פציעות שכיחות בכף הרגל ומניעתן זהו נושאו של המאמר הנוכחי. כפות הרגליים שלנו מצטיינות ביכולתן להיחשף לעומסים אדירים בלי להיפצע. עם זאת, כולם סובלים מידי פעם מכאב כזה או אחר בכף הרגל ובקרסול. לרוב לא מדובר בעניין רציני הנזק יהיה קל והכאב צפוי להיעלם תוך ימים אחדים. אך יש לעתים שהעומסים הללו חורגים בגודלם ונגרם נזק משמעותי. נזקים בכף הרגל עלולים להיגרם גם בגלל טראומה או דלקת פרקים.
הסימפטומים המופיעים בגלל פציעה בכף הרגל יכללו בין היתר כאבים, מגבלות תנועה ועוד. זה יכול להיות בעל השפעה משמעותית על איכות החיים, יכולות תפקודיות וניצול משאבי רפואה. חשוב לאבחן פציעות בכף הרגל גם כאשר הן מוגדרות כקלות ובוודאי כאשר הן חריפות. הטיפול השמרני בפציעות הללו בכף הרגל הוא לרוב יעיל ביותר. עם זאת אדם חכם יעדיף למנוע פציעות מאשר להיכנס להליך ארוך של טיפול ושיקום. במאמר "פציעות שכיחות בכף הרגל ומניעתן" נדון בכך בהרחבה.
1) פציעות שכיחות בכף הרגל ומניעתן – רקע
מערכת התנועה האנושית היא רשת סבוכה של מפרקים ושרירים הפועלים בסנכרון. בבסיס רשת זו נמצאים כף הרגל והקרסול, מבנה אנטומי המורכב מ-26 עצמות, 33 מפרקים, ומעל 100 שרירים, גידים ורצועות. תפקודה של כף הרגל חורג מעבר לתמיכה סטטית; היא משמשת כמעבד נתונים סנסורי-מוטורי קריטי. במהלך הליכה רגילה, כף הרגל סופגת כוחות תגובה מהקרקע (Ground Reaction Forces) בעוצמה של פי 2.5 ממשקל הגוף, ובזמן ריצה עוצמה זו מזנקת לפי 3.5. גלי ההלם הללו מועברים במעלה השלד ומגיעים לגולגולת בתוך מילי-שניות בודדות.
הפרדיגמה המודרנית בכירופרקטיקה ובשיקום ספורט רואה בכף הרגל את החוליה הראשונה ב"שרשרת הקינטית הסגורה" (Closed Kinetic Chain) – מצב שבו הקצה המרוחק של הגפה מקובע לקרקע, וכל תנועה בו מכתיבה את מנח המפרקים הפרוקסימליים (ברך, ירך, אגן ועמוד שדרה). ליקויים ביומכניים בכף הרגל, כגון פרונציית-יתר, אינם גורמים רק לכאב מקומי; הם מובילים לרוטציה פנימית של השוק והירך, שינוי במנח האגן ואף פיצויים בעמוד השדרה הצווארי כדי לשמור על קו ראייה מאוזן (Sargent, 2025).
2) אפידמיולוגיה, גורמי סיכון וממדים בריאותיים
פציעות כף רגל וקרסול מהוות נטל משמעותי על מערכות הבריאות בעולם. מחקר רחב היקף באנגליה תיעד למעלה מ-429,135 מפגשים רפואיים בגין כאבי כף רגל בתקופה של ארבע שנים בלבד. הנתונים מצביעים על קשר הדוק בין סגנון חיים לבין שכיחות הפציעות (Ferguson et al., 2019).
א. גורמי סיכון דמוגרפיים וסביבתיים
השמנה ומשקל גוף: נמצא כי 71.5% מהפונים לטיפול רפואי בגין כאבי כף רגל וקרסול סובלים מעודף משקל או השמנת יתר (P<0.001). העומס המכני העודף מאיץ תהליכים ניווניים ברקמות רכות ובמפרקים.
מגדר: קיימים הבדלים מובהקים בסיכונים; נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לחוסר יציבות כרונית בקרסול (CAI) ולפציעות שימוש יתר, בעוד שגברים נוטים יותר לסבול מפתולוגיות בגיד אכילס, כולל קרעים וטנדינופתיה אינסרציונית (Mazuquin et al., 2022).
