כאבים בעצם החזה באמצע

כאבים בעצם החזה באמצע יכולים להיות חוויה מפחידה ומגבילה תפקודית. עצם החזה, משמשת כעצם המרכזית של כלוב הצלעות המגן על איברים חיוניים כמו הלב והריאות. התפתחות כאבים בעצם הזאת או בסביבתה גורמים לחששות ותהיות על הסיבות וההשלכות הבסיסיות של כאבים אלו. כאב עצם החזה יכול לנבוע ממגוון סיבות, החל מבעיות שרירים ושלד ועד למחלות רקע חמורות. החשש המרכזי שעולה מהחוויה המטרידה הזאת מתייחסת לבריאות הלב.

במאמר הנוכחי "כאבים בעצם החזה באמצע" נתייחס לנושא בהרחבה ובכלל זה לשכיחות, לתסמינים הנלווים להליכי האבחון ולשיטות הטיפול. לרוב, במקרים שבהם הכאבים נובעים ממערכת שריר ושלד די בטיפול כירופרקטי כדי להקל על הכאב. במקרים אחרים יתכן שיהיה צורך בטיפולים פולשניים וכירורגיים.

כאבים בעצם החזה באמצע – רק

עצם החזה שאליה מתכנסות הצלעות מהווה נקודה מרכזית בכלוב הצלעות המגונן על איברים פנימיים חיוניים. ולכן, כאבים בעצם החזה באמצע, עלולים להיות סימפטום מטריד ואפילו מפחיד. רבים עשויים לקשר כאבים בעצם החזה באמצע עם בעיות הקשורות ללב או לריאות. עם זאת, כאב כזה עשוי לנבוע גם מהפרעה במערכת שרירים ושלד והפרעות במערכת העיכול.

סוג זה של אי נוחות עשוי לנבוע ממגוון רחב של סיבות. שיש לברר אותן. סיבות אפשריות כוללות מקורות שרירים ושלד, לב וכלי דם, מערכת העיכול, נוירולוגית או פסיכולוגית. למרות שלעתים קרובות הוא שפיר – כמו בקוסטוכונדריטיס – הכאב עשוי גם לאותת על מצבים מסכני חיים כמו תסמונת כלילית חריפה או תסחיף ריאתי (Statuta et al., 2022; Khan & Robbins, 2021). במאמר זה "כאבים בעצם החזה באמצע" נעמיק בנושא ונתייחס בין היתר:

• לשכיחותו ולגורמי הסיכון הקשורים אליו.
• לגישות האבחון המשמשות לזיהוי מקור הכאב.
• ולאפשרויות הטיפול היעילות הזמינות.

הפרעות בריאותיות הכוללות כאבים בעצם החזה באמצע.

הכרת הגורמים וגורמי הסיכון הנפוצים להתפתחות כאבים בעצם החזה באמצע חיונית לזיהוי מוקדם ולניהול. אלה עשויים לכלול:

הפרעות שרירים ושלד

קוסטוכונדריטיס נותרה גורם מוביל, המאופיין בדלקת של סחוס קוסטוסטרנלי (Jones et al., 2021). מצבים כמו פיברומיאלגיה, תסמונת טיצ'ה ומתח יציבה קשורים יותר ויותר לכאבים בדופן החזה, במיוחד אצל מבוגרים צעירים ועובדים בישיבה (Hwang et al., 2020).

סיבות במערכת העיכול

GERD (מחלת ריפלוקס קיבתי-וושט) מחקה לעתים קרובות כאבים בחזה הקשורים ללב, במיוחד כאשר קיימת צריבה תת-חזה (Ji, 2024; Gyawali et al., 2023). עווית הוושט ובקע סרעפתי תורמים גם הם לכאב הנתפס בעצם החזה (Fogliazza et al., 2024).

מצבים קרדיווסקולריים

למרות שאוטם שריר הלב ותעוקת חזה הם חשודים קלאסיים, יש לקחת בחשבון סיבות כלי דם אחרות כגון דיסקציה של אבי העורקים או יתר לחץ דם ריאתי (Nawaz et al., 2024).

תסמונות נוירולוגיות ונדירות

נדונה לאחרונה בספרות האחרונה היא תסמונת Sternalis, שעלולה לכלול גירוי שרירי או עצבי מקומי סביב שריר הסטרנליס. הפרעה זאת מטופלת ביעילות עם רעלן בוטולינום (Kumar et al., 2023).

