כאב בזרוע גורמים וטיפול

כאב בזרוע גורמים וטיפול זהו נושאו של המאמר הנוכחי. הזרוע היא חלק מהגפה העליונה שמתחיל בכתף ונמשך עד המרפק. יכולת התנועה של הזרוע מתאפשרת בזכות התנועה של מפרק הכתף, ומפרק המרפק. רקמות רבות מרכיבות ומניעות את הזרוע ובכללן עצמות, שרירים וגידים, עצבים, כלי דם ועוד. פגיעה באחת או יותר מהרקמות או המפרקים (כתף ומרפק) עלולה לגרום בין יתר התסמינים גם כאב בזרוע. כאב בזרוע יכול להיות מופנה ממקורות אחרים כגון צוואר (פריצת דיסק), לב (התקף לב) או אזור אחר בגפה העליונה.

ברוב המקרים הכאב ושאר התסמינים בזרוע נובעים מנזקים קלים וחולפים. בחלק מהמקרים התסמינים עלולים להיות קשים ולפגוע ביכולת התפקודית. בלי קשר לאם הכאבים החלו בעקבות פציעה או מחלת רקע, הבנת הגורמים ואפשרויות הטיפול יכולים לאפשר חזרה לחיים נטולי כאב. הרבה פעמים, האבחון המדויק של מקור הכאב בזרוע מהווה תנאי להצלחת הטיפול. במאמר הנוכחי "כאב בזרוע גורמים וטיפול" נדון בגורמים לכאבי זרוע ובאפשרויות הטיפול בהם.

1) כאב בזרוע גורמים וטיפול – רקע

כאב בזרוע הוא סימפטום “רחב” שיכול לנבוע ממגוון מקורות: החל מעומס שרירי פשוט, דרך פציעות גידים ומפרקים, ועד כאב שמקורו בצוואר, לחץ עצבי, כלי דם או אפילו הלב. העובדה שהזרוע משמשת כ”מסך הקרנה” לכאב ממקומות אחרים הופכת את ההערכה לחשובה במיוחד: הטיפול הנכון תלוי בזיהוי מדויק של המקור, ולא רק במיקום הכאב. במאמר זה מוצגת דרך סדורה להבין כאב בזרוע: מהם הגורמים השכיחים לפי אזורים ותבניות כאב, אילו סימנים מצריכים בירור דחוף, ומהן אסטרטגיות הטיפול המבוססות ביותר – כולל המקום האפשרי של כירופרקטיקה במסגרת טיפול שמרני.

2) קודם כול: סימני אזהרה (“דגלים אדומים”) בכאב זרוע

יש מצבים שבהם כאב זרוע אינו “אורתופדי” אלא סימן למצב דחוף. אם אחד מאלה קיים – פונים בדחיפות להערכה רפואית:

• כאב/לחץ בחזה או קוצר נשימה עם כאב שמקרין לזרוע/לסת/גב, הזעה קרה, בחילה או תחושת עילפון (AHA, 2024).
• חולשה פתאומית ביד, הפרעת דיבור/ראייה, חוסר קואורדינציה – חשד לאירוע נוירולוגי.
• יד חיוורת/קרה מאוד, ירידה בתחושה או דופק חלש בצד הכואב – חשד לבעיה עורקית.
• נפיחות משמעותית בזרוע, כאב לוחץ/כבד, שינוי צבע ורידים בולטים – חשד לפקקת ורידים (Kakkos, 2021).
• חום גבוה עם אודם מתפשט, כאב חריג או רגישות קיצונית – חשד לזיהום.

דגלים אדומים אינם “נדירים מדי כדי להתעלם”: הם הסיבה המרכזית לכך שהערכה ראשונית חייבת לכלול שאלות על נשימה, חזה, צבע/טמפרטורה של הגפה ותפקוד נוירולוגי.

3) איך לארגן את האבחנה: ארבע שאלות שממקדות את המקור

א) איפה הכאב – כתף, זרוע עליונה, מרפק, אמה או כף יד?

