כאבי צוואר עם וללא הקרנה ליד: גורמים, אבחון וטיפול זה נושא המאמר. כאבי צוואר מהווים את אחת הסיבות השכיחות ביותר לפנייה לייעוץ רפואי ולמוגבלות תפקודית בעולם המודרני, כאשר האבחנה המבדלת המרכזית מפרידה בין כאב מקומי (מכני) לבין כאב מקרין לגפה העליונה (רדיקולופתיה). בעוד שכאב צוואר ללא הקרנה נובע לרוב מעומס שרירי, יציבה לקויה או שינויים ניווניים קלים במפרקי החוליות, כאב המלווה בהקרנה ליד מעיד לרוב על מעורבות עצבית ישירה, כגון לחץ מכני או גירוי דלקתי של שורש עצב צווארי בשל פריצת דיסק או היצרות תעלת החוליה.
הבחנה מדויקת בין שני המצבים הללו קריטית, שכן היא מכתיבה מסלול אבחוני וטיפולי שונה לחלוטין, הנע בין פיזיותרפיה שמרנית ושינוי ארגונומי ועד להתערבויות פולשניות או ניתוחיות במקרים של חסר נוירולוגי מתקדם. מאמר זה יסקור את האטיולוגיה המגוונת של כאבי צוואר עם וללא הקרנה, יפרט את כלי האבחון הקליניים והדימותיים העדכניים, ויציג את מגוון אפשרויות הטיפול הקיימות כיום במערכת הבריאות.
כאבי צוואר עם וללא הקרנה ליד: גורמים, אבחון וטיפול – רקע
למה כאבי צוואר הם בעיה נפוצה ומשמעותית? כאבי צוואר הם אחת התלונות השכיחות ביותר בתחום השריר־שלד, והם יכולים להופיע ככאב מקומי בלבד או ככאב המקרין לכתף, לשכמה, לזרוע, לאמה או לכף היד. לעיתים מדובר באי־נוחות קלה שחולפת לאחר כמה ימים, אך במקרים אחרים הכאב נמשך, חוזר בגלים, פוגע בשינה, מגביל עבודה מול מחשב, מקשה על נהיגה או מלווה בנימול, חולשה ותחושת שריפה ביד. מחקרים אפידמיולוגיים רחבים מצביעים על כך שכאבי צוואר הם גורם משמעותי לנכות, אובדן ימי עבודה ועלויות בריאות בעולם המערבי והמתפתח כאחד (Safiri, 2020; GBD 2021 Neck Pain Collaborators, 2024).
כאבי צוואר עם וללא הקרנה ליד: ההבדל הקליני המרכזי
כאבי צוואר ללא הקרנה ליד הם לרוב כאבים מכניים או לא־ספציפיים, כלומר כאבים שמקורם עשוי להיות במפרקי הצוואר, בדיסקים, בשרירים, ברצועות, במערכת העצבים התחושתית או בשילוב של עומס, מתח, חוסר שינה, פחד מתנועה והרגלי פעילות. לעומת זאת, כאב צוואר עם הקרנה ליד מעלה חשד למעורבות עצבית, במיוחד כאשר ההקרנה מלווה בנימול, זרמים, ירידה בתחושה, ירידה ברפלקסים או חולשה. מצב זה נקרא לעיתים רדיקולופתיה צווארית, והוא נגרם לרוב מגירוי או לחץ על שורש עצב בעמוד השדרה הצווארי (Cohen, 2017; Childress, 2020).
שכיחות כאבי צוואר באוכלוסייה
כאבי צוואר נפוצים מאוד לאורך החיים. סקירות אוכלוסייה ומחקרי נטל מחלה מצאו כי שיעור ניכר מהאוכלוסייה יחווה כאב צוואר לפחות פעם אחת, וכי אצל חלק מהאנשים הכאב יהפוך לבעיה חוזרת או כרונית. נטל המחלה מושפע מגיל, מין, סוג עבודה, מצב נפשי, פעילות גופנית, עישון, איכות שינה וגורמים חברתיים־תעסוקתיים. מחקרי Global Burden of Disease מצביעים על עלייה במספר האנשים החיים עם כאבי צוואר, בין היתר בגלל גידול האוכלוסייה, הזדקנותה, עלייה בעבודה יושבנית ושימוש ממושך במסכים (Safiri, 2020; Kazeminasab, 2022; GBD 2021 Neck Pain Collaborators, 2024).
