רדיקולופתיה מותנית

רדיקולופתיה מותנית המכונה גם סיאטיקה, מתרחשת כאשר העצבים בגב התחתון נצבטים או מגורים. הדבר מוביל להתפתחות דלקת ולתסמינים שיכולים לשבש באופן משמעותי את חיי היומיום. תסמינים אלה עלולים לכלול כאב מתמשך שמקרין במורד הרגל, חוסר תחושה בכפות הרגליים וחולשה שגורמת לקשיי תפקוד. עוצמת הסימפטומים יכולה לנוע בין אי נוחות קלה לחמורה.

הבנת מצב זה היא קריטית, שכן היא משפיעה על מספר ניכר של אנשים, במיוחד אלה העוסקים בעבודות תובעניות פיזית או מנהלים אורח חיים יושבני. ככל שיותר אנשים מנהלים אורח חיים יושבני, השכיחות של מצב זה עולה. לכן חיוני גם להכיר את גורמי הסיכון, התורמים לשכיחותו כגון גיל, השמנה ופציעות גב קודמות. במאמר "רדיקולופתיה מותנית":

• נלמד מהי רדיקולופתיה מותנית.
• נחקור את תסמיניה, שכיחותה, וגורמי הסיכון שלה.
• נאיר על שיטות אבחון יעילות ואפשרויות הטיפול.

רדיקולופתיה מותנית – רקע

רדיקולופתיה מותנית היא הפרעה נפוצה המשפיעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם. במיוחד סובלים ממנה אנשים בקבוצת הגיל 30 עד 50. הפרעה זאת נגרמת כתוצאה מצביטה או גירוי של עצבים בגב התחתון. התסמינים של רדיקולופתיה מותנית כוללים כאב, חוסר תחושה וחולשה המקרינים מעמוד השדרה מטה דרך הגפיים התחתונות. כתוצאה מכך, אנשים רבים עם רדיקולופתיה מותנית מוצאים את עצמם נמנעים מתנועות או פעילויות מסוימות. הימנעות זאת מובילה לאורח חיים בלתי פעיל שיכול להחמיר את הרווחה הפיזית והרגשית.

גורמי סיכון להתפתחות רדיקולופתיה מותנית כוללים גיל, השמנת יתר, אורח חיים יושבני ועיסוקים הכוללים הרמת משאות כבדים או תנועות חוזרות ונשנות. האבחון כולל לרוב, בדיקה גופנית יסודית, סקירת היסטוריה רפואית ומחקרי הדמיה. אפשרויות הטיפול נעות בין אמצעים שמרניים כמו כירופרקטיקה ועד להליכים פולשניים כגון זריקות סטרואידים וניתוח. על ידי הבנת רדיקולופתיה מותנית, אנשים יכולים לחפש טיפול מתאים ולנקוט צעדים פרואקטיביים כדי לנהל את הסימפטומים שלהם ביעילות. במאמר זה:

• נלמד מהי רדיקולופתיה מותנית
• נשפוך אור תסמיניה, שכיחותה והגורמים לה
• נפרט את שיטות האבחון של הפרעה זאת ואת אפשרויות הטיפול הזמינות.

מהי רדיקולופתיה מותנית?

רדיקולופתיה מותנית, נגרמת בשל צביטה או גירוי של שורשי העצבים באזור המותני של עמוד השדרה. גירוי זה מתרחש בגלל פריצת דיסק, אוסטאופיט או מצב אחר שמפעיל לחץ על שורשי העצבים המסתעפים מחוט השדרה. התסמינים האופייניים להתפתחות רדיקולופתיה מותנית, המכונה לעתים קרובות גם סיאטיקה כוללים:

• כאב המקרין מהגב התחתון למטה דרך הרגליים, שיכול להיות קל או חמור.
• שינויים תחושתיים כגון עקצוץ, חוסר תחושה.
• חולשה באחת או בשתי הרגלים.
• פגיעה בהחזרים הגידיים.

סימפטומים אופייניים

רדיקולופתיה מותנית, המכונה לעתים קרובות סיאטיקה, מתבטאת במגוון תסמינים. בין יתר הסימנים והתסמינים נמנה:

כאב

הסימן השכיח ביותר הוא כאב המקרין מהגב התחתון למטה דרך הישבן והרגליים, בדרך כלל בעקבות נתיב העצב הסיאטי. כאב זה יכול להשתנות בעוצמתו, החל מכאב קל ומציק ועד לתחושות חדות ומתישות שיכולות לגרום אפילו למשימות פשוטות להרגיש מכריעות.