הרגלי צריכה: באופן מעניין, צריכת אלכוהול נמצאה קשורה לשכיחות גבוהה יותר של תלונות (76.5%), נתון שעשוי להעיד על קשר עקיף בין אורח חיים דלקתי או ירידה בשיווי משקל לבין פציעות.
הבדל באורך רגליים (LLD): הבדל אנטומי או פונקציונלי של מעל 1.5 ס"מ מעלה את הסיכון לפציעות שוק וכף רגל בקרב גברים פי 7.5 (Rauh et al., 2018). הבדל זה יוצר א-סימטריה בחלוקת העומסים לאורך כל השרשרת הקינטית.
3) המנגנון העצבי: "דיס-אפרנטציה" וכירופרקטיקה
התרומה הייחודית של הכירופרקטיקה להבנת פציעות כף הרגל טמונה בהיבט הנוירולוגי. כף הרגל עשירה במכנורצפטורים (חיישני תנועה ולחץ) המספקים מידע קריטי למוח על מיקום הגוף במרחב (פרופריוצפציה). כאשר קיים ליקוי בתנועת המפרקים ("סובלוקסציה" או Joint Dysfunction), נוצר מצב המכונה דיס-אפרנטציה (Dysafferentation) – ירידה בקלט התקין ועלייה באותות הכאב.
מחקרים הראו כי מניפולציה כירופרקטית (Adjustment) משפרת את הדיוק הנוירו-מוטורי. למשל, נמצא כי מניפולציה של עמוד השדרה והגפיים משנה את קצב הגיוס של יחידות מוטוריות בשריר הטיביאליס אנטריור (Tibialis Anterior), מגדילה את כוח הכיווץ המקסימלי (MVC) בשיעור ממוצע של 18.87% ומשפרת את מהירות ההולכה העצבית (Conduction Velocity). שיפור זה בקלט החושי חיוני למניעת פציעות חוזרות, שכן הוא משפר את זמן התגובה ואת היציבות הדינמית.
4) פציעות שכיחות: ניתוח עומק ופרוטוקולי טיפול
א. דלקת ברקמת הפלנטר פאציה – פלנטר פצאיטיס (Plantar Fasciitis)
הפלנטר פאציה היא רקמת חיבור עבה התומכת בקשת האורכית. עומסי יתר חוזרניים (ריצה?) עלולים לגרום לפציעה של הפלנטר פאציה והתפתחות פלנטר פצאיטיס (Plantar fasciitis). סימנים ותסמינים של הפרעה זאת כוללים:
- כאבים בעקב כף הרגל או בכל נקודה אחרת לאורך הפלנטר פאשיה. הכאב האופייני נובע לרוב ממיקרו-קרעים ותהליכים ניווניים (Fasciosis) בנקודת החיבור לעקב (Heel Spur).
- ומגבלות בפעילות נושאת משקל.
- יש לעתים שפציעה של הפלנטר פאציה גורמת להיווצרות זיז גרמי בעצם העקב המכונה דורבן (Heel Spurs).
מנגנון ה"כננת" (Windlass Mechanism): מנגנון זה מתאר כיצד מתיחת הבוהן הגדולה מקצרת את המרחק בין העקב לבהונות, מגביהה את הקשת ומקשיחה את כף הרגל לקראת הדחיפה. כשל במנגנון זה נובע לעיתים קרובות מחולשה בשרירי הירך (Gluteus Medius). כאשר שרירי הישבן חלשים, הירך מבצעת רוטציה פנימית מוגברת, מה שמוביל לפרונציה ממושכת המותחת את הפאציה יתר על המידה (Dejong et al., 2022).
הגישה הכירופרקטית:
- מניפולציה (Manipulation): שחרור מפרק הקרסול (Talocrural) ומפרק ה-Subtalar חיוני להחזרת טווח ה-Dorsiflexion. הגבלת תנועה בקרסול (מתחת ל-10 מעלות) היא גורם ניבוי מרכזי לפציעה.
- טכניקת Graston: שימוש בכלי מתכת ייעודיים לטיפול ברקמות רכות נמצא יעיל בפירוק הידבקויות ובזירוז החלמה באזור העקב והסובך.
- מדרסים והגבהות: במקרים של LLD או פרונציה קיצונית, התאמת מדרסים מסייעת באיזון האגן והפחתת המתח מהקשת.