שכיחות כאב צוואר עם הקרנה ליד ורדיקולופתיה צווארית
כאב המקרין ליד שכיח פחות מכאב צוואר מקומי, אך הוא בעל חשיבות קלינית גבוהה יותר משום שהוא עשוי להעיד על מעורבות שורש עצב. רדיקולופתיה צווארית מתוארת כהפרעה שבה כאב מוקרן מהצוואר ליד, לעיתים יחד עם שינוי בתחושה, ירידה ברפלקס או חולשת שרירים. בספרות מצוטטים שיעורי היארעות שנתיים של עשרות מקרים לכל 100,000 איש, עם שכיחות גבוהה יותר בגיל הביניים, בעיקר סביב עשורים שבהם שינויים ניווניים בדיסק ובמפרקים נעשים בולטים יותר (Borrella-Andrés, 2021; Xu, 2025).
גורמים עיקריים לכאבי צוואר ללא הקרנה ליד
עומס שרירי, ישיבה ממושכת והרגלי עבודה
אחד הגורמים השכיחים לכאב צוואר לא־ספציפי הוא עומס מצטבר על שרירי הצוואר, הכתפיים והשכמה. עבודה ממושכת מול מחשב, שימוש בטלפון כשהראש כפוף, נהיגה ממושכת, מחסור בהפסקות וחוסר התאמה ארגונומית עלולים להגביר עומס על הרקמות. עם זאת, חשוב להדגיש שהיציבה לבדה אינה תמיד “הגורם” לכאב. אצל רבים, הכאב נוצר משילוב של עומס סטטי, ירידה בתנועה, מתח נפשי, עייפות, חוסר שינה ורגישות מוגברת של מערכת העצבים (Kazeminasab, 2022; de Zoete, 2023).
מפרקי הצוואר, דיסקים ושרירים
עמוד השדרה הצווארי מורכב מחוליות, דיסקים בין־חולייתיים, מפרקי facet, רצועות, שרירים ועצבים. כאב יכול להגיע ממפרקי הצוואר, מדיסק מגורה, מנקודות רגישות בשרירים, מתפקוד לקוי של השכמה או מתנועתיות מוגבלת בבית החזה העליון. במקרים רבים לא ניתן לזהות מקור יחיד וברור, ולכן האבחנה “כאב צוואר לא־ספציפי” אינה אומרת שהכאב אינו אמיתי, אלא שהכאב אינו מוסבר על ידי מחלה מסוכנת או נזק מבני אחד ברור (Cohen, 2017; Bier, 2018).
כאב צוואר לאחר תאונה או צליפת שוט
צליפת שוט, בעיקר לאחר תאונת דרכים, יכולה לגרום לכאב צוואר, כאב ראש, סחרחורת, רגישות לתנועה וקושי לחזור לפעילות. ברוב המקרים לא מדובר בפגיעה מסוכנת, אך אצל חלק מהאנשים הכאב מתמשך. גורמי סיכון להתמשכות כוללים כאב חזק בתחילת הדרך, פחד מתנועה, מצוקה רגשית, ציפייה שלילית להחלמה, הפרעות שינה ותפקוד ירוד. לכן הטיפול אינו מסתכם בצילום או בתרופה, אלא כולל הדרכה, חזרה הדרגתית לתנועה, תרגול מותאם וניהול חששות (Blanpied, 2017; Côté, 2016).
גורמים לכאבי צוואר עם הקרנה ליד
פריצת דיסק צווארית
פריצת דיסק צווארית יכולה לגרות או ללחוץ על שורש עצב ולגרום לכאב שמתחיל בצוואר ומקרין לאורך היד. לעיתים ההקרנה מורגשת כשורף, חד, חשמלי או עמוק. בהתאם לשורש העצב המעורב, ייתכנו נימול באצבעות מסוימות, חולשה בהרמת יד, כיפוף מרפק, יישור מרפק או אחיזה. פריצת דיסק אינה תמיד מחייבת ניתוח, ורבים משתפרים עם טיפול שמרני, אך נדרשת הערכה רפואית כאשר יש חולשה מתקדמת, כאב קשה שאינו משתפר או סימנים נוירולוגיים משמעותיים (Childress, 2020; Xu, 2025).
