שינויים ניווניים בגב התחתון הם עניין שכיח ביותר. כל בני האדם, אם יחיו מספיק שנים, צפויים להתפתחות שינויים ניווניים. אלה התפתחו לרוב במפרקים נושאי המשקל ובכללם עמוד והשדרה. עמוד השדרה תומך בגוף מבחינה מבנית, מאפשר תנועה ומגן על אלמנטים עצביים כגון חוט השדרה ועצבי עמוד השדרה. לחצים מכניים ופעילויות יומיומיות מפעילים עומס קבוע, במיוחד על עמוד השדרה המותני, ומובילים על ציר הזמן, לשינויים ניווניים בלתי נמנעים.
חשוב לזכור, שינויים ניווניים בגב התחתון אינם מעידים בהכרח על תסמינים קליניים או בעיות בריאותיות משמעותיות. אנשים רבים לומדים מבדיקה אקראית שבעמוד השדרה שלהם התגלו שינויים ניווניים. עם זאת חשוב לדעת, ששינויים ניווניים עלולים בהחלט לגרום למגוון תסמינים כגון כאבי גב תחתון, סיאטיקה, מגבלות תנועה ועוד. הטיפול בשינויים ניווניים בעמוד השדרה תלוי בחומרת הסימפטומים ובמבנים המעורבים. טיפולים שמרניים עשויים לכלול טיפולי כירופרקטיקה, פעילות גופנית, תיקון יציבה ושינויים באורח. החיים. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך בניתוח כדי לשחרר עצבים לכודים, לייצב את עמוד השדרה או לתקן את העיוות.
1) שינויים ניווניים בגב התחתון – רקע
עמוד השדרה מורכב מחוליות, דיסקים בין חולייתיים, מפרקי הפאצט, רצועות, גידים ושרירים, כולם יוצרים יחידות תפקודיות. שינויים ניווניים במבנים אלה מתחילים בדרך כלל לאחר גיל 40 ועולים בהדרגה עם הגיל (Cheung et al., 2009). שינויים אלה כוללים ניוון דיסק, דלקת מפרקים במפרק הפאצט, היווצרות אוסטאופיטים, עיבוי רצועות, ואובדן מסת שריר וכוח. בעוד ניוון הוא אוניברסלי, בעיות סימפטומטיות כמו כאב, נוקשות, ניידות מוגבלת וסיאטיקה מתבטאות רק אצל אנשים מסוימים (Brinjikji et al., 2015).
לעמוד השדרה יש שלושה תפקידים עיקריים: לספק תמיכה מבנית, לאפשר תנועה ולהגן על האלמנטים העצביים. מנקודת מבט ביומכנית, עמוד השדרה הוא מבנה רב-מפרקי הכולל מקטעים או יחידות רבות, המאפשר תנועות רב-כיווניות וקליטת עומסים מורכבים גדולים. שתי חוליות סמוכות, הדיסק הבין חולייתי, רצועות עמוד השדרה ומפרקי הפצט ביניהן מהווים יחידה תפקודית בעמוד השדרה.
מאמר זה סוקר את הספרות המדעית העדכנית בנושא שינויים ניווניים בעמוד השדרה המותני (Lumbar Spondylosis) ומחלות דיסק ניווניות (Degenerative Disc Disease – DDD). הסקירה מתמקדת במחקרים שפורסמו בין השנים 2000 ל-2026, ובוחנת את האפידמיולוגיה, הפתופיזיולוגיה, שיטות האבחון המתקדמות והגישות הטיפוליות השונות. דגש מיוחד מושם על הפרדוקס הקליני שבין ממצאי דימות לכאב, ועל מקומה המרכזי של הכירופרקטיקה והטיפול המנואלי כחלופה שמרנית יעילה למניעת ניתוחים ולשיפור איכות החיים.
2) המעמסה הגלובלית של תחלואת עמוד השדרה
בעידן המודרני, שינויים ניווניים בעמוד השדרה המותני מהווים אתגר בריאותי וכלכלי עצום בקנה מידה עולמי. כאבי גב תחתון (LBP) אינם נתפסים עוד כאירוע סימפטומטי חולף בלבד, אלא כביטוי קליני למערכת מורכבת של תהליכים פתופיזיולוגיים כרוניים המערבים את הדיסק הבין-חולייתי, המפרקים הפאצטליים (Facet Joints), גופי החוליות והרקמות הרכות הסובבות. ההבנה המודרנית דורשת מעבר ממודל ביו-רפואי פשטני למודל ביו-פסיכו-סוציאלי, המכיר במורכבות הכאב ובחשיבות הטיפול השמרני.
