כאבי ברכיים: האם חומצה היאלורונית יכולה לעזור? כאבי ברכיים הם אחת התלונות השכיחות ביותר במרפאות האורתופדיות, והם משפיעים על מיליוני בני אדם ברחבי העולם. הכאב הכרוני, הנובע לרוב משחיקת סחוס (אוסטיאוארתריטיס), פוגע קשות באיכות החיים, מגביל את הניידות והופך פעולות פשוטות כמו הליכה או עלייה במדרגות למשימות מאתגרות ומכאיבות. בעוד שבעבר האפשרויות הטיפוליות נעו בעיקר בין משככי כאבים לניתוחים מורכבים להחלפת מפרק, הרפואה המודרנית מציעה כיום מגוון פתרונות ביניים מתקדמים. אחד הטיפולים הבולטים והמדוברים ביותר בשנים האחרונות הוא הזרקת חומצה היאלורונית ישירות למפרק הברך.
חומצה היאלורונית היא חומר טבעי המצוי בגופנו, ותפקידו המרכזי הוא לשמן את המפרקים ולספוג זעזועים בזמן תנועה. עם הגיל ותהליכי השחיקה, כמות החומר ואיכותו בברך יורדות, מה שמוביל לחיכוך מוגבר ולדלקת. הטיפול החדשני מבקש "להחזיר את הגלגל לאחור" באמצעות הזרקה מקומית המשמשת כחומר סיכוך ביולוגי. אך האם מדובר בפתרון קסם שיכול להחליף ניתוח, או רק בהקלה זמנית המיועדת לשלבים מסוימים בלבד? במאמר זה נבחן לעומק את מנגנון הפעולה של החומצה ההיאלורונית, נסקור את הנתונים המדעיים לגבי יעילותה, ונבין למי הטיפול באמת יכול לעזור ומתי כדאי לשקול חלופות אחרות.
כאבי ברכיים: האם חומצה היאלורונית יכולה לעזור? – רקע
למה בכלל מדברים על חומצה היאלורונית בכאבי ברכיים? כאבי ברכיים הם אחת התלונות השכיחות ביותר בתחום האורתופדיה, רפואת המשפחה, הפיזיותרפיה והכירופרקטיקה. הם יכולים להופיע בגלל שחיקת סחוס, עומס גידי, כאב פטלופמורלי, פציעת מניסקוס, דלקת מפרקים, חבלה, עודף עומס באימון או ירידה בכוח השרירים סביב הברך. כאשר הכאב נמשך, רבים מחפשים טיפול שאינו ניתוח – ואחת האפשרויות המוכרות היא הזרקת חומצה היאלורונית לברך.
חומצה היאלורונית היא חומר טבעי הנמצא בנוזל המפרקי. תפקידה לסייע בסיכוך, בלימת זעזועים ותנועה חלקה של המפרק. בהזרקה תוך־מפרקית, המטרה היא לשפר את איכות הנוזל המפרקי, להפחית חיכוך, להשפיע על תהליכי דלקת וכאב, ולאפשר תנועה טובה יותר. הטיפול נקרא לעיתים “ויסקוספלמנטציה” – כלומר תוספת חומר צמיג למפרק.
עם זאת, השאלה החשובה היא לא רק האם חומצה היאלורונית יכולה לעזור, אלא למי היא עשויה לעזור, בכמה היא עוזרת, מתי עדיף להימנע, ומה חייבים לעשות במקביל כדי שהברך באמת תשתפר.
שכיחות כאבי ברכיים ושחיקת ברך
כאבי ברכיים נפוצים מאוד, במיוחד בגיל המבוגר, אך הם אינם מוגבלים לגיל זה. שחיקת ברך, או אוסטאוארתריטיס של הברך, היא אחד הגורמים המרכזיים לכאב, נוקשות וקושי בהליכה, מדרגות, קימה מכיסא ופעילות גופנית. ניתוחי Global Burden of Disease מראים שאוסטאוארתריטיס היא גורם משמעותי למוגבלות ברחבי העולם, כאשר הברך היא אחד המפרקים השכיחים ביותר המעורבים במחלה (GBD 2021 Osteoarthritis Collaborators, 2023).