שינויים ניווניים והיצרות נקב בין־חולייתי
עם השנים מתפתחים שינויים בדיסקים, במפרקי הצוואר וברצועות. שינויים אלה עשויים להצר את הפתח שממנו יוצא שורש העצב, מצב הנקרא היצרות פורמינלית. אצל חלק מהאנשים הממצאים נראים בבדיקות הדמיה אך אינם גורמים לכאב, ואצל אחרים הם קשורים לתסמינים ברורים. לכן אין לפרש MRI לבד, אלא לחבר בין מיקום הכאב, מפת התחושה, כוח השרירים, רפלקסים ותוצאות בדיקות פרובוקציה. ההדמיה חשובה בעיקר כאשר היא עונה על שאלה קלינית ולא כאשר היא מחליפה בדיקה גופנית (Cohen, 2017; Thoomes, 2018).
כאב מוקרן שאינו רדיקולופתיה
לא כל כאב שיורד ליד הוא לחץ על עצב בצוואר. שרירי הצוואר והשכמה יכולים להקרין כאב לכתף ולזרוע. בעיות כתף, תסמונת התעלה הקרפלית, לחץ על עצבים פריפריים, כאב ממפרקי הצוואר, תסמונת מוצא בית החזה ולעיתים מצבים רפואיים פנימיים יכולים לחקות רדיקולופתיה. לכן אבחון טוב בודק גם את הצוואר וגם את הכתף, המרפק, שורש כף היד, התחושה, הכוח, הדופק, התפקוד והקשר בין תנועות הצוואר לבין התסמינים ביד (Wainner, 2003; Childress, 2020).
גורמי סיכון לכאבי צוואר
גורמי הסיכון לכאבי צוואר כוללים עבודה יושבנית, עומס חוזר, עבודה עם ידיים מורמות, חוסר פעילות גופנית, עישון, עודף משקל בחלק מהמחקרים, הפרעות שינה, מתח נפשי, חרדה, דיכאון, כאב קודם, היסטוריה של כאבי גב או כתף, ורמת שביעות רצון נמוכה בעבודה. גורמים פסיכו־סוציאליים אינם “מדומיינים”; הם משפיעים על רגישות מערכת העצבים, איכות ההחלמה והיכולת לחזור לפעילות. גישה מודרנית רואה כאבי צוואר דרך מודל ביו־פסיכו־סוציאלי: רקמות, מערכת עצבים, תנועה, שינה, עומס, אמונות, רגשות וסביבה (Hogg-Johnson, 2008; Kazeminasab, 2022).
אבחון כאבי צוואר: מה חשוב לבדוק?
תשאול רפואי ממוקד
האבחון מתחיל בשיחה. המטפל צריך לברר מתי התחיל הכאב, האם הייתה חבלה, האם הכאב מקרין ליד, האם יש נימול או חולשה, מה מחמיר ומה מקל, האם יש כאב לילה חריג, ירידה במשקל, חום, מחלה ממארת בעבר, שימוש בסטרואידים, דלקת מפרקים, כאב לאחר תאונה או תסמינים נוירולוגיים. חשוב גם להבין את השפעת הכאב על שינה, עבודה, ספורט ומצב רוח. תשאול איכותי מאפשר להבדיל בין כאב מכני שכיח לבין מצב שמצריך בירור רפואי דחוף (Cohen, 2017; Feller, 2024).
בדיקה גופנית ותפקודית
בדיקה גופנית כוללת הסתכלות על טווחי תנועה, תנועתיות צוואר ובית חזה, כוח שרירי, תחושה, רפלקסים, תפקוד הכתפיים, תנועת השכמה ובדיקות המעוררות או מפחיתות את ההקרנה ליד. בבדיקה של כאב עם הקרנה, חשוב לחפש התאמה בין התסמינים לבין שורש עצב מסוים. לדוגמה, כאב או נימול באגודל, באמה או באצבעות שונות עשויים לכוון לשורשי עצב שונים, אך בפועל יש חפיפה רבה ולכן לא מסתמכים על מפת כאב בלבד (Wainner, 2003; Rubinstein, 2007).
בדיקות מיוחדות לרדיקולופתיה צווארית
בדיקות כמו Spurling, מבחן מתיחה עצבית של הגפה העליונה, מבחן distraction וסיבוב צוואר יכולות לסייע באבחון רדיקולופתיה, במיוחד כאשר הן מופיעות יחד עם סיפור קליני מתאים. מחקר קלאסי הראה שאשכול בדיקות עשוי להיות מועיל יותר מבדיקה יחידה, אך סקירות מאוחרות יותר מדגישות שאיכות הראיות משתנה, ולכן אין לפרש תוצאה חיובית או שלילית באופן מנותק מהתמונה הקלינית (Wainner, 2003; Rubinstein, 2007; Thoomes, 2018).