3) אפידמיולוגיה: היקף התופעה ומגמות דמוגרפיות
תמונת המצב העולמית
הנטל האפידמיולוגי של מחלות עמוד שדרה ניווניות הוא עצום ומשקף משבר בריאות ציבורי. על פי מחקר גלובלי מקיף, כ-266 מיליון אנשים ברחבי העולם (כ-3.63% מהאוכלוסייה) סובלים מדי שנה ממחלות עמוד שדרה ניווניות (DSD) המלוות בכאבי גב תחתון (Ravindra et al., 2018). בתוך קבוצה דמוגרפית זו, ההערכות מצביעות על כ-403 מיליון איש הסובלים מניוון דיסק סימפטומטי וכ-103 מיליון הסובלים מהיצרות של תעלת השדרה (Spinal Stenosis) (Ravindra et al., 2018). נתונים אלו מדגישים כי מדובר במגיפה שקטה, המונעת בחלקה על ידי הזדקנות האוכלוסייה ואורח החיים היושבני.
4) הפרדוקס הא-סימפטומטי: הזדקנות טבעית מול פתולוגיה
אחת התובנות הקליניות החשובות ביותר בעשור האחרון נוגעת לשכיחות הגבוהה של שינויים ניווניים בקרב אנשים שאינם סובלים מכאב כלל. סקירה שיטתית ומטה-אנליזה מכוננת שינתה את הפרדיגמה האבחונית ומצאה קורלציה הדוקה בין גיל לבין ממצאי דימות, ללא תלות בסימפטומים (Brinjikji et al., 2015):
- גיל 20: כ-37% מהאוכלוסייה הא-סימפטומטית מציגים סימני ניוון דיסק.
- גיל 50: השכיחות עולה לכ-80%.
- גיל 80 ומעלה: כ-96% מהאוכלוסייה מציגים שינויים ניווניים משמעותיים.
בנוסף, נמצא כי פריצות דיסק (Disc Protrusion) וסדקים בטבעת הדיסק (Annular Fissures) נפוצים מאוד גם הם באוכלוסייה בריאה. השכיחות של פריצות דיסק עולה מ-29% בגיל 20 ל-43% בגיל 80 (Brinjikji et al., 2015). נתונים אלו מדגישים כי ממצא רדיולוגי של "מחלת דיסק ניוונית" או "בלט דיסק" אינו בהכרח המקור לכאב, אלא לעיתים קרובות מהווה חלק טבעי מתהליך ההזדקנות (Yang, 2022).
4.1 מאפיינים מגדריים וגילאים
מבחינה מגדרית, המחקרים מצביעים על דפוסים מורכבים. בעוד שעד גיל 50 השכיחות של ספונדילוזיס דומה בין המינים, לאחר גיל המעבר קצב ההתפתחות בנשים מואץ משמעותית בהשוואה לגברים, כאשר היחס בין נשים לגברים מוערך בכ-1.45:1 עד 1.63:1 באוכלוסיות מבוגרות (Wang et al., 2016). כמו כן, אוסטיאוארתריטיס של המפרקים הפאצטליים נוטה להיות נפוצה יותר בקרב נשים בגילאים מבוגרים, בעוד שבגילאים צעירים יותר (מתחת ל-45) הממצאים נפוצים יותר בגברים, ככל הנראה עקב עומס תעסוקתי (Kalichman et al., 2008).
5) הפרעות בגב התחתון שנגרמות בגלל שינויים ניווניים
מצבים נפוצים הנובעים משינויים ניווניים כוללים:
5.1 דלקת מפרקים ניוונית בגב התחתון
דלקת מפרקים ניוונית בעמוד השדרה היא מצב שבו מפרקי עמוד השדרה מודלקים. הפרעה זאת שנגרמת בגלל בלאי משפיעה בארצות הברית על 30% מהגברים ו- 28% מהנשים בגיל 55 – 64. הסיכון לפתח דלקת מפרקים בעמוד השדרה גבוה יותר בקרב אנשים בני 60 ומעלה, שמנים ונשים. אחרים בסיכון כוללים אלה עם היסטוריה של פציעות גב (כגון טראומה), אנשים עם עבודות המטילות עומס חוזר על הגב (כגון עבודה הכוללת הרמת משאות כבדים), ואנשים עם עקמת.
