עמידה ממושכת עלולה להזיק למערכות הגוף השונות. אכן, העבודה בישיבה מזיקה לבריאותנו. ישיבה יומית ממושכת מעלה את הסיכון לחלות במחלות קטלניות ולמות למוות מוקדם. בין המחלות שנקשרו לאורח חיים יושבני נציין השמנה, מחלות לב ועוד. לאור זאת ישנם מחקרים וחוקרים רבים הקוראים להפסיק לשבת ולהתחיל לעבוד בעמידה. ישנם חוקרים שאפילו ממליצים על שולחנות עמידה לילדים בבתי הספר. האמנם? האם כדאי לבדוק את הנושא בצורה יסודית כדי לא ליפול מן הפח אל הפחת.
אבל הגוף שלנו נועד לנוע וגם עמידה ממושכת מזיקה. ולכן אי אפשר להחליף עבודה בישיבה ממושכת עם עבודה בעמידה ממושכת. עמידה של יותר מ- 5 שעות ביום משמעותה סיכון גבוה למגוון בעיות בריאותיות כולל בין היתר עייפות קשה בשרירי הרגליים (שורפים 20% יותר אנרגיה מישיבה), התכווצויות שרירים בלתי רצוניות ולהתפתחות כאבי גב תחתון ובעיות אחרות במערכות עצב שריר ושלד.
עמידה ממושכת עלולה להזיק – רקע
עבודה יושבנית אינה טובה לבריאות שלנו ועל כך אין חולק. חוקרים בעולם מגדירים את הישיבה כעישון החדש ומסמנים אותה כאויב שיש להילחם בו עד חורמה. אחת הדרכים להילחם בנזקי הישיבה הוא המעבר לעבודה בעמידה. ואכן על פי הערכות ממקורות שונים נראה שישנה תנועה לכיוון העבודה בעמידה.
סקרים בכמה ממדינות האיחוד האירופי (EU) העלו כי ישנה מגמה לעלייה בתנוחות עבודה סטטיות ועמידה וישיבה ממושכת בעבודה. לפי הסטטיסטיקה האירופית, אחד מכל חמישה עובדים באיחוד האירופי (20%) מבלה את רוב זמן עבודתו בעמידה. עבודות שמתבצעות בעמידה כוללות בין היתר זבנים, קופאים, מוכרנים, עובדי קו הייצור, מאבטחים, ספרים ומעצבי שיער, טכנאי מעבדות ועוד. עוד נציין את האנשים שהומלץ להם לעבוד בעמידה כדי לפתור את בעיותיהם הבריאותיות.
עם זאת, אין הדבר מבשר בהכרח טובות עבור העובד. המעבר מעבודה בישיבה ממושכת ומזיקה לעבודה בעמידה ממושכת ומזיקה אינה סבירה. לקבלת תוצאת הבריאות והבטיחות הטובה ביותר, עובדים צריכים להיות מסוגלים לאמץ מגוון תנוחות גוף: רצוי שהעובדים יהיו מסוגלים לגוון בין ישיבה, עמידה ותנועה.
מחלות מערכתיות בגלל עבודה בעמידה
מחקרים שונים מראים שעמידה בת שעתיים היא בתחום הסביר מבחינת הגוף האנושי. רוב בני האדם לא יינזקו מעמידה שנמשכת עד שעתיים מידי יום. בטווח הארוך עמידה ממושכת קשורה להשפעות בריאותיות משמעותיות יותר. ידוע כי עמידה ממושכת של יותר מ-8 שעות על בסיס קבוע קשורה קשר חזק:
- פגיעה במסתמי הוורידים ברגליים והתפתחות דליוּת (Varicose veins)
- מחלות לב וכלי דם כולל התפתחות טרשת עורקים
- היצרות בעורק התרדמני (carotid Artery) המוביל דם לראש
- לידה מוקדמת והפלות ספונטניות
- לחץ דם נמוך
הפרעות במערכת שריר ושלד בגלל עמידה ממושכת
עמידה ממושכת ועל בסיס קבוע עלולה לגרום למגוון רחב של הפרעות שרירים ושלד (MSDs). בטווח הקצר העובד או התלמיד שמבצעים את פעילותם בעמידה ממושכת עלולים לחוש:
- אי נוחות ועייפות במיוחד בשרירי הגפיים התחתונות (רגליים וירכיים), הגב התחתון וכפות הרגליים.