מיקום הכאב חשוב, אך אינו מספיק: כאב בזרוע עליונה יכול להגיע מהכתף, מהצוואר, או מהלב.

ב) איך הכאב מרגיש?

• שורף/חשמלי/עם זרמים ← מחשיד למעורבות עצבית.
• עמום/כבד עם נפיחות ← מחשיד לכלי דם/דלקת.
• חד בתנועה מסוימת/בעומס ← שכיח בגידים/מפרקים.

ג) מה מצטרף לכאב?

• נימול, חולשה, שינוי צבע, נפיחות, כאב צוואר, כאב לילה, חום, ירידה במשקל – לכל אחד משמעות אחרת.

ד) מה מחמיר ומקל?

• החמרה בהרמת יד מעל הראש – לעיתים כתף.
• החמרה בתנוחות צוואר/הטיית ראש – לעיתים צוואר/שורש עצב (Bono, 2011).
• החמרה בכיפוף מרפק בלילה – לעיתים לכידת עצב אולנרי (Anderson, 2022).
• החמרה בפעילות חוזרנית של אחיזה/סיבוב – לעיתים מרפק (Ma, 2020).

4) הגורמים השכיחים ביותר לפי “מערכת”

א. מקור כתף: שרוול מסובב, בורסה, חוסר יציבות

כאב שמתחיל בכתף ומקרין לזרוע עליונה (לעיתים עד המרפק) נפוץ מאוד. תבניות שכיחות:

• כאב בהרמה הצידה/קדימה, חולשה, כאב לילה כששוכבים על הצד – מחשיד פגיעה בשרוול המסובב (AAOS, 2019; AAOS, 2025).
• קושי בפעולות מעל הראש (ארון, תלייה, זריקה), כאב בתנועות סיבוב – יכול להתאים לעומס גידים או דלקת תת־אקרומיאלית.

טיפול בסיסי במרבית מצבי הכתף השמרניים כולל: התאמת עומסים, תרגול הדרגתי לחיזוק ובקרה של השכמה והשרוול, ולעיתים טיפול תרופתי אנטי־דלקתי בהתאם להתאמה רפואית. הנחיות מקצועיות בתחום פגיעות שרוול מדגישות גישה מדורגת ושיקום תפקודי לפני שיקולים פולשניים במקרים רבים (AAOS, 2019; AAOS, 2025).

ב. מקור מרפק: טנדינופתיה לטרלית (“מרפק טניס”) / טנדינופתיה מדיאלית ("מרפק גולף")

כאבים סביב המרפק שכיחים בעבודה עם עכבר, כלי עבודה, אימוני כוח, ספורט מחבט, והרמות חוזרות.

• כאב בצד החיצוני של המרפק שמחמיר באחיזה, הרמת כוס, פתיחת צנצנת – מתאים למצב של טנדינופתיה לטרלית – מרפק טניס. כיום מקובל לראות בכך מצב ניווני־עומסי של הגיד יותר מאשר “דלקת” קלאסית (Ma, 2020).
• כאב בצד הפנימי שמחמיר בכיפוף שורש כף יד/אחיזה חזקה – יכול להתאים למצב של טנדינופתיה מדיאלית – מרפק גולף.

טיפול יעיל לרוב מתבסס על העמסה מדורגת של הגיד (תרגילי כוח מותאמים), שינוי זמני בעומס, ולעיתים שילוב תומך של אמצעים להקלת כאב כדי לאפשר תרגול. סקירות על תרגול בטנדינופתיה לטרלית מדגישות את יתרון הגישה האקטיבית ואת החשיבות של התאמת עומס לאורך זמן (Karanasios, 2021).

ג. מקור עצבי פריפרי: תעלה קרפלית, תעלה קוביטלית, ועוד

תסמונת התעלה הקרפלית (CTS):

• דפוס טיפוסי: נימול/עקצוץ באגודל-אמה (ולעתים חלק מהקמיצה), החמרה בלילה, רעד/נפילת חפצים, חולשה באחיזה. הקווים המנחים המעודכנים מדגישים גישה מבוססת ראיות באבחון ובטיפול, כולל סד לילה, התאמות עומס, ושיקולי הזרקה/ניתוח בהתאם לחומרה ולמשך (AAOS, 2024; Shapiro, 2025).

