כאבים מתחת לחזה באמצע

כאבים מתחת לחזה באמצע

כאבים מתחת לחזה באמצע הם סימפטום נפוץ שיכול להיות בעל סיבות שונות, החל ממצבי שרירים ושלד שפירים ועד למקרי חירום מסכני חיים. מסיבה זאת, זה חיוני עבור אנשי מקצוע בתחום הבריאות להעריך במדויק ולאבחן את הגורם הבסיסי של כאבים בחזה.

אבחון מדויק יאפשר להעניק טיפול מתאים ולהבטיח את בטיחות המטופל. סוג הטיפול משתנה בהתאם לסיבת הכאב ועשוי לנוע בין טיפול שמרני כירופרקטי ועד לטיפול כירורגי. במאמר הנוכחי "כאבים מתחת לחזה באמצע", נחקור את הגורמים השונים לכאבים בחזה, נדון בתהליך ההערכה ונספק אבחנה מבדלת מפורטת כדי לסייע באבחון מדויק.

כאבים מתחת לחזה באמצע – רקע 

כאבים מתחת לחזה באמצע הם אחד התסמינים השכיחים ביותר שגורמים לפנייה לרופאי משפחה ולמחלקות לרפואה דחופה. מדובר בסימפטום היכול לנבוע ממגוון רחב של מצבים. אלה יכולים לכלול החל מהפרעות שריר-שלד שפירות, דרך מחלות במערכת העיכול, וכלה במקרי חירום קרדיווסקולריים או ריאתיים מסכני חיים (Johnson & Ghassemzadeh, 2022). הפרעות שריר-שלד שפירות שעלולות לגרום כאבים מתחת לחזה באמצע כוללות:

  • כאבים בדופן החזה (שרירים, צלעות סחוסי צלעות ועוד).

אבחנה נכונה של מקור הכאב חיונית כדי למנוע החמרה ואף מוות. במאמר זה "כאבים מתחת לחזה באמצע":

  • נסקור את השכיחות, הגורמים וגורמי הסיכון לכאבי חזה אלה
  • את התסמינים האופייניים לבצב זה
  • שיטות האבחון מבוססות הראיות וגישות הטיפול

נשים דגש על תרומת הטיפול הכירופרקטי בכאבי חזה ממקור שריר-שלד, כחלופה בטוחה ויעילה לטיפול תרופתי או פולשני.

שכיחות של כאבים מתחת לחזה באמצע

שכיחות הכאב מתחת החזה ובמרכזו אינה מבוססת היטב ומשתנה בהתאם להגדרות המחקר והאוכלוסייה הנבדקת. על פי ההערכות שונות:

  • כ־1% מכלל הביקורים ברפואה ראשונית נוגעים לכאב בחזה (Haasenritter et al., 2015). בקרבם, 2-4% יאובחנו עם תסמונת כלילית חריפה (ACS).
  • כאב ממקור שריר-שלד מהווה 20%-50% מהמקרים (McConaghy et al., 2020).
  • ריפלוקס קיבתי-ושטי (GERD) אחראי ל־10%-20% מהתלונות (Stepinska et al., 2020).
  • קוסטוכונדריטיס מהווה 13% מהמקרים (Haasenritter et al., 2015).
  • הפרעות חרדה, ובעיקר הפרעת פאניקה, אחראיות ל־2%-3% מהאוכלוסייה הכללית, ובקרב 25% מהחולים הפונים למיון עם כאבי חזה (Ayerbe et al., 2016).

מה גורם להתפתחות כאבים מתחת לחזה באמצע?

כאבים מתחת לעצם החזה הם סימפטום שיכול לנבוע ממבנים שונים בבטן, בתוך בית החזה ובדופן החזה. חיוני להבדיל בין סיבות שריר-שלד ושאינן שריר-שלד כדי לקבוע את גישת האבחון המתאימה. גורמים שאינם שריר-שלד כגון מחלת לב איסכמית ותסחיף ריאתי דורשים התערבות דחופה. מאידך, הפרעות שריר שלד הגורמות לכאב כזה אינן צריכות טיפול בהול.