מחקרי שכיחות מצביעים על כך ששחיקת ברך עולה עם הגיל, נפוצה יותר אצל נשים בגיל מבוגר, ומושפעת מאוד ממשקל גוף, פציעות עבר, עומסים חוזרים, מבנה מפרקי, חולשת שרירים וגנטיקה (Cui, 2020; Safiri, 2020). לכן, טיפול יעיל בכאב ברכיים אינו יכול להסתמך רק על זריקה אחת. ברך כואבת מושפעת ממפרק, שרירים, מערכת עצבים, משקל, פעילות, שינה, פחד מתנועה והרגלי עומס.
מהי חומצה היאלורונית?
חומצה היאלורונית היא מולקולה טבעית שנמצאת ברקמות רבות בגוף, כולל עור, עיניים ונוזל מפרקי. בברך בריאה, הנוזל הסינוביאלי עוזר להפחית חיכוך בין משטחי הסחוס ומאפשר תנועה חלקה. באוסטאוארתריטיס, איכות הנוזל המפרקי עשויה להשתנות: הוא פחות צמיג, פחות יעיל בסיכוך, והמפרק עלול להיות רגיש יותר לעומסים.
בהזרקה לברך, החומצה ההיאלורונית אינה “בונה סחוס חדש” בצורה פשוטה ואינה מחזירה את הברך למצב של גיל צעיר. מטרתה העיקרית היא להפחית כאב ולשפר תפקוד אצל חלק מהמטופלים. קיימים תכשירים שונים: משקל מולקולרי נמוך או גבוה, חומצה היאלורונית מצולבת או לא מצולבת, סדרה של כמה זריקות או זריקה אחת. השונות הזו מקשה להשוות בין מחקרים, כי לא כל המוצרים זהים (Concoff, 2017; Glinkowski, 2025).
איך חומצה היאלורונית אמורה להשפיע על הברך?
סיכוך ובלימת זעזועים
ההסבר הפשוט ביותר הוא סיכוך. כאשר המפרק נע, החומצה ההיאלורונית יכולה לשפר את התכונות הצמיגות של הנוזל המפרקי. באופן תיאורטי, הדבר עשוי להפחית חיכוך, לשפר תחושת תנועה ולהקל על כאב בזמן הליכה, קימה, מדרגות או פעילות יומיומית.
אך כאב בברך אינו נובע רק מחיכוך. באוסטאוארתריטיס יש גם תהליכים דלקתיים נמוכים, רגישות עצבית, שינוי בעומסים, חולשת שרירים ופחד מתנועה. לכן, גם אם ההזרקה משפרת את הסביבה המפרקית, היא אינה מחליפה חיזוק, ירידה בעומס עודף ושיפור תנועה.
השפעה על דלקת וכאב
מחקרים מעבדתיים וקליניים מציעים שלחומצה היאלורונית עשויות להיות השפעות נוספות מעבר לסיכוך: השפעה על קולטני כאב, תהליכים דלקתיים, תאי סחוס וסביבה סינוביאלית. עם זאת, התרגום הקליני של מנגנונים אלה משתנה בין מטופלים. חלק מהאנשים מדווחים על שיפור משמעותי, אחרים שיפור קל בלבד, וחלק אינם מרגישים שינוי.
לכן, חומצה היאלורונית היא טיפול אפשרי – לא הבטחה. היא צריכה להיבחר לפי אבחנה, שלב המחלה, העדפות המטופל, טיפולים קודמים, סיכונים, עלות וציפיות ריאליות.
האם חומצה היאלורונית באמת עוזרת לכאבי ברכיים?
התשובה המחקרית: כן לחלק מהאנשים, אבל לא לכולם
המחקר על חומצה היאלורונית בברך מורכב ושנוי במחלוקת. יש סקירות שמצאו שיפור מסוים בכאב ובתפקוד, במיוחד בהשוואה לטיפול רגיל או אצל מטופלים מסוימים עם שחיקה קלה־בינונית (Bannuru, 2015; Maheu, 2019). לעומת זאת, סקירות רחבות ומחמירות יותר מצאו שהשיפור הממוצע לעומת פלצבו קטן, ולעיתים אינו מגיע למשמעות קלינית ברורה עבור כלל המטופלים (Rutjes, 2012; Pereira, 2022).