חיתולית הכפית או הפלנטר פסיה (plantar fascia) ממוקמת בקרקעית כף הרגל ומחברת בין העקב לאצבעות.
ב. נקע בקרסול וחוסר יציבות כרונית (Chronic Ankle Instability – CAI)
נקע בקרסול זה למעשה מתיחה או קרע חלקי או מלא של הרצועות האוחזות במפרק הקרסול. מדובר בפציעה האקוטית הנפוצה ביותר בספורט, עם שיעורי הישנות של עד 80% בקרב ספורטאים. ברוב המקרים הנקע מתרחש בצד החיצוני של הקרסול בגלל נחיתה לא טובה או דריכה על אבן. במקרה הזה הרצועות הנמצאות בצד החיצוני של הקרסול נמתחות באגרסיביות או נקרעות. סימנים ותסמינים כוללים כאבים מקומיים, נפיחות, מגבלות תנועה ותפקוד. במצבים חמורים חוסר יכולת לדרוך על כף הרגל. סיבוך שכיח כולל פגיעה ביציבות של הקרסול.
תהליך השיקום: המחקר תומך בשימוש בטכניקות Maitland (מוביליזציה מפרקית) המשפרות את טווח התנועה והאיזון הדינמי מעבר לתרגול שגרתי בלבד. מחקר RCT משנת 2018 הראה כי התאמות כירופרקטיות קבועות משפרות את הפרופריוצפציה ומפחיתות את הסיכון לנקעים חוזרים ב-30% (Zhang et al., 2018). בנוסף, מניפולציה בקרסול נמצאה כמפחיתה כאב באופן מיידי דרך מנגנונים נוירופיזיולוגיים במערכת העצבים המרכזית.
ג. טנדינופתיה של גיד אכילס (Achilles Tendinopathy)
עומסי יתר חוזרניים או טראומה עלולים להוביל למתיחה, קרע חלקי או קרע מלא של גיד אכילס. שרירי שוק קצרים מידי ועלייה מהירה מידי בעצימות האימונים מהווים גורמי סיכון לכך. סימנים ותסמינים במצב של דלקת בגיד אכילס (Achilles Tendinitis) הנובעת ממתיחה או קרע חלקי כוללים:
- כאבים מקומיים, נפיחות, מגבלות תנועה ותפקוד ברמות חומרה שונות.הכאב יכול להופיע במרכז הגיד (Mid-portion) או בנקודת החיבור לעקב (Insertional).
סימנים ותסמינים הנובעים מקרע מלא של גיד אכילס יכולים להיות קלים יחסית לחומרת הפציעה. אם זאת ברוב המקרים אנשים שהגיד שלהם נקרע לחלוטין ידווחו על:
- תחושה שבעטו בהם מאחור.
- על רעש הקריעה.
- התלוננו על כאבים שעלולים להיות חריפים.
- נפיחות מקומית.
- מגבלות תנועה ותפקוד.
חדשנות בטיפול: בעוד שפרוטוקול אלפרדסון (עומס אקסצנטרי) היה הסטנדרט, 60% מהמטופלים עדיין מדווחים על כאב לאחר 5 שנים. הגישה המועדפת כיום במקרים של קרע חלקי היא Heavy Slow Resistance (HSR) – אימון התנגדות כבד ואיטי המחזק את סיבי הקולגן בגיד בצורה יעילה יותר (Wirth et al., 2021). כירופרקטים משלבים שחרור מיופשיאלי (Myofascial Release) של שרירי הסובך וההאמסטרינגס כדי להקל על המתח המועבר לגיד. במצב של קרע מלא אין מנוס מניתוח.
ד. שברי מאמץ (Stress Fractures)
שבר מאמץ (stress fracture) בכף הרגל מהווה פציעה שכיחה יחסית. מדובר למעשה בשבר דק כחוט השערה המתרחש כאשר אנו מגזימים בביצוע פעילות נושאת משקל כמו ריצה, ריקוד, כדורסל ועוד. שבר המאמץ בכף הרגל עלול להתרחש בכול מקום אך ברוב המקרים המיקום יהיה בעצמות המסרק השנייה או השלישית. סימנים ותסמינים של שבר מאמץ כוללים:
- כאבים בכרית כף הרגל המחמירים בהדרגה ומגבלות תנועה ותפקוד.