תסמונת התעלה הקוביטלית (CuTS) – לכידת העצב האולנרי במרפק:

• דפוס טיפוסי: נימול/כאב בזרת ובחצי הקמיצה, החמרה בכיפוף מרפק (למשל שינה עם מרפק כפוף), ולעיתים חולשה בשרירי כף היד במצבים מתקדמים (Anderson, 2022; Graf, 2023).

במצבים אלה הטיפול הראשוני לרוב שמרני: שינוי הרגלים (הימנעות מכיפוף ממושך/לחץ על מרפק), סד לילה, תרגילים נוירודינמיים במידת התאמה, והערכת חומרה. סימני חולשה מתקדמת/אטרופיה מצדיקים בירור מומחה (Anderson, 2022).

ד. מקור צוואר: רדיקולופתיה צווארית (“כאב מקרין לזרוע”)

כאב בזרוע יכול להיות “של הזרוע” למרות שהבעיה בצוואר. רדיקולופתיה צווארית נגרמת לרוב משינויים ניווניים/דיסק, ויכולה להתבטא בכאב מקרין, נימול בדרמטום מתאים, ולעיתים חולשה מיוטומלית (Bono, 2011).

רמזים חשובים:

• כאב שמתחיל בצוואר/שכמה ומקרין לזרוע.
• נימול “במפה” יחסית עקבית (לדוגמה: אגודל/אצבעות מסוימות).
• תנועה של הצוואר משנה את הכאב (Blanpied, 2017).

הנחיות מקצועיות בתחום כאבי צוואר מדגישות תרגול, חיזוק חגורת כתפיים ושכמה, ולעיתים טיפול מנואלי (מניפולציה/מוביליזציה) בהתאם להתאמה ולסינון סיכונים (Blanpied, 2017). קווים מנחים של NASS לרדיקולופתיה צווארית מספקים מסגרת לאבחון ולטיפול (Bono, 2011).

ה. תסמונת מוצא בית החזה (TOS) – נוירוגנית/וסקולרית

תסמונת מוצא בית החזה (Thoracic Outlet Syndrome – TOS) היא קבוצת מצבים רפואיים הנגרמים כתוצאה מלחץ על העצבים או כלי הדם (עורקים וורידים) העוברים במעבר הצר שבין הצוואר לחזה. הלחץ מתרחש לרוב באזור שבין שרירי הצוואר (הסקאלנים), מעל הצלע הראשונה ומתחת לעצם הבריח. TOS יכולה להופיע עם כאב, נימול ועייפות בזרוע, לעיתים בהחמרה בהרמה מעל הראש או בעומסים חוזרים. הטיפול הראשוני ברוב המקרים הוא שמרני ומתבסס על טיפול ידני ממוקד יציבה, שליטה בשכמה, תנועתיות, ועבודה עצבית־שרירית (Camporese, 2022; Rizzo, 2024). במקרים מסוימים יש מרכיב וסקולרי שמחייב הערכה ייעודית.

סוגי התסמונת

• עצבית (Neurogenic): הסוג השכיח ביותר (מעל 90% מהמקרים), הנגרם מלחץ על המקלעת הברכיאלית (רשת העצבים השולטת בזרוע).
• ורידית (Venous): נגרמת מלחץ על הווריד התת-בריחי, ועלולה להוביל להיווצרות קרישי דם.
• עורקית (Arterial): הסוג הנדיר והמסוכן ביותר, הנגרם מלחץ על העורק התת-בריחי.

תסמינים נפוצים

התסמינים מופיעים בדרך כלל בכתפיים, בזרועות, באמות ובכפות הידיים:

• כאב, נימול או תחושת "נמלים" ביד ובאצבעות.
• חולשה בשרירי היד או הגפה העליונה.
• שינויי צבע (גוון כחלחל או חיוורון) וטמפרטורה (יד קרה) במקרים של מעורבות כלי דם.
• החמרה של התסמינים בזמן הרמת הידיים מעל גובה הראש.

