הגורמים לפריצת דיסק בצוואר

הגורמים לפריצת דיסק בצוואר כוללים בין היתר נזקי חבלה, נזקי שימוש יתר ועוד. בפריצת דיסק צווארית הדיסק בין חוליות עמוד השדרה הצווארי נקרע והחומר דמוי הג'ל הפנימי דולף החוצה. החומר שבקע (Nucleus pulposus) עלול ליצור לחץ על חוט השדרה או על שורשי העצבים. תסמינים אפשריים עשויים לכלול כאב, חוסר תחושה, עקצוץ או חולשה בצוואר, בכתף, בזרוע או ביד.

פריצת דיסק צווארית היא מצב שכיח ועלול להשבית המשפיע על איכות חייהם של אנשים רבים. חשוב לזהות את הסימנים והתסמינים של פריצת דיסק צווארית ובמידת הצורך לפנות לטיפול מתאים. אבחון וטיפול מוקדם יכולים לשפר את הפרוגנוזה ואת התוצאה של פריצת דיסק צווארית. ברוב המקרים די בטיפול שמרני כגון כירופרקטי כדי לשפר את מצב החולה. במקרי קיצון יהיה צורך בניהול כירורגי הכולל הסרת חומר הדיסק שפרץ וגורם לתסמינים. במאמר הנוכחי "הגורמים לפריצת דיסק בצוואר" נדון בנושא.

הגורמים לפריצת דיסק בצוואר – רקע

פריצת דיסק צווארית מתרחשת כאשר אחד הדיסקים בעמוד השדרה הצווארי נקרע. קרע זה מאפשר לחומר דמוי הג'ל הפנימי (גרעין פולפוס) לדלוף החוצה. פריצת הדיסקר יכולה לדחוס עצבים סמוכים או חוט השדרה, מה שמוביל לתסמינים שונים. תסמינים שכיחים כוללים כאב, חוסר תחושה, עקצוץ וחולשה בצוואר, בכתף, בזרוע או ביד (Loubeyre et al., 2024). דיסק שלוחץ על חוט השדרה עלול לגרום להתפתחות מיאלופתיה (תפקוד לקוי של חוט השדרה). התסמינים במקרה הזה עלולים לכלול גם אובדן שליטה על הסוגרים ועוד

פריצת דיסק צווארית היא מצב שכיח ועלול מתיש, המשפיע על 0.5% עד 2% מהאוכלוסייה הכללית (Adilay et al., 2024). ברוב המקרים, טיפולים שמרניים, כגון טיפול כירופרקטי, יעילים. עם זאת, במקרים חמורים, ניתוח עשוי להיות נחוץ כדי להקל על דחיסת העצבים. מאמר זה "הגורמים לפריצת דיסק בצוואר" בוחן את המחקרים העדכניים ביותר על:

• הגורמים וגורמי הסיכון של פריצת דיסק בצוואר
• אסטרטגיות מניעה מבוססות ראיות.

מה גורם לפריצת דיסק צווארית?

שינויים ניווניים (בלאי)

אחד הגורמים העיקריים לפריצת דיסק צווארית הוא מחלת דיסק ניוונית, מצב המתקדם עם ההזדקנות. לאורך זמן:

1. הטבעת הסיבית החיצונית (annulus fibrosus) נחלשת.
2. הגרעין דמוי הג'ל דוחף החוצה ועלול להיקרע.
3. זה מוביל דחיסה של עצבים או חוט השדרה, וכתוצאה מכך כאב או תפקוד לקוי.

עד גיל 40, עדות רדיוגרפית לניוון דיסק צוואר הרחם נראית אצל כמעט 60% מהמבוגרים, גם אם אין להם תסמינים (Adilay et al., 2024).