שבר מאמץ עלול להתפתח גם בעצמות הססמואידיות – שתי עצמות בצורת אפונה הנמצאות מתחת לבוהן הגדולה בכף הרגל ומטרתן לעזור לתנועה של הבוהן. פציעה הנובעת מחוסר איזון בין ספיגת עצם לבנייתה עקב עומס חוזר. כ-90% מהם מתרחשים בגפה התחתונה.
ניהול סיכונים:
- צפיפות עצם (BMD): רצות למרחקים ארוכים עם צפיפות עצם נמוכה (מתחת ל-81.1%) נמצאות בסיכון גבוה משמעותית.
- תסמונת RED-S: מחסור אנרגטי יחסי בספורט פוגע במטבוליזם של העצם ומעלה סיכון לשברי מאמץ.
- סיווג סיכון: שברים בטיביה האחורית ובמטאטרסוס נחשבים ל"סיכון נמוך" וניתנים לניהול במנוחה, בעוד שברים בצוואר הירך או בבסיס המטאטרסוס החמישי הם "סיכון גבוה" ודורשים התערבות כירורגית מהירה.
ה. מורטון נוירומה (Morton's Neuroma)
אחת הנוירופתיות הפריפריות השכיחות ביותר היא מורטון נוירומה (Morton’s neuroma). מורטון נוירומה נגרמת כאשר אחד מהעצבים בין אצבעות כף הרגל (בעיקר בין השלישית והרביעית) נלחץ באופן חוזרני ומתפתחת בו דלקת. נעליים צרות מידי ו/או נעלי עקב מהווים גורם סיכון להפרעה זאת. סימנים ותסמינים כוללים כאבים בכרית כף הרגל, נימול והירדמות של האצבעות.גירוי עצבי בין ראשי עצמות המסרק (לרוב בין הבהונות 3-4).
טיפול שמרני: מחקרים מראים כי שימוש במניפולציות לראשי המטאטרסוס ושחרור ה-Transverse Metatarsal Ligament יכול להביא לשיפור תפקודי משמעותי. במקרים עמידים, טיפול בגלי הלם (ESWT) או הזרקות מונחות אולטרסאונד מהווים חלופה יעילה לניתוח.
ו. דלקת בכרית כף הרגל (מטטרסלגיה)
מטטרסלגיה (Metatarsalgia) היא מונח כללי המתאר כאב ודלקת בכרית כף הרגל (האזור הקדמי, לפני האצבעות). בניגוד לתסמונת הקובואיד המתמקדת בצד החיצוני של כף הרגל, המטטרסלגיה פוגעת בראשי עצמות המסרק (העצמות המטטרסליות) הנושאות את עיקר העומס בזמן הליכה או עמידה. עומסי יתר חוזרניים ונעליים לא מתאימות עלולות לגרום להתפתחות דלקת מקומית בכרית כף הרגל (Metatarsalgia). גורמים אפשריים נוספים להתפתחות מטטרסלגיה כוללים כמובן נזקי חבלה, נזקי מחלות והפרעות כגון, שברי מאמץ ויבלות, ליקוי מבני כגון, קשת גבוהה, אצבע פטיש או השמנה. הסימנים והתסמינים של כוללים:
- תחושת צריבה,כאבים מקומיים בקצה המרוחק של עצמות המסרק.
- תחושת "אבן בנעל" כאילו דורכים על אבן קטנה, גולה או קפל בגרב.
- הכאב מתגבר בזמן עמידה ממושכת, ריצה, קפיצה או הליכה יחפה על משטחים קשים.
- לעיתים מופיעים עקצוצים או חוסר תחושה באצבעות כף הרגל.
טיפול שמרני: הקפדה על הפחתת עומסים. מעבר לנעליים רחבות עם סוליה בולמת זעזועים והימנעות מעקבים. שימוש במדרסי מטטרסל (Metatarsal pads) המפזרים את הלחץ מהאזור הכואב. תרגילים למתיחת גיד אכילס וחיזוק שרירי כף הרגל לשיפור חלוקת העומסים
ז. תסמונת הקובואיד (Cuboid Syndrome)
תסמונת הקובואיד (Cuboid Syndrome) היא מצב רפואי המאופיין בכאב בצד החיצוני של כף הרגל, הנובע לרוב מתזוזה קלה (תת-נקיעה) או גירוי של עצם הקובואיד – עצם קטנה דמוית קובייה הממוקמת במרכז הקשת החיצונית. התסמונת נפוצה בקרב ספורטאים (במיוחד רצים ורקדנים) ונגרמת לרוב מעומס יתר, נקע בקרסול, מבנה כף רגל לקוי כגון, פרונציית יתר. סימנים ותסמינים של תסמונת הקובואיד כוללים:
- כאב חד או עמום בחלק החיצוני של כף הרגל, סביב בסיס האצבעות הרביעית והחמישית.