5.2 מחלת דיסק ניוונית (DDD)
מאופיינת בגובה דיסק מופחת, התייבשות, בלט דיסק או פריצה.
5.3 דלקת מפרקים ניוונית במפרק הפאצט
כאשר דלקת פרקים ניוונית משפיעה על המפרקים הפצטליים בעמוד השדרה המותני התוצאה היא "תסמונת פצטלית מותנית". התסמינים האופייניים להפרעה זאת כוללים בין היתר כאבים ונוקשות בגב התחתון.
5.4 היצרות תעלת השדרה
במצב זה תעלת חוט השדרה צרה מלהכיל בנוחות את חוט השדרה. דלקת מפרקים ניוונית היא הגורם העיקרי להיצרות תעלת השדרה. שינויים ניווניים ממושכים בעמוד השדרה, יכולים לכלול:
- אוסטאופיטים (זיזים גרמיים) בגופי החוליות ובשולי מפרקי הפצט
- קריסה של הדיסקים הבין חולייתיים (בלט, פריצת דיסק)
- התעבות של הרצועות בעמוד השדרה המותני
הסיכון להתפתחות היצרות בעמוד השדרה גבוה יותר בקרב בני 50 ומעלה. נתונים בסיכון גבוה להתפתחות היצרות תעלת השדרה המותנית גם אלו שסבלו מפציעות טראומטיות בגבם, אנשים עם עקמת או עם מצבים גנטיים המשפיעים על התפתחות העצם והשרירים.
5.5 ספונדילוליסטזיס והתפתחות סיאטיקה
החלקת חוליות (ספונדילוליסטזיס) או גירוי עצבי (סיאטיקה) המובילים לכאבי רגליים, חוסר תחושה או חולשה.
6) אטיולוגיה ופתופיזיולוגיה: המנגנונים המולקולריים והביומכניים
התהליך הניווני אינו תוצאה פשוטה של "בלאי מכני" (Wear and Tear), אלא תהליך ביולוגי פעיל המתווך על ידי גורמים גנטיים, מולקולריים וביומכניים.
6.1 הביולוגיה של הדיסק: ציטוקינים ואנזימים
הדיסק הבין-חולייתי הוא רקמה א-ווסקולרית התלויה בדיפוזיה לצורך הזנתה. תהליך הניוון מתחיל בשינויים בגרעין הדיסק (Nucleus Pulposus), הכוללים ירידה דרמטית בריכוז הפרוטאוגליקנים ובעקבותיה אובדן יכולת ספיחת המים (Vo et al., 2013). ברמה המולקולרית, מזוהה פעילות יתר של אנזימים קטבוליים ממשפחות ה-MMPs וה-ADAMTS, האחראים לפירוק רכיבי המטריקס החוץ-תאי. מחקרים הראו מתאם ישיר וחזק בין חומרת הניוון לבין רמות הביטוי של גנים המקודדים לאנזימים אלו, כגון MMP1, MMP3, ו-ADAMTS4/5 (Kefalakes et al., 2022). תהליך זה מווסת על ידי ציטוקינים דלקתיים, בראשם IL-1β ו-TNF-α, המופרשים על ידי תאי הדיסק המזדקנים (Risbud & Shapiro, 2014).
6.2 גנטיקה: הגורם הדומיננטי
בניגוד לדעה הרווחת המייחסת את עיקר המשקל לעומסים פיזיים, מחקרי תאומים הוכיחו כי לגנטיקה תפקיד מכריע, עם שיעורי תורשתיות המוערכים בכ-75% (Battié et al., 2009). זוהו מספר וריאנטים גנטיים המגבירים את הסיכון, כולל בגנים לקולגן 9 (COL9A2), לקולטן ויטמין D (VDR) ולאגריקן (Eskola et al., 2012). וריאנטים בגן ל-IL-6 נמצאו קשורים לשכיחות מוגברת של ניוון דיסק כבר בגילאים צעירים (Noponen-Hietala et al., 2005).
