מה עלול לגרום כאב בצלע

מה עלול לגרום כאב בצלע? ‏כאב צלעות עלול לעורר דאגה ולהשאיר רבים תוהים לגבי מקורותיו והשלכותיו. במאמר הנוכחי אנו דנים בגורמים השונים לכאבי צלעות. אלה עשויים לכלול החל ממתיחות שרירים ופציעות ועד למצבים פחות נפוצים כגון קוסטוכונדריטיס ושברים בצלעות. ‏עם זאת, כאב בצלעות עלול להיות גם תסמין של הפרעות בריאותיות מסכנות חיים. דוגמאות לכך כוללות התקף לב, סרטן ריאות ועוד.

חשוב על כן, לזהות את מקור הכאב הצלעי ובמידת הצורך לטפל בו. אבחון של מקור הכאב בצלעות מחייב ביצוע של אבחנה מבדלת. בהליך זה, אצלנו במרפאה לכירופרקטיקה, לוקחים בחשבון את כלל ההפרעות האפשריות ומסננים את הלא רלוונטיות. הסינון מתבסס על הממצאים שמופקים מהמפגש עם החולה וממגוון הבדיקות. במאמר "מה עלול לגרום כאב בצלע" נדון בנושא בהרחבה.

מה עלול לגרום כאב בצלע – רקע

כאבי צלעות הם תסמין נפוץ שיכול לנוע בין אי נוחות קלה למצבים חמורים ומסכני חיים. בעוד בעיות שרירים ושלד הן הסיבות השכיחות ביותר, כאבי צלעות יכולים גם לאותת על בעיות בריאותיות חמורות כגון התקף לב, סרטן ריאות או הפרעות במערכת העיכול. הבנת מקור הכאב בצלעות חיונית לטיפול יעיל. אבחנה מתבסס על לימוד של ההיסטוריה הרפואית וביצוע בדיקה גופנית.

לעיתים יידרשו מחקרי הדמיה כגון צילומי רנטגן או סריקות CT, כדי לאבחן את כאבי הצלעות. אפשרויות הטיפול מותאמות לגורם הבסיסי. אלה עשויות לכלול החל ממנוחה וטיפול שמרני של כירופרקט ועד התערבויות פולשניות יותר כמו ניתוח לשברים או מחלה ניאופלסטית. מאמר זה "מה עלול לגרום כאב בצלע" מספק:

• חקירה מעודכנת ומפורטת של גורמים אפשריים.
• אבחון ואפשרויות טיפול בכאבי צלעות.

אנטומיה של כלוב הצלעות

כלוב הצלעות מורכב מ-24 צלעות, עם 12 בכל צד. אלה מסווגים כ:

1. צלעות אמיתיות (1-7): מחוברות ישירות לחזה דרך סחוס קוסטלי.
2. צלעות שווא (8-10): מחוברות לחזה בעקיפין דרך הסחוס של הצלעות שמעל.
3. צלעות צפות (11-12): לא מחוברות לחזה.

לכלוב הצלעות תפקיד חיוני בהגנה על איברים פנימיים, כולל הריאות , הלב, הכבד, הטחול, הכליות וחלקים ממערכת העיכול. בהתחשב בקשר האנטומי ההדוק בין הצלעות לבין איברים אלה, כאב באזור זה יכול לנבוע מסיבות שונות של שרירים ושלד ולא שרירים ושלד.

גורמים אפשריים לכאבי צלעות

למעשה פגיעה בכל אחת מהרקמות המרכיבות של כלוב הצלעות או באיבר סמוך אליו עלול לגרום לכאב הזה. פגיעה כזאת עלולה להיגרם בגלל חבלה או מחלה. בין הרקמות שפגיעה בהן עלולה לגרום לכאבים בצלעות נציין:

• צלעות, שרירים בין צלעיים, סחוסי הצלעות, רצועות, עצבים, כלי דם ועוד (Proulx &  Zryd, 2009).

בין האיברים שפגיעה בהן עלולה לגרום לתחושת כאב בצלעות נציין:

• לב, ריאות וקרום (אדר) הריאות, כליות, טחול, כבד, חלקים ממערכת העיכול, סרעפת ועוד.

גם פגיעה באיברים הנמצאים מחוץ לכלוב הצלעות עלולה להשליך כאב אל הצלעות. בין האברים הללו נציין:

• כיס המרה ולבלב.

