת שארקו-מארי-שן (CMT) מאופיינים בניוון של נוירונים מוטוריים, מה שמוביל לחולשת שרירים מתקדמת.
• נוירופתיה היקפית, סיבה נוירולוגית נפוצה נוספת, משפיעה על עצבים מחוץ למוח ולחוט השדרה. מצב זה יכול להתבטא בדרכים שונות, כולל חולשת שרירים ברגליים.
• תסמונת אוטואימונית גייאן-בארה (GBS) גורמת למערכת החיסון לתקוף את העצבים. זה מתחיל בדרך כלל עם חולשה ברגליים וברגליים, אשר יכול להתקדם במהירות פוטנציאל לשתק את כל הגוף אם לא מטופל.

הפרעות שרירים

מיופתיה (Myopathy) הנה קבוצה של מחלות שרירים, הגורמות לחולשה ולדלדול של שרירים. כמה מיופתיות הן גנטיות, בעוד שאחרות יכולות להתפתח עם הזמן. הסוגים הנפוצים ביותר הם:

• ניוון שרירים דושן וניוון שרירים בקר. ניוון שרירים דושן משפיע בעיקר על בנים וגורם לחולשת שרירים כללית ובזבוז, במיוחד באגן, בזרועות העליונות וברגליים העליונות.
• מיופתיות אוטואימוניות ודלקתיות נובעות מבעיות במערכת החיסון המפריעות לתפקוד השרירים. מיאסטניה גראביס, למשל, הוא מצב אוטואימוני שבו נוגדנים תוקפים בטעות והורסים קולטני שרירים, מה שמוביל לחולשת שרירים הדרגתית ועייפות.

הפרעות מטבוליות ואנדוקריניות

הפרעות מטבוליות ואנדוקריניות יכולות גם לתרום לחולשת שרירי הרגליים על ידי השפעה על האיזון הכימי של הגוף ועל רמות ההורמונים.

• חוסר איזון אלקטרוליטי, כגון רמות חריגות של סידן או אשלגן בדם, יכול לגרום לבעיות שרירים. חוסר איזון זה יכול להתרחש בשילוב עם הפרעות אנדוקריניות שונות.
• מיופתיות אנדוקריניות מתרחשות כאשר הורמונים מפריעים לתפקוד השרירים. אלה יכולים לנבוע מבעיות עם בלוטת התריס, בלוטות יותרת התריס, או בלוטות יותרת הכליה. תפקוד לקוי של בלוטת התריס (הן יתר על המידה והן תת פעילות של בלוטת התריס) והפרעות בבלוטת יותרת התריס ידועים כגורמים לחולשת שרירים.
• מיופתיות מטבוליות מתרחשות עקב בעיות גנטיות המשפיעות על אנזימים הדרושים לתפקוד השרירים. באופן דומה, מיופתיות מיטוכונדריאליות, הנגרמות על ידי פגמים במיטוכונדריה של שרירים (החלקים המייצרים אנרגיה של תאים), יכולים להוביל לחולשת שרירים.

גורמים זיהומיים

מחלות זיהומיות יכולות גם להוביל לחולשת שרירים, בין אם על ידי זיהום ישיר של רקמת שריר או על ידי השפעות מערכתיות הפוגעות בתפקוד העצבי-שרירי. הפרעות מסוג זה עשויות לכלול:

• HIV ומחלת ליים יכולים לגרום לחולשת שרירים כחלק ממגוון רחב יותר של סימפטומים.
• זיהומים כמו שפעת ווירוס אפשטיין-בר עלולים להוביל לחולשת שרירים זמנית, ולהחמיר את השפעת המחלה על מערכת השרירים של הגוף.

תסמינים הקשורים להיחלשות שרירי הגפיים התחתונות

חולשת רגליים יכולה להתבטא בדרכים שונות ולעיתים קרובות מלווה בתסמינים אחרים. הבנת תסמינים אלה חיונית לאבחון וטיפול נכונים.

קושי ללכת או לעמוד

אחד הסימפטומים העיקריים הקשורים לחולשת רגליים הוא קושי בהליכה או בעמידה. זה יכול להתבטא כ:

• כבדות ברגל הפגועה. מאתגר להרים את כף הרגל מהרצפה.
• בעיות באיזון או בתיאום, מה שמוביל לסיכון מוגבר לנפילה.
• קושי לעלות במדרגות או לקום ממצב ישיבה.
• שינויים בהליכה או בדפוס הליכה, אשר עשוי להיות מורגש לאחרים.
• במקרים מסוימים, החולשה עלולה להשפיע על שתי הרגליים, ובכך היא מקשה לשמור על איזון וניידות.
• מחלות כמו טרשת נפוצה ופרקינסון עלולות לגרום מלבד חולשת שרירים גם לקושי מתקדם בהליכה ובקואורדינציה.