פציעות טראומטיות

טראומה פתאומית עלולה לגרום או להאיץ פריצת דיסק. סיבות נפוצות הקשורות לפציעה כוללות:

1. תאונות דרכים ופציעות צליפת שוט – פשיטת יתר וכיפוף של הצוואר עלולים לגרום לנזק לדיסק וקרעים ברצועות, מה שמגביר את הסיכון לפריצות (Cheema & Giurgiutiu, 2024).
2. נפילה – נפילות הן הגורם המוביל לפגיעות בעמוד השדרה הצווארי בקרב מבוגרים מעל גיל 65 (Hu et al., 2024).
3. פציעות ספורט – ספורט מגע (למשל, כדורגל, רוגבי) ופעילויות בעלות השפעה גבוהה (למשל, התעמלות, הרמת משקולות) קשורות לשיעורים גבוהים יותר של פריצת דיסק צווארית (Loubeyre et al., 2024).

גורמים גנטיים

נטייה גנטית ממלאת תפקיד בפריצת דיסק צווארית. מחקר מצא כי אנשים עם היסטוריה משפחתית של הפרעות בעמוד השדרה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח פריצת דיסק צווארית (Adilay et al., 2024).

גורמי סיכון לפריצת דיסק צווארית

ברוב המקרים, פריצת דיסק בצוואר מתרחשת באופן הדרגתי. הגורם במקרה הזה הוא שילוב של הליכי ניוון עם עומסים חוזרניים המובילים למצב של שימוש יתר. הליכי הניוון הטבעיים של רקמות הגוף ובכללם הרקמות שמרכיבות את הדיסק הבין חולייתי מתרחשים על ציר השנים. עומסים חוזרניים על הצוואר הם נחלתם של רבים מהאוכלוסייה. לכן, גורמי הסיכון להתפתחות פריצת דיסק צווארי קשורים בין היתר לאורח חיים, ליציבה ולנטייה ביולוגית:

הזדקנות וניוון דיסק

ככל שאנשים מזדקנים, תכולת המים בדיסקים בעמוד השדרה יורדת. הדיסקים מתייבשים ונעשים פחות גמישים ונוטים להיקרע (Platzgummer, 2024). רוב המקרים של פריצת דיסק צווארית מתרחשים בין הגילאים 30 ל -50.

יציבה לקויה ו"צוואר טכנולוגי"

יציבה לקויה כרונית – במיוחד כתוצאה משימוש ממושך במחשב או שימוש מופרז בטלפון ("צוואר טכנולוגי") – היא דאגה גוברת. תנוחת הראש קדימה יוצרת עומס יתר על דיסקים צוואריים, ומאיצה את הניוון (Šušić Kqira, 2024).

סיכונים תעסוקתיים

עבודות הכוללות תנועות צוואר חוזרות ונשנות, ישיבה ממושכת או הרמת משאות כבדים יכולות לתרום לפריצת דיסק צווארית (Hu et al., 2024). מקצועות בסיכון גבוה כוללים:

1. עובדי משרד (עקב ישיבה ממושכת ותנוחת ראש קדימה).
2. נהגים (בשל שעות ישיבה ארוכות).
3. עובדי כפיים (עקב כיפוף, הרמה או פיתול חוזרים ונשנים).
4. עישון והשמנת יתר
5. עישון מפחית את אספקת הדם לדיסקים בעמוד השדרה, פוגע ביכולתם לרפא ומגביר את הרגישות לניוון (Adilay et al., 2024).
6. השמנת יתר מטילה לחץ עודף על עמוד השדרה, ומאיצה את שחיקת הדיסק (Loubeyre et al., 2024).
7. פעילות גופנית: הטוב והרע

פעילות גופנית מוגזמת ולא מתאימה

פעילויות גופניות מסוימות מגבירות את הסיכון לפריצת דיסק צווארית, במיוחד ספורט בעצימות גבוהה. עם זאת, פעילות גופנית מתונה ומבוקרת (למשל, שחייה, יוגה) יכולה להגן על עמוד השדרה הצווארי על ידי חיזוק השרירים ושיפור היציבה (Platzgummer, 2024).

מגדר

המגדר הוא בין גורמי הסיכון שהוצעו להתפתחות פריצת דיסק בצוואר. עם זאת, הראיות לכך אינן חד משמעיות. הסבר אפשרי אחד לממצאים הלא עקביים הוא שמגדר עשוי לקיים אינטראקציה עם גורמי סיכון אחרים, כגון חשיפה תעסוקתית, סוגי ספורט מועדפים, נטייה גנטית או גורמים הורמונליים.