תחושה שונה

אנשים עלולים לחוות חוסר תחושה או עקצוץ ברגל או ברגל הפגועה. הדבר יכול לשבש פעילויות רגילות כגון הליכה או עמידה לפרקי זמן ממושכים. הפרעה חושית זו מובילה לעיתים קרובות לתחושה מוגברת של אי נוחות, מה שמקשה על מציאת תנוחה נוחה, בין אם בישיבה ליד שולחן או בשכיבה במיטה.

חולשה של שרירים

חולשת שרירים היא סימפטום נפוץ נוסף, אשר יכול לעכב תנועות בסיסיות כמו הרמת חפצים או טיפוס במדרגות. חולשה זו משפיעה לא רק על היכולות הפיזיות, אלא גם עלולה להוביל לתחושות של תסכול וחוסר אונים, מה שתורם עוד יותר לירידה באיכות החיים.

תסמינים נוספים

• ירידה ברפלקסים.
• קושי בהליכה.

שכיחות

רדיקולופתיה מותנית, המאופיינת לעיתים קרובות בכאב המקרין מהגב התחתון לרגליים, היא מצב שכיח. מצב זה משפיע על חלק ניכר מהאוכלוסייה. מחקרים שונים העריכו שהשכיחות של רדיקולופתיה מותנית:

• נעה בין 3% – 5% מהמבוגרים בשלב כלשהו בחייהם. נתון זה הופך את ההפרעה הזאת לבעיה נפוצה הן בסביבה קלינית והן בסביבה יומיומית.
• נפוצה יותר בקרב גברים בשנות ה-40 לחייהם ונשים בשנות ה-50 וה-60 לחייהן.

גורמי סיכון

רדיקולופתיה מותנית נובעת לעתים קרובות מפריצת דיסק, היצרות בעמוד השדרה או מחלת דיסק ניוונית. מצבים אלה ונוספים מובילים לצביטת שורש עצב במותן וכתוצאה מכך כאב, חוסר תחושה או חולשה בגפיים התחתונות. גורמי סיכון שונים יכולים להגדיל את הסבירות לפתח רדיקולופתיה מותנית. בין יתר גורמי הסיכון נציין:

גילו של האדם

גיל הוא גורם משמעותי, שכן השכיחות נוטה לעלות עם השנים המתקדמות, במיוחד אצל אנשים מעל גיל 30. זה קשור לעתים קרובות לניוון טבעי של מבני עמוד השדרה המתרחש עם ההזדקנות.

תעסוקה

גם סיכונים תעסוקתיים ממלאים תפקיד קריטי. דוגמאות לכך כוללות עבודות הכוללות הרמת משאות כבדים, תנועות חוזרות או ישיבה ממושכת. מקצועות אלה נהיגה עלולות להחמיר את הלחץ בעמוד השדרה ולהגביר את הסיכון לפציעה.

גורמי אורח חיים

גם לגורמי אורח חיים ישנה השפעה על התפתחות רדיקולופתיה מותנית. אלה יכולים לכלול גורמים כגון:

• השמנת יתר
• יציבה לקויה
• עישון
• אורח חיים יושבני
• חוסר או עודף פעילות גופנית.

נטייה גנטית

אי אפשר להתעלם גם מנטייה גנטית, שכן היסטוריה משפחתית של בעיות בעמוד השדרה יכולה להגביר את הסיכון של הפרט.

גורמי סיכון נוספים:

• היסטוריה של טראומת גב או ניתוח גב.
• אנשים גבוהים נמצאים בסיכון גבוה יותר.

שיטות אבחון עבור רדיקולופתיה מותנית

אבחון רדיקולופתיה מותנית כרוך בהערכה מקיפה המשלבת:

היסטוריה של המטופל

השלב הראשוני מתחיל בדרך כלל בסקירה יסודית של ההיסטוריה הרפואית של המטופל. זאת כוללת את הופעתם, משכם ואופיים של תסמינים כגון כאב, חוסר תחושה או חולשה המקרינים במורד הרגל. למידה זו מסייעת להבין טריגרים או פעילויות פוטנציאליים שעשויים לתרום למצב.

