שינויים ניווניים בצוואר כוללים בין היתר ניוון ספונטני של הדיסקים הבין חולייתיים, מפרקי הפצט ועוד. השינויים הניווניים הללו ואחרים בעמוד השדרה הצווארי לא נושאים בהכרח משמעות קלינית. עם זאת, בחלק מהמקרים עלולים להתפתח תסמינים והם עלולים לכלול כאבי צוואר, מגבלות תנועה וסיבוכים נוירולוגיים.
הגורמים לשינויים ניווניים בצוואר הם בעיקר הגיל. ככל שאנו מתבגרים כך גדל קצב היווצרותם. גורמי סיכון לשינויים ניווניים בצוואר או להתפתחות מואצת שלהם כוללים בין היתר עיסוקים מקצועיים הכרוכים בעומסי יתר, פציעות ועוד. אבחון וטיפול בשינויים הניווניים הללו משתנים בהתאם למטופל, לסימפטומים, ולסיבוכים הקשורים לדלקת פרקים או ללחץ על רקמה עצבית. המאמר "שינויים ניווניים בצוואר" יעסוק בנושא בהרחבה.
שינויים ניווניים בצוואר שכיחות, גורמים, אבחון וטיפול
עמוד השדרה הצווארי מורכב משבע עצמות הנקראות חוליות צוואריות. החלק הזה של עמוד השדרה תומך בראש, מאפשר את תנועתיו הנרחבות ומגן גם חוט השדרה. שינויים ניווניים בצוואר הם תופעה שכיחה המתפתחת בהדרגה כחלק מתהליך ההזדקנות. השינויים האלו כוללים ניוון של הדיסקים הבין־חולייתיים, שחיקה במפרקי הפאצט, התעבות רצועות, והיווצרות זיזי עצם. אף על פי שבחלק מהמקרים השינויים אינם מביאים להופעת תסמינים קליניים, במצבים אחרים הם עלולים לגרום לכאבי צוואר, כאבי צוואר כרוניים, מגבלות תנועה ואף סיבוכים נוירולוגיים משמעותיים, כגון רדיקולופתיה או מיאלופתיה צווארית (Ferrara, 2012; Binder, 2007).
האבחנה מבוססת על היסטוריה קלינית, בדיקה גופנית ומחקרי הדמיה. אפשרויות הטיפול תלויות בחומרת הסימפטומים ובמידת הפגיעה הנוירולוגית. טיפולים שמרניים כוללים טיפולי כירופרקטיקה, שינוי באורח חיים ועוד במצבים שונים נשקול טיפול תרופתי ו/או כירורגי. מאמר זה המאמר "שינויים ניווניים בצוואר" יסקור בהרחבה את:
- שכיחות השינויים הניווניים בצוואר
- הגורמים וגורמי הסיכון לשינויים אלא
- התסמינים האופייניים
- שיטות האבחון המבוססות על ראיות
- גישות הטיפול האפשריות – לרבות הטיפול הכירופרקטי, המהווה נדבך חשוב בגישה השמרנית לניהול המצב
שכיחות
שינויים ניווניים בעמוד השדרה הצווארי מתוארים כמעט בכל אדם מעל גיל 40, כאשר השכיחות עולה עם הגיל. לפי Binder (2007):
- ממצאים רדיולוגיים של ספונדילוזיס צווארי קיימים אצל למעלה מ־90% מהאנשים מעל גיל 60, גם אם רבים מהם אסימפטומטיים.
- מחקרי חתך הראו כי ניוון דיסק צווארי הוא כמעט אוניברסלי לאחר העשור הרביעי לחיים, אך רק חלק מהמטופלים מפתחים תסמינים קליניים (Peng & DePalma, 2018).
- רדיקולופתיה צווארית, שהיא אחת ההסתבכויות הנפוצות, נצפתה בשכיחות של 83 מקרים ל־100,000 גברים ו־64 מקרים ל־100,000 נשים בשנה (Radhakrishnan et al., 1994).
מכאן ניתן להסיק כי בעוד שהשינויים המבניים שכיחים מאוד, ההשלכות הקליניות אינן אחידות, ותלויות בגורמים נוספים.