- הכאב מתגבר בזמן דריכה, הליכה על משטחים לא ישרים, קפיצה או ריצה.
- רגישות למגע ישיר על העצם, לעיתים בליווי נפיחות קלה או אדמומיות.
- לעיתים קיימת הרגשה של "קליק" ש"משהו צריך לחזור למקום" בכף הרגל.
אבחון וטיפול שמרני: קשה לאבחון בצילום רנטגן, לכן האבחון הוא קליני. טכניקות טיפול ידניות כמו "Cuboid Whip" או "Cuboid Squeeze" המבוצעות על ידי איש מקצוע כדי להחזיר את העצם למקומה התקין. וכן מנוחה והפחתת עומס, שימוש במדרסים, נעליים עם תמיכה לקשת או חבישות לייצוב האזור, תרגילי חיזוק לשרירי כף הרגל והקרסול לשיפור היציבות.
ח. סיסמואידיטיס (Sesamoiditis)
כאב הממוקם מתחת לבוהן הגדולה עלול להצביע על דלקת בשתי עצמות קטנות – ססמואידיות הנמצאות מתחת למפרק הבוהן הגדולה. הגורם לדלקת בעצמות הססמואידיות (Sesamoiditis) הוא לרוב פעילות חוזרנית כגון ריצה. סימנים ותסמינים כוללים:
- כאב בכרית של הבוהן הגדולה המתפתח בהדרגה ומחמיר בפעילות נושאת משקל, מגבלות תנועה של הבוהן הגדולה.
חשוב לציין שהתסמינים יכולים להיגרם גם בגלל שבר מאמץ בעצמות הססמואידיות או שבר טראומטי. במקרה של שבר טראומטי הכאב התפתח במהירות והתווספו לו גם נפיחות ושטף דם.דלקת בעצמות הקטנות מתחת לבוהן הגדולה. פרוטוקול מניעה וטיפול: שימוש ב"אלפבית של הקרסול" (Ankle Alphabet) לשיפור טווחי תנועה, מתיחות ספציפיות לבוהן ושינוי הנעלה להפחתת לחץ.
ט. תסמונת התעלה הטרסלית (Tarsal Tunnel Syndrome)
עומסים ומאמצים חוזרניים הנוצרים על כפות הרגליים או חבטה ישירה בכף הרגל עלולים להוביל להתפתחות תסמונת התעלה הטרסלית (Tarsal tunnel syndrome). הפרעה בריאותית זאת נגרמת כאשר העצב הטיביאלי האחורי (Posterior tibial nerve) נפצע בתוך התעלה הטרסלית הממוקמת בחלק הפנימי של מפרק הקרסול. סימנים ותסמינים אופייניים כוללים:
- כאבים ותחושת שריפה שעלולים להשליך אל קשת כף הרגל והאצבעות, נימול בכף הרגל ועוד.
הטיפול הכירופרקטי מתמקד בשחרור רקמות רכות (Fascial Stripping) ותיקון מנח כף הרגל למניעת קריסה המוחצת את התעלה.
אסטרטגיות מניעה ושיקום מתקדמות
ליבת כף הרגל (Foot Core) וחיזוק אינטרינסי
בדומה לשרירי הליבה בבטן, לכף הרגל יש שרירים פנימיים המייצבים את הקשת. פרוטוקול SFE (Short Foot Exercise): ביצוע תרגיל ה-Short Foot הוכח כמפחית את צניחת עצם ה-Navicular (Navicular Drop), משפר את שיווי המשקל ומפחית את הסיכון לפציעות ריצה (RRIs) פי 2.42 לאורך שנה (Haun et al., 2024). תרגיל זה עדיף על "איסוף מגבת" המסורתי שכן הוא מבודד טוב יותר את השרירים המייצבים.
אימון הליכה (Gait Retraining) והנעלה
- קצב צעדים (Cadence): הגברת קצב הצעדים ב-5% עד 10% מקטינה את אורך הצעד ומפחיתה משמעותית את עומס האימפקט על הברך והשוק.