בדיקה גופנית

לאחר מכן, מתבצעת בדיקה גופנית מפורטת להערכת התפקוד הנוירולוגי, כולל רפלקסים, כוח שרירים ותפיסה חושית באזורים הפגועים. בדיקות ספציפיות, כגון בדיקת הרמת רגל ישרה, עשויות להתבצע כדי לשחזר את הסימפטומים ולאתר את המיקום המדויק של מעורבות עצבית.

טכניקות הדמיה מתקדמות

אם ההערכה הראשונית מצביעה על רדיקולופתיה מותנית, מחקרי הדמיה מומלצים לעתים קרובות כדי לשקף את מבני עמוד השדרה. דימות תהודה מגנטית (MRI) היא השיטה המועדפת בשל יכולתה לספק תמונות מפורטות של רקמות רכות, כולל פריצות דיסק, היצרות עמוד השדרה וגורמים פוטנציאליים אחרים המשפיעים על העצבים המותניים. במצבים בהם MRI לא זמין, ניתן להשתמש גם בסריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT).

במקרים מסוימים, ניתן להשתמש בהליכי אבחון נוספים כגון אלקטרומיוגרפיה (EMG) ומחקרי הולכה עצבית (NCS). בדיקות אלה מעריכות את הפעילות החשמלית של השרירים ואת מהירות ההולכה של העצבים, ומסייעות לאשר את האבחנה ולהעריך את מידת הנזק העצבי.

אפשרויות טיפול

רדיקולופתיה מותנית היא מצב שכיח עם מגוון אפשרויות טיפול. רובם המכריע של המקרים משתפרים עם טיפול שמרני. במקרים מתמשכים או חמורים יש לשקול התערבויות פולשניות יותר. סוג הטיפול יותאם לאדם בהתבסס על חומרת הסימפטומים והגורמים הבסיסיים. הטיפול ברדיקולופתיה מותנית עשוי לכלול:

ניהול עצמי

הניהול העצמי של רדיקולופתיה מותנית עשוי לכלול:

• מנוחה
• פעילות גופנית חלופית
• ניהול משק
• שמירה על יציבה וארגונומיה תקים

טיפול כירופרקטי

באופן כללי, טיפול כירופרקטי מציע חלופה בת קיימא לפרוצדורות פולשניות יותר לניהול רדיקולופתיה מותנית. להלן כמה מהיתרונות המרכזיים של טיפול כירופרקטי במצב של רדיקולופתיה מותנית:

לא פולשני וללא תרופות

טיפול כירופרקטי מספק גישה לא ניתוחית ונטולת תרופות לניהול רדיקולופתיה מותנית. זה יכול להיות מועיל במיוחד עבור מטופלים המעוניינים להימנע מהסיכונים ומתופעות הלוואי הקשורים לתרופות ולהליכים כירורגיים.

הקלה בכאב ותפקוד משופר

התאמות כירופרקטיות נועדו לשפר את תפקוד עמוד השדרה ובכך להפחית לחץ מעל העצבים הפגועים, להפחית דלקת ולהקל על הכאב. זה יכול להוביל לשיפור הניידות, מה שמאפשר למטופלים לבצע פעילויות יומיומיות עם פחות אי נוחות.

תוכניות טיפול מותאמות אישית

כירופרקטורים לעיתים קרובות מפתחים תוכניות טיפול מותאמות אישית המבוססות על הצרכים האישיים של המטופל. גישה מותאמת אישית זו יכולה לכלול התאמות בעמוד השדרה, תרגילים ושינויים באורח החיים כדי לטפל בשורש התסמינים ולקדם את הבריאות הכללית.

גישת הבריאות ההוליסטית

טיפול כירופרקטי כולל לעיתים קרובות המלצות לתרגילים וייעוץ תזונתי, המקדם גישה הוליסטית לבריאות. זה יכול לשפר את תפקוד הגוף הכללי ולמנוע אפיזודות עתידיות של רדיקולופתיה.

טיפול מונע

טיפול כירופרקטי קבוע יכול לסייע בשמירה על תפקוד עמוד השדרה ולהפחית את הסיכון לפציעה עצבית בעתיד. היבט מונע זה של טיפול כירופרקטי יכול להיות חיוני לניהול ארוך טווח של רדיקולופתיה מותנית.