גורמים קרדיווסקולריים

  • אנגינה פקטוריס ואוטם שריר הלב – נגרמים מחסימת זרימת הדם ללב. גורמי סיכון: יתר לחץ דם, סוכרת, עישון, עודף שומנים בדם (Stepinska et al., 2020).
  • דלקת קרום הלב (Pericarditis) – כאב חד, מוחמר בשכיבה ומשתפר בישיבה קדימה (Mayo Clinic, 2023).

גורמים ריאתיים

גורמים במערכת העיכול

  • ריפלוקס קיבתי-ושטי (GERD) – הצרבת מהווה סימפטום עיקרי.
  • כיב פפטי או גסטריטיס – כאב מחמיר בצום או לאחר ארוחות מסוימות (Cleveland Clinic, 2023).
  • אבני מרה ולבלב חריף – הקרנה לכיוון בית החזה התחתון (ScienceDirect, 2022).

גורמים ראומטיים

גורמים פסיכולוגיים

  • הפרעת פאניקה – גורמת לכאב חזה המדמה אוטם לבבי (Ayerbe et al., 2016).

גורמי שריר-שלד

ניתן לסווג באופן רחב את הגורמים לכאבי שרירים ושלד לכאבי שרירים ושלד בודדים, מחלות ראומטיות ומצבים סיסטמיים שאינם ראומטולוגיים. הגורמים הנפוצים ביותר לשרירים ושלד כוללים:

קוסטוכונדריטיס

קוסטוכונדריטיס (costochondritis) הוא המונח הרפואי לדלקת בסחוס המחבר את הצלעות לעצם החזה (עצם החזה). אזור זה ידוע בשם המפרק צלעי סחוסי (costochondral). קוסטוכונדריטיס היא סיבה שכיחה לכאבי חזה שריר-שלד קדמיים. חולים עם קוסטוכונדריטיס מתלוננים בדרך כלל על רגישות מעל צומת שבין עצם החזה לבין הצלעות. מישוש של אזורים אלה משחזר את הכאב שלהם.

הגורם המדויק של קוסטוכונדריטיס הוא לעתים קרובות לא ידוע. קוסטוכונדריטיס עשוי להשתפר מעצמו לאחר מספר שבועות, אך יכול להימשך מספר חודשים ויותר. הפרעה זאת עלולה להישנות. הטיפול הכירופרקטי בהפרעה זאת הוא שמרני ויעיל.

תסמונת טיצה

קוסטוכונדריטיס עשוי להיות דומה למצב נפרד שנקרא תסמונת טיצה (Tietze). שני המצבים כרוכים בדלקת של המפרק הקוסטוכונדרלי ויכולים לגרום לתסמינים דומים מאוד. עם זאת, תסמונת טיצה הרבה פחות שכיחה ולעתים קרובות כרוכה בנפיחות מקומית בחזה, שיכולה להימשך גם לאחר שהכאב והרגישות חלפו.

קוסטוכונדריטיס נוטה להשפיע גם על מבוגרים בגילאי 40 ומעלה, בעוד תסמונת טיצה משפיע בדרך כלל על צעירים מתחת לגיל 40. התסמינים של קוסטוכונדריטיס ותסמונת טיצה דומים וכוללים: כאב חד בחזה ורגישות. אלה עשויים להתפתח בהדרגה או להתחיל פתאום. הכאב עלול להחמיר בתנוחות מסוימות, לחץ על מיקום הדלקת, נשימות עמוקות, שיעול והתעטשות.