גורמי שריר ושלד לכאבי צלעות

פציעות או מצבים של מערכת שריר ושלד הם בין הגורמים השכיחים ביותר לכאבי צלעות. אלה כוללים:

טראומה ושברים

1. מתיחת שריר.
2. שברים בצלעות עקב נפילות, תאונות דרכים או פציעות ספורט הם גורם מוביל לכאבי צלעות (Konda et al., 2021).
3. שברי מאמץ, הנראים לעתים קרובות אצל ספורטאים (למשל, חותרים או שחקני גולף), נובעים מלחץ חוזר ולא מאירוע טראומטי יחיד.
4. חבלות בצלעות (חבלות) מתרחשות כאשר טראומה בכוח קהה פוגעת ברקמות רכות מבלי לשבור את העצם.

קוסטוכונדריטיס

1. זוהי דלקת בסחוס הצלע הקוסטלי (הסחוס המחבר בין הצלעות לחזה). דלקת זאת גורמת לעיתים קרובות לכאבים בחזה המחקים התקף לב.
2. הסימפטומים כוללים רגישות, כאב שמחמיר עם נשימות עמוקות, ולחץ בחזה (Proulx &  Zryd, 2009).

תסמונת טיצה (Tietze)

1. מצב נדיר זה הקרוי תסמונת טיצה דומה לדלקת בסחוס הצלע אבל עם נפיחות בצומת של הצלעות ועצם החזה.
2. שלא כמו בדלקת בסחוס הצלע, תסמונת טיצה מלווה לעתים קרובות בצקת מקומית.

מתיחת שרירים בין-הצלעות

1. נגרמת על ידי תנועה חוזרת, הרמת משאות כבדים או פיתול פתאומי.
2. הסימפטומים כוללים כאב חד המחמיר עם תנועה ונשימה.

פיברומיאלגיה

1. פיברומיאלגיה היא הפרעת כאב כרונית הקשורה לכאבי שרירים ושלד נרחבים, עייפות והפרעות שינה.
2. מחקרים מראים כי חולי פיברומיאלגיה חווים רגישות מוגברת לכאב, כולל כאבי צלעות (Arnold et al., 2022).

תסמונת הצלע המחליקה (Slipping Rib Syndrome)

1. תסמונת הצלע המחליקה מתרחשת כאשר צלע מזויפת שאינה מחוברת באופן ישיר לעצם החזה, לרוב צלע 10, נעה יתר על המידה. דבר זה מוביל לגירוי של עצבים סמוכים.
2. תסמינים נפוצים כוללים כאב צלעות חד לסירוגין ותחושת קליק (Plaza-Manzano et al., 2020).
3. סיבות נוירולוגיות

נוירולגיה אינטרקוסטלית

1. נזק או גירוי של העצבים הפועלים בין הצלעות יכול לגרום כאב חד.
2. סיבות נפוצות: שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר), לכידה עצבית, טראומה או סיבוכים לאחר ניתוח (Peuckert et al., 2022).

נוירלגיה פוסט-הרפטית (שלבקת חוגרת)

1. נגיף אבעבועות רוח-זוסטר יכול להפעיל מחדש ולגרום לשלבקת חוגרת, וכתוצאה מכך לכאבי צלעות שורפים, נגעים בעור ונזק עצבי.
2. חיסון יכול להפחית את הסיכון לכאבי צלעות הקשורים לשלבקת חוגרת (Dooling et al., 2018).
3. סיבות לב-ריאה

גורם שאינו ממקור שריר שלד לכאבי צלעות

מקרים מסוימים של כאבי צלעות עשויים לנבוע ממחלות לב או ריאות חמורות.

התקף לב (אוטם שריר הלב)

1. כאב בצלעות, במיוחד בצד שמאל, יכול להיות סימן אזהרה להתקף לב.
2. תסמינים נוספים: לחץ בחזה, קוצר נשימה, הזעה, בחילה וכאב מקרין בלסת או ביד שמאל (Rao et al., 2025).
3. טיפול רפואי מיידי הוא קריטי לחשד להתקפי לב.

מפרצת אבי העורקים החזי

1. קטע בולט של אבי העורקים שיכול ללחוץ על הצלעות, גרימת כאב כרוני בחזה ובגב העליון.
2. קרע מוביל לדימום פנימי מסכן חיים (ארבל ואחרים, 2014).

צדרת (Pleuritis)

1. דלקת של הצדר (רירית סביב הריאות), הנגרמת לעתים קרובות על ידי זיהומים או מחלות אוטואימוניות.
2. תסמינים: כאב צלעות חד המחמיר עם נשימה, חום ושיעול (Light, 2021).