מגמות בילדים ובמתבגרים

עדויות מתפתחות בילדים מראות עלייה במקרי קוסטוכונדריטיס הקשורים לאי ספיקת ויטמין D וארגונומיה לקויה עקב שימוש יתר במכשירים דיגיטליים (Ghandi et al., 2021; Krishnan, 2025).

גורמים וגורמי סיכון לכאבי עצם החזה

גיל

ככל שאנו מזדקנים, הרקמות נעשות פחות אלסטיות, והחזה נעשה רגיש ללחצים ופציעות. אנשים מבוגרים ובמיוחד אלה הסובלים ממצבים כמו אוסטאופורוזיס עשויים להיות חשופים גם לשברים בעצם החזה.

היסטוריה של טראומה

היסטוריה של טראומה, כגון שברים בצלעות או הליכים כירורגיים המערבים את חלל החזה, יכולה להעלות את הסיכון לכאבי עצם החזה. במקרים מסוימים, טראומה עלולה לגרום לשברים בעצם החזה, במיוחד אצל חולים קשישים או אלה עם מחלות רקע כמו מחלת פרקינסון.

ספורט עצים

ספורט בעצימות גבוהה או ביצוע חוזרני של תנועות עם פלג הגוף העליון יוצרים עומס מוגבר על בית החזה. דוגמאות לסוג זה של פעילויות שעלולות לגרום לכאבי חזה כוללות הרמת משקולות או חתירה.

עודף משקל והשמנה יתר

השמנת יתר ועודף משקל יכול להפעיל לחץ נוסף על בית החזה ולעודד אורח חיים יושבני. אלה עלולים למוביל לכאב או אי נוחות.

מצבים רפואיים

מצבים רפואיים רבים יכולים לתרום או להחמיר כאבים בעצם החזה באמצע. (לרשימה מלאה ראו אבחנה מבדלת).

סגנון חיים

בחירות אורח חיים משחקות תפקיד. עישון, למשל, יכול להוביל לבעיות נשימה וזרימת דם מופחתת, אשר עלולה להשפיע על בריאות החזה.

ליקוי יציבה

יציבה לקויה, (למשל: רכון ממושכות מעל שולחן או מסך), עלולה לאמץ את שרירי החזה ולהוביל לאי נוחות.

הליכים כירורגיים

ניתוחי לב, במיוחד אלה המערבים סטרנוטומיה חציונית, עלולים להוביל לכאבי עצם החזה לאחר הניתוח. חולים העוברים ניתוח לב פתוח נמצאים בסיכון לפתח זיהומים בפצע החזה וכאבים לאחר הניתוח.

סימפטומים אפשריים

זיהוי מוקדם של כאב בעצם החזה ותסמינים נילווים הוא חיוני להבנה מתי לפנות לעזרה רפואית. בעוד שכאב קל מדי פעם באזור החזה יכול להיות שפיר, סימנים מסוימים עשויים להצביע על מצב חמור הדורש תשומת לב מיידית. הסימפטומים הללו עשויים לכלול:

כאב מקומי

מטופלים מתארים לעתים קרובות כאב עצם החזה ככאב חד, דקירה או עמום.

כאב מופנה

הכאב עשוי להקרין לאזורים אחרים כגון הכתפיים, הגב או הזרועות.

רגישות

האזור הפגוע עשוי להיות רגיש למגע.

קשיי נשימה

קוצר נשימה או כאב בעת נשימה עמוקה.

חום ועלייה במספר תאי הדם הלבנים

תסמינים אלה עשויים להצביע על זיהום.

חוסר יציבות עצם החזה

במקרים של שבר או זיהום, עצם החזה עלולה להרגיש לא יציבה.

מתי לפנות לעזרה

מקרים רבים של כאבים בעצם החזה באמצע ניתן לייחס לבעיות שרירים ושלד, כגון קוסטוקונדריטיס או טראומה. בחלק קטן מהמקרים הגורם עלול להיות קטלני. במידה ואתם תוהים אם הכאב בחזה שלכם נובע מבעיה רצינית, עדיף להיות זהיר ולפנות לייעוץ רפואי. אבחון וטיפול מוקדם יכולים לשפר באופן משמעותי את התוצאות. במקרים הבאים חיוני להתייעץ עם גורם מוסמך:

• תסמינים נלווים יכולים לכלול קוצר נשימה, סחרחורת, בחילה או הזעת יתר. התסמינים הללו מדאיגים במיוחד ומצדיקים הערכה דחופה.
• הכאב מתגבר באמצעות פעילות גופנית או נשימה עמוקה.
• או שהכאב נמשך תקופה ממושכת ללא הקלה.
• אנשים עם היסטוריה של בעיות לב וכלי דם.
• אלה שחווים כאבים בחזה בפעם הראשונה.