במטא־אנליזה גדולה ב־BMJ נמצא כי ויסקוספלמנטציה הפחיתה כאב בהשוואה לפלצבו, אך ההבדל הממוצע היה קטן, והחוקרים הדגישו גם חשש לעלייה באירועים חריגים חמורים במחקרים מסוימים (Pereira, 2022).-
למה המחקרים לא תמיד מסכימים?
יש כמה סיבות למחלוקת. ראשית, קיימים תכשירים שונים מאוד של חומצה היאלורונית, ולא בטוח שכולם פועלים באותה צורה. שנית, המחקרים כוללים מטופלים שונים: שחיקה קלה, בינונית או קשה; גילאים שונים; משקל גוף שונה; רמות פעילות שונות; כאב דלקתי לעומת כאב מכני; וטיפולים נלווים שונים.
שלישית, להזרקה לברך יש אפקט פלצבו משמעותי. עצם קבלת טיפול תוך־מפרקי, תשומת הלב הרפואית והציפייה לשיפור יכולים להשפיע על כאב. לכן קשה להפריד בין השפעת החומר לבין השפעת ההליך עצמו. מחקרים עדכניים על פלצבו בהזרקות תוך־מפרקיות מדגישים שהתגובה להזרקת סליין יכולה להיות משמעותית, במיוחד במדדי כאב ותפקוד (Previtali, 2025).
למי חומצה היאלורונית עשויה להתאים יותר?
שחיקת ברך קלה עד בינונית
מטופלים עם אוסטאוארתריטיס קלה עד בינונית עשויים להיות מועמדים טובים יותר מאשר מטופלים עם הרס מפרקי מתקדם מאוד. כאשר המרווח המפרקי כמעט נעלם, יש עיוות משמעותי, כאב חמור מאוד והגבלה קשה, הזרקה עשויה לספק הקלה זמנית בלבד, ולעיתים התועלת מוגבלת.
סקירה שיטתית הציעה כי מטופלים עם שחיקה פחות מתקדמת עשויים להפיק יותר תועלת מהזרקות חומצה היאלורונית לעומת מטופלים עם מחלה מתקדמת מאוד (Bannuru, 2015). עם זאת, גם בשחיקה קלה־בינונית אין ודאות לתגובה.
מטופלים שאינם יכולים להשתמש בנוגדי דלקת
נוגדי דלקת לא־סטרואידליים יכולים להקל על כאבי ברכיים, אך אינם מתאימים לכל אחד. אנשים עם מחלות קיבה, כליות, לב, לחץ דם גבוה, שימוש במדללי דם או סיכון גבוה לתופעות לוואי עשויים להזדקק לחלופות. במצבים כאלה, הזרקה מקומית עשויה להישקל כחלק מתוכנית טיפול.
הנחיות OARSI הציעו גישה מותאמת למטופל ולמחלות הרקע, ובחלק מהפרופילים חומצה היאלורונית נשארה אפשרות טיפולית, בעוד שהנחיות אחרות היו מסויגות יותר (Bannuru, 2019; Kolasinski, 2020).
אנשים שרוצים לדחות ניתוח, אך עדיין מסוגלים לשקם
חלק מהמטופלים משתמשים בחומצה היאלורונית כדי להפחית כאב ולדחות התערבות ניתוחית. זה עשוי להיות הגיוני כאשר ההזרקה מאפשרת להתחיל פעילות גופנית, לחזק את השרירים ולשפר תפקוד. אך אם ההזרקה הופכת לתחליף לשיקום, התועלת ארוכת הטווח עלולה להיות מוגבלת.
המטרה אינה “לקנות זמן” בלבד, אלא להשתמש בתקופת ההקלה כדי לבנות ברך חזקה יותר: ירך חזקה, שרירי ארבע־ראשי פעילים, שליטה טובה בתנועה, ירידה בעומס עודף ושיפור סבולת.
למי חומצה היאלורונית פחות מתאימה?
כאב ברך שאינו נובע מאוסטאוארתריטיס
לא כל כאב ברך הוא שחיקה. כאב קדמי סביב הפיקה, כאב גידי, פציעת מניסקוס אקוטית, קרע רצועה, כאב עצבי או כאב ממקור ירך וגב אינם בהכרח מתאימים להזרקת חומצה היאלורונית. אם אין אבחנה ברורה של אוסטאוארתריטיס או בעיה תוך־מפרקית מתאימה, הזרקה עלולה להחמיץ את מקור הכאב.