6.3 גורמים וגורמי סיכון נוספים להתפתחות שינויים ניווניים בגב התחתון
גורמים רבים משפיעים על שינויים ניווניים בעמוד השדרה, כולל:
- הזדקנות מובילה לשחיקה טבעית והתייבשות של דיסקים.
- טראומה/פציעה תאונות או פציעות מאמץ חוזרות הגורמות לניוון מואץ.
- השמנת יתר יוצרת עומס מכני מוגבר המאיץ שחיקת רקמות.
- עישון גורם לזרימת דם מופחתת הפוגעת בריפוי ובהתחדשות רקמות.
- ארגונומיה לקויה כולל הרמת משאות כבדים חוזרת, פיתול או עמדת עבודה ירודה מובילים לעומס יתר על הרקמות והליכי ניוון מואצים.
- מחלות רקע כמו דלקת מפרקים שגרונית מאיצים את קצב היווצרות שינויים ניווניים בגב התחתון.
- חוסר או עודף בפעילות גופנית מנוונת/פוצעת את הרקמות ומוביל להתפתחות שינויים ניווניים בגב התחתון ובכלל.
7) אבחון: מערכות סיווג מתקדמות וקורלציה קלינית
האבחון המדויק נשען על שילוב בין קליניקה לדימות, תוך שימוש במערכות סיווג סטנדרטיות.
7.1 מערכות דירוג רדיולוגיות
מערכות הדירוג העיקריות כוללות:
- Pfirrmann Grading: מערכת הסיווג המובילה לדירוג ניוון דיסק ב-MRI (T2), הנעה מדרגה I (דיסק בריא ולבן) לדרגה V (דיסק שחור וקרוס) (Pfirrmann et al., 2001).
- Modic Changes: סיווג שינויים במח העצם של גופי החוליות הסמוכים לדיסק. Type 1 מצביע על דלקת פעילה ובצקת הקשורה לעיתים קרובות לכאב, בעוד Type 2 משקף הסננה שומנית כרונית (Modic et al., 1988).
- Weishaupt Grading: סיווג לאוסטיאוארתריטיס של המפרקים הפאצטליים ב-MRI/CT, מדרגה 0 (תקין) ועד דרגה 3 (היצרות קשה ואוסטיאופיטים) (Weishaupt et al., 1999).
- Kellgren-Lawrence: סולם קלאסי להערכת חומרת אוסטיאוארתריטיס בצילומי רנטגן (Kellgren & Lawrence, 1957).
7.2 דימות מול תפקוד: הממצאים המפתיעים של 2025
למרות הדיוק האנטומי של בדיקות הדימות, הקשר בינן לבין רמת הכאב של המטופל נותר רופף. מחקר פורץ דרך שפורסם לאחרונה בכתב העת Chiropractic & Manual Therapies בדק האם חומרת הממצאים הרדיוגרפיים משפיעה על סיכויי ההצלחה של טיפול שמרני. המחקר, שכלל מטופלים מבוגרים, מצא כי לא קיים קשר סטטיסטי בין נוכחות של ניוון דיסק בינוני עד חמור, ספונדילוזיס או עקמת, לבין השיפור בנכות (Disability) לאחר 12 שבועות של טיפול כירופרקטי (Maiers et al., 2025). מסקנה זו קריטית ומחזקת את התפיסה שהטיפול צריך להתמקד בפונקציה ולא בתיקון התמונה האנטומית.
8) גישות טיפוליות: סקירה מבוססת ראיות
הניהול של שינויים ניווניים דורש גישה רב-תחומית, כאשר הקווים המנחים נותנים עדיפות לטיפול שמרני.
8.1 טיפול כירורגי מול שמרני: ממצאי SPORT Trial
מחקר "ספורט" (Spine Patient Outcomes Research Trial – SPORT) השווה בין ניתוח לטיפול שמרני. תוצאות המעקב לטווח ארוך הראו כי במקרים של ספונדילוליסטזיס ניווני, ניתוח הציג יתרון מסוים בשיפור כאב ותפקוד לאחר 4 שנים (Weinstein et al., 2007; Weinstein et al., 2009). עם זאת, בקרב חולים עם פריצת דיסק רגילה או היצרות תעלה ללא אי-יציבות, ההבדלים בטווח הארוך מצטמצמים משמעותית, ורבים מהמטופלים השמרניים משיגים תוצאות משביעות רצון ללא התערבות פולשנית (Weinstein et al., 2007).