דגלים אדומים בכאבי צוואר: מתי לפנות בדחיפות?
כאבי צוואר דורשים הערכה רפואית דחופה כאשר מופיעים חולשה מתקדמת ביד או ברגליים, קושי בהליכה, אובדן שליטה על סוגרים, חום, ירידה בלתי מוסברת במשקל, כאב לאחר טראומה משמעותית, כאב לילה חריג שאינו משתנה עם תנוחה, היסטוריה של סרטן, חשד לזיהום, כאב ראש פתאומי וקיצוני, סחרחורת קשה עם סימנים נוירולוגיים, הפרעות דיבור או ראייה, או כאב צוואר חדש לאחר חבלה באדם מבוגר. סקירה עדכנית מצאה שרוב הדגלים האדומים בצוואר מבוססים על ראיות מוגבלות, ולכן יש לשלב אותם בשיקול קליני ולא להשתמש בהם כרשימת בדיקה מכנית בלבד (Feller, 2024).
מתי צריך צילום, CT, MRI או EMG?
לא כל כאב צוואר מחייב הדמיה. בכאב צוואר לא־ספציפי ללא סימני אזהרה, הדמיה מוקדמת עלולה למצוא שינויים ניווניים שאינם בהכרח מקור הכאב, וכך להגביר דאגה מיותרת. MRI מתאים יותר כאשר יש סימנים נוירולוגיים משמעותיים, חשד ללחץ על חוט השדרה, כאב מקרין שאינו משתפר לאחר טיפול שמרני, או תכנון התערבות כמו זריקה או ניתוח. EMG ובדיקות הולכה עצבית עשויות לעזור כאשר האבחנה אינה ברורה, למשל כדי להבדיל בין רדיקולופתיה צווארית לבין תסמונת תעלה קרפלית או פגיעה עצבית פריפרית (Cohen, 2017; Childress, 2020).
טיפול בכאבי צוואר ללא הקרנה ליד
חינוך, הרגעה וחזרה לתנועה
בכאב צוואר לא־ספציפי, טיפול איכותי מתחיל בהסבר ברור: רוב כאבי הצוואר אינם סימן לנזק מסוכן, והימנעות מוחלטת מתנועה עלולה להאריך את משך הכאב. המטרה היא לחזור בהדרגה לפעילות, להפחית עומסים קיצוניים זמניים, לשמור על שינה טובה, לשלב תנועה עדינה ולבנות ביטחון. חינוך טיפולי יעיל אינו אומר “הכול בראש”, אלא מסביר כיצד כאב מושפע גם מרקמות וגם ממערכת העצבים, עומס, סטרס ושינה (Bier, 2018; de Zoete, 2023).
תרגול וחיזוק
תרגול הוא אחד מעמודי התווך בטיפול בכאבי צוואר. הוא עשוי לכלול חיזוק שרירי הצוואר העמוקים, חיזוק חגורת הכתפיים, תרגילי שליטה מוטורית, תרגילי סבולת, מתיחות עדינות, תרגילי בית חזה ופעילות אירובית כללית. סקירות מצביעות על השפעה חיובית אך לרוב מתונה, ולכן חשוב להתאים את התרגול לאדם: גיל, רמת פעילות, פחד מתנועה, סוג הכאב, רגישות מערכת העצבים והעדפות אישיות (Gross, 2015; de Zoete, 2023).
טיפול ידני, מוביליזציה ומניפולציה
טיפול ידני יכול לכלול מוביליזציות עדינות, מניפולציה, עבודה על רקמות רכות, תנועתיות בית חזה ושילוב עם תרגול. לפי קווים מנחים, טיפול ידני עשוי להועיל כחלק מתוכנית רב־מרכיבית, במיוחד כשהוא משולב עם הדרכה ותרגילים ולא ניתן כטיפול פסיבי יחיד. היתרון המרכזי הוא הפחתת כאב זמנית, שיפור טווח תנועה ועזרה להתחיל לנוע. עם זאת, הטיפול צריך להיות מותאם למצב, לגיל, לרקע הרפואי ולנוכחות סימני אזהרה (Blanpied, 2017; Bier, 2018; Trager, 2024).