לכן, לפני שמחליטים על הזרקה, חשוב לבצע בדיקה קלינית, לשמוע את סיפור הכאב, לבדוק טווחי תנועה, נפיחות, יציבות, כוח, הליכה ולעיתים לבצע צילום. טיפול טוב מתחיל באבחנה לא במוצר.
שחיקה מתקדמת מאוד
במקרים של אוסטאוארתריטיס מתקדמת מאוד, עיוות משמעותי, כאב בלתי נסבל במנוחה או ירידה קשה בתפקוד, חומצה היאלורונית עשויה לא להספיק. היא יכולה להקל זמנית אצל חלק מהמטופלים, אך אין לצפות שתשנה מבנה מפרקי מתקדם.
במצבים כאלה חשוב לדון עם אורתופד על כל האפשרויות: שיקום, ירידה בעומסים, זריקות שונות, תרופות, אביזרי תמיכה, ולעיתים ניתוח החלפת ברך כאשר איכות החיים נפגעת באופן קשה.
זיהום, דלקת חריפה או רגישות לחומר
אין להזריק חומצה היאלורונית כאשר יש זיהום פעיל במפרק, זיהום עור באזור ההזרקה, חום, נפיחות חריגה או חשד לדלקת מפרקית חריפה. גם אלרגיה ידועה לאחד מרכיבי התכשיר מחייבת הימנעות או בחירה אחרת.
ההזרקה צריכה להתבצע על ידי איש מקצוע מוסמך, בתנאים סטריליים, לאחר אבחון רפואי והסבר על סיכונים, תועלת וחלופות.
חומצה היאלורונית לעומת זריקת סטרואידים
סטרואידים: הקלה מהירה יותר, לרוב קצרה יותר
זריקות סטרואידים לברך יכולות להפחית כאב ודלקת בטווח הקצר, במיוחד כאשר יש נפיחות, התלקחות דלקתית או כאב חריף. היתרון שלהן הוא תגובה יחסית מהירה. החיסרון הוא שההשפעה עשויה להיחלש לאחר שבועות, ויש מגבלות על תדירות השימוש.
חומצה היאלורונית: התחלה איטית יותר, אפשרות להשפעה ממושכת יותר
חומצה היאלורונית אינה תמיד מורגשת מיד. אצל חלק מהמטופלים השיפור מופיע אחרי כמה שבועות. מטא־אנליזה שהשוותה מסלולי השפעה של סטרואידים וחומצה היאלורונית מצאה שסטרואידים נוטים להועיל יותר בטווח קצר מאוד, בעוד שחומצה היאלורונית עשויה להראות יתרון יחסי מאוחר יותר אצל חלק מהמטופלים (Bannuru, 2015).
עם זאת, זו אינה הבטחה. הבחירה בין סטרואידים, חומצה היאלורונית, PRP או טיפול שמרני בלבד צריכה להיעשות לפי מצב הברך, מחלות רקע, מטרות המטופל והמלצת הרופא.
מה אומרות ההנחיות הקליניות?
ההמלצות אינן אחידות
אחד הדברים החשובים ביותר להבין הוא שהנחיות מקצועיות שונות לא מסכימות לגמרי לגבי חומצה היאלורונית. הנחיות ACR/Arthritis Foundation משנת 2019 פרסמו המלצה מותנית נגד שימוש שגרתי בחומצה היאלורונית בברך, בעיקר בגלל הערכה שהתועלת הממוצעת קטנה כאשר מתמקדים במחקרים איכותיים יותר (Kolasinski, 2020).
לעומת זאת, הנחיות OARSI משנת 2019 הציגו גישה מותאמת יותר לפרופיל המטופל, ובחלק מהמצבים השאירו חומצה היאלורונית כאפשרות טיפולית לברך, בעיקר כאשר יש מגבלות על תרופות אחרות או צורך בהתאמה אישית (Bannuru, 2019).
הפער הזה אינו אומר שאחד הצדדים “טועה”, אלא שהחלטה רפואית צריכה לשקול גם מחקר ממוצע וגם מטופל ספציפי.
איך לפרש את המחלוקת?
כאשר טיפול מקבל המלצה מסויגת, המשמעות אינה בהכרח “אסור להשתמש”. המשמעות היא שהתועלת אינה ודאית או אינה גדולה מספיק כדי להמליץ עליו לכל אדם. לכן, חומצה היאלורונית יכולה להיות אפשרות אצל מטופלים נבחרים, אך אינה צריכה להיות קו טיפול אוטומטי לכל כאב ברך.