- משוב ביולוגי (Biofeedback): שימוש במראות (משוב חזותי) או במטרונום (משוב שמיעתי) נמצא כיעיל ביותר לשינוי תבניות ריצה מזיקות.
- נעליים מקסימליסטיות: סוליות עבות עשויות להקל על כאב קיים אך עלולות להגדיל את קצב העמסה (Loading Rate) אצל רצים שאינם מורגלים בהן, ולכן דורשות מעבר הדרגתי.
טיפול תחזוקה (Maintenance Care)
הכירופרקטיקה מדגישה את חשיבות טיפול התחזוקה למניעת הישנות פציעות. מטופלים המקבלים טיפול תקופתי (אפילו ללא כאב אקוטי) מדווחים על פחות ימי כאב בשנה ועל תפקוד גבוה יותר, במיוחד במצבים כרוניים של הגפה התחתונה ועמוד השדרה.
סיכום ומסקנות
הטיפול המודרני בפציעות כף רגל דורש הסתכלות רחבה על השרשרת הקינטית. שילוב בין אבחון ביומכני דקדקני, מניפולציות ידניות לשיפור הקלט העצבי, וחיזוק אקטיבי של ליבת כף הרגל והירך, הוא המפתח למניעה ולשיקום מלא (Sargent, 2025). הבנת הקשר שבין מנח כף הרגל לתפקוד המוח והשרירים הפרוקסימליים מאפשרת טיפול שורשי ולא רק סימפטומטי.
References:
Brantingham, J. W., et al. (2009). Manipulative therapy of lower extremity conditions: expansion of a literature review. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 32(1), 53-71.
Brizzolara, K. (2019). Mechanical diagnosis and therapy for Morton's neuroma: A case report. Journal of Manual & Manipulative Therapy, 27(3), 178-185.
Daniels, C. J., & Morrell, A. P. (2012). Chiropractic management of pediatric plantar fasciitis: A case report. Journal of Chiropractic Medicine, 11(1), 58-63.
Dejong, A. F., et al. (2022). The association between hip muscle weakness and plantar fasciitis: A systematic review. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 52(2), 110-120.
Eklund, A., et al. (2018). The effectiveness of chiropractic maintenance care on low back pain: A pragmatic randomized controlled trial. PLOS ONE, 13(9), e0203029.
Gribble, P. A., et al. (2016). Evidence-based reform of the management of ankle sprains in the US Army. Journal of Special Operations Medicine, 16(2), 55-61.
Haavik, B., & Murphy, B. (2020). The role of spinal manipulation in addressing disordered sensorimotor integration and altered motor control. Journal of Electromyography and Kinesiology, 22(5), 768-776.
Hannigan, J. J., & Pollard, C. D. (2020). Influence of maximal running shoes on biomechanics before and after a 5K run. Orthopaedic Journal of Sports Medicine, 8(6), 2325967120925008.
Haun, J., et al. (2024). Effectiveness of the short foot exercise on intrinsic foot muscle strength and foot posture: A systematic review and meta-analysis. Journal of Foot and Ankle Research, 17(1), 22-34.
Hoskins, W., & Pollard, H. (2010). The effect of a sports chiropractic manual therapy intervention on the prevention of back pain, hamstring and lower limb injuries in semi-professional Australian Rules footballers. BMC Musculoskeletal Disorders, 11(1), 64.
Mazuquin, B., et al. (2022). Risk factors for common foot and ankle injuries in athletes: A systematic review. Sports Medicine, 52(4), 815-830.
Rauh, M. J., et al. (2018). Leg-length inequality and running-related injury among high school runners. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 48(12), 935-943.
Sargent, R. (2025). The kinetic chain connection: A fundamental paradigm for holistic musculoskeletal health. The American Chiropractor, 47(1), 12-24.
Warne, J. P., & Gruber, A. H. (2017). Transitioning to minimal footwear: a systematic review of methods and future clinical recommendations. Sports Medicine-Open, 3(1), 33.
Wirth, S., et al. (2021). Heavy slow resistance training vs. eccentric training for Achilles tendinopathy: A randomized controlled trial. European Journal of Orthopaedic Surgery & Traumatology, 31, 1387-1393.
Zhang, J., et al. (2018). Regular chiropractic adjustments and proprioception in athletes: A randomized controlled trial. Journal of Chiropractic Medicine, 17(2), 71-78.