8.2 התערבויות זעיר-פולשניות
סקירות שיטתיות עדכניות מצביעות על יעילות מוגבלת לטווח ארוך של הזרקות אפידורליות (Epidural Steroid Injections), המספקות הקלה קצרת טווח בלבד (Manchikanti et al., 2024). לעומת זאת, אבלציה בגלי רדיו (Radiofrequency Ablation) לטיפול בכאב פאצטלי הראתה תוצאות מבטיחות יותר לטווח הבינוני (Provenzano et al., 2025).
9) כירופרקטיקה וטיפול מנואלי: ניתוח עומק
טיפול כירופרקטי ממלא תפקיד משמעותי בניהול שמרני של מצבים ניווניים בעמוד השדרה. כירופרקטורים משתמשים בהתאמות ידניות בעמוד השדרה, ניידות ותרגילים טיפוליים כדי להקל על הכאב, לשפר את הניידות ולשפר את תפקוד עמוד השדרה הכללי (Goertz et al., 2018). הטיפול הכירופרקטי מתמקד בשיקום תפקוד המפרקים, שיפור היציבה וחיזוק השרירים התומכים בעמוד השדרה, ובכך להפחית את הלחץ הביומכני התורם לניוון נוסף (Hidalgo et al., 2014).
מחקרים מצביעים על כך שהתערבויות כירופרקטיות, במיוחד מניפולציות בעמוד השדרה בשילוב עם פעילות גופנית ושינויים באורח החיים, מפחיתות ביעילות כאבי גב תחתון כרוניים ומשפרות את איכות החיים של המטופלים. טיפול כירופרקטי גם מפחית את התלות בתרופות נגד כאבים ועשוי לדחות או למנוע התערבויות כירורגיות (Leininger et al., 2018).
9.1 מניעה של ניתוחים: מחקר Whedon 2022
ממצא דרמטי מגיע ממחקר קוהורט רטרוספקטיבי עצום שפורסם ב-BMJ Open, שניתח נתונים של מעל 100 מיליון רשומות רפואיות. החוקרים בחנו את ההשפעה של טיפול כירופרקטי (Spinal Manipulative Therapy) על הצורך בניתוח כריתת דיסק (Discectomy). התוצאות הראו כי מטופלים שקיבלו טיפול כירופרקטי הראו סיכון מופחת משמעותית לעבור ניתוח דיסק במהלך שנתיים של מעקב, עם יחס סיכויים (Odds Ratio) של 0.69 לאחר שנה ו-0.77 לאחר שנתיים, בהשוואה למטופלים שקיבלו טיפול רפואי אחר (Whedon et al., 2022). זהו ממצא הממצב את הכירופרקטיקה כ"קו הגנה" המונע ניתוחים.
9.2 טכניקות טיפול ורזולוציה קלינית
- מניפולציה (HVLA): יעילה בדומה לטיפולים מומלצים אחרים לכאבי גב (Rubinstein et al., 2011).
- Cox Flexion-Distraction: טכניקה המשלבת מתיחה ותנועה, הנחשבת יעילה במיוחד למצבי היצרות תעלה ופריצת דיסק. מחקרים הראו כי היא יעילה יותר מטיפול פיזיותרפי קונבנציונלי בהפחתת כאב ונכות בחולים אלו (Chung et al., 2013; Choi et al., 2015). תיאורי מקרה מתעדים שיפור דרמטי בכאב גם בחולים קשישים עם תחלואה מורכבת (Kruse et al., 2019).
- Maitland מול Mulligan: מחקרים השוואתיים הראו כי שתי השיטות יעילות. מחקרים מסוימים מצאו יתרון לטכניקת Maitland בשיפור טווח תנועה וכאב (Shoukry et al., 2023), בעוד אחרים הצביעו על יתרון לטכניקת Mulligan (Kashyap et al., 2021). הבחירה תלויה בהתאמה האישית למטופל.
9.3 בטיחות הטיפול
בטיחות הטיפול המנואלי נחקרה רבות ונמצאה גבוהה. הסיכון לתסמונת זנב הסוס בעקבות מניפולציה הוא אפסי (פחות מ-1 ל-3.7 מיליון) (Oliphant, 2004). בנוסף, לא נמצאה עדות להחמרה בנזק לדיסק בעקבות טיפול מבוקר, והוא נחשב בטוח יותר משימוש ממושך באופיואידים או ניתוח (Whedon et al., 2022).