הגישה המאוזנת היא לומר: אפשר לשקול הזרקה לאחר אבחון, לאחר ניסיון או שילוב של טיפולים שמרניים, כאשר הציפיות ריאליות וכאשר המטופל מבין שהתועלת משתנה מאדם לאדם.
תופעות לוואי וסיכונים אפשריים
כאב ונפיחות לאחר ההזרקה
התופעות הנפוצות הן כאב מקומי, נפיחות קלה, תחושת חום, רגישות או אי־נוחות בימים הראשונים. לרוב מדובר בתופעות חולפות. לעיתים מופיעה תגובה דלקתית חזקה יותר, עם נפיחות וכאב משמעותיים, המחייבת בדיקה.
זיהום מפרקי: נדיר אך חשוב
כל הזרקה למפרק נושאת סיכון קטן לזיהום. זהו סיבוך נדיר אך משמעותי. לכן ההזרקה חייבת להתבצע בתנאים סטריליים, ויש לפנות לבדיקה אם לאחר ההזרקה מופיעים חום, אודם, נפיחות חריגה, כאב שמחמיר במהירות או קושי משמעותי לדרוך.
אירועים חריגים חמורים
סקירת BMJ משנת 2022 העלתה חשש לעלייה באירועים חריגים חמורים בקבוצות שקיבלו ויסקוספלמנטציה לעומת פלצבו, אף שהפרשנות תלויה בסוגי המחקרים ובאופן איסוף הנתונים (Pereira, 2022). לכן יש חשיבות לשיחה רפואית שקופה על סיכון מול תועלת, במיוחד אצל מטופלים עם מחלות רקע.
מה חייבים לעשות במקביל להזרקה?
חיזוק שרירי הירך והאגן
הברך אינה עובדת לבד. שרירי הירך, הישבן, הקרסול והליבה משפיעים על העומס שעובר דרך הברך. חיזוק שריר הארבע־ראשי, שרירי ההמסטרינגס, שרירי העכוז ושליטה בתנועת הברך יכולים להפחית כאב ולשפר תפקוד.
גם אם ההזרקה מפחיתה כאב, ללא חיזוק ושינוי עומסים הברך עלולה לחזור לכאוב. ההזרקה יכולה להיות חלון הזדמנות לשיקום, לא תחליף לשיקום.
פעילות אירובית מותאמת
הליכה, אופניים, שחייה, אליפטיקל או פעילות במים יכולים לשפר סבולת, משקל, מצב רוח ובריאות כללית. יש להתאים את הפעילות לרמת הכאב. המטרה היא לא “לשחוק עוד את הברך”, אלא להזין את המפרק בתנועה מבוקרת ולחזק את הגוף.
ירידה בעומס עודף
כאשר יש עודף משקל משמעותי, ירידה מתונה במשקל יכולה להפחית עומס מכני על הברך ולשפר כאב. אין צורך בהבטחות קיצוניות או דיאטות מסוכנות. גם שינוי הדרגתי בהרגלי תנועה ותזונה יכול להשפיע.
כירופרקטיקה בכאבי ברכיים: איך היא יכולה להועיל?
טיפול כירופרקטי אינו מחליף הזרקה – אבל יכול להשלים שיקום
כירופרקטיקה יכולה להועיל בחלק מהמקרים של כאבי ברכיים, במיוחד כאשר יש מרכיב מכני: מגבלה בטווח תנועה, עומס לא מאוזן, כאבי ירך או גב שמשפיעים על הברך, תנועה לקויה של הקרסול, חולשה, נוקשות או שינוי בהליכה. הטיפול עשוי לכלול מוביליזציות למפרקי הברך, הירך, הקרסול או הגב התחתון, טיפול ברקמות רכות, תרגול, הדרכה לניהול עומסים ושיפור דפוסי תנועה.
סקירה שיטתית על טיפול ידני באוסטאוארתריטיס של הברך מצאה שטיפול ידני עשוי לתרום להפחתת כאב קצר־טווח ולשיפור טווח תנועה ותפקוד, בעיקר כאשר הוא משולב עם תרגול (Tsokanos, 2021). מחקר כירופרקטי אקראי מוקדם מצא שפרוטוקול טיפול ידני לברך הפחית כאב בטווח קצר אצל מטופלים עם כאב אוסטאוארתריטי, אך מדובר במחקר קטן יחסית ולכן אין לראות בו הוכחה גורפת (Pollard, 2008).