סרטן ריאות

1. כאב צלעות מתמשך ללא סיבה ברורה עשוי להצביע על סרטן ריאות.
2. תסמינים נוספים: שיעול כרוני, המופטיזה (שיעול דם), ירידה במשקל וקוצר נשימה (Siegel et al., 2023).

תסחיף ריאתי (PE)

1. קריש דם בריאה עלול לגרום לכאבי צלעות פתאומיים, קוצר נשימה ושיעול דם.
2. מצב חירום רפואי הדורש התערבות מיידית (Kearon et al., 2022).
3. גורמים במערכת העיכול

מחלת כיס המרה

1. אבני מרה או cholecystitis (דלקת של כיס המרה) יכול לגרום כאב מופנה לצלעות ימין.
2. תסמינים: כאבים לאחר ארוחות, בחילה ונפיחות (Shaffer, 2005).

מחלת ריפלוקס קיבתי-ושטי (GERD)

1. רפלוקס חומצי עלול לגרום לכאבים בחזה המחקים כאבי צלעות.
2. מחמיר בשכיבה, לאחר ארוחות או עם מזונות חריפים (Vakil et al., 2020).

כיבים פפטיים

1. כיבים בקיבה עלולים לגרום לכאב צורב המקרין לצלעות.
2. מופעל על ידי מזונות מתובלים, NSAIDs, או זיהום הליקובקטר פילורי (Sugano et al., 2021).

פנקראטיטיס

1. דלקת בלבלב עלולה לגרום לכאבי צלעות קשים, בדרך כלל בבטן העליונה, המקרינים לגב.
2. סיבות נפוצות: שימוש לרעה באלכוהול, אבני מרה או טריגליצרידים גבוהים (Yadav & Lowenfels, 2021).

הרפס זוסטר

שינגלס (Shingles) או הרפס זוסטר היא מחלה וירלית הפוגעת בעצבים וגורמת בין היתר להתפתחות כאבים בצלעות. תסמינים נוספים של הפרעה זאת כוללים:

• חום, נגעים עוריים ועוד.

גורמים המשליכים כאב אל הצלעות

מחלות באיברים הממוקמים מחוץ לכלוב הצלעות עלולות להוביל להשלכת כאבים בצלעות. בין המחלות הללו נציין:

ליקויים בכיס המרה

הפרעות בריאותיות בכיס המרה כגון אבנים בכיס המרה, דלקת בכיס המרה או גידול בכיס המרה עלולים לגרום להתפתחות כאבים בצלעות

מחלות לבלב

חולי של הלבלב ובכלל זה גידול סרטני או דלקת בלבלב עלול לגרום להתפתחות כאבים בצלעות.

מחלה של הכליה והשופכן

הפרעה בריאותית בכליה (אבנים בכליות) ו/או בשופכן של הכליה עלול לגרום להתפתחות כאבים בצלעות

אבחון כאבי צלעות

האבחון של כאבים בצלעות מתבסס על ממצאים מההיסטוריה הרפואית, מהבדיקה הגופנית ובמידת הצורך בדיקות דימות ומעבדה.

היסטוריה רפואית

במהלך ההיסטוריה הרפואית נלמד פרטים כגון:

• תסמיני החולה ומה מיקומם (חום, ירידה במשקל).
• מתי וכיצד החלו.
• מה טיב ואופי הכאב.
• האם חשתם בעבר כאב דומה.
• מתי הכאב נמצע בשיאו (כאב בלילה עלול להצביע על דלקת זיהומית, סרטן או שבר).
• מה מפחית או מעצים את התסמינים (נשימה, תנועה, מנוחה).
• ההיסטוריה הרפואית של החולה ומשפחתו (אשפוזים, מחלות ועוד).
• אורחות חייו של החולה (ספורט, עישון).

בדיקה גופנית

במהלך הבדיקה הגופנית נבצע הליכים כגון:

• נתבונן בחזה ובפלג הגוף העליון נחפש סימנים חיצוניים לפגיעה אפשרית (נפיחות, אדמומיות, נגע עורי ועוד).
• נמשש את החזה ונחפש אזורים כואבים ונפוחים.
• נניע את בית החזה ונבחן את היכולת לנשום עמוק.
• נקשיב ללב ולריאות.