לדוגמה:

• גברים חשופים לפעילות גופנית הכרוכה בתנועות צוואר או לעבודות הכרוכות בהעמסה, הרמה, כיפוף או פיתול.
• נשים עשויות להיות בעלות צפיפות מינרלים נמוכה יותר בעצמות או רמות אסטרוגן גבוהות יותר.

אסטרטגיות מניעה

בעוד שגורמי סיכון מסוימים (למשל, הזדקנות, גנטיקה) אינם ניתנים לשינוי, אחרים ניתנים לשינוי כדי להפחית את הסיכון לפריצת דיסק צווארית.

1. שפר את היציבה.
2. שמרו על מסכים בגובה העיניים כדי למנוע כיפוף קבוע של הצוואר.
3. השתמש בתחנות עבודה ארגונומיות כדי למזער את הלחץ על הצוואר.
4. קח הפסקות כל 30-60 דקות כאשר עובדים על מחשב או טלפון.
5. לעסוק בפעילות גופנית סדירה.
6. חזקו את שרירי הצוואר והליבה כדי לתמוך ביציבות עמוד השדרה.
7. לעסוק בתרגילים בעצימות נמוכה (למשל, שחייה, הליכה) כדי לשמור על גמישות.
8. הימנעו מתנועות צוואר חוזרות ונשנות מוגזמות.
9. לשמור על משקל בריא.
10. עודף משקל מגביר את הלחץ על עמוד השדרה הצווארי. שמירה על BMI בריא יכולה להפחית את הסיכון לניוון דיסק (Platzgummer, 2024).
11. על תעשנו. עישון מגביל את זרימת הדם לדיסקים בעמוד השדרה ומוביל לניוון מהיר יותר (Šušić Kqira, 2024). הפסקת עישון משפרת את בריאות הדיסק בעמוד השדרה ומאטה את הניוון.
12. שקול טיפולי כירופרקטיקה לשיפור התפקוד של הצוואר. טיפול ידני, מתיחות ותרגילים ממוקדים יכולים להקל על הסימפטומים ולמנוע פגיעה נוספת (Grange et al., 2024).
13. ניתוח מוצע רק כאשר טיפולים שמרניים נכשלים או אם חוט השדרה דחוס קשות (Loubeyre et al., 2024). ניתוחים אפשריים כוללים כריתת דיסק, איחוי עמוד השדרה או החלפת דיסק מלאכותית.

מסקנה

פריצת דיסק צווארית היא מצב שכיח אך ניתן לניהול, המושפע מהזדקנות , גנטיקה, הרגלי חיים וטראומה. הבנת גורמי הסיכון ואימוץ אמצעי מניעה יכולים להפחית את הסבירות לתסמינים חמורים. ההתקדמות במחקר עמוד השדרה ובגישות הטיפול המודרניות ממשיכות לשפר את תוצאות המטופלים, ומציעות הקלה טובה יותר לאלה שנפגעו ממצב זה.

References:

Adilay, U., Katar, S., Çıkrıkcı, K., & Gençer, N. (2024). Determination of paraoxonase 1 activity and phenotype distribution in cervical disk herniation patients. Balıkesir Sağlık Bilimleri Dergisi.

Cheema, H., & Giurgiutiu, D. (2024). Variation Of Bowhunter's Syndrome: Right Vertebral Artery Occlusion From Cervical Disc Herniation‐A Case Report. Stroke: Vascular and Interventional Neurology.

Grange, S., Mohamed, A. M. Y., & Salih, M. (2024). Subscapularis pyomyositis, a rare cause of shoulder pain, in a patient without apparent risk factors: A case report. International Journal of Surgery Case Reports.

Loubeyre, E., Terrier, L. M., Cognacq, G., Aggad, M., et al. (2024). Surgical management of herniated intervertebral disc in children. Neurochirurgie.

Platzgummer, H. (2024). Spine MRI interpretation: Common findings and advancements in imaging techniques. Regional Anesthesia & Pain Medicine.