מתי כירופרקטיקה מתאימה?
כירופרקטיקה עשויה להתאים כאשר כאב הברך מוחמר בתנועה, מדרגות, קימה מכיסא, עומס הליכה או תבנית תנועה לקויה. היא יכולה לעזור במיוחד כאשר הכאב מלווה בכאב גב תחתון, כאב ירך, נוקשות קרסול או שינוי הליכה.
עם זאת, כאשר יש נפיחות חריפה, אודם, חום, חבלה משמעותית, חשד לקרע רצועה, נעילה מכנית, כאב עז לאחר פציעה או חשד לזיהום – יש לפנות קודם לרופא או אורתופד. טיפול ידני אינו קו ראשון במצבים דחופים.
מתי לפנות לרופא לפני ששוקלים חומצה היאלורונית?
יש לפנות לרופא כאשר כאב הברך נמשך מעל כמה שבועות, מגביל הליכה, גורם לנפיחות חוזרת, מפריע לשינה או מלווה בתחושת חוסר יציבות. יש לפנות במהירות כאשר יש כאב לאחר חבלה, קושי לדרוך, נפיחות גדולה, אודם וחום מקומי, חום גוף, נעילה של הברך, כאב בשוק עם נפיחות או קוצר נשימה.
חומצה היאלורונית אינה טיפול לאבחנה לא ברורה. לפני הזרקה יש לוודא שמדובר במצב שבו הטיפול מתאים, לרוב אוסטאוארתריטיס של הברך או בעיה תוך־מפרקית מוגדרת.
שאלות שכדאי לשאול לפני הזרקה
מה האבחנה המדויקת?
שאלו האם הכאב נובע משחיקת ברך, פציעת מניסקוס, כאב פטלופמורלי, דלקת, גיד או מקור אחר. התשובה משפיעה מאוד על התאמת הטיפול.
מה הסיכוי לשיפור במקרה שלי?
שאלו מה הצפי לפי גיל, צילום, חומרת השחיקה, משקל, פעילות, טיפולים קודמים ורמת הכאב. רופא טוב לא יבטיח הצלחה מוחלטת.
כמה זריקות צריך?
יש תכשירים שניתנים בזריקה אחת, אחרים בשלוש או חמש זריקות. אין פרוטוקול אחד שמתאים לכל מוצר. חשוב להבין את העלות, תדירות הטיפול ותוכנית ההמשך.
מה עושים אחרי ההזרקה?
שאלו מתי לחזור להליכה, מתי להתחיל תרגול, מה אסור בימים הראשונים, ומתי לפנות לבדיקה אם יש תופעות חריגות.
טעויות נפוצות לגבי חומצה היאלורונית
לחשוב שהזריקה “בונה סחוס”
חומצה היאלורונית אינה טיפול שמוכח כבונה מחדש סחוס שחוק בצורה משמעותית. היא נועדה בעיקר להפחתת כאב ושיפור תפקוד אצל חלק מהמטופלים.
להשתמש בה לפני אבחון
כאב ברך ללא אבחנה ברורה אינו סיבה אוטומטית להזרקה. יש לבדוק את מקור הכאב לפני טיפול תוך־מפרקי.
לוותר על תרגול בגלל שהזריקה עזרה
אם הכאב פוחת, זה הזמן לחזק את הברך, לא להפסיק טיפול פעיל. תרגול הוא הבסיס לשיפור ארוך־טווח.
לצפות לאותה תגובה אצל כולם
יש מטופלים שמרגישים הקלה טובה, יש שמרגישים הקלה חלקית, ויש שאינם מגיבים. התגובה אישית ותלויה בגורמים רבים.
תוכנית טיפול מעשית לכאבי ברכיים עם או בלי חומצה היאלורונית
שלב ראשון: אבחון

התחילו בבדיקה מקצועית. יש לברר מיקום הכאב, משך הכאב, נפיחות, נעילות, חבלה, פעילות, כוח שרירים, טווחי תנועה והדמיה לפי הצורך.
