עבודה בעמידה עלולה להזיק. אכן זה נכון, עבודה בישיבה גורמת לנזקים בריאותיים קשים. ישיבה יומית ממושכת מעלה את הסיכון לחלות במחלות קטלניות ולמות למוות מוקדם. בין המחלות שנקשרו לאורח חיים יושבני נציין:
- השמנה
- מחלות לב ועוד
לאור זאת ישנם מחקרים וחוקרים רבים הקוראים להפסיק לשבת ולהתחיל לעבוד בעמידה. ישנם חוקרים שאפילו ממליצים על שולחנות עמידה לילדים בבתי הספר. האמנם? האם כדאי לבדוק את הנושא בצורה יסודית כדי לא ליפול מן הפח אל הפחת.
אבל הגוף שלנו נועד לנוע וגם עמידה ממושכת מזיקה. ולכן אי אפשר להחליף עבודה בישיבה ממושכת עם עבודה בעמידה ממושכת. עמידה של יותר מ- 5 שעות ביום משמעותה סיכון גבוה למגוון בעיות בריאותיות כולל בין היתר עייפות קשה בשרירי הרגליים (שורפים 20% יותר אנרגיה מישיבה), התכווצויות שרירים בלתי רצוניות ולהתפתחות כאבי גב תחתון ובעיות אחרות במערכות עצב שריר ושלד.
עבודה בעמידה עלולה להזיק – רקע
עבודה יושבנית אינה טובה לבריאות שלנו ועל כך אין חולק. חוקרים בעולם מגדירים את הישיבה כעישון החדש ומסמנים אותה כאויב שיש להילחם בו עד חורמה. אחת הדרכים להילחם בנזקי הישיבה הוא המעבר לעבודה בעמידה. ואכן על פי הערכות ממקורות שונים נראה שישנה תנועה לכיוון העבודה בעמידה. מחקרים באירופה מוצאים שעד מחצית מהעובדים מבלים מחצית מיום עבודתם (4 שעות) בעמידה או בהליכה. הבעיה היא שגם עבודה בעמידה גורמת על ציר הזמן לנזק בריאותי. אלה לא חדשות טובות עבור המוני בני אדם העובדים בעמידה כיוון שמקצועם דורש זאת. בין העבודות המתבצעות בעמידה נמנה:
- זבנים
- קופאים
- מוכרנים
- עובדים על קו הייצור
- מאבטחים
- ספרים ומעצבי שיער
- טכנאי מעבדות ועוד
- עוד נציין את קבוצת האנשים שהומלץ להם לעבוד בעמידה כדי לפתור את בעיותיהם הבריאותיות
מחקרים שונים מראים שעמידה בת שעתיים היא בתחום הסביר מבחינת הגוף האנושי. רוב בני האדם לא יינזקו מעמידה שנמשכת עד שעתיים מידי יום. עמידה ממושכת יותר כבר תתחיל לגרום לנזקים. בין הנזקים שנמצאו בעקבות עמידה ממושכת נציין:
- ליקוי יציבה
- פגיעה במסתמי הוורידים ברגליים והתפתחות דליוּת (Varicose veins)
- מחלות לב וכלי דם כולל התפתחות טרשת עורקים
- היצרות בעורק התרדמני (carotid Artery) המוביל דם לראש
- נזקים למפרקים נושאי משקל עקב עומס מתמשך ללא תנועה ולכן בלי סיכוך סינוביאלי במפרקים
- עייפות שרירים
- לידה מוקדמת ולידה של תינוק במשקל נמוך ועוד
המחקר
במסגרת המחקר עקבו אחר 14 גברים ו- 12 נשים שמחציתם בגילים 18 – 30 והמחצית השנייה בגילים שבין 50 – 65. לאף אחד מחברי הקבוצה הנבדקת לא היה רקע של בעיות במערכות עצב שריר ושלד או בעיות נוירולוגיות. כול חברי הקבוצה התבקשו להימנע ממאמצים קיצוניים במהלך המחקר. הקבוצה התבקשה לעמוד במשך 5 שעות עם הפסקות של 5 דקות תוך ביצוע מטלות קלות. שרירי הרגליים של הקבוצה נוטרו במהלך הניסוי וחברי הקבוצה התבקשו לדווח על תחושות חריגות.
ממצאי המחקר
כול חברי הקבוצה דיווחו על תחושה של עייפות קיצונית בשרירי הרגליים. הסימנים של עייפות השרירים הקיצונית נמשכו חצי שעה לאחר תום פרק הזמן של העמידה.
המלצות החוקרים
עמידה ממושכת עלולה להזיק! הגוף אינו מותאם לעומסים סטאטיים אלא לעומסים משתנים. הקפידו לשנות את תנוחת העבודה לסירוגין על מנת למנוע את עייפות השרירים הקיצונית ברגליים ולאפשר זרימת דם טובה יותר. כמו ערכו הפסקות של 5 דקות כול 30 דקות לשם הליכה.
איך עושים זאת נכון
ישיבה רציפה היא רעה וכך גם עמידה ממושכת. הגוף שלנו נועד לנוע. ובכול זאת כיצד ניתן לעבוד עם מינימום של נזקים? יש להקפיד לשנות את התנוחות שלנו ואת המצב של הגוף כל מספר דקות. לקום מישיבה לאחר 20 דקות ולשבת לאחר עמידה של 10 דקות. שולחן עבודה אופטימלי יאפשר מספר גבהים וכיסא עבודה אופטימאלי יאפשר שינוי בגובה שלו כך שתתאפשר עבודה בישיבה קלסית ולאחר מספר דקות ניתן להרים את השולחן ולעבוד עם כיסא מורם (בגובה של כיסא בר) ולאחר מספר דקות לעלות את השולחן עד לגובה עבודה בעמידה מלאה וחוזר חלילה.
בכל אחד מהגבהים הללו עמדת העבודה צריכה להיות מותאמת על לפרט האחרון כולל בין היתר מסך בגובה הנכון, מקלדת בגובה הנכון ועוד. גם גורמים שאינם קשורים ישירות לשולחן העבודה ולכיסא עשויים להיות חשובים ולאפשר עבודה במגוון גבהים ומנחים. בין הגורמים הללו נמנה נעליים שחשוב שיהיו רכות, עשויות גומי ובעלות תמיכה בקשת כף הרגל וכן שטיח רך שעשוי להוסיף לשיכוך העומס הנגרם מעמידה.
Journal of Human Factors, June 2015