בדיקות אבחון עשויות לכלול פרוצדורות כגון:

1. סריקת רנטגן / CT: כדי לזהות שברים או גידולים.
2. MRI: עבור רקמות רכות או בעיות הקשורות לעצבים.
3. אק"ג / אקו לב: כדי לשלול מחלות לב.
4. אולטרסאונד: למחלות כיס מרה או כבד.
5. אנדוסקופיה: כדי להעריך את הגורמים במערכת העיכול.

טיפול בכאבי צלעות

הטיפול המתאים תלוי בגורם הבסיסי:

1. כאבי שרירים ושלד: מנוחה, NSAIDs, טיפול כירופרקטי, תרגילי שיקום.
2. מחלות לב: תרופות, ניתוח או התערבות חירום.
3. מחלת ריאות: אנטיביוטיקה, סטרואידים או טיפול בסרטן.
4. בעיות במערכת העיכול: סותרי חומצה, שינויים תזונתיים או ניתוח.

מסקנה

כאבי צלעות יכולים לנבוע ממגוון רחב של מצבים, ממתח שרירים ועד מחלות מסכנות חיים. אבחון מוקדם וטיפול מתאים חיוניים לניהול הסימפטומים ולשיפור התוצאות. אם כאבי הצלעות נמשכים, הערכה רפואית חיונית כדי לשלול מחלות רקע חמורות.

Musculoskeletal causes:

Rao SV, O'Donoghue ML, Ruel M, Rab T, Tamis-Holland JE, Alexander JH, Baber U, Baker H, Cohen MG, Cruz-Ruiz M, Davis LL, de Lemos JA, DeWald TA, Elgendy IY, Feldman DN, Goyal A, Isiadinso I, Menon V, Morrow DA, Mukherjee D, Platz E, Promes SB, Sandner S, Sandoval Y, Schunder R, Shah B, Stopyra JP, Talbot AW, Taub PR, Williams MS. 2025 ACC/AHA/ACEP/NAEMSP/SCAI Guideline for the Management of Patients With Acute Coronary Syndromes: A Report of the American College of Cardiology/American Heart Association Joint Committee on Clinical Practice Guidelines. Circulation. 2025 Apr;151(13):e771-e862.

Arnold, L. M., et al. (2022). Fibromyalgia: Diagnosis and management. The Lancet, 400(10358), 1363-1377.

Proulx AM, Zryd TW. Costochondritis: diagnosis and treatment. Am Fam Physician. 2009 Sep 15;80(6):617-20. PMID: 19817327.

Dooling, K. L., et al. (2018). Recommendations of the Advisory Committee on Immunization Practices for Use of Herpes Zoster Vaccines. MMWR Morbidity and Mortality Weekly Report, 67(3), 103-108.

Peuckert, A., et al. (2022). Intercostal Neuralgia: Causes, Diagnosis, and Treatment. Pain Medicine, 23(1), 45-55.

Plaza-Manzano, G., et al. (2020). Slipping Rib Syndrome: A Narrative Review. Journal of Manual & Manipulative Therapy, 28(1), 1-10.

Konda, S. R., et al. (2021). Rib Fractures: Epidemiology, Injury Mechanisms, and Treatment Considerations. The Journal of Trauma and Acute Care Surgery, 90(3), 496-503.

Non-musculoskeletal causes:

Erbel, R., et al. (2014). 2014 ESC Guidelines on the diagnosis and treatment of aortic diseases. European Heart Journal, 35(41), 2873-2926.

Kearon, C., et al. (2022). Diagnosis and Management of Pulmonary Embolism. New England Journal of Medicine, 387(5), 453-466.

Light, R. W. (2021). Pleural Diseases (7th ed.). Lippincott Williams & Wilkins.

Shaffer EA. Epidemiology and risk factors for gallstone disease: has the paradigm changed in the 21st century? Curr Gastroenterol Rep. 2005 May;7(2):132-40. doi: 10.1007/s11894-005-0051-8. PMID: 15802102.

Siegel, R. L., et al. (2023). Cancer Statistics, 2023. CA: A Cancer Journal for Clinicians, 73(1), 17-48.

Sugano, K., et al. (2021). Guidelines for the Management of Helicobacter pylori Infection. Gastroenterology, 160(5), 1865-1878.

Vakil, N., et al. (2020). The Montreal Definition and Classification of Gastroesophageal Reflux Disease. The American Journal of Gastroenterology, 115(5), 731-748.

Yadav, D., & Lowenfels, A. B. (2021). The Epidemiology of Pancreatitis and Pancreatic Cancer. Gastroenterology, 160(5), 2021-2028.