תסמונת הצלעות המחליקות

תסמונת כאב בצלעות התחתונות, המכונות גם תסמונת החלקה של הצלע ועוד מהווה גורם נוסף להתפתחות כאבים מתחת לחזה באמצע. תסמונת זאת מאופיינת ברגישות בשוליים הצלעיים, ולחיצה על אזור זה משחזרת את הכאב. הסיבה המדויקת לתסמונות אלה אינה מובנת היטב. משערים שחיבורים סיביים סחוסיים לקויים בין הצלעות התחתונות לפנים מאפשרים תת-פריקה חלקית של הסחוס הצלעי. במצב זה נוצרת פגיעה בעצבים הבין-צלעיים ונגרם כאב.

פגיעה בשרירים

פציעה של שרירים המתפקדים בחזה ובין הצלעות עלולה להיות גורם לכאב בחזה. שרירים שעלולים להיפגע ולגרום לכך כוללים:

  • את השרירים הבין-צלעיים, שרירי החזה ועוד.

בניגוד לכאבי חזה לבביים, כאב ממקור שרירי מופעל בדרך כלל על ידי פעילות גופנית. פציעות של השרירים הבין-צלעיים שכיחות בקרב ספורטאים (Nealon et al., 2017).

כאב ממקור עמוד השדרה הגבי

עמוד השדרה הגבי והמבנים הקשורים אליו, כולל דיסקים בין-חולייתיים, מפרקים בין-חולייתיים, ומפרקים בין הצלעות לחוליות, יכולים לתרום לכאבים בדופן החזה הקדמית. כאב הנובע ממבנים אלה כגון פריצת דיסק או דלקת פרקים ניוונית עשוי להופיע ככאב בחזה הקדמי. זריקות במפרק הפצט מצביעים על דפוסי הפניה לכיוון עצם החזה. מאידך, זריקות למפרקים האחרים בעמוד השדרה הגבי לא גרמו להפניית כאב לדופן החזה. מחקר נוסף נדרש כדי להבין את התרומה המדויקת של מבנים אלה לכאבי חזה שרירים ושלד.

תסמונת סטרנליס

תסמונת סטרנליס היא מצב המאופיין בכאבי חזה קדמיים הקשורים לרגישות של עצם החזה או השריר מעל עצם החזה. מישוש של אזור עצם החזה גורם לעיתים קרובות להקרנת כאב דו-צדדית. תסמונת עצם החזה נחשבה כנדירה אך, מחקרים אחרונים מצביעים על כך שהיא עשויה להיות נפוצה יותר ממה שחשבו בעבר. הגורם לתסמונת עצם החזה נותר לא ידוע, אך היא בדרך כלל מגבילה את עצמה ולא סביר שתגרום לכאב מתמשך.

תסמינים אופייניים

בבאנו לאבחן את מקור הכאב בחזה יש לתת את הדעת על התסמינים של החולה. אלה יעניקו לנו רמזים יקרים מפז לגבי מקור הבעיה:

  • כאב חד או לוחץ מתחת לחזה באמצע.
  • הקרנה לצוואר, לכתפיים או ליד שמאל (במחלות לב).
  • כאב מוחמר בנשימה עמוקה או שיעול (בפתולוגיה ריאתית).
  • כאב מוחמר בתנועה, מישוש או שינוי תנוחה – אופייני לגורמים שריר-שלדיים.
  • צרבת ושיהוק – אופייניים לרפלוקס קיבתי-ושטי (GERD).
  • חרדה, דפיקות לב, הזעה – אופייניים להפרעות חרדה.

כיצד נבחן כאב בחזה?

הערכת כאבים בחזה דורשת גישה שיטתית כדי לשלול סיבות מסכנות חיים ולזהות את הגורם הבסיסי הסביר ביותר. בעוד שלילת סיבות שאינן שריר-שלד, כגון מחלת לב איסכמית ותסחיף ריאתי, היא חיונית, חשוב באותה מידה לשקול סיבות שריר-שלד לאחר שמקרי חירום אלה נשללו. תהליך ההערכה כולל לקיחת היסטוריה, בדיקה גופנית, ובמידת הצורך, חקירות מתאימות.