שלב שני: טיפול בסיסי
הבסיס כולל פעילות מותאמת, חיזוק, ירידה בעומס עודף, ניהול כאב, שינוי עומסי אימון והדרכה. טיפולים אלה רלוונטיים כמעט לכל מטופל עם כאבי ברכיים.
שלב שלישי: שקילת הזרקה
אם הכאב נמשך למרות טיפול שמרני, ואם האבחנה מתאימה, ניתן לשקול חומצה היאלורונית. ההחלטה צריכה להיות משותפת למטופל ולרופא, עם ציפיות ריאליות.
שלב רביעי: שימוש בהקלה כדי להתקדם
אם הזריקה עוזרת, יש לנצל את ההקלה כדי להגדיל פעילות בהדרגה, לחזק את הרגל ולשפר תפקוד. אם אין שיפור, יש לחזור לאבחנה ולבדוק אפשרויות אחרות.
סיכום: האם חומצה היאלורונית יכולה לעזור לכאבי ברכיים?
חומצה היאלורונית יכולה לעזור לחלק מהאנשים עם כאבי ברכיים, בעיקר כאשר הכאב נובע מאוסטאוארתריטיס של הברך, במיוחד בדרגה קלה עד בינונית, וכאשר טיפולים שמרניים בלבד לא הספיקו או כאשר תרופות מסוימות אינן מתאימות. עם זאת, המחקר אינו חד־משמעי: יש מחקרים שמראים שיפור מסוים, ויש סקירות גדולות שמראות שהתועלת הממוצעת לעומת פלצבו קטנה יחסית.
לכן, חומצה היאלורונית אינה “פתרון קסם” ואינה בונה סחוס מחדש. היא טיפול אפשרי, שצריך להיבחר בזהירות, לאחר אבחון, תוך הבנת הסיכוי לשיפור והסיכונים האפשריים. היא יעילה יותר כאשר היא משתלבת עם חיזוק, פעילות מותאמת, ירידה בעומסים מיותרים, שיקום תנועתי ולעיתים טיפול ידני או כירופרקטיקה.
המסר המרכזי הוא זה: הזרקה יכולה להפחית כאב, אבל הברך משתפרת באמת כאשר מחזירים לה יכולת – כוח, תנועה, יציבות, סבולת וביטחון.
References:
Altman, R. D., Hackel, J., Niazi, F., Shaw, P., & Nicholls, M. (2018). Efficacy and safety of repeated courses of hyaluronic acid injections for knee osteoarthritis: A systematic review. Seminars in Arthritis and Rheumatism, 48(2), 168-175. https://doi.org/10.1016/j.semarthrit.2018.01.009
Bannuru, R. R., Natov, N. S., Dasi, U. R., Schmid, C. H., & McAlindon, T. E. (2011). Therapeutic trajectory following intra-articular hyaluronic acid injection in knee osteoarthritis: Meta-analysis. Osteoarthritis and Cartilage, 19(6), 611-619. https://doi.org/10.1016/j.joca.2010.09.014
Bannuru, R. R., Schmid, C. H., Kent, D. M., Vaysbrot, E. E., Wong, J. B., & McAlindon, T. E. (2015). Comparative effectiveness of pharmacologic interventions for knee osteoarthritis: A systematic review and network meta-analysis. Annals of Internal Medicine, 162(1), 46-54. https://doi.org/10.7326/M14-1231
Bannuru, R. R., Osani, M. C., Vaysbrot, E. E., Arden, N. K., Bennell, K., Bierma-Zeinstra, S. M. A., Kraus, V. B., Lohmander, L. S., Abbott, J. H., Bhandari, M., Blanco, F. J., Espinosa, R., Haugen, I. K., Lin, J., Mandl, L. A., Moilanen, E., Nakamura, N., Snyder-Mackler, L., Trojian, T., … McAlindon, T. E. (2019). OARSI guidelines for the non-surgical management of knee, hip, and polyarticular osteoarthritis. Osteoarthritis and Cartilage, 27(11), 1578-1589. https://doi.org/10.1016/j.joca.2019.06.011
Concoff, A., Sancheti, P., Niazi, F., Shaw, P., & Rosen, J. (2017). The efficacy of multiple versus single hyaluronic acid injections: A systematic review and meta-analysis. BMC Musculoskeletal Disorders, 18, 542. https://doi.org/10.1186/s12891-017-1897-2
Cui, A., Li, H., Wang, D., Zhong, J., Chen, Y., & Lu, H. (2020). Global, regional prevalence, incidence and risk factors of knee osteoarthritis in population-based studies. EClinicalMedicine, 29-30, 100587. https://doi.org/10.1016/j.eclinm.2020.100587