גישות אבחון מודרניות

אבחון מדויק של כאב הנובע מקיר החזה עצמו מחייב גישה מקיפה. תהליך האבחון מתחיל לרוב בסקירת היסטוריה רפואית יסודית, בדיקה גופנית ובמידת הצורך מחקרי הדמיה.פרוטוקולים מבוססי ראיות נוכחיים נותנים עדיפות לשלילת סיבות לבביות מסכנות חיים לפני שממשיכים להערכת מערכת העיכול או השרירים והשלד (Saleh et al., 2024).

היסטוריה רפואית

במהלך הייעוץ הראשוני נשאל את החולה בין היתר על:

• אופי הכאב, עוצמתו, משכו, וכל גורם ספציפי או גורם מקל יותר.

בדיקה גופנית

בשלב של הבדיקה הגופנית:

• נתבונן בבית החזה במגוון מצבים, נמשש ונניע אותו בחיפוש אחר מוקדי כאב ומגבלות תנועה.

בדיקות מעבדה ומחקרי הדמיה

בדיקות מועילות, כגון:

• MRI ו-CT עדיפים כאשר יש חשד לחריגות ברקמות רכות או גידולים, בעוד שצילומי רנטגן נשארים סטנדרטיים לשברים.
• אלקטרוקרדיוגרמים (EKG) כדי לשלול בעיות הקשורות ללב.
• בדיקות דם לאיתור סמנים של דלקת או נוגדנים ספציפיים כדי לזהות זיהומים או מצבים אוטואימוניים.
• בדיקת pH בוושט ומנומטריה עוזרות לשלול GERD או הפרעות תנועתיות (Gyawali et al., 2023).

אבחנה מבדלת

לכאבים בחזה יכולות להיות סיבות רבות. עם זאת, תמיד יש לקחת בחשבון סיבות לבביות ולשלול אותן תחילה בשל טבען המסכן חיים. אבחנה מבדלת מתבססת על היסטוריה יסודית, בדיקה גופנית ובדיקות אבחון מתאימות. להלן רשימה מקיפה של אבחנות מבדילות לכאב מרכזי בחזה:

 סיבות קרדיווסקולריות

• תסמונת כלילית חריפה.
• אוטם שריר הלב.
• תעוקת חזה לא יציבה.
• תעוקת חזה יציבה.
• פריקרדיטיס.
• מיוקרדיטיס.
• דיסקציה של אבי העורקים.
• מפרצת אבי העורקים החזי.
• מחלת לב מסתמית (למשל, היצרות אבי העורקים).
• קרדיומיופתיה היפרטרופית.
• תסמונת צניחת המסתם המיטרלי.
• עווית עורקים כליליים.

מחלות כלי דם

• תסחיף ריאתי.
• יתר לחץ דם ריאתי.

סיבות נשימתיות

• דלקת ריאות.
• דלקת הפלוריטיס.
• חזה אוויר.
• יתר לחץ דם ריאתי.
• מדיאסטיניטיס.

הפרעות במערכת העיכול

• מחלת ריפלוקס קיבתי-ושטי (GERD).
• עווית הוושט.
• מחלת כיב פפטי.
• גסטריטיס.
• דלקת הלבלב.
• דלקת כיס מרה.
• בקע סרעפת.

סיבות שריר-שלד

• קוסטוכונדריטיס (דלקת של הסחוס המחבר את הצלעות לחזה).
• כאבים בדופן החזה.
• תסמונת טיצה.
• פיברומיאלגיה.
• תסמונת מוצא בית החזה.
• זיהומים בפצע בחזה לאחר ניתוח לב עלולים לגרום לכאבים ולסיבוכים אחרים.

מחלות אחרות

• נוירולוגי כגון הרפס זוסטר (שלבקת חוגרת) או רדיקולופתיה של בית החזה.
• פסיכולוגי כגון הפרעת חרדה או פאניקה או דיכאון.
• פרקינסון שעלול להגביר את הסיכון לשברים בעצם החזה.
• סרטן גרורתי בגלל סרטן השד.