היסטוריה רפואית

  • חשוב לברר: מועד הופעת הכאב, אופי הכאב (חד, לוחץ), גורמים מחמירים/מקלים, תסמינים נלווים.

בדיקה גופנית

  • מישוש דופן החזה: כאב משוחזר בלחיצה → מעיד על מקור שריר-שלד (Haasenritter et al., 2015).
  • האזנה לריאות וללב.
  • בדיקות נוירולוגיות אם יש חשד לפגיעה בעמוד השדרה.

בדיקות עזר

אלקטרוקרדיוגרפיה (ECG) – לשלול אוטם/אנגינה.

בדיקות דם (טרופונין, CRP, ESR). 

הדמיה: 

  • צילום חזה לשלילת שברים/דלקת ריאות.
  • MRI או CT – לזיהוי פתולוגיות שריר-שלד מורכבות.
  • אולטרסאונד – לזיהוי הצטברות נוזלים/פגיעה ברקמות רכות.

אבחנה מבדלת

ביצוע אבחנה מבדלת יסודית הוא חיוני כדי לזהות את הגורם הספציפי לכאבים בחזה במדויק. הטבלה הבאה מתארת גורמים נפוצים לכאבים בחזה. צירפתי לכל קבוצת מחלות את התכונות הייחודיות שלה:

  • לבבית (אנגינה, אוטם).
  • ריאתית (תסחיף, פלאוריטיס).
  • גסטרואינטסטינלית (ריפלוקס קיבתי-ושטי, כיב).
  • שריר-שלדית (קוסטוכונדריטיס, תסמונת טיצה, דיסק גבי).

אבחנה מבדלת של כאבים בחזה

גורםאבחנה מבדלתקריטריונים לאבחון
הפרעת שריר ושלדנזק שרירי, קוסטוכונדריטיס,  תסמונת טיצה, תסמונות כאב בצלעות התחתונות. כאב מעמוד השדרה החזי/מפרקי קוסטאוברטברל, תסמונת סטרנליס,רגישות וכאב במישוש, תנועות ומאמצים מחמירים הכאב
מחלות ריאומטיותפיברומיאלגיה, דלקת מפרקים שגרונית, דלקת מפרקים אקסיאלית (כולל אנקילוזינג ספונדיליטיס) ודלקת מפרקים פסוריאטיתכאב מפושט, מעורבות של מפרקים, סמנים דלקתיים
מחלות מערכתיותשברים אוסטיאופורוטיים, גידולים (כולל שברים פתולוגיים וכאבי עצמות), מחלת ריאות, גסטריטיס, כיב פפטי, דלקת הלבלב, אבני מרה או איסכמיה לבבית ועודתסמינים אופניים, ממצאים מבדיקות מעבדה ודימות

חשוב לציין כי טבלה זו מספקת סקירה כללית בלבד. אבחנה ספציפית צריכה להתבסס על הערכה מקיפה של ההיסטוריה של המטופל, בדיקה גופנית וחקירות מתאימות.

טיפול בכאבי חזה שריר-שלד

כאב מתחת לחזה באמצע
כאב מתחת לחזה באמצע

הטיפול בכאבי חזה שריר-שלד מתמקד בעיקר בהקלה על הסימפטומים ובשיפור איכות החיים של המטופל. גישות הטיפול עשויות לכלול:

טיפול ראשוני

טיפול רפואי תרופתי

  • לריפלוקס קיבתי-ושטי – מעכבי משאבת פרוטון.
  • ל־RA או ספונדיליטיס – DMARDs וביולוגיים.
  • לבעיות קרדיווסקולריות – טיפול בהתאם לפרוטוקול (ניטרטים, אנטיקואגולציה).

טיפול רפואי כירורגי

  • ניתוח מעקפים או צנתור במחלות לב.
  • תיקון כירורגי במקרים של גידולים או שברים חמורים.