תוצאות קליניות חיוביות

מחקרים הראו שטיפול כירופרקטי יכול להוביל לשיפור משמעותי בכאב ובתפקוד עבור חולים עם רדיקולופתיה מותנית. כך למשל, סקירה רטרוספקטיבית מצאה שרוב המטופלים חוו פתרון של הסימפטומים הרדיקולריים שלהם בעקבות טיפול כירופרקטי.

טיפול רפואי

הטיפול הרפואי בהתפתחות רדיקולופתיה מותנית עשויה לכלול:

• תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs).
• נוגדי פרכוסים כמו gabapentin או pregabalin, אם כי יעילותם שנויה במחלוקת.
• הליכים פולשניים כגון זריקות סטרואידים אפידורליות.
• ניתוח, כגון כריתת דיסקטומיה ועוד.

References:

Berry JA, Elia C, Saini HS, Miulli DE. A Review of Lumbar Radiculopathy, Diagnosis, and Treatment. Cureus. 2019 Oct 17;11(10):e5934. .

Alexander CE, Weisbrod LJ, Varacallo M. Lumbosacral Radiculopathy. [Updated 2024 Feb 27]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2024 Jan-.

Thoomes, E., Falla, D., Cleland, J. A., Fernández-de-las-Peñas, C., Gallina, A., & de Graaf, M. (2022). Conservative management for lumbar radiculopathy based on the stage of the disorder: a Delphi study. Disability and Rehabilitation, 45(21), 3539–3548.

Clark, R., Weber, R.P. & Kahwati, L. Surgical Management of Lumbar Radiculopathy: a Systematic Review. J GEN INTERN MED 35, 855–864 (2020).

Hasvik E, Haugen AJ, Grøvle L. Symptom descriptors and patterns in lumbar radicular pain caused by disc herniation: a 1-year longitudinal cohort study. BMJ Open 2022;12:e065500.

Khorami, A.K.; Oliveira, C.B.; Maher, C.G.; Bindels, P.J.E.; Machado, G.C.; Pinto, R.Z.; Koes, B.W.; Chiarotto, A. Recommendations for Diagnosis and Treatment of Lumbosacral Radicular Pain: A Systematic Review of Clinical Practice Guidelines. J. Clin. Med. 2021, 10, 2482.

 Referencec on chiropractic treatments of lumbar rdiculitis

Christensen KD, Buswell K. Chiropractic outcomes managing radiculopathy in a hospital setting: a retrospective review of 162 patients. J Chiropr Med. 2008 Sep;7(3):115-25. .

Trager RJ, Daniels CJ, Perez JA, Casselberry RM, Dusek JA. Association between chiropractic spinal manipulation and lumbar discectomy in adults with lumbar disc herniation and radiculopathy: retrospective cohort study using United States' data. BMJ Open. 2022 Dec 16;12(12):e068262.

Craig E. Morris. Chiropractic rehabilitation of a patient with S1 radiculopathy associated with a large lumbar disk herniation, Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, Volume 22, Issue 1, 1999, Pages 38-44.

Seyedezahra Hosseini Ghasabmahaleh, Zahra Rezasoltani, Afsaneh Dadarkhah, Sanaz Hamidipanah, Reza Kazempour Mofrad, Sharif Najafi, Spinal Manipulation for Subacute and Chronic Lumbar Radiculopathy: A Randomized Controlled Trial, The American Journal of Medicine, Volume 134, Issue 1, 2021, Pages 135-141.

El Melhat, A.M.; Youssef, A.S.A.; Zebdawi, M.R.; Hafez, M.A.; Khalil, L.H.; Harrison, D.E. Non-Surgical Approaches to the Management of Lumbar Disc Herniation Associated with Radiculopathy: A Narrative Review. J. Clin. Med. 2024, 13, 974.

Alagha B. Chiropractic and rehabilitation management of a patient with extraforaminal entrapment of L4 nerve with balance problem. J Back Musculoskelet Rehabil. 2015;28(3):603-7.

Christensen KD, Buswell K. Chiropractic outcomes managing radiculopathy in a hospital setting: a retrospective review of 162 patients. J Chiropr Med. 2008 Sep;7(3):115-25.