10) סיכום ומסקנות
ההתמודדות עם שינויים ניווניים בגב התחתון דורשת הבנה כי ה"ניוון" הוא לרוב תהליך ביולוגי טבעי. העובדה שרוב האוכלוסייה המבוגרת מציגה ממצאים דומים ללא כאב (Brinjikji et al., 2015), והממצא כי אין קשר בין תמונת הרנטגן לבין יכולת השיקום (Maiers et al., 2025), מחייבים מיקוד בתפקוד. הכירופרקטיקה מציגה יעילות מוכחת לא רק בשיפור סימפטומטי אלא גם בהפחתת הצורך בניתוחים (Whedon et al., 2022), ומהווה נדבך מרכזי בניהול המודרני של בריאות עמוד השדרה.
References:
Battié, M. C., Videman, T., Kaprio, J., Gibbons, L. E., Gill, K., Manninen, H.,… & Peltonen, L. (2009). The Twin Spine Study: contributions to a changing view of disc degeneration. The Spine Journal, 9(1), 47-59.
Brinjikji, W., Luetmer, P. H., Comstock, B., Bresnahan, B. W., Chen, L. E., Deyo, R. A.,… & Jarvik, J. G. (2015). Systematic literature review of imaging features of spinal degeneration in asymptomatic populations. American Journal of Neuroradiology, 36(4), 811-816.
Choi, J., Lee, S., & Hwangbo, G. (2015). Influences of spinal decompression therapy and general traction therapy on the pain, disability, and straight leg raising of patients with intervertebral disc herniation. Journal of Physical Therapy Science, 27(2), 481-483.
Chung, T. S., Yang, H. E., Ahn, S. J., & Park, J. H. (2013). Rehabilitation of lumbar spine: a randomized controlled trial of flexion-distraction manipulation. Journal of Physical Therapy Science, 25, 875-878.
Eskola, P. J., Lemmelä, S., Kallela, M., Säilä, H., Paavola, M., Hillman, M.,… & Männikkö, M. (2012). Genetic association studies in lumbar disc degeneration: a systematic review. PLoS One, 7(11), e49995.
Hidalgo B, Detrembleur C, Hall T, Mahaudens P, Nielens H. The efficacy of manual therapy and exercise for different stages of non-specific low back pain: an update of systematic reviews. J Man Manip Ther. 2014 May;22(2):59-74.
Kalichman, L., Li, L., Kim, D. H., Guermazi, A., Berkin, V., O'Donnell, C. J.,… & Hunter, D. J. (2008). Facet joint osteoarthritis and low back pain in the community-based population. Spine, 33(23), 2560-2565.
Kashyap, R., Iqbal, A., & Alghadir, A. H. (2021). Mulligan versus Maitland mobilizations in patients with chronic low back dysfunction. Journal of Musculoskeletal Research, 24(01), 2150004.
Kefalakes, E., Stylianakis, A., & Gkiokas, A. (2022). Correlation between expression of MMPs/ADAMTSs and Pfirrmann grade in lumbar disc degeneration. Journal of Orthopaedic Surgery and Research, 17(1), 1-9.
Kellgren, J. H., & Lawrence, J. S. (1957). Radiological assessment of osteo-arthrosis. Annals of the Rheumatic Diseases, 16(4), 494.
Kruse, R. A., Cambron, J., & Gudavalli, M. R. (2019). Geriatric spondylotic spondylolisthesis treated with flexion-distraction: a case series. Journal of Chiropractic Medicine, 18(1), 62-67.
Maiers, M., Vihstadt, C., & Evans, R. (2025). No association between radiographic findings and response to chiropractic care in older adults with back-related disability: a secondary analysis. Chiropractic & Manual Therapies, 33(2).
Manchikanti, L., Kosanovic, R., Pampati, V., & Hirsch, J. A. (2024). Efficacy of epidural steroid injections for lumbar spinal stenosis: a systematic review and meta-analysis. Pain Physician, 27, E1-E18.
Modic, M. T., Steinberg, P. M., Ross, J. S., Masaryk, T. J., & Carter, J. R. (1988). Degenerative disk disease: assessment of changes in vertebral body marrow with MR imaging. Radiology, 166(1), 193-199.