אנטומיה ופתופיזיולוגיה
עמוד השדרה הצווארי מורכב משבע חוליות התומכות בגולגולת, מאפשרות תנועה נרחבת ומגנות על חוט השדרה. יחידת עמוד שדרה תפקודית כוללת חוליות סמוכות, דיסקים בין-חולייתיים, מפרקי הפאצט והרצועות, שכולם מועדים לתהליכים ניווניים (Kuo & Tadi, 2023). שינויים ניווניים בעמוד השדרה הצווארי משפיעים בדרך כלל:
- הדיסקים הבין־חולייתיים – מתייבשים עם הגיל, מאבדים גובה ויכולת ספיגת זעזועים, דבר המעלה סיכון לבלט דיסק או לפריצת דיסק (Peng & DePalma, 2018).
- מפרקי הפאצט – שחיקה של הסחוס והיווצרות אוסטאופיטים, העלולים להוביל לכאב מקומי ולדחיסת עצבים.
- הרצועות – עיבוי ואובדן גמישות, עם אפשרות להיצרות תעלת השדרה.
השילוב בין שינויים אלו עלול להוביל לעיוותים מבניים, כגון יישור לורדוזיס צווארי, ולהחמיר את העומס המכני על הרקמות.מה שמוביל לתפקוד מופחת ולסיכון מוגבר לפציעה. הצוואר מתקשה להתמודד עם העומסים המוטלים עליו ומתפתחים סימנים ותסמינים שונים בצוואר וגפיים העליונות.
גורמים וגורמי סיכון להתפתחות שינויים ניווניים בצוואר
גיל הוא הגורם העיקרי לניוון עמוד השדרה הצווארי, עם התרחשות כמעט אוניברסלית לאחר העשור הרביעי לחיים (Binder, 2007). גורמי סיכון המאיצים תהליך ניווני בעמוד השדרה הצווארי כוללים:
- עומסים תעסוקתיים – עבודה הדורשת כיפוף או פיתול צוואר חוזרים ונשנים (Ferrara, 2012). מדובר בפציעות שימוש יתר בשל תנועות צוואר חוזרות ונשנות.
- פציעה טראומטית – כגון, תאונות דרכים, צליפת שוט, פציעות ספורט.
- נטייה גנטית – חולשות מבניות מולדות ברקמות החיבור או מבנים חריגים.
- עישון – מפחית את אספקת כלי הדם לדיסקים ואת ריפוי הרקמות.
- יציבה לקויה וארגונומיה (Ferrara, 2012) בגלל שימוש ממושך במחשבים או סמארטפונים ("text neck").
- מומים מולדים בעמוד השדרה (למשל, עקמת, קיפוזיס, תסמונת קליפל-פייל).
על מה מתלוננים אנשים עם שינויים ניווניים בצוואר?
בעוד שאנשים רבים נשארים אסימפטומטיים, ניוון סימפטומטי של עמוד השדרה הצווארי יכול להתבטא באופן הבא:
- כאבי צוואר מקומיים ונוקשות.
- כאב רדיקולרי המקרין לכתפיים או לזרועות.
- תנועת צוואר מוגבלת וקרפיטוס.
- ליקויים נוירולוגיים (חולשה או נימול – כתוצאה מלחץ על שורשי עצב (Radhakrishnan et al., 1994).
תסמינים פחות שכיחים כוללים ורטיגו, כאבי ראש, טינטון והפרעות קוגניטיביות (היפומנזיה), המוחמרות בדרך כלל על ידי תנועה ומקלות על ידי מנוחה (Kuo & Tadi, 2023).