כאב וחוסר תחושה

חולשת רגליים מלווה לעיתים קרובות בכאב וחוסר תחושה. חוויות נפוצות כוללות:

• התפרצות פתאומית של חולשה עלולה להצביע על שבץ או פגיעה בעמוד השדרה. במיוחד נכונים הדברים כאשר לחולשה מתלווים תסמינים כגון חולשת פנים או זרוע, קושי בדיבור או כאבי ראש חמורים.
• מצבים כמו סיאטיקה או פריצת דיסק יכולים לגרום לחולשת שרירים ברגליים שאליה נלווה כאב המושלך מהגב התחתון לרגליים.
• חולשת שרירים ברגליים שאליה נלווים חוסר תחושה או עקצוץ עלולה להצביע על מצבים נוירופתיים. אלה עשויים לכלול מצבים כגון נוירופתיה היקפית.
• כאב חד, דמוי ברק שעלול להחמיר בלילה.
• רגישות למגע או חוסר יכולת לחוש שינויי טמפרטורה.

שינויים במראה השרירים

חולשת רגליים יכולה גם להוביל לשינויים נראים לעין במראה השרירים ובתפקודם:

• ניוון או אובדן מוחלט של מסת שריר. בולט במיוחד בממצבים כגון ALS.
• עוויתות שרירים או תנועות לא רצוניות.
• התכווצויות שרירים בלתי רצוניות יכולות לנבוע מהפרעות במערכת העצבים או חוסר איזון מטבולי.
• נוקשות שרירים. יכול להיות סימן למצבים כגון מחלת פרקינסון.
• מראה לא מאוזן עקב חוסר איזון שרירים בין קבוצות שרירים מנוגדות.

אבחון

היסטוריה רפואית

השלב הראשוני באבחון חולשת שרירים ברגליים כרוך בהיסטוריה רפואית מפורטת. בשלב הזה נברר היבטים מרכזיים לגבי:

• מתי ואיך החלו התסמינים, כמה זמן נמשכים, התקדמותם והיסטוריה משפחתית.

באמצעות מאפיינים אלה נקבע אם התפתחות חולשת שרירים ברגליים נובעת מבעיות:

• זיהומיות, נוירולוגיות, אנדוקריניות או מערכתיות אחרות.

בדיקה גופנית

במהלך הבדיקה הגופנית:

• נבצע הבחנה בין חולשה ממשית לבין עייפות או אסטניה, שהם מצבים נפרדים עם סיבות שונות.
• נעריך את חומרת ופיזור חולשת השרירים על ידי התבוננות בפעילויות תפקודיות כגון עמידה וכתיבה.
• נבחן האם החולשה היא פרוקסימלית, דיסטלית, או שניהם.

נחפש סימני פגיעה בנוירון מוטורי עליון לעומת פגיעה בנוירון מוטורי תחתון, כגון ספסטיות או היפוטוניה. ממצאי נוירונים מוטוריים עליונים כוללים:

• ספסטיות, היפררפלקסיה ורפלקסים פלנטריים בבוהן (רפלקס בבינסקי חיובי).

ממצאי נוירון מוטורי תחתון כוללים:

• רפלקסים מופחתים או נעדרים, היפוטוניה וניוון שרירים.

ממצאים נוספים כמו מראה קושינגואידי או פריחה סגלגלה (פפולות גוטרון) עשויים להצביע על אבחנות ספציפיות כגון עודף גלוקוקורטיקואידים אנדוגניים או דרמטומיוזיטיס, בהתאמה.

בדיקות אבחון: בדיקות דם, הדמיה ו-EMG

לאחר ההערכה הראשונית, בדיקות אבחון ספציפיות משמשות כדי לאתר את הגורם הבסיסי לחולשת שרירים. אלה עשויות לכלול:

• בדיקות דם מרכזיות כולל בדיקת קריאטין קינאז (CK), בדיקת אלדולאז, בדיקת נוגדנים אנטי-גרעיניים (ANA), קצב שיקוע, בדיקה של נוגדנים עצמיים לרכיבי התא.
• בדיקות הדמיה כגון סריקות CT, MRI ואולטרה-סאונד של רקמת שריר.
• אלקטרומיוגרפיה (EMG).

במקרים בהם האבחנה אינה חד משמעית, ייתכן שיהיה צורך בבדיקות נוספות כגון:

• ביופסיית שריר.