טיפול בכאבי צוואר עם הקרנה ליד
טיפול שמרני ברדיקולופתיה צווארית
במקרים רבים של רדיקולופתיה צווארית מתחילים בטיפול שמרני, כל עוד אין חולשה מתקדמת, סימני מיאלופתיה או חשד למצב מסוכן. טיפול כזה עשוי לכלול הדרכה, שינוי עומסים, תרגילי צוואר ושכמה, תרגול עצבי עדין, מוביליזציות, מתיחות מותאמות ולעיתים traction תחת השגחה. סקירות על טיפול ידני ברדיקולופתיה מצאו שיפור בכאב ובתפקוד בטווח הקצר, אך הדגישו שקיימת שונות בין פרוטוקולים ושנדרש מחקר איכותי נוסף (Borrella-Andrés, 2021; Xu, 2025).
תרופות, זריקות וטיפול רפואי
טיפול תרופתי עשוי לכלול משככי כאב פשוטים, נוגדי דלקת לא־סטרואידליים, ולעיתים תרופות המכוונות לכאב עצבי, בהתאם לשיקול רפואי. כאשר הכאב חזק, ממושך או מגביל מאוד, ייתכן שיוצעו זריקות אפידורליות או חסמים סלקטיביים לשורש עצב. טיפולים אלה אינם מתאימים לכל אחד, ויש לשקול תועלת מול סיכון. המטרה היא להפחית כאב מספיק כדי לאפשר תפקוד ושיקום, ולא להסתמך רק על התערבות נקודתית ללא תוכנית תנועה והחלמה (Cohen, 2017; Childress, 2020).
מתי נשקל ניתוח?
ניתוח נשקל בדרך כלל כאשר יש חולשה מתקדמת, סימני לחץ על חוט השדרה, כאב רדיקולרי קשה שאינו משתפר לאחר טיפול שמרני מתאים, או פגיעה תפקודית משמעותית עם התאמה ברורה בין התסמינים לבין ממצא הדמייתי. ניתוחים אפשריים כוללים שחרור לחץ קדמי או אחורי, קיבוע או החלפת דיסק, בהתאם למבנה הבעיה. ברוב המקרים ההחלטה אינה מבוססת על MRI בלבד, אלא על התאמה בין תלונות, בדיקה נוירולוגית, משך הכאב, איכות החיים והעדפות המטופל (Cohen, 2017; Childress, 2020).
כירופרקטיקה לכאבי צוואר: כיצד היא יכולה להועיל?
כירופרקטיקה יכולה להועיל לחלק מהאנשים עם כאבי צוואר מכניים, במיוחד כאשר היא משולבת עם הערכה מסודרת, הסבר, תרגול וחזרה הדרגתית לפעילות. כירופרקט מיומן עשוי להשתמש במוביליזציה, מניפולציה, טיפול ברקמות רכות, הדרכה ארגונומית ותרגילים. סקירה עדכנית על כירופרקטיקה ומניפולציה שדרתית מציינת שכירופרקטורים מטפלים בעיקר בהפרעות שריר־שלד, ובמיוחד בכאבי עמוד שדרה, אך גם מדגישה את הצורך בהיצמדות לקווים מנחים, סינון דגלים אדומים ושילוב טיפול מבוסס ראיות (Trager, 2024).
כירופרקטיקה בכאב עם הקרנה ליד
כאשר יש הקרנה ליד, כירופרקטיקה עשויה להיות חלק מטיפול שמרני, אך נדרשת זהירות רבה יותר. יש להבדיל בין כאב מוקרן ממפרקים או שרירים לבין רדיקולופתיה צווארית אמיתית עם חסר נוירולוגי. במקרים של חולשה מתקדמת, סימני פגיעה בחוט השדרה, חוסר יציבות, טראומה, חשד לשבר, סרטן, זיהום או תסמינים נוירולוגיים חריגים – אין להתקדם לטיפול מנואלי לפני בירור רפואי מתאים. הטיפול הבטוח יותר הוא זה שמותאם לתמונה הקלינית ולא מבטיח “החזרת חוליה למקום” כהסבר יחיד לכאב (Feller, 2024; Trager, 2024).
טיפול עצמי ומניעה: מה ניתן לעשות ביום־יום?