הפרעות בצוואר שנגרמות בגלל שינויים ניווניים
דלקת מפרקים ניוונית בצוואר (ספונדילוזיס)
ספונדילוזיס צווארי הוא מצב הכרוך בשינויים בעצמות, בדיסקים ובמפרקים של הצוואר. שינויים אלה נגרמים על ידי שחיקה רגילה של ההזדקנות. גורמים נוספים שעלולים להאיץ את השינויים הניווניים הללו נמנה:
- פציעה קודמת בצוואר. אנשים במקצועות מסוימים או המבצעים פעילויות ספציפיות – כגון מתעמלים או ספורטאים אחרים, יציבה לקויה ועוד.ספונדילוזיס צווארי, או דלקת מפרקים ניוונית של עמוד השדרה הצווארי, כרוכה בהתייבשות דיסק מתקדמת, פירוק סחוס משותף והיווצרות אוסטאופיטים. הסימפטומים כוללים לעתים קרובות כאבי צוואר כרוניים, נוקשות, כאבי ראש וירידה בניידות (Binder, 2007). ספונדילוזיס חמור עלול לגרום לדחיסת שורש העצב או חוט השדרה, מה שמוביל לרדיקולופתיה או מיאלופתיה.
השינויים הניווניים בצוואר כוללים:
- הדיסקים של עמוד השדרה הצווארי מתפרקים בהדרגה, מאבדים נוזלים ונעשים נוקשים יותר
- נוצרים זיזים גרמיים בגופי החוליות ובשולי מפרקי הפצט והמפרקים ע"ש לושקה
- קריסה של הדיסקים הבין חולייתיים (בלט, פריצת דיסק)
- התעבות של הרצועות בעמוד השדרה הצווארי
השינויים הניווניים הללו פולשים לחללי עמוד השדרה הצווארי ועלולים להצר את המרווחים התפקודיים של שורשי העצבים ושל חוט השדרה.
תסמינים אפשריים בגין דלקת פרקים ניוונית בצוואר עלולים לכלול:
- נוקשות צוואר וכאבים.
- כאב ראש שמקורו בצוואר.
- כאב בכתף או בזרועות.
- חוסר יכולת לסובב את הראש במלואו או לכופף את הצוואר, לפעמים מפריע לנהיגה.
- רעש שחיקה או כאשר מסובבים את הצוואר.
תסמינים פחות שכיחים, או "לא טיפוסיים", כוללים:
ורטיגו, כאב ראש ממקור צווארי, דפיקות לב, בחילות, אי נוחות בבטן או במערכת העיכול, טנטון, ראייה מטושטשת ובעיות זיכרון (היפומנזיה) (Kuo & Tadi, 2023). הסימפטומים של ספונדילוזיס צווארי חמורים יותר בבוקר ונוטים להשתפר עם מנוחה.
היצרות תעלת השדרה הצווארית
מיאלופתיה צווארית מתפתחת כאשר השינויים הניווניים בעמוד השדרה הצווארי גורמים ללחץ על חוט השדרה. ההתבגרות היא הגורם העיקרי להתפתחות הפרעה זאת. הסיכון להתפתחות היצרות בעמוד השדרה גבוה יותר בקרב בני 50 ומעלה. גורמים תורמים נוספים מלבד השחיקה הטבעית הנלווית להתבגרותנו כוללים פציעות טראומטיות, גידולים בעמוד השדרה ועוד.
הסימפטומים של ספונדילוזיס צווארי עם מיאלופתיה (Lebl et al., 2011) כוללים:
- עקצוץ, חוסר תחושה ו/או חולשה בזרועות, בידיים, ברגליים או ברגליים
- אובדן קואורדינציה וקושי בהליכה
- רפלקסים חריגים
- התכווצויות שרירים
- אובדן שליטה על שלפוחית השתן והמעי (בריחת שתן)
- קושי בהליכה
רדיקולופתיה צווארית
שינויים ניווניים כגון אוסטאופיט, בלט או פריצת דיסק עלולים לצבוט את שורשי העצבים הצוואריים.
הסימפטומים של רדיקולופתיה צווארית (Radhakrishnan, Litchy, O'Fallon, & Kurland, 1994) כוללים:
- כאב רדיקולרי.
- הפרעות תחושתיות.
- חולשת שרירים בגפיים העליונות.
אבחון של שינויים ניווניים בצוואר
אבחון של שינויים ניווניים בצוואר מסתמך על הערכה קלינית יסודית (Peng & DePalma, 2018) הכוללת:
- היסטוריה מפורטת של המטופל.