עם זאת, שהייה ממושכת ויום יומית בעמידה עלולה לגרום להפרעות שרירים ושלד משמעותיות יותר. הפחתת זרימת הדם והחומרים התזונתיים לשרירים ולמפרקים בגלל עמידה ממושכת עלולה לגרום להפרעות כגון:
- רגליים עייפות ונטייה מוגברת ליפול על ידי החלקה ומעידה
- סיכון גבוה יותר לפתח כאבי גב תחתון
- אי נוחות / עייפות וכאבים בצוואר ובכתפיים
- כאבים, דליות ונפיחות ברגליים
- אי נוחות עייפות וכאבים בקרסול/כף הרגל
- חוסר תנועה של המפרקים עלול להוביל לנזק ניווני בעמוד השדרה, מפרקי הירך, ברכיים וכפות הרגליים
- גם מפרקים נוקשים ונוקשות בצוואר ובכתפיים עלולים להתפתח בגלל חוסר התנועה
- בטווח הארוך חוסר התנועה יכול להוביל למחלות ראומטיות עקב נזק ניווני לגידים ולרצועות.
- נזקים למפרקים נושאי משקל עקב עומס מתמשך ללא תנועה ולכן בלי סיכוך סינוביאלי במפרקים
- נזקים אלה יכולים לגרום כאב ומגבלות תנועה והליכה
- על ציר הזמן יחולו גם ליקוי יציבה
עוד חשוב לציין שאם לעובד יש בעיה בריאותית קיימת, כגון סיאטיקה הקשורה לבעיית גב או מפרקים כואבים עקב שיגרון, עמידה ממושכת עלולה לעורר את הכאב הנלווה ולהחמיר את המצב. יש לקחת בחשבון שעמידה ממושכת מזיקה במיוחד כאשר העובד אינו זז כלל ונשאר עומד על אותו נקודה ברציפות. כאשר העובד מסוגל לנוע, בתוך מעגל ברדיוס של עד מטר אחד, העבודה מתבצעת בצורה הרבה יותר דינמית ובכך בריאה יותר.
עמידה ממושכת עלולה להזיק – המחקר
זהו מחקר עוקבה (קוהורט) פרוספקטיבי משנת 2018 שנערך באונטריו, קנדה. המחקר בחן את השכיחות של מחלות לב לאורך 12 שנים בקרב 7,320 עובדים, במטרה להשוות את הסיכונים הכרוכים בישיבה לעומת עמידה במהלך העבודה.
ממצאים מרכזיים
- סיכון כפול: עובדים במקצועות הדורשים בעיקר עמידה היו בעלי סבירות כפולה לפתח מחלות לב בהשוואה לאלו שעבדו בעיקר בישיבה.
- יחס סיכון מתוקנן: לאחר התאמה למשתנים אישיים (גיל, מגדר, BMI), בריאותיים (סוכרת, יתר לחץ דם) ומשתני עבודה, יחס הסיכון (Hazard Ratio) למקצועות בעמידה נותר בטווח שבין 1.97 ל-2.18.
- השוואה לעישון: השכיחות הבלתי-מתוקננת של מחלות לב בקרב עובדים שעומדים רוב הזמן (6.6%) הייתה דומה לרמות הסיכון של מעשנים יומיומיים (5.8%) ואנשים הסובלים מהשמנת יתר (6.9%) בקבוצת המחקר.
- ישיבה מול עמידה: בעוד שישיבה ממושכת בעבודה נתפסת לעיתים קרובות כסיכון בריאותי, מחקר זה מצא כי מקצועות המאופיינים בעיקר בישיבה לא הראו את אותו סיכון מוגבר שנמצא אצל העומדים לאורך תקופת 12 השנים.
הבדלים מגדריים
- תנועה משולבת: אצל גברים, מקצועות ששילבו ישיבה, עמידה והליכה היו קשורים לסיכון קרדיווסקולרי נמוך יותר (יחס סיכון מגן של 0.61).
- סיכון מוגבר לנשים: לעומת זאת, אצל נשים בתפקידים המשלבים מספר תנוחות נצפה סיכון מוגבר (יחס סיכון של 1.80), אם כי ממצא ספציפי זה לא היה מובהק סטטיסטית.
משמעויות והמלצות
החוקרים (Smith et al., 2018) הגיעו למסקנה כי עמידה ממושכת בעבודה היא גורם סיכון קרדיווסקולרי "שמתעלמים ממנו". הם המליצו כי מאמצי המניעה במקומות העבודה צריכים להתמקד בהפחתת עמידה מופרזת ובעידוד שילוב בין ישיבה, עמידה ותנועה כדי להגן על בריאות הלב.
איך עושים זאת נכון
ישיבה רציפה היא רעה וכך גם עמידה ממושכת. הגוף שלנו נועד לנוע. ובכול זאת כיצד ניתן לעבוד עם מינימום של נזקים? יש להקפיד לשנות את התנוחות שלנו ואת המצב של הגוף כל מספר דקות. לקום מישיבה לאחר 20 דקות ולשבת לאחר עמידה של 10 דקות. שולחן עבודה אופטימלי יאפשר מספר גבהים וכיסא עבודה אופטימאלי יאפשר שינוי בגובה שלו כך שתתאפשר עבודה בישיבה קלסית ולאחר מספר דקות ניתן להרים את השולחן ולעבוד עם כיסא מורם (בגובה של כיסא בר) ולאחר מספר דקות לעלות את השולחן עד לגובה עבודה בעמידה מלאה וחוזר חלילה.