Noponen-Hietala, N., Virtanen, I. M., Karttunen, R., Schaffer, A. A., Haukipuro, K., Jakkula, E.,… & Ala-Kokko, L. (2005). Genetic variations in IL6 associated with intervertebral disc disease characterized by sciatica. Pain, 114(1-2), 186-194.
Leininger B, Bronfort G, Evans R, Hodges J, Kuntz K, Nyman JA. Cost-effectiveness of spinal manipulation, exercise, and self-management for spinal pain using an individual participant data meta-analysis approach: a study protocol. Chiropr Man Therap. 2018 Nov 13;26:46.
Oliphant, D. (2004). Safety of spinal manipulation in the treatment of lumbar disc herniations: a systematic review and risk assessment. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 27(3), 197-210.
Pfirrmann, C. W., Metzdorf, A., Zanetti, M., Hodler, J., & Boos, N. (2001). Magnetic resonance classification of lumbar intervertebral disc degeneration. Spine, 26(17), 1873-1878.
Provenzano, D., Holt, B., Danko, M., & Goldberg, E. (2025). Assessment of real-world, prospective outcomes in patients treated with lumbar radiofrequency ablation for chronic pain (RAPID). Regional Anesthesia & Pain Medicine.
Ravindra, V. M., Senglaub, S. S., Rattani, A., Dewan, M. C., Härtl, R., Bisson, E.,… & Shrime, M. G. (2018). Degenerative spine disease: a global comparative analysis of disability and economic burden. Global Spine Journal, 8(4_suppl), 1S-109S.
Risbud, M. V., & Shapiro, I. M. (2014). Role of cytokines in intervertebral disc degeneration: pain and disc content. Nature Reviews Rheumatology, 10(1), 44-56.
Rubinstein, S. M., van Middelkoop, M., Assendelft, W. J., de Boer, M. R., & van Tulder, M. W. (2011). Spinal manipulative therapy for chronic low-back pain: an update of a Cochrane review. Spine, 36(13), E825-E846.
Shoukry, H., El Sayed, W., & Hamada, H. (2023). Comparative effects of Shockwave therapy and Maitland lumbar mobilization on pain, disability and range of motion in patients with mechanical low back pain: A pilot study. Journal of Musculoskeletal Research, 26(2).
Vo, N. V., Hartman, R. A., Patil, P. R., Risbud, M. V., Kierski, J., Nassi, L.,… & Kang, J. D. (2013). Molecular mechanisms of biological aging in intervertebral discs. Journal of Orthopaedic Research, 31(8), 1032-1037.
Wang, Y. X. J., Griffith, J. F., Ma, H. T., Kwok, A. W. L., Leung, J. C. S., Yeung, D. K. W.,… & Leung, P. C. (2016). Relationship between gender, bone mineral density, and disc degeneration in the lumbar spine: a study in elderly Chinese men and women using an eight-level MRI grading scale. Osteoporosis International, 27, 2697-2704.
Weinstein, J. N., Lurie, J. D., Tosteson, T. D., Hanscom, B., Tosteson, A. N., Blood, E. A.,… & Hu, S. S. (2007). Surgical versus nonsurgical treatment for lumbar degenerative spondylolisthesis. New England Journal of Medicine, 356(22), 2257-2270.
Weinstein, J. N., Lurie, J. D., Tosteson, T. D., Zhao, W., Blood, E. A., Tosteson, A. N.,… & Hu, S. S. (2009). Surgical compared with nonoperative treatment for lumbar degenerative spondylolisthesis: four-year results in the Spine Patient Outcomes Research Trial (SPORT) randomized and observational cohorts. Journal of Bone and Joint Surgery, 91(6), 1295.
Weishaupt, D., Zanetti, M., Boos, N., & Hodler, J. (1999). MR imaging and CT in osteoarthritis of the lumbar facet joints. Skeletal Radiology, 28(4), 215-219.
Whedon, J. M., Trager, R. J., Daniels, C. J., & Perez, J. A. (2022). Association between chiropractic spinal manipulation and lumbar discectomy in adults with lumbar disc herniation and radiculopathy: retrospective cohort study using United States' data. BMJ Open, 12(12), e068262.
Yang, H. (2022). Lumbar degenerative disc disease is more common than you think. Vanderbilt Health.