ו. מקור לבבי: כאב מוקרן לזרוע

כאב המוקרן לזרוע ממקור לבבי (Referred Pain) הוא תופעה קלינית שבה המוח מפרש אותות מצוקה מהלב ככאב המגיע מהיד. תופעה זו מתרחשת לרוב במהלך אוטם שריר הלב (התקף לב) או תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס). הכאב מופיע לרוב בזרוע שמאל, אך יכול להקרין גם לזרוע ימין או לשתי הזרועות בו זמנית. מסלול הכאב עובר בחלק הפנימי (המדיאלי) של הזרוע, דרך המרפק ועד לזרת ולקמיץ. תיאורים נפוצים כוללים תחושת כבדות ("היד מרגישה כמו משקולת"), לחץ, מחנק, סחיטה או כאב עמום ועמוק. הכאב עשוי להתחיל בחזה ולהתפשט לזרוע, אך לעיתים הוא מופיע בזרוע בלבד ללא כאב מקדים בחזה.

הסיבה להקרנה היא "בלבול" של מערכת העצבים המרכזית. עצבי התחושה מהלב ועצבי התחושה מהזרוע (במיוחד מקטע T1) מתנקזים לאותם תאי עצב בחוט השדרה בדרכם למוח. מכיוון שהמוח רגיל לקבל אותות כאב מהגפיים (חיצוני) ולא מהאיברים הפנימיים (ויסרלי), הוא מפרש את אות המצוקה מהלב כאילו הגיע מהזרוע.

כאב בזרוע שמופיע יחד עם סימפטומים של אירוע לבבי – אפילו ללא כאב חזה טיפוסי – מחייב התייחסות רצינית. ארגון הלב האמריקאי מציין שכאב/אי־נוחות יכול להופיע בזרוע אחת או שתיים כחלק מסימני התקף לב (AHA, 2024). זהו מצב שבו אבחון “שרירי” הוא טעות מסוכנת.

ז. מקור כלי דם: פקקת ורידים עמוקים בזרוע (UEDVT)

פחות שכיח מכאב שרירי, אך חשוב: נפיחות חד־צדדית, כאב כבד, ורידים בולטים/שינוי צבע, ולעיתים הופעה אחרי מאמץ חריג או קו ורידי/קטטר. הנחיות אירופאיות דנות בניהול תרומבוזה, כולל התייחסויות ל-UEDVT בהקשר כולל של VTE (Kakkos, 2021). זהו מצב שמצריך הערכה רפואית, לרוב עם דופלר.

5) טיפול: מה עובד לפי קטגוריות, ואיך בונים תכנית יעילה

א. עקרונות כלליים שחוזרים כמעט בכל כאב זרוע שריר־שלדי

הפחתת עומס זמנית בלי “אפס תנועה”

הימנעות מוחלטת מתנועה לאורך זמן מחלישה ומקבעת כאב. המטרה היא למצוא עומס נסבל.

שיקום פעיל והעמסה מדורגת

ברוב טנדינופתיות ובמצבי כתף/צוואר, תרגול מותאם הוא בסיס הטיפול (Blanpied, 2017; Karanasios, 2021; AAOS, 2019).

שליטה תנועתית (motor control) ושכמה

בכאבי כתף וצוואר, השכמה היא “פלטפורמה” לתנועה. עבודה על סבולת וחיזוק שרירי חגורת כתפיים מופיעה בהמלצות קליניות (Blanpied, 2017).

שיכוך כאב כדי לאפשר תנועה

חום/קור, תרופות לפי התאמה רפואית, ולעיתים זריקות במצבים נבחרים – המטרה אינה “להעלים” כאב בלבד אלא לפתוח חלון לשיקום.

ב. טיפול לפי מקור

כתף (שרוול מסובב/כאב תת־אקרומיאלי):

• תרגול הדרגתי לחיזוק השרוול, מייצבי שכמה, וטווחי תנועה פונקציונליים.
• התאמות עומס (הפחתת פעילות מעל הראש זמנית).
• בירור מתקדם אם יש חולשה משמעותית, כאב לילה חזק מאוד, או טראומה עם “נפילת כוח” – כדי לא לפספס קרע משמעותי (AAOS, 2019; AAOS, 2025).

מרפק (טנדינופתיה):

• תרגול כוח מדורג (לעיתים איזומטרי ← אקסצנטרי/קונצנטרי → פונקציונלי).
• תיקון גורמי עומס (אחיזה, ארגונומיה, שינוי טכניקה).
• סבלנות: החלמה גידית היא תהליך של שבועות-חודשים, והמדד העיקרי הוא תפקוד (Karanasios, 2021; Ma, 2020).

CTS (שורש כף יד):

• סד לילה, התאמות עומס, ולעיתים הזרקה; ניתוח במקרים מתאימים לפי חומרה ותפקוד (AAOS, 2024; Shapiro, 2025).

CuTS (עצב אולנרי במרפק):

• הימנעות מכיפוף מרפק ממושך/לחץ על המרפק, סד לילה, ושיקום לפי צורך; הפניה כשיש חולשה מתקדמת (Anderson, 2022; Graf, 2023).

רדיקולופתיה צווארית:

• תרגול צוואר/שכמה, חינוך לניהול עומסים, ולעיתים טיפול מנואלי בהתאם להתאמה וסינון (Blanpied, 2017; Bono, 2011).

תסמונת מוצאה בית החזה (TOS):

• טיפול שמרני הוא קו ראשון ברוב המקרים: פיזיותרפיה ממוקדת, יציבה, תנועתיות ותרגול נוירלי לפי צורך (Camporese, 2022; Rizzo, 2024).

6) כירופרקטיקה בכאב זרוע: היכן היא יכולה להשתלב, והיכן לא

כירופרקטיקה פועלת בעיקר בתחום השריר־שלד, ולכן הרלוונטיות שלה גבוהה יותר במצבים שבהם מקור הכאב הוא:

• צוואר/חגורת כתפיים עם הקרנה לזרוע,
• כתף/שכמה,
• עומסי מרפק/אמה,
• וכן כאבים משניים (למשל כאב צוואר עקב שימוש יתר בזרוע הכואבת).

הנחיות לכאבי צוואר כוללות המלצות לטיפול מנואלי (בפרט מניפולציה בית־חזה ולעיתים גם צוואר) בשילוב תרגול ושיקום (Blanpied, 2017). גם בהקשר כללי יותר של כאבי גב, קווים מנחים מציינים שטיפול מנואלי יכול להיות חלק מגישה לא־פולשנית במצבים מתאימים (Qaseem, 2017).

עם זאת, כירופרקטיקה אינה תחליף לבירור כאשר יש חשד:

• לכאב לבבי מוקרן (AHA, 2024),
• לבעיה וסקולרית/פקקת (Kakkos, 2021),
• לפגיעה עצבית מתקדמת (חולשה שמחמירה),
• לזיהום/חום,
• או לתסמונת נוירולוגית מרכזית.

המסגרת האחראית היא: סינון סיכונים ← אבחנה פונקציונלית ← טיפול שמרני משולב תרגול ← הפניה אם אין התקדמות או אם מופיעים סימנים חריגים.

7) מתי לפנות לבדיקה גם אם אין “חירום”

כאב בזרוע מצדיק בדיקה מקצועית אם מתקיים אחד מאלה:

• כאב נמשך מעל 2-3 שבועות ללא מגמת שיפור.
• נימול/חולשה נמשכים או מתקדמים.
• כאב לילה משמעותי שמפריע לשינה (במיוחד בכתף).
• כאב שמגביל עבודה/ספורט באופן עקבי.
• הופעה לאחר טראומה משמעותית.

8) סיכום

כאב בזרוע הוא סימפטום עם “אבחנה רחבה”: כתף, מרפק, שורש כף יד, צוואר, עצבים, כלי דם ואף הלב. הדרך היעילה להתמודד איתו היא לחשוב בתבניות: האם זה מכני־שרירי? עצבי? וסקולרי? מוקרן? לאחר סינון דגלים אדומים, רוב המקרים מטופלים היטב בגישה שמרנית המבוססת על התאמת עומסים ושיקום פעיל. כירופרקטיקה יכולה להשתלב בעיקר במצבי שריר־שלד ובהקרנה צווארית, ובתנאי שנעשית הערכה אחראית והפניה מתאימה כשיש סימני סכנה או חשד לגורם שאינו שריר־שלד.

References:

American Heart Association. (2024, December 12). Warning signs of a heart attack. https://www.heart.org/en/health-topics/heart-attack/warning-signs-of-a-heart-attack

American Academy of Orthopaedic Surgeons. (2019). Management of rotator cuff injuries: Clinical practice guideline. https://www.aaos.org/rccpg

American Academy of Orthopaedic Surgeons. (2024). Management of carpal tunnel syndrome: Clinical practice guideline. https://www.aaos.org/globalassets/quality-and-practice-resources/carpal-tunnel/carpal-tunnel-2024/cts-cpg.pdf

American Academy of Orthopaedic Surgeons. (2025). Management of rotator cuff injuries: Clinical practice guideline (updated edition). https://new.aaos.org/globalassets/quality-and-practice-resources/rotator-cuff/rotator-cuff-2025/rotator-cuff-cpg.pdf

Anderson, D., & colleagues. (2022). A comprehensive review of cubital tunnel syndrome. Orthopedic Reviews. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC9476617/

Blanpied, P. R., Gross, A. R., Elliott, J. M., Devaney, L. L., Clewley, D., Walton, D. M., Sparks, C., & Robertson, E. K. (2017). Neck pain: Revision 2017. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 47(7), A1-A83. https://doi.org/10.2519/jospt.2017.0302

Bono, C. M., Ghiselli, G., Gilbert, T. J., Kreiner, D. S., Reitman, C., Summers, J. T., … North American Spine Society. (2011). An evidence-based clinical guideline for the diagnosis and treatment of cervical radiculopathy from degenerative disorders. The Spine Journal, 11(1), 64-72. https://doi.org/10.1016/j.spinee.2010.10.023

Camporese, G., & colleagues. (2022). Diagnostic and therapeutic management of the thoracic outlet syndrome. Frontiers in Cardiovascular Medicine, 9, 802183. https://doi.org/10.3389/fcvm.2022.802183

Graf, A., & colleagues. (2023). Modern treatment of cubital tunnel syndrome: Evidence and algorithmic approach. JHS Global Online. https://www.jhsgo.org/article/S2589-5141(22)00100-1/fulltext

Kakkos, S. K., & colleagues. (2021). ESVS 2021 clinical practice guidelines on the management of venous thrombosis. European Society for Vascular Surgery. https://angiolsurgery.org/society/organisations/esvs/guidelines/ESVS-Guidelines-Venous-Thrombosis-2021.pdf

Karanasios, S., & colleagues. (2021). Exercise interventions in lateral elbow tendinopathy have better outcomes than passive interventions: A systematic review. British Journal of Sports Medicine. https://www.ovid.com/journals/bjsme/pdf/10.1136/bjsports-2020-102525~exercise-interventions-in-lateral-elbow-tendinopathy-have

Ma, K. L., Wang, H. Q., & colleagues. (2020). Management of lateral epicondylitis: A narrative literature review. Pain Research and Management, 2020, 6965381. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC7222600/

Qaseem, A., Wilt, T. J., McLean, R. M., & Forciea, M. A. (2017). Noninvasive treatments for acute, subacute, and chronic low back pain: A clinical practice guideline from the American College of Physicians. Annals of Internal Medicine, 166(7), 514-530. https://doi.org/10.7326/M16-2367

Rizzo, S., & colleagues. (2024). Diagnostic and therapeutic approach to thoracic outlet syndrome. [PMC article]. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC11436167/

Shapiro, L. M., & colleagues. (2025). American Academy of Orthopaedic Surgeons/ASSH clinical practice guideline on carpal tunnel syndrome. Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39637428/