טיפול כירופרקטי בכאב מתחת לחזה באמצע

פגיעת שריר-שלד היא אחד הגורמים המרכזיים לכאב מתחת לחזה, ובתחום זה כירופרקטיקה מציעה מענה ייחודי.

עקרונות

  • טיפול ידני (Spinal manipulation) לשיפור תנועתיות עמוד השדרה החזי.
  • טכניקות רכות (Soft tissue therapy) לשחרור השרירים הבין-צלעיים.
  • לייזר רך להפחתת דלקת .
  • שיקום תנועתי ושיפור פרופריוספציה.

יעילות

מחקרים מראים שטיפול כירופרקטי משפר את טווחי התנועה, מפחית כאב ומקצר זמני החלמה במצבים של קוסטוכונדריטיס ותסמונות חזה ממקור עמוד השדרה (Blanchette et al., 2016; Herman et al., 2021).

יתרונות

  • ללא תרופות.
  • הפחתת צורך בניתוח.
  • שיפור איכות חיים.
  • בטיחות גבוהה ביחס לטיפולים פולשניים (Corcoran et al., 2020).

כאבים מתחת לחזה באמצע: סיכום

כאבים מתחת לחזה באמצע מהווים אתגר אבחנתי וטיפולי, בשל מגוון האטיולוגיות האפשריות. אלה כוללות החל מהפרעות שריר-שלד ועד מצבים מסכני חיים. אבחון מבוסס ראיות הכולל היסטוריה, בדיקה גופנית וחקירות מתאימות הוא המפתח לניהול נכון. במקרים שבהם מדובר בכאב ממקור שריר-שלד, כירופרקטיקה מציעה מענה יעיל, בטוח ושמרני המאפשר לא רק שיכוך כאב אלא גם מניעת הישנות עתידית ושיפור תפקודי מתמשך. 

References:

Ayerbe, L., González, E., Gallo, V., et al. (2016). Clinical assessment of patients with chest pain; a systematic review of predictive tools. BMC Cardiovascular Disorders, 16(1), 18.

Blanchette, M. A., Stochkendahl, M. J., Borges Da Silva, R., Boruff, J., Harrison, P., & Bussières, A. (2016). Effectiveness and economic evaluation of chiropractic care for the treatment of low back pain: A systematic review. PLoS ONE, 11(8), e0160037.

McConaghy JR, Sharma M, Patel H. Acute Chest Pain in Adults: Outpatient Evaluation. Am Fam Physician. 2020 Dec 15;102(12):721-727. PMID: 33320506.

Nealon AR, Kountouris A, Cook JL. Side strain in sport: a narrative review of pathomechanics, diagnosis, imaging and management for the clinician. J Sci Med Sport. 2017 Mar;20(3):261-266.

Corcoran, K. L., et al. (2020). Association between chiropractic use and opioid receipt among patients with spinal pain: A systematic review and meta-analysis. Pain Medicine, 21(2), e139-e145.

Karmacharya P, Ogdie A, Eder L. Psoriatic arthritis and the association with cardiometabolic disease: a narrative review. Ther Adv Musculoskelet Dis. 2021 Mar 2;13:1759720X21998279. 

Haasenritter, J., et al. (2015). Causes of chest pain in primary care: A systematic review and meta-analysis. Croatian Medical Journal, 56(5), 422-430. 

Herman, P. M., Edgington, S. E., Sorbero, M. E., Hurwitz, E. L., Goertz, C. M., & Coulter, I. D. (2021). Visit frequency and outcomes for patients using ongoing chiropractic care for chronic pain. Pain Physician, 24(1), E61-E74. 

Johnson K, Ghassemzadeh S. Chest Pain. [Updated 2022 Dec 14]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2025 Jan-.

Stepinska, J., Lettino, M., Ahrens, I., et al. (2020). Diagnosis and risk stratification of chest pain patients in the emergency department: focus on acute coronary syndromes. European Heart Journal: Acute Cardiovascular Care, 9(1), 76-89.