הטיפול העצמי החשוב ביותר הוא שמירה על תנועה סדירה. מומלץ לשנות תנוחות לעיתים קרובות, לבצע הפסקות קצרות בעבודה ממושכת, לחזק בהדרגה את שרירי הצוואר והשכמה, לשלב הליכה או פעילות אירובית, לשפר שינה ולהפחית עומסים חדים בתקופות כאב. אין תנוחה אחת “מושלמת”; לרוב, התנוחה הבאה טובה יותר מהישארות ממושכת באותה תנוחה. גם התאמת מסך, כיסא, עכבר ומקלדת יכולה לעזור, אך היא יעילה יותר כאשר היא משולבת עם תנועה, כוח וסבולת (Bier, 2018; de Zoete, 2023).
פרוגנוזה: האם כאבי צוואר חולפים?
רוב התקפי כאב הצוואר משתפרים, אך לחלק מהאנשים יש נטייה להישנות או להפיכת הכאב לכרוני. כאב חזק בתחילת הדרך, הימנעות מפעילות, פחד מתנועה, סטרס, שינה לקויה, כאבים באזורים נוספים וחוסר ודאות לגבי האבחנה יכולים להאט החלמה. בכאב עם הקרנה ליד, הפרוגנוזה תלויה במידת המעורבות העצבית, עוצמת הכאב, משך התסמינים, נוכחות חולשה והתגובה לטיפול שמרני. ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר ומתמקד בתפקוד, כך גדל הסיכוי לחזרה הדרגתית לפעילות משמעותית (Cohen, 2017; Kazeminasab, 2022).
סיכום: אבחון מדויק וטיפול משולב הם המפתח
כאבי צוואר עם וללא הקרנה ליד הם מצבים נפוצים, אך אינם זהים. כאב מקומי בלבד נובע לרוב מגורמים מכניים, עומס, רגישות שרירית או שילוב ביו־פסיכו־סוציאלי. כאב המקרין ליד, במיוחד עם נימול, חולשה או שינוי ברפלקסים, מחייב חשיבה על רדיקולופתיה צווארית או אבחנות אחרות המחקות אותה. האבחון צריך לכלול תשאול, בדיקה גופנית, סינון דגלים אדומים ושימוש מושכל בהדמיה. הטיפול היעיל ביותר ברוב המקרים הוא טיפול שמרני משולב: חינוך, תרגול, חזרה הדרגתית לפעילות, טיפול ידני מתאים, ולעיתים טיפול רפואי נוסף. כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר היא ניתנת בזהירות, כחלק מתוכנית מבוססת ראיות ולא כתחליף לאבחון רפואי במצבים מורכבים.
References:
Bier, J. D., Scholten-Peeters, W. G. M., Staal, J. B., Pool, J., van Tulder, M. W., Beekman, E., Knoop, J., Meerhoff, G., & Verhagen, A. P. (2018). Clinical practice guideline for physical therapy assessment and treatment in patients with nonspecific neck pain. Physical Therapy, 98(3), 162-171. doi:10.1093/ptj/pzx118.
Blanpied, P. R., Gross, A. R., Elliott, J. M., Devaney, L. L., Clewley, D. J., Walton, D. M., Sparks, C. L., & Robertson, E. K. (2017). Neck pain: Revision 2017. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 47(7), A1-A83. doi:10.2519/jospt.2017.0302.
Borrella-Andrés, S., Marqués-García, I., Lucha-López, M. O., Fanlo-Mazas, P., Hernández-Secorún, M., Pérez-Bellmunt, A., & Hidalgo-García, C. (2021). Manual therapy as a management of cervical radiculopathy: A systematic review. BioMed Research International, 2021, 9936981. doi:10.1155/2021/9936981.
Bussières, A. E., Stewart, G., Al-Zoubi, F., Decina, P., Descarreaux, M., Hayden, J., Hendrickson, B., Hincapié, C., Pagé, I., Passmore, S., Srbely, J., Stupar, M., Weisberg, J., & Ornelas, J. (2016). The treatment of neck pain-associated disorders and whiplash-associated disorders: A clinical practice guideline. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 39(8), 523-564.e27. doi:10.1016/j.jmpt.2016.08.007.
Childress, M. A., & Stuek, S. J. (2020). Neck pain: Initial evaluation and management. American Family Physician, 102(3), 150-156.
Cohen, S. P., & Hooten, W. M. (2017). Advances in the diagnosis and management of neck pain. BMJ, 358, j3221. doi:10.1136/bmj.j3221.