אפשרויות טיפול יעילות

ניהול שרירים ושלד:

1. NSAIDs ומתיחות נותרו טיפול בקו החזית.
2. טיפול בלייזר וגירוי עצבי חשמלי דרך העור (TENS) צוברים אחיזה לכאבים כרוניים בעצם החזה.
3. טיפול כירופרקטי – טכניקות כירופרקטיות ואימון מחדש של יציבה מומלצות יותר ויותר (Kabir, 2022). הטיפול הכירופרקטי יכול לתת מענה יעיל להתפתחות כאבים בעצם החזה באמצע שנובעים מנזקי שריר ושלד. טיפול זה עשוי לכלול:

• שימוש באמצעי עזר לריפוי דלקות והפחתת כאב כגון לייזר רך.

  

• טכניקות טיפול ידניות שמטרתן שיפור טווחי תנועה.
• תרגילי שיקום שמטרתם איזון השרירים הפועלים על בית החזה.
• ייעוץ בתחומים הכוללים ארגונומיה, יציבה, פעילות גופנית מותאמת.

טיפולים במערכת העיכול:

1. מעכבי משאבת פרוטון (PPI) הם העיקריים עבור GERD.
2. ממצאים אחרונים מצביעים על כך שטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יכול לעזור לטפל ברגישות יתר בוושט (Bhattacharya et al., 2020).

התערבויות נוירולוגיות:

1. עבור תסמונות כאב חזה עקשן, זריקות ממוקדות כמו בוטוקס מראות תוצאות מבטיחות (Kumar et al., 2023).

טיפול כירורגי וקרדיולוגי:

1. מקרים של כאבי סטרנוטומיה מתמשכים לאחר CABG (השתלת מעקף עורקים כליליים) עשויים לדרוש תיקון כירורגי או ניהול זיהום (Aniyathodiyil & Chopra, 2024).

המלצות למניעה ואורח חיים

1. שמרו על יציבה אופטימלית, במיוחד עבור אלה שעובדים מול מסכים.
2. תרגילים קבועים לחיזוק הליבה משפרים את יציבות החזה והיציבה.
3. צמצם מתח וחרדה, שכן אלה יכולים להגביר את תפיסת הכאב (Mott et al., 2021).
4. עקוב ונהל מחלות כרוניות כגון GERD, אוסטאופורוזיס ומחלות אוטואימוניות.

מסקנה

לעולם אין לזלזל בכאבי החזה. אסטרטגיית אבחון וטיפול מובנית הלוקחת בחשבון את מערכות הלב וכלי הדם, מערכת העיכול והשרירים ושלד חיונית לטיפול יעיל. ההתקדמות בין השנים 2020-2025 הדגישה גישות בין-תחומיות המשפרות משמעותית את התוצאות, כולל כירופרקטיקה, ניהול מערכת העיכול ואפילו התערבויות פסיכולוגיות.

References:

Aniyathodiyil, G., & Chopra, S. (2024). Emergencies in Cardiovascular System A: An Approach to Acute Chest Pain. Springer.

Bhattacharya, R., Hwang, J. H., & Ko, C. (2020). The Patient with Heartburn or Chest Pain. In Yamada's Handbook of Gastroenterology.

Fogliazza, F., et al. (2024). Approaches to pediatric chest pain: A narrative review. Journal of Clinical Medicine, 13(22), 6659.

Gyawali, C. P., Nadpara, N., & Malik, Z. (2023). Understanding esophageal symptoms: Dysphagia, heartburn, and chest pain. Elsevier.

Ji, N. (2024). Chest Pain. In Visceral Pain: From Bench to Bedside. Springer.

Jones, G., Mott, T., & Roman, K. (2021). Costochondritis: Rapid Evidence Review. American Family Physician, 104(1), 73–78.

Kabir, C. M. N. (2022). Cardiac vs. Non-Cardiac Chest Pain: A Review of Etiologies. Academia.edu.

Kumar, H., Georgiyeva, K., & Fernandez, V. E. (2023). Sternalis syndrome misidentified by multiple specialties responding to Botox treatment: A case report. Cureus.

Nawaz, N., Saleh, H., & Koop, A. H. (2024). 57-Year-Old Woman With Chest Pressure. Mayo Clinic Proceedings.