בכל אחד מהגבהים הללו עמדת העבודה צריכה להיות מותאמת על לפרט האחרון כולל בין היתר מסך בגובה הנכון, מקלדת בגובה הנכון ועוד. גם גורמים שאינם קשורים ישירות לשולחן העבודה ולכיסא עשויים להיות חשובים ולאפשר עבודה במגוון גבהים ומנחים. בין הגורמים הללו נמנה נעליים שחשוב שיהיו רכות, עשויות גומי ובעלות תמיכה בקשת כף הרגל וכן שטיח רך שעשוי להוסיף לשיכוך העומס הנגרם מעמידה.
עמידה ממושכת עלולה להזיק – סיכום
עמידה ממושכת (Prolonged Standing), המוגדרת לרוב כעמידה של מעל 4 שעות ביום או מעל שעה רצופה, מוכרת במחקר המודרני כגורם סיכון בריאותי משמעותי, לעיתים לא פחות מישיבה ממושכת. להלן פירוט הנזקים הפוטנציאליים על פי מערכות הגוף:
מערכת השלד והשרירים (Musculoskeletal System)
עמידה סטטית יוצרת עומס מתמשך על המפרקים והשרירים ללא תקופות התאוששות. עומסים אלה עלולים לגרום:
- כאבי גב תחתון: עמידה ממושכת גורמת למתח שרירי בגב התחתון ושינויים בזווית האגן (Anterior Pelvic Tilt), מה שמוביל ללחץ על החוליות.
- שחיקת מפרקים: לחץ קבוע על הברכיים והירכיים עלול להאיץ תהליכי דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis).
- עייפות שרירית: חוסר תנועה מונע זרימת דם תקינה לשרירים, מה שגורם להצטברות חומצת חלב ועייפות כרונית.
- בעיות בכף הרגל: התפתחות דורבן (Plantar Fasciitis) וירידה בקשת כף הרגל.
מערכת כלי הדם (Cardiovascular System)
אחד התחומים המדאיגים ביותר במחקר העכשווי הוא ההשפעה של עמידה סטטית על מערכת כלי הדם:
- אי-ספיקה ורידית ודליות: כוח הכבידה גורם לדם להצטבר ברגליים (Venous Pooling). לאורך זמן, השסתומים בוורידים נחלשים, מה שמוביל לוורידים בולטים (Varicose Veins) ובצקות.
- מחלות לב איסכמיות: מחקרים ארוכי טווח מצאו כי עמידה ממושכת בעבודה מכפילה את הסיכון למחלות לב בהשוואה לעבודה בישיבה, בשל הלחץ ההידרוסטטי המוגבר ועלייה בלחץ הדם הוורידי.
השפעות בריאותיות נוספות
הריון: עמידה ממושכת אצל נשים בהריון נקשרה במחקרים לסיכון מוגבר ללידה מוקדמת ולמשקל יילוד נמוך.
References:
Coenen, P., et al. (2018). Associations of occupational standing with musculoskeletal symptoms: A systematic review with meta-analysis. British Journal of Sports Medicine, 52(16), 1041-1051.
Waters TR, Dick RB. Evidence of health risks associated with prolonged standing at work and intervention effectiveness. Rehabil Nurs. 2015 May-Jun;40(3):148-65.
McCulloch, J. (2002). Health risks associated with prolonged standing. African Newsletter on Occupational Health and Safety, 12, 19-21.
Tissot, F., et al. (2009). Standing, sitting and associated working conditions in the Quebec population in 1998. Ergonomics, 52(3), 353-373.
Ijaz, S., et al. (2014). Night-shift work and childhood cancer: A systematic review and meta-analysis. Scandinavian Journal of Work, Environment & Health, 40(1), 5-18. (Relevant for occupational exposure impacts).
Cai C, Vandermeer B, Khurana R, Nerenberg K, Featherstone R, Sebastianski M, Davenport MH. The impact of occupational activities during pregnancy on pregnancy outcomes: a systematic review and metaanalysis. Am J Obstet Gynecol. 2020 Mar;222(3):224-238.
Chambers AJ, Haney JM, Huppert T, Redfern MS. The Effect of Prolonged Walking With Intermittent Standing on Erector Spinae and Soleus Muscle Oxygenation and Discomfort. J Sports Sci Med. 2019 Jun 1;18(2):337-343.