Côté, P., Wong, J. J., Sutton, D., Shearer, H. M., Mior, S., Randhawa, K., Ameis, A., Carroll, L. J., Nordin, M., Yu, H., Lindsay, G. M., Southerst, D., Varatharajan, S., Jacobs, C., Stupar, M., Taylor-Vaisey, A., van der Velde, G., Gross, D. P., Brison, R. J., … Salhany, R. (2016). Management of neck pain and associated disorders: A clinical practice guideline from the Ontario Protocol for Traffic Injury Management Collaboration. European Spine Journal, 25(7), 2000-2022. doi:10.1007/s00586-016-4467-7.
de Zoete, R. M. J. (2023). Exercise therapy for chronic neck pain: Tailoring person-centred approaches within contemporary management. Journal of Clinical Medicine, 12(22), 7108. doi:10.3390/jcm12227108.
GBD 2021 Neck Pain Collaborators. (2024). Global, regional, and national burden of neck pain, 1990-2020, and projections to 2050: A systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2021. The Lancet Rheumatology, 6(3), e142-e155. doi:10.1016/S2665-9913(23)00321-1.
Gross, A., Kay, T. M., Paquin, J. P., Blanchette, S., Lalonde, P., Christie, T., Dupont, G., Graham, N., Burnie, S. J., Gelley, G., Goldsmith, C. H., Forget, M., Hoving, J. L., Brønfort, G., Santaguida, P. L., & Cervical Overview Group. (2015). Exercises for mechanical neck disorders. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015(1), CD004250. doi:10.1002/14651858.CD004250.pub5.
Hogg-Johnson, S., van der Velde, G., Carroll, L. J., Holm, L. W., Cassidy, J. D., Guzman, J., Côté, P., Haldeman, S., Ammendolia, C., Carragee, E., Hurwitz, E., Nordin, M., Peloso, P., & Bone and Joint Decade 2000-2010 Task Force on Neck Pain and Its Associated Disorders. (2008). The burden and determinants of neck pain in the general population. Spine, 33(4 Suppl), S39-S51. doi:10.1097/BRS.0b013e31816454c8.
Kazeminasab, S., Nejadghaderi, S. A., Amiri, P., Pourfathi, H., Araj-Khodaei, M., Sullman, M. J. M., Kolahi, A.-A., & Safiri, S. (2022). Neck pain: Global epidemiology, trends and risk factors. BMC Musculoskeletal Disorders, 23, 26. doi:10.1186/s12891-021-04957-4.
Rubinstein, S. M., Pool, J. J. M., van Tulder, M. W., Riphagen, I. I., & de Vet, H. C. W. (2007). A systematic review of the diagnostic accuracy of provocative tests of the neck for diagnosing cervical radiculopathy. European Spine Journal, 16(3), 307-319. doi:10.1007/s00586-006-0225-6.
Safiri, S., Kolahi, A.-A., Hoy, D., Buchbinder, R., Mansournia, M. A., Bettampadi, D., Ashrafi-Asgarabad, A., Almasi-Hashiani, A., Smith, E., Sepidarkish, M., & others. (2020). Global, regional, and national burden of neck pain in the general population, 1990-2017: Systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2017. BMJ, 368, m791. doi:10.1136/bmj.m791.
Thoomes, E. J., van Geest, S., van der Windt, D. A., Falla, D., Verhagen, A. P., Koes, B. W., de Graaf, M. T., Kuijper, B., Scholten-Peeters, W. G. M., & Vleggeert-Lankamp, C. L. A. (2018). Value of physical tests in diagnosing cervical radiculopathy: A systematic review. The Spine Journal, 18(1), 179-189. doi:10.1016/j.spinee.2017.08.241.
Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. doi:10.3390/jcm13195668.
Wainner, R. S., Fritz, J. M., Irrgang, J. J., Boninger, M. L., Delitto, A., & Allison, S. C. (2003). Reliability and diagnostic accuracy of the clinical examination and patient self-report measures for cervical radiculopathy. Spine, 28(1), 52-62. doi:10.1097/00007632-200301010-00014.
Xu, X., & Ling, Y. (2025). Manual therapy for cervical radiculopathy: Effects on neck disability and pain – A systematic review and network meta-analysis. Journal of Pain Research, 18, 2035-2045. doi:10.2147/JPR.S513428.