- בדיקה גופנית.
- טכניקות הדמיה כגון רנטגן, CT ו-MRI. MRI – כלי עיקרי להדגמת דיסקים, חוט השדרה ושורשי עצבים (Peng & DePalma, 2018).
- הולכה עצבית ו־EMG להערכת פגיעה עצבית (Lebl et al., 2011).
גישות טיפול וניהול
אסטרטגיות ניהול למצבים ניווניים בעמוד השדרה הצווארי תלויות בחומרת התסמינים, בפגיעה תפקודית ובגורמים ספציפיים למטופל. גישות שמרניות כוללות:
טיפול עצמי
שינויים באורח החיים: ירידה במשקל, הקפדה על ארגונומיה ויציבה, הפסקת עישון, פעילות גופנית מותאמת (Ferrara, 2012).
טיפול רפואי
הטיפול הרפואי משתנה על פי חומרת התסמנים ועשוי לכלול:
- טיפול תרופתי (תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs), משככי כאבים, מרפי שרירים).
- זריקות סטרואידים להקלה זמנית בכאב (Binder, 2007).
הליכים התערבותיים וטיפולים כירורגיים, השמורים למקרים חמורים או עקשנים, עשויים לכלול:
- אבלציה בתדרי רדיו של עצבים משדרי כאב.
- הוצאת דיסק כירורגי אנדוסקופי או פתוח (כריתת דיסקטומיה).
- הסרת דורבן עצם (אוסטאופיקטומיה).
- החלפת דיסק מלאכותי.
- איחוי עמוד השדרה לייצוב חוליות (Lebl et al., 2011).
טיפולי כירופרקטיקה
טיפול כירופרקטי הוא גישה טיפולית שמרנית נפוצה שמטרתה להקל על התסמינים, לשפר את הניידות ולשפר את תפקוד עמוד השדרה הצווארי בחולים עם שינויים ניווניים. כירופרקטורים משתמשים במניפולציה או התאמות בעמוד השדרה כדי להחזיר את ניידות המפרקים הרגילה, להפחית את הכאב ולהקל על מתח השרירים (Bronfort et al., 2012). טכניקות כירופרקטיות ספציפיות המשמשות לעתים קרובות כוללות:
- מניפולציה בעמוד השדרה הצווארי, הנעות, מתיחה ידנית, טיפולים ברקמות רכות ותרגילים טיפוליים המתמקדים בחיזוק וייצוב שרירי הצוואר (Hurwitz et al., 2008).
- התערבויות כירופרקטיות עשויות לכלול גם תיקון יציבה, ייעוץ ארגונומי וחינוך המטופל על אמצעי מניעה כדי להאט את ההתקדמות ולנהל סימפטומים ניווניים (Bryans et al., 2014).
- תרגילי שיקום – לחיזוק שרירי הצוואר וייצוב עמוד השדרה (Hurwitz et al., 2008).
בסקירה שיטתית נמצא כי טיפול כירופרקטי הכולל מניפולציות וניידות תרם להפחתת כאבי צוואר ושיפור תפקוד בטווח הקצר והבינוני (Bronfort et al., 2012).
שינויים ניווניים בצוואר: סיכום
שינויים ניווניים בצוואר הם מצב שכיח ביותר, הנגרם בעיקר מתהליך ההזדקנות אך מושפע מגורמים סביבתיים, גנטיים ואורח חיים. למרות שמרבית האנשים נותרים אסימפטומטיים, חלקם יפתחו כאבים, מגבלות ואף סיבוכים נוירולוגיים חמורים. האבחון מבוסס על שילוב של אנמנזה, בדיקה גופנית והדמיה מתקדמת. גישות הטיפול מגוונות – החל מהתערבויות שמרניות כמו טיפול כירופרקטי, דרך תרופות, ועד ניתוחים במצבים מורכבים. הטיפול הכירופרקטי מהווה נדבך מרכזי בגישה השמרנית, תוך מתן דגש על שיקום תנועתי, חיזוק שרירים, ושיפור איכות חיי המטופלים.