אפשרויות הטיפול

תרופות

עבור אנשים עם חולשת שרירים, תרופות שונות נקבעו על בסיס הסיבה הבסיסית. אלה עשויות לכלול:

• משככי כאבים ללא מרשם כמו איבופרופן או פרצטמול. משמשים לניהול כאב הקשור למצבים כגון נוירופתיה היקפית ותסמונת עייפות כרונית.
• סטרואידים במקרים של ניוון שרירים, כדי לעכב ניוון שרירים ולשמור על הכוח.
• מרפי שרירים עשויים להיות מומלצים עבור ניוון שרירים מיוטוני כדי להקל על התכווצויות שרירים.
• בנוסף, תחליפי הורמון בלוטת התריס, כגון לבותירוקסין, לטפל בלוטת התריס ביעילות.

כירופרקטיקה וריפוי בעיסוק

כירופרקטיקה עשויה למלא תפקיד במקרים שבהם חולשת שרירים ברגליים נובעת מלחץ עצבי מכני. דוגמה לכך היא סיאטיקה. לצורך הטיפול הכירופרקט עושה שימוש:

• בטכניקות טיפול ידניות
• באמצעי עזר חשמליים כגון לייזר רך מקצועי
• בתרגילי שיקום
• ייעוץ והדרכה בנושאים כגון ארגונומיה, יציבה, פעילות גופנית ועוד

כירופרקטורים עשויים להציע תרגילים כמו תרגיל התנגדות פרוגרסיבי לאנשים עם טרשת נפוצה או תרגילי מתיחה וטווח תנועה עבור אלה עם טרשת אמיוטרופית צידית. כמו כן, ריפוי בעיסוק מתמקד בשיפור כוח פלג הגוף העליון והמלצה על אביזרי עזר, שימושי במיוחד במהלך שיקום שבץ מוחי. טיפולים אלה מותאמים לצרכים האישיים, ומסייעים למטופלים לנהל את הסימפטומים ולשפר את איכות חייהם.

שינויים באורח החיים

שינויים באורח החיים חיוניים לניהול חולשת שרירים ברגליים. פעילות גופנית סדירה, כגון הליכה או שחייה, הוכחה כמפחיתה תסמינים כמו כאב ומשפרת את כוח השרירים. תזונה עשירה בחומרים מזינים כמו ברזל, מגנזיום ואשלגן מומלצת לטיפול בחוסר איזון אלקטרוליטים ובחוסרים תזונתיים. בנוסף, מיתון צריכת אלכוהול ושמירה על רמות סוכר בריאות בדם חיוניים למניעת נזק עצבי נוסף במצבים כמו נוירופתיה היקפית.

References:

Abdalla PP, Bohn L, da Silva LSL, Dos Santos AP, Tasinafo Junior MF, Venturini ACR, Dos Santos Carvalho A, Gomez DM, Mota J, Machado DRL. Identification of muscle weakness in older adults from normalized upper and lower limbs strength: a cross-sectional study. BMC Sports Sci Med Rehabil. 2021 Dec 18;13(1):161.

Schneider R, Weichert A, Rogaeva E, Robertson J, Keith J, Zinman L. Clinical Reasoning: A 42-year-old man with unilateral leg weakness 2018,  J Neurology, P e1085-e1090.

Dove, L., Baskozos, G., Kelly, T. et al. Prevalence of weakness and factors mediating discrepancy between reported and observed leg weakness in people with sciatica. Eur Spine J (2024).

Yokote A, Hayashi Y, Yanamoto S, Fujioka S, Higa K, Tsuboi Y. Leg Muscle Strength Correlates with Gait Performance in Advanced Parkinson Disease. Intern Med. 2022 Mar 1;61(5):633-638.

Arnold, J.B., Halstead, J., Grainger, A.J., Keenan, A.-M., Hill, C.L. and Redmond, A. (2021), Foot and Leg Muscle Weakness in People With Midfoot Osteoarthritis. Arthritis Care Res, 73: 772-780.

Harada Y, Wang S, Juel V. Clinical Reasoning: A 36-Year-Old Man With Asymmetric Muscle Weakness, 2022, J Neurology, P 1057-1061.

Karatzaferi C, Chase PB. Muscle fatigue and muscle weakness: what we know and what we wish we did. Front Physiol. 2013 May 30;4:125.

Dimachkie MM, Muzyka IM, Katz JS, Jackson C, Wang Y, McVey AL, Dick A, Pasnoor M, Mozaffar MT, Xiao-Song Z, Kissel JT, Ensrud E, Rosenfeld J, Barohn RJ. Leg amyotrophic diplegia: prevalence and pattern of weakness at US neuromuscular centers. J Clin Neuromuscul Dis. 2013 Sep;15(1):7-12.

Horlings, Corinne & Van Engelen, Baziel & Allum, John & Bloem, Bas. (2008). A weak balance: The contribution of muscle weakness to postural instability and falls. Nature clinical practice. Neurology. 4. 504-15. 10.1038/ncpneuro0886.