GBD 2021 Osteoarthritis Collaborators. (2023). Global, regional, and national burden of osteoarthritis, 1990-2020 and projections to 2050: A systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2021. The Lancet Rheumatology, 5(9), e508-e522. https://doi.org/10.1016/S2665-9913(23)00163-7
Kolasinski, S. L., Neogi, T., Hochberg, M. C., Oatis, C., Guyatt, G., Block, J., Callahan, L., Copenhaver, C., Dodge, C., Felson, D., Gellar, K., Harvey, W. F., Hawker, G., Herzig, E., Kwoh, C. K., Nelson, A. E., Samuels, J., Scanzello, C., White, D., … Reston, J. (2020). 2019 American College of Rheumatology/Arthritis Foundation guideline for the management of osteoarthritis of the hand, hip, and knee. Arthritis Care & Research, 72(2), 149-162. https://doi.org/10.1002/acr.24131
Maheu, E., Bannuru, R. R., Herrero-Beaumont, G., Allali, F., Bard, H., & Migliore, A. (2019). Why we should definitely include intra-articular hyaluronic acid as a therapeutic option in the management of knee osteoarthritis: Results of an extensive critical literature review. Seminars in Arthritis and Rheumatism, 48(4), 563-572. https://doi.org/10.1016/j.semarthrit.2018.06.002
Pereira, T. V., Jüni, P., Saadat, P., Xing, D., Yao, L., Bobos, P., Agarwal, A., Hincapié, C. A., & da Costa, B. R. (2022). Viscosupplementation for knee osteoarthritis: Systematic review and meta-analysis. BMJ, 378, e069722. https://doi.org/10.1136/bmj-2022-069722
Pollard, H., Ward, G., Hoskins, W., & Hardy, K. (2008). The effect of a manual therapy knee protocol on osteoarthritic knee pain: A randomised controlled trial. Journal of the Canadian Chiropractic Association, 52(4), 229-242.
Previtali, D., Boffa, A., Filardo, G., Candrian, C., & Zaffagnini, S. (2025). Placebo response to intra-articular injections in knee osteoarthritis: A systematic review and meta-analysis. Knee Surgery, Sports Traumatology, Arthroscopy, 33, 1458-1472. https://doi.org/10.1007/s00167-024-07784-4
Rutjes, A. W. S., Jüni, P., da Costa, B. R., Trelle, S., Nüesch, E., & Reichenbach, S. (2012). Viscosupplementation for osteoarthritis of the knee: A systematic review and meta-analysis. Annals of Internal Medicine, 157(3), 180-191. https://doi.org/10.7326/0003-4819-157-3-201208070-00473
Safiri, S., Kolahi, A. A., Smith, E., Hill, C., Bettampadi, D., Mansournia, M. A., Hoy, D., Ashrafi-Asgarabad, A., Sepidarkish, M., Almasi-Hashiani, A., Collins, G., Kaufman, J., Qorbani, M., Moradi-Lakeh, M., Woolf, A. D., Guillemin, F., March, L., & Cross, M. (2020). Global, regional and national burden of osteoarthritis 1990-2017: A systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2017. Annals of the Rheumatic Diseases, 79(6), 819-828. https://doi.org/10.1136/annrheumdis-2019-216515
Serrano-García, B., Martínez-Cepa, C. B., Forriol, F., Angulo-Díaz-Parreño, S., Mesa-Jiménez, J. A., & Zuil-Escobar, J. C. (2025). Effects of manual therapy and strengthening exercise on pain in patients with knee osteoarthritis: A systematic review and meta-analysis. Applied Sciences, 15(1), 215. https://doi.org/10.3390/app15010215
Tsokanos, A., Livieratou, E., Billis, E., Tsekoura, M., Tatsios, P., Tsepis, E., & Fousekis, K. (2021). The efficacy of manual therapy in patients with knee osteoarthritis: A systematic review. Medicina, 57(7), 696. https://doi.org/10.3